ויקיספר hewikibooks https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיספר שיחת ויקיספר קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה שער שיחת שער מדף שיחת מדף TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 29636 180307 170122 2026-04-14T15:12:27Z ~2026-23161-58 25698 180307 wikitext text/x-wiki __TOC__ == דירוג שמות התואר (Gradus Comparationis) == בלטינית, בדומה לעברית ולאנגלית, לשם התואר יש שלוש דרגות: '''דרגת החיוב''' (Positive), '''דרגת ההשוואה''' (Comparative) ו'''דרגת ההפלגה''' (Superlative). --- == 1. דרגת החיוב ( Positivus) == זוהי הצורה הבסיסית של שם התואר כפי שהיא מופיעה במילון. === א. קבוצה ראשונה ושנייה (1st & 2nd Declension) === שמות תואר המסתיימים ב-<math>-us, -a, -um</math> או <math>-er, -a, -um</math>. הם נוטים לפי הקבוצה הראשונה (נקבה) והשנייה (זכר וסתמי). * דוגמה: <math>\text{doctus, docta, doctum}</math> (מלומד). === ב. קבוצה שלישית (3rd Declension) === שמות תואר הנוטים לפי הקבוצה השלישית (לרוב במתכונת i-stem). * '''בעלי שתי סיומות:''' <math>\text{fortis}</math> (ז'+נ'), <math>\text{forte}</math> (ס'). * '''מאפיינים ייחודיים:''' ה-Ablative Singular מסתיים ב-'''<math>-ī</math>''', ה-Genitive Plural ב-'''<math>-ium</math>''' והסתמי בריבוי ב-'''<math>-ia</math>'''. --- == 2. דרגת ההשוואה ( Comparativus) == משמשת להשוואה בין שני עצמים (תרגום: "יותר"). === יצירת הדרגה === מוסיפים לגזע שם התואר (המתקבל מה-Genitive של דרגת החיוב) את הסיומות: * '''זכר ונקבה:''' <math>+ \text{ior}</math> * '''סתמי:''' <math>+ \text{ius}</math> '''דוגמות:''' * <math>\text{fortis} \rightarrow \text{fortior, fortius}</math> * <math>\text{doctus} \rightarrow \text{doctior, doctius}</math> === נטייה === כל שמות התואר בדרגת ה-Comparative נוטים לפי '''הקבוצה השלישית (עיצוריים)''', ללא קשר לקבוצתם המקורית. * '''Ablative Sg:''' מסתיים ב-'''<math>-e</math>'''. * '''Genitive Pl:''' מסתיים ב-'''<math>-um</math>'''. * '''Neuter Pl:''' מסתיים ב-'''<math>-a</math>'''. === תחביר ההשוואה === # '''עם Quam:''' השם המושווה מופיע באותה יחסה של השם הראשון. # '''Ablative of Comparison:''' ללא מילת יחס, השם המושווה יופיע ביחסת ה-Ablative. --- == 3. דרגת ההפלגה ( Superlativus) == משמשת לתיאור הדרגה הגבוהה ביותר (תרגום: "הכי" או "מאוד"). === יצירת הדרגה === 1. '''הכלל הרגיל:''' מוסיפים לגזע <math>+ \text{issimus, -a, -um}</math>. #* דוגמה: <math>\text{fortis} \rightarrow \text{fortissimus}</math>. 2. '''שמות ב-er:''' מוסיפים <math>+ \text{rimus, -a, -um}</math> ישירות ל-Nominative הזכר. #* דוגמה: <math>\text{pulcher} \rightarrow \text{pulcherrimus}</math>. 3. '''יוצאי דופן ב-lis:''' שישה שמות תואר (facilis, difficilis, similis, dissimilis, gracilis, humilis) מקבלים <math>+ \text{limus, -a, -um}</math>. #* דוגמה: <math>\text{facilis} \rightarrow \text{facillimus}</math>. === נטייה === שמות התואר בדרגת ה-Superlative נוטים תמיד לפי '''הקבוצה הראשונה והשנייה'''. --- == טבלת יוצאי דופן (Irregular Comparison) == ישנם שמות תואר שהטיית הדירוג שלהם משנה את הגזע לחלוטין: {| class="wikitable" style="text-align:center" ! Positive !! Comparative !! Superlative !! תרגום |- | '''Bonus, -a, -um''' || Melior, melius || Optimus, -a, -um || טוב |- | '''Malus, -a, -um''' || Peior, peius || Pessimus, -a, -um || רע |- | '''Magnus, -a, -um''' || Maior, maius || Maximus, -a, -um || גדול |- | '''Parvus, -a, -um''' || Minor, minus || Minimus, -a, -um || קטן/פחות |- | '''Multi, -ae, -a''' || Plures, plura || Plurimi, -ae, -a || רבים |} --- == תוארי פועל (Adverbs) == כך גוזרים תואר פועל משם תואר בשלוש הדרגות: {| class="wikitable" ! הדרגה !! כלל היצירה !! דוגמה (מ-Doctus) |- | '''Positive''' || סיומת <math>-e</math> (קבוצה 1+2) או <math>-iter</math> (קבוצה 3) || '''Doctē''' (באופן מלומד) |- | '''Comparative''' || משתמשים בצורת ה-Neuter של התואר: <math>-ius</math> || '''Doctius''' (באופן מלומד יותר) |- | '''Superlative''' || מחליפים את סיומת התואר ב-<math>-ē</math> || '''Doctissimē''' (באופן מלומד מאוד) |} ==טבלה מסכמת של הטיה של שמות תואר, דירוגים ו-adv== {| align="center" border="2" cellpadding="3" dir="ltr" |- |+ Pulcher, cra, crum – שם תואר רגיל |- | |m | |f | |n | |- |sg |pl |sg |pl |sg |pl |- |Nom |Pulcher |Pulchri |pulchra |pulchrae |pulchrum |pulchra |- |Voc |Pulcher |Pulchri |pulchra |pulchrae |pulchrum |pulchra |- |Acc |Pulchrum |Pulchros |pulchram |pulchras |pulchrum |pulchra |- |Gen |Pulchri |pulchrorum |pulchrae |pulchrarum |Pulchri |pulchrarum |- |Dat |pulchro |Pulchris |pulchrae |Pulchris |pulchro |Pulchris |- |Abl |pulchro |Pulchris |pulchra |Pulchris |pulchro |Pulchris |}| [[קטגוריה:לטינית]] c78wrokaur6qb1q9i2sgucu9unvnb5d 0 29656 180309 169912 2026-04-14T18:39:50Z אני בן אני 25697 180309 wikitext text/x-wiki == סדר המילים ותחביר בסיסי == על פי רוב, הנשוא (הפועל) נמצא בסוף המשפט ולפניו המושא (מבנה SOV). * דוגמה: ''Domina ancillis praeest'' (הגבירה מובילה את המשרתות). במשפט שמני (משפט עם אוגד), הפועל (לרוב צורות של הפועל "להיות") נמצא גם כן בדרך כלל בסוף המשפט. * דוגמה: ''Sicilia magna insula est'' (סיציליה היא אי גדול). * משפט יש/אין, האוגד לרוב בסוף המשפט. דוגמה: ''Nemo tam ferus est'' (אף אחד אינו פראי כל כך). הנשוא בדרך כלל צמוד לנושא שאחריו. * למשל: ''ancillarum et puellarum cura dominae vita jucunda est''. === שמות תואר === מיקום שם התואר ביחס לשם העצם משתנה בהתאם לסוג התואר: * '''שמות תואר מתארים''' (המתארים תכונות כמו צבע או אופי) מופיעים בדרך כלל '''אחרי''' שם העצם. דוגמה: ''vir bonus'' (איש טוב). * '''שמות תואר המציינים גודל או כמות''' (כמו ''magnus'' = גדול, ''multus'' = הרבה) נוטים להופיע '''לפני''' שם העצם. === גמישות סדר המילים (הדגשה) === אמנם הכלל קובע כי הנושא בהתחלה והנשוא בסוף כברירת מחדל, אך הלטינית היא שפה גמישה מאוד. מכיוון שתפקיד המילים נקבע על ידי הסיומות שלהן (היחסות) ולא על ידי המיקום, ניתן לשנות את סדר המילים כדי ליצור הדגשה. מילה שמועברת לתחילת המשפט או לסופו בניגוד לסדר הרגיל – מקבלת דגש חזק יותר. === תוארי הפועל (Adverbs) === תוארי הפועל (מילים שמתארות את הפעולה, כמו "תמיד", "במהירות", "היטב") מופיעים בדרך כלל '''מיד לפני''' המילה שהם מתארים (לרוב לפני הפועל). * דוגמה: ''Puella bene cantat'' (הילדה שרה היטב). === מילות חיבור במיקום שני (Postpositive Words) === ישנן מילות חיבור בלטינית שלעולם אינן יכולות לפתוח משפט, והן תמיד יופיעו כמילה השנייה בו. הבולטות שבהן הן ''autem'' (אולם/אבל) ו-''enim'' (שכן/כי). * דוגמה: ''Puer currit, puella autem dormit'' (הילד רץ, הילדה '''אולם''' ישנה = אולם הילדה ישנה). === משפטי שאלה === כדי להפוך משפט חיווי למשפט שאלה של "כן/לא", בדרך כלל אין צורך לשנות את סדר המילים. במקום זאת, מוסיפים את הסיומת '''ne-''' למילה הראשונה במשפט (שבדרך כלל מקבלת את ההדגשה). * משפט חיווי: ''Marcus venit'' (מרקוס בא). * משפט שאלה: ''Venitne Marcus?'' (האם מרקוס בא?). [[קטגוריה:לטינית]] azx9uw9tqdbgckmcajzteyenxb6p1f5 0 29674 180310 170073 2026-04-14T19:40:44Z אני בן אני 25697 180310 wikitext text/x-wiki == משפט ראשי == === שלילה באמצעות Ne === ציווי (Iussivus) הוא מודוס בפני עצמו בגוף שני בלבד. זירוז (Hortativus) הוא ציווי מעודן בגוף ראשון או שלישי. נפוץ במיוחד בגוף שלישי. למשל ''"הבה נלך"'', ''"שיבוא"''. * דוגמאות: '''hoc faciamus!''' (הבה נעשה זאת!), '''exspectent!''' (שיחכו!). * פעלים שכיחים: cave (דאג ש...), fac, vide. * '''ne''' + coni. perfectum - ציווי שלילי. למשל: '''ne periculum timueritis''' (אל תיראו מהסכנה). * ההפך מציווי איסור: "אל נא נעשה את זה". השלילה בקוניונקטיבוס אינה non אלא '''ne'''. למשל '''ne hoc faciamus''' (אל נא נעשה את זה). === שימוש Deliberativus (התלבטות) === משמש לתיאור אדם שתוהה או שוקל מה לעשות. מופיע בשאלות, לרוב בגוף ראשון. * דוגמאות: '''quid facias?''' (מה תעשה? / מה אתה יכול לעשות?), '''quid faciam?''' (מה אעשה?). === הבעת משאלה (Optativus) === שימוש בקוניונקטיבוס במשפט ראשי עצמאי (לרוב עם המילית '''utinam''') כדי להביע משאלה. * משאלה שאפשרית בהווה/עתיד (קוניונקטיבוס פרזנס): '''Utinam venias!''' (הלוואי שתבוא!). * משאלה שלא התגשמה בעבר (קוניונקטיבוס פלוסקוומפרפקטום): '''Utinam venisses!''' (לו רק היית בא!). == משפט משועבד / טפלים == === כללי תיאום הזמנים (Consecutio Temporum) === כלל זה קובע באיזה מששת זמני הקוניונקטיבוס יש להשתמש בפסוקית המשועבדת, בהתאם לזמן הפועל במשפט הראשי: * '''זמנים ראשיים (הווה/עתיד במשפט הראשי):''' הפסוקית תקבל קוניונקטיבוס הווה (לתיאור פעולה בו-זמנית או עתידית) או פרפקט (לתיאור פעולה שקדמה לפעולה הראשית). * '''זמנים משניים (עבר במשפט הראשי):''' הפסוקית תקבל קוניונקטיבוס אימפרפקט (לתיאור פעולה בו-זמנית או עתידית) או פלוסקוומפרפקט (לתיאור פעולה שקדמה לפעולה הראשית). === משפטים משלימים (פסוקית מושא/השלמה) === משפט הבנוי מפועל המצריך פסוקית מושא עם מילת החיבור '''ut''' (או '''ne''' כשוללים את הפסוקית) ופועל בקוניונקטיבוס. * '''הווה''' בחלק הראשי ובפסוקית - שתי הפעולות מתרחשות באותו זמן. למשל: '''Suadeo tibi ut legas''' (אני מציע לך שתקרא). * '''עבר''' בחלק הראשי ובפסוקית – שתי הפעולות מתרחשות בו בזמן. למשל: '''Suadebam tibi ut legeres''' (הצעתי לך שתקרא). * נדיר לראות פסוקית בעתיד עם קוניונקטיבוס בהקשר זה. === פסוקית מטרה (Finalis - כדי ש...) === פסוקית עם '''ut''' (או '''ne''' כשוללים את הפסוקית) ופועל בקוניונקטיבוס המציינת תכלית. * '''Audi ut discas''' (תשמע כדי ללמוד). * '''Hoc fecit ne poenas daret''' (הוא עשה את זה כדי לא לקבל עונש). === פסוקית תוצאה (Consecutiva) === משפטי תוצאה מורכבים לרוב ממילת רמז במשפט העיקרי (כמו '''tam''' - כל כך, '''ita''' - כך, '''tantus''' - כה גדול) ולאחריה '''ut''' לחיוב, או השלילה '''ut non''' (ולא ne כמו בפסוקיות מטרה), יחד עם פועל בקוניונקטיבוס. * '''Tam fessus erat ut statim dormiret''' (הוא היה כל כך עייף, עד שמיד נרדם). === משפט חשש (Verba Timendi) === אחרי פעלים המביעים פחד או חשש (כמו ''timere'', ''vereri''), הכללים של מילות הקישור מתהפכים: * '''ne''' מציין את החשש החיובי (אני חושש שזה יקרה). למשל: '''Timeo ne cadas''' (אני חושש שתיפול). * '''ut''' (או ne non) מציין חשש שלילי (אני חושש שזה לא יקרה). למשל: '''Timeo ut venias''' (אני חושש שלא תבוא). === פסוקית Cum === פסוקית cum יחד עם קוניונקטיבוס משמשת למספר מטרות: * '''זמן וסיבה (Cum Historicum - מאחר ש... / כאשר):''' למשל, '''Amicus quidam, cum in foro occurreret, ei salutem dedit''' (חבר אחד, מאחר שפגש אותו בפורום, אמר לו שלום). * '''סיבה:''' מכיוון ש... / בגלל ש... * '''ויתור:''' למרות ש... === שאלות עקיפות (Interrogatio Indirecta) === כאשר שאלה מופיעה כפסוקית משועבדת, הפועל בפסוקית יופיע תמיד במודוס הקוניונקטיבוס על פי כללי תיאום הזמנים. * דוגמה: '''Nescio quid faciat''' (אינני יודע מה הוא עושה). === פסוקיות זיקה עם קוניונקטיבוס === בדרך כלל פסוקיות המתחילות במילות זיקה (qui, quae, quod) מקבלות אינדיקטיבוס. משתמשים בקוניונקטיבוס כאשר רוצים לתאר תכונה מיוחדת המאפיינת את הנושא (Characteristic), או כדי להביע מטרה או סיבה בתוך משפט הזיקה. * דוגמה: '''Non est is qui hoc faciat''' (הוא אינו אדם שיעשה דבר כזה). == משפט תנאי == === מבוא === משפט תנאי נפתח לרוב במילה '''Si''' (אם). השלילה במשפט תנאי תיעשה לרוב על ידי '''Nisi''' (אלא אם כן / אילולא). משפט תנאי עם מודוס קוניונקטיבוס מתאר פעולה שהקשר שלה אל המציאות פחות ודאי מזה של משפט תנאי באינדיקטיבוס. לכן, יכולה להצטרף מלית שמחלישה את הקשר למציאות: * '''etiam si''' - גם אם * '''ut si''' - כמו אם (כאילו) * '''sive…sive''' - אם... ואם... '''זמן וסוג המשפט:''' זמן הפעלים חשוב מאוד. הפועל הפותח את משפט התנאי קובע איזה סוג תנאי יהיה המשפט (פוטנציאלי או אי-ריאלי). הפועל השני (התוצאה) ייקבע בהתאם. === משפט תנאי פוטנציאלי (Potentialis) === מציין שייתכן כי התנאי יתרחש. הפועל גם במשפט התנאי וגם בתוצאה יופיע לרוב בקוניונקטיבוס הווה (Praesens). בעברית יתורגם לרוב בלשון עתיד. * דוגמה: '''Si pauper fiam, inopiam facile feram''' (אם/והיה ואהפוך לעני, אשא את המחסור בקלות). === משפט תנאי אי-ריאלי (Irrealis) === מציין תנאי שאינו מתקיים במציאות. * '''משפט אי-ריאלי להווה (Imperfectum):''' אילו היה קורה ש... אז... ** דוגמה: '''Si omnes morbi tollerentur, immortalesne fierent homines?''' (אילו כל המחלות היו מוסרות, האם בני האדם היו הופכים לבני אלמוות?). * '''משפט אי-ריאלי לעבר (Plusquamperfectum):''' אילו היה קורה בעבר... אז היה קורה... ** דוגמה: '''Si testes invenire potuisset reus, nullus accusator ei nocuisset''' (אילו נאשם יכול היה למצוא עד, אף מאשים לא היה מזיק לו). על פי הזמן אנו יכולים לדעת את היחס בין התנאי והתוצאה. ניתן לשלב ביניהם, למשל תנאי אי-ריאלי בעבר עם תוצאה בהווה: * '''Nisi apud me tantum valuisset sermo stultorum amicorum, beatissimi viveremus.''' (אילולא הייתה חשובה אצלי כל כך שיחתם של חברים טיפשים [בעבר], היינו חיים עכשיו חיים מאושרים [בהווה]). המשך המודוס לאחר נקודה מציין כי משפט התנאי ממשיך להשפיע. למשל: * '''Si imperium mihi contra consuetudinem hodie deferretur, alia quidem ratione res administrarem. Arcis oppugnatione relicta, legiones ad amnem adducerem, ibique hostium copiae, ad pugnam incitatae, repellerentur ac plane funderentur.''' (אילו השלטון היה מועבר אלי כנגד המנהג היום, הייתי מנהל את הדברים אכן באופן אחר. לאחר עזיבת ההתקפה על המצודה, הייתי מוביל את הלגיונות לנהר, ושם כוחות האויב, לאחר שהוסתו לקרב, היו נהדפים ומפוזרים לחלוטין). [[קטגוריה:לטינית]] hw4xj2451xuuwxmfhrafrxeen4vw8pt 0 29685 180308 170374 2026-04-14T15:32:36Z אני בן אני 25697 180308 wikitext text/x-wiki __TOC__ == Participium = adiectivum verbale == '''בינוני''' (Participium) הוא שם תואר הגזור מפועל. * '''מצד אחד:''' הוא מתנהג כשם תואר, ולכן מתאים לשם שאותו הוא מתאר במין, במספר וביחסה. * '''מצד שני:''' הוא מתנהג כפועל, דהיינו יכול לנהוג כמו פועל (למשל לקבל הצרחה ומושא). לכל הפעלים יש בינוני. לפועל '''sum''' יש בינוני בזמן עתיד בלבד (futurus). לעיתים נעשה שימוש במבנים אחרים כדי לפצות על היעדר צורות מסוימות. * הבינוני של הפועל "ללכת" (eo) הוא: '''iens, euntis'''. הזמן של הפועל הראשי אינו משפיע על הבינוני (הזמן של הבינוני הוא יחסי): * '''Puer matrem amans matri aquam dat''' – הנער האוהב את אמו נותן מים לאמא. * '''Puer matrem amans aquam ei dabat''' – הנער האוהב את אמו נתן מים לאמא. === תפקידי הבינוני === # '''העצמה:''' הבינוני (ובכלל שם תואר) יכול להיות מועצם. # '''תואר לוואי מצב:''' לדוגמה: ''Puer matrem amans'' – הנער האוהב את אמו. # '''משפט סיבה (פסוקית נסיבתית):''' לדוגמה: ''Puer matrem amans aquam ei dabat'' (מאחר שהנער אוהב את אמו, הוא נתן לה מים). --- == סוגי ה-Participium == === 1. ה-Ptcp ה-Praesentis (בינוני הווה) === ה-Ptcp של ההווה מתרחש באותו זמן עם הפועל הראשי. נתרגם: "בהיותו", "בזמן ש...", וכו'. בגלל ההיבט האקטיבי (פעיל), הוא יכול לקבל מושא. * '''תבנית:''' גזע הפועל + <math>-ns</math> (ביחסת נומינטיב) או <math>-ntis</math> (ביחסת גניטיב). * '''נטייה:''' נוטה לפי הקבוצה השלישית. === 2. ה-Ptcp Perfectum Passivum (בינוני עבר סביל) === מתאר פעולה שהסתיימה לפני זמן הפועל הראשי ובצורה סבילה. * '''תבנית:''' צורת יסוד רביעית (Supine) + סיומות הנטייה הראשונה והשנייה (<math>-us, -a, -um</math>). * '''תרגום:''' "שנכתב", "לאחר שנאמר". * '''דוגמה:''' <math>\text{amatus, -a, -um}</math> (אהוב / זה שנאמר עליו שנאהב). === 3. ה-Ptcp Futurum Activi (בינוני עתיד פעיל) === משמש לתיאור פעולה שעומדת להתרחש אחרי הפועל הראשי, או לתיאור כוונה. * '''תבנית:''' גזע צורת היסוד הרביעית (Supine) + הסיומת <math>-urus, -ura, -urum</math>. * '''דוגמה:''' ''Ave Caesar, '''morituri''' te salutant'' – שלום לך קיסר, ההולכים למות (אלו שעומדים למות) מצדיעים לך. --- == מקרים מיוחדים == === הפועל Sum === לפועל '''sum''' אין בינוני בהווה (אין צורה של "הוֹוֶה"). הבינוני היחיד שקיים ל-sum הוא בינוני עתיד ('''futurus'''). * בלטינית המאוחרת המציאו צורות (כמו ens), אך בלטינית קלאסית משתמשים במבנה של שני שמות עצם ב-Ablative ללא פועל עזר (למשל: ''Caesare duce'' – כשקיסר [היה] המנהיג). === Ablativus Absolutus (אבלאטיבוס מוחלט) === זהו שימוש נפוץ שבו שם עצם ובינוני מופיעים ביחסת ה-Ablative כפסוקית עצמאית המתארת זמן או סיבה. * דוגמה: '''Urbe capta''', milites discesserunt – לאחר שהעיר נכבשה, החיילים עזבו. [[קטגוריה:לטינית]] 4pyov13fnkwkzy2t9ls1dl9kgp4b7c7