ערבית/ספרותית/כינויים

ויקיספר hewikibooks https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיספר שיחת ויקיספר קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה שער שיחת שער מדף שיחת מדף TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע ערבית/ספרותית/כינויים 0 24593 180311 165101 2026-04-15T16:33:55Z ~2026-23274-42 25701 /* כינויי גוף */ תיקון כותרת 180311 wikitext text/x-wiki בערבית, כמו ברוב השפות, קיימים כינויים שונים. מדובר בכינויי גוף- שמות הגוף, כינויי קניין- סיומות שמגדירות שייכות, כינויי מושא- סיומות לפועל שמצייינות את המושא שלו, וכינויי זיקה שמשמשים פתיח לפסוקית לוואי. ==כינויי גוף== * ראה [[ערבית/ספרותית/הגופים|כינוי גוף (ספרותית(]] - [[ערבית/מדוברת/הגופים|כינוי גוף (מדוברת)]] די לציין קניין, מוסיפים סיומת לשם העצם. הדבר קיים גם בשפה העברית. ====גוף ראשון==== כינוי הקניין בגוף ראשון (מדבר) ('''שלי''') נוצר בעזרת הוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|כסרה]] + האות''' '''ي''', :לדוגמה: כלבי = '''كَلْبِي''', חברי = '''رَفِيقِي''', בית ספרי = '''مَدْرَسْتِي'''. ====גוף שני==== כינוי הקניין בגוף שני (נוכח) ('''שלְךָ, שלָךְ''') נוצר '''''בזכר''''' בתוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]]''' + '''האות''' '''كَ''' (כּאף + פתחה = כַּה), :לדוגמה: '''بَيْتُكَ''' - ביתךָ (קראו בַּיְתֻכַּ), '''تِلْمِيذُكَ''' - תלמידךָ (קראו תִלְמִידֻ'כַּ), '''''ובנקבה''''' יש להוסיף '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]]''' + '''האות''' '''كِ''' (כּאף + כסרה = כִּי), :לדוגמה: '''مُعَلِّمُكِ''' - מורךְ (קראו מֻעַלְלִמֻכִּ), '''دَارُكِ''' - דירתֵךְ (קראו דַארֻכִּ). ====גוף שלישי==== כינוי הקניין בגוף שלישי (נסתר) ('''שלו, שלה''') נוצר '''''בזכר''''' בתוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]] + האות''' '''هُ''' (הא + דמה = הוּ), :לדוגמה: '''ثَوْبُهُ''' - בגדו (קראו תַ'וְובֻּהוּ), '''دَوْرُهُ''' - תורו (קראו דַוְורֻהוּ), '''''ובנקבה''''' יש להוסיף '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]] + צמד האותיות''' '''هَا''', :לדוגמה: '''يَدُهَا''' - ידה (קראו יַדֻהַא), '''مَدْرَسْتُهَا''' - בית ספרה (קראו מַדְרַסְתֻהַא). יש לציין שבהטיות כאלה התא מרבותה ('''ة''') הופכת ל-'''ت''', וכך '''مَدْرَسْة''' הופכת ל - <"font size="5>'''مَدْرَسْتُهَا''' ==כינוי מושא== כינויי מושא מוספים לפועל, על מנת לציין את המושא הישיר שלו. התופעה קיימת גם בשפה העברית, כמו "אהבתיה" או "היכרתיו". כינויי המושא זהים לחלוטין לכינויי הקניין, מלבד גוף ראשון שהסיומת שלו היא نِي. כאשר יש אליף חוצצת, בצורת העבר של גוף נסתרים, היא נשמטת לפני כינוי מושא. לצורת העבר של גוף הנוכחים (تُم) נוספת ו' כאם קריאה (تُمُو). בצורות הפעלים המסתיימות באליף מקצורה, תוחלף זו האחרונה באליף כאם קריאה. ==כינוי זיקה== כינויי הזיקה מקבילים למילית "אשר" בעברית. למעשה, הן משמשות פתיחה לפסוקית לוואי, שמתארת שם עצם מסוים. צורתו של כינוי הקניין תלויה בשם העצם אותו מתארת הפסוקית. יש ארבע נטיות של כינויי מושא, לפי זכר ונקבה ולפי יחיד או רבים. #צורת זכר, יחיד: الَّذِي #צורת נקבה, יחיד: الَّتِي #צורת זכר, רבים: الَّذِينَ #צורת נקבה, רבים: اللَّوَاتِي כינוי זיקה יופיע רק אחרי שם מיודע- כלומר בעל כינוי קניין, נסמך או מסומן עם ال הידיעה. עבור שמות שאינם מיודעים אין משתמשים בכינוי זיקה. [[קטגוריה:ערבית]] sx21lx9o2s4uzvkxjipqyg5cg1e4quj 180312 180311 2026-04-15T16:35:23Z ~2026-23274-42 25701 תיקנתי את גודל הכתב 180312 wikitext text/x-wiki בערבית, כמו ברוב השפות, קיימים כינויים שונים. מדובר בכינויי גוף- שמות הגוף, כינויי קניין- סיומות שמגדירות שייכות, כינויי מושא- סיומות לפועל שמצייינות את המושא שלו, וכינויי זיקה שמשמשים פתיח לפסוקית לוואי. ==כינויי גוף== * ראה [[ערבית/ספרותית/הגופים|כינוי גוף (ספרותית(]] - [[ערבית/מדוברת/הגופים|כינוי גוף (מדוברת)]] די לציין קניין, מוסיפים סיומת לשם העצם. הדבר קיים גם בשפה העברית. ====גוף ראשון==== כינוי הקניין בגוף ראשון (מדבר) ('''שלי''') נוצר בעזרת הוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|כסרה]] + האות''' '''ي''', :לדוגמה: כלבי = '''كَلْبِي''', חברי = '''رَفِيقِي''', בית ספרי = '''مَدْرَسْتِي'''. ====גוף שני==== כינוי הקניין בגוף שני (נוכח) ('''שלְךָ, שלָךְ''') נוצר '''''בזכר''''' בתוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]]''' + '''האות''' '''كَ''' (כּאף + פתחה = כַּה), :לדוגמה: '''بَيْتُكَ''' - ביתךָ (קראו בַּיְתֻכַּ), '''تِلْمِيذُكَ''' - תלמידךָ (קראו תִלְמִידֻ'כַּ), '''''ובנקבה''''' יש להוסיף '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]]''' + '''האות''' '''كِ''' (כּאף + כסרה = כִּי), :לדוגמה: '''مُعَلِّمُكِ''' - מורךְ (קראו מֻעַלְלִמֻכִּ), '''دَارُكِ''' - דירתֵךְ (קראו דַארֻכִּ). ====גוף שלישי==== כינוי הקניין בגוף שלישי (נסתר) ('''שלו, שלה''') נוצר '''''בזכר''''' בתוספת '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]] + האות''' '''هُ''' (הא + דמה = הוּ), :לדוגמה: '''ثَوْبُهُ''' - בגדו (קראו תַ'וְובֻּהוּ), '''دَوْرُهُ''' - תורו (קראו דַוְורֻהוּ), '''''ובנקבה''''' יש להוסיף '''[[ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד|דמה]] + צמד האותיות''' '''هَا''', :לדוגמה: '''يَدُهَا''' - ידה (קראו יַדֻהַא), '''مَدْرَسْتُهَا''' - בית ספרה (קראו מַדְרַסְתֻהַא). יש לציין שבהטיות כאלה התא מרבותה ('''ة''') הופכת ל-'''ت''', וכך '''مَدْرَسْة''' הופכת ל - '''مَدْرَسْتُهَا''' ==כינוי מושא== כינויי מושא מוספים לפועל, על מנת לציין את המושא הישיר שלו. התופעה קיימת גם בשפה העברית, כמו "אהבתיה" או "היכרתיו". כינויי המושא זהים לחלוטין לכינויי הקניין, מלבד גוף ראשון שהסיומת שלו היא نِي. כאשר יש אליף חוצצת, בצורת העבר של גוף נסתרים, היא נשמטת לפני כינוי מושא. לצורת העבר של גוף הנוכחים (تُم) נוספת ו' כאם קריאה (تُمُو). בצורות הפעלים המסתיימות באליף מקצורה, תוחלף זו האחרונה באליף כאם קריאה. ==כינוי זיקה== כינויי הזיקה מקבילים למילית "אשר" בעברית. למעשה, הן משמשות פתיחה לפסוקית לוואי, שמתארת שם עצם מסוים. צורתו של כינוי הקניין תלויה בשם העצם אותו מתארת הפסוקית. יש ארבע נטיות של כינויי מושא, לפי זכר ונקבה ולפי יחיד או רבים. #צורת זכר, יחיד: الَّذِي #צורת נקבה, יחיד: الَّتِي #צורת זכר, רבים: الَّذِينَ #צורת נקבה, רבים: اللَّوَاتِي כינוי זיקה יופיע רק אחרי שם מיודע- כלומר בעל כינוי קניין, נסמך או מסומן עם ال הידיעה. עבור שמות שאינם מיודעים אין משתמשים בכינוי זיקה. [[קטגוריה:ערבית]] 8y2bdrionil5m1ry8w5c230t3gypvof