ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 259 234403 231393 2026-04-14T16:02:48Z Gabi S. 8177 /* חוץ וביטחון */ עריכה וניסוח בהתאם למקור 234403 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Golda Meir 03265u.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גולדה מאיר]] '''[[w:גולדה מאיר|גולדה מאיר]]''' (3 במאי 1898 – 8 בדצמבר 1978) הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת [[ישראל]] בשנים 1969–1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). ==חוץ וביטחון== [[קובץ:גולדה מאיר בראיון לעיתון במחנה.jpg|ממוזער|210 פיקסלים||גולדה מאיר, 1972]] * "מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב, איננו מתאים להיות מנהיג." * "פסימיות היא מותרות ש[[יהדות|יהודי]] אינו יכול להרשות לעצמו." * "כשאני עליתי ארצה, לא היה דבר כזה 'עם פלסטיני'." * "כולנו פלשתינאים. אני פלסטינית ויש לי דרכון כדי להוכיח את זה" * "כאשר יבוא השלום, אולי נוכל עם הזמן לסלוח לערבים על שהרגו את בנינו, אך יהיה לנו קשה יותר לסלוח להם על שאילצו אותנו להרוג את בניהם. יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו." * "מה יהיה אם לסבתא יהיו גלגלים? הצרה היא שאין לה." ~ כשנשאלה מה אם הפלסטינים יהיו מוכנים להכיר בישראל (דבר, 1 בפברואר 1976) * "איך נוכל להחזיר את השטחים המוחזקים? אין אל מי להחזיר." ~ ידיעה חדשותית, 8 במרץ 1969 * "לא היה דבר כזה פלסטינים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם לא היו קיימים." ~ עיתוני הסאנדיי טיימס וה[[w:וושינגטון פוסט|וושינגטון פוסט]], 15 ביוני 1969 * "רק אנשים השונאים מלחמה והמפחדים מפני מלחמה מותר להפקיד בידיהם את ניהולה." {{הערה|עמית סגל, '''סיפורה של הפוליטיקה הישראלית''', עמ' 45.}} * "אסור ל[[אדם]] לנסות ולמחוק את העבר רק משום שהוא לא מתאים להווה." * "הרשו נא לי לומר דבר אחד שיש לנו הישראלים נגד משה: הוא הוביל אותנו במדבר במשך ארבעים שנה, אך הביא אותנו למקום היחידי במזרח התיכון שאין בו נפט." * "אינני רוצה בעם יהודי ליברלי, אנטי-קולוניאלי, אנטי-מיליטירסטי - ומת." ~ שנות ה-70 בראיון עם סטיוורט אלסופ לעיתון 'ניוזוויק'.<ref>[https://www.20il.co.il/?p=120821]</ref> * "אדוני הנכבד, האם שמעת על הפוגרום בקייב?" ~ תגובתה לאפיפיור שביקש ממנה לגלות רוחב לב כלפי הפליטים הערבים במחנות ברצועת עזה. התכוונה, כנראה, ל[[W:פוגרום|פוגרום]] ש[[W:קייב#יהודים|התקיים בין ה-18 ל-20 באוקטובר 1905]]. * "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל." * "לא איכפת לי אם תקראו לזה [[W:תוכנית אלון|תוכנית אלון]], אבל הפרינציפ בשבילי הוא זה – גבולות עם מה שפחות ערבים." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 219.}} * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "תגיד לי, מר שיהאן, למה המנהיגים הערבים משקרים כל כך הרבה? נשיא לבנון שיקר לגבי טבח לוד. זה שובר לי את הלב. יש לנו תצלומים של מחבלים שמתאמנים בלבנון. לא לקחנו אפילו סנטימטר מאדמת לבנון ותראה מה הם עושים לנו. אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו, לוודא שלבנון וירדן יישארו שלמות, ואם לא נוותר על כלום, סאדאת, המסכן, ייפול! מה אתה מצפה, שנשתלט על כל האזור?{{ש}}בנאום האחרון שלו, אמר סאדאת שמצרים השמידה את קו בר-לב. איך מנהיג ערבי מסוגל לעמוד מול עמו ולשקר בצורה כזאת? סאדאת מדבר על הקרבת מיליון, שניים, שלושה מיליון אנשים כדי להביס את ישראל. פרס הניחומים הוא מותם של מיליון יהודים. ואומרים לי שאחרי הופעות כאלה, סאדאת יוצא רגוע ורענן כמו חיננית. מר סאדאת הנחמד והמתון. אלה האנשים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. יש תהום בינינו לבין הערבים." ~ בראיון לניל שיהאן מ"[[הניו יורק טיימס]]", 27 באוגוסט 1972 ([https://www.nytimes.com/1972/08/27/archives/a-talk-with-golda-meir.html מקור]) * "נקרא לדברים בשמם הנכון... יש רק ארץ אחת, שאליה אנו יכולים לפנות ולפעמים עלינו לוותר לה – אפילו כשיודעים שאסור לנו. אבל היא היחידה שיש לנו, והיא חזקה מאוד... אין מה להתבייש כאשר במצב הזה ארץ קטנה כמו ישראל מוכרחה לפעמים לוותר ל[[ארצות הברית]]." ~ בישיבת ממשלה, 25 באוקטובר 1973, על הלחץ האמריקני לסגת לקווי ה-22 באוקטובר.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך שני, עמ' 349.}} * "דבר אחד לא אמרתי לך, אנחנו היהודים, יש לנו נשק סודי במאבק שלנו עם הערבים - אין לנו מקום אחר ללכת אליו." ~ לסנטור [[המפלגה הדמוקרטית]] [[ג'ו ביידן]] בעת ביקור משלחת סנטורים אמריקאים בזמן [[מלחמת יום כיפור]] * "אף על פי שלא רצינו במלחמת יום הכיפורים ולא התחלנו בה, נלחמנו וניצחנו, והייתה לנו מטרת־שלום משלנו - שלום. זאת הפעם יהיו הערבים מוכרחים להיפגש איתנו, לא רק בשדות הקרב אלא גם ליד שולחן המשא ומתן, ולמצוא יחד איתנו פתרון לבעיה שעלתה במחיר אלפי נפשות צעירות – שלהם ושלנו – בשלושים השנים האחרונות. בפעם הראשונה מאז רבע מאה היה מגע ישר, פשוט, אישי בין ישראלים למצרים. הם ישבו יחד באוהלים, ליבנו פרטים של הפרדת הכוחות ולחצו ידיים." ==נושאי פנים== [[קובץ:Golda Meir (1964).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|גולדה מאיר, 1964]] * "חברי כנסת יקרים, אתם משחקים באש, כשמתוך כל מיני חשבונות פוליטיים מפלגתיים אינכם נרתעים מלשחק גם בנימה העדתית, ומלתאר לעולה החדש שיש פה הפליה, ושיש פה מעשים נגד עדות המזרח." ~ נאום בכנסת, דצמבר 1950 * "מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואישה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום היוולדם. הם ישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר מתוך הרגשה שהחברה והמדינה, אותם שרתו בעבודתם במשך שנים רבות,יודעים לכלכל אותם גם לעת [[זקנה|זיקנתם]]." ~ נאום בכנסת בדיון על חוק הביטוח הלאומי, נובמבר 1953 * "אני פעם דרשתי, כאשר עוד הייתי במשרד העבודה, שיפטרו נהג במע"צ כי בזמן שהוא נהג במשאיות הוא ניהל רומנים עם בחורות. אינני שומרת של מוסר במדינת ישראל, אבל כאשר הוא נהג בדרכים של מדינת ישראל – הוא נושא באחריות של מדינת ישראל. אני אומרת לחברים במשרד החוץ: אתם בארץ אזרחים כמו כל אזרח, כל אזרח בתוך מדינת ישראל יכול לנהל רומנים, זה לא עסקי, אבל נציג של מדינת ישראל בחוץ־לארץ אינו יכול לנהל רומנים. מדינת ישראל אינה מנהלת רומנים בחוץ־לארץ." ~ דיון בוועדת חוץ וביטחון של [[הכנסת]], 1962 * "איך יכולה יד יהודית לזרוק בקבוקי מולוטוב ולהצית בנינים?... הם אינם בחורים נחמדים." ~ על המתפרעים בהפגנת [[W:הפנתרים השחורים|הפנתרים השחורים]] בירושלים, מאי 1971 * "בחורים הזורקים בקבוקי מולוטוב בירושלים – אינם נחמדים. מאז, ועד היום הזה – זה חטא שזורקים אותו בפני כל הזמן. אני מוכנה לומר זאת גם במערכת בחירות זו, שמי שזורק בקבוקי מולוטוב – אינו נחמד." ~ דברים שאמרה בפגישה שנערכה באשדוד ב־16 יולי 1973 ==מעמד האישה== * "אינני יכולה להגיד אם [[אישה|נשים]] טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות." * "אישה... איזה מין יצור מעניין." * "התנועה לשחרור האישה היא שטות אחת גדולה. [[גבר]]ים הם אלו המופלים לרעה – הם אינם יכולים להוליד ילדים, וסביר להניח שאף אחד לא יעשה דבר בנידון." * "אינני מתפעלת ביותר מ'פמיניזם' מן הסוג שמביא לידי שריפת חזיות, שנאת גברים או תעמולה נגד אמהות. אבל אני הוקרתי מאד את הנשים הללו החרוצות ושופעות המרץ בתוך שורותיה של תנועת העבודה." * "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני [[אישה]] מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות." * "להיות לא יפה היה הברכה האמיתית. להיות לא יפה הכריח אותי לפתח את המשאבים הפנימיים שלי. לבחורה היפה יש מוגבלות להתגבר עליו." * "מה זה [[פמיניזם]]? את הפרות אתם מוכנים להאכיל ובחדר האוכל להאכיל חברים אתם לא מוכנים?" ~ ל[[שולמית אלוני]] ==שונות== * "אתה לא כזה גדול שאתה יכול להרשות לעצמך לעשות אותך קטן." ~ לכתב שפתח את שאלתו בהקדמה "בכל הצניעות". * "מה פתאום, חסרות לי נעליים משלי?!" ~ תגובתה לאחותה שביקשה ממנה להיכנס לנעליו של [[w:גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] * "אדם המאבד את ה[[בושה]], מאבד את הכול." * "בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית. בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך, ביתך נקרע." * "אצלנו אין 'אני חושבת', יש 'אנחנו חושבים'." ~ ל[[שולמית אלוני]] * "מבחינתי, כל מתבולל מצטרף לרשימת ששת המיליונים (נרצחי [[השואה]])." * "חיבבתי את הנשיא המקסים והאנרגטי." ~ על הרודן הרומני [[W:ניקולאה צ'אושסקו|ניקולאה צ'אושסקו]] *"אפילו כוס מים הוא לא הציע לי." ~ בתום פגישה עם קאנצלר אוסטריה, [[W:ברונו קרייסקי|ברונו קרייסקי]] * "אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם עצמכם וישרים עם חבריכם, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו – זה כבר פחות חשוב." ==נאמר עליה== * "שרותה היה לכבוד ולתפארת לעם כולו ולווית־חן לאשה העברית, ולא יכולתם למצוא איש ראוי יותר להוקרת יהדות אמריקה – מגולדה, זו המתנה היקרה ביותר שהעניקה לנו יהדות אמריקה." ~ [[דוד בן גוריון]] בשלהי שנות ה-50 * "היא הייתה ברירת המחדל של מפלגת העבודה. מפלגה שהוקמה בינואר 1968 כתוצאה מאיחוד מפא"י, רפ"י ואחדות העבודה. החשש היה פן עימות בין שני היורשים הטבעיים של אשכול – [[משה דיין]] ו[[יגאל אלון]] – יביא לקרע או להשתלטות של אחת הסיעות הקטנות על המפלגה המאוחדת... אישה פקחית, מנוסה, בעלת ניסיון מדיני, דיפלומטי וחברתי, האם היהודייה האולטימטיבית, אמוציונלית, קצת צינית, לא כריזמטית, לא פופולרית, שזכתה במהירות לתמיכה ציבורית לאחר שהתיישבה במרץ 1969 על כיסאו של [[לוי אשכול|אשכול]] זה היה אומנם באורח זמני, לכאורה – עד שיוכרע מי יהיה היורש בבחירות של אוקטובר 1969. אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הזמני הופך לקבוע! גולדה הפכה לראש ממשלה, הנעזרת בתבונתו של גלילי ובכריזמה של יגאל אלון ומשה דיין. זו הייתה הממשלה ששלטה בשנות העיוורון הגדול שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים." ~ יוסי ביילין על בחירתה של גולדה מאיר לכהונת ראשת הממשלה (ביילין יוסף, 2008, גולדה מאיר – הפיקחות שלא מנעה שגיאות, בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מילאה תפקיד אולי המכריע ביותר פרט ל[[דוד אלעזר|דדו]] בניצחון" (ב[[מלחמת יום הכיפורים]]) ~ [[יגאל אלון]].{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 303.}} * "היא הייתה מנהיגה דגולה." ~ [[אריאל שרון]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=גולדה מאיר|ויקישיתוף=Category:Golda Meir}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:מאיר, גולדה}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] jde4bme4kgmye2y0w0jtqfm71p88tjx 234404 234403 2026-04-14T16:03:20Z Gabi S. 8177 /* חוץ וביטחון */ הגהה 234404 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Golda Meir 03265u.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גולדה מאיר]] '''[[w:גולדה מאיר|גולדה מאיר]]''' (3 במאי 1898 – 8 בדצמבר 1978) הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת [[ישראל]] בשנים 1969–1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). ==חוץ וביטחון== [[קובץ:גולדה מאיר בראיון לעיתון במחנה.jpg|ממוזער|210 פיקסלים||גולדה מאיר, 1972]] * "מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב, איננו מתאים להיות מנהיג." * "פסימיות היא מותרות ש[[יהדות|יהודי]] אינו יכול להרשות לעצמו." * "כשאני עליתי ארצה, לא היה דבר כזה 'עם פלסטיני'." * "כולנו פלסטינים. אני פלסטינית ויש לי דרכון כדי להוכיח את זה" * "כאשר יבוא השלום, אולי נוכל עם הזמן לסלוח לערבים על שהרגו את בנינו, אך יהיה לנו קשה יותר לסלוח להם על שאילצו אותנו להרוג את בניהם. יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו." * "מה יהיה אם לסבתא יהיו גלגלים? הצרה היא שאין לה." ~ כשנשאלה מה אם הפלסטינים יהיו מוכנים להכיר בישראל (דבר, 1 בפברואר 1976) * "איך נוכל להחזיר את השטחים המוחזקים? אין אל מי להחזיר." ~ ידיעה חדשותית, 8 במרץ 1969 * "לא היה דבר כזה פלסטינים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם לא היו קיימים." ~ עיתוני הסאנדיי טיימס וה[[w:וושינגטון פוסט|וושינגטון פוסט]], 15 ביוני 1969 * "רק אנשים השונאים מלחמה והמפחדים מפני מלחמה מותר להפקיד בידיהם את ניהולה." {{הערה|עמית סגל, '''סיפורה של הפוליטיקה הישראלית''', עמ' 45.}} * "אסור ל[[אדם]] לנסות ולמחוק את העבר רק משום שהוא לא מתאים להווה." * "הרשו נא לי לומר דבר אחד שיש לנו הישראלים נגד משה: הוא הוביל אותנו במדבר במשך ארבעים שנה, אך הביא אותנו למקום היחידי במזרח התיכון שאין בו נפט." * "אינני רוצה בעם יהודי ליברלי, אנטי-קולוניאלי, אנטי-מיליטירסטי - ומת." ~ שנות ה-70 בראיון עם סטיוורט אלסופ לעיתון 'ניוזוויק'.<ref>[https://www.20il.co.il/?p=120821]</ref> * "אדוני הנכבד, האם שמעת על הפוגרום בקייב?" ~ תגובתה לאפיפיור שביקש ממנה לגלות רוחב לב כלפי הפליטים הערבים במחנות ברצועת עזה. התכוונה, כנראה, ל[[W:פוגרום|פוגרום]] ש[[W:קייב#יהודים|התקיים בין ה-18 ל-20 באוקטובר 1905]]. * "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל." * "לא איכפת לי אם תקראו לזה [[W:תוכנית אלון|תוכנית אלון]], אבל הפרינציפ בשבילי הוא זה – גבולות עם מה שפחות ערבים." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 219.}} * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "תגיד לי, מר שיהאן, למה המנהיגים הערבים משקרים כל כך הרבה? נשיא לבנון שיקר לגבי טבח לוד. זה שובר לי את הלב. יש לנו תצלומים של מחבלים שמתאמנים בלבנון. לא לקחנו אפילו סנטימטר מאדמת לבנון ותראה מה הם עושים לנו. אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו, לוודא שלבנון וירדן יישארו שלמות, ואם לא נוותר על כלום, סאדאת, המסכן, ייפול! מה אתה מצפה, שנשתלט על כל האזור?{{ש}}בנאום האחרון שלו, אמר סאדאת שמצרים השמידה את קו בר-לב. איך מנהיג ערבי מסוגל לעמוד מול עמו ולשקר בצורה כזאת? סאדאת מדבר על הקרבת מיליון, שניים, שלושה מיליון אנשים כדי להביס את ישראל. פרס הניחומים הוא מותם של מיליון יהודים. ואומרים לי שאחרי הופעות כאלה, סאדאת יוצא רגוע ורענן כמו חיננית. מר סאדאת הנחמד והמתון. אלה האנשים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. יש תהום בינינו לבין הערבים." ~ בראיון לניל שיהאן מ"[[הניו יורק טיימס]]", 27 באוגוסט 1972 ([https://www.nytimes.com/1972/08/27/archives/a-talk-with-golda-meir.html מקור]) * "נקרא לדברים בשמם הנכון... יש רק ארץ אחת, שאליה אנו יכולים לפנות ולפעמים עלינו לוותר לה – אפילו כשיודעים שאסור לנו. אבל היא היחידה שיש לנו, והיא חזקה מאוד... אין מה להתבייש כאשר במצב הזה ארץ קטנה כמו ישראל מוכרחה לפעמים לוותר ל[[ארצות הברית]]." ~ בישיבת ממשלה, 25 באוקטובר 1973, על הלחץ האמריקני לסגת לקווי ה-22 באוקטובר.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך שני, עמ' 349.}} * "דבר אחד לא אמרתי לך, אנחנו היהודים, יש לנו נשק סודי במאבק שלנו עם הערבים - אין לנו מקום אחר ללכת אליו." ~ לסנטור [[המפלגה הדמוקרטית]] [[ג'ו ביידן]] בעת ביקור משלחת סנטורים אמריקאים בזמן [[מלחמת יום כיפור]] * "אף על פי שלא רצינו במלחמת יום הכיפורים ולא התחלנו בה, נלחמנו וניצחנו, והייתה לנו מטרת־שלום משלנו - שלום. זאת הפעם יהיו הערבים מוכרחים להיפגש איתנו, לא רק בשדות הקרב אלא גם ליד שולחן המשא ומתן, ולמצוא יחד איתנו פתרון לבעיה שעלתה במחיר אלפי נפשות צעירות – שלהם ושלנו – בשלושים השנים האחרונות. בפעם הראשונה מאז רבע מאה היה מגע ישר, פשוט, אישי בין ישראלים למצרים. הם ישבו יחד באוהלים, ליבנו פרטים של הפרדת הכוחות ולחצו ידיים." ==נושאי פנים== [[קובץ:Golda Meir (1964).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|גולדה מאיר, 1964]] * "חברי כנסת יקרים, אתם משחקים באש, כשמתוך כל מיני חשבונות פוליטיים מפלגתיים אינכם נרתעים מלשחק גם בנימה העדתית, ומלתאר לעולה החדש שיש פה הפליה, ושיש פה מעשים נגד עדות המזרח." ~ נאום בכנסת, דצמבר 1950 * "מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואישה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום היוולדם. הם ישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר מתוך הרגשה שהחברה והמדינה, אותם שרתו בעבודתם במשך שנים רבות,יודעים לכלכל אותם גם לעת [[זקנה|זיקנתם]]." ~ נאום בכנסת בדיון על חוק הביטוח הלאומי, נובמבר 1953 * "אני פעם דרשתי, כאשר עוד הייתי במשרד העבודה, שיפטרו נהג במע"צ כי בזמן שהוא נהג במשאיות הוא ניהל רומנים עם בחורות. אינני שומרת של מוסר במדינת ישראל, אבל כאשר הוא נהג בדרכים של מדינת ישראל – הוא נושא באחריות של מדינת ישראל. אני אומרת לחברים במשרד החוץ: אתם בארץ אזרחים כמו כל אזרח, כל אזרח בתוך מדינת ישראל יכול לנהל רומנים, זה לא עסקי, אבל נציג של מדינת ישראל בחוץ־לארץ אינו יכול לנהל רומנים. מדינת ישראל אינה מנהלת רומנים בחוץ־לארץ." ~ דיון בוועדת חוץ וביטחון של [[הכנסת]], 1962 * "איך יכולה יד יהודית לזרוק בקבוקי מולוטוב ולהצית בנינים?... הם אינם בחורים נחמדים." ~ על המתפרעים בהפגנת [[W:הפנתרים השחורים|הפנתרים השחורים]] בירושלים, מאי 1971 * "בחורים הזורקים בקבוקי מולוטוב בירושלים – אינם נחמדים. מאז, ועד היום הזה – זה חטא שזורקים אותו בפני כל הזמן. אני מוכנה לומר זאת גם במערכת בחירות זו, שמי שזורק בקבוקי מולוטוב – אינו נחמד." ~ דברים שאמרה בפגישה שנערכה באשדוד ב־16 יולי 1973 ==מעמד האישה== * "אינני יכולה להגיד אם [[אישה|נשים]] טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות." * "אישה... איזה מין יצור מעניין." * "התנועה לשחרור האישה היא שטות אחת גדולה. [[גבר]]ים הם אלו המופלים לרעה – הם אינם יכולים להוליד ילדים, וסביר להניח שאף אחד לא יעשה דבר בנידון." * "אינני מתפעלת ביותר מ'פמיניזם' מן הסוג שמביא לידי שריפת חזיות, שנאת גברים או תעמולה נגד אמהות. אבל אני הוקרתי מאד את הנשים הללו החרוצות ושופעות המרץ בתוך שורותיה של תנועת העבודה." * "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני [[אישה]] מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות." * "להיות לא יפה היה הברכה האמיתית. להיות לא יפה הכריח אותי לפתח את המשאבים הפנימיים שלי. לבחורה היפה יש מוגבלות להתגבר עליו." * "מה זה [[פמיניזם]]? את הפרות אתם מוכנים להאכיל ובחדר האוכל להאכיל חברים אתם לא מוכנים?" ~ ל[[שולמית אלוני]] ==שונות== * "אתה לא כזה גדול שאתה יכול להרשות לעצמך לעשות אותך קטן." ~ לכתב שפתח את שאלתו בהקדמה "בכל הצניעות". * "מה פתאום, חסרות לי נעליים משלי?!" ~ תגובתה לאחותה שביקשה ממנה להיכנס לנעליו של [[w:גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] * "אדם המאבד את ה[[בושה]], מאבד את הכול." * "בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית. בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך, ביתך נקרע." * "אצלנו אין 'אני חושבת', יש 'אנחנו חושבים'." ~ ל[[שולמית אלוני]] * "מבחינתי, כל מתבולל מצטרף לרשימת ששת המיליונים (נרצחי [[השואה]])." * "חיבבתי את הנשיא המקסים והאנרגטי." ~ על הרודן הרומני [[W:ניקולאה צ'אושסקו|ניקולאה צ'אושסקו]] *"אפילו כוס מים הוא לא הציע לי." ~ בתום פגישה עם קאנצלר אוסטריה, [[W:ברונו קרייסקי|ברונו קרייסקי]] * "אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם עצמכם וישרים עם חבריכם, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו – זה כבר פחות חשוב." ==נאמר עליה== * "שרותה היה לכבוד ולתפארת לעם כולו ולווית־חן לאשה העברית, ולא יכולתם למצוא איש ראוי יותר להוקרת יהדות אמריקה – מגולדה, זו המתנה היקרה ביותר שהעניקה לנו יהדות אמריקה." ~ [[דוד בן גוריון]] בשלהי שנות ה-50 * "היא הייתה ברירת המחדל של מפלגת העבודה. מפלגה שהוקמה בינואר 1968 כתוצאה מאיחוד מפא"י, רפ"י ואחדות העבודה. החשש היה פן עימות בין שני היורשים הטבעיים של אשכול – [[משה דיין]] ו[[יגאל אלון]] – יביא לקרע או להשתלטות של אחת הסיעות הקטנות על המפלגה המאוחדת... אישה פקחית, מנוסה, בעלת ניסיון מדיני, דיפלומטי וחברתי, האם היהודייה האולטימטיבית, אמוציונלית, קצת צינית, לא כריזמטית, לא פופולרית, שזכתה במהירות לתמיכה ציבורית לאחר שהתיישבה במרץ 1969 על כיסאו של [[לוי אשכול|אשכול]] זה היה אומנם באורח זמני, לכאורה – עד שיוכרע מי יהיה היורש בבחירות של אוקטובר 1969. אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הזמני הופך לקבוע! גולדה הפכה לראש ממשלה, הנעזרת בתבונתו של גלילי ובכריזמה של יגאל אלון ומשה דיין. זו הייתה הממשלה ששלטה בשנות העיוורון הגדול שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים." ~ יוסי ביילין על בחירתה של גולדה מאיר לכהונת ראשת הממשלה (ביילין יוסף, 2008, גולדה מאיר – הפיקחות שלא מנעה שגיאות, בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מילאה תפקיד אולי המכריע ביותר פרט ל[[דוד אלעזר|דדו]] בניצחון" (ב[[מלחמת יום הכיפורים]]) ~ [[יגאל אלון]].{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 303.}} * "היא הייתה מנהיגה דגולה." ~ [[אריאל שרון]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=גולדה מאיר|ויקישיתוף=Category:Golda Meir}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:מאיר, גולדה}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] jtm4hedeql66dg44vodosjk2gsy86c9 0 11690 234407 234346 2026-04-14T19:32:30Z Admoni 84 3676 /* שיחות */ 234407 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים בשבילם יותר. אנחנו עובדים בשביל עצמינו. ואנחנו נחזור לשם, וניקח את קייל ואת החלאות שלו ונלמד אותם מעט מהדת של צוות לעניין." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אני מרגיש את הצורך לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אגדה עממית. אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם פגשתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "באמת, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו." :'''בי.איי בראקוס''': "ואולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו (עם בי.איי) שיירגע, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל נושא שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצועי. ועכשיו, תן לו קצת זמן. הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, איזו בושה. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] a9iytlrrbimtq67cpnvy5qdg901iux1 0 18644 234406 212019 2026-04-14T19:20:27Z ~2026-23006-19 27214 הרחבה 234406 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Piesesne.jpg|ממוזער|200px|רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה]] רבי '''[[w:קלונימוס קלמיש שפירא|קלונימוס קלמיש שפירא]]''' – '''האדמו"ר מפיאסצנה''' (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט - ד' בחשוון ה'תש"ד; 13 ביולי 1889 - 2 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר שפעל ב[[פולין]] בין שתי מלחמות העולם. {{מפריד}} * "ויש לפעמים שבלא ידיעתך תדבר גם דיבורים לפני המקום, אם בתחילתם עוד את רצון גופך יודיעו, אבל כל כמה שתתרגש, ויותר תצא נפשך מנרתיקה לעוף אל על, במידה זו תעזוב את העולם, ומעומק לבך תצעק נפשך ב[[תפילה]] טהורה תפילה לה'." ~ מתוך ספרו, "בני מחשבה טובה" * "הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טובה למישהו". *"לנו הפשוטים רק בהעבודה הפשוטה צריכים. לעיין, לדעת ולעבוד וע"י זה גם הגדלות שלה ממרום, גם בלא השגתנו תמשך לנו..." ~ מתוך הספר הכשרת האברכים, ט. *"אין אתה צריך לצעוק בקולות, כי יש מי שמנגן רק המיה בלחש וקולו נשמע במרום." ~ מתוך הספר הכשרת האברכים, ט'. * "כשאתה מסתכל על העולם אתה מסתכל על אלוהים ואלוהים עלייך, מלא כל הארץ כבודו, ואף הארציות והלבוש והכלים מלאים הארת כבודו יתברך" ~ מתוך הקונטרס צו וזירוז. * "ולא דוקא בניגון של שבירת הלב, רק גם בניגון של שמחה, בכולם תוכל להשתמש לגילוי הנפש." ~ מתוך הספר הכשרת האברכים, ט'. * "האדם צריך לעשות סולמות לעלות על ידיהם לפעמים השמיימה, הניגון הוא אחד מהסולמות..." ~ מתוך הקונטרס צו וזרוז, ל"ו. * "הוי עושה ופועל בעולם והענק לו מטובך עד שתמיד מקומך בהעולם יהא ניכר." ~ צו וזירוז, יב * "בכל שנה עשה לך מטרה... צייר לעצמך איזה ראובן תהיה בשנה הבאה, מה יהיו השגותיו, עבודתו מדותיו וכל תכנו." ~ צו וזירוז, ב' * "ועתה תלמידים ותיקים לכו וכבשו את העולם לאביכם מלך הכבוד!" ~ חובת התלמידים, סוף הספר == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=קלונימוס קלמיש שפירא|ויקיטקסט=מחבר:קלונימוס קלמיש שפירא}} {{מיון רגיל:שפירא, קלונימוס קלמיש}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] [[קטגוריה:פולנים]] 7n7e0iullfs4d5ts18htbivhu54sm79 0 22024 234400 225697 2026-04-14T12:03:23Z קליאו 9676 עריכה 234400 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flying kites.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|"צריך לנסות לעשות עפיפונים שיהיו שונים בתכלית מכל מה שקיים, מכל מה שכבר מכּירים."]] '''[[W:עפיפונים|עפיפונים]]''' (בצרפתית: '''Les Cerfs-volants''') הוא רומן מאת [[רומן גארי]] שעלילתו מתרחשת ב[[צרפת]] בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. הספר יצא לאור ב־1980. תירגם מצרפתית לעברית אביטל ענבר, והגרסה העברית יצאה לאור במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד. {{מפריד}} * "לפעמים זה בכלל לא עוזר ש[[הבנה|מבינים]]." * "אילו היה נורמלי באמת, היה מטומטם." * "ה[[נאציזם|נאצים]] הם אנושיים. והאנושי שבהם הוא חוסר אנושיותם." * "העיקר הוא ה[[אמונה]] שבלב. אין דרך אחרת להישאר בחיים." * "הייתה זו תקופה שבה זקוק אדם ביותר לכל הנפלאות שיכול הוא עצמו לחולל." * "[[עפיפון|עפיפונים]], ותהיה ארץ מוצאם אשר תהיה, שואבים את השראתם תמיד מאוצר הדימויים העממי, ומכאן הצביון הנאיבי משהו שיש להם לכולם." * "צריך לנסות לעשות עפיפונים שיהיו שונים בתכלית מכל מה שקיים, מכל מה שכבר מכּירים. דבר חדש לגמרי. אבל אז צריך להחזיק בקצה החוט חזק יותר, כי אם מרפים הם יוצאים לרדוף אחר תכלת השמיים, ובנָפלם עלולים לגרום נזקים כבדים." * "דבר שאינו בראש ובראשונה פרי הדמיון אינו ראוי שיחיו אותו. שאם לא כן, מהו ים — רק מים מלוחים ותו לא... אני, למשל, כבר 50 שנה ממציא ללא הרף את אשתי." * "הוא נשתנה תכלית שינוי ולא היה עוד האיש שהיה לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], איש שיצא לו שם של מחרחר ריב. הכּוֹל השתאו על לוחם זה, בעל עיטור הגבורה, שאינו מחמיץ עתה שום הזדמנות לעשות פומבי להשקפותיו כרודף־השלום, ללמד סניגוריה על סרבני־גיוס־מטעמי־מצפון ולהוקיע את האלימות לכל פניהָ, ובמבטו יוקדת אש." * "מטבח בלי תנור אמיתי הוא כמו [[אישה]] בלי ישבן. אנחנו, טבחי [[צרפת]], ה[[אש]] היא אימנו. אבל בימינו יש כבר מי שעוברים לתנור חשמל, ועוד עם וסת אוטומטי. ממש כמו להתעלס ולהביט בשעון כדי לדעת מתי לגמור." * "מארסלן יקירי, כשמתענגים על תבשילך זו ארוטיקה, אבל כשמסתכלים במחירים זו פורנוגרפיה!" * "יש המכנים זאת 'גרעין של טירוף', ואחרים מגדירים זאת כ'ניצוץ של קדושה', לעתים קשה להבחין בין השניים." * " 'אשר לתולדות צרפת, הוא יכול לדקלמן מאלף ועד תו' 'עד תו? איזה תו? מה, היא הגיעה כבר לתו?' " * " 'מה מאפיין את החן?' התנועה. קיבלתי 19 נקודות מתוך 20. אני חב איפה את תעודת הבגרות לאהבה." * "הדרך הטובה ביותר [[שכחה|לשכוח]] מישהו, היא, לעתים, להיפגש עמו שוב." * "אין בלתי אנושי ממנו, מאמץ השכחה." * "מוות באהבה אני יכולה להבין כי יש שהאהבה כל כך חזקה שאין החיים יכולים להחזיק מעמד, והם פוקעים." * "אם מעוותים הכול, הכול נראה מעוות." * "אילו נהגו כל הצרפתים ב'היגיון' מכבר הייתה [[צרפת]] חדלה מלהתקיים." * "האמת היא שעודף היגיון וחוסר טירוף שניהם לא רצויים, אך אודה כי אי הפרזה בזה ובזה הוא אולי מתכון נאה ל'קלו ז'ולי'." * "לפעמים מתעלל בך ה[[דמיון]] באכזריות. כך זה בענייני נשים, רעיונות וארצות." * "אתה אוהב [[רעיון]], הוא בעיניך היפה ברעיונות, אך לאחר שהוא מתגשם, אין הוא דומה לעצמו בכלל, ואפילו נעשה טינופת ממש. או, למשל, אתה אוהב את ארצך כל כך עד שלבסוף אינך מסוגל עוד לשאת אותה, כי לעולם אין היא הארץ הנכונה." * "ודאי לא נשוב הנה לעולם. אבל מה זה חשוב – הלא בקרוב, כך נראה לי, יהיו מיליוני בני אדם שלעולם לא ישובו לשום מקום." * "הוא אהב אהבה לוהטת את ה[[אנושות]] כולה, אך בעמן היה אדם בודד. הוא האמין בפורענות מפני שהיה בודד. התקווה היא עניין לשניים. ודאות זו מונחת בחוק המספרים הגדולים." * "זה אתה שמע אדוני הצעיר את קולו של אגס עסיסי, שלהיאכל נוצר. לזה קוראים אידאליסט." * "לדידה לקו ה[[ספרות]] בנטייה הפסולה לאשר כי שתיים ועוד שתיים הן ארבע, והדבר נראה לה עומד בסתירה מורה לעצם רוחה של [[פולין]]." * "אין ספק שהעתיד הוא למספרים. מאז תום ימי האבירים למד העולם לספור, והמצב הולך מדחי אל דחי. בקרוב נחזה בהיעלמו של כל דבר שאינו יכול להיספר, כמו ה[[כבוד]] למשל." * "העולם אמנם מלא הרי געש בעלי שמות אקזוטיים, אך האשים הלוחשות באירופה מסוכנות פי כמה יותר, ואין להן ולא כלום עם התהומות שבבטן האדמה, אלא רק עם אלה שבנפש האדם!" * "עיינה נשואות אל השמיים – ברי מזל שכמוהם." * "ועיניה, היו כחולות כל כך, עד שהלבינו את פני השמיים." * "אין דבר עגום יותר מלהיות את ורק את, יצירה פעוטה שהיא תולדות הנסיבות... אני מתעבת כל מה שנעשה אחת ולתמיד..." * "ככל שאתה מזקין, מתמעט והולך החשש שתחמיץ הכול, ששעתך דחוקה ואתה יכול לחיות בשלווה ולהסתפק במה שכבר הוחמץ. זה פשר הביטוי שלוות נפש. אך כשאת רק בת 16 ועוד יכולה לנסות הכול ולא להצליח במאומה, מכנים זאת על פי רוב 'עתידך לפנייך'." * "התמימות היא אולי הפורה שבחלקות שהחיים נותנים לנו ואחר כך לוקחים מאיתנו." * "בימים הממשמשים ובאים, אולי יהיה ללבלרים זוטרים בבתי דואר התפקיד המכובד מכולם. הם יוכלו לומר: אני, לפחות, לא היה לי חלק בזה!" * "עשבים המכונים, בעודם חיים, עשבים שוטים, משום שהם עושים כטוב בעיניהם." * "אני רוצה שליבי יתפעם כשאפגוש אותך בעוד חמש או עשר שנים. אבל אם תשוב הביתה ערב־ערב, לא יפעם הלב אלא רק הפעמון..." * "אתה לא יודע [[אהבה|אהבת]] אמת מהי. לא [[סליחה|סולחים]] כלום ועם זאת סולחים הכול." ~ עמ' 123 * "מעולם לא חשתי [[שנאה]] כה עזה והאדם ששנאיתיו כל כך הייתי אני עצמי." * "הוספתי לשאוב מאהבתי את כל העיוורון הדרוש כדי להאמין בשפיותו של האדם." * "אומרים שהאהבה היא עיוורת, אבל אצלך, מי יודע, העיוורון הוא אולי איזו צורת ראייה." * "[[זכויות האדם]] פירושן לעתים הפקעת זכויותיה של מציאות זוועתית יותר מידי." * "לדעת השפויים אין האהבה טעם החיים, אלא רווח שולי שמפיקים מהם." * "דופרה היה מגיש את הירקות שלמים, 'גאים' כלשונו, וסלד מכל מיני רסקים ומחיות, ששוב נעשו אז מקובלים, כאילו ניבא לה ליבה של צרפת את הצפוי לה." * "יש החלמות המדרדרות אותך למצב גרוע מן ה[[מחלה]] עצמה." * "הוא אסר לומר בישולים. זו לשון רבים שנודף ממנה ריח של מטבח זול. בעיני המלאכה שאני עושה היא בישול. בימינו רוצים להכפיל הכול." * "אצלנו ה[[תקווה]] היא המושלת. לעולם לא תתפגר, המנוולת." * "אני מכירה אותן, את זכויות האדם שלכם. הן כמו [[ורד|ורדים]]: ריח טוב וזה הכול." * "אתה כל כך מטומטם, שאני פשוט לא מבינה איך לא לקחו אותך ל[[צבא]]." * " 'לא ייתכן שצרפת תנוצח! בלתי אפשרי!' 'בצרפת אין דבר בלתי אפשרי.' " * "האדון רוצה למות מרוב אהבה, מה? אם כן, כדאי שתזדרז. עוד מעט יתחילו אנשים למות על ימין ועל שמאל, ולא מרוב אהבה, האמן לי." * "כשאני שומעת קול של [[גבר]] ממלמל מאחורי גבי: 'איזו בחורה נאה!' הרי זה כאילו בישרו לי שהראי יהיה הדבר העיקרי בחיי." * "היה לה הרצון להגשים את עצמה לא רק בנשיותה." * "יש שהמילה [[נשיות]] היא כלא ל[[אישה|נשים]]." * "הזדרזו, ייתכן שאתם חיים את סיפור האהבה האחרון בתולדותיו של עולם." * "אבינו שבשמיים! עשה שיהיה העולם נשי! עשה שהרעיונות, הארצות וראשי המדינות יעמדו כולם בסימן הנשיות! יודעים אתם ילדי, מיהו הראשון שדיבר בקול נשי? [[ישו]]." * "המילה [[פמיניזם]] לא מצאה חן בעיניה. 'צריך למצוא משהו בלי 'איזם' אמרה." * "לא דיי לאהוב סתם, אלא צריך ללמוד לאהוב." * "אפשר שרק מי שכבר אהב נשים רבות יודע לאהוב אישה אחת." * "אנשים מאושרים יותר מידי עלולים להיהפך למפלצות של [[אושר]]." * "אטפל בך היטב, גם זמן רב אחרי שתעזבי אותי." ==נאמר עליו== * "הביקור בצרפת של ימי מלחמת העולם השנייה מספק כאן הזדמנות מחודשת לא רק למפגש משובב נפש עם הצרפתיוּת, אלא גם להזדהות עם רוח הלחימה, שבכל זאת בערה ביערות נורמנדי." ~ תלמה אדמון [[קטגוריה:רומנים צרפתיים]] [[קטגוריה:רומנים היסטוריים]] gupagbw5zyjkmunq37b2lf2jq8sjp8k 0 26124 234401 202619 2026-04-14T12:04:32Z קליאו 9676 234401 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Festival of the Winds, LXIII - Festival of the Winds 2013.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עפיפון}} * "אם החוט ארוך העפיפון יעוף גבוה." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "ה[[דמיון]] מהווה את העפיפון הגבוה ביותר של האדם." ~ [[לורן באקול]] * "עפיפונים, ותהיה ארץ מוצאם אשר תהיה, שואבים את השראתם תמיד מאוצר הדימויים העממי, ומכאן הצביון הנאיבי משהו שיש להם לכולם." ~ [[רומן גארי]] * "חבל שלא איבדנו עפיפון, עכשיו היינו מוצאים אותו..." ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "ואם נפל העפיפון, נשבר, אולי זה לא היום שלך... אבל מחר!" ~ מתוך התוכנית "[[בלי סודות]]" * "משולש, שים אותו בחדר, יכול להיות רק משולש. אבל תקשור לו חוט זרוק אותו לשמיים, כבר יש לך עפיפון." ~ מתוך התוכנית "[[ארץ נהדרת]]" [[קטגוריה:צעצועים]] [[קטגוריה:תעופה]] h1q7oe1cv4qgf11p30rti2a14xb2jk5 234402 234401 2026-04-14T12:05:17Z קליאו 9676 234402 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Festival of the Winds, LXIII - Festival of the Winds 2013.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עפיפון}} * "אם החוט ארוך העפיפון יעוף גבוה." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "ה[[דמיון]] מהווה את העפיפון הגבוה ביותר של האדם." ~ [[לורן באקול]] * "עפיפונים, ותהיה ארץ מוצאם אשר תהיה, שואבים את השראתם תמיד מאוצר הדימויים העממי, ומכאן הצביון הנאיבי משהו שיש להם לכולם." ~ [[רומן גארי]], '[[עפיפונים]]' * "חבל שלא איבדנו עפיפון, עכשיו היינו מוצאים אותו..." ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "ואם נפל העפיפון, נשבר, אולי זה לא היום שלך... אבל מחר!" ~ מתוך התוכנית "[[בלי סודות]]" * "משולש, שים אותו בחדר, יכול להיות רק משולש. אבל תקשור לו חוט זרוק אותו לשמיים, כבר יש לך עפיפון." ~ מתוך התוכנית "[[ארץ נהדרת]]" [[קטגוריה:צעצועים]] [[קטגוריה:תעופה]] g2xy7cnx9vwb19d5xk7y33f3g0kbqdy 0 28577 234410 224298 2026-04-15T04:14:01Z קליאו 9676 /* נאמר עליו */ 234410 wikitext text/x-wiki '''נופים ממטרופולין המוות''' הוא ספר מאת [[אוטו דב קולקה]] שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "הייתה שם [[דממה]], הייתה שם ריקנות. והייתה תדהמה – על שאותם ה[[נוף|נופים]], שהיו כה דחוסים וצפופים בבני אדם כ[[נמלה|נמלים]], בצבאות של עבדים, בטורי אנשים המתנהלים לאורך הדרכים אל המשרפות, שתקו. הם היו שוממים." * "זו הייתה ראשית ההתמודדות שלי, ראשית החזרה שלי, שלא בחלום אלא במודע, אל מטרופולין המוות." * "אני חייב לשאול את עצמי, האם יש משהו מאותה [[אלימות]], האם נשאר בזיכרוני משהו מן האלימות הזאת ומן ה[[אכזריות]]? כמעט ואמרתי בזיכרונותיי. ואני הלוא חוקר עכשיו את ה[[זיכרון]], ולא כותב זיכרונות." * "ציפיתי שתסובב את ראשה, ציפיתי לסימן כלשהו. אמא לא סובבה את הראש, והלכה, הלכה עד שהפכה לנקודה בקצה האחר, נקודה שידעתי שהיא אותה שמלה דקה של קיץ, ונעלמה. אינני יודע כמה זמן נשארתי עומד באותו מקום. לא יכולתי להבין, תהיתי כל הזמן על פשר החידה הזאת, על קשיחות הלב הזאת שבה התרחש האקט הזה, שאחריו באה אותה היעלמות איטית שהפכה רק לנקודת צבע. מאז אני תוהה, ותוהה עד עצם היום הזה: מדוע לא הסבה את ראשה, לפחות פעם אחת..." ==נאמר עליו== * "הספר לא נכתב בצורה כרונולוגית, הוא אולי כמו ספר שירה, כל פרק הוא לעצמו. הוא לא נכתב כספר ולא בצורה רצופה אלא יש בו מבחר של היבטים וחוויות. התמונות האלה הן בעלות עוצמה והנופים האלה הם נופי ה[[ילדות]] שלי ואני מטייל בהם גם בחלומותי, בין שבהקיץ ובין שבשינה. אני מוצא בהם את החירות שלי כי אני יחיד שם בנוף הזה. אני מתנתק מכל דבר אחר, גם בשעות מצוקה." ~ אוטו דב קולקה * "זהו אחד הטקסטים האותנטיים ועזי המבע שאני מכיר על אודות השואה. יחסי הגומלין רבי־העוצמה בין האירועים המתוארים בו מן הזיכרון וההתבוננות בזיכרונות הללו יטלטלו בוודאי קוראים רבים." ~ [[שאול פרידלנדר]] [[קטגוריה:ביוגרפיות]] [[קטגוריה:השואה]] nnwkkbo8m4ddblxmfv6jbq0ze9am0ev 234411 234410 2026-04-15T04:14:33Z קליאו 9676 /* נאמר עליו */ 234411 wikitext text/x-wiki '''נופים ממטרופולין המוות''' הוא ספר מאת [[אוטו דב קולקה]] שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "הייתה שם [[דממה]], הייתה שם ריקנות. והייתה תדהמה – על שאותם ה[[נוף|נופים]], שהיו כה דחוסים וצפופים בבני אדם כ[[נמלה|נמלים]], בצבאות של עבדים, בטורי אנשים המתנהלים לאורך הדרכים אל המשרפות, שתקו. הם היו שוממים." * "זו הייתה ראשית ההתמודדות שלי, ראשית החזרה שלי, שלא בחלום אלא במודע, אל מטרופולין המוות." * "אני חייב לשאול את עצמי, האם יש משהו מאותה [[אלימות]], האם נשאר בזיכרוני משהו מן האלימות הזאת ומן ה[[אכזריות]]? כמעט ואמרתי בזיכרונותיי. ואני הלוא חוקר עכשיו את ה[[זיכרון]], ולא כותב זיכרונות." * "ציפיתי שתסובב את ראשה, ציפיתי לסימן כלשהו. אמא לא סובבה את הראש, והלכה, הלכה עד שהפכה לנקודה בקצה האחר, נקודה שידעתי שהיא אותה שמלה דקה של קיץ, ונעלמה. אינני יודע כמה זמן נשארתי עומד באותו מקום. לא יכולתי להבין, תהיתי כל הזמן על פשר החידה הזאת, על קשיחות הלב הזאת שבה התרחש האקט הזה, שאחריו באה אותה היעלמות איטית שהפכה רק לנקודת צבע. מאז אני תוהה, ותוהה עד עצם היום הזה: מדוע לא הסבה את ראשה, לפחות פעם אחת..." ==נאמר עליו== * "הספר לא נכתב בצורה כרונולוגית, הוא אולי כמו ספר שירה, כל פרק הוא לעצמו. הוא לא נכתב כספר ולא בצורה רצופה אלא יש בו מבחר של היבטים וחוויות. התמונות האלה הן בעלות עוצמה והנופים האלה הם נופי ה[[ילדות]] שלי ואני מטייל בהם גם בחלומותי, בין שבהקיץ ובין שבשינה. אני מוצא בהם את החירות שלי כי אני יחיד שם בנוף הזה. אני מתנתק מכל דבר אחר, גם בשעות מצוקה." ~ אוטו דב קולקה * "זהו אחד הטקסטים האותנטיים ועזי המבע שאני מכיר על אודות השואה. יחסי הגומלין רבי־העוצמה בין האירועים המתוארים בו מן הזיכרון וההתבוננות בזיכרונות הללו יטלטלו בוודאי קוראים רבים." ~ [[w:שאול פרידלנדר|שאול פרידלנד]] [[קטגוריה:ביוגרפיות]] [[קטגוריה:השואה]] c97fj6bjgxe17qgzesxco0pufeyy9f4 234412 234411 2026-04-15T04:15:01Z קליאו 9676 /* נאמר עליו */ 234412 wikitext text/x-wiki '''נופים ממטרופולין המוות''' הוא ספר מאת [[אוטו דב קולקה]] שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "הייתה שם [[דממה]], הייתה שם ריקנות. והייתה תדהמה – על שאותם ה[[נוף|נופים]], שהיו כה דחוסים וצפופים בבני אדם כ[[נמלה|נמלים]], בצבאות של עבדים, בטורי אנשים המתנהלים לאורך הדרכים אל המשרפות, שתקו. הם היו שוממים." * "זו הייתה ראשית ההתמודדות שלי, ראשית החזרה שלי, שלא בחלום אלא במודע, אל מטרופולין המוות." * "אני חייב לשאול את עצמי, האם יש משהו מאותה [[אלימות]], האם נשאר בזיכרוני משהו מן האלימות הזאת ומן ה[[אכזריות]]? כמעט ואמרתי בזיכרונותיי. ואני הלוא חוקר עכשיו את ה[[זיכרון]], ולא כותב זיכרונות." * "ציפיתי שתסובב את ראשה, ציפיתי לסימן כלשהו. אמא לא סובבה את הראש, והלכה, הלכה עד שהפכה לנקודה בקצה האחר, נקודה שידעתי שהיא אותה שמלה דקה של קיץ, ונעלמה. אינני יודע כמה זמן נשארתי עומד באותו מקום. לא יכולתי להבין, תהיתי כל הזמן על פשר החידה הזאת, על קשיחות הלב הזאת שבה התרחש האקט הזה, שאחריו באה אותה היעלמות איטית שהפכה רק לנקודת צבע. מאז אני תוהה, ותוהה עד עצם היום הזה: מדוע לא הסבה את ראשה, לפחות פעם אחת..." ==נאמר עליו== * "הספר לא נכתב בצורה כרונולוגית, הוא אולי כמו ספר שירה, כל פרק הוא לעצמו. הוא לא נכתב כספר ולא בצורה רצופה אלא יש בו מבחר של היבטים וחוויות. התמונות האלה הן בעלות עוצמה והנופים האלה הם נופי ה[[ילדות]] שלי ואני מטייל בהם גם בחלומותי, בין שבהקיץ ובין שבשינה. אני מוצא בהם את החירות שלי כי אני יחיד שם בנוף הזה. אני מתנתק מכל דבר אחר, גם בשעות מצוקה." ~ אוטו דב קולקה * "זהו אחד הטקסטים האותנטיים ועזי המבע שאני מכיר על אודות השואה. יחסי הגומלין רבי־העוצמה בין האירועים המתוארים בו מן הזיכרון וההתבוננות בזיכרונות הללו יטלטלו בוודאי קוראים רבים." ~ [[w:שאול פרידלנדר|שאול פרידלנדר]] [[קטגוריה:ביוגרפיות]] [[קטגוריה:השואה]] ntja7ik1arjn2rdv2srtqt2duwwsn8m 0 29534 234405 233911 2026-04-14T19:06:07Z Veomer 6299 234405 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Stamps of Romania, 2006-036.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בול דואר}} * "כאשר מצא אדם עניין להגיב על מה שקרא ב[[עיתון]], טרח לקחת [[נייר]] ועט, לכתוב ולשגר [[מכתב]] – עם בול – באמצעות ה[[דואר]] אל מערכת העיתון." ~ [[עידו דיסנצ'יק]] * "היה משהו מרגש בכל מה שקשור לתהליך כתיבת המכתב, החדרתו למעטפה, הדבקת הבול ושלשול הקונסטלציה לתוך [[תיבת דואר]] אדומה." ~ [[W:חגית גינזבורג|חגית גינזבורג]] * "לא [[פילוסופיה|פילוסופים]], אלא אלו המקדישים את עצמם לחיתוכי עץ או לאוספי בולים, מהווים את עמוד השדרה של החברה." ~ [[אלדוס האקסלי]], [[עולם חדש מופלא]] * "אוסף בולים ואומר שאין השקעה וחסכון טובים מאיסוף בולים. מגירותיו מלאות מעטפות של יום ראשון, בולים למאות ולאלפים וחלונות ודלתות ביתו נעולים תמיד פן תשתולל [[רוח]]." ~ [[w:שבתי טבת|שבתי טבת]], 'מונולוג שכיח' * "שום מטבע או שטר־כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה לא יהיו בעלי תוקף, אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן ב[[עברית]] והן ב[[ערבית]]." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]] * "אתה מתכוון שאני אוסף בולי־דואר? לא אני!" ~ [[יוגי ברה]] * "בני הדור הצעיר, שהגיעו מצוידים בכישורי הקלדה עיוורת מהרחם, לא ידע ברובו את טעם הלוואי של ליקוק הבול." ~ [[W:חגית גינזבורג|חגית גינזבורג]] * "אספן בולים מוכרח להישאר בארץ בשביל להשיג את מעטפת היום האחרון למדינה." ~ [[W:אורי סלע|אורי סלע]], עורך, "[[כל בדיחות אשכול]]" * "אח שלי אסף בולים, לכן עבד בדואר." ~ מתוך השיר "יו יה" בביצוע להקת [[כוורת (להקה)|כוורת]] [[קטגוריה:דואר]] n3uo0hq0bjvuqsrirz0xlvmaso3h4qn 0 29594 234408 2026-04-14T22:27:55Z ~2026-38635-0 26903 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Business-Envelope 43232-480x360 (4904342257).jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מעטפה}} * "שהוא לקח אותי לשדה התעופה הוא נתן לי מתנה – מעטפה – ואמר, 'תפתח את זה באווירון', היו שם 50 אלף דולר, מתנה, כהוקרה על זה שהוא הצליח כל כך עם 'אסקימו לימון'. לא ראיתי בחיים כזה כסף...." 234408 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Business-Envelope 43232-480x360 (4904342257).jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מעטפה}} * "שהוא לקח אותי לשדה התעופה הוא נתן לי מתנה – מעטפה – ואמר, 'תפתח את זה באווירון', היו שם 50 אלף דולר, מתנה, כהוקרה על זה שהוא הצליח כל כך עם 'אסקימו לימון'. לא ראיתי בחיים כזה כסף. הייתי מבולבל, שמתי את המעטפה בז'קט וכמעט איבדתי אותו." ~ [[בועז דוידזון]] * "אתה ממש כועס שהמעטפה ריקה." ~ [[רחל קורן]] * "על המעטפה טבועה הייתה חותמת הדואר של העיר ליסבון." ~ [[ויקטור הוגו]], 'עובדי הים' * "אספן בולים מוכרח להישאר בארץ בשביל להשיג את מעטפת היום האחרון למדינה." ~ [[W:אורי סלע|אורי סלע]], [[כל בדיחות אשכול]] * "אחר־כך ביקש שתרשום את מספר הטלפון שלה על המעטפה, והיא רשמה אותו בעט שהגיש לה בספרות מעוגלות ושוות." ~ [[אברהם בלבן]], "אומרים אהבה" * "מה עושים אם המעטפה גדולה מדי בשביל החריץ?" ~ מתוך הסרט [[הקפיצה הגדולה]] ivzs06mkrqg0okrftkx6a29gls63aca 0 29595 234409 2026-04-14T23:40:20Z ~2026-38635-0 26903 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקורד}} * "מחזות זמר מאפשרים עומק של רגש שלא מקבלים בצורת משחק אחרת, האקורדים מתחלפים, המילים ממש משפיעות על אנשים." ~ [[מייקל בול]] * "ביקשתי מחבר להראות לי כמה אקורדים, וכשעברתי ללוס אנג'לס ביליתי הרבה זמן בתרגול נגינה בגיטרה שלי." ~ כריס..." 234409 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקורד}} * "מחזות זמר מאפשרים עומק של רגש שלא מקבלים בצורת משחק אחרת, האקורדים מתחלפים, המילים ממש משפיעות על אנשים." ~ [[מייקל בול]] * "ביקשתי מחבר להראות לי כמה אקורדים, וכשעברתי ללוס אנג'לס ביליתי הרבה זמן בתרגול נגינה בגיטרה שלי." ~ [[כריס קארמק]] * "יש לי אקורד אחד לעצובים שהמתינו ולא הבינו איך לא ליטפו אותם הכוכבים." ~ [[רחל שפירא]], "התבהרות חלקית" * "נדמה לי לפעמים שחיי משופעים באקורדים סואנים שהם עשירי רשמים, אכן חיים של קצב מוחש שלא רבים זוכים להם." ~ [[ארתור רופין]], "פרקי חיי" * "מחבר שני אקורדים, אתם קוראים לזה שיר" ~ [[אביב גפן]], "סופרסטאר" au9mdcf7ry2ak7upwn7b0n6059rhyyx