ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 259 234733 234404 2026-04-24T07:24:04Z מקף־עברי 15652 /* שונות */ מי שאינו יודע יידיש אינו יהודי 234733 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Golda Meir 03265u.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גולדה מאיר]] '''[[w:גולדה מאיר|גולדה מאיר]]''' (3 במאי 1898 – 8 בדצמבר 1978) הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת [[ישראל]] בשנים 1969–1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). ==חוץ וביטחון== [[קובץ:גולדה מאיר בראיון לעיתון במחנה.jpg|ממוזער|210 פיקסלים||גולדה מאיר, 1972]] * "מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב, איננו מתאים להיות מנהיג." * "פסימיות היא מותרות ש[[יהדות|יהודי]] אינו יכול להרשות לעצמו." * "כשאני עליתי ארצה, לא היה דבר כזה 'עם פלסטיני'." * "כולנו פלסטינים. אני פלסטינית ויש לי דרכון כדי להוכיח את זה" * "כאשר יבוא השלום, אולי נוכל עם הזמן לסלוח לערבים על שהרגו את בנינו, אך יהיה לנו קשה יותר לסלוח להם על שאילצו אותנו להרוג את בניהם. יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו." * "מה יהיה אם לסבתא יהיו גלגלים? הצרה היא שאין לה." ~ כשנשאלה מה אם הפלסטינים יהיו מוכנים להכיר בישראל (דבר, 1 בפברואר 1976) * "איך נוכל להחזיר את השטחים המוחזקים? אין אל מי להחזיר." ~ ידיעה חדשותית, 8 במרץ 1969 * "לא היה דבר כזה פלסטינים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם לא היו קיימים." ~ עיתוני הסאנדיי טיימס וה[[w:וושינגטון פוסט|וושינגטון פוסט]], 15 ביוני 1969 * "רק אנשים השונאים מלחמה והמפחדים מפני מלחמה מותר להפקיד בידיהם את ניהולה." {{הערה|עמית סגל, '''סיפורה של הפוליטיקה הישראלית''', עמ' 45.}} * "אסור ל[[אדם]] לנסות ולמחוק את העבר רק משום שהוא לא מתאים להווה." * "הרשו נא לי לומר דבר אחד שיש לנו הישראלים נגד משה: הוא הוביל אותנו במדבר במשך ארבעים שנה, אך הביא אותנו למקום היחידי במזרח התיכון שאין בו נפט." * "אינני רוצה בעם יהודי ליברלי, אנטי-קולוניאלי, אנטי-מיליטירסטי - ומת." ~ שנות ה-70 בראיון עם סטיוורט אלסופ לעיתון 'ניוזוויק'.<ref>[https://www.20il.co.il/?p=120821]</ref> * "אדוני הנכבד, האם שמעת על הפוגרום בקייב?" ~ תגובתה לאפיפיור שביקש ממנה לגלות רוחב לב כלפי הפליטים הערבים במחנות ברצועת עזה. התכוונה, כנראה, ל[[W:פוגרום|פוגרום]] ש[[W:קייב#יהודים|התקיים בין ה-18 ל-20 באוקטובר 1905]]. * "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל." * "לא איכפת לי אם תקראו לזה [[W:תוכנית אלון|תוכנית אלון]], אבל הפרינציפ בשבילי הוא זה – גבולות עם מה שפחות ערבים." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 219.}} * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "תגיד לי, מר שיהאן, למה המנהיגים הערבים משקרים כל כך הרבה? נשיא לבנון שיקר לגבי טבח לוד. זה שובר לי את הלב. יש לנו תצלומים של מחבלים שמתאמנים בלבנון. לא לקחנו אפילו סנטימטר מאדמת לבנון ותראה מה הם עושים לנו. אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו, לוודא שלבנון וירדן יישארו שלמות, ואם לא נוותר על כלום, סאדאת, המסכן, ייפול! מה אתה מצפה, שנשתלט על כל האזור?{{ש}}בנאום האחרון שלו, אמר סאדאת שמצרים השמידה את קו בר-לב. איך מנהיג ערבי מסוגל לעמוד מול עמו ולשקר בצורה כזאת? סאדאת מדבר על הקרבת מיליון, שניים, שלושה מיליון אנשים כדי להביס את ישראל. פרס הניחומים הוא מותם של מיליון יהודים. ואומרים לי שאחרי הופעות כאלה, סאדאת יוצא רגוע ורענן כמו חיננית. מר סאדאת הנחמד והמתון. אלה האנשים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. יש תהום בינינו לבין הערבים." ~ בראיון לניל שיהאן מ"[[הניו יורק טיימס]]", 27 באוגוסט 1972 ([https://www.nytimes.com/1972/08/27/archives/a-talk-with-golda-meir.html מקור]) * "נקרא לדברים בשמם הנכון... יש רק ארץ אחת, שאליה אנו יכולים לפנות ולפעמים עלינו לוותר לה – אפילו כשיודעים שאסור לנו. אבל היא היחידה שיש לנו, והיא חזקה מאוד... אין מה להתבייש כאשר במצב הזה ארץ קטנה כמו ישראל מוכרחה לפעמים לוותר ל[[ארצות הברית]]." ~ בישיבת ממשלה, 25 באוקטובר 1973, על הלחץ האמריקני לסגת לקווי ה-22 באוקטובר.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך שני, עמ' 349.}} * "דבר אחד לא אמרתי לך, אנחנו היהודים, יש לנו נשק סודי במאבק שלנו עם הערבים - אין לנו מקום אחר ללכת אליו." ~ לסנטור [[המפלגה הדמוקרטית]] [[ג'ו ביידן]] בעת ביקור משלחת סנטורים אמריקאים בזמן [[מלחמת יום כיפור]] * "אף על פי שלא רצינו במלחמת יום הכיפורים ולא התחלנו בה, נלחמנו וניצחנו, והייתה לנו מטרת־שלום משלנו - שלום. זאת הפעם יהיו הערבים מוכרחים להיפגש איתנו, לא רק בשדות הקרב אלא גם ליד שולחן המשא ומתן, ולמצוא יחד איתנו פתרון לבעיה שעלתה במחיר אלפי נפשות צעירות – שלהם ושלנו – בשלושים השנים האחרונות. בפעם הראשונה מאז רבע מאה היה מגע ישר, פשוט, אישי בין ישראלים למצרים. הם ישבו יחד באוהלים, ליבנו פרטים של הפרדת הכוחות ולחצו ידיים." ==נושאי פנים== [[קובץ:Golda Meir (1964).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|גולדה מאיר, 1964]] * "חברי כנסת יקרים, אתם משחקים באש, כשמתוך כל מיני חשבונות פוליטיים מפלגתיים אינכם נרתעים מלשחק גם בנימה העדתית, ומלתאר לעולה החדש שיש פה הפליה, ושיש פה מעשים נגד עדות המזרח." ~ נאום בכנסת, דצמבר 1950 * "מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואישה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום היוולדם. הם ישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר מתוך הרגשה שהחברה והמדינה, אותם שרתו בעבודתם במשך שנים רבות,יודעים לכלכל אותם גם לעת [[זקנה|זיקנתם]]." ~ נאום בכנסת בדיון על חוק הביטוח הלאומי, נובמבר 1953 * "אני פעם דרשתי, כאשר עוד הייתי במשרד העבודה, שיפטרו נהג במע"צ כי בזמן שהוא נהג במשאיות הוא ניהל רומנים עם בחורות. אינני שומרת של מוסר במדינת ישראל, אבל כאשר הוא נהג בדרכים של מדינת ישראל – הוא נושא באחריות של מדינת ישראל. אני אומרת לחברים במשרד החוץ: אתם בארץ אזרחים כמו כל אזרח, כל אזרח בתוך מדינת ישראל יכול לנהל רומנים, זה לא עסקי, אבל נציג של מדינת ישראל בחוץ־לארץ אינו יכול לנהל רומנים. מדינת ישראל אינה מנהלת רומנים בחוץ־לארץ." ~ דיון בוועדת חוץ וביטחון של [[הכנסת]], 1962 * "איך יכולה יד יהודית לזרוק בקבוקי מולוטוב ולהצית בנינים?... הם אינם בחורים נחמדים." ~ על המתפרעים בהפגנת [[W:הפנתרים השחורים|הפנתרים השחורים]] בירושלים, מאי 1971 * "בחורים הזורקים בקבוקי מולוטוב בירושלים – אינם נחמדים. מאז, ועד היום הזה – זה חטא שזורקים אותו בפני כל הזמן. אני מוכנה לומר זאת גם במערכת בחירות זו, שמי שזורק בקבוקי מולוטוב – אינו נחמד." ~ דברים שאמרה בפגישה שנערכה באשדוד ב־16 יולי 1973 ==מעמד האישה== * "אינני יכולה להגיד אם [[אישה|נשים]] טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות." * "אישה... איזה מין יצור מעניין." * "התנועה לשחרור האישה היא שטות אחת גדולה. [[גבר]]ים הם אלו המופלים לרעה – הם אינם יכולים להוליד ילדים, וסביר להניח שאף אחד לא יעשה דבר בנידון." * "אינני מתפעלת ביותר מ'פמיניזם' מן הסוג שמביא לידי שריפת חזיות, שנאת גברים או תעמולה נגד אמהות. אבל אני הוקרתי מאד את הנשים הללו החרוצות ושופעות המרץ בתוך שורותיה של תנועת העבודה." * "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני [[אישה]] מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות." * "להיות לא יפה היה הברכה האמיתית. להיות לא יפה הכריח אותי לפתח את המשאבים הפנימיים שלי. לבחורה היפה יש מוגבלות להתגבר עליו." * "מה זה [[פמיניזם]]? את הפרות אתם מוכנים להאכיל ובחדר האוכל להאכיל חברים אתם לא מוכנים?" ~ ל[[שולמית אלוני]] ==שונות== * "אתה לא כזה גדול שאתה יכול להרשות לעצמך לעשות אותך קטן." ~ לכתב שפתח את שאלתו בהקדמה "בכל הצניעות". * "מי שאינו יודע יידיש אינו יהודי" ~ בטקס קבלת אזרחות הכבוד של העיר חיפה, 1971 ([https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/814/725.html מקור]) * "מה פתאום, חסרות לי נעליים משלי?!" ~ תגובתה לאחותה שביקשה ממנה להיכנס לנעליו של [[w:גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] * "אדם המאבד את ה[[בושה]], מאבד את הכול." * "בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית. בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך, ביתך נקרע." * "אצלנו אין 'אני חושבת', יש 'אנחנו חושבים'." ~ ל[[שולמית אלוני]] * "מבחינתי, כל מתבולל מצטרף לרשימת ששת המיליונים (נרצחי [[השואה]])." * "חיבבתי את הנשיא המקסים והאנרגטי." ~ על הרודן הרומני [[W:ניקולאה צ'אושסקו|ניקולאה צ'אושסקו]] *"אפילו כוס מים הוא לא הציע לי." ~ בתום פגישה עם קאנצלר אוסטריה, [[W:ברונו קרייסקי|ברונו קרייסקי]] * "אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם עצמכם וישרים עם חבריכם, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו – זה כבר פחות חשוב." ==נאמר עליה== * "שרותה היה לכבוד ולתפארת לעם כולו ולווית־חן לאשה העברית, ולא יכולתם למצוא איש ראוי יותר להוקרת יהדות אמריקה – מגולדה, זו המתנה היקרה ביותר שהעניקה לנו יהדות אמריקה." ~ [[דוד בן גוריון]] בשלהי שנות ה-50 * "היא הייתה ברירת המחדל של מפלגת העבודה. מפלגה שהוקמה בינואר 1968 כתוצאה מאיחוד מפא"י, רפ"י ואחדות העבודה. החשש היה פן עימות בין שני היורשים הטבעיים של אשכול – [[משה דיין]] ו[[יגאל אלון]] – יביא לקרע או להשתלטות של אחת הסיעות הקטנות על המפלגה המאוחדת... אישה פקחית, מנוסה, בעלת ניסיון מדיני, דיפלומטי וחברתי, האם היהודייה האולטימטיבית, אמוציונלית, קצת צינית, לא כריזמטית, לא פופולרית, שזכתה במהירות לתמיכה ציבורית לאחר שהתיישבה במרץ 1969 על כיסאו של [[לוי אשכול|אשכול]] זה היה אומנם באורח זמני, לכאורה – עד שיוכרע מי יהיה היורש בבחירות של אוקטובר 1969. אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הזמני הופך לקבוע! גולדה הפכה לראש ממשלה, הנעזרת בתבונתו של גלילי ובכריזמה של יגאל אלון ומשה דיין. זו הייתה הממשלה ששלטה בשנות העיוורון הגדול שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים." ~ יוסי ביילין על בחירתה של גולדה מאיר לכהונת ראשת הממשלה (ביילין יוסף, 2008, גולדה מאיר – הפיקחות שלא מנעה שגיאות, בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מילאה תפקיד אולי המכריע ביותר פרט ל[[דוד אלעזר|דדו]] בניצחון" (ב[[מלחמת יום הכיפורים]]) ~ [[יגאל אלון]].{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 303.}} * "היא הייתה מנהיגה דגולה." ~ [[אריאל שרון]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=גולדה מאיר|ויקישיתוף=Category:Golda Meir}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:מאיר, גולדה}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] r9c3h0ty3c00jl2yb6elqwpc8xocky8 234734 234733 2026-04-24T08:52:02Z מקף־עברי 15652 /* שונות */ יוחס לה בטעות. שגיתי. 234734 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Golda Meir 03265u.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גולדה מאיר]] '''[[w:גולדה מאיר|גולדה מאיר]]''' (3 במאי 1898 – 8 בדצמבר 1978) הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת [[ישראל]] בשנים 1969–1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). ==חוץ וביטחון== [[קובץ:גולדה מאיר בראיון לעיתון במחנה.jpg|ממוזער|210 פיקסלים||גולדה מאיר, 1972]] * "מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב, איננו מתאים להיות מנהיג." * "פסימיות היא מותרות ש[[יהדות|יהודי]] אינו יכול להרשות לעצמו." * "כשאני עליתי ארצה, לא היה דבר כזה 'עם פלסטיני'." * "כולנו פלסטינים. אני פלסטינית ויש לי דרכון כדי להוכיח את זה" * "כאשר יבוא השלום, אולי נוכל עם הזמן לסלוח לערבים על שהרגו את בנינו, אך יהיה לנו קשה יותר לסלוח להם על שאילצו אותנו להרוג את בניהם. יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו." * "מה יהיה אם לסבתא יהיו גלגלים? הצרה היא שאין לה." ~ כשנשאלה מה אם הפלסטינים יהיו מוכנים להכיר בישראל (דבר, 1 בפברואר 1976) * "איך נוכל להחזיר את השטחים המוחזקים? אין אל מי להחזיר." ~ ידיעה חדשותית, 8 במרץ 1969 * "לא היה דבר כזה פלסטינים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם לא היו קיימים." ~ עיתוני הסאנדיי טיימס וה[[w:וושינגטון פוסט|וושינגטון פוסט]], 15 ביוני 1969 * "רק אנשים השונאים מלחמה והמפחדים מפני מלחמה מותר להפקיד בידיהם את ניהולה." {{הערה|עמית סגל, '''סיפורה של הפוליטיקה הישראלית''', עמ' 45.}} * "אסור ל[[אדם]] לנסות ולמחוק את העבר רק משום שהוא לא מתאים להווה." * "הרשו נא לי לומר דבר אחד שיש לנו הישראלים נגד משה: הוא הוביל אותנו במדבר במשך ארבעים שנה, אך הביא אותנו למקום היחידי במזרח התיכון שאין בו נפט." * "אינני רוצה בעם יהודי ליברלי, אנטי-קולוניאלי, אנטי-מיליטירסטי - ומת." ~ שנות ה-70 בראיון עם סטיוורט אלסופ לעיתון 'ניוזוויק'.<ref>[https://www.20il.co.il/?p=120821]</ref> * "אדוני הנכבד, האם שמעת על הפוגרום בקייב?" ~ תגובתה לאפיפיור שביקש ממנה לגלות רוחב לב כלפי הפליטים הערבים במחנות ברצועת עזה. התכוונה, כנראה, ל[[W:פוגרום|פוגרום]] ש[[W:קייב#יהודים|התקיים בין ה-18 ל-20 באוקטובר 1905]]. * "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל." * "לא איכפת לי אם תקראו לזה [[W:תוכנית אלון|תוכנית אלון]], אבל הפרינציפ בשבילי הוא זה – גבולות עם מה שפחות ערבים." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 219.}} * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "תגיד לי, מר שיהאן, למה המנהיגים הערבים משקרים כל כך הרבה? נשיא לבנון שיקר לגבי טבח לוד. זה שובר לי את הלב. יש לנו תצלומים של מחבלים שמתאמנים בלבנון. לא לקחנו אפילו סנטימטר מאדמת לבנון ותראה מה הם עושים לנו. אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו, לוודא שלבנון וירדן יישארו שלמות, ואם לא נוותר על כלום, סאדאת, המסכן, ייפול! מה אתה מצפה, שנשתלט על כל האזור?{{ש}}בנאום האחרון שלו, אמר סאדאת שמצרים השמידה את קו בר-לב. איך מנהיג ערבי מסוגל לעמוד מול עמו ולשקר בצורה כזאת? סאדאת מדבר על הקרבת מיליון, שניים, שלושה מיליון אנשים כדי להביס את ישראל. פרס הניחומים הוא מותם של מיליון יהודים. ואומרים לי שאחרי הופעות כאלה, סאדאת יוצא רגוע ורענן כמו חיננית. מר סאדאת הנחמד והמתון. אלה האנשים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. יש תהום בינינו לבין הערבים." ~ בראיון לניל שיהאן מ"[[הניו יורק טיימס]]", 27 באוגוסט 1972 ([https://www.nytimes.com/1972/08/27/archives/a-talk-with-golda-meir.html מקור]) * "נקרא לדברים בשמם הנכון... יש רק ארץ אחת, שאליה אנו יכולים לפנות ולפעמים עלינו לוותר לה – אפילו כשיודעים שאסור לנו. אבל היא היחידה שיש לנו, והיא חזקה מאוד... אין מה להתבייש כאשר במצב הזה ארץ קטנה כמו ישראל מוכרחה לפעמים לוותר ל[[ארצות הברית]]." ~ בישיבת ממשלה, 25 באוקטובר 1973, על הלחץ האמריקני לסגת לקווי ה-22 באוקטובר.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו - 48 שנה ועוד 20 יום''' (1978), כרך שני, עמ' 349.}} * "דבר אחד לא אמרתי לך, אנחנו היהודים, יש לנו נשק סודי במאבק שלנו עם הערבים - אין לנו מקום אחר ללכת אליו." ~ לסנטור [[המפלגה הדמוקרטית]] [[ג'ו ביידן]] בעת ביקור משלחת סנטורים אמריקאים בזמן [[מלחמת יום כיפור]] * "אף על פי שלא רצינו במלחמת יום הכיפורים ולא התחלנו בה, נלחמנו וניצחנו, והייתה לנו מטרת־שלום משלנו - שלום. זאת הפעם יהיו הערבים מוכרחים להיפגש איתנו, לא רק בשדות הקרב אלא גם ליד שולחן המשא ומתן, ולמצוא יחד איתנו פתרון לבעיה שעלתה במחיר אלפי נפשות צעירות – שלהם ושלנו – בשלושים השנים האחרונות. בפעם הראשונה מאז רבע מאה היה מגע ישר, פשוט, אישי בין ישראלים למצרים. הם ישבו יחד באוהלים, ליבנו פרטים של הפרדת הכוחות ולחצו ידיים." ==נושאי פנים== [[קובץ:Golda Meir (1964).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|גולדה מאיר, 1964]] * "חברי כנסת יקרים, אתם משחקים באש, כשמתוך כל מיני חשבונות פוליטיים מפלגתיים אינכם נרתעים מלשחק גם בנימה העדתית, ומלתאר לעולה החדש שיש פה הפליה, ושיש פה מעשים נגד עדות המזרח." ~ נאום בכנסת, דצמבר 1950 * "מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואישה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום היוולדם. הם ישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר מתוך הרגשה שהחברה והמדינה, אותם שרתו בעבודתם במשך שנים רבות,יודעים לכלכל אותם גם לעת [[זקנה|זיקנתם]]." ~ נאום בכנסת בדיון על חוק הביטוח הלאומי, נובמבר 1953 * "אני פעם דרשתי, כאשר עוד הייתי במשרד העבודה, שיפטרו נהג במע"צ כי בזמן שהוא נהג במשאיות הוא ניהל רומנים עם בחורות. אינני שומרת של מוסר במדינת ישראל, אבל כאשר הוא נהג בדרכים של מדינת ישראל – הוא נושא באחריות של מדינת ישראל. אני אומרת לחברים במשרד החוץ: אתם בארץ אזרחים כמו כל אזרח, כל אזרח בתוך מדינת ישראל יכול לנהל רומנים, זה לא עסקי, אבל נציג של מדינת ישראל בחוץ־לארץ אינו יכול לנהל רומנים. מדינת ישראל אינה מנהלת רומנים בחוץ־לארץ." ~ דיון בוועדת חוץ וביטחון של [[הכנסת]], 1962 * "איך יכולה יד יהודית לזרוק בקבוקי מולוטוב ולהצית בנינים?... הם אינם בחורים נחמדים." ~ על המתפרעים בהפגנת [[W:הפנתרים השחורים|הפנתרים השחורים]] בירושלים, מאי 1971 * "בחורים הזורקים בקבוקי מולוטוב בירושלים – אינם נחמדים. מאז, ועד היום הזה – זה חטא שזורקים אותו בפני כל הזמן. אני מוכנה לומר זאת גם במערכת בחירות זו, שמי שזורק בקבוקי מולוטוב – אינו נחמד." ~ דברים שאמרה בפגישה שנערכה באשדוד ב־16 יולי 1973 ==מעמד האישה== * "אינני יכולה להגיד אם [[אישה|נשים]] טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות." * "אישה... איזה מין יצור מעניין." * "התנועה לשחרור האישה היא שטות אחת גדולה. [[גבר]]ים הם אלו המופלים לרעה – הם אינם יכולים להוליד ילדים, וסביר להניח שאף אחד לא יעשה דבר בנידון." * "אינני מתפעלת ביותר מ'פמיניזם' מן הסוג שמביא לידי שריפת חזיות, שנאת גברים או תעמולה נגד אמהות. אבל אני הוקרתי מאד את הנשים הללו החרוצות ושופעות המרץ בתוך שורותיה של תנועת העבודה." * "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני [[אישה]] מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות." * "להיות לא יפה היה הברכה האמיתית. להיות לא יפה הכריח אותי לפתח את המשאבים הפנימיים שלי. לבחורה היפה יש מוגבלות להתגבר עליו." * "מה זה [[פמיניזם]]? את הפרות אתם מוכנים להאכיל ובחדר האוכל להאכיל חברים אתם לא מוכנים?" ~ ל[[שולמית אלוני]] ==שונות== * "אתה לא כזה גדול שאתה יכול להרשות לעצמך לעשות אותך קטן." ~ לכתב שפתח את שאלתו בהקדמה "בכל הצניעות". * "מה פתאום, חסרות לי נעליים משלי?!" ~ תגובתה לאחותה שביקשה ממנה להיכנס לנעליו של [[w:גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] * "אדם המאבד את ה[[בושה]], מאבד את הכול." * "בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית. בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך, ביתך נקרע." * "אצלנו אין 'אני חושבת', יש 'אנחנו חושבים'." ~ ל[[שולמית אלוני]] * "מבחינתי, כל מתבולל מצטרף לרשימת ששת המיליונים (נרצחי [[השואה]])." * "חיבבתי את הנשיא המקסים והאנרגטי." ~ על הרודן הרומני [[W:ניקולאה צ'אושסקו|ניקולאה צ'אושסקו]] *"אפילו כוס מים הוא לא הציע לי." ~ בתום פגישה עם קאנצלר אוסטריה, [[W:ברונו קרייסקי|ברונו קרייסקי]] * "אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם עצמכם וישרים עם חבריכם, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו – זה כבר פחות חשוב." ==נאמר עליה== * "שרותה היה לכבוד ולתפארת לעם כולו ולווית־חן לאשה העברית, ולא יכולתם למצוא איש ראוי יותר להוקרת יהדות אמריקה – מגולדה, זו המתנה היקרה ביותר שהעניקה לנו יהדות אמריקה." ~ [[דוד בן גוריון]] בשלהי שנות ה-50 * "היא הייתה ברירת המחדל של מפלגת העבודה. מפלגה שהוקמה בינואר 1968 כתוצאה מאיחוד מפא"י, רפ"י ואחדות העבודה. החשש היה פן עימות בין שני היורשים הטבעיים של אשכול – [[משה דיין]] ו[[יגאל אלון]] – יביא לקרע או להשתלטות של אחת הסיעות הקטנות על המפלגה המאוחדת... אישה פקחית, מנוסה, בעלת ניסיון מדיני, דיפלומטי וחברתי, האם היהודייה האולטימטיבית, אמוציונלית, קצת צינית, לא כריזמטית, לא פופולרית, שזכתה במהירות לתמיכה ציבורית לאחר שהתיישבה במרץ 1969 על כיסאו של [[לוי אשכול|אשכול]] זה היה אומנם באורח זמני, לכאורה – עד שיוכרע מי יהיה היורש בבחירות של אוקטובר 1969. אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הזמני הופך לקבוע! גולדה הפכה לראש ממשלה, הנעזרת בתבונתו של גלילי ובכריזמה של יגאל אלון ומשה דיין. זו הייתה הממשלה ששלטה בשנות העיוורון הגדול שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים." ~ יוסי ביילין על בחירתה של גולדה מאיר לכהונת ראשת הממשלה (ביילין יוסף, 2008, גולדה מאיר – הפיקחות שלא מנעה שגיאות, בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מילאה תפקיד אולי המכריע ביותר פרט ל[[דוד אלעזר|דדו]] בניצחון" (ב[[מלחמת יום הכיפורים]]) ~ [[יגאל אלון]].{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 303.}} * "היא הייתה מנהיגה דגולה." ~ [[אריאל שרון]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=גולדה מאיר|ויקישיתוף=Category:Golda Meir}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:מאיר, גולדה}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] b2dsu19p74475ept0r6u97g1irphh8j 0 7330 234736 118156 2026-04-24T09:22:22Z ~2026-24984-09 27261 תיקנתי שגיאה 234736 wikitext text/x-wiki '''[[W:אורי גלר|אורי גלר]]''' (נולד ב-20 בדצמבר 1946) הוא ישראלי שגדל בתל אביב והתפרסם ברחבי העולם כמי שמעיד על עצמו כבעל כוחות על טבעיים. * "אני עושה על התכשיטים שלי 100 אלף דולר בשעה, ואני לא אומר את זה מבחינה כספית." * "כדי לכופף כפיות צריך שתהיה בסביבת מתכת. נגיד אם היתה פה צוללת זה היה טוב." * "אחת...שתיים... '''שלוש'''!" (אומר בקול רם יותר הספרה האחרונה) * "אם אכן הצלחתי לשים מגנט על האצבע, זה פנומלי יותר מלהזיז מצפן." - לאחר שנראה בווידאו מתוכניתו "היורש" כאילו מלביש דבר-מה על ידו עת הזיז מצפן, לטענתו, בכוח המחשבה בלבד (מתוך [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3349422,00.html ynet]). * "אולי זה יעזור לכם אם תדמינו מסך טלוויזיה במוח שלכם..." - לאחר שנראה בווידאו מתוכניתו "היורש" * "נסו להיות עם ראש פתוח." ~ מנסה לתרגם את המושג "open mind" מאנגלית * "זה חדש גם בשבילי, אני מתרגש." * "הבמה שלך..." * "ג'קסון תמיד יישאר מספר אחד." ~ על מות חברו [[מייקל ג'קסון]] * "אני מציע לאפל למנות אותי לדובר שלה כדי להסביר מדוע האייפון 6 מתעקם. יש שתי סיבות אפשריות לכך. או שהאייפון 6 דק ועדין באופן קיצוני כך שהוא מתעקם באמצעות מעט כוח, עניין שקשה לי להאמין שאפל הייתה מאפשרת בהתחשב בניסויים והמבחנים הרבים שהיא ערכה, או שהאנרגיה וההתרגשות של מיליוני האנשים שרכשו את האייפון עוררו את כוחות המחשבה שלהם וגרמו לאייפון להתעקם" ~ על האיפון 6 המתעקם ([http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000974475 גלובס]). == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אורי גלר|ויקישיתוף=Category:Uri Geller|שם ויקישיתוף=אורי גלר}} {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל: גלר, אורי}} [[קטגוריה:בדרנים ישראלים]] n4em9z84w0vvw12cjc63qugzkzbmluv 0 11690 234716 234696 2026-04-23T18:41:08Z Admoni 84 3676 234716 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אני מרגיש את הצורך לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אגדה עממית. אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם פגשתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "באמת, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו." :'''בי.איי בראקוס''': "ואולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו (עם בי.איי) שיירגע, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל נושא שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצועי. ועכשיו, תן לו קצת זמן. הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, איזו בושה. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם'. :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] haedheexj83cvzd1eo5dvczu2g4piug 234717 234716 2026-04-23T18:44:14Z Admoni 84 3676 234717 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אני מרגיש את הצורך לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אגדה עממית. אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם פגשתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "באמת, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו." :'''בי.איי בראקוס''': "ואולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו (עם בי.איי) שיירגע, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל נושא שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצועי. ועכשיו, תן לו קצת זמן. הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, איזו בושה. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם לא מאמינה באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם'. :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] 7gx1wtno7bxeq13ie56isp11kiz34nd 234718 234717 2026-04-23T18:50:16Z Admoni 84 3676 234718 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אני מרגיש את הצורך לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אגדה עממית. אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם פגשתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "באמת, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו." :'''בי.איי בראקוס''': "ואולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו (עם בי.איי) שיירגע, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל נושא שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצועי. ועכשיו, תן לו קצת זמן. הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, איזו בושה. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם לא מאמינה באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם'. :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?"] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] 6o8ksmlfx3oqik4jx49gscbmh92cg01 234728 234718 2026-04-23T21:10:06Z Admoni 84 3676 234728 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אני מרגיש את הצורך לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אגדה עממית. אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם פגשתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "באמת, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו." :'''בי.איי בראקוס''': "ואולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו (עם בי.איי) שיירגע, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל נושא שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצועי. ועכשיו, תן לו קצת זמן. הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, איזו בושה. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם לא מאמינה באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם' ". :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?"] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] imbezhvym5mugf5znjp4rzykxtj2yp9 234751 234728 2026-04-24T10:22:19Z Admoni 84 3676 /* שיחות */ 234751 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אני מרגיש את הצורך לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אגדה עממית. אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם פגשתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "באמת, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו." :'''בי.איי בראקוס''': "ואולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו (עם בי.איי) שיירגע, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל נושא שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצועי. ועכשיו, תן לו קצת זמן. הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, איזו בושה. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם לא מאמינה באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם' ". :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?"] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." {{מפריד}} צוות לעניין מביא את הילד אולי לבית החולים לאחר שנפגע משאיפת עשן. :'''סינקלייר''': [עוצר את בי.איי מלהביא את אולי לתוך בית החולים] "אתם לא רצויים כאן, בית החולים בעיירה הבאה יטפל בכם, אם תשלמו להם מספיק." :'''בי.איי''': "זוז לי מהדרך, פראייר!" :'''סינקלייר''': "הדרך היחידה שבה תוכל להיכנס לבית החולים היא לעבור דרכי!" :'''בי.איי''': [מעביר את אולי לקארל] "לעבור זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." [הצוות מתחיל להילחם באנשיו של סייקס.] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן אתה מבין, זה מה שקורה כשאתה בונה קרוב מידי לכביש: הכל יכול להזדחל." :'''קייל סייקס''': "מי אתה לעזאזל?" :'''פייס''': "קאמבק די מהיר!" :'''קייל סייקס''': "שאלתי אותך שאלה, ילד!" :'''חניבעל''': "פייס, האם הוא קרא לי 'ילד'?" :'''פייס''': "כן, אין ספק בנוגע לכך. זה בהחלט אומץ שיש להעריך." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] ssutkellcwniwu140yhzurbrn412vbn 0 17078 234752 225110 2026-04-24T10:42:25Z קליאו 9676 234752 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Natan Yonatan, 1991 Dan Hadani Archive.jpg|ממוזער]] '''[[W:נתן יונתן|נתן יונתן]]''' (23 בספטמבר 1923 - 12 במרץ 2004) הוא משורר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== [[קובץ:חופים.גרפיטי.jpg|ממוזער|256 פיקסלים|"חופים הם לפעמים געגועים לנחל."]] ===כללי=== * "הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב." * "דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם." * "אל מערת דוד, השונמית תצמיד את ירכיה הקרות אל חום האבנים שעל קברו." * "בָּאִים אֶל דּוּמִיַּת־הַסִּפְרִיָּה, אֶל מִפְרְצֵי הַשֶּׁקֶט הַלְּבָנִים לְחַפֵּשׂ נִחוּמִים בְּכִתְבֵי חֲכָמִים." * "אֶת עַצְבוּת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְהַמְתִּיק בְּשָׂפָה זָרָה, לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה עַל קֶרֶשׁ צָף שֶׁל מִלָּה." * "תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד־נעוריך, אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות." * "לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות." ===אהבה=== * "פתאום הקיץ תם – אך לא יתם סיפור [[אהבה|אהבתם]]." * "שנים חיינו כך, בלי להגיד מילה בלי ריב מכאיב ומקרב." * "[[אישה]] ממתינה בפינה אין לה למי. רואים שאין אבל פינה יש לה כן והיא ממתינה." * "תגידי לי מילים יפות מבכי ו[[אושר]]: הוא כנראה אהב אותי האיש הזה." ===מקומות=== * "ישנה עצבות ושמה דומה ל[[ירושלים]], ובנגינת צלילי פעמונים שיר אחרון יירד מגובה מגדלייך." * "ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא גוזלת את כבשת הרש." * "רעבים למגע אנושי הם שילבו אצבעות והתחילו לשיר, ובלילה ההוא זחלה בשלגים של [[ניו יורק]] תהלוכה חרישית." ===טבע=== * "חופים הם לפעמים [[געגוע]]ים לנחל." * "הלילה קרוב והים זורע עצבות גדולה על החוף." * "כל אחד יגיע איכשהו הביתה לבסוף, במוקדם או במאוחר, לחש הצב." ===חיים=== * "לחוש עד עומק הנשמה את נצח חד־פעמיות הרגע." * "הבית מחכה לך, תוכל לבוא אליו כפוף שכם ועייף, אפילו מנוחם." * "קחי לך מרחק מן ה[[כאב]], היישרי בו מבט, לימדי להעמיד פנים שהשנים עושות עמך רק חסד." * "השנים שעברו בין אביב ל[[ענן]] כבר חלפו ואינן. כבר חלפו ואינן. אך שדה שנזרע בין ענן לאביב – מלבלב ומניב." * "את החולים האנושים כל כך קל לנחם, אפילו בחצי אמת, אפילו בפחות. אחות בחלוק לבן בואי אצלם, אחות. ליופי יש השפעה מרגיעה על ה[[פחד]]. השקט שלך חזק מכאב." ===שירה === * "השמש והים, הלחם, ה[[עולם]] וכל מה שהיה נשאר לחיות בתוך השיר." * "[[שירה|שירים]]... הם לפעמים האהבה האחרונה לבית שרחק." * "וזכר כל אותן השנים הטובות לספרן במחברת שיריו." ==אמרותיו== * "לאהבה יש צד כאוב: אולי זה הפחד מפני האובדן, אולי הקנאה הנלווית אליה." * "שנות חיינו הן ספינות, והחיים הם פרידה מתמשכת." * "בשירה יש יכולת הנשענת על מטפורות וסמלים לתפוס את האדם הנתון לאותן חוויות רגשיות." * "היופי שיש לו צידוק באמנות זה היופי הנורא, זה היופי שבא מהרבה מצוקה והרבה כאב והרבה ייאוש שמנסה איכשהו להציל את האדם מפני הטירוף ולשמור על שפיות הדעת שלו. המעשה האסתטי באמנות נראה לי בשנים האחרונות כמעשה של שמירה על שפיות הדעת." ~ ראיון בשנת 1980 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=נתן יונתן}} {{מיון רגיל:יונתן, נתן}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] dekdi08fu5jcgdh9wa12kda20qf7o7j 234753 234752 2026-04-24T10:43:57Z קליאו 9676 עריכה 234753 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Natan Yonatan, 1991 Dan Hadani Archive.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|נתן יונתן, 1991]]]] '''[[W:נתן יונתן|נתן יונתן]]''' (23 בספטמבר 1923 - 12 במרץ 2004) הוא משורר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== [[קובץ:חופים.גרפיטי.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|"חופים הם לפעמים געגועים לנחל."]] ===כללי=== * "הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב." * "דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם." * "אל מערת דוד, השונמית תצמיד את ירכיה הקרות אל חום האבנים שעל קברו." * "בָּאִים אֶל דּוּמִיַּת־הַסִּפְרִיָּה, אֶל מִפְרְצֵי הַשֶּׁקֶט הַלְּבָנִים לְחַפֵּשׂ נִחוּמִים בְּכִתְבֵי חֲכָמִים." * "אֶת עַצְבוּת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְהַמְתִּיק בְּשָׂפָה זָרָה, לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה עַל קֶרֶשׁ צָף שֶׁל מִלָּה." * "תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד־נעוריך, אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות." * "לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות." ===אהבה=== * "פתאום הקיץ תם – אך לא יתם סיפור [[אהבה|אהבתם]]." * "שנים חיינו כך, בלי להגיד מילה בלי ריב מכאיב ומקרב." * "[[אישה]] ממתינה בפינה אין לה למי. רואים שאין אבל פינה יש לה כן והיא ממתינה." * "תגידי לי מילים יפות מבכי ו[[אושר]]: הוא כנראה אהב אותי האיש הזה." ===מקומות=== * "ישנה עצבות ושמה דומה ל[[ירושלים]], ובנגינת צלילי פעמונים שיר אחרון יירד מגובה מגדלייך." * "ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא גוזלת את כבשת הרש." * "רעבים למגע אנושי הם שילבו אצבעות והתחילו לשיר, ובלילה ההוא זחלה בשלגים של [[ניו יורק]] תהלוכה חרישית." ===טבע=== * "חופים הם לפעמים [[געגוע]]ים לנחל." * "הלילה קרוב והים זורע עצבות גדולה על החוף." * "כל אחד יגיע איכשהו הביתה לבסוף, במוקדם או במאוחר, לחש הצב." ===חיים=== * "לחוש עד עומק הנשמה את נצח חד־פעמיות הרגע." * "הבית מחכה לך, תוכל לבוא אליו כפוף שכם ועייף, אפילו מנוחם." * "קחי לך מרחק מן ה[[כאב]], היישרי בו מבט, לימדי להעמיד פנים שהשנים עושות עמך רק חסד." * "השנים שעברו בין אביב ל[[ענן]] כבר חלפו ואינן. כבר חלפו ואינן. אך שדה שנזרע בין ענן לאביב – מלבלב ומניב." * "את החולים האנושים כל כך קל לנחם, אפילו בחצי אמת, אפילו בפחות. אחות בחלוק לבן בואי אצלם, אחות. ליופי יש השפעה מרגיעה על ה[[פחד]]. השקט שלך חזק מכאב." ===שירה === * "השמש והים, הלחם, ה[[עולם]] וכל מה שהיה נשאר לחיות בתוך השיר." * "[[שירה|שירים]]... הם לפעמים האהבה האחרונה לבית שרחק." * "וזכר כל אותן השנים הטובות לספרן במחברת שיריו." ==אמרותיו== * "לאהבה יש צד כאוב: אולי זה הפחד מפני האובדן, אולי הקנאה הנלווית אליה." * "שנות חיינו הן ספינות, והחיים הם פרידה מתמשכת." * "בשירה יש יכולת הנשענת על מטפורות וסמלים לתפוס את האדם הנתון לאותן חוויות רגשיות." * "היופי שיש לו צידוק באמנות זה היופי הנורא, זה היופי שבא מהרבה מצוקה והרבה כאב והרבה ייאוש שמנסה איכשהו להציל את האדם מפני הטירוף ולשמור על שפיות הדעת שלו. המעשה האסתטי באמנות נראה לי בשנים האחרונות כמעשה של שמירה על שפיות הדעת." ~ ראיון בשנת 1980 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=נתן יונתן}} {{מיון רגיל:יונתן, נתן}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] 89mt7l2s28k6q1n7hdt4ud8joyh46ce 234754 234753 2026-04-24T10:45:00Z קליאו 9676 234754 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Natan Yonatan, 1991 Dan Hadani Archive.jpg|ממוזער|149 פיקסלים|נתן יונתן, 1991]] '''[[W:נתן יונתן|נתן יונתן]]''' (23 בספטמבר 1923 - 12 במרץ 2004) הוא משורר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== [[קובץ:חופים.גרפיטי.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|"חופים הם לפעמים געגועים לנחל."]] ===כללי=== * "הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב." * "דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם." * "אל מערת דוד, השונמית תצמיד את ירכיה הקרות אל חום האבנים שעל קברו." * "בָּאִים אֶל דּוּמִיַּת־הַסִּפְרִיָּה, אֶל מִפְרְצֵי הַשֶּׁקֶט הַלְּבָנִים לְחַפֵּשׂ נִחוּמִים בְּכִתְבֵי חֲכָמִים." * "אֶת עַצְבוּת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְהַמְתִּיק בְּשָׂפָה זָרָה, לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה עַל קֶרֶשׁ צָף שֶׁל מִלָּה." * "תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד־נעוריך, אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות." * "לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות." ===אהבה=== * "פתאום הקיץ תם – אך לא יתם סיפור [[אהבה|אהבתם]]." * "שנים חיינו כך, בלי להגיד מילה בלי ריב מכאיב ומקרב." * "[[אישה]] ממתינה בפינה אין לה למי. רואים שאין אבל פינה יש לה כן והיא ממתינה." * "תגידי לי מילים יפות מבכי ו[[אושר]]: הוא כנראה אהב אותי האיש הזה." ===מקומות=== * "ישנה עצבות ושמה דומה ל[[ירושלים]], ובנגינת צלילי פעמונים שיר אחרון יירד מגובה מגדלייך." * "ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא גוזלת את כבשת הרש." * "רעבים למגע אנושי הם שילבו אצבעות והתחילו לשיר, ובלילה ההוא זחלה בשלגים של [[ניו יורק]] תהלוכה חרישית." ===טבע=== * "חופים הם לפעמים [[געגוע]]ים לנחל." * "הלילה קרוב והים זורע עצבות גדולה על החוף." * "כל אחד יגיע איכשהו הביתה לבסוף, במוקדם או במאוחר, לחש הצב." ===חיים=== * "לחוש עד עומק הנשמה את נצח חד־פעמיות הרגע." * "הבית מחכה לך, תוכל לבוא אליו כפוף שכם ועייף, אפילו מנוחם." * "קחי לך מרחק מן ה[[כאב]], היישרי בו מבט, לימדי להעמיד פנים שהשנים עושות עמך רק חסד." * "השנים שעברו בין אביב ל[[ענן]] כבר חלפו ואינן. כבר חלפו ואינן. אך שדה שנזרע בין ענן לאביב – מלבלב ומניב." * "את החולים האנושים כל כך קל לנחם, אפילו בחצי אמת, אפילו בפחות. אחות בחלוק לבן בואי אצלם, אחות. ליופי יש השפעה מרגיעה על ה[[פחד]]. השקט שלך חזק מכאב." ===שירה === * "השמש והים, הלחם, ה[[עולם]] וכל מה שהיה נשאר לחיות בתוך השיר." * "[[שירה|שירים]]... הם לפעמים האהבה האחרונה לבית שרחק." * "וזכר כל אותן השנים הטובות לספרן במחברת שיריו." ==אמרותיו== * "לאהבה יש צד כאוב: אולי זה הפחד מפני האובדן, אולי הקנאה הנלווית אליה." * "שנות חיינו הן ספינות, והחיים הם פרידה מתמשכת." * "בשירה יש יכולת הנשענת על מטפורות וסמלים לתפוס את האדם הנתון לאותן חוויות רגשיות." * "היופי שיש לו צידוק באמנות זה היופי הנורא, זה היופי שבא מהרבה מצוקה והרבה כאב והרבה ייאוש שמנסה איכשהו להציל את האדם מפני הטירוף ולשמור על שפיות הדעת שלו. המעשה האסתטי באמנות נראה לי בשנים האחרונות כמעשה של שמירה על שפיות הדעת." ~ ראיון בשנת 1980 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=נתן יונתן}} {{מיון רגיל:יונתן, נתן}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] d26ob7hhvd4jlg2j244u7jfbi7yrzmb 234755 234754 2026-04-24T10:46:38Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 234755 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Natan Yonatan, 1991 Dan Hadani Archive.jpg|ממוזער|149 פיקסלים|נתן יונתן, 1991]] '''[[W:נתן יונתן|נתן יונתן]]''' (23 בספטמבר 1923 - 12 במרץ 2004) הוא משורר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== [[קובץ:חופים.גרפיטי.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|"חופים הם לפעמים געגועים לנחל."]] ===כללי=== * "הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב." * "דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם." * "אל מערת דוד, השונמית תצמיד את ירכיה הקרות אל חום האבנים שעל קברו." * "בָּאִים אֶל דּוּמִיַּת־הַסִּפְרִיָּה, אֶל מִפְרְצֵי הַשֶּׁקֶט הַלְּבָנִים לְחַפֵּשׂ נִחוּמִים בְּכִתְבֵי חֲכָמִים." * "אֶת עַצְבוּת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְהַמְתִּיק בְּשָׂפָה זָרָה, לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה עַל קֶרֶשׁ צָף שֶׁל מִלָּה." * "תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד־נעוריך, אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות." * "לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות." ===אהבה=== * "פתאום הקיץ תם – אך לא יתם סיפור [[אהבה|אהבתם]]." * "שנים חיינו כך, בלי להגיד מילה בלי ריב מכאיב ומקרב." * "[[אישה]] ממתינה בפינה אין לה למי. רואים שאין אבל פינה יש לה כן והיא ממתינה." * "תגידי לי מילים יפות מבכי ו[[אושר]]: הוא כנראה אהב אותי האיש הזה." ===מקומות=== * "ישנה עצבות ושמה דומה ל[[ירושלים]], ובנגינת צלילי פעמונים שיר אחרון יירד מגובה מגדלייך." * "ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא גוזלת את כבשת הרש." * "רעבים למגע אנושי הם שילבו אצבעות והתחילו לשיר, ובלילה ההוא זחלה בשלגים של [[ניו יורק]] תהלוכה חרישית." ===טבע=== * "חופים הם לפעמים [[געגוע]]ים לנחל." * "הלילה קרוב והים זורע עצבות גדולה על החוף." * "כל אחד יגיע איכשהו הביתה לבסוף, במוקדם או במאוחר, לחש הצב." ===חיים=== * "לחוש עד עומק הנשמה את נצח חד־פעמיות הרגע." * "הבית מחכה לך, תוכל לבוא אליו כפוף שכם ועייף, אפילו מנוחם." * "קחי לך מרחק מן ה[[כאב]], היישרי בו מבט, לימדי להעמיד פנים שהשנים עושות עמך רק חסד." * "השנים שעברו בין אביב ל[[ענן]] כבר חלפו ואינן. כבר חלפו ואינן. אך שדה שנזרע בין ענן לאביב – מלבלב ומניב." * "את החולים האנושים כל כך קל לנחם, אפילו בחצי אמת, אפילו בפחות. אחות בחלוק לבן בואי אצלם, אחות. ליופי יש השפעה מרגיעה על ה[[פחד]]. השקט שלך חזק מכאב." ===שירה === * "השמש והים, הלחם, ה[[עולם]] וכל מה שהיה נשאר לחיות בתוך השיר." * "[[שירה|שירים]]... הם לפעמים האהבה האחרונה לבית שרחק." * "וזכר כל אותן השנים הטובות לספרן במחברת שיריו." ==אמרותיו== * "לאהבה יש צד כאוב: אולי זה הפחד מפני האובדן, אולי הקנאה הנלווית אליה." * "שנות חיינו הן ספינות, והחיים הם פרידה מתמשכת." * "ב[[שירה]] יש יכולת הנשענת על מטפורות וסמלים לתפוס את האדם הנתון לאותן חוויות רגשיות." * "היופי שיש לו צידוק באמנות זה היופי הנורא, זה היופי שבא מהרבה מצוקה והרבה כאב והרבה ייאוש שמנסה איכשהו להציל את האדם מפני הטירוף ולשמור על שפיות הדעת שלו. המעשה האסתטי ב[[אמנות]] נראה לי בשנים האחרונות כמעשה של שמירה על שפיות הדעת." ~ ראיון בשנת 1980 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=נתן יונתן}} {{מיון רגיל:יונתן, נתן}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] b0tmuvwjhuuz7nvectyaxjca20hux3x 0 17282 234723 205490 2026-04-23T20:05:32Z קליאו 9676 234723 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Kol Nidrei-2.jpg|ממוזער|216 פיקסלים]] '''מחזור ליום כיפור''' הוא קובץ הכולל [[תפילה|תפילות]], קטעי קריאה ב[[תורה]] ופיוטים ל[[יום הכיפורים]]. {{מפריד}} * "על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינים." * "נדרנא לא נדרי. ואסרנא לא אסרי. ושבועתנא לא שבועות." * "ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם." * "אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי." * "על חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים." * "אל תשליכנו לעת [[זקנה]]. ככלות כוחנו אל תעזבנו." * "אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה." * "אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך." * "שים [[שלום]] טובה וברכה בעולם." * "הנני העני ממעש. נרעש ונפחד מפחד יושב תהלות ישראל." * "ונתנה תוקף קדושת היום." * "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר." * "פתח לנו שער בעת נעילת שער, כי פנה יום." * "אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב. אין דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עינייך." * "סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶֽסֶד לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיטקסט=מחזור ליום כיפור|ויקישיתוף=Category:Audio files of Yom Kippur prayers|שם ויקישיתוף=הקלטות של תפילות יום הכיפורים}} [[קטגוריה:סידורים ומחזורי תפילה]] [[קטגוריה:תפילות ביהדות]] pvjl9l9d8ekkitrr6ram82v4dydu9np 0 17323 234756 228681 2026-04-24T10:52:13Z קליאו 9676 234756 wikitext text/x-wiki [[קובץ:רחלי אברהם־איתן.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|חלי אברהם איתן]] '''[[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]]''' (נולדה ב־24 במאי 1960) היא [[שירה|משוררת]] וחוקרת ספרות [[ישראל]]ית. ==מתוך שיריה== ===כללי=== * "בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי." * "הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר לְגָרֵשׁ אֶת חֶשְׁכָּהּ מִתּוֹכִי." * "מִכְּלוּב הַהוֹוֶה אֶל מֶרְחַבֵי שִׁירָה אֶל עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת." * "שְׁמֹור אֶת הַ[[געגוע|גַּעְגּוּעִים]]. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים." * "קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים." * "אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כָּל מַה שֶֹׁיּוֹדְעִים בְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ הַנִּמְרַחַת כְּשֶׁמֶשׁ וּמְאִירָה רָזִים בְּדֶרֶךְ בְּרוּרָה לִסְגוּלֵי הָאוֹר." * "שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירומָה." ===מעלית אל הים=== {{דף מורחב|מעלית אל הים}} * "לְבַדִּיּוּת יוֹצֶרֶת [[שירה|שִׁירָה]]." * "רוֹקֶדֶת עִם הַ[[בדידות|בְּדִידוּת]] בִּשְׁתִיקָה." * "יָצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר אֲמִתִּי וְהַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי." * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." * "פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי." * "בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים." * "קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי." * "התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד." ==אמרותיה== * "ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית." * "הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה." * "המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה." * "אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל." * "יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר." ==נאמר עליה== * "שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, [[שמחה|שמחת]] חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה." ~ [[נתן יונתן]] * "זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים." ~ [[W:איתמר יעוז-קסט|איתמר יעוז-קסט]] * "השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך [[אמינות]] וכישרון שירי בולטים ומרגשים." ~ [[מירון ח. איזקסון]] * "המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות." ~ מניה הרמן * "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] * "שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה." ~ [[W:נורית גוברין|נורית גוברין]] * "שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה." ~ [[W:הלל ברזל|הלל ברזל]] * "שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית." ~ ארנסטו קהאן * "אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ [[W:יעקב בסר|יעקב בסר]], על ספרה "מעלית אל הים" ==ראו גם== * [[כאב השורשים הכפולים]] {{מיון רגיל:אברהם איתן, חלי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי ספרות]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] jn6mcdr7dyg80u2r98feukq467hi1r4 234757 234756 2026-04-24T10:53:08Z קליאו 9676 234757 wikitext text/x-wiki [[קובץ:רחלי אברהם־איתן.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|חלי אברהם איתן, 2023]] '''[[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]]''' (נולדה ב־24 במאי 1960) היא [[שירה|משוררת]] וחוקרת ספרות [[ישראל]]ית. ==מתוך שיריה== ===כללי=== * "בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי." * "הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר לְגָרֵשׁ אֶת חֶשְׁכָּהּ מִתּוֹכִי." * "מִכְּלוּב הַהוֹוֶה אֶל מֶרְחַבֵי שִׁירָה אֶל עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת." * "שְׁמֹור אֶת הַ[[געגוע|גַּעְגּוּעִים]]. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים." * "קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים." * "אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כָּל מַה שֶֹׁיּוֹדְעִים בְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ הַנִּמְרַחַת כְּשֶׁמֶשׁ וּמְאִירָה רָזִים בְּדֶרֶךְ בְּרוּרָה לִסְגוּלֵי הָאוֹר." * "שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירומָה." ===מעלית אל הים=== {{דף מורחב|מעלית אל הים}} * "לְבַדִּיּוּת יוֹצֶרֶת [[שירה|שִׁירָה]]." * "רוֹקֶדֶת עִם הַ[[בדידות|בְּדִידוּת]] בִּשְׁתִיקָה." * "יָצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר אֲמִתִּי וְהַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי." * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." * "פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי." * "בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים." * "קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי." * "התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד." ==אמרותיה== * "ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית." * "הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה." * "המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה." * "אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל." * "יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר." ==נאמר עליה== * "שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, [[שמחה|שמחת]] חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה." ~ [[נתן יונתן]] * "זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים." ~ [[W:איתמר יעוז-קסט|איתמר יעוז-קסט]] * "השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך [[אמינות]] וכישרון שירי בולטים ומרגשים." ~ [[מירון ח. איזקסון]] * "המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות." ~ מניה הרמן * "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] * "שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה." ~ [[W:נורית גוברין|נורית גוברין]] * "שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה." ~ [[W:הלל ברזל|הלל ברזל]] * "שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית." ~ ארנסטו קהאן * "אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ [[W:יעקב בסר|יעקב בסר]], על ספרה "מעלית אל הים" ==ראו גם== * [[כאב השורשים הכפולים]] {{מיון רגיל:אברהם איתן, חלי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי ספרות]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] lwn94iql6c1zhlm8js3lulv1ry1ysme 234758 234757 2026-04-24T10:58:18Z קליאו 9676 /* מתוך שיריה */ 234758 wikitext text/x-wiki [[קובץ:רחלי אברהם־איתן.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|חלי אברהם איתן, 2023]] '''[[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]]''' (נולדה ב־24 במאי 1960) היא [[שירה|משוררת]] וחוקרת ספרות [[ישראל]]ית. ==מתוך שיריה== ===כללי=== * "בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי." * "הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר לְגָרֵשׁ אֶת חֶשְׁכָּהּ מִתּוֹכִי." * "מִכְּלוּב הַהוֹוֶה אֶל מֶרְחַבֵי שִׁירָה אֶל עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת." * "שְׁמֹור אֶת הַ[[געגוע|גַּעְגּוּעִים]]. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים." * "קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים." * "אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כָּל מַה שֶֹׁיּוֹדְעִים בְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ הַנִּמְרַחַת כְּשֶׁמֶשׁ וּמְאִירָה רָזִים בְּדֶרֶךְ בְּרוּרָה לִסְגוּלֵי הָאוֹר." * "שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירומָה." ==מעלית אל הים== {{דף מורחב|מעלית אל הים}} * "לְבַדִּיּוּת יוֹצֶרֶת [[שירה|שִׁירָה]]." * "רוֹקֶדֶת עִם הַ[[בדידות|בְּדִידוּת]] בִּשְׁתִיקָה." * "יָצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר אֲמִתִּי וְהַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי." * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." * "פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי." * "בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים." * "קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי." * "התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד." ==כאב השורשים הכפולים== {{דף מורחב|כאב השורשים הכפולים}} ==אמרותיה== * "ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית." * "הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה." * "המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה." * "אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל." * "יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר." ==נאמר עליה== * "שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, [[שמחה|שמחת]] חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה." ~ [[נתן יונתן]] * "זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים." ~ [[W:איתמר יעוז-קסט|איתמר יעוז-קסט]] * "השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך [[אמינות]] וכישרון שירי בולטים ומרגשים." ~ [[מירון ח. איזקסון]] * "המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות." ~ מניה הרמן * "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] * "שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה." ~ [[W:נורית גוברין|נורית גוברין]] * "שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה." ~ [[W:הלל ברזל|הלל ברזל]] * "שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית." ~ ארנסטו קהאן * "אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ [[W:יעקב בסר|יעקב בסר]], על ספרה "מעלית אל הים" ==ראו גם== * [[כאב השורשים הכפולים]] {{מיון רגיל:אברהם איתן, חלי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי ספרות]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] 8dn7aaqtiki046gjl46frwa3fhpujz7 234759 234758 2026-04-24T10:58:51Z קליאו 9676 234759 wikitext text/x-wiki [[קובץ:רחלי אברהם־איתן.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|חלי אברהם איתן, 2023]] '''[[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]]''' (נולדה ב־24 במאי 1960) היא [[שירה|משוררת]] וחוקרת ספרות [[ישראל]]ית. ==מתוך שיריה== * "בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי." * "הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר לְגָרֵשׁ אֶת חֶשְׁכָּהּ מִתּוֹכִי." * "מִכְּלוּב הַהוֹוֶה אֶל מֶרְחַבֵי שִׁירָה אֶל עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת." * "שְׁמֹור אֶת הַ[[געגוע|גַּעְגּוּעִים]]. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים." * "קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים." * "אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כָּל מַה שֶֹׁיּוֹדְעִים בְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ הַנִּמְרַחַת כְּשֶׁמֶשׁ וּמְאִירָה רָזִים בְּדֶרֶךְ בְּרוּרָה לִסְגוּלֵי הָאוֹר." * "שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירומָה." ==מעלית אל הים== {{דף מורחב|מעלית אל הים}} * "לְבַדִּיּוּת יוֹצֶרֶת [[שירה|שִׁירָה]]." * "רוֹקֶדֶת עִם הַ[[בדידות|בְּדִידוּת]] בִּשְׁתִיקָה." * "יָצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר אֲמִתִּי וְהַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי." * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." * "פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי." * "בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים." * "קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי." * "התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד." ==כאב השורשים הכפולים== {{דף מורחב|כאב השורשים הכפולים}} ==אמרותיה== * "ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית." * "הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה." * "המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה." * "אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל." * "יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר." ==נאמר עליה== * "שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, [[שמחה|שמחת]] חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה." ~ [[נתן יונתן]] * "זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים." ~ [[W:איתמר יעוז-קסט|איתמר יעוז-קסט]] * "השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך [[אמינות]] וכישרון שירי בולטים ומרגשים." ~ [[מירון ח. איזקסון]] * "המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות." ~ מניה הרמן * "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] * "שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה." ~ [[W:נורית גוברין|נורית גוברין]] * "שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה." ~ [[W:הלל ברזל|הלל ברזל]] * "שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית." ~ ארנסטו קהאן * "אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ [[W:יעקב בסר|יעקב בסר]], על ספרה "מעלית אל הים" ==ראו גם== * [[כאב השורשים הכפולים]] {{מיון רגיל:אברהם איתן, חלי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי ספרות]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] 8ng9fg0vb8devgaxc9qn2s4uzdw2pp4 234760 234759 2026-04-24T10:59:14Z קליאו 9676 /* מעלית אל הים (2005) */ 234760 wikitext text/x-wiki [[קובץ:רחלי אברהם־איתן.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|חלי אברהם איתן, 2023]] '''[[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]]''' (נולדה ב־24 במאי 1960) היא [[שירה|משוררת]] וחוקרת ספרות [[ישראל]]ית. ==מתוך שיריה== * "בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי." * "הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר לְגָרֵשׁ אֶת חֶשְׁכָּהּ מִתּוֹכִי." * "מִכְּלוּב הַהוֹוֶה אֶל מֶרְחַבֵי שִׁירָה אֶל עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת." * "שְׁמֹור אֶת הַ[[געגוע|גַּעְגּוּעִים]]. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים." * "קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים." * "אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כָּל מַה שֶֹׁיּוֹדְעִים בְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ הַנִּמְרַחַת כְּשֶׁמֶשׁ וּמְאִירָה רָזִים בְּדֶרֶךְ בְּרוּרָה לִסְגוּלֵי הָאוֹר." * "שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירומָה." ==מעלית אל הים (2005)== {{דף מורחב|מעלית אל הים}} * "לְבַדִּיּוּת יוֹצֶרֶת [[שירה|שִׁירָה]]." * "רוֹקֶדֶת עִם הַ[[בדידות|בְּדִידוּת]] בִּשְׁתִיקָה." * "יָצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר אֲמִתִּי וְהַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי." * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." * "פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי." * "בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים." * "קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי." * "התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד." ==כאב השורשים הכפולים== {{דף מורחב|כאב השורשים הכפולים}} ==אמרותיה== * "ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית." * "הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה." * "המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה." * "אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל." * "יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר." ==נאמר עליה== * "שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, [[שמחה|שמחת]] חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה." ~ [[נתן יונתן]] * "זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים." ~ [[W:איתמר יעוז-קסט|איתמר יעוז-קסט]] * "השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך [[אמינות]] וכישרון שירי בולטים ומרגשים." ~ [[מירון ח. איזקסון]] * "המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות." ~ מניה הרמן * "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] * "שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה." ~ [[W:נורית גוברין|נורית גוברין]] * "שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה." ~ [[W:הלל ברזל|הלל ברזל]] * "שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית." ~ ארנסטו קהאן * "אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ [[W:יעקב בסר|יעקב בסר]], על ספרה "מעלית אל הים" ==ראו גם== * [[כאב השורשים הכפולים]] {{מיון רגיל:אברהם איתן, חלי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי ספרות]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] kzjl2yecjgxsl0smq9zxgf0srq1bp51 234761 234760 2026-04-24T11:00:37Z קליאו 9676 /* כאב השורשים הכפולים (2008) */ 234761 wikitext text/x-wiki [[קובץ:רחלי אברהם־איתן.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|חלי אברהם איתן, 2023]] '''[[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]]''' (נולדה ב־24 במאי 1960) היא [[שירה|משוררת]] וחוקרת ספרות [[ישראל]]ית. ==מתוך שיריה== * "בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי." * "הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר לְגָרֵשׁ אֶת חֶשְׁכָּהּ מִתּוֹכִי." * "מִכְּלוּב הַהוֹוֶה אֶל מֶרְחַבֵי שִׁירָה אֶל עוֹלָם שֶׁל אֱמֶת." * "שְׁמֹור אֶת הַ[[געגוע|גַּעְגּוּעִים]]. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים." * "קח ברק ורעם, טען אותי. ארחף כענן במסילות כוכבים." * "אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה." * "אֲנִי כּוֹתֶבֶת כָּל מַה שֶֹׁיּוֹדְעִים בְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ הַנִּמְרַחַת כְּשֶׁמֶשׁ וּמְאִירָה רָזִים בְּדֶרֶךְ בְּרוּרָה לִסְגוּלֵי הָאוֹר." * "שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירומָה." ==מעלית אל הים (2005)== {{דף מורחב|מעלית אל הים}} * "לְבַדִּיּוּת יוֹצֶרֶת [[שירה|שִׁירָה]]." * "רוֹקֶדֶת עִם הַ[[בדידות|בְּדִידוּת]] בִּשְׁתִיקָה." * "יָצָאתִי לִנְשֹׁם אֲוִיר אֲמִתִּי וְהַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי." * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." * "פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי." * "בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים." * "קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי." * "התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד." ==כאב השורשים הכפולים (2008)== {{דף מורחב|כאב השורשים הכפולים}} * "המסגלים לעצמם את השפה החדשה, חסרים את הזרימה החופשית והתמידית שקיימת בשפת האם." * "השתייכותו של משורר לשני נופים תרבותיים רוחניים עשויה להביא ברכה רבה ליוצר." ==אמרותיה== * "ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית." * "הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה." * "המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה." * "אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל." * "יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר." ==נאמר עליה== * "שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, [[שמחה|שמחת]] חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה." ~ [[נתן יונתן]] * "זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים." ~ [[W:איתמר יעוז-קסט|איתמר יעוז-קסט]] * "השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך [[אמינות]] וכישרון שירי בולטים ומרגשים." ~ [[מירון ח. איזקסון]] * "המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות." ~ מניה הרמן * "לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] * "שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה." ~ [[W:נורית גוברין|נורית גוברין]] * "שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה." ~ [[W:הלל ברזל|הלל ברזל]] * "שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית." ~ ארנסטו קהאן * "אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ [[W:יעקב בסר|יעקב בסר]], על ספרה "מעלית אל הים" ==ראו גם== * [[כאב השורשים הכפולים]] {{מיון רגיל:אברהם איתן, חלי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי ספרות]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] cysv306c2sapjfg3qeobyuzcsmo6pjn 0 26457 234715 205808 2026-04-23T18:17:05Z קליאו 9676 234715 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sidur tefila.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''הסידור והתפילה''' הוא ספר מאת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)]] שיצא לאור ב־1994. {{מפריד}} * "וכשם שהסידור משקף את ההיקף של ה[[יהדות]] בכל מרחביה, כך הוא מבטא את ממד ה[[זמן]], את היצירה היהודית של כל הדורות." * "הצד הזה של ה[[תפילה]] – הדיבור אל ה', הוא במהותו אינטימי מאד." * "במקומות מסוימים גובר ביותר הצד הפולחני־טקסי, ובמקומות אחרים מתעצם היסוד האינטימי והפרטי. אלא שבכל מקום, ולגבי כל אדם, שני הצדדים הללו קיימים תמיד." * "המתפלל היחיד גם הוא מתפלל לפי הכתוב בסידור התפילה, אולם באותה שעה מחשבתו ודיבורו נותנים לכל מילה את הפרשנות וההבנה שלו." * "כאשר אדם עומד להתפלל הריהו עומד בפתחו של המקדש הרוחני. וכל פסיעה שהוא פוסע - שאף היא בעיקרה לא פיזית אלא רוחנית - היא כניסה, חדר לפנים מחדר, לקראת עמידה מול הנוכחות העליונה." * "תפילת שחרית היא התפילה שבתחילת היום, עם השמש הזורחת, תפילת מנחה – לאחרי הצהריים, כאשר השמש נוטה לצד השקיעה, ותפילת ערבית – בלילה בעת החושך." * "לעומת 'הררי הקדם' של המקרא, בהשוואה ל'ים התלמוד', ביחס לענני הכבוד של חוכמת הנסתר, הרי סידור התפילה הוא מעיין, המביא עימו את תמציתם של כל המקורות האחרים. יש שהוא מפכה לאיטו, כדי לתת מילים בפיהם של תינוקות ופשוטי עם ויש שהוא מתגבר להיות 'רחובות הנהר', על כל ההרחבה וההעמקה שמגלים בו גדולי חכמי ישראל. אבל תמיד הוא 'מקור מים חיים', המרווה את צמאון הנפש." [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] 3x5spa9c66z6zbb5swwiwtrzaph0576 234719 234715 2026-04-23T19:11:22Z קליאו 9676 234719 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sidur tefila.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''הסידור והתפילה''' הוא ספר מאת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)]] שיצא לאור ב־1994. {{מפריד}} * "וכשם שהסידור משקף את ההיקף של ה[[יהדות]] בכל מרחביה, כך הוא מבטא את ממד ה[[זמן]], את היצירה היהודית של כל הדורות." * "הצד הזה של ה[[תפילה]] – הדיבור אל ה', הוא במהותו אינטימי מאד." * "במקומות מסוימים גובר ביותר הצד הפולחני־טקסי, ובמקומות אחרים מתעצם היסוד האינטימי והפרטי. אלא שבכל מקום, ולגבי כל אדם, שני הצדדים הללו קיימים תמיד." * "המתפלל היחיד גם הוא מתפלל לפי הכתוב בסידור התפילה, אולם באותה שעה מחשבתו ודיבורו נותנים לכל מילה את הפרשנות וההבנה שלו." * "כאשר אדם עומד להתפלל הריהו עומד בפתחו של המקדש הרוחני. וכל פסיעה שהוא פוסע - שאף היא בעיקרה לא פיזית אלא רוחנית - היא כניסה, חדר לפנים מחדר, לקראת עמידה מול הנוכחות העליונה." * "בתפילה זו [שמונה עשרה] מובלט ביותר המעמד הנוכחי אל מול ה'אתה' האלוקי. אין כאן עוד, כמו בתפילות ובברכות אחרות, שימוש בגוף נסתר, אלא תמיד פניה ישירה - 'אתה'." * "לעומת 'הררי הקדם' של ה[[תנ"ך|מקרא]], בהשוואה ל'ים התלמוד', ביחס לענני הכבוד של חוכמת הנסתר, הרי סידור התפילה הוא מעיין, המביא עימו את תמציתם של כל המקורות האחרים. יש שהוא מפכה לאיטו, כדי לתת מילים בפיהם של תינוקות ופשוטי עם ויש שהוא מתגבר להיות 'רחובות הנהר', על כל ההרחבה וההעמקה שמגלים בו גדולי חכמי ישראל. אבל תמיד הוא 'מקור מים חיים', המרווה את צמאון הנפש." [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] 2j1igq5cye26bf9lkmfuhhobwyd8ndz 234722 234719 2026-04-23T20:04:47Z קליאו 9676 234722 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sidur tefila.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''הסידור והתפילה''' הוא ספר מאת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)]] שיצא לאור ב־1994. {{מפריד}} * "וכשם שהסידור משקף את ההיקף של ה[[יהדות]] בכל מרחביה, כך הוא מבטא את ממד ה[[זמן]], את היצירה היהודית של כל הדורות." * "הצד הזה של ה[[תפילה]] – הדיבור אל ה', הוא במהותו אינטימי מאד." * "במקומות מסוימים גובר ביותר הצד הפולחני־טקסי, ובמקומות אחרים מתעצם היסוד האינטימי והפרטי. אלא שבכל מקום, ולגבי כל אדם, שני הצדדים הללו קיימים תמיד." * "המתפלל היחיד גם הוא מתפלל לפי הכתוב בסידור התפילה, אולם באותה שעה מחשבתו ודיבורו נותנים לכל מילה את הפרשנות וההבנה שלו." * "כאשר אדם עומד להתפלל הריהו עומד בפתחו של המקדש הרוחני. וכל פסיעה שהוא פוסע - שאף היא בעיקרה לא פיזית אלא רוחנית - היא כניסה, חדר לפנים מחדר, לקראת עמידה מול הנוכחות העליונה." * "בתפילה זו [שמונה עשרה] מובלט ביותר המעמד הנוכחי אל מול ה'אתה' האלוקי. אין כאן עוד, כמו בתפילות ובברכות אחרות, שימוש בגוף נסתר, אלא תמיד פניה ישירה - 'אתה'." * "לעומת 'הררי הקדם' של ה[[תנ"ך|מקרא]], בהשוואה ל'ים התלמוד', ביחס לענני הכבוד של חוכמת הנסתר, הרי סידור התפילה הוא מעיין, המביא עימו את תמציתם של כל המקורות האחרים. יש שהוא מפכה לאיטו, כדי לתת מילים בפיהם של תינוקות ופשוטי עם ויש שהוא מתגבר להיות 'רחובות הנהר', על כל ההרחבה וההעמקה שמגלים בו גדולי חכמי ישראל. אבל תמיד הוא 'מקור מים חיים', המרווה את צמאון הנפש." [[קטגוריה:סידורים ומחזורי תפילה]] awzzrnabch3n8bx1orrwhuxmhb8shze 0 26565 234727 233342 2026-04-23T21:05:21Z Admoni 84 3676 /* דיאלוגים */ 234727 wikitext text/x-wiki {{עריכה}} '''[[w:אייס ונטורה: בלש בצחוק|אייס ונטורה: בלש בצחוק]]''' הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 1994 בבימויו של טום שדיאק. ==אייס ונטורה ([[ג'ים קארי]])== * (אייס זורק דלי על ראשו של אחד החוטפים של סנופלייק, מה שגורם לכך שהוא התעלף) "מחוסר הכרה, בדיוק כפי שתכננתי!" * "יופי של [[מסיבה]]. חבל שלא הוזמנתי." * "בסדר גמור אם כך" (alrighty then) * "אם אני לא חוזר בעוד 5 דקות, פשוט חכו עוד קצת." * "היי. אני מחפש את ריי פינקל...(אביו של ריי פינקל דורך רובה ומכוון אותו לעבר ראשו של אייס) וזוג תחתונים נקי." * "אל תיכנסו לשם!" (אייס יוצא מהשירותים כולו רטוב, משפריץ מים ובגדיו קרועים לאחר שנאבק בכריש שחשב אותו כסנופלייק) * "לו-זר!" * "כמו כפפה!" (אייס מבצע סיבוב מדוייק של 180 מעלות כדיי להחנות את מכוניתו במקביל למדרכה) == דיאלוגים == אייס חוזר הביתה עם אוכל לעצמו ולחיות המחמד שבביתו כשבעל הבית שלו, מר שיקאדנס מגיח מאחוריו. :'''מר שיקאדנס''': "ונטורה!" :'''אייס''': "כן, שטן? אוי. אני מצטער אדוני, נשמעת כמו מישהו אחר." :'''מר שיקאדנס''': "שכח מההתחכמויות, ונטורה. (משתעל לעברו) אתה חייב לי שכר דירה". :'''אייס''': מר שיקאדנס, אמרתי לך, אתה בעדיפות גבוהה אצלי עכשיו. תראה את זה. אני עובד על מקרה מאוד גדול עכשיו (מראה לו מודעה של יונה נעדרת שהפרס עליה הוא 25000 דולר). זו יונה לבקנית אמיתית. איזה בחור עשיר איבד אותה ומציע פרס של 25000 דולר למי שימצא אותה. ברגע שאמצא אותה- אשלם לך." :'''מר שיקאדנס''': "שמעתי הבוקר שוב חיות מתגרדות בדירה שלך." :'''אייס''': "אני אף פעם לא מביא את העבודה איתי הביתה, אדוני." :'''מר שיקאדנס''': "אה כן? אז בשביל מה כל המזון חיות הזה?" :'''אייס''': "סיבים..." {{מפריד}} אייס נכנס לתחנת המשטרה המקומית. :'''שוטר''': "לאסי בטח נעדרת..." :'''אגואדו''': היי ונטורה, ונטורה. עושה קולרים טובים לאחרונה? או שזה הכל רצועות?" (אייס צוחק צחוק ציני) :'''אגואדו''': "או או. (דורך על ג'וק) בוצע רצח ונטורה. איך תפתור את התעלומה הזאת?" :'''אייס''': "שאלה טובה אגואדו. ראשית הייתי קובע מניע. במקרה זה הרוצח ראה את הגודל של איבר המין של החרק ונמלא בהתקף של קנאה. לאחר מכן אוריד 13 ק"ג כשאשכב עם אשתו!" :'''אגואדו''': "חתיכת..." :'''אייס''': (מפיל את אגואדו לרצפה ומקרב את פניו לג'וק) "עכשיו תתנשקו ותתפייסו." {{מפריד}} סגן איינהורן מכוונת אקדח לראשו של אייס. :'''אייס''': (מתחנן) "בבקשה אל תהרגי אותי. אני לא אספר לאף אחד אני נשבע.(מצביע על דן מרינו) הוא זה שאת רוצה. תהרגי אותו." :'''דן מרינו''': "לא! תהרגי אותו! הוא הבלש!" :'''אייס''': "לא. תהרגי אותו! הוא החזיק את הכדור בצורה לא נכונה, שכחת? קדימה תסתכלי עליו!" :'''דן מרינו''': (לאייס) "בכיין". :'''אייס''': (למרינו) "אתלט מזורגג". :'''דן מרינו''': (לאייס) "סמרטוט". :'''אייס''': (למרינו) "שרירן עלוב". :'''לויס איינהורן''': (יורה באוויר) "תסתמו! אני חושבת שאני אהרוג את הדולפין קודם, לא הייתי רוצה שתפספס את זה." {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "תירו בו! תירו בו!" (באייס) :'''אמיליו''': "ניצרו את האש! (מליסה גוררת את אמיליו לאזור כשאקדח מכוון אליו) אל תירו!" :'''מליסה''': "הניחו את הנשקים שלכם או שהשוטר הזה חוטף! אני מתכוונת לכך!" (טוענת את האקדח ומצמידה אותו מתחת לסנטר של אמיליו) :'''אמיליו''': "היא לא מתלוצצת!" :'''לויס איינהורן''': הוא חטף את סנופלייק (הדולפין)! הוא הרג את רוג'ר פרודקטור, והוא עמד להרוג את דן מרינו ואותי!" :'''אייס''': "סיפור דמיוני יכול להיות משעשע, אבל המציאות מעניינת אותי יותר. לדוגמא: אם הייתם מחפשים בספרים אחריי משחקי הפוטבול הכי מפוספסים בכל הזמנים, אולי תקראו על שחקן מיאמי דולפינס בשם ריי פינקל, שהחטיא שער שדה מ-26 יארד בשניות הסיום של הסופרבול ה-17. [נושם עמוק ומתחיל לדבר בקטע מהיר יותר] מה שלא הייתם קוראים עליו הוא איך ריי פינקל יצא מדעתו, אושפז בבית חולים לחולי נפש, ממנו נמלט כדי להתגייס למשטרה בזהות בדוייה של מטייל נעדר והתקדם לצמרת באמצעות מזימה שטנית כדי לנקום בדן מרינו שאותו הוא מאשים בכל העניין!" (עוצר כדיי לקחת אוויר) :'''אגואדו''': "על מה לעזאזל אתה מדבר?!?" :'''אייס''': "היא לא לויס איינהורן. היא ריי פינקל! היא גבר!" :'''לויס איינהורן''': "הוא משקר. תירו בו!" :'''אייס''': (מצחקק בסרקסטיות) "בואו נראה מי משקר, בסדר? האם אישה אמיתית תצטרך ללבוש אחד כזה? [מושך בשיערה של איינהורן, בהנחה שזו פאה] בחיי. הפאה ממש דבוקה. אבל תאמרו לי משהו אחר. האם אישה אמיתית תחסר את אלה? [קורע את החולצה של איינהורן, חושף את החזה שלדעתו מזוייף רק כדי לגלות שהוא אותנטי] ניתוח כזה יכול להיעשות בסוף השבוע. אבל אני בספק גדול אם הוא היה יכול למצוא את הזמן במהלך לוח הזמנים העמוס שלו על מנת להיפטר ממר קניש הגדול! [קורע את החצאית של איינהורן, מתוך אמונה שהיא מסתירה איבר מין גברי, אבל נראה שיש לה איבר נשי רגיל] אוי בחיי..." :'''דן מרינו''': "היי אייס.בוא לכאן רגע." :'''אייס''': "אתם יכולים לסלוח לי בבקשה לרגע אחד? (אייס ניגש אל מרינו, אשר לוחש לו על משהו ומראה לו משהו שמותיר את אייס המום). גבירותיי ורבותיי. עמיתי המכובד, מר מרינו, הביא ראיות חדשות לתשומת לבי. ההיסטוריה בהחלט הראתה שאפילו חוקר פלילי מעולה יכול לטעות מעת לעת. אבל אם אני טועה... אם הסגן היא אכן אישה, כפי שהיא טוענת שהיא...אז ידידיי, היא סובלת מהמקרה הגרוע ביותר של טחורים שראיתי אי פעם! [אייס תופס את איינהורן ומסובב אותה וחושף איבר מין ענקי תחוב מאחורי רגליה, וגורם לכולם להיכנס להלם מוחלט] זו הסיבה שרוג'ר פרודקטור מת - הוא גילה את קפטן שמוקי!" [כולם במשטרת מיאמי, הדולפין סנופלייק ודן מרינו מגיבים ביריקה ובקיא, כי זה אומר שפינקל/איינהורן אכן נישקו אותם כמו שהיא/הוא נישקו את אייס.] :'''אייס''': "לילה טוב לכולם. הייתם קהל נפלא. אני אהיה כאן כל השבוע. אל תשכחו לתת טיפ למלצר שלכם." :'''פינקל''': (מרים חתיכת זכוכית גדולה וחדה) "תמות אוהב חיות!" [רץ לעבר אייס, מנסה להרוג אותו] :'''אייס''': "החלטה מהירה. [אייס מעיף את פינקל בסלטה לתוך המים. אחריי שפינקל עלה בחזרה מהמים, אייס תופס את ידו/ידה כדי לגלות שלטבעת האליפות שהיא עונדת יש אבן חן חסרה, מה שמאשר שהוא/היא אכן האשם/אשמה] חתיכת לוזר" {{מפריד}} :'''מליסה''': "היי. אני מליסה רובינסון." :'''אייס''': "תענוג לפגוש אותך." :'''מליסה''': "היו לך בעיות להיכנס לאצטדיון?" :'''אייס''': "לא. הבחור עם כפפת הגומי היה עדין להפליא". {{מפריד}} אייס רואה את לויס איינהורן מופיעה :'''אייס''': "בחיי הביצים הקדושות של יום שלישי!" :'''לויס איינהורן''': "מה לעזאזל הוא עושה פה?" :'''אייס''': "באתי להתוודות. אני הייתי החמוש השני שרצח את קנדי." :'''לויס איינהורן''': "תחסוך ממני את בלבולי המוח ונטורה. אני יודעת שאתה עובד על המקרה של סנופלייק. הרשה לי להציע שתשאיר את העבודה למומחים הפעם? אנחנו נמצא את הדולפין." {{מפריד}} '''לויס איינהורן''': "תקשיב, בלש מזורגג. איך היית רוצה שאהפוך את חייך לחיי גיהינום?" :'''אייס''': "ובכן, אני לא מוכן עוד למערכת יחסים לויס, אבל תודה שהצעת. היי, אולי אני אתקשר מידי פעם. המספר שלך עדיין 911? בסדר גמור אם כך." {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "ונטורה, כשאני אצא מהשירותים, מוטב לך לא להיות פה." :'''אייס''': "האם זה 'מספר אחד' או 'מספר שתיים'? אני רק רוצה לדעת כמה זמן יש לי." {{מפריד}} :'''מליסה''': "זה היה די מרשים מה שעשית בדירה." :'''אייס''': "את לא צריכה להגיד לי. אני הייתי שם." {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "אנחנו נמצא את הדולפין." :'''אייס''':[לסגן איינהורן] "וואו (מנגב זיעה מהמצח). עכשיו הוקל לי. כמובן, זה עלול שלא לעזור. לא מדובר על סתם דולפין, אלא על דולפין מסויים מאוד. דולפין רגיל הוא קצר חרטום, בעוד שלדולפין "חרטום הבקבוק" יש חרטום ארוך, שיניים מחודדות וסנפיר גב משונן. אבל אני בטוח שכבר ידעת את זה. זה מה שמדליק אותי לגבייך. תשומת הלב שלך לפרטים." {{מפריד}} :'''מליסה''': "אייס. צא מהבריכה." :'''אייס''': [מדבר כמו סקוטי ממלחמת הכוכבים] "אני לא יכול קפטן. אין לי את הכוח." :'''מליסה''': "אמרתי, צא מהבריכה עכשיו!" :'''אייס''': "למען ה', ג'ים. אני דוקטור, לא איש בריכות!" {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "מה אתה יודע בנוגע ללחץ?" :'''אייס''': "ובכן, אני נישקתי גבר..." {{מפריד}} :'''מליסה''': "האם שמעת אי פעם על FAN?" :'''אייס''': "שחררו את החיות עכשיו (Free Animals Now). נוסדו ב1982 על ידי צ'לסי גאמבל, בתו של התעשיין המפורסם פישר גאמבל. מעל חצי מיליון חברי מועדון מפלורידה ועד פינלנד. לא. מי אלה?" {{מפריד}} :'''מליסה''': "אתה ממש אוהב חיות, הלא כן?" :'''אייס''': "במיוחד כשנעשה קר." {{מפריד}} אייס יושב במשרדה של מליסה, וצופה בקלטת ביצועים של סנופלייק הדולפין. תוך כדי, הוא מפצח גרעינים ומפזר את הקליפות על השולחן. :'''מליסה''': "אתה מעוניין במאפרה?" :'''אייס''': "אני לא מעשן. זה הרגל מגונה." {{מפריד}} אייס נמצא בדירתו של רוג'ר פרודקטור ומוצא את כלבו של רוג'ר, והמשטרה מגיעה לדירה. :'''אייס''': (לכלב) "היי חבר. היה לך לילה רע? (אייס והכלב נתקלים בלויס איינהורן ובאגואדו, והכלב מתחיל לנבוח עליהם) אז, מתברר שחיות יכולות לחוש ברוע." :'''לויס איינהורן''': "מי נתן לד"ר דוליטל להיכנס?" :'''אמיליו''': "הוא הגיע עם גברת רובינסון." :'''לויס איינהורן''': "זה עסק משטרתי רשמי. אנחנו ניידע אותך אם הפתולוגים ימצאו קרציות." {{מפריד}} :'''אייס''': [אוחז בישבנו כדי לדבר עם אמיליו] "תסלח לי. הישבן שלי היה רוצה לשאול אותך מספר שאלות!" :'''אמיליו''': "זה לא הזמן, אייס. אם איינהורן תבוא לכאן ותראה אותי מדברת איתך או עם הישבן שלך, אני אהיה שייך להיסטוריה." :'''אייס''': [מסתובב לכיוונו של אמיליו] "אני חושב שאני יכול להשאיר אותו תחת שליטה, אבל אתה תצטרך להגיד לי מי עובד על המקרה של סנופלייק." :'''אמיליו''': "היי, אני לא יכול לעשות כלום בשבילך בקשר לזה. ידיי כבולות לחלוטין." :'''אייס''': [מסתובב עם הגב לאמיליו בחזרה] "בסדר. עד כאן. עכשיו זה תורי. 5 דקות לבד, זה כל מה שאני צריך! קדימה! :'''בלש''': [רוכן קדימה כדי לדבר עם אמיליו] "עדיף שתהיה ערני. איינהורן בדרכה למשרד." :'''אייס''': "אווו! בום, בום, בום, בום!! (Bum, bum bum, bum!!)" :'''אמיליו''': "בחייך אייס, בבקשה." :'''אייס''': "מה קרה אמיליו? מפחד שאני אשחרר הסרחה? קדימה!" :'''אמיליו''': "בסדר. אגואדו עובד על התיק, בסדר? אגואדו" :'''אייס''': [מסתובב ומתיישב על הכיסא] "אגואדו! החלטה טובה!" :'''אמיליו''': "תראה ילד. אנחנו מעט עסוקים עכשיו עם רציחות ועם פריצות ועם סוחרי סמים. דברים מהסוג הזה. דולפין נעדר הוא לא בדיוק בעדיפות גבוהה." :'''אייס''': [מתחיל לנער את ישבנו] "עכשיו אתה הרגזת אותו." :'''אמיליו''': "אתה מוכן להניח לי לנפשי?" :'''אייס''': [מגזים עם הניעור] "אני לא יכול להחזיק אותו עוד הרבה זמן!" :'''אמיליו''': "הבוסית שלי מגיעה! אוקיי, תראה. הרצנו בדיקה עם ארגונים מקומיים למען זכויות בעלי חיים. בדקנו עם המפחלצים, ובדקנו עם משכירי הוואנים. עד עכשיו כלום, שום דבר, נאדה. בסדר?" :'''אייס''': "איזשהו הימור יוצא דופן שנעשה?" :'''אמיליו''': "כמובן! זה הסופר-בול!" :'''אייס''': "מה מצאתם בנוגע לבריכה?" :'''אמיליו''': "שום דבר יוצא דופן. סימני צמיגים, נתיב מילוט. שומר שלא ראה כלום." :'''אייס''': "זה הכל?" [מאיר את מנורת השולחן של אמיליו לכיוון פניו של אמיליו] :'''אמיליו''': "זה הכל, אני נשבע. עכשיו אתה מוכן בבקשה להסתלק מפה לפני שאני אכנס לצרות?" :'''אייס''': [מפנה את גבו] "תודה לך על כל שיתוף הפעולה. דרך אגב, יש לך אולי סוכריית מנטה? או אולי מעט בינאקה?" (Binaca, סוג של ספריי מנטה לרענון הנשימה) [איינהורן נכנסת ומגיעה אל כיוון שולחנו של אמיליו] :'''אייס''': [מכחכח בגרונו, עדיין מדבר הפוך] "חור הישבן שלי שר על מעשה סדום קטן. [רואה את לויס איינהורן] בחיי הביצים הקדושות של יום שלישי!" :'''לויס איינהורן''': [לאמיליו] "מה לעזאזל הוא עושה פה?" :'''אייס''': "באתי להתוודות. אני הייתי היורה השני על הגבעה שרצח את קנדי" {{מפריד}} :'''רונאלד קאמפ''': "מי זה? חבר?" :'''מליסה רובינסון''': "לא, זה-זה הדייט שלי. הוא עורך דין." :'''רונאלד קאמפ''': "ובכן, האם יש לו שם? או שמא עליי לקרוא לו 'עורך דין'?" :'''מליסה רובינסון''': "לא. זה אייס. אמממ...טום אייס." :'''אייס ונטורה''': "טום אייס. תענוג להכיר אותך מר קאמפ, וברכותיי על כל ההצלחות שלך. אתה מריח נהדר. אני בדיוק אמרתי למליסה שאחד הדברים הראשונים שלמדנו בבית הספר למשפטים בסטנפורד היה על ההתרבות המודרנית המהירה של תביעות הרעלת מזון נגד בעלי בתים פרטיים עשירים. למעשה, אם מישהו היה נוטה לכך, אפשר היה אפשר היה לפתוח משרד עורכי דין רווחי מאוד עם מעט מאוד מזה. איך כולם מרגישים הערב?" :'''רונאלד קאמפ''': [בעצבנות] "בסדר, בסדר גמור, תודה." :'''אייס ונטורה''': [למליסה] "אה. תראי מותק, הנה המתאבנים." [מסתכל בחשדנות על קאמפ] {{מפריד}} :'''אייס''': "סלח לי רון, אני צריך ללכת לשירותים. [לוחש] אני חושב שזה הפטה." :'''רונאלד קאמפ''': "כמובן. הם נמצאים שם." :'''אייס''': "תודה. הדברים לבטח נראים יותר טוב בדרכם החוצה...[צוחק ואז נאנק מכאבים] הו אלוהים." :'''מליסה''': "הוא לא הרגיש טוב עוד מוקדם יותר היום." {{מפריד}} :'''אייס''': [למר שיקדאנס] "רוצה להציץ פנימה? (כדי להוכיח לו שאין לו חיות בתוך הבית) קדימה." [מנער את צרור המפתחות שלו על המנעול של דלת הכניסה כדי שהחיות יתחבאו] :'''אייס''': "כנס פנימה, תרחרח..."[מר שיקדאנס נכנס לדירה של אייס ומרחרח] :'''אייס''': "ובכן? אתה מרוצה?" :'''מר שיקדאנס''': "פשוט אל תתן לי לתפוס אותך עם חיות כאן, זה הכל." :'''אייס''': "בסדר גמור. שמור על עצמך. להתראות. [מר שיקדאנס יוצא מהדירה ואייס טורק את הדלת בפניו] לוזר!" {{מפריד}} :'''רידל''': [בכעס למליסה ורוג'ר] "איך לעזאזל הצלחתם לאבד דג ששוקל 226 קילו?" [מליסה רוצה להגיד משהו] :'''רידל''': "מה?" :'''מליסה רובינסון''': "אני מצטערת אדוני, אני רק רציתי להגיד שזה לא דג, זה יונק." :'''רידל''': [מסרב לקבל את התיקון שלה] "תודה רבה לך, גברת ז'אק קוסטו." {{מפריד}} :'''דן מרינו''': "היי אייס?" :'''אייס ונטורה''': "כן, דן?" :'''דן מרינו''': "נותר לך עוד מהמסטיק הזה?" :'''אייס ונטורה''': "זה לא העסק הארור שלך ואני אודה לך אם תשאיר את האף שלך מחוץ לעניינים הפרטיים שלי." :'''דן מרינו''': "אתה בחור מוזר, אייס. בחור מוזר." {{מפריד}} :'''מליסה רובינסון''': "אתה יודע, אתה פשוט כועס כי התאוריה החלוקה הקטנה שלך לא עבדה, ואתה לא יודע איך לבטא את הכעס." :'''אייס ונטורה''': "כן? ואת מכוערת." :'''מליסה רובינסון''': "אתה יודע מה? אני אפילו לא מתכוונת לדבר איתך. אתה מוכן בבקשה לעזוב?" :'''אייס ונטורה''': "למה? כדי שתוכלי להכות אותו?“ [מדבר על הכלב של מליסה] :'''אייס ונטורה''': "שמנה." :'''מליסה רובינסון''': "אתה פשוט לא תיאמן. לשכור אותך הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי אי פעם." :'''אייס ונטורה''': "ובכן, למה שלא תבכי על זה? ועל הצמיגים שלך." [מליסה הולכת לענות לטלפון] :'''אייס ונטורה''': [מדבר לכלב של מליסה] "אתה מחבב אותה, אה? כן, היא בסדר. מליסה! מליסה אני מצטער." [מליסה בדיוק קיבלה בטלפון את הבשורה שרוג'ר פרודקטור מת] {{מפריד}} אייס נמצא עם מליסה בדירה של רוג'ר פרודקטור והוא מצליח להוכיח שהוא נרצח ולא התאבד כפי שהמשטרה סבורה. :'''לויס איינהורן''': [לאייס] "אז, אתה לא חושב שזאת התאבדות ברורה, מר בלש חיות?" :'''אייס ונטורה''': "אני לא הייתי אומר את זה, אלוהים יודע שיש הרבה ראיות כאן שתומכות בתיאוריה שלך, למעט כמובן כתם הדם על המעקה שם. שאני אגיד לך מה אני חושב שקרה? בסדר גמור אם כך. רוג'ר פרודקטור יצא לבלות אחרי העבודה, הוא שתה מספר משקאות וחזר הביתה, אבל הוא לא היה לבד. מישהו אחר היה איתו בדירה הזאת. היה מאבק ביניהם, והוא נזרק החוצה מהמרפסת הזאת. רוג'ר פרודקטור לא התאבד - הוא נרצח." :'''לויס איינהורן''': "ובכן, זהו סיפור מאוד משעשע, אבל למרבה הצער בלשים אמתיים צריכים לדאוג לדבר הקטן הזה שנקרא הוכחות." :'''אגואדו''': "או או. אני חושב ששמעתי את הורדת המים. אולי מישהו איבד צב." :'''אייס ונטורה''': "ובכן, אני מניח שאני בליגה נמוכה מכם. איינהורן - עבודה טובה. [בא ללחוץ לה את היד אך היא מזיזה את היד] יש רק עוד דבר אחד, סגן. האישה הזאת היא השכנה של רוג'ר פרודקטור, היא גרה מעבר למסדרון. היא אמרה שהיא שמעה צעקה, האם זה נכון גברתי?“ :'''שכנה של רוג'ר פרודקטור''': "נכון." :'''אייס ונטורה''': [למנהל הבניין] "ואתה אמרת שפתחת את הדלת של המרפסת כשנכנסת לחדר?" :'''שכן של רוג'ר פרודקטור''': "זה נכון." :'''אייס ונטורה''': "אתה בטוח שפתחת את הדלת הזאת?" :'''שכן של רוג'ר פרודקטור''': "כן, אני בטוח." :'''לויס איינהורן''': "מה הפואנטה, ונטורה?" :'''אייס ונטורה''': "רק זה... [יוצא החוצה למרפסת ושר גוון אופראי מתמשך בזמן שהוא פותח וסוגר את הדלת של המרפסת, ואף אחד לא יכול לשמוע אותו כשהדלת סגורה] זו שמשת זכוכית כפולה חסינת קול. אין מצב שהשכנה הזו יכלה לשמוע את הצעקה של פרודקטור כשהוא נפל בדרכו למטה בזמן שהדלת הייתה סגורה. הצעקה שהיא שמעה הגיעה מתוך הדירה לפני שהוא נזרק מהמרפסת, והרוצח סגר את הדלת לפני שהוא עזב. כן! כן! הו כן! אתה יכול להרגיש את זה, חבר? אני גירשתי את השדים. הבית הזה נקי. לוזרים!" :'''לויס איינהורן''': "תוציאו אותו מכאן!" :'''אגואדו''': "בוא נזוז, אייס." :'''אייס ונטורה''': [מתחיל לצאת החוצה עם מליסה כשהוא מסתכל על כולם, ומחזיק את האצבעות שלו בצורה של L] "לוזרים! לו-זרים!" pazgns26r4fvaefyyeue3gb422jv0xs 234735 234727 2026-04-24T09:01:18Z Admoni 84 3676 234735 wikitext text/x-wiki {{עריכה}} '''[[w:אייס ונטורה: בלש בצחוק|אייס ונטורה: בלש בצחוק]]''' הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 1994 בבימויו של טום שדיאק. ==אייס ונטורה ([[ג'ים קארי]])== * (אייס זורק דלי על ראשו של אחד החוטפים של סנופלייק, מה שגורם לכך שהוא התעלף) "מחוסר הכרה, בדיוק כפי שתכננתי!" * "יופי של [[מסיבה]]. חבל שלא הוזמנתי." * "בסדר גמור אם כך" (alrighty then) * "אם אני לא חוזר בעוד 5 דקות, פשוט חכו עוד קצת." * "היי. אני מחפש את ריי פינקל...(אביו של ריי פינקל דורך רובה ומכוון אותו לעבר ראשו של אייס) וזוג תחתונים נקי." * "אל תיכנסו לשם!" (אייס יוצא מהשירותים כולו רטוב, משפריץ מים ובגדיו קרועים לאחר שנאבק בכריש שחשב אותו כסנופלייק) * "לו-זר!" * "כמו כפפה!" (אייס מבצע סיבוב מדוייק של 180 מעלות כדיי להחנות את מכוניתו במקביל למדרכה) == דיאלוגים == אייס חוזר הביתה עם אוכל לעצמו ולחיות המחמד שבביתו כשבעל הבית שלו, מר שיקאדנס מגיח מאחוריו. :'''מר שיקאדנס''': "ונטורה!" :'''אייס''': "כן, שטן? אוי. אני מצטער אדוני, נשמעת כמו מישהו אחר." :'''מר שיקאדנס''': "שכח מההתחכמויות, ונטורה. (משתעל לעברו) אתה חייב לי שכר דירה". :'''אייס''': מר שיקאדנס, אמרתי לך, אתה בעדיפות גבוהה אצלי עכשיו. תראה את זה. אני עובד על מקרה מאוד גדול עכשיו (מראה לו מודעה של יונה נעדרת שהפרס עליה הוא 25000 דולר). זו יונה לבקנית אמיתית. איזה בחור עשיר איבד אותה ומציע פרס של 25000 דולר למי שימצא אותה. ברגע שאמצא אותה- אשלם לך." :'''מר שיקאדנס''': "שמעתי הבוקר שוב חיות מתגרדות בדירה שלך." :'''אייס''': "אני אף פעם לא מביא את העבודה איתי הביתה, אדוני." :'''מר שיקאדנס''': "אה כן? אז בשביל מה כל המזון חיות הזה?" :'''אייס''': "סיבים..." {{מפריד}} אייס נכנס לתחנת המשטרה המקומית. :'''שוטר''': "לאסי בטח נעדרת..." :'''אגואדו''': היי ונטורה, ונטורה. עושה קולרים טובים לאחרונה? או שזה הכל רצועות?" (אייס צוחק צחוק ציני) :'''אגואדו''': "או או. (דורך על ג'וק) בוצע רצח ונטורה. איך תפתור את התעלומה הזאת?" :'''אייס''': "שאלה טובה אגואדו. ראשית הייתי קובע מניע. במקרה זה הרוצח ראה את הגודל של איבר המין של החרק ונמלא בהתקף של קנאה. לאחר מכן אוריד 13 ק"ג כשאשכב עם אשתו!" :'''אגואדו''': "חתיכת..." :'''אייס''': (מפיל את אגואדו לרצפה ומקרב את פניו לג'וק) "עכשיו תתנשקו ותתפייסו." {{מפריד}} סגן איינהורן מכוונת אקדח לראשו של אייס. :'''אייס''': (מתחנן) "בבקשה אל תהרגי אותי. אני לא אספר לאף אחד אני נשבע.(מצביע על דן מרינו) הוא זה שאת רוצה. תהרגי אותו." :'''דן מרינו''': "לא! תהרגי אותו! הוא הבלש!" :'''אייס''': "לא. תהרגי אותו! הוא החזיק את הכדור בצורה לא נכונה, שכחת? קדימה תסתכלי עליו!" :'''דן מרינו''': (לאייס) "בכיין". :'''אייס''': (למרינו) "אתלט מזורגג". :'''דן מרינו''': (לאייס) "סמרטוט". :'''אייס''': (למרינו) "שרירן עלוב". :'''לויס איינהורן''': (יורה באוויר) "תסתמו! אני חושבת שאני אהרוג את הדולפין קודם, לא הייתי רוצה שתפספס את זה." {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "תירו בו! תירו בו!" (באייס) :'''אמיליו''': "ניצרו את האש! (מליסה גוררת את אמיליו לאזור כשאקדח מכוון אליו) אל תירו!" :'''מליסה''': "הניחו את הנשקים שלכם או שהשוטר הזה חוטף! אני מתכוונת לכך!" (טוענת את האקדח ומצמידה אותו מתחת לסנטר של אמיליו) :'''אמיליו''': "היא לא מתלוצצת!" :'''לויס איינהורן''': הוא חטף את סנופלייק (הדולפין)! הוא הרג את רוג'ר פרודקטור, והוא עמד להרוג את דן מרינו ואותי!" :'''אייס''': "סיפור דמיוני יכול להיות משעשע, אבל המציאות מעניינת אותי יותר. לדוגמא: אם הייתם מחפשים בספרים אחריי משחקי הפוטבול הכי מפוספסים בכל הזמנים, אולי תקראו על שחקן מיאמי דולפינס בשם ריי פינקל, שהחטיא שער שדה מ-26 יארד בשניות הסיום של הסופרבול ה-17. [נושם עמוק ומתחיל לדבר בקטע מהיר יותר] מה שלא הייתם קוראים עליו הוא איך ריי פינקל יצא מדעתו, אושפז בבית חולים לחולי נפש, ממנו נמלט כדי להתגייס למשטרה בזהות בדוייה של מטייל נעדר והתקדם לצמרת באמצעות מזימה שטנית כדי לנקום בדן מרינו שאותו הוא מאשים בכל העניין!" (עוצר כדיי לקחת אוויר) :'''אגואדו''': "על מה לעזאזל אתה מדבר?!?" :'''אייס''': "היא לא לויס איינהורן. היא ריי פינקל! היא גבר!" :'''לויס איינהורן''': "הוא משקר. תירו בו!" :'''אייס''': (מצחקק בסרקסטיות) "בואו נראה מי משקר, בסדר? האם אישה אמיתית תצטרך ללבוש אחד כזה? [מושך בשיערה של איינהורן, בהנחה שזו פאה] בחיי. הפאה ממש דבוקה. אבל תאמרו לי משהו אחר. האם אישה אמיתית תחסר את אלה? [קורע את החולצה של איינהורן, חושף את החזה שלדעתו מזוייף רק כדי לגלות שהוא אותנטי] ניתוח כזה יכול להיעשות בסוף השבוע. אבל אני בספק גדול אם הוא היה יכול למצוא את הזמן במהלך לוח הזמנים העמוס שלו על מנת להיפטר ממר קניש הגדול! [קורע את החצאית של איינהורן, מתוך אמונה שהיא מסתירה איבר מין גברי, אבל נראה שיש לה איבר נשי רגיל] אוי בחיי..." :'''דן מרינו''': "היי אייס.בוא לכאן רגע." :'''אייס''': "אתם יכולים לסלוח לי בבקשה לרגע אחד? (אייס ניגש אל מרינו, אשר לוחש לו על משהו ומראה לו משהו שמותיר את אייס המום). גבירותיי ורבותיי. עמיתי המכובד, מר מרינו, הביא ראיות חדשות לתשומת לבי. ההיסטוריה בהחלט הראתה שאפילו חוקר פלילי מעולה יכול לטעות מעת לעת. אבל אם אני טועה... אם הסגן היא אכן אישה, כפי שהיא טוענת שהיא...אז ידידיי, היא סובלת מהמקרה הגרוע ביותר של טחורים שראיתי אי פעם! [אייס תופס את איינהורן ומסובב אותה וחושף איבר מין ענקי תחוב מאחורי רגליה, וגורם לכולם להיכנס להלם מוחלט] זו הסיבה שרוג'ר פרודקטור מת - הוא גילה את קפטן שמוקי!" [כולם במשטרת מיאמי, הדולפין סנופלייק ודן מרינו מגיבים ביריקה ובקיא, כי זה אומר שפינקל/איינהורן אכן נישקו אותם כמו שהיא/הוא נישקו את אייס.] :'''אייס''': "לילה טוב לכולם. הייתם קהל נפלא. אני אהיה כאן כל השבוע. אל תשכחו לתת טיפ למלצר שלכם." :'''פינקל''': (מרים חתיכת זכוכית גדולה וחדה) "תמות אוהב חיות!" [רץ לעבר אייס, מנסה להרוג אותו] :'''אייס''': "החלטה מהירה. [אייס מעיף את פינקל בסלטה לתוך המים. אחריי שפינקל עלה בחזרה מהמים, אייס תופס את ידו/ידה כדי לגלות שלטבעת האליפות שהיא עונדת יש אבן חן חסרה, מה שמאשר שהוא/היא אכן האשם/אשמה] חתיכת לוזר" {{מפריד}} :'''מליסה''': "היי. אני מליסה רובינסון." :'''אייס''': "תענוג לפגוש אותך." :'''מליסה''': "היו לך בעיות להיכנס לאצטדיון?" :'''אייס''': "לא. הבחור עם כפפת הגומי היה עדין להפליא". {{מפריד}} אייס רואה את לויס איינהורן מופיעה :'''אייס''': "בחיי הביצים הקדושות של יום שלישי!" :'''לויס איינהורן''': "מה לעזאזל הוא עושה פה?" :'''אייס''': "באתי להתוודות. אני הייתי החמוש השני שרצח את קנדי." :'''לויס איינהורן''': "תחסוך ממני את בלבולי המוח ונטורה. אני יודעת שאתה עובד על המקרה של סנופלייק. הרשה לי להציע שתשאיר את העבודה למומחים הפעם? אנחנו נמצא את הדולפין." {{מפריד}} '''לויס איינהורן''': "תקשיב, בלש מזורגג. איך היית רוצה שאהפוך את חייך לחיי גיהינום?" :'''אייס''': "ובכן, אני לא מוכן עוד למערכת יחסים לויס, אבל תודה שהצעת. היי, אולי אני אתקשר מידי פעם. המספר שלך עדיין 911? בסדר גמור אם כך." {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "ונטורה, כשאני אצא מהשירותים, מוטב לך לא להיות פה." :'''אייס''': "האם זה 'מספר אחד' או 'מספר שתיים'? אני רק רוצה לדעת כמה זמן יש לי." {{מפריד}} :'''מליסה''': "זה היה די מרשים מה שעשית בדירה." :'''אייס''': "את לא צריכה להגיד לי. אני הייתי שם." {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "אנחנו נמצא את הדולפין." :'''אייס''':[לסגן איינהורן] "וואו (מנגב זיעה מהמצח). עכשיו הוקל לי. כמובן, זה עלול שלא לעזור. לא מדובר על סתם דולפין, אלא על דולפין מסויים מאוד. דולפין רגיל הוא קצר חרטום, בעוד שלדולפין "חרטום הבקבוק" יש חרטום ארוך, שיניים מחודדות וסנפיר גב משונן. אבל אני בטוח שכבר ידעת את זה. זה מה שמדליק אותי לגבייך. תשומת הלב שלך לפרטים." {{מפריד}} :'''מליסה''': "אייס. צא מהבריכה." :'''אייס''': [מדבר כמו סקוטי ממלחמת הכוכבים] "אני לא יכול קפטן. אין לי את הכוח." :'''מליסה''': "אמרתי, צא מהבריכה עכשיו!" :'''אייס''': "למען ה', ג'ים. אני דוקטור, לא איש בריכות!" {{מפריד}} :'''לויס איינהורן''': "מה אתה יודע בנוגע ללחץ?" :'''אייס''': "ובכן, אני נישקתי גבר..." {{מפריד}} :'''מליסה''': "האם שמעת אי פעם על FAN?" :'''אייס''': "שחררו את החיות עכשיו (Free Animals Now). נוסדו ב1982 על ידי צ'לסי גאמבל, בתו של התעשיין המפורסם פישר גאמבל. מעל חצי מיליון חברי מועדון מפלורידה ועד פינלנד. לא. מי אלה?" {{מפריד}} :'''מליסה''': "אתה ממש אוהב חיות, הלא כן?" :'''אייס''': "במיוחד כשנעשה קר." {{מפריד}} אייס יושב במשרדה של מליסה, וצופה בקלטת ביצועים של סנופלייק הדולפין. תוך כדי, הוא מפצח גרעינים ומפזר את הקליפות על השולחן. :'''מליסה''': "אתה מעוניין במאפרה?" :'''אייס''': "אני לא מעשן. זה הרגל מגונה." {{מפריד}} אייס נמצא בדירתו של רוג'ר פרודקטור ומוצא את כלבו של רוג'ר, והמשטרה מגיעה לדירה. :'''אייס''': (לכלב) "היי חבר. היה לך לילה רע? (אייס והכלב נתקלים בלויס איינהורן ובאגואדו, והכלב מתחיל לנבוח עליהם) אז, מתברר שחיות יכולות לחוש ברוע." :'''לויס איינהורן''': "מי נתן לד"ר דוליטל להיכנס?" :'''אמיליו''': "הוא הגיע עם גברת רובינסון." :'''לויס איינהורן''': "זה עסק משטרתי רשמי. אנחנו ניידע אותך אם הפתולוגים ימצאו קרציות." {{מפריד}} :'''אייס''': [אוחז בישבנו כדי לדבר עם אמיליו] "תסלח לי. הישבן שלי היה רוצה לשאול אותך מספר שאלות!" :'''אמיליו''': "זה לא הזמן, אייס. אם איינהורן תבוא לכאן ותראה אותי מדברת איתך או עם הישבן שלך, אני אהיה שייך להיסטוריה." :'''אייס''': [מסתובב לכיוונו של אמיליו] "אני חושב שאני יכול להשאיר אותו תחת שליטה, אבל אתה תצטרך להגיד לי מי עובד על המקרה של סנופלייק." :'''אמיליו''': "היי, אני לא יכול לעשות כלום בשבילך בקשר לזה. ידיי כבולות לחלוטין." :'''אייס''': [מסתובב עם הגב לאמיליו בחזרה] "בסדר. עד כאן. עכשיו זה תורי. 5 דקות לבד, זה כל מה שאני צריך! קדימה! :'''בלש''': [רוכן קדימה כדי לדבר עם אמיליו] "עדיף שתהיה ערני. איינהורן בדרכה למשרד." :'''אייס''': "אווו! בום, בום, בום, בום!! (Bum, bum bum, bum!!)" :'''אמיליו''': "בחייך אייס, בבקשה." :'''אייס''': "מה קרה אמיליו? מפחד שאני אשחרר הסרחה? קדימה!" :'''אמיליו''': "בסדר. אגואדו עובד על התיק, בסדר? אגואדו" :'''אייס''': [מסתובב ומתיישב על הכיסא] "אגואדו! החלטה טובה!" :'''אמיליו''': "תראה ילד. אנחנו מעט עסוקים עכשיו עם רציחות ועם פריצות ועם סוחרי סמים. דברים מהסוג הזה. דולפין נעדר הוא לא בדיוק בעדיפות גבוהה." :'''אייס''': [מתחיל לנער את ישבנו] "עכשיו אתה הרגזת אותו." :'''אמיליו''': "אתה מוכן להניח לי לנפשי?" :'''אייס''': [מגזים עם הניעור] "אני לא יכול להחזיק אותו עוד הרבה זמן!" :'''אמיליו''': "הבוסית שלי מגיעה! אוקיי, תראה. הרצנו בדיקה עם ארגונים מקומיים למען זכויות בעלי חיים. בדקנו עם המפחלצים, ובדקנו עם משכירי הוואנים. עד עכשיו כלום, שום דבר, נאדה. בסדר?" :'''אייס''': "איזשהו הימור יוצא דופן שנעשה?" :'''אמיליו''': "כמובן! זה הסופר-בול!" :'''אייס''': "מה מצאתם בנוגע לבריכה?" :'''אמיליו''': "שום דבר יוצא דופן. סימני צמיגים, נתיב מילוט. שומר שלא ראה כלום." :'''אייס''': "זה הכל?" [מאיר את מנורת השולחן של אמיליו לכיוון פניו של אמיליו] :'''אמיליו''': "זה הכל, אני נשבע. עכשיו אתה מוכן בבקשה להסתלק מפה לפני שאני אכנס לצרות?" :'''אייס''': [מפנה את גבו] "תודה לך על כל שיתוף הפעולה. דרך אגב, יש לך אולי סוכריית מנטה? או אולי מעט בינאקה?" (Binaca, סוג של ספריי מנטה לרענון הנשימה) [איינהורן נכנסת ומגיעה אל כיוון שולחנו של אמיליו] :'''אייס''': [מכחכח בגרונו, עדיין מדבר הפוך] "חור הישבן שלי שר על מעשה סדום קטן. [רואה את לויס איינהורן] בחיי הביצים הקדושות של יום שלישי!" :'''לויס איינהורן''': [לאמיליו] "מה לעזאזל הוא עושה פה?" :'''אייס''': "באתי להתוודות. אני הייתי היורה השני על הגבעה שרצח את קנדי" {{מפריד}} :'''רונאלד קאמפ''': "מי זה? חבר?" :'''מליסה רובינסון''': "לא, זה-זה הדייט שלי. הוא עורך דין." :'''רונאלד קאמפ''': "ובכן, האם יש לו שם? או שמא עליי לקרוא לו 'עורך דין'?" :'''מליסה רובינסון''': "לא. זה אייס. אמממ...טום אייס." :'''אייס ונטורה''': "טום אייס. תענוג להכיר אותך מר קאמפ, וברכותיי על כל ההצלחות שלך. אתה מריח נהדר. אני בדיוק אמרתי למליסה שאחד הדברים הראשונים שלמדנו בבית הספר למשפטים בסטנפורד היה על ההתרבות המודרנית המהירה של תביעות הרעלת מזון נגד בעלי בתים פרטיים עשירים. למעשה, אם מישהו היה נוטה לכך, אפשר היה אפשר היה לפתוח משרד עורכי דין רווחי מאוד עם מעט מאוד מזה. איך כולם מרגישים הערב?" :'''רונאלד קאמפ''': [בעצבנות] "בסדר, בסדר גמור, תודה." :'''אייס ונטורה''': [למליסה] "אה. תראי מותק, הנה המתאבנים." [מסתכל בחשדנות על קאמפ] {{מפריד}} :'''אייס''': "סלח לי רון, אני צריך ללכת לשירותים. [לוחש] אני חושב שזה הפטה." :'''רונאלד קאמפ''': "כמובן. הם נמצאים שם." :'''אייס''': "תודה. הדברים לבטח נראים יותר טוב בדרכם החוצה...[צוחק ואז נאנק מכאבים] הו אלוהים." :'''מליסה''': "הוא לא הרגיש טוב עוד מוקדם יותר היום." {{מפריד}} :'''אייס''': [למר שיקדאנס] "רוצה להציץ פנימה? (כדי להוכיח לו שאין לו חיות בתוך הבית) קדימה." [מנער את צרור המפתחות שלו על המנעול של דלת הכניסה כדי שהחיות יתחבאו] :'''אייס''': "כנס פנימה, תרחרח..."[מר שיקדאנס נכנס לדירה של אייס ומרחרח] :'''אייס''': "ובכן? אתה מרוצה?" :'''מר שיקדאנס''': "פשוט אל תתן לי לתפוס אותך עם חיות כאן, זה הכל." :'''אייס''': "בסדר גמור. שמור על עצמך. להתראות. [מר שיקדאנס יוצא מהדירה ואייס טורק את הדלת בפניו] לוזר!" {{מפריד}} :'''רידל''': [בכעס למליסה ורוג'ר] "איך לעזאזל הצלחתם לאבד דג ששוקל 226 קילו?" [מליסה רוצה להגיד משהו] :'''רידל''': "מה?" :'''מליסה רובינסון''': "אני מצטערת אדוני, אני רק רציתי להגיד שזה לא דג, זה יונק." :'''רידל''': [מסרב לקבל את התיקון שלה] "תודה רבה לך, גברת ז'אק קוסטו." {{מפריד}} :'''דן מרינו''': "היי אייס?" :'''אייס ונטורה''': "כן, דן?" :'''דן מרינו''': "נותר לך עוד מהמסטיק הזה?" :'''אייס ונטורה''': "זה לא העסק הארור שלך ואני אודה לך אם תשאיר את האף שלך מחוץ לעניינים הפרטיים שלי." :'''דן מרינו''': "אתה בחור מוזר, אייס. בחור מוזר." {{מפריד}} :'''מליסה רובינסון''': "אתה יודע, אתה פשוט כועס כי התאוריה החלוקה הקטנה שלך לא עבדה, ואתה לא יודע איך לבטא את הכעס." :'''אייס ונטורה''': "כן? ואת מכוערת." :'''מליסה רובינסון''': "אתה יודע מה? אני אפילו לא מתכוונת לדבר איתך. אתה מוכן בבקשה לעזוב?" :'''אייס ונטורה''': "למה? כדי שתוכלי להכות אותו?“ [מדבר על הכלב של מליסה] :'''אייס ונטורה''': "שמנה." :'''מליסה רובינסון''': "אתה פשוט לא תיאמן. לשכור אותך הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי אי פעם." :'''אייס ונטורה''': "ובכן, למה שלא תבכי על זה? ועל הצמיגים שלך." [מליסה הולכת לענות לטלפון] :'''אייס ונטורה''': [מדבר לכלב של מליסה] "אתה מחבב אותה, אה? כן, היא בסדר. מליסה! מליסה אני מצטער." [מליסה בדיוק קיבלה בטלפון את הבשורה שרוג'ר פרודקטור מת] {{מפריד}} אייס נמצא עם מליסה בדירה של רוג'ר פרודקטור והוא מצליח להוכיח שהוא נרצח ולא התאבד כפי שהמשטרה סבורה. :'''לויס איינהורן''': [לאייס] "אז, אתה לא חושב שזאת התאבדות ברורה, מר בלש חיות?" :'''אייס ונטורה''': "אני לא הייתי אומר את זה, אלוהים יודע שיש הרבה ראיות כאן שתומכות בתיאוריה שלך, למעט כמובן כתם הדם על המעקה שם. שאני אגיד לך מה אני חושב שקרה? בסדר גמור אם כך. רוג'ר פרודקטור יצא לבלות אחרי העבודה, הוא שתה מספר משקאות וחזר הביתה, אבל הוא לא היה לבד. מישהו אחר היה איתו בדירה הזאת. היה מאבק ביניהם, והוא נזרק החוצה מהמרפסת הזאת. רוג'ר פרודקטור לא התאבד - הוא נרצח." :'''לויס איינהורן''': "ובכן, זהו סיפור מאוד משעשע, אבל למרבה הצער בלשים אמיתיים צריכים לדאוג לדבר הקטן הזה שנקרא הוכחות." :'''אגואדו''': "או או. אני חושב ששמעתי את הורדת המים. אולי מישהו איבד צב." :'''אייס ונטורה''': "ובכן, אני מניח שאני בליגה נמוכה מכם. איינהורן - עבודה טובה. [בא ללחוץ לה את היד אך היא מזיזה את היד] יש רק עוד דבר אחד, סגן. האישה הזאת היא השכנה של רוג'ר פרודקטור, היא גרה מעבר למסדרון. היא אמרה שהיא שמעה צעקה, האם זה נכון גברתי?“ :'''שכנה של רוג'ר פרודקטור''': "נכון." :'''אייס ונטורה''': [למנהל הבניין] "ואתה אמרת שפתחת את הדלת של המרפסת כשנכנסת לחדר?" :'''שכן של רוג'ר פרודקטור''': "זה נכון." :'''אייס ונטורה''': "אתה בטוח שפתחת את הדלת הזאת?" :'''שכן של רוג'ר פרודקטור''': "כן, אני בטוח." :'''לויס איינהורן''': "מה הפואנטה, ונטורה?" :'''אייס ונטורה''': "רק זה... [יוצא החוצה למרפסת ושר גוון אופראי מתמשך בזמן שהוא פותח וסוגר את הדלת של המרפסת, ואף אחד לא יכול לשמוע אותו כשהדלת סגורה] זו שמשת זכוכית כפולה חסינת קול. אין מצב שהשכנה הזו יכלה לשמוע את הצעקה של פרודקטור כשהוא נפל בדרכו למטה בזמן שהדלת הייתה סגורה. הצעקה שהיא שמעה הגיעה מתוך הדירה לפני שהוא נזרק מהמרפסת, והרוצח סגר את הדלת לפני שהוא עזב. כן! כן! הו כן! אתה יכול להרגיש את זה, חבר? אני גירשתי את השדים. הבית הזה נקי. לוזרים!" :'''לויס איינהורן''': "תוציאו אותו מכאן!" :'''אגואדו''': "בוא נזוז, אייס." :'''אייס ונטורה''': [מתחיל לצאת החוצה עם מליסה כשהוא מסתכל על כולם, ומחזיק את האצבעות שלו בצורה של L] "לוזרים! לו-זרים!" rihvemn30vfbfao84efoe1ke792aqd0 0 28371 234720 232691 2026-04-23T19:48:10Z ~2026-25015-39 27255 הוספה של ציטוטים 234720 wikitext text/x-wiki {{עריכה}} '''חברים בחווה''' היא סדרה קומית של ערוץ [[ניקלודאון]]. הסדרה עלתה לאוויר (בישראל) ב-2008 ושודרה עד 2012. הסדרה זכתה בשני פרסי אמי מתוך חמש מועמדויות, והייתה מועמדת פעמיים בתחרות פרסי האנימציה. היא קנתה מעמד של סדרת פולחן בישראל. == אוטיס (דניאל מגון) == * אוקיי אוטיס, בוא נעשה את זה. בטח לא קשה כלכך למות * פיצה זה תמיד רעיון טוב. חנון קטן * היי, תראו, אנשים לא משוגעים. הסוג האהוב עליי * תחלבו אותי * חלב משומר * חלב עמיד * מתי התחלת להתרחץ במיץ כישלון? * תשתו חלב! מו! * לחשושים, לחשושים, לחשושים * היי, חמוצון, אני כאן! זרוק אותו! * לאנס אוהבעצים. אקולוג חתיך *אני בטח אתחרט על זה עד מחר, אבל עד מחר זה הרבה מאד זמן == חזיר (גלעד קלטר) == * שלום. אני ברי חזירסקי, עורך דין מוסמך * אולי טוסטר == פרדי (יהונתן מגון) == * אני רוצה להיות בית שחי * לא תיקחו לי את יד שמאל * הוא היה צעיר כל כך ומלא באנזימים * אין לי איזה סוד אפל ונורא שאני מסתיר מכם כבר שנים. אם לזה אתה רומז. תפסיקו לבהות בי! * אני לא צופה בשום תוכנית בישול כי זה ממש מגעיל ו * אחד ועוד אחד שווה דג, גרמנית לא טעימה במיוחד. * סמור סמור! == פק (אסף אבידן) == מי לא אוהב שפמים? פרדי טוב == אבי (נעה קשפיצקי) == * אין כמו שפם * אוטיס == בסי (נורית בנאי-קור) == * היי! לאונרדו דה-בילצ'י * מפגר * דביל * מטומטם == יוג'ין בידי (דור סרוגו) == * "חיות מטומטמות, אתן בטח לא יודעות כמה זה שלוש ועוד שלוש" * "אתם הכי דפוקים בכל העולם הדפוק שלנו." * "אני מזהיר אותך. אני יודע קרטה!" * "תפסתי! את נקניקיה מטומטמת ואני ניצחתי!" * סתום ת'פה חמור פיצה טיפשון! == הילי בופורד (גדי לוי) == * "היי, לזה אני קורא פליפיטי פליפיטי מקדו, פליפיטי ווקאו." * "הם ירו את הסמור מתוך לוע של תותח." * "הפרות מבקיעות. הקמיעות המשונים האלה הפכו את המשחק לטיול אחד גדול בארץ הטאצ'דאון." * "תרסיס חוטם, ריח של חורף. היי, מעניין איך זה יהיה במקום קטשופ." * "היי, אם זה ימשיך בדרך הזאת, אני אצטרך להחליף להחליף מכנסיים!" * "הפרות ניצחו! הפרות ניצחו! שמישהו ינשק אותי!" * "יש לה נקודות חבר'ה. נקודות." == כללי == * (שחקן פוטבול 50): "אבני כליות. דונג לאוזניים. טחורים. האט." * (קריין בפרסומת): ברי חזירסקי הוא לא עורך דין או בו אנוש, ואין לו שום ניסיון משפטי. תוצאות לא מובטחות." * (שומר החווה לגברת בידי): טעות! טעות! את מטומטמת! == שירים == === שיר פתיחה === אני הולך לשדה, דוכס. אחזור עוד מעט. הוא הלך! גדול! עכברבאנגה! מהשדה כאן, עד הגבעה שם. חיה לכי מפה! נתחיל לרקוד מ... הלילה בוגי עוגי עד האור... אאו, אאו. או-קיי אאו, אה!! מוווו!!! בוא נרקוד עד שם בבארן, (או) כל הלילה בואו למסיבה, שם בבארן, נשיר נרקוד, כי זה הקצב של החיות. === שברת לי את הלב אז פוצצתי ת'חווה === אז... שברת לי את הלב אז פוצצתי את החווה. גרמת לי לבכות, אז עכשיו היא בחתיכות. זרקת אותי אל הכלבים אז עכשיו אני נטוש. אבל אני מרגיש טוב יותר כי הרסתי לך רכוש מזה חששתי. שבור. מזה חששתי. הכל שבור. מזה חששתי. כן הרסתי לך רכוש. לא נשאר לך שום דבר בכלל, גם הטרקטור עף לו לחלל. היי-הא! הנה ממתק קטן לאוזניים שלך. (מעבר בנג'ו של אוורט) מזה חששתי. שבור. מזה חששתי. הכל שבור. מזה חששתי. כן הרסתי לך רכוש. הוא מפוצץ לחתיכות! '''<big>חזיר קטן הלך לשוק</big>''' חזיר קטן הלך לשוק, חזיר אחר נשאר פה. חזיר אחד אכל קצת סטייק, חזיר אחר אכל כרוב. והחזיר האחרון שר אווו בייבי אווו בייבי מותק שלי, אוינק '''<big>ביגפוט</big>''' ביגפוט... ביגפוט, ביגפוט הוא ממש גיבור לימד אותנו לאהוב ביגפוט חי בתוך הלב ראש גדול, מלא שיער ברוך הבא לעיר וכפר הוא חזק כמו צונאמי הוא מכין גם אוריגאמי ביגפוט חי בתוך הלב <big>'''שיר התירס'''</big> משעות הבוקר עד השקיעה קוטפים את התירס מהשדא, מהגינה גם בגשם וגם בקור תאכל קצת ירק תהיה חזק כמו שור רוצים כבר אוכל כי זה הזמן תן לנו תירס... או שיהיה כאן בלאגן '''<big>פרופסור אקספוזיציה</big>''' פרופסור אקספוזיציה מסביר את הכל מספר את העלילה כדי שתבינו מה הולך כאן '''<big>שיר יום ההולדת של פרדי ופק</big>''' יום הולדת, הנה בא יום הולדת, חגיגה יום הולדת, איזה כיף... יום הולדת, תנו לנו כסף 6jx2hete1dr17fyj79jdlr03ccecji2 0 28627 234724 234138 2026-04-23T20:07:08Z קליאו 9676 234724 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 14321 Religion in Israel.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סידור}} * "המתפלל היחיד גם הוא מתפלל לפי הכתוב בסידור ה[[תפילה]], אולם באותה שעה מחשבתו ודיבורו נותנים לכל מילה את הפרשנות וההבנה שלו." ~ [[עדין אבן ישראל]], '[[הסידור והתפילה]]' * "סידור התפילות שלנו ומחזורי התפילה ל[[חג]]ים, הם פיוט טהור שכתבו משוררים שונים בתקופות שונות. נולדתי לתוכם, ינקתי אותם יום יום בתפילותי כילד, כנער וכעלם, ועדיין אני מעיין בהם מדי פעם בפעם." ~ [[אשר רייך]] * "יש לי [[אמונה]] ואת סידור התפילה שלי, שקיבלתי לבת מצווה שלי ב[[בית כנסת]] ב[[לונדון]] – אליו הייתי הולכת כל שבוע. זה עוגן כזה. מקום של ביטחון ונחמה. מפלט כזה שתמיד אפשר ללכת אליו." ~ [[דפנה ארמוני]] [[קטגוריה:סידורים ומחזורי תפילה]] av1f98fqjs1suwuhi791un6qeh5u1cz 0 28908 234725 227321 2026-04-23T20:10:34Z קליאו 9676 234725 wikitext text/x-wiki '''תפילה ותפילות''' הוא ספר מאת [[חננאל מאק]] שיצא לאור ב־2008. {{מפריד}} * "מעמדה המרכזי של ה[[תפילה]] באורח החיים הדתי ומקומה בתולדות התרבות היהודית הולידו יצירה רוחנית נרחבת ורבת פנים שחלק ממנה השתלב בפועל בעולם התפילות המקובלות, וחלק אחר נותר מחוץ למערכת התפילות הרווחות." * "היציבות, הקביעות ושמירת סדרי התפילה המוכרים מקנה למתפללים ביטחון בדרכם, ומחזקת בקרבם את תחושת הרציפות הדתית ואת הזיקה אל [[מסורת]] הדורות, שערכן עבור האדם המתפלל לא יסולא בפז." * "אין כל טעם למלל דברי בקשה ותחינה כשלבו של המתפלל מסור לדברים אחרים ואיננו מרוכז כל כולו במשמעותם של הדברים היוצאים מפיו. דבר זה נכון באשר לתפילות ההלל וההודיה והוא נכון שבעתיים לגבי תפילות הבקשה והתחינה וכן לגבי הווידוי." * "מעמדו של [[w:שליח ציבור|שליח הציבור]] בתפילה נתפס כפשוטו: אדם זה הוא שליחו של הציבור, והוא ממלא תפקיד שהיחידים אינם יכולים למלא מעצם הגדרתה של תפילתם." * "המבנה של התפילה העיקרית לימות החול – היא [[תפילת שמונה עשרה|תפילת העמידה]] – הוא כזה שבראשה מופיעות שלוש ברכות [[שבח]] ורק לאחר מכן באות ברכות הבקשה. ואפשר למצוא תבניות דומות גם בתפילות נוספות ואף באופייה של מערכת נרחבת כמו מכלול תפילת השחרית של ימות החול." * "אין ספק בדבר עדיפותה הברורה של תפילה בכוונה מלאה על פני תפילה סתמית. אולם כדי להגיע לכלל כוונה כזו על האדם להכשיר את עצמו פרק זמן כלשהו לפני התפילה הקבועה." * "גורמים מסוימים עשויים לסייע לאדם להביא את עצמו לתחושת העמידה מול האל: תפילה במקום קדוש, תפילה בתאריך מקודש ומיוחד, תפילה במחיצתו של אדם רב השראה, שירה ואמצעים מוסיקליים אחרים, תפילה המלווה בעיון מעמיק." * "החכמים מתקני התפילות הרבו להשתמש ב[[תנ"ך|מקרא]] ולצטט ממנו בתפילותיהם, אולם הם לא נמנעו מלעבד את הכתובים ולהשתמש בהם לפי צורכיהם. שלא כפרשיות קריאת שמע, פרקי ההלל ומזמורי [[תהילים]] אחרים שהשתלבו במערכת התפילה הנרחבת, הברכות שאותן ניסחו ותקנו החכמים מנוסחות בלשונם שלהם באופן שהשפעת המקרא ניכרת בהן לעתים קרובות אולם לא בהכרח בציטוטים מדויקים." [[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]]] קטגוריה:סידורים ומחזורי תפילה]] py6ehmyybv7zrt92n7gc2ad7zmgo4hh 234726 234725 2026-04-23T20:10:49Z קליאו 9676 234726 wikitext text/x-wiki '''תפילה ותפילות''' הוא ספר מאת [[חננאל מאק]] שיצא לאור ב־2008. {{מפריד}} * "מעמדה המרכזי של ה[[תפילה]] באורח החיים הדתי ומקומה בתולדות התרבות היהודית הולידו יצירה רוחנית נרחבת ורבת פנים שחלק ממנה השתלב בפועל בעולם התפילות המקובלות, וחלק אחר נותר מחוץ למערכת התפילות הרווחות." * "היציבות, הקביעות ושמירת סדרי התפילה המוכרים מקנה למתפללים ביטחון בדרכם, ומחזקת בקרבם את תחושת הרציפות הדתית ואת הזיקה אל [[מסורת]] הדורות, שערכן עבור האדם המתפלל לא יסולא בפז." * "אין כל טעם למלל דברי בקשה ותחינה כשלבו של המתפלל מסור לדברים אחרים ואיננו מרוכז כל כולו במשמעותם של הדברים היוצאים מפיו. דבר זה נכון באשר לתפילות ההלל וההודיה והוא נכון שבעתיים לגבי תפילות הבקשה והתחינה וכן לגבי הווידוי." * "מעמדו של [[w:שליח ציבור|שליח הציבור]] בתפילה נתפס כפשוטו: אדם זה הוא שליחו של הציבור, והוא ממלא תפקיד שהיחידים אינם יכולים למלא מעצם הגדרתה של תפילתם." * "המבנה של התפילה העיקרית לימות החול – היא [[תפילת שמונה עשרה|תפילת העמידה]] – הוא כזה שבראשה מופיעות שלוש ברכות [[שבח]] ורק לאחר מכן באות ברכות הבקשה. ואפשר למצוא תבניות דומות גם בתפילות נוספות ואף באופייה של מערכת נרחבת כמו מכלול תפילת השחרית של ימות החול." * "אין ספק בדבר עדיפותה הברורה של תפילה בכוונה מלאה על פני תפילה סתמית. אולם כדי להגיע לכלל כוונה כזו על האדם להכשיר את עצמו פרק זמן כלשהו לפני התפילה הקבועה." * "גורמים מסוימים עשויים לסייע לאדם להביא את עצמו לתחושת העמידה מול האל: תפילה במקום קדוש, תפילה בתאריך מקודש ומיוחד, תפילה במחיצתו של אדם רב השראה, שירה ואמצעים מוסיקליים אחרים, תפילה המלווה בעיון מעמיק." * "החכמים מתקני התפילות הרבו להשתמש ב[[תנ"ך|מקרא]] ולצטט ממנו בתפילותיהם, אולם הם לא נמנעו מלעבד את הכתובים ולהשתמש בהם לפי צורכיהם. שלא כפרשיות קריאת שמע, פרקי ההלל ומזמורי [[תהילים]] אחרים שהשתלבו במערכת התפילה הנרחבת, הברכות שאותן ניסחו ותקנו החכמים מנוסחות בלשונם שלהם באופן שהשפעת המקרא ניכרת בהן לעתים קרובות אולם לא בהכרח בציטוטים מדויקים." [[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]]] [[קטגוריה:סידורים ומחזורי תפילה]] k5pxgcg3blxkvsm402e872x1yobpvdc 234732 234726 2026-04-24T04:56:51Z קליאו 9676 234732 wikitext text/x-wiki '''תפילה ותפילות''' הוא ספר מאת [[חננאל מאק]] שיצא לאור ב־2008. {{מפריד}} * "מעמדה המרכזי של ה[[תפילה]] באורח החיים הדתי ומקומה בתולדות התרבות היהודית הולידו יצירה רוחנית נרחבת ורבת פנים שחלק ממנה השתלב בפועל בעולם התפילות המקובלות, וחלק אחר נותר מחוץ למערכת התפילות הרווחות." * "היציבות, הקביעות ושמירת סדרי התפילה המוכרים מקנה למתפללים ביטחון בדרכם, ומחזקת בקרבם את תחושת הרציפות הדתית ואת הזיקה אל [[מסורת]] הדורות, שערכן עבור האדם המתפלל לא יסולא בפז." * "אין כל טעם למלל דברי בקשה ותחינה כשלבו של המתפלל מסור לדברים אחרים ואיננו מרוכז כל כולו במשמעותם של הדברים היוצאים מפיו. דבר זה נכון באשר לתפילות ההלל וההודיה והוא נכון שבעתיים לגבי תפילות הבקשה והתחינה וכן לגבי הווידוי." * "מעמדו של [[w:שליח ציבור|שליח הציבור]] בתפילה נתפס כפשוטו: אדם זה הוא שליחו של הציבור, והוא ממלא תפקיד שהיחידים אינם יכולים למלא מעצם הגדרתה של תפילתם." * "המבנה של התפילה העיקרית לימות החול – היא [[תפילת שמונה עשרה|תפילת העמידה]] – הוא כזה שבראשה מופיעות שלוש ברכות [[שבח]] ורק לאחר מכן באות ברכות הבקשה. ואפשר למצוא תבניות דומות גם בתפילות נוספות ואף באופייה של מערכת נרחבת כמו מכלול תפילת השחרית של ימות החול." * "אין ספק בדבר עדיפותה הברורה של תפילה בכוונה מלאה על פני תפילה סתמית. אולם כדי להגיע לכלל כוונה כזו על האדם להכשיר את עצמו פרק זמן כלשהו לפני התפילה הקבועה." * "גורמים מסוימים עשויים לסייע ל[[אדם]] להביא את עצמו לתחושת העמידה מול האל: תפילה במקום קדוש, תפילה בתאריך מקודש ומיוחד, תפילה במחיצתו של אדם רב השראה, שירה ואמצעים מוסיקליים אחרים, תפילה המלווה בעיון מעמיק." * "החכמים מתקני התפילות הרבו להשתמש ב[[תנ"ך|מקרא]] ולצטט ממנו בתפילותיהם, אולם הם לא נמנעו מלעבד את הכתובים ולהשתמש בהם לפי צורכיהם. שלא כפרשיות קריאת שמע, פרקי ההלל ומזמורי [[תהילים]] אחרים שהשתלבו במערכת התפילה הנרחבת, הברכות שאותן ניסחו ותקנו החכמים מנוסחות בלשונם שלהם באופן שהשפעת המקרא ניכרת בהן לעתים קרובות אולם לא בהכרח בציטוטים מדויקים." [[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]] [[קטגוריה:סידורים ומחזורי תפילה]] td72euryqdbctan87z416zbo9gerdif 14 29622 234721 2026-04-23T20:03:51Z קליאו 9676 קטגוריה חדשה 234721 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] 9muzoylgt9662qsy4frxjxioavf8thg 0 29623 234729 2026-04-23T23:09:59Z ~2026-23822-55 27230 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]] * "הצטרפנו ביחד עם אנשי 'שוברים שתיקה' לסיור בקריית ארבע ובחברון, ונהיה לנו חושך בעיני..." 234729 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]] * "הצטרפנו ביחד עם אנשי 'שוברים שתיקה' לסיור בקריית ארבע ובחברון, ונהיה לנו חושך בעיניים. יש דברים שאתה יודע באופן כללי, אבל רק כשאתה רואה אותם במו עיניך המציאות המחלחלת הזו מכה בך באמת." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]] * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע לחברון. שרון בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] * "היו לחצים אדירים מארה"ב ומאירופה לא לחבר את קריית ארבע עם חברון. אני מקווה שעכשיו שרון יעשה את זה. אין דרך אחרת." ~ [[גאולה כהן]] * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]] * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט [[הקרב על הוועד]] jygpb3gmftdnwjxu0whhcs2waa2g8fg 234742 234729 2026-04-24T09:53:10Z קליאו 9676 עריכה 234742 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. שרון בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' rt2jswnb1ni69w95psy879gg2sn2c4a 234743 234742 2026-04-24T09:57:45Z קליאו 9676 234743 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." [[מלאכי לוינגר]] * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. שרון בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' naxqq4a3hxolsxz9xqlw9fe5wplln1o 234744 234743 2026-04-24T10:00:27Z קליאו 9676 234744 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. שרון בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה:ישראל:ערים]] tg3alkegyuxndfl1keyzgoeee8wcf9u 234745 234744 2026-04-24T10:10:15Z קליאו 9676 234745 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. שרון בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "איך קם היישוב היהודי בקרית ארבע-היא חברון בקנוניה נגד ממשלה." ~ [[יוסי שריד]], 2011 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה:ישראל:ערים]] ok2khnyu0u7fl32g9qkgl5bb04iu4lr 234746 234745 2026-04-24T10:12:02Z קליאו 9676 234746 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. [[אריאל שרון|שרון]] בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "איך קם היישוב היהודי בקרית ארבע -היא חברון בקנוניה נגד ממשלה." ~ [[יוסי שריד]], 2011 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה: ישראל:ערים]] p8kdzwmc1hbi5ikskajablqmtlloiye 234747 234746 2026-04-24T10:15:34Z קליאו 9676 234747 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מבט מרחפן על קריית ארבע.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קרית ארבע]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. [[אריאל שרון|שרון]] בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "איך קם היישוב היהודי בקרית ארבע -היא חברון בקנוניה נגד ממשלה." ~ [[יוסי שריד]], 2011 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה: ישראל:ערים]] eou9kd1svi0cplaod5qdnkgmkkzxymm 234748 234747 2026-04-24T10:16:57Z קליאו 9676 234748 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מבט מרחפן על קריית ארבע.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קרית ארבע]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. [[אריאל שרון|שרון]] בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "איך קם היישוב היהודי בקרית ארבע -היא חברון בקנוניה נגד ממשלה." ~ [[יוסי שריד]], 2011 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]] jtamdsrr7fmjn8ezrvaykjevi4vfkrs 234749 234748 2026-04-24T10:19:17Z קליאו 9676 234749 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מבט מרחפן על קריית ארבע.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קרית ארבע]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. [[אריאל שרון|שרון]] בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]] 2003 * "איך קם היישוב היהודי בקרית ארבע - היא חברון בקנוניה נגד ממשלה." ~ [[יוסי שריד]], 2011 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]] jnqx89wysfaxo51gungcux2z5v9adw1 234750 234749 2026-04-24T10:19:56Z קליאו 9676 234750 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מבט מרחפן על קריית ארבע.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קרית ארבע]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית ארבע}} * "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן.” ~ {{פסוק|בראשית|כג|ב}} * "ראש הממשלה היה שם ותבע מהצבא לחבר בדרך התיישבותית את קריית ארבע ל[[חברון]]. [[אריאל שרון|שרון]] בא מייד, ואני לא יודעת מה גרם לזה שהוא לא יעשה את מה שהבטיח." ~ [[גאולה כהן]], 2003 * "איך קם היישוב היהודי בקרית ארבע - היא חברון בקנוניה נגד ממשלה." ~ [[יוסי שריד]], 2011 * "לא שבנו לארצנו, כדי להיות כלי משחק ביד מדינות העולם. חנוכת 'היכל התרבות' בקריית ארבע היא חברון, היא תשובתנו הציונית, והמדינית, הברורה: אנחנו כאן, איננו זרים במולדתנו." ~ [[ראובן ריבלין]], 2011 * "לאולם החדש בקריית ארבע, ההצגות שלנו לא יגיעו בשום אופן - גם אם נצטרך לקשור את עצמנו בשלשלאות להסעות השחקנים." ~ [[w:עדנה מזי"א|עדנה מזי"א]], 2011 * "המציאות הביטחונית קשה, מסביב יהום הסער, אבל אנחנו צריכים לייצר נורמליות." ~ [[W:מלאכי לוינגר|מלאכי לוינגר]], 2018 * "אני מנבלוס! מקריית ארבע, נו, מההתנחלות!" ~ מתוך הסרט '[[הקרב על הוועד]]' [[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]] sr4tabjbm3o9xne50je4rf90gflmaqy 0 29624 234730 2026-04-24T00:20:32Z ~2026-23822-55 27230 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Bundesarchiv Bild 102-12798, Tonfilmaufnahme im Studio.jpg|ממוזער|190 פיקסלים|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סט (צילום)|נושא=סט}} * "כשאתה מגיע לסט צילום, איש הפרסום והמעצב רוצים שפשוט תצטלם. זה היה ריקני מאוד, כי אני בן אדם עם אישיות שגם רוצה לומר משהו. אתה נכנס לסט צילום וחייב לעשות נית..." 234730 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bundesarchiv Bild 102-12798, Tonfilmaufnahme im Studio.jpg|ממוזער|190 פיקסלים|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סט (צילום)|נושא=סט}} * "כשאתה מגיע לסט צילום, איש הפרסום והמעצב רוצים שפשוט תצטלם. זה היה ריקני מאוד, כי אני בן אדם עם אישיות שגם רוצה לומר משהו. אתה נכנס לסט צילום וחייב לעשות ניתוק מוחלט מהחוץ וממי שאתה." ~ [[יואב ראובני]] * "מספיק שהיו מבקשים ממני להוריד חולצה בסט צילומים והייתי נבוך." ~ [[רז מאירמן]] * "צלמי אופנה שמביעים דאגה לבנות הצעירות והכחושות שמגיעות לסט הצילומים וסוכני דוגמניות מבטיחים שמהיום – דאגתם הראשונה תהיה בריאותן של הבנות." ~ [[אלונה פרידמן]] * "אתה בסט הצילומים, מרוחק מהבית שלך ומהמשפחה שלך ומוקף בקבוצת אנשים קבועה לאורך כמה חודשים." ~ [[ג'וד לאו]] * "פרידמן תמריא החודש לטין, צרפת, שם הקימו עבורה מארגני התחרות סט צילומים נפרד." ~ [[סמדר שילוני]] * "המטרה: סט הטלנובלה החדשה של חברת הכבלים, המצטלמת בימים אלה, '[[w:האלופה|האלופה]]'. חמושים בקונפטי ומשרוקיות ניצלו היוצרים כניסה של כלי רכב לשערי המתחם של נווה אילן, נכנסו פנימה עלו לסט והפסיקו את הצילומים. כדי למנוע חיכוכים מיותרים הוציאה ההפקה את השחקנים והצוות מהסט, היוצרים סירבו להתפנות ופתחו במסכת הסברה על מטרת המאבק." ~ [[סמדר שילוני]] * "אין ספק שקל יותר להיות שחקן, שהוא סוג של שכיר חרב שבא לסט הצילומים ועושה את מה שהבמאי אומר לו." ~ [[מת'יו פוקס]] * "העניין הוא שבסטים של סרטים ישראליים כל מילה שנייה היא 'יאללה יאללה' בעוד שבסרטים אמריקאיים כל דבר מתוקתק עד לפרט האחרון. מה שכן, יש משהו נחמד בזה שגם הבום מן וגם איש הקייטרינג יכולים לבוא אלייך בסט מקומי ולהגיד איך היה הטייק האחרון." ~ [[מיכל ינאי]] * "יש לי מזל שאני יכולה לצנוח לעולמות האלה – לאולפן או לסט צילומים או לעלות לבמה – ולהרגיש בנוח." ~ [[ונסה ויליאמס]] * "בכל פעם שאני מגיע לסט צילומים, מבקשים ממני להוריד את החולצה." ~ [[W:קיט הרינגטון|קיט הרינגטון]] * "הדוגמניות הטובות ביותר בתעשייה הן אלו שמרגישות בנוח על סט הצילומים." ~ [[אניה רוביק]] * "קשה ליהנות על הסט כשאתה לא אוהב מישהו. למזלי רוב השחקנים הטובים הם גם אנשים טובים, שרוצים ליצור אווירה טובה על הסט." ~ [[סטלאן סקושגורד]] * "למרות השם שיצא לתעשיית האופנה בכל הקשור לסמים, אישית לא נתקלתי בזה על סטים של צילומים ותצוגות, כולל בחו"ל." ~ [[עידן רול]] * "מה שמיוחד בלעבוד עם צוות ישראלי הוא שהרבה יותר מצחיק על הסט." ~ [[ג'ייסון אייזקס]] * "גדלתי על סטים של סרטים, זכיתי לראות סיפורים מתרחשים מקרוב." ~ [[סקוט איסטווד]] hwd3e5dem39m1onwtlecce3yu9vthbd 0 29625 234731 2026-04-24T04:14:18Z ~2026-23822-55 27230 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Shamir (997009453014805171.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=שמיר}} * "חדר האוכל של קיבוץ שמיר נראה נראה כמו כל חדר אוכל בקיבוץ. גם האוכל. אפילו ה"קופאית" שמחייבת את הסועדים ואת החברים עבור הארוחות כבר אינה חריגה בנוף הקיבוצי החדש והמופר..." 234731 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shamir (997009453014805171.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=שמיר}} * "חדר האוכל של קיבוץ שמיר נראה נראה כמו כל חדר אוכל בקיבוץ. גם האוכל. אפילו ה"קופאית" שמחייבת את הסועדים ואת החברים עבור הארוחות כבר אינה חריגה בנוף הקיבוצי החדש והמופרט." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "הונפק המפעל הקיבוצי בבורסה של ניו יורק - הנפקה שהזרימה לקיבוץ יותר מ-50 מיליון דולר ומיתגה את שמיר כאחד הקיבוצים המודרניים ש"ישחקו אותה"." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "כמה מאות מטרים מזרחה מהמעבדה החדשה והמצוחצחת של שמיר אופטיקה עובר הגבול הישן עם סוריה. מערבה משם נפרס עמק החולה - אבל כאן, במקום שעליו הוקם הקיבוץ באמצע שנות ה-40, אין שום יתרון יחסי, שום ערך מוסף. אין לו חוף ים כמו בגעש או בשפיים, הוא לא צמוד לגוש דן כמו גליל-ים, וספק אם בכלל תמצאו בו צימר ראוי. לכאורה, מורד בזלתי מתחת לרמה." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "ועם לא מעט ניסוי וטעייה, חזון, כישרון וגם קצת מזל - מצליחים בשמיר להמציא את הקיבוץ מחדש." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "פיני בערך אומץ אז ע"י המשפחה שלי כשגרנו בקיבוץ שמיר. הוא אפילו אימן אותי לתקופה במחוננים של מחלקת הנוער." ~ [[w:שרון אברהמי|שרון אברהמי]] * "התחלתי להעלות לפייסבוק מדי יום ארבעה-חמישה דימויים, רובם תצלומים שלי ממקומות ומזמנים שונים בארץ ובעולם. תוך כדי עבודה גיליתי שיש בארכיוני אוסף גדול של תצלומים מהחיים בקיבוץ שמיר בשנות השישים והשבעים בנושאים רבים ומגוונים: נופים, ילדים, דיוקנאות של חברי הקיבוץ, אנשים בעבודה, חגים, הווי חברתי ותיעוד הקשור לביטחון. הרבה ביטחון." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] * "קשה לי להבין מאין גייסו מייסדי קיבוץ שמיר את תעצומות הנפש וכוחות הגוף לעלות על גבעה מכוסה סלעי בזלת ולהאמין שיום אחד, מתוך הסלעים האלה, יצמח מקום שבו יוכלו בני אדם לחיות, להקים משק, לגדל ילדים ולטפח חיי חברה המושתתת על ערבות הדדית ושוויון. הם קראו למקום "גבעת העקרבים". סיקלו אבנים ביום, בלילות רקדו הורה עד אור הבוקר, ואז המשיכו לסקל." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] bi4ofy0umuli0lpew0227grpl1lsjxj 234737 234731 2026-04-24T09:32:17Z קליאו 9676 עריכה והתפתחות תמונה 234737 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KibbutzShamir Apartments.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קיבוץ שמיר]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=קיבוץ שמיר}} * "קשה לי להבין מאין גייסו מייסדי קיבוץ שמיר את תעצומות הנפש וכוחות הגוף לעלות על גבעה מכוסה סלעי בזלת ולהאמין שיום אחד, מתוך הסלעים האלה, יצמח מקום שבו יוכלו בני אדם לחיות, להקים משק, לגדל ילדים ולטפח חיי חברה המושתתת על ערבות הדדית ושוויון. הם קראו למקום 'גבעת העקרבים'. סיקלו אבנים ביום, בלילות רקדו הורה עד אור הבוקר, ואז המשיכו לסקל." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] * "כאן, במקום שעליו הוקם הקיבוץ באמצע שנות ה-40, אין שום יתרון יחסי, שום ערך מוסף. אין לו חוף ים כמו בגעש או בשפיים, הוא לא צמוד לגוש דן כמו גליל-ים, וספק אם בכלל תמצאו בו צימר ראוי. לכאורה, מורד בזלתי מתחת לרמה." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "ועם לא מעט ניסוי וטעייה, חזון, כישרון וגם קצת מזל - מצליחים בשמיר להמציא את הקיבוץ מחדש." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] mphncwc57s003nu37xx69qcospz3bek 234738 234737 2026-04-24T09:34:14Z קליאו 9676 234738 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KibbutzShamir Apartments.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קיבוץ שמיר]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=קיבוץ שמיר}} * "קשה לי להבין מאין גייסו מייסדי קיבוץ שמיר את תעצומות הנפש וכוחות הגוף לעלות על גבעה מכוסה סלעי בזלת ולהאמין שיום אחד, מתוך הסלעים האלה, יצמח מקום שבו יוכלו בני אדם לחיות, להקים משק, לגדל ילדים ולטפח חיי חברה המושתתת על ערבות הדדית ושוויון. הם קראו למקום 'גבעת העקרבים'. סיקלו אבנים ביום, בלילות רקדו הורה עד אור הבוקר, ואז המשיכו לסקל." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] * "כאן, במקום שעליו הוקם הקיבוץ באמצע שנות ה-40, אין שום יתרון יחסי, שום ערך מוסף. אין לו חוף ים כמו בגעש או בשפיים, הוא לא צמוד לגוש דן כמו גליל-ים, וספק אם בכלל תמצאו בו צימר ראוי. לכאורה, מורד בזלתי מתחת לרמה." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "ועם לא מעט ניסוי וטעייה, חזון, כישרון וגם קצת מזל - מצליחים בשמיר להמציא את הקיבוץ מחדש." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] [[קטגוריה: קיבוצים]] cd36gr7jfddvuuvrxz8zoq4niegtkhx 234739 234738 2026-04-24T09:35:20Z קליאו 9676 234739 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KibbutzShamir Apartments.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קיבוץ שמיר]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=קיבוץ שמיר}} * "קשה לי להבין מאין גייסו מייסדי קיבוץ שמיר את תעצומות הנפש וכוחות הגוף לעלות על [[גבעה]] מכוסה סלעי בזלת ולהאמין שיום אחד, מתוך הסלעים האלה, יצמח מקום שבו יוכלו בני אדם לחיות, להקים משק, לגדל ילדים ולטפח חיי חברה המושתתת על ערבות הדדית ושוויון. הם קראו למקום 'גבעת העקרבים'. סיקלו אבנים ביום, בלילות רקדו הורה עד אור הבוקר, ואז המשיכו לסקל." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] * "כאן, במקום שעליו הוקם הקיבוץ באמצע שנות ה-40, אין שום יתרון יחסי, שום ערך מוסף. אין לו חוף ים כמו בגעש או ב[[שפיים]], הוא לא צמוד לגוש דן כמו גליל-ים, וספק אם בכלל תמצאו בו צימר ראוי. לכאורה, מורד בזלתי מתחת לרמה." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "ועם לא מעט ניסוי וטעייה, חזון, כישרון וגם קצת מזל - מצליחים בשמיר להמציא את הקיבוץ מחדש." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] [[קטגוריה: קיבוצים]] ow9fmmg8s4rnxg8v5mmk3pr2irl5twk 234740 234739 2026-04-24T09:42:59Z קליאו 9676 234740 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KibbutzShamir Apartments.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קיבוץ שמיר]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=קיבוץ שמיר}} * "קשה לי להבין מאין גייסו מייסדי קיבוץ שמיר את תעצומות הנפש וכוחות הגוף לעלות על [[גבעה]] מכוסה סלעי בזלת ולהאמין שיום אחד, מתוך הסלעים האלה, יצמח מקום שבו יוכלו בני אדם לחיות, להקים משק, לגדל ילדים ולטפח חיי חברה המושתתת על ערבות הדדית ושוויון. הם קראו למקום 'גבעת העקרבים'. סיקלו אבנים ביום, בלילות רקדו הורה עד אור הבוקר, ואז המשיכו לסקל." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] * "כאן, במקום שעליו הוקם הקיבוץ באמצע שנות ה־40, אין שום יתרון יחסי, שום ערך מוסף. אין לו חוף ים כמו בגעש או ב[[שפיים]], הוא לא צמוד לגוש דן כמו גליל-ים, וספק אם בכלל תמצאו בו צימר ראוי. לכאורה, מורד בזלתי מתחת ל[[רמת הגולן|רמה]]." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "ועם לא מעט ניסוי וטעייה, חזון, [[כישרון]] וגם קצת מזל - מצליחים בשמיר להמציא את הקיבוץ מחדש." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] [[קטגוריה: קיבוצים]] e0wcy5prefrqoidg6rz2bbel6whdgxr 234741 234740 2026-04-24T09:44:42Z קליאו 9676 234741 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KibbutzShamir Apartments.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קיבוץ שמיר]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמיר (קיבוץ)|נושא=קיבוץ שמיר}} * "קשה לי להבין מאין גייסו מייסדי קיבוץ שמיר את תעצומות הנפש וכוחות הגוף לעלות על [[גבעה]] מכוסה סלעי בזלת ולהאמין שיום אחד, מתוך הסלעים האלה, יצמח מקום שבו יוכלו בני אדם לחיות, להקים משק, לגדל ילדים ולטפח חיי חברה המושתתת על ערבות הדדית ושוויון. הם קראו למקום 'גבעת העקרבים'. סיקלו אבנים ביום, בלילות רקדו הורה עד אור הבוקר, ואז המשיכו לסקל." ~ [[w:אברהם אילת|אברהם אילת]] * "כאן, במקום שעליו הוקם הקיבוץ באמצע שנות ה־40, אין שום יתרון יחסי, שום ערך מוסף. אין לו חוף ים כמו בגעש או ב[[שפיים]], הוא לא צמוד לגוש דן כמו גליל-ים, וספק אם בכלל תמצאו בו צימר ראוי. לכאורה, מוֹרָד בזלתי מתחת ל[[רמת הגולן|רמה]]." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] * "ועם לא מעט ניסוי וטעייה, חזון, [[כישרון]] וגם קצת מזל - מצליחים בשמיר להמציא את הקיבוץ מחדש." ~ [[w:רפי רוזנפלד|רפי רוזנפלד]] [[קטגוריה: קיבוצים]] 53pxbn96pgzuagtgizywa6la5aue5i0