ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2422 236751 216535 2026-06-12T15:27:14Z קליאו 9676 236751 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shmuel Gonen, Sinai (997009327138105171).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|שמואל גונן]] '''[[W:שמואל גונן|שמואל גונן]]''' (במקור גורודיש) (14 בדצמבר 1930 - 30 בספטמבר 1991), מפקד חטיבה 7 ב[[מלחמת ששת הימים]], אלוף פיקוד הדרום ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. {{מפריד}} * "אני סבור שהקונפליקט בינינו ובין הערבים הוא דתי ולא לאומי, ולכן אני לא חושב שאפשר לפתור אותו. זו צריכה להיות נקודת המוצא במשא ומתן איתם." * "אני לא מאמין – אני מקווה שאני טועה – שאנחנו בדורנו נעשה איתם [[שלום]]. עם כל ההבטחות, לדעתי כל זה הוא מערכת אחת של תכסיסים ומשחק." * "עמנו למוד המלחמה על קיומו שוב נלחם על חייו והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה נצחת. אתם הייתם חוד החנית של התקפת השריון על קליפתו הקשה של הצבא המצרי, הגדול והיהיר שבצבאות האויב. בקרב אכזר ומר, מלא הוד ו[[גבורה]], בסער, בדם ובאש הבקענו מערכיו המבוצרים והשמדנו שריוניו בחאן-יונס, במערכי רפיח, בשיח'-זויד, בג'רידי ובאלעריש, בביר-לחפן ובביר-חמה ובנתיב הדם והאש בואכה אסמאעליה. בכל מקום שעברנו, השארנו מאחורינו שלדי טנקים. אל המוות הישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו. כי כיהודים נלחמנו. על חיינו נלחמנו. ובזעם נלחמנו. רעי הלוחמים, אתם עצמכם לא ידעתם את הוד גבורתכם. וכשראיתי השריונים נחדרים ועולים באש, והאנשים – אתם – ממשיכים מתוכם במלחמה, ידעתי כי האיש הוא הפלדה, והשריון – מתכת בלבד. עדים שבעים הלפידים הבוערים, שבעים הגיבורים שהשארנו בשדה הקרב והמספר הכפול מזה של פצועינו. עדה המנהיגות לפנים, שחסרה והתמלאה מן השורות תוך הקרב. עדה הסיירת שאיבדה את מחציתה ולא עצרה בתנופתה, כי לא קלה הייתה המשימה. ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר, ולקראת מה אנו הולכים לקרב. הלכנו כולנו בנכונות, בהכרת השליחות, מתוך תקווה שכולנו בונים עולם יפה יותר לבנינו אחרינו. נכונים למחר, מתוך ידיעה שאת זעם השריון – הפעם האויב לא ישכח. במלחמה זו, הניצחון כולו שלכם. חזקו ואמצו ותחזקנה ידיכם, אחי גיבורי התהילה." ~ מתוך נאומו במסדר חטיבתי בתום מלחמת ששת הימים בסיני * "החטא שחטאנו לפניך בקלות ראש. לא הערכנו את היכולת שלהם, והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו – 270 הטנקים, מעט הארטילריה וחיל־האוויר – יבלמו כל נסיון־התקפה. ביום שישי בלילה הלכנו כולנו לישון, למרות מה שראינו בעינינו מעבר לתעלה, לא מתוך הכרה, שבשבת תפרוץ מלחמה." ~ לאחר מלחמת יום הכיפורים{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 323}} * "זו הייתה שגיאה... אני חושב, שאם מציבים אלוף צעיר על מפקדי אוגדות – צריך לצפות לזה." ~ בראיון עיתונאי לאחר המלחמה, על המצב בו פיקד על האלופים המנוסים ממנו, [[אריאל שרון]] ו[[w:אברהם אדן|אברהם אדן]]{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 133}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:גונן, שמואל}} [[קטגוריה:אלופי צה"ל]] 3hne8zjc05tgpq1a4l86uhdp7m3osvu 236752 236751 2026-06-12T15:28:00Z קליאו 9676 236752 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shmuel Gonen, Sinai (997009327138105171).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|שמואל גונן]] '''[[W:שמואל גונן|שמואל גונן]]''' (במקור גורודיש) (14 בדצמבר 1930 - 30 בספטמבר 1991), מפקד חטיבה 7 ב[[מלחמת ששת הימים]], אלוף פיקוד הדרום ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. {{מפריד}} * "אני סבור שה[[קונפליקט]] בינינו ובין הערבים הוא דתי ולא לאומי, ולכן אני לא חושב שאפשר לפתור אותו. זו צריכה להיות נקודת המוצא במשא ומתן איתם." * "אני לא מאמין – אני מקווה שאני טועה – שאנחנו בדורנו נעשה איתם [[שלום]]. עם כל ההבטחות, לדעתי כל זה הוא מערכת אחת של תכסיסים ומשחק." * "עמנו למוד המלחמה על קיומו שוב נלחם על חייו והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה נצחת. אתם הייתם חוד החנית של התקפת השריון על קליפתו הקשה של הצבא המצרי, הגדול והיהיר שבצבאות האויב. בקרב אכזר ומר, מלא הוד ו[[גבורה]], בסער, בדם ובאש הבקענו מערכיו המבוצרים והשמדנו שריוניו בחאן-יונס, במערכי רפיח, בשיח'-זויד, בג'רידי ובאלעריש, בביר-לחפן ובביר-חמה ובנתיב הדם והאש בואכה אסמאעליה. בכל מקום שעברנו, השארנו מאחורינו שלדי טנקים. אל המוות הישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו. כי כיהודים נלחמנו. על חיינו נלחמנו. ובזעם נלחמנו. רעי הלוחמים, אתם עצמכם לא ידעתם את הוד גבורתכם. וכשראיתי השריונים נחדרים ועולים באש, והאנשים – אתם – ממשיכים מתוכם במלחמה, ידעתי כי האיש הוא הפלדה, והשריון – מתכת בלבד. עדים שבעים הלפידים הבוערים, שבעים הגיבורים שהשארנו בשדה הקרב והמספר הכפול מזה של פצועינו. עדה המנהיגות לפנים, שחסרה והתמלאה מן השורות תוך הקרב. עדה הסיירת שאיבדה את מחציתה ולא עצרה בתנופתה, כי לא קלה הייתה המשימה. ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר, ולקראת מה אנו הולכים לקרב. הלכנו כולנו בנכונות, בהכרת השליחות, מתוך תקווה שכולנו בונים עולם יפה יותר לבנינו אחרינו. נכונים למחר, מתוך ידיעה שאת זעם השריון – הפעם האויב לא ישכח. במלחמה זו, הניצחון כולו שלכם. חזקו ואמצו ותחזקנה ידיכם, אחי גיבורי התהילה." ~ מתוך נאומו במסדר חטיבתי בתום מלחמת ששת הימים בסיני * "החטא שחטאנו לפניך בקלות ראש. לא הערכנו את היכולת שלהם, והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו – 270 הטנקים, מעט הארטילריה וחיל־האוויר – יבלמו כל נסיון־התקפה. ביום שישי בלילה הלכנו כולנו לישון, למרות מה שראינו בעינינו מעבר לתעלה, לא מתוך הכרה, שבשבת תפרוץ מלחמה." ~ לאחר מלחמת יום הכיפורים{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 323}} * "זו הייתה שגיאה... אני חושב, שאם מציבים אלוף צעיר על מפקדי אוגדות – צריך לצפות לזה." ~ בראיון עיתונאי לאחר המלחמה, על המצב בו פיקד על האלופים המנוסים ממנו, [[אריאל שרון]] ו[[w:אברהם אדן|אברהם אדן]]{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 133}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:גונן, שמואל}} [[קטגוריה:אלופי צה"ל]] 7szp6lsyds1qipi4jn1mivho1lbkcwf 236753 236752 2026-06-12T15:29:06Z קליאו 9676 236753 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shmuel Gonen, Sinai (997009327138105171).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|שמואל גונן]] '''[[W:שמואל גונן|שמואל גונן]]''' (במקור '''גורודיש''') (14 בדצמבר 1930 - 30 בספטמבר 1991), מפקד חטיבה 7 ב[[מלחמת ששת הימים]], אלוף פיקוד הדרום ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. {{מפריד}} * "אני סבור שה[[קונפליקט]] בינינו ובין הערבים הוא דתי ולא לאומי, ולכן אני לא חושב שאפשר לפתור אותו. זו צריכה להיות נקודת המוצא במשא ומתן איתם." * "אני לא מאמין – אני מקווה שאני טועה – שאנחנו בדורנו נעשה איתם [[שלום]]. עם כל ההבטחות, לדעתי כל זה הוא מערכת אחת של תכסיסים ומשחק." * "עמנו למוד המלחמה על קיומו שוב נלחם על חייו והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה נצחת. אתם הייתם חוד החנית של התקפת השריון על קליפתו הקשה של הצבא המצרי, הגדול והיהיר שבצבאות האויב. בקרב אכזר ומר, מלא הוד ו[[גבורה]], בסער, בדם ובאש הבקענו מערכיו המבוצרים והשמדנו שריוניו בחאן-יונס, במערכי רפיח, בשיח'-זויד, בג'רידי ובאלעריש, בביר-לחפן ובביר-חמה ובנתיב הדם והאש בואכה אסמאעליה. בכל מקום שעברנו, השארנו מאחורינו שלדי טנקים. אל המוות הישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו. כי כיהודים נלחמנו. על חיינו נלחמנו. ובזעם נלחמנו. רעי הלוחמים, אתם עצמכם לא ידעתם את הוד גבורתכם. וכשראיתי השריונים נחדרים ועולים באש, והאנשים – אתם – ממשיכים מתוכם במלחמה, ידעתי כי האיש הוא הפלדה, והשריון – מתכת בלבד. עדים שבעים הלפידים הבוערים, שבעים הגיבורים שהשארנו בשדה הקרב והמספר הכפול מזה של פצועינו. עדה המנהיגות לפנים, שחסרה והתמלאה מן השורות תוך הקרב. עדה הסיירת שאיבדה את מחציתה ולא עצרה בתנופתה, כי לא קלה הייתה המשימה. ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר, ולקראת מה אנו הולכים לקרב. הלכנו כולנו בנכונות, בהכרת השליחות, מתוך תקווה שכולנו בונים עולם יפה יותר לבנינו אחרינו. נכונים למחר, מתוך ידיעה שאת זעם השריון – הפעם האויב לא ישכח. במלחמה זו, הניצחון כולו שלכם. חזקו ואמצו ותחזקנה ידיכם, אחי גיבורי התהילה." ~ מתוך נאומו במסדר חטיבתי בתום מלחמת ששת הימים בסיני * "החטא שחטאנו לפניך בקלות ראש. לא הערכנו את היכולת שלהם, והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו – 270 הטנקים, מעט הארטילריה וחיל־האוויר – יבלמו כל נסיון־התקפה. ביום שישי בלילה הלכנו כולנו לישון, למרות מה שראינו בעינינו מעבר לתעלה, לא מתוך הכרה, שבשבת תפרוץ מלחמה." ~ לאחר מלחמת יום הכיפורים{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 323}} * "זו הייתה שגיאה... אני חושב, שאם מציבים אלוף צעיר על מפקדי אוגדות – צריך לצפות לזה." ~ בראיון עיתונאי לאחר המלחמה, על המצב בו פיקד על האלופים המנוסים ממנו, [[אריאל שרון]] ו[[w:אברהם אדן|אברהם אדן]]{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 133}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:גונן, שמואל}} [[קטגוריה:אלופי צה"ל]] lxaxxgocym6mebji1t8aggc2xf8732z 0 3037 236738 230671 2026-06-12T12:23:23Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 236738 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shai agnon715.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ש"י עגנון בשולחן עבודתו]] '''[[w:שמואל יוסף עגנון|שמואל יוסף עגנון]]''' ('''ש"י עגנון''') (8 באוגוסט 1887 – 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. ==מתוך סיפוריו== * "היכן אין בני אדם מעניינים? דומה עליי שאין בן אדם בלא עניין." ~ שבועת אמונים * "רוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעין לך כלום." ~ חוש הריח * "יודעים הם החכמים הכול חוץ מאותו הדבר שאתה מבקש." ~ חוש הריח * "דרך נכנסת לתוך דרך והן מתפתלות זו בזו ומעוותות עלינו את הדרך שאנו רוצים לילך בה." ~ הדום וכסא * "צדיקים הרי יש להם גבאים ומשמשים, וכל צדיק שהוא גדול יותר – משמשו רשע יותר, כמו שמצינו באלישע וגיחזי." ~ תחילת שימושו של השרף * "רבונו של עולם, בריה קטנה זו (ציפור) להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת. ואני יצאתי חוץ לביתי – מיד שואלין אותי 'להיכן אתה רץ?' " ~ סיפור נאה של סידור תפילתי == והיה העקוב למישור (1912) == {{דף מורחב|והיה העקוב למישור}} * "מה רצית להגיד? ויאמר לו ההלך, את אשר היה בפי להגיד הגדתי." * "אין זאת כי אם הבורא יתברך לא יחפוץ כי נאכל מיגיע כפינו ככל איש מישראל." * "שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עירם לא נמצא אורח גווע על פני חוץ ואין מאסף אותו הביתה." * "אלמלא אותו רשע תיפח רוחו שירד לחיינו והביא אותנו לידי תאות הנצחון לא באה עלינו כל הצרה הזאת." == הנדח (1919) == * "קללת צדיק עושה רושם." * "בשעה ש[[אדם]] מצטער, משיחים אתו בצערו – קשה לו; מסיחים דעתם מצערו – קשה לו." * "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה." * "שמחת חתן על כלה מיישבת את ה[[לב]]." ==הכנסת כלה (1931)== {{דף מורחב|הכנסת כלה (ספר)}} * "יהודי מטופל בבנות ונוסע לשם הכנסת כלה וכל העולם כולו מתעסק בו." * "והיה יושב על התורה ועל העבודה רחוק מהויות העולם." * "והיה עובד את השם באימה וביראה ובאהבה, ולא היה מתכוון להתגדר ולבנות שם, או שכדי שיהא לו חלק בעולם הבא, אלא כדי לעשות כסא לשכינה." * "ומקשר מידת יום ומידת לילה מתוך [[תורה]] ו[[תפילה]] בקולות ערבים ובניגון נאה, עד שנמצאה נפשו בעולם השכלים כאילו היא נסתרה מן המוחשיות." ==בלבב ימים (1934) == * "היה עלינו לילך ולהחזיק זה ידיו של זה וזה ידיו של זה ולעלות לספינה כאחד, ואנו לא עשינו כן, אלא כשעלינו לספינה כל אחד ואחד נכנס עם מטלטליו ואמר שלום עליך נפשי." * "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ו[[שבת]] שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ קובץ הסיפורים: אלו ואלו, עמ' תקיח ==סיפור פשוט (1935)== {{דף מורחב|סיפור פשוט}} * "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו." * “יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא ב[[ספר]] ורואה עולם אחר.” * "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכול בא במכאוב." * "אי אפשר לומר עליו שהוא שונא את אשתו, אלא מאחר שאינו אוהבה דומה עליו כאילו הוא שונאה. אלמלא לא תלה עיניו באחרת היה שמח עם אשתו. הרבה נשאו שלא בטובתם ורואים חיים עם נשיהם. כל צרתו של זה ששיתף לבו לאחרת. אלמלא היא היה מוצא קורת רוח מאשתו.” == אורח נטה ללון (1939) == {{דף מורחב|אורח נטה ללון}} * "אותה שעה נכנסה בי [[עצב]]ות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב נכפלה עצבותי." * "זכה אדם ועשה [[מצווה|מצוות]] מניחין לו לנוח בלילה על משכבו בשלום, כדי שישאב כח ויחזור ויעשה מצוות. לא זכה ולא עשה מצוות, מנדדים אותו בשנתו ואין לו מנוחה." * "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה." * "וכשהייתי יגע מן הלימוד חשבתי מחשבות הרבה. וזו אחת מהן, לפני כמה דורות כתב חכם [[ספר]] והוא לא היה יודע על אותו אדם שיושב כאן ולבסוף כל דבריו נמצאים מכוונים לו.” * “מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר." == הרופא וגרושתו (1941) == {{דף מורחב|הרופא וגרושתו}} * "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין." * "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור." * "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי [[חופש]] לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות." ==שבועת אמונים (1943)== {{דף מורחב|שבועת אמונים (נובלה)}} * "כשאהיה גדולה אקח אותו לאיש." * "ואף על שאין ראיה לדבר ספיקותיו מועטים מכל הסברות שאפשר להסביר בהן." * "חקירותיהם סניף לעניינים שאינם מעיקרי ה[[מדע]], כגון לשם דעות לאומיות, דתיות וחברותיות." * "לילה אחד קרא ב[[הומרוס]]. שמע קול כקול גלי הים. ועדיין לא ראה את הים." * "הכול עושים רצוני חוץ ממני. דומה עלי שאין לי [[רצון]] כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." ==האדונית והרוכל (1943) == {{דף מורחב|האדונית והרוכל}} * "הביט הרוכל לחוץ והביט בפני בעלת הבית, מי מוכן לרחם עליו תחילה." * "כדרך קלי עולם שבתחילה אין רוצים לעבור עבירה ואחר כך עושים כל עבירות שבעולם לתיאבון." * "כמה היה [[שמחה|שמח]] ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך." * "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי." == תמול שלשום (1945) == {{דף מורחב|תמול שלשום}} * "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה." * "כי האדם עץ השדה כתוב בתורה. זכה הריהו כעץ ששרשיו עמוקים, לא זכה הריהו כעלה נידף." * "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה." * "יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים." * "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם." * "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מידותיהם ונוהגים זה בזה אחווה." ==תהלה (1950)== {{דף מורחב|תהלה}} * "באמת אין לבקש מן המחדשים שיהו עושים מעשים גמורים, דיים שהם מראים פנים כאילו עושים." * "דבר טוב יש בתיירים, שמתוך שאנו מראים להם אף אנו רואים." * "כל אימת שאני נכנס ל[[עיר]] דומה היא עלי כחדשה. איני יודע מה חידושיה. יבואו המפרשים הגדולים ויפרשו לנו." * "ביתו פשוט וכליו פשוטים ואילו חכמתו מרחיבה והולכת, כגוונים אלו שנראים מן החלון ולמעלה על הרי ירושלים." * "אם אתה שמח אף אני [[שמחה]]. אני שמחה שמצאתי אדם שמוכן לעשות לי טובה, אתה על שום מה אתה שמח?" * "ישבתי והבטתי עליה והקפתי בעיני כל קמט וכל חריץ שבפניה. כמה הרפתקאות עברו עליה. רגילה היא לומר שראתה דברים טובים וגם דברים טובים מהם." ==סמוך ונראה (1950)== {{דף מורחב|סמוך ונראה}} * "השמיים הסבירו פנים לאדמה והאדמה הסבירה פנים לבריות." * "אם אני אוהבם אני מתקרב אצלם, איני אוהבם אני מתרחק מהם." * "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה." * "וכשנתייאשתי מ[[כתיבה|כתיבת]] הספר, לא נתייאש ה[[ספר]] מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה." * "מנהגה של [[מדינה]] זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה." == עד הנה (1952) == {{הפניה לערך מורחב|עד הנה (קובץ סיפורים)}} * "כוח האחדות, שמאחד את המחשבות לעניין אחד." * "דומה על שאין לי רצון כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." * "יש שבעלת הבית מסבירה פנים ואין החדר מסביר פנים ויש שהחדר מסביר פנים ואין בעלת הבית מסבירה פנים." * "ראיתי שאין תוחלת מן הבריות וציפיתי לרחמי שמיים." * "השוטרים; בשעת [[שלום]] פניהם ל[[מלחמה]], בשעת מלחמה על אחת כמה וכמה." * "כל מקום שה[[אדם]] מצוי בו רואה את שאר המקומות כאילו הם יפים יותר." * "מחסידי קוצק אני, שאין שואלים לאורח 'התפללת?', אלא שואלים אותו 'סעדת?'." * "אני איני לא פרעה ולא נבוכדנצר, ובדור זה אין לנו לא יוסף ולא דניאל." * "נשתכחה הימנו הסיבה ונעלם ממנו הטעם ולא נשתייר מהם אלא תוצאות הדבר בלבד." * "טוב לדבר עם ה[[טיפשות|טיפשים]]. אתה מדבר כל העולה על רוחך ואי אתה צריך לחשוש שמא דיברת דברי שטות." ==פרנהיים (1952)== {{הפניה לערך מורחב|פרנהיים}} * "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר." * "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה." * "לא המ[[אושר]]ים בלבד הם למעלה מן ה[[זמן]], אף מי שאינו מאושר." == מזל דגים (1956)== * "לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה פישל קארפ, או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהוויתם." * "ואיני מספר אלא מה שהוא [[אמת]]; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת." * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים ולא בראו והניחו לציירים לצייר. מאחר שזה מן המופלאות שאין לנו רשות לדרוש בהם הריני מקצר ועולה." == שירה (1971) == {{הפניה לערך מורחב|שירה (ספר)}} * "שאל מה ששאל והשיב מה שהשיב ונטל פנקס והחזיר משקפיו למקומן וכתב מה שכתב." * "קשה היא הליצנות, אלא כדי להמתיק את המר אבדח את הדעת בבדיחה קלה." * "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." * "כל זמן שחושב הרבסט שיפה היא שירה ובריאה – יפה ובריאה היא." * "אפילו בני אדם שיודעים ערכה של [[עבודה]], מתוך שלא מצאו מה יעשו דרכם להבטיל אחרים מעבודתם." * "גדולים מעשי הפייטנים שמפייטים שירים על האהבה ואילו על אהבת בעל לאשתו לא מצינו שירים הרבה." * "מלומדים אחרים יש, שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם." * "ה[[חוכמה|חכמים]] מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." == עיר ומלואה (1973) == * "פעם ראשונה אדם לומד ומבין; :פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום; :פעם שלישית מבין ואינו מבין; :פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין; :וכן על דרך זה פעם אחר פעם. :ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה." * "אמר לו אברהם דוד לבנו, אמרו בגמרא, יש קונה עולמו בשעה אחת. אם אתה נותן קידושין לנערה זו אתה מחזיר לה את נשמתה. מנחם בני כלום יש מצווה גדולה מלקיים נפש מישראל. וכאן אתה מקיים שלוש נפשות אותה ואת אמה ואת אביה." *"מלה חדשה מפוצצת והולכת בעיר סוציאליזם שמה. וכבר יש מבני העיר שקוראים לעצמם סוציאליסטים ואינם בושים. מלגלגים עליהם ליצני העיר ואומרים על שום סופם נקראים סוציאליסטים, שסוף סוציאליסטים ליסטים." == אמרותיו == * "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום." * "למה אדבר [[שקר]]ים אם גם האמת אינה עוזרת?" * "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת." * "אין ניסוח פגום פוגם את האמת." * "כל דבר טוב הוא מעבר לזמן, נעדר זמן, בכל זמן הוא טוב." * "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו." * "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו." * "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים." * "למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על [[עמנואל קאנט|קאנט]] ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?" * "כאן יושב יהודי שומר שבת אל תשביתו לו את השבת." ~ שלט שתלה עגנון על ביתו * "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת." * "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי." * "לא כל [[נישואין]] מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר." * "והואיל ואנו עומדים בתוך האש אומר דבר כנגד אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, בני ציון היקרים גיבורי ישראל צבאות ה'. ארץ ישראל מפולשת מארבע רוחותיה והם עומדים באמצע הפילוש ומגינים עליה בגופם ובנפשם באהבה ובכוח, בעוז ובגבורה, שאפילו בימי החשמונאים לא נראתה גבורה שכזו." ~ בימי [[מלחמת העצמאות]], 1948 * "ולענין חוסר מודרניוּת שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ נאום בטקס קבלת פרס ישראל, 1954 "הצורך הגובר במשמעות * "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בן יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי ב[[w:ל"ג בעומר|ל"ג בעומר]] * "ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוודיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני." ~ מתוך מכתב לפרופ' [[w:גרשם שלום|גרשם שלום]], מובא ב'חיי עגנון' עמ' 447, אוגוסט 1951 ==מתוך ראיונות== * "אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "אין יום זהה למשנהו. גם ב[[גן עדן]] אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559 ==מכתבים== * "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל * "אתה עומד להרצות על 'תמול שלשום' וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל ==נאום בטקס פרס נובל== * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית ב[[פרס נובל]], בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." * "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את [[ירושלים]] וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים." * "אם שיבחתי את עצמי יותר מדי למענכם שיבחתי את עצמי, כדי להניח את דעתכם על שימת עינכם עלי. כשאני לעצמי מאוד קטן אני בעיני. כל ימי אינו זז ממני המזמור שאמר דוד (תהלים קל"א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני." ==נאמר עליו== * "בין שני ענקי הרוח, [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ועגנון, מתרוצצת לשון הספרות העברית (גם כאשר אינה יודעת זאת)." ~ [[W:דן לאור|דן לאור]] * "סיפורי עגנון מרובים בהם גלגולי מוטיבים שבאו לידו מדברי ראשונים, פשטו צורה ולבשו צורה ונעשו דבר חדש ואחיד בידיו." ~ [[W:גרשם שלום|גרשם שלום]] * "מצד אחד התגלמה אצל עגנון, על כל פנים בתקופת חייו האחרונה, אחרי עלייתו השניה לארץ ישראל עד למותו, מצד אחד התגלמה בו אמונה עמוקה מאוד. מהצד השני, מה שהיה אופייני מאוד באיש הזה, באיש, זה היה הציניזם שלו לגבי כמעט כל הערכים האנושיים." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ([http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=70 מקור]) ==ראו גם== * '''[[שלושה סיפורים]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=שמואל יוסף עגנון|ויקיטקסט=נאומו של ש"י עגנון על קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1966|שם ויקיטקסט=נאום בטקס קבלת פרס נובל|ויקישיתוף=Category:Shmuel Yosef Agnon|שם ויקישיתוף=שמואל יוסף עגנון}} {{מיון רגיל:עגנון, שמואל יוסף}} [[קטגוריה:ש"י עגנון|*]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] gvl1ptttf6i4n428lf8qh7kwy07916m 236739 236738 2026-06-12T12:30:03Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 236739 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shai agnon715.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ש"י עגנון בשולחן עבודתו]] '''[[w:שמואל יוסף עגנון|שמואל יוסף עגנון]]''' ('''ש"י עגנון''') (8 באוגוסט 1887 – 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. ==מתוך סיפוריו== * "היכן אין בני אדם מעניינים? דומה עליי שאין בן אדם בלא עניין." ~ שבועת אמונים * "רוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעין לך כלום." ~ חוש הריח * "יודעים הם החכמים הכול חוץ מאותו הדבר שאתה מבקש." ~ חוש הריח * "דרך נכנסת לתוך דרך והן מתפתלות זו בזו ומעוותות עלינו את הדרך שאנו רוצים לילך בה." ~ הדום וכסא * "צדיקים הרי יש להם גבאים ומשמשים, וכל צדיק שהוא גדול יותר – משמשו רשע יותר, כמו שמצינו באלישע וגיחזי." ~ תחילת שימושו של השרף * "רבונו של עולם, בריה קטנה זו (ציפור) להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת. ואני יצאתי חוץ לביתי – מיד שואלין אותי 'להיכן אתה רץ?' " ~ סיפור נאה של סידור תפילתי == והיה העקוב למישור (1912) == {{דף מורחב|והיה העקוב למישור}} * "מה רצית להגיד? ויאמר לו ההלך, את אשר היה בפי להגיד הגדתי." * "אין זאת כי אם הבורא יתברך לא יחפוץ כי נאכל מיגיע כפינו ככל איש מישראל." * "שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עירם לא נמצא אורח גווע על פני חוץ ואין מאסף אותו הביתה." * "אלמלא אותו רשע תיפח רוחו שירד לחיינו והביא אותנו לידי תאות הנצחון לא באה עלינו כל הצרה הזאת." == הנדח (1919) == * "קללת צדיק עושה רושם." * "בשעה ש[[אדם]] מצטער, משיחים אתו בצערו – קשה לו; מסיחים דעתם מצערו – קשה לו." * "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה." * "שמחת חתן על כלה מיישבת את ה[[לב]]." ==הכנסת כלה (1931)== {{דף מורחב|הכנסת כלה (ספר)}} * "יהודי מטופל בבנות ונוסע לשם הכנסת כלה וכל העולם כולו מתעסק בו." * "והיה יושב על התורה ועל העבודה רחוק מהויות העולם." * "והיה עובד את השם באימה וביראה ובאהבה, ולא היה מתכוון להתגדר ולבנות שם, או שכדי שיהא לו חלק בעולם הבא, אלא כדי לעשות כסא לשכינה." * "ומקשר מידת יום ומידת לילה מתוך [[תורה]] ו[[תפילה]] בקולות ערבים ובניגון נאה, עד שנמצאה נפשו בעולם השכלים כאילו היא נסתרה מן המוחשיות." ==בלבב ימים (1934) == * "היה עלינו לילך ולהחזיק זה ידיו של זה וזה ידיו של זה ולעלות לספינה כאחד, ואנו לא עשינו כן, אלא כשעלינו לספינה כל אחד ואחד נכנס עם מטלטליו ואמר שלום עליך נפשי." * "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ו[[שבת]] שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ קובץ הסיפורים: אלו ואלו, עמ' תקיח ==סיפור פשוט (1935)== {{דף מורחב|סיפור פשוט}} * "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו." * “יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא ב[[ספר]] ורואה עולם אחר.” * "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכול בא במכאוב." * "אי אפשר לומר עליו שהוא שונא את אשתו, אלא מאחר שאינו אוהבה דומה עליו כאילו הוא שונאה. אלמלא לא תלה עיניו באחרת היה שמח עם אשתו. הרבה נשאו שלא בטובתם ורואים חיים עם נשיהם. כל צרתו של זה ששיתף לבו לאחרת. אלמלא היא היה מוצא קורת רוח מאשתו.” == אורח נטה ללון (1939) == {{דף מורחב|אורח נטה ללון}} * "אותה שעה נכנסה בי [[עצב]]ות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב נכפלה עצבותי." * "זכה אדם ועשה [[מצווה|מצוות]] מניחין לו לנוח בלילה על משכבו בשלום, כדי שישאב כח ויחזור ויעשה מצוות. לא זכה ולא עשה מצוות, מנדדים אותו בשנתו ואין לו מנוחה." * "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה." * "וכשהייתי יגע מן הלימוד חשבתי מחשבות הרבה. וזו אחת מהן, לפני כמה דורות כתב חכם [[ספר]] והוא לא היה יודע על אותו אדם שיושב כאן ולבסוף כל דבריו נמצאים מכוונים לו.” * “מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר." == הרופא וגרושתו (1941) == {{דף מורחב|הרופא וגרושתו}} * "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין." * "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור." * "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי [[חופש]] לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות." ==שבועת אמונים (1943)== {{דף מורחב|שבועת אמונים (נובלה)}} * "כשאהיה גדולה אקח אותו לאיש." * "ואף על שאין ראיה לדבר ספיקותיו מועטים מכל הסברות שאפשר להסביר בהן." * "חקירותיהם סניף לעניינים שאינם מעיקרי ה[[מדע]], כגון לשם דעות לאומיות, דתיות וחברותיות." * "לילה אחד קרא ב[[הומרוס]]. שמע קול כקול גלי הים. ועדיין לא ראה את הים." * "הכול עושים רצוני חוץ ממני. דומה עלי שאין לי [[רצון]] כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." ==האדונית והרוכל (1943) == {{דף מורחב|האדונית והרוכל}} * "הביט הרוכל לחוץ והביט בפני בעלת הבית, מי מוכן לרחם עליו תחילה." * "כדרך קלי עולם שבתחילה אין רוצים לעבור עבירה ואחר כך עושים כל עבירות שבעולם לתיאבון." * "כמה היה [[שמחה|שמח]] ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך." * "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי." == תמול שלשום (1945) == {{דף מורחב|תמול שלשום}} * "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה." * "כי האדם עץ השדה כתוב בתורה. זכה הריהו כעץ ששרשיו עמוקים, לא זכה הריהו כעלה נידף." * "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה." * "יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים." * "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם." * "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מידותיהם ונוהגים זה בזה אחווה." ==תהלה (1950)== {{דף מורחב|תהלה}} * "באמת אין לבקש מן המחדשים שיהו עושים מעשים גמורים, דיים שהם מראים פנים כאילו עושים." * "דבר טוב יש בתיירים, שמתוך שאנו מראים להם אף אנו רואים." * "כל אימת שאני נכנס ל[[עיר]] דומה היא עלי כחדשה. איני יודע מה חידושיה. יבואו המפרשים הגדולים ויפרשו לנו." * "ביתו פשוט וכליו פשוטים ואילו חכמתו מרחיבה והולכת, כגוונים אלו שנראים מן החלון ולמעלה על הרי ירושלים." * "אם אתה שמח אף אני [[שמחה]]. אני שמחה שמצאתי אדם שמוכן לעשות לי טובה, אתה על שום מה אתה שמח?" * "ישבתי והבטתי עליה והקפתי בעיני כל קמט וכל חריץ שבפניה. כמה הרפתקאות עברו עליה. רגילה היא לומר שראתה דברים טובים וגם דברים טובים מהם." ==סמוך ונראה (1950)== {{דף מורחב|סמוך ונראה}} * "השמיים הסבירו פנים לאדמה והאדמה הסבירה פנים לבריות." * "אם אני אוהבם אני מתקרב אצלם, איני אוהבם אני מתרחק מהם." * "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה." * "וכשנתייאשתי מ[[כתיבה|כתיבת]] הספר, לא נתייאש ה[[ספר]] מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה." * "מנהגה של [[מדינה]] זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה." == עד הנה (1952) == {{הפניה לערך מורחב|עד הנה (קובץ סיפורים)}} * "כוח האחדות, שמאחד את המחשבות לעניין אחד." * "דומה על שאין לי רצון כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." * "יש שבעלת הבית מסבירה פנים ואין החדר מסביר פנים ויש שהחדר מסביר פנים ואין בעלת הבית מסבירה פנים." * "ראיתי שאין תוחלת מן הבריות וציפיתי לרחמי שמיים." * "השוטרים; בשעת [[שלום]] פניהם ל[[מלחמה]], בשעת מלחמה על אחת כמה וכמה." * "כל מקום שה[[אדם]] מצוי בו רואה את שאר המקומות כאילו הם יפים יותר." * "מחסידי קוצק אני, שאין שואלים לאורח 'התפללת?', אלא שואלים אותו 'סעדת?'." * "אני איני לא פרעה ולא נבוכדנצר, ובדור זה אין לנו לא יוסף ולא דניאל." * "נשתכחה הימנו הסיבה ונעלם ממנו הטעם ולא נשתייר מהם אלא תוצאות הדבר בלבד." * "טוב לדבר עם ה[[טיפשות|טיפשים]]. אתה מדבר כל העולה על רוחך ואי אתה צריך לחשוש שמא דיברת דברי שטות." ==פרנהיים (1952)== {{הפניה לערך מורחב|פרנהיים}} * "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר." * "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה." * "לא המ[[אושר]]ים בלבד הם למעלה מן ה[[זמן]], אף מי שאינו מאושר." == מזל דגים (1956)== * "לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה פישל קארפ, או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהוויתם." * "ואיני מספר אלא מה שהוא [[אמת]]; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת." * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים ולא בראו והניחו לציירים לצייר. מאחר שזה מן המופלאות שאין לנו רשות לדרוש בהם הריני מקצר ועולה." == שירה (1971) == {{הפניה לערך מורחב|שירה (ספר)}} * "שאל מה ששאל והשיב מה שהשיב ונטל פנקס והחזיר משקפיו למקומן וכתב מה שכתב." * "קשה היא הליצנות, אלא כדי להמתיק את המר אבדח את הדעת בבדיחה קלה." * "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." * "כל זמן שחושב הרבסט שיפה היא שירה ובריאה – יפה ובריאה היא." * "אפילו בני אדם שיודעים ערכה של [[עבודה]], מתוך שלא מצאו מה יעשו דרכם להבטיל אחרים מעבודתם." * "גדולים מעשי הפייטנים שמפייטים שירים על האהבה ואילו על אהבת בעל לאשתו לא מצינו שירים הרבה." * "מלומדים אחרים יש, שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם." * "ה[[חוכמה|חכמים]] מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." == עיר ומלואה (1973) == * "פעם ראשונה אדם לומד ומבין; :פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום; :פעם שלישית מבין ואינו מבין; :פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין; :וכן על דרך זה פעם אחר פעם. :ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה." * "אמר לו אברהם דוד לבנו, אמרו בגמרא, יש קונה עולמו בשעה אחת. אם אתה נותן קידושין לנערה זו אתה מחזיר לה את נשמתה. מנחם בני כלום יש מצווה גדולה מלקיים נפש מישראל. וכאן אתה מקיים שלוש נפשות אותה ואת אמה ואת אביה." *"מלה חדשה מפוצצת והולכת בעיר סוציאליזם שמה. וכבר יש מבני העיר שקוראים לעצמם סוציאליסטים ואינם בושים. מלגלגים עליהם ליצני העיר ואומרים על שום סופם נקראים סוציאליסטים, שסוף סוציאליסטים ליסטים." == אמרותיו == * "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום." * "למה אדבר [[שקר]]ים אם גם האמת אינה עוזרת?" * "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת." * "אין ניסוח פגום פוגם את האמת." * "כל דבר טוב הוא מעבר לזמן, נעדר זמן, בכל זמן הוא טוב." * "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו." * "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו." * "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים." * "למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על [[עמנואל קאנט|קאנט]] ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?" * "כאן יושב יהודי שומר שבת אל תשביתו לו את השבת." ~ שלט שתלה עגנון על ביתו * "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת." * "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי." * "לא כל [[נישואין]] מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר." * "והואיל ואנו עומדים בתוך האש אומר דבר כנגד אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, בני ציון היקרים גיבורי ישראל צבאות ה'. ארץ ישראל מפולשת מארבע רוחותיה והם עומדים באמצע הפילוש ומגינים עליה בגופם ובנפשם באהבה ובכוח, בעוז ובגבורה, שאפילו בימי החשמונאים לא נראתה גבורה שכזו." ~ בימי [[מלחמת העצמאות]], 1948 * "ולענין חוסר [[מודרניות|מודרניוּת]] שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ נאום בטקס קבלת פרס ישראל, 1954 * "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי [[שמעון בן יוחאי]] במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי ב[[ל"ג בעומר]] * "ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוודיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני." ~ מתוך מכתב לפרופ' [[w:גרשם שלום|גרשם שלום]], מובא ב'חיי עגנון' עמ' 447, אוגוסט 1951 ==מתוך ראיונות== * "אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "אין יום זהה למשנהו. גם ב[[גן עדן]] אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559 ==מכתבים== * "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל * "אתה עומד להרצות על 'תמול שלשום' וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל ==נאום בטקס פרס נובל== * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית ב[[פרס נובל]], בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." * "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את [[ירושלים]] וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים." * "אם שיבחתי את עצמי יותר מדי למענכם שיבחתי את עצמי, כדי להניח את דעתכם על שימת עינכם עלי. כשאני לעצמי מאוד קטן אני בעיני. כל ימי אינו זז ממני המזמור שאמר דוד (תהלים קל"א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני." ==נאמר עליו== * "בין שני ענקי הרוח, [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ועגנון, מתרוצצת לשון הספרות העברית (גם כאשר אינה יודעת זאת)." ~ [[W:דן לאור|דן לאור]] * "סיפורי עגנון מרובים בהם גלגולי מוטיבים שבאו לידו מדברי ראשונים, פשטו צורה ולבשו צורה ונעשו דבר חדש ואחיד בידיו." ~ [[W:גרשם שלום|גרשם שלום]] * "מצד אחד התגלמה אצל עגנון, על כל פנים בתקופת חייו האחרונה, אחרי עלייתו השניה לארץ ישראל עד למותו, מצד אחד התגלמה בו אמונה עמוקה מאוד. מהצד השני, מה שהיה אופייני מאוד באיש הזה, באיש, זה היה הציניזם שלו לגבי כמעט כל הערכים האנושיים." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ([http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=70 מקור]) ==ראו גם== * '''[[שלושה סיפורים]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=שמואל יוסף עגנון|ויקיטקסט=נאומו של ש"י עגנון על קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1966|שם ויקיטקסט=נאום בטקס קבלת פרס נובל|ויקישיתוף=Category:Shmuel Yosef Agnon|שם ויקישיתוף=שמואל יוסף עגנון}} {{מיון רגיל:עגנון, שמואל יוסף}} [[קטגוריה:ש"י עגנון|*]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] 1vjehwa6j0eefrkvjnvrq7oipaqxch6 236740 236739 2026-06-12T12:31:06Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 236740 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shai agnon715.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ש"י עגנון בשולחן עבודתו]] '''[[w:שמואל יוסף עגנון|שמואל יוסף עגנון]]''' ('''ש"י עגנון''') (8 באוגוסט 1887 – 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. ==מתוך סיפוריו== * "היכן אין בני אדם מעניינים? דומה עליי שאין בן אדם בלא עניין." ~ שבועת אמונים * "רוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעין לך כלום." ~ חוש הריח * "יודעים הם החכמים הכול חוץ מאותו הדבר שאתה מבקש." ~ חוש הריח * "דרך נכנסת לתוך דרך והן מתפתלות זו בזו ומעוותות עלינו את הדרך שאנו רוצים לילך בה." ~ הדום וכסא * "צדיקים הרי יש להם גבאים ומשמשים, וכל צדיק שהוא גדול יותר – משמשו רשע יותר, כמו שמצינו באלישע וגיחזי." ~ תחילת שימושו של השרף * "רבונו של עולם, בריה קטנה זו (ציפור) להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת. ואני יצאתי חוץ לביתי – מיד שואלין אותי 'להיכן אתה רץ?' " ~ סיפור נאה של סידור תפילתי == והיה העקוב למישור (1912) == {{דף מורחב|והיה העקוב למישור}} * "מה רצית להגיד? ויאמר לו ההלך, את אשר היה בפי להגיד הגדתי." * "אין זאת כי אם הבורא יתברך לא יחפוץ כי נאכל מיגיע כפינו ככל איש מישראל." * "שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עירם לא נמצא אורח גווע על פני חוץ ואין מאסף אותו הביתה." * "אלמלא אותו רשע תיפח רוחו שירד לחיינו והביא אותנו לידי תאות הנצחון לא באה עלינו כל הצרה הזאת." == הנדח (1919) == * "קללת צדיק עושה רושם." * "בשעה ש[[אדם]] מצטער, משיחים אתו בצערו – קשה לו; מסיחים דעתם מצערו – קשה לו." * "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה." * "שמחת חתן על כלה מיישבת את ה[[לב]]." ==הכנסת כלה (1931)== {{דף מורחב|הכנסת כלה (ספר)}} * "יהודי מטופל בבנות ונוסע לשם הכנסת כלה וכל העולם כולו מתעסק בו." * "והיה יושב על התורה ועל העבודה רחוק מהויות העולם." * "והיה עובד את השם באימה וביראה ובאהבה, ולא היה מתכוון להתגדר ולבנות שם, או שכדי שיהא לו חלק בעולם הבא, אלא כדי לעשות כסא לשכינה." * "ומקשר מידת יום ומידת לילה מתוך [[תורה]] ו[[תפילה]] בקולות ערבים ובניגון נאה, עד שנמצאה נפשו בעולם השכלים כאילו היא נסתרה מן המוחשיות." ==בלבב ימים (1934) == * "היה עלינו לילך ולהחזיק זה ידיו של זה וזה ידיו של זה ולעלות לספינה כאחד, ואנו לא עשינו כן, אלא כשעלינו לספינה כל אחד ואחד נכנס עם מטלטליו ואמר שלום עליך נפשי." * "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ו[[שבת]] שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ קובץ הסיפורים: אלו ואלו, עמ' תקיח ==סיפור פשוט (1935)== {{דף מורחב|סיפור פשוט}} * "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו." * “יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא ב[[ספר]] ורואה עולם אחר.” * "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכול בא במכאוב." * "אי אפשר לומר עליו שהוא שונא את אשתו, אלא מאחר שאינו אוהבה דומה עליו כאילו הוא שונאה. אלמלא לא תלה עיניו באחרת היה שמח עם אשתו. הרבה נשאו שלא בטובתם ורואים חיים עם נשיהם. כל צרתו של זה ששיתף לבו לאחרת. אלמלא היא היה מוצא קורת רוח מאשתו.” == אורח נטה ללון (1939) == {{דף מורחב|אורח נטה ללון}} * "אותה שעה נכנסה בי [[עצב]]ות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב נכפלה עצבותי." * "זכה אדם ועשה [[מצווה|מצוות]] מניחין לו לנוח בלילה על משכבו בשלום, כדי שישאב כח ויחזור ויעשה מצוות. לא זכה ולא עשה מצוות, מנדדים אותו בשנתו ואין לו מנוחה." * "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה." * "וכשהייתי יגע מן הלימוד חשבתי מחשבות הרבה. וזו אחת מהן, לפני כמה דורות כתב חכם [[ספר]] והוא לא היה יודע על אותו אדם שיושב כאן ולבסוף כל דבריו נמצאים מכוונים לו.” * “מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר." == הרופא וגרושתו (1941) == {{דף מורחב|הרופא וגרושתו}} * "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין." * "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור." * "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי [[חופש]] לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות." ==שבועת אמונים (1943)== {{דף מורחב|שבועת אמונים (נובלה)}} * "כשאהיה גדולה אקח אותו לאיש." * "ואף על שאין ראיה לדבר ספיקותיו מועטים מכל הסברות שאפשר להסביר בהן." * "חקירותיהם סניף לעניינים שאינם מעיקרי ה[[מדע]], כגון לשם דעות לאומיות, דתיות וחברותיות." * "לילה אחד קרא ב[[הומרוס]]. שמע קול כקול גלי הים. ועדיין לא ראה את הים." * "הכול עושים רצוני חוץ ממני. דומה עלי שאין לי [[רצון]] כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." ==האדונית והרוכל (1943) == {{דף מורחב|האדונית והרוכל}} * "הביט הרוכל לחוץ והביט בפני בעלת הבית, מי מוכן לרחם עליו תחילה." * "כדרך קלי עולם שבתחילה אין רוצים לעבור עבירה ואחר כך עושים כל עבירות שבעולם לתיאבון." * "כמה היה [[שמחה|שמח]] ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך." * "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי." == תמול שלשום (1945) == {{דף מורחב|תמול שלשום}} * "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה." * "כי האדם עץ השדה כתוב בתורה. זכה הריהו כעץ ששרשיו עמוקים, לא זכה הריהו כעלה נידף." * "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה." * "יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים." * "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם." * "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מידותיהם ונוהגים זה בזה אחווה." ==תהלה (1950)== {{דף מורחב|תהלה}} * "באמת אין לבקש מן המחדשים שיהו עושים מעשים גמורים, דיים שהם מראים פנים כאילו עושים." * "דבר טוב יש בתיירים, שמתוך שאנו מראים להם אף אנו רואים." * "כל אימת שאני נכנס ל[[עיר]] דומה היא עלי כחדשה. איני יודע מה חידושיה. יבואו המפרשים הגדולים ויפרשו לנו." * "ביתו פשוט וכליו פשוטים ואילו חכמתו מרחיבה והולכת, כגוונים אלו שנראים מן החלון ולמעלה על הרי ירושלים." * "אם אתה שמח אף אני [[שמחה]]. אני שמחה שמצאתי אדם שמוכן לעשות לי טובה, אתה על שום מה אתה שמח?" * "ישבתי והבטתי עליה והקפתי בעיני כל קמט וכל חריץ שבפניה. כמה הרפתקאות עברו עליה. רגילה היא לומר שראתה דברים טובים וגם דברים טובים מהם." ==סמוך ונראה (1950)== {{דף מורחב|סמוך ונראה}} * "השמיים הסבירו פנים לאדמה והאדמה הסבירה פנים לבריות." * "אם אני אוהבם אני מתקרב אצלם, איני אוהבם אני מתרחק מהם." * "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה." * "וכשנתייאשתי מ[[כתיבה|כתיבת]] הספר, לא נתייאש ה[[ספר]] מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה." * "מנהגה של [[מדינה]] זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה." == עד הנה (1952) == {{הפניה לערך מורחב|עד הנה (קובץ סיפורים)}} * "כוח האחדות, שמאחד את המחשבות לעניין אחד." * "דומה על שאין לי רצון כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." * "יש שבעלת הבית מסבירה פנים ואין החדר מסביר פנים ויש שהחדר מסביר פנים ואין בעלת הבית מסבירה פנים." * "ראיתי שאין תוחלת מן הבריות וציפיתי לרחמי שמיים." * "השוטרים; בשעת [[שלום]] פניהם ל[[מלחמה]], בשעת מלחמה על אחת כמה וכמה." * "כל מקום שה[[אדם]] מצוי בו רואה את שאר המקומות כאילו הם יפים יותר." * "מחסידי קוצק אני, שאין שואלים לאורח 'התפללת?', אלא שואלים אותו 'סעדת?'." * "אני איני לא פרעה ולא נבוכדנצר, ובדור זה אין לנו לא יוסף ולא דניאל." * "נשתכחה הימנו הסיבה ונעלם ממנו הטעם ולא נשתייר מהם אלא תוצאות הדבר בלבד." * "טוב לדבר עם ה[[טיפשות|טיפשים]]. אתה מדבר כל העולה על רוחך ואי אתה צריך לחשוש שמא דיברת דברי שטות." ==פרנהיים (1952)== {{הפניה לערך מורחב|פרנהיים}} * "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר." * "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה." * "לא המ[[אושר]]ים בלבד הם למעלה מן ה[[זמן]], אף מי שאינו מאושר." == מזל דגים (1956)== * "לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה פישל קארפ, או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהוויתם." * "ואיני מספר אלא מה שהוא [[אמת]]; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת." * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים ולא בראו והניחו לציירים לצייר. מאחר שזה מן המופלאות שאין לנו רשות לדרוש בהם הריני מקצר ועולה." == שירה (1971) == {{הפניה לערך מורחב|שירה (ספר)}} * "שאל מה ששאל והשיב מה שהשיב ונטל פנקס והחזיר משקפיו למקומן וכתב מה שכתב." * "קשה היא הליצנות, אלא כדי להמתיק את המר אבדח את הדעת בבדיחה קלה." * "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." * "כל זמן שחושב הרבסט שיפה היא שירה ובריאה – יפה ובריאה היא." * "אפילו בני אדם שיודעים ערכה של [[עבודה]], מתוך שלא מצאו מה יעשו דרכם להבטיל אחרים מעבודתם." * "גדולים מעשי הפייטנים שמפייטים שירים על האהבה ואילו על אהבת בעל לאשתו לא מצינו שירים הרבה." * "מלומדים אחרים יש, שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם." * "ה[[חוכמה|חכמים]] מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." == עיר ומלואה (1973) == * "פעם ראשונה אדם לומד ומבין; :פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום; :פעם שלישית מבין ואינו מבין; :פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין; :וכן על דרך זה פעם אחר פעם. :ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה." * "אמר לו אברהם דוד לבנו, אמרו בגמרא, יש קונה עולמו בשעה אחת. אם אתה נותן קידושין לנערה זו אתה מחזיר לה את נשמתה. מנחם בני כלום יש מצווה גדולה מלקיים נפש מישראל. וכאן אתה מקיים שלוש נפשות אותה ואת אמה ואת אביה." *"מלה חדשה מפוצצת והולכת בעיר סוציאליזם שמה. וכבר יש מבני העיר שקוראים לעצמם סוציאליסטים ואינם בושים. מלגלגים עליהם ליצני העיר ואומרים על שום סופם נקראים סוציאליסטים, שסוף סוציאליסטים ליסטים." == אמרותיו == * "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום." * "למה אדבר [[שקר]]ים אם גם האמת אינה עוזרת?" * "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת." * "אין ניסוח פגום פוגם את האמת." * "כל דבר טוב הוא מעבר לזמן, נעדר זמן, בכל זמן הוא טוב." * "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו." * "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו." * "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים." * "למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על [[עמנואל קאנט|קאנט]] ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?" * "כאן יושב יהודי שומר שבת אל תשביתו לו את השבת." ~ שלט שתלה עגנון על ביתו * "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת." * "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי." * "לא כל [[נישואין]] מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר." * "והואיל ואנו עומדים בתוך האש אומר דבר כנגד אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, בני ציון היקרים גיבורי ישראל צבאות ה'. ארץ ישראל מפולשת מארבע רוחותיה והם עומדים באמצע הפילוש ומגינים עליה בגופם ובנפשם באהבה ובכוח, בעוז ובגבורה, שאפילו בימי החשמונאים לא נראתה גבורה שכזו." ~ בימי [[מלחמת העצמאות]], 1948 * "ולענין חוסר [[מודרניות|מודרניוּת]] שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ נאום בטקס קבלת פרס ישראל, 1954 * "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] במירון לא ראה [[שמחה]] מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי ב[[ל"ג בעומר]] * "ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוודיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני." ~ מתוך מכתב לפרופ' [[w:גרשם שלום|גרשם שלום]], מובא ב'חיי עגנון' עמ' 447, אוגוסט 1951 ==מתוך ראיונות== * "אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "אין יום זהה למשנהו. גם ב[[גן עדן]] אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559 ==מכתבים== * "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל * "אתה עומד להרצות על 'תמול שלשום' וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל ==נאום בטקס פרס נובל== * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית ב[[פרס נובל]], בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." * "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את [[ירושלים]] וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים." * "אם שיבחתי את עצמי יותר מדי למענכם שיבחתי את עצמי, כדי להניח את דעתכם על שימת עינכם עלי. כשאני לעצמי מאוד קטן אני בעיני. כל ימי אינו זז ממני המזמור שאמר דוד (תהלים קל"א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני." ==נאמר עליו== * "בין שני ענקי הרוח, [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ועגנון, מתרוצצת לשון הספרות העברית (גם כאשר אינה יודעת זאת)." ~ [[W:דן לאור|דן לאור]] * "סיפורי עגנון מרובים בהם גלגולי מוטיבים שבאו לידו מדברי ראשונים, פשטו צורה ולבשו צורה ונעשו דבר חדש ואחיד בידיו." ~ [[W:גרשם שלום|גרשם שלום]] * "מצד אחד התגלמה אצל עגנון, על כל פנים בתקופת חייו האחרונה, אחרי עלייתו השניה לארץ ישראל עד למותו, מצד אחד התגלמה בו אמונה עמוקה מאוד. מהצד השני, מה שהיה אופייני מאוד באיש הזה, באיש, זה היה הציניזם שלו לגבי כמעט כל הערכים האנושיים." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ([http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=70 מקור]) ==ראו גם== * '''[[שלושה סיפורים]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=שמואל יוסף עגנון|ויקיטקסט=נאומו של ש"י עגנון על קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1966|שם ויקיטקסט=נאום בטקס קבלת פרס נובל|ויקישיתוף=Category:Shmuel Yosef Agnon|שם ויקישיתוף=שמואל יוסף עגנון}} {{מיון רגיל:עגנון, שמואל יוסף}} [[קטגוריה:ש"י עגנון|*]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] oqcaloexris7drl44nr96g9rf2bcnx6 0 12620 236769 231365 2026-06-13T10:14:51Z Liadmalone 3794 /* ענייני חוץ */ תאריך 236769 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Ronald Reagan 1981 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1981]] '''[[W:רונלד רייגן|רונלד וילסון רייגן]]''' (באנגלית: '''Ronald Wilson Reagan''')‏ (6 בפברואר 1911 - 5 ביוני 2004), נשיאה ה־40 של [[ארצות הברית]]. בתקופת נשיאותו הסתיימה [[w:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]]. ==ענייני פנים== [[תמונה:Ronald Reagan 1985 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1985]] * "אני תוהה כיצד היו נראים עשרת הדיברות אילו משה היה מביא אותם לקונגרס." ~ מתבדח על הקונגרס. * "מישהו אמר פעם שכל עוד יהיו בחינות בגרות, יהיו תפילות בבתי הספר." * "מחוקק אחד האשים אותי שאני מחזיק בגישה של המאה התשע־עשרה בנושא חוק וסדר. זו האשמה שקרית לגמרי. אני מחזיק בגישה של המאה השמונה־עשרה." * "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." * "הבעיה של ידידינו הליברלים איננה שהם בורים. הבעיה היא שהם יודעים המון דברים, שפשוט אינם נכונים." * "אני לא מודאג מהגירעון. הוא גדול מספיק כדי לדאוג לעצמו." ~ כאשר נשאל על מצבה הכלכלי של [[ארצות הברית]] *"הממשלה היא לא הפתרון לבעיות שלנו, הממשלה היא הבעיה שלנו!" * "מיתון זה כשהשכן שלך מאבד את עבודתו, תקופת שפל היא כשאתה מאבד את עבודתך, ושיקום מתחיל כש[[ג'ימי קרטר]] מאבד את שלו." * "אחת הדרכים להגביר את שלטון המדינה או לכפות סוציאליזם היא דרך הרפואה. קל מאד להציג תכנית בריאות כעניין הומניטרי." * "אמרו לנו לפני ארבע שנים ש־17 מיליון איש הם רעבים. כנראה שזה היה נכון. הם היו בדיאטה." * "שמתי לב שכל תומכי ההפלות כבר נולדו." ==ענייני חוץ== * "[[w:מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!|מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!]]" ~ אל מול חומת ברלין, 12 ביוני 1987 * "תן אמון, אך וודא יישום" ~ מדיניות החוץ הניצית של רייגן * "סיפרתי לגורבצ'וב בדיחה על הקומוניזם והוא באמת צחק ממנה. הבדיחה היא על אמריקני שמארח בביתו רוסי סובייטי וכדי להשוויץ אומר לו: 'יש לי פה כל כך הרבה חופש שאם אני רוצה אני יכול להתפרץ ללשכת הנשיא בבית הלבן, לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר "אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה אתה מנהל את המדינה'. אז הרוסי אומר 'גם אני יכול לעשות את זה. אם אני רוצה אני יכול להתפרץ למשרד הנשיא לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר לו 'אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה הנשיא רייגן מנהל את המדינה שלו.' " * "אימפריית הרשע." ~ על [[ברית המועצות]] * "חברי האמריקנים, אני שמח לבשר לכם שחתמתי על תקנה המוציאה את ברית המועצות מחוץ לחוק. ההפצצה תתחיל בעוד חמש דקות." ~ בזמן בדיקת מיקרופונים לפני נאום, ללא ידיעה שהוא משודר בטלוויזיה * "מה ארבעת הדברים הפגומים בחקלאות הסובייטית? אביב, קיץ, סתיו וחורף." *"שני אנשים הולכים ברחוב בברית המועצות ואחד שואל את ידידו: 'האם הגשמנו את השאיפות שלנו? האם הגענו למלוא הקומוניזם?' אז החבר שלו עונה לו ואומר: 'או לא, זה הולך להיות הרבה יותר גרוע'. " ~ אחת מיני רבות מבדיחותיו על בריה"מ והקומוניזם. *"[[כלב]] אמריקאי, רוסי ופולני נפגשו פעם אחת, הכלב האמריקאי סיפר לשני הכלבים האחרים שבארצות הברית צריך לנבוח עד שמישהו יזרוק לך בשר, הכלב הפולני שאל: 'מה זה בשר?' והכלב הרוסי שאל: 'מה זה לנבוח?'." ~ מתבדח בימי המלחמה הקרה * "הבה נרים כוסית לחיי מדינת בוליביה." ~ בקבלת פנים בעת ביקור בברזיל * "ה[[היסטוריה]] מלמדת שמלחמות פורצות כאשר התוקף מאמין שמחיר האלימות הוא זול." * "מלחמה גרעינית אי אפשר לנצח ואסור להתחיל." * "לפני כמה זמן ביקשו ממני לכתוב מכתב שיושם בקפסולת זמן, שתיפתח בלוס אנג'לס בעוד מאה שנה. אנו חיים בעולם שבו המעצמות הגדולות בנו וכיוונו אחת לעבר השנייה טילי השמדה נוראיים, כלי נשק גרעיניים שיכולים תוך מספר דקות להגיע למדינה היריבה ולהשמיד, בעצם את העולם בו אנו חיים. ולפתע הבנתי, שאלו שיקראו את המכתב הזה מאה שנים מעכשיו ידעו אם הטילים הללו שוגרו. הם ידעו האם יש מי שיכול לנו, האם החירות שידענו עד עכשיו, תיבנה על מה שאנחנו נעשה כאן." ~ נאום התבוסה המאולתר בסוף הועידה הרפובליקנית בבחירות 1976, לאחר שהפסיד את המועמדות הרפובליקנית ל[[ג'רלד פורד]] ==שונות== *"אני לא אהפוך את נושא הגיל למרכזי בבחירות ולא אנצל מסיבות פוליטיות את צעירותו וחוסר ניסיונו של יריבי." ~ בתשובה לשאלה שנשאל בעימות השני עם [[W:וולטר מונדייל|וולטר מונדייל]], האם גילו משפיע על תפקודו. * "השארתי הוראות שיעירו אותי במקרה של משבר לאומי. בכל זמן. אפילו אם אני בישיבת קבינט." * "מייק דיברס, אמר עלי בספרו שיש לי יכולת ריכוז נמוכה. התכוונתי לענות על זה.... מה לעזאזל, בואו נעבור למשהו אחר!" * "[[פוליטיקה]] היא המקצוע השני העתיק בעולם. הגעתי למסקנה שהיא מאוד דומה למקצוע העתיק בעולם." *"היפי: לבוש כמו טרזן, הולך כמו ג'יין ומריח כמו צ'יטה." * "גם קטשופ זה ירק." *"הם [ההיפים] לא נראים שיכולים לעשות את זה או את זה." ~ בתגובה לכיתוב גרפיטי "עשו שלום לא מלחמה" בשכונה של היפים. *"אחד הביטויים החביבים עלי בקשר לגיל מגיע מתומאס ג'פרסון, הוא אמר שאנחנו לא צרכים לשפוט נשיא לפי הגיל שלו אלא רק לפי עבודתו, ומאז שהוא אמר לי את זה הפסקתי לדאוג. ורק כדי להראות לכם כמה אני צעיר, אני מתכוון לרוץ עם זה בכל שלוש־עשרה המושבות." *"אני מקווה שכולכם רפובליקנים." אמר לרופאיו לאחר ניסיון ההתנקשות בעת שהובהל לחדר הטיפולים ונענה "היום כולנו רפובליקנים". *"הנה אתה שוב מתחיל!" ~ במהלך עימות מול ג'ימי קרטר. *"האם אתם במצב טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים?" ~ שואל את הציבור בסוף העימות מול [[ג'ימי קרטר]] כדי לשכנעו להצביע לו. *"אני הולך אל דמדומי חיי, אך יודע אני שלאמריקה צפוי תמיד שחר זוהר." ~ בהודעה בכתב ידו לאומה האמריקאית על אבחנתו כחולה במחלת האלצהיימר. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Ronald Reagan|שם ויקישיתוף=רונלד רייגן}} {{נשיאי ארצות הברית}} {{מיון רגיל: רייגן, רולנד}} [[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]] [[קטגוריה:מושלי מדינות ארצות הברית]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] [[קטגוריה:שנות ה-80 של המאה ה-20]] fdy9oujrvg5ur5z6xqypp8dagycaese 236770 236769 2026-06-13T10:24:35Z Liadmalone 3794 /* ענייני חוץ */ "אתם גורמים לשואה" 236770 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Ronald Reagan 1981 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1981]] '''[[W:רונלד רייגן|רונלד וילסון רייגן]]''' (באנגלית: '''Ronald Wilson Reagan''')‏ (6 בפברואר 1911 - 5 ביוני 2004), נשיאה ה־40 של [[ארצות הברית]]. בתקופת נשיאותו הסתיימה [[w:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]]. ==ענייני פנים== [[תמונה:Ronald Reagan 1985 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1985]] * "אני תוהה כיצד היו נראים עשרת הדיברות אילו משה היה מביא אותם לקונגרס." ~ מתבדח על הקונגרס. * "מישהו אמר פעם שכל עוד יהיו בחינות בגרות, יהיו תפילות בבתי הספר." * "מחוקק אחד האשים אותי שאני מחזיק בגישה של המאה התשע־עשרה בנושא חוק וסדר. זו האשמה שקרית לגמרי. אני מחזיק בגישה של המאה השמונה־עשרה." * "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." * "הבעיה של ידידינו הליברלים איננה שהם בורים. הבעיה היא שהם יודעים המון דברים, שפשוט אינם נכונים." * "אני לא מודאג מהגירעון. הוא גדול מספיק כדי לדאוג לעצמו." ~ כאשר נשאל על מצבה הכלכלי של [[ארצות הברית]] *"הממשלה היא לא הפתרון לבעיות שלנו, הממשלה היא הבעיה שלנו!" * "מיתון זה כשהשכן שלך מאבד את עבודתו, תקופת שפל היא כשאתה מאבד את עבודתך, ושיקום מתחיל כש[[ג'ימי קרטר]] מאבד את שלו." * "אחת הדרכים להגביר את שלטון המדינה או לכפות סוציאליזם היא דרך הרפואה. קל מאד להציג תכנית בריאות כעניין הומניטרי." * "אמרו לנו לפני ארבע שנים ש־17 מיליון איש הם רעבים. כנראה שזה היה נכון. הם היו בדיאטה." * "שמתי לב שכל תומכי ההפלות כבר נולדו." ==ענייני חוץ== * "אתם גורמים לשואה" ~ לראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]], בעקבות פרסום תמונה של ילדה שנמצאה בין ההריסות לאחר הפצצה של צה"ל בביירות, 11 באוגוסט 1982.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 395.}} * "[[w:מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!|מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!]]" ~ אל מול חומת ברלין, 12 ביוני 1987 * "תן אמון, אך וודא יישום" ~ מדיניות החוץ הניצית של רייגן * "סיפרתי לגורבצ'וב בדיחה על הקומוניזם והוא באמת צחק ממנה. הבדיחה היא על אמריקני שמארח בביתו רוסי סובייטי וכדי להשוויץ אומר לו: 'יש לי פה כל כך הרבה חופש שאם אני רוצה אני יכול להתפרץ ללשכת הנשיא בבית הלבן, לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר "אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה אתה מנהל את המדינה'. אז הרוסי אומר 'גם אני יכול לעשות את זה. אם אני רוצה אני יכול להתפרץ למשרד הנשיא לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר לו 'אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה הנשיא רייגן מנהל את המדינה שלו.' " * "אימפריית הרשע." ~ על [[ברית המועצות]] * "חברי האמריקנים, אני שמח לבשר לכם שחתמתי על תקנה המוציאה את ברית המועצות מחוץ לחוק. ההפצצה תתחיל בעוד חמש דקות." ~ בזמן בדיקת מיקרופונים לפני נאום, ללא ידיעה שהוא משודר בטלוויזיה * "מה ארבעת הדברים הפגומים בחקלאות הסובייטית? אביב, קיץ, סתיו וחורף." *"שני אנשים הולכים ברחוב בברית המועצות ואחד שואל את ידידו: 'האם הגשמנו את השאיפות שלנו? האם הגענו למלוא הקומוניזם?' אז החבר שלו עונה לו ואומר: 'או לא, זה הולך להיות הרבה יותר גרוע'. " ~ אחת מיני רבות מבדיחותיו על בריה"מ והקומוניזם. *"[[כלב]] אמריקאי, רוסי ופולני נפגשו פעם אחת, הכלב האמריקאי סיפר לשני הכלבים האחרים שבארצות הברית צריך לנבוח עד שמישהו יזרוק לך בשר, הכלב הפולני שאל: 'מה זה בשר?' והכלב הרוסי שאל: 'מה זה לנבוח?'." ~ מתבדח בימי המלחמה הקרה * "הבה נרים כוסית לחיי מדינת בוליביה." ~ בקבלת פנים בעת ביקור בברזיל * "ה[[היסטוריה]] מלמדת שמלחמות פורצות כאשר התוקף מאמין שמחיר האלימות הוא זול." * "מלחמה גרעינית אי אפשר לנצח ואסור להתחיל." * "לפני כמה זמן ביקשו ממני לכתוב מכתב שיושם בקפסולת זמן, שתיפתח בלוס אנג'לס בעוד מאה שנה. אנו חיים בעולם שבו המעצמות הגדולות בנו וכיוונו אחת לעבר השנייה טילי השמדה נוראיים, כלי נשק גרעיניים שיכולים תוך מספר דקות להגיע למדינה היריבה ולהשמיד, בעצם את העולם בו אנו חיים. ולפתע הבנתי, שאלו שיקראו את המכתב הזה מאה שנים מעכשיו ידעו אם הטילים הללו שוגרו. הם ידעו האם יש מי שיכול לנו, האם החירות שידענו עד עכשיו, תיבנה על מה שאנחנו נעשה כאן." ~ נאום התבוסה המאולתר בסוף הועידה הרפובליקנית בבחירות 1976, לאחר שהפסיד את המועמדות הרפובליקנית ל[[ג'רלד פורד]] ==שונות== *"אני לא אהפוך את נושא הגיל למרכזי בבחירות ולא אנצל מסיבות פוליטיות את צעירותו וחוסר ניסיונו של יריבי." ~ בתשובה לשאלה שנשאל בעימות השני עם [[W:וולטר מונדייל|וולטר מונדייל]], האם גילו משפיע על תפקודו. * "השארתי הוראות שיעירו אותי במקרה של משבר לאומי. בכל זמן. אפילו אם אני בישיבת קבינט." * "מייק דיברס, אמר עלי בספרו שיש לי יכולת ריכוז נמוכה. התכוונתי לענות על זה.... מה לעזאזל, בואו נעבור למשהו אחר!" * "[[פוליטיקה]] היא המקצוע השני העתיק בעולם. הגעתי למסקנה שהיא מאוד דומה למקצוע העתיק בעולם." *"היפי: לבוש כמו טרזן, הולך כמו ג'יין ומריח כמו צ'יטה." * "גם קטשופ זה ירק." *"הם [ההיפים] לא נראים שיכולים לעשות את זה או את זה." ~ בתגובה לכיתוב גרפיטי "עשו שלום לא מלחמה" בשכונה של היפים. *"אחד הביטויים החביבים עלי בקשר לגיל מגיע מתומאס ג'פרסון, הוא אמר שאנחנו לא צרכים לשפוט נשיא לפי הגיל שלו אלא רק לפי עבודתו, ומאז שהוא אמר לי את זה הפסקתי לדאוג. ורק כדי להראות לכם כמה אני צעיר, אני מתכוון לרוץ עם זה בכל שלוש־עשרה המושבות." *"אני מקווה שכולכם רפובליקנים." אמר לרופאיו לאחר ניסיון ההתנקשות בעת שהובהל לחדר הטיפולים ונענה "היום כולנו רפובליקנים". *"הנה אתה שוב מתחיל!" ~ במהלך עימות מול ג'ימי קרטר. *"האם אתם במצב טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים?" ~ שואל את הציבור בסוף העימות מול [[ג'ימי קרטר]] כדי לשכנעו להצביע לו. *"אני הולך אל דמדומי חיי, אך יודע אני שלאמריקה צפוי תמיד שחר זוהר." ~ בהודעה בכתב ידו לאומה האמריקאית על אבחנתו כחולה במחלת האלצהיימר. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Ronald Reagan|שם ויקישיתוף=רונלד רייגן}} {{נשיאי ארצות הברית}} {{מיון רגיל: רייגן, רולנד}} [[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]] [[קטגוריה:מושלי מדינות ארצות הברית]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] [[קטגוריה:שנות ה-80 של המאה ה-20]] bft8wkj3p3yttw0y8kbbhjjkd0vvn20 236771 236770 2026-06-13T10:25:21Z Liadmalone 3794 הערות שוליים 236771 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Ronald Reagan 1981 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1981]] '''[[W:רונלד רייגן|רונלד וילסון רייגן]]''' (באנגלית: '''Ronald Wilson Reagan''')‏ (6 בפברואר 1911 - 5 ביוני 2004), נשיאה ה־40 של [[ארצות הברית]]. בתקופת נשיאותו הסתיימה [[w:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]]. ==ענייני פנים== [[תמונה:Ronald Reagan 1985 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1985]] * "אני תוהה כיצד היו נראים עשרת הדיברות אילו משה היה מביא אותם לקונגרס." ~ מתבדח על הקונגרס. * "מישהו אמר פעם שכל עוד יהיו בחינות בגרות, יהיו תפילות בבתי הספר." * "מחוקק אחד האשים אותי שאני מחזיק בגישה של המאה התשע־עשרה בנושא חוק וסדר. זו האשמה שקרית לגמרי. אני מחזיק בגישה של המאה השמונה־עשרה." * "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." * "הבעיה של ידידינו הליברלים איננה שהם בורים. הבעיה היא שהם יודעים המון דברים, שפשוט אינם נכונים." * "אני לא מודאג מהגירעון. הוא גדול מספיק כדי לדאוג לעצמו." ~ כאשר נשאל על מצבה הכלכלי של [[ארצות הברית]] *"הממשלה היא לא הפתרון לבעיות שלנו, הממשלה היא הבעיה שלנו!" * "מיתון זה כשהשכן שלך מאבד את עבודתו, תקופת שפל היא כשאתה מאבד את עבודתך, ושיקום מתחיל כש[[ג'ימי קרטר]] מאבד את שלו." * "אחת הדרכים להגביר את שלטון המדינה או לכפות סוציאליזם היא דרך הרפואה. קל מאד להציג תכנית בריאות כעניין הומניטרי." * "אמרו לנו לפני ארבע שנים ש־17 מיליון איש הם רעבים. כנראה שזה היה נכון. הם היו בדיאטה." * "שמתי לב שכל תומכי ההפלות כבר נולדו." ==ענייני חוץ== * "אתם גורמים לשואה" ~ לראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]], בעקבות פרסום תמונה של ילדה שנמצאה בין ההריסות לאחר הפצצה של צה"ל בביירות, 11 באוגוסט 1982.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 395.}} * "[[w:מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!|מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!]]" ~ אל מול חומת ברלין, 12 ביוני 1987 * "תן אמון, אך וודא יישום" ~ מדיניות החוץ הניצית של רייגן * "סיפרתי לגורבצ'וב בדיחה על הקומוניזם והוא באמת צחק ממנה. הבדיחה היא על אמריקני שמארח בביתו רוסי סובייטי וכדי להשוויץ אומר לו: 'יש לי פה כל כך הרבה חופש שאם אני רוצה אני יכול להתפרץ ללשכת הנשיא בבית הלבן, לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר "אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה אתה מנהל את המדינה'. אז הרוסי אומר 'גם אני יכול לעשות את זה. אם אני רוצה אני יכול להתפרץ למשרד הנשיא לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר לו 'אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה הנשיא רייגן מנהל את המדינה שלו.' " * "אימפריית הרשע." ~ על [[ברית המועצות]] * "חברי האמריקנים, אני שמח לבשר לכם שחתמתי על תקנה המוציאה את ברית המועצות מחוץ לחוק. ההפצצה תתחיל בעוד חמש דקות." ~ בזמן בדיקת מיקרופונים לפני נאום, ללא ידיעה שהוא משודר בטלוויזיה * "מה ארבעת הדברים הפגומים בחקלאות הסובייטית? אביב, קיץ, סתיו וחורף." *"שני אנשים הולכים ברחוב בברית המועצות ואחד שואל את ידידו: 'האם הגשמנו את השאיפות שלנו? האם הגענו למלוא הקומוניזם?' אז החבר שלו עונה לו ואומר: 'או לא, זה הולך להיות הרבה יותר גרוע'. " ~ אחת מיני רבות מבדיחותיו על בריה"מ והקומוניזם. *"[[כלב]] אמריקאי, רוסי ופולני נפגשו פעם אחת, הכלב האמריקאי סיפר לשני הכלבים האחרים שבארצות הברית צריך לנבוח עד שמישהו יזרוק לך בשר, הכלב הפולני שאל: 'מה זה בשר?' והכלב הרוסי שאל: 'מה זה לנבוח?'." ~ מתבדח בימי המלחמה הקרה * "הבה נרים כוסית לחיי מדינת בוליביה." ~ בקבלת פנים בעת ביקור בברזיל * "ה[[היסטוריה]] מלמדת שמלחמות פורצות כאשר התוקף מאמין שמחיר האלימות הוא זול." * "מלחמה גרעינית אי אפשר לנצח ואסור להתחיל." * "לפני כמה זמן ביקשו ממני לכתוב מכתב שיושם בקפסולת זמן, שתיפתח בלוס אנג'לס בעוד מאה שנה. אנו חיים בעולם שבו המעצמות הגדולות בנו וכיוונו אחת לעבר השנייה טילי השמדה נוראיים, כלי נשק גרעיניים שיכולים תוך מספר דקות להגיע למדינה היריבה ולהשמיד, בעצם את העולם בו אנו חיים. ולפתע הבנתי, שאלו שיקראו את המכתב הזה מאה שנים מעכשיו ידעו אם הטילים הללו שוגרו. הם ידעו האם יש מי שיכול לנו, האם החירות שידענו עד עכשיו, תיבנה על מה שאנחנו נעשה כאן." ~ נאום התבוסה המאולתר בסוף הועידה הרפובליקנית בבחירות 1976, לאחר שהפסיד את המועמדות הרפובליקנית ל[[ג'רלד פורד]] ==שונות== *"אני לא אהפוך את נושא הגיל למרכזי בבחירות ולא אנצל מסיבות פוליטיות את צעירותו וחוסר ניסיונו של יריבי." ~ בתשובה לשאלה שנשאל בעימות השני עם [[W:וולטר מונדייל|וולטר מונדייל]], האם גילו משפיע על תפקודו. * "השארתי הוראות שיעירו אותי במקרה של משבר לאומי. בכל זמן. אפילו אם אני בישיבת קבינט." * "מייק דיברס, אמר עלי בספרו שיש לי יכולת ריכוז נמוכה. התכוונתי לענות על זה.... מה לעזאזל, בואו נעבור למשהו אחר!" * "[[פוליטיקה]] היא המקצוע השני העתיק בעולם. הגעתי למסקנה שהיא מאוד דומה למקצוע העתיק בעולם." *"היפי: לבוש כמו טרזן, הולך כמו ג'יין ומריח כמו צ'יטה." * "גם קטשופ זה ירק." *"הם [ההיפים] לא נראים שיכולים לעשות את זה או את זה." ~ בתגובה לכיתוב גרפיטי "עשו שלום לא מלחמה" בשכונה של היפים. *"אחד הביטויים החביבים עלי בקשר לגיל מגיע מתומאס ג'פרסון, הוא אמר שאנחנו לא צרכים לשפוט נשיא לפי הגיל שלו אלא רק לפי עבודתו, ומאז שהוא אמר לי את זה הפסקתי לדאוג. ורק כדי להראות לכם כמה אני צעיר, אני מתכוון לרוץ עם זה בכל שלוש־עשרה המושבות." *"אני מקווה שכולכם רפובליקנים." אמר לרופאיו לאחר ניסיון ההתנקשות בעת שהובהל לחדר הטיפולים ונענה "היום כולנו רפובליקנים". *"הנה אתה שוב מתחיל!" ~ במהלך עימות מול ג'ימי קרטר. *"האם אתם במצב טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים?" ~ שואל את הציבור בסוף העימות מול [[ג'ימי קרטר]] כדי לשכנעו להצביע לו. *"אני הולך אל דמדומי חיי, אך יודע אני שלאמריקה צפוי תמיד שחר זוהר." ~ בהודעה בכתב ידו לאומה האמריקאית על אבחנתו כחולה במחלת האלצהיימר. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Ronald Reagan|שם ויקישיתוף=רונלד רייגן}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{נשיאי ארצות הברית}} {{מיון רגיל: רייגן, רולנד}} [[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]] [[קטגוריה:מושלי מדינות ארצות הברית]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] [[קטגוריה:שנות ה-80 של המאה ה-20]] 3qmjnnvrehcmu0ol7mysqd6pt9q29vl 236772 236771 2026-06-13T10:48:59Z קליאו 9676 /* ענייני חוץ */ עריכה 236772 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Ronald Reagan 1981 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1981]] '''[[W:רונלד רייגן|רונלד וילסון רייגן]]''' (באנגלית: '''Ronald Wilson Reagan''')‏ (6 בפברואר 1911 - 5 ביוני 2004), נשיאה ה־40 של [[ארצות הברית]]. בתקופת נשיאותו הסתיימה [[w:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]]. ==ענייני פנים== [[תמונה:Ronald Reagan 1985 presidential portrait.jpg|ממוזער|168px|רונלד רייגן, 1985]] * "אני תוהה כיצד היו נראים עשרת הדיברות אילו משה היה מביא אותם לקונגרס." ~ מתבדח על הקונגרס. * "מישהו אמר פעם שכל עוד יהיו בחינות בגרות, יהיו תפילות בבתי הספר." * "מחוקק אחד האשים אותי שאני מחזיק בגישה של המאה התשע־עשרה בנושא חוק וסדר. זו האשמה שקרית לגמרי. אני מחזיק בגישה של המאה השמונה־עשרה." * "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." * "הבעיה של ידידינו הליברלים איננה שהם בורים. הבעיה היא שהם יודעים המון דברים, שפשוט אינם נכונים." * "אני לא מודאג מהגירעון. הוא גדול מספיק כדי לדאוג לעצמו." ~ כאשר נשאל על מצבה הכלכלי של [[ארצות הברית]] *"הממשלה היא לא הפתרון לבעיות שלנו, הממשלה היא הבעיה שלנו!" * "מיתון זה כשהשכן שלך מאבד את עבודתו, תקופת שפל היא כשאתה מאבד את עבודתך, ושיקום מתחיל כש[[ג'ימי קרטר]] מאבד את שלו." * "אחת הדרכים להגביר את שלטון המדינה או לכפות סוציאליזם היא דרך הרפואה. קל מאד להציג תכנית בריאות כעניין הומניטרי." * "אמרו לנו לפני ארבע שנים ש־17 מיליון איש הם רעבים. כנראה שזה היה נכון. הם היו בדיאטה." * "שמתי לב שכל תומכי ההפלות כבר נולדו." ==ענייני חוץ== * "[[w:מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!|מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!]]" ~ אל מול חומת ברלין, 12 ביוני 1987 * "תן אמון, אך וודא יישום." ~ מדיניות החוץ הניצית של רייגן * "סיפרתי לגורבצ'וב בדיחה על הקומוניזם והוא באמת צחק ממנה. הבדיחה היא על אמריקני שמארח בביתו רוסי סובייטי וכדי להשוויץ אומר לו: 'יש לי פה כל כך הרבה חופש שאם אני רוצה אני יכול להתפרץ ללשכת הנשיא בבית הלבן, לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר "אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה אתה מנהל את המדינה'. אז הרוסי אומר 'גם אני יכול לעשות את זה. אם אני רוצה אני יכול להתפרץ למשרד הנשיא לדפוק עם היד על השולחן שלו ולומר לו 'אדוני הנשיא אני לא אוהב את הדרך שבה הנשיא רייגן מנהל את המדינה שלו.' " * "אימפריית הרשע." ~ על [[ברית המועצות]] * "חברי האמריקנים, אני שמח לבשר לכם שחתמתי על תקנה המוציאה את ברית המועצות מחוץ לחוק. ההפצצה תתחיל בעוד חמש דקות." ~ בזמן בדיקת מיקרופונים לפני נאום, ללא ידיעה שהוא משודר בטלוויזיה * "מה ארבעת הדברים הפגומים בחקלאות הסובייטית? אביב, קיץ, סתיו וחורף." *"שני אנשים הולכים ברחוב בברית המועצות ואחד שואל את ידידו: 'האם הגשמנו את השאיפות שלנו? האם הגענו למלוא הקומוניזם?' אז החבר שלו עונה לו ואומר: 'או לא, זה הולך להיות הרבה יותר גרוע'. " ~ אחת מיני רבות מבדיחותיו על בריה"מ והקומוניזם. *"[[כלב]] אמריקאי, רוסי ופולני נפגשו פעם אחת, הכלב האמריקאי סיפר לשני הכלבים האחרים שבארצות הברית צריך לנבוח עד שמישהו יזרוק לך בשר, הכלב הפולני שאל: 'מה זה בשר?' והכלב הרוסי שאל: 'מה זה לנבוח?'." ~ מתבדח בימי המלחמה הקרה * "הבה נרים כוסית לחיי מדינת בוליביה." ~ בקבלת פנים בעת ביקור בברזיל * "ה[[היסטוריה]] מלמדת שמלחמות פורצות כאשר התוקף מאמין שמחיר האלימות הוא זול." * "מלחמה גרעינית אי אפשר לנצח ואסור להתחיל." * "לפני כמה זמן ביקשו ממני לכתוב מכתב שיושם בקפסולת זמן, שתיפתח בלוס אנג'לס בעוד מאה שנה. אנו חיים בעולם שבו המעצמות הגדולות בנו וכיוונו אחת לעבר השנייה טילי השמדה נוראיים, כלי נשק גרעיניים שיכולים תוך מספר דקות להגיע למדינה היריבה ולהשמיד, בעצם את העולם בו אנו חיים. ולפתע הבנתי, שאלו שיקראו את המכתב הזה מאה שנים מעכשיו ידעו אם הטילים הללו שוגרו. הם ידעו האם יש מי שיכול לנו, האם החירות שידענו עד עכשיו, תיבנה על מה שאנחנו נעשה כאן." ~ נאום התבוסה המאולתר בסוף הועידה הרפובליקנית בבחירות 1976, לאחר שהפסיד את המועמדות הרפובליקנית ל[[ג'רלד פורד]] * "אתם גורמים לשואה." ~ לראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]], בעקבות פרסום תמונה של ילדה שנמצאה בין ההריסות לאחר הפצצה של צה"ל בביירות, 11 באוגוסט 1982.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 395.}} ==שונות== *"אני לא אהפוך את נושא הגיל למרכזי בבחירות ולא אנצל מסיבות פוליטיות את צעירותו וחוסר ניסיונו של יריבי." ~ בתשובה לשאלה שנשאל בעימות השני עם [[W:וולטר מונדייל|וולטר מונדייל]], האם גילו משפיע על תפקודו. * "השארתי הוראות שיעירו אותי במקרה של משבר לאומי. בכל זמן. אפילו אם אני בישיבת קבינט." * "מייק דיברס, אמר עלי בספרו שיש לי יכולת ריכוז נמוכה. התכוונתי לענות על זה.... מה לעזאזל, בואו נעבור למשהו אחר!" * "[[פוליטיקה]] היא המקצוע השני העתיק בעולם. הגעתי למסקנה שהיא מאוד דומה למקצוע העתיק בעולם." *"היפי: לבוש כמו טרזן, הולך כמו ג'יין ומריח כמו צ'יטה." * "גם קטשופ זה ירק." *"הם [ההיפים] לא נראים שיכולים לעשות את זה או את זה." ~ בתגובה לכיתוב גרפיטי "עשו שלום לא מלחמה" בשכונה של היפים. *"אחד הביטויים החביבים עלי בקשר לגיל מגיע מתומאס ג'פרסון, הוא אמר שאנחנו לא צרכים לשפוט נשיא לפי הגיל שלו אלא רק לפי עבודתו, ומאז שהוא אמר לי את זה הפסקתי לדאוג. ורק כדי להראות לכם כמה אני צעיר, אני מתכוון לרוץ עם זה בכל שלוש־עשרה המושבות." *"אני מקווה שכולכם רפובליקנים." אמר לרופאיו לאחר ניסיון ההתנקשות בעת שהובהל לחדר הטיפולים ונענה "היום כולנו רפובליקנים". *"הנה אתה שוב מתחיל!" ~ במהלך עימות מול ג'ימי קרטר. *"האם אתם במצב טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים?" ~ שואל את הציבור בסוף העימות מול [[ג'ימי קרטר]] כדי לשכנעו להצביע לו. *"אני הולך אל דמדומי חיי, אך יודע אני שלאמריקה צפוי תמיד שחר זוהר." ~ בהודעה בכתב ידו לאומה האמריקאית על אבחנתו כחולה במחלת האלצהיימר. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Ronald Reagan|שם ויקישיתוף=רונלד רייגן}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{נשיאי ארצות הברית}} {{מיון רגיל: רייגן, רולנד}} [[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]] [[קטגוריה:מושלי מדינות ארצות הברית]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] [[קטגוריה:שנות ה-80 של המאה ה-20]] fwntoigwxld0bd1oc5y14j7cr0zex8p 0 12708 236744 229734 2026-06-12T15:11:11Z Effib 14 /* לאחר המלחמה */ הוספת דעתו של ד"ר חנן שי 236744 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israeli Tanks Cross the Suez Canal - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|שמאל|ממוזער|235 פיקסלים|כוחות צה"ל בתעלת סואץ]] [[קובץ:Yomkippurribon.jpg|שמאל|ממוזער|178px|אות מלחמת יום הכיפורים]] '''[[w:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]]''' (נקראת גם '''מלחמת יום כיפור''', '''המלחמה הערבית־ישראלית של 1973''' ובפי הערבים: '''حرب أكتوبر''' – '''חארבּ‏‏ אוקטובר''' (מלחמת אוקטובר), '''حرب تشرين''' – '''חארבּ‏ תשרין''' (מלחמת תשרין) ו'''מלחמת רמדאן''') התנהלה בין 6 באוקטובר ל־24 באוקטובר 1973. במלחמה נהרגו אלפי ישראלים, מצרים וסורים, והיא הייתה מהקשות שבמלחמות ישראל. ==ערב המלחמה== * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] בראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "אני לא חושב שקיימת סכנה לבטחונה של ישראל... היום ההכרה בעולם הערבי היא שבכוח לא יכולים לפתור את הבעיה." ~ הרמטכ"ל הקודם, [[חיים בר-לב]] בשיח לציון 25 שנה ל"מעריב", 1973, לפני המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 235.}} * "כמה פעמים יכול מנהיג לחזור על אותו איום?" ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] על איומיו של סאדאת במלחמה בשנים 1971–1973, בדיון שנערך ב-6 באפריל 1973, חצי שנה לפני המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 233.}} * "אינני מאמין, כי בדורנו תהיה עוד מלחמה מסוג זה (מלחמה על הקיום), כמו בתש"ח וב-67'. זהו אחד ההישגים של [[מלחמת ששת הימים]], שבעטייה נתבטלו התנאים, המעמידים אותנו לפני מלחמה כזאת." ~ [[יגאל ידין]] בראיון ל"מעריב", 6 במאי 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 269.}} * "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה." ~ [[משה דיין]] בראיון לשבועון "טיים", השבוע המסתיים ב-30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 273.}} * "אתה מדבר שטויות. לא תהיה מלחמה – לא בקיץ הזה ולא בקיץ הבא. בשנים הקרובות בכלל לא תהיה מלחמה בארץ־ישראל". ~ משה דיין לאלוף [[רחבעם זאבי]], שלושה ימים לפני יום הכיפורים 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 26.}} ==במהלך המלחמה== * "חורבן הבית השלישי" (או "הפסדנו את הבית השלישי") ~ שר הביטחון [[משה דיין]] (כך שמע אותו אחד האלופים) ב-7 באוקטובר אחר הצהריים בשדה דב, עם שובו מביקור אצל האלוף [[שמואל גונן]] בחזית הדרום.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 63, 68.}} * "הדור הזה של 73', הוא עולה על הדור של 67', שעלה על הדור של 58', שעלה על הדור של 48'. הדור החדש הזה הוא דור לוחמים, שאתם עוד אחרי המלחמה הרבה זמן תכתבו את האגדות שלהם".{{הערה|שם=נשבור להם את העצמות ב"כאן"|1=[https://www.youtube.com/watch?v=XOzVm6eGmRc היום ה-3 ללחימה, הרמטכ"ל דוד אלעזר: "נשבור להם את העצמות"], בערוץ היוטיוב של תאגיד השידור "כאן".}} ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, 8 באוקטובר 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 106.}} * "אני חוזה עכשיו רק דבר אחד, שאנחנו נמשיך לתקוף ואנחנו נמשיך להכות ואנחנו נשבור להם את העצמות" ~ הרמטכ"ל דוד אלעזר בתשובה לשאלת דן שילון אם הוא חוזה מלחמה קצרה או ארוכה, במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, 8 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=נשבור להם את העצמות ב"כאן"}} * "כיום אנחנו במצב שצריכים להאמין במשהו. לאחד יש אמונה דתית. לאחר יש אמונה מיסטית. קצין מקיבוץ חפץ חיים אומר: 'אלוהים יעזור ויהיה בסדר'; וקצין מגבעת חיים אומר: 'יהיה בסדר'. לכל אחד מהם יש אמונה, אם כי שונה, בקיומו של העם היהודי ונצחיותה של ארץ ישראל." ~ [[דני מט]] בשיחה עם חייליו ב"אפריקה", בעת שהיה מפקד [[W:חטיבה 55|חטיבת צנחני מילואים]], במהלך מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=248&itemType=0 מקור] {{קישור שבור}}}} * "כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות. [...] מפליא עד כמה הצלחנו ביצירת עובדה זו, שהעם כולו צבא." ~ [[יונתן נתניהו]] * "הוכח בבירור פעם נוספת שכוח שלנו שלוחם על-פי כל הכללים הפשוטים מנצח... יש להקפיד בכל מקרה על רתקים רציניים לפני כל תנועה בשטח... באופן ברור מושג שלב ההכרעה כשהאויב נכנס למצב נפשי תבוסתני. שלב השבירה מתממש כשבאויב נכנסת אימת המוות. פחד זה משתק אנשים לחלוטין... עד שלא מושגת תוצאה זאת, ימשיך האויב לשקול את מעשיו ולהוות יריב מסוכן." ~ מתוך דו"ח שכתב [[יוני נתניהו]] על הקרב עליו פיקד כנגד הקומנדו הסורי במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|'''הקרב האחרון של יוני''' מאת עידו נתניהו, הוצאת "מעריב", 1991, עמוד 117.}} * [[הנרי קיסינג'ר|קיסינג'ר]] ל[[גולדה מאיר|גולדה]] בזמן מלחמת יום הכיפורים: "קודם כל אני אמריקני, אחר־כך מזכיר המדינה של ארצות הברית ואחר־כך יהודי" גולדה בתגובה: "אנחנו קוראים מימין לשמאל" (הכוונה הייתה בכך שגולדה רצתה לעורר אצל קיסינג'ר רגשות יהודיים בכדי שיעזור לישראל במאמץ המלחמתי בזמן מלחמת יוה"כ). * "תוציא אותו החוצה! תוציא אותו!" ~ הרמטכ"ל דוד אלעזר לאלוף פיקוד דרום [[שמואל גונן]], כאשר הוא שומע כי בניגוד להנחיותיו, כוח סיור של אוגדת [[אריאל שרון]] הגיע לאגם המר הגדול ומבקש לצלוח את התעלה, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=ברטוב 130|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 130.}} * "אני אומר לך שלא צולח! לא צולח! לא צולח!" ~ האלוף גונן לשרון, בעקבות זעמו של הרמטכ"ל, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=ברטוב 130}} * "תוציא אותו החוצה! אני לא הולך לצלוח!" ~ הרמטכ"ל דדו חוזר על דרישתו בפני האלוף גונן, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 132.}} * "זו התפנית במלחמה, ואם אי פעם יכתבו את ההיסטוריה וישחזרו כיצד עשינו את זה, יתברר שזו הייתה שיא החוצפה." ~ רא"ל [[דוד אלעזר]] רגע אחרי שנודע לו כי כוחות [[W:חטיבה 55|צנחנים]] הצליחו לבצע את [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=מתוך הספר '''צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973''', מאת ד"ר עמיר אזוב, הוצאת דביר, עמ' 136 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/723.html?hp=1&cat=875 מקור] {{קישור שבור}})}} * "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מ[[ארצות הברית]], את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן." ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]], לקראת סוף המלחמה ==לאחר המלחמה== * "החטא שחטאנו לפניך בקלות ראש. לא הערכנו את היכולת שלהם, והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו – 270 הטנקים, מעט הארטילריה וחיל־האוויר – יבלמו כל נסיון־התקפה. ביום שישי בלילה הלכנו כולנו לישון, למרות מה שראינו בעינינו מעבר לתעלה, לא מתוך הכרה, שבשבת תפרוץ מלחמה." ~ אלוף פיקוד דרום, [[שמואל גונן]] (גורודיש), לאחר המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 323.}} * "אם לאחר המלחמה הקודמת ([[מלחמת ששת הימים]]) ראינו שהתפתחה האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי'... באה המלחמה הזאת והפריכה את הגישה הזאת מיסודה. הרעיון המתרברב שצה"ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים... רק התפילות עמדו לנו ורק הקב"ה הציל אותנו... המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של כוחי ועצם ידי." ~ [[הרב שך]]. * "הטיל כופף את כנף המטוס." ~ [[עזר ויצמן]] בעקבות האבדות הכבדות שספג [[W:חיל האוויר|חיל האוויר]] במלחמת יום הכיפורים מטילי קרקע אויר * "זה היה ניהול גאוני של המלחמה הזאת, עם כל הצרות שהיו לו." ~ גולדה מאיר על הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]].{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 53.}} * "אם היה גיבור במלחמה הזאת – זה היה דדו." ~ גולדה מאיר בראיון ל"על המשמר", ערב ראש השנה, תשל"ח.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 69. ואילו בעמ' 7: "אם היה גיבור במלחמת יום הכיפורים – דדו היה האיש".}} * "מי שניהל את המלחמה ולקח אחריות למהלכים גורליים, שלדעתי הצילו את המדינה, היה דדו. בתוך זה ההחלטה ללכת תחילה לצפון – ורק אחר־כך לדרום. הוא יכול היה לקבל גם החלטה הפוכה – אבל מישהו צריך היה להחליט! לא היה אז אחד בכל המדינה, שהיה מסוגל לקבל החלטה!" ~ ישכה שדמי {{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 51.}} * "כשדדו לא היה – המטה־הכללי לא כל־כך תיפקד... אין ויכוח על כך, שהוא ניהל את הקרב, הוא ניהל את המלחמה, דיין היה די מעורער, וגולדה...נשענה בעיקר על דדו, על הדיווחים, על הביטחון שבסופו של דבר נעשה את המלאכה... ה'בור' היה מלא גנראלים... לא יכולת לחשוב, כל אחד נתן עצות. רק בסוף המלחמה גירש את כולם, אבל לקח זמן עד שאזר חוצפה ועוז לגרש רמטכ"לים מהחדר". ~ רב אלוף צבי צור.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 116–117.}} * "אחד הרגעים היותר מעצבים במסלול הצבאי שלי היה במלחמת יום הכיפורים. הייתי מפקד [[W:סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]], יחידה שיודעת לעשות כל משימה. אנשים מצויינים כמו היום. ולפתע, בערב אחד אתה חש שלמעשה אתה לא מוכן, מידה מסויימת של חוסר אונים, של הפתעה. לאחר שחלפה המלחמה נצרב לי בתודעה באופן מאוד משמעותי ואני אמרתי לעצמי שבמהלך שנותי כמפקד, כל עוד אמשיך בצבא, אני אעשה כל מאמץ על מנת לא להיקלע לסיטואציה דומה." ~ הרמטכ"ל [[שאול מופז]], בשיחה מול מפקדים וחיילים, יולי 2002.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1976213,00.html מקור]}} * "זהו עבורי טקס סיום קורס הקצינים האחרון כראש המטה הכללי. לאורך השנים הגעתי פעמים רבות לשערי בה"ד אחד כדי לשוחח עם מפקדי העתיד של צה"ל, והמפגשים‬ עם הרוח המיוחדת שלהם ועם הקסם המיוחד של המקום הזה – הפכו את הביקורים האלו לאחת מהנעימות‬ ‫והחשובות שבחובותיי כרמטכ"ל. שנים ארוכות עברו מאז שהוענקה לי סיכת המ"מ מידי רב-אלוף [[דוד אלעזר]], זכרו לברכה, ואני עדיין זוכר‬ היטב את המסעות ואת האימונים שעברתי בין נופי המדבר של בית הספר לקצינים.‬ ‫לא פחות אני זוכר את יציאתי מכאן אל שדות הקרב של החזית הדרומית במלחמת יום הכיפורים ואת‬ ‫תמונות הטנקים הישראליים הנסוגים תחת האש המצרית בימים הראשונים של הלחימה." ~ רא"ל [[גבי אשכנזי]] נפרד מבית הספר לקצינים.{{הערה|מתוך הכתבה "הרמטכ"ל אשכנזי נפרד ממגרש המסדרים של בה"ד 1", 26.10.2010, אתר צה"ל ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/10/2603.htm מקור]).}} * "קיבלתי החלטה שאני מציע את עצמי לחזור כמ"מ ל[[W:נח"ל מוצנח|גדוד 50]] לשנה אחת. זה היה בגלל המצב הכללי במדינה וגם על רקע הדיווחים הקשים על מה שקרה לגדוד." ~ [[משה יעלון]] על חזרתו לצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=בדרך לאיסמעיליה|1=מתוך הכתבה "בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50", מאת עמוס הראל, "הארץ" 03.10.2003 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=346703&objNo=53936&returnParam=Y ראיון])}} * "הלקח הראשון שלי מהמלחמה הוא: הטל ספק. אל תסמוך על שום דבר. זה אחד המסרים שאני מעביר בהרצאות לצוערים בבה"ד 1: תשאלו תמיד שאלות. יש בצה"ל חופש מחשבה וחובה של ביקורת. לפני שקיבלתי את תפקיד ראש אמ"ן, קראתי את כל דו"ח אגרנט ואחר כך ישבתי שעות ארוכות עם [[W:אלי זעירא|אלי זעירא]], [[W:יואל בן-פורת|יואל בן-פורת]] ואחרים. שאלתי את עצמי אם זה יכול לקרות עוד פעם. התשובה היא שזה עלול לקרות. בסופו של דבר אנחנו רק בני אדם ואנשים מחפשים קונצפציות להיאחז בהן. זה מסוכן, בעיקר כשיש מפקדים עם כריזמה שמשליטים את דעתם ולא מאפשרים דיון פתוח. גם היום הדיונים אצלי לא מתנהלים על פי סדר הדרגות, כי השכל לא נמצא רק למעלה. אני לא יודע יותר טוב ממח"ט שומרון (שכם) מה קורה אצלו. אני צריך להקשיב לו." ~ [[משה יעלון]] על מסקנותיו ממלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=בדרך לאיסמעיליה}} * "אני, בכל אופן, לא הרגשתי מעולם באחריות כה כבדה כמו באותן שעות. הרגשתי שאנו הראשונים במהלך גורלי זה, וכי עיני כל ישראל נשואות אלינו. ידעתי שכולם – המטה הכללי, הפיקוד, ובוודאי האוגדה, ומי יודע מי עוד – מאזינים לרשת הקשר שלנו וממתינים לשמוע את מילת הקוד הגואלת 'אקפולקו', דהיינו: גל ראשון צלח ונאחז בגדה המערבית." ~ [[דני מט]] על [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים. * "למרות שמסביב היו הגבעות שחורות ממצרִים, ההרגשה שלנו היתה שבשישה עשר בחודש המצרים היו מבולבלים לגמרי ושהיה אפשר להמשיך להתקדם." ~ האלוף [[דני מט]], שהיה מפקד [[W:חטיבה 55|חטיבת צנחנים מילואים "חוד החנית"]], על [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך הספר '''צליחה''' מאת ד"ר עמיר אזוב עמוד 174.}} * "כשהייתי חייל ב[[W:שייטת 13|שייטת]] הייתי רץ קשר של [[W:יהונתן בשיא|יהונתן בשיא]] וכבר אז היו לנו הרבה שיחות על יהדות כי מאוד התעניינתי. מלחמת יום הכיפורים הייתה מכה חזקה בנפש פנימה והעלתה הרבה שאלות של חיים, אבל נקודת ההתחלה של תהליך התשובה הייתה בעקבות שיחת סיכום שהעברתי לפלוגה שגייסתי אחרי המלחמה, בסיום מסלול הלוחם שלהם. ישבנו למרגלות דיונה ארוכה בסיני, דיברתי אתם בפאתוס, ופתאום הייתה לי תחושה, תוך כדי דיבור, שאני יכול לומר באותו הניגון תכנים הפוכים לגמרי. הרגשתי שמה שאמרתי להם לא מחלחל אליי. נהרגו לי עשרות חברים במלחמה. תשעה מהכיתה שלי בפנימייה הצבאית נהרגו. הרגשתי שזה יכול להביא אותי למסקנות הפוכות מהאידיאולוגיה שהרצתי להם, אבל התקליט המשיך לעבוד." ~ תא"ל הרב [[אביחי רונצקי]] על המלחמה.{{הערה|1=מתוך הכתבה "הי דרומה: הרבצ"ר שעבר לגור בקומונה" מאת אלישיב רייכנר "nrg מעריב" 02.12.2010 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/184/660.html?hp=1&cat=468 ראיון])}} * "כשאני חושב היום מה הניע אותנו להתלכד כגוף אחד ולהילחם ללא קושיות ותהיות, קשה לי להשיב על כך באופן החלטי, אך נדמה לי שסיבת הדבר הייתה החינוך. דיברנו ועשינו ציונות ללא בושה. הקשר לארץ-ישראל היה טבעי." ~ תא"ל הרב [[אביחי רונצקי]].{{הערה|מתוך מאמרו "הקרב ששינה את חיי", "מעריב", ‏ 27.09.2009, על חוויותיו ממלחמת יום הכיפורים ([http://www.shaked424.co.il/124838/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C מקור]).}} * "רצינו מאוד שאת הימים הרחוקים של [[W:מלחמת יום הכיפורים|סתיו 73']], למשל, נזכור על פי תווית יין הבוז'ולה שמזגנו על מרפסת כלשהי הצופה לים התיכון, אבל לא יצא לנו. יצא לנו להעריץ מאגיסטים מפורסמים בהיסטוריה מתוך הכרה שזאת המציאות היחידה האפשרית. לא היה לנו [[W:ערוץ 2|ערוץ 2]], וידענו שאנחנו צודקים. ידידים ותיקים, בני מחזור יקרים (נמצא כאן מישהו מנובמבר 69'?), באנו היום להיפרד מה[[W:מא"ג|מאג]]. הטקס יהיה קצר, ובוגר. מן הסתם יש מישהו שנוטש עכשיו את הדף בגועל. אל תיבוש חבר. תעשה מה שבא לך. אנחנו ממשיכים בטקס. מותר לעשן, מותר להוריד כובעים. ובכן, בימים אלה מוציא צה"ל את הכלי שלנו לפנסיה. המאג, רבותי, אגדה בחיינו, סיים השנה, למעשה, את שירותו המסור בחטיבות החי"ר הסדירות. שחקן הציר, סוס העבודה, שמשך בעול כמעט 30 שנה, יילך וייעלם אט אט מהנוף. ה[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]] ו[[W:חטיבת גבעתי|גבעתי]], [[W:חטיבת גולני|גולני]] וה[[W:חטיבת הנח"ל|נח"ל]] כבר החליפו אותו במקלע החדש, '[[W:נגב (מקלע)|נגב]]'. תמה תקופה." ~ מתוך מאמר מאת [[אביחי פגר]], "שלום לידיד", "הארץ". * "נהרגו לנו 130 לוחמים, 310 פצועים, מתוכם מפקדים רבים, כל שרשרת הפיקוד. ועם זאת, כושר הלחימה של [[W:חטיבת גולני|החטיבה]] לא נפגע. כל הזמן הצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים ששירתו בחטיבה. צריך לזכור שאנחנו איבדנו את מג"ד 17 דובי דרור, בשמונה בחודש, בקרב החרמון הראשון. איבדנו את מג"ד 12 יענקלה שחר, בהתקפת הנגד על כוח סורי שחדר עד לכביש מסעדה-קוניטרה באזור בוקעתה בתשעה בחודש, איבדנו את הסמח"ט שלי רובק'ה אליעז, את מפקד הסיירת שמריהו ויניק שנפצע בתחילת המלחמה. היה לו רסיס בראש, אבל הוא לא רצה להתפנות. לקראת העלייה לחרמון אני שלחתי אותו בפקודה לרופא החטיבתי לצילום ראש, הוא נהרג ב-22 באוקטובר. נהרגו גם הרבה מפקדי פלוגות, אחד הסמג"דים שהתמנה תוך כדי לחימה נהרג בפגז האחרון של המלחמה. היו גם פצועים רבים. המח"ט נפצע ב-22 בחודש, גם מג"ד 51 נפצע. אבל למרות זאת החטיבה לחמה ברציפות, ללא שום הפוגה." ~ [[אמיר דרורי]] על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך הכתבה "גולני היה חייב לכבוש את החרמון", מאת עמית נבון, "nrg מעריב", ‏ 02.10.2003 ([http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/550/204.html ראיון]). * "זה לא חלף לי בראש ולו לרגע אחד. אפילו לא פסיק של מחשבה כזו. היה לי ברור בכל שנייה ושנייה במהלך הקרב הזה שאנחנו כובשים את החרמון. תבין, בתודעה שלי לא היתה בכלל אפשרות אחרת." ~ [[W:יואב גולן (לוי)|יואב גולן (לוי)]] על [[W:מבצע קינוח|מבצע קינוח]] במלחמה.{{הערה|מתוך הכתבה "גיבור בעל כורחו", מאת אבי צור ראיון עם יואב גולן קצין האג"ם של חטיבת גולני שפיקד על השלמת כיבוש החרמון, מתוך ביטאון "הלוחם" של ארגון נכי צה"ל גיליון 196 דצמבר 2005.}} * "בישראל אפשר לדעת מאיזה דור אתה על ידי זיהוי המלחמה שאליה אתה מתכוון באומרך 'המלחמה' ללא תוספת שמה הפרטי. כשסבתי בתיה הייתה אומרת 'בזמן המלחמה' ונאנחת, היה ברור שהיא מתכוונת למה שהיא קראה 'המלחמה העולמית השנייה'. אמא מימי עד היום קוראת 'המלחמה' אך ורק למלחמת השחרור ולא לאף מלחמה אחרת. אנחנו, ילדי מלחמת העצמאות וקום המדינה, לחמנו כחיילים צעירים ב[[מלחמת ששת הימים]], כקצינים במלחמת ההתשה וכמג"דים במלחמת לבנון הראשונה. אבל התואר 'המלחמה' שמור איתנו למלחמה אחת ויחידה, זו שעיצבה את דמותנו – מלחמת יום הכיפורים." ~ [[עוזי דיין]].{{הערה|שם=למדנו את הלקח|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8142 "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית"] בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010.}} * "ביום השלישי ראינו אכן את חיילי גולני מגיעים, לאחר קרב עקוב מדם, למוצב הריק ומניפים את דגל ישראל. מישהו העיר בפרפרזה על 'העיניים של המדינה' (כפי שכינה את החרמון לוחם גולני, בני מסס) שאפשר היה לחסוך דם אם היינו מצליחים ש'האוזניים של הפיקוד' יקשיבו לנו. נשמע ציני, אבל רק מי שלחם במלחמה זו הבין שציניות בריאה הייתה מצרך הכרחי כדי לא להתייאש ולהישאר הומני. גם האמירה הנוראה 'אני שונא את המדינה, אבל אוהב את הפלוגה שלי' נולדה במלחמה הזו." ~ על [[W:מבצע קינוח|מבצע קינוח]] במלחמת יום הכיפורים ~ [[עוזי דיין]].{{הערה|שם=למדנו את הלקח}} * "הייתי עצוב אבל המלחמה הזו נטעה בי דווקא ביטחון. ברמה הלאומית לא הצליחו לנצח אותנו אף שתפסו אותנו 'עם המכנסיים למטה'. ברמה האישית הייתי גאה שביצעתי את כל המשימות ולא נהרג לי אף חייל. כל מי שהיה מפקד במלחמה גורלית יבין זאת." ~ עוזי דיין על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=למדנו את הלקח}} * "יש לזכור כי מלחמת יום הכיפורים, על כל הקרבות שבה, היתה מלחמה "ליניארית", שבה הכוחות לחמו לפי סדר פעולות ברור, הן מבחינת האויב והן מבחינת כוחותינו, בשטח לחימה נתון. הלחימה הצפויה לנו בעתיד, בעיקר מול אויב כמו חיזבאללה, היא לחימה "מבוזרת", הפרוסה על שטח גדול. חשוב להבין שלחימה מסוג זה מחייבת הטלת "רשת" - המאפשרת לכוחות רבים לפעול בו-בזמן בשטח רחב, באופן עצמאי וללא תלות ישירה ביניהם. ההכרעה תושג בכל מפגש עם האויב של כוחות קטנים, מרמה חטיבתית, הפועלים תוך עצמאות מלאה. סכום המפגשים ישיג את הניצחון השלם. במערכה מבוזרת בחירת מקומו של המפקד קשה ומורכבת יותר מאשר במערכה ליניארית. הכנת הכוחות וירידה לפרטי התכנון מהוות עבור המפקד אתגר בפני עצמו." ~ [[מתן וילנאי]] על ההבדל בין עימותי העתיד לבין מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1="הארץ", מוסף "ספרים", 25.09.2006 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=766776&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0]).}} * "במלחמת יום כיפור הלכו כמעט כולם הביתה, ולדעתי ניצחנו. היא הסתיימה מאה קילומטר מקהיר, לא מ[[תל אביב]]. ההישג שהבאנו ב[[מלחמת לבנון השנייה]] הוא לא ההישג שאני הייתי רוצה לראות במלחמות עתידיות, בוודאי כשיחסי הכוחות הבסיסיים הם כאלה. אני חושב שתפיסת הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] בתחום הזה היא הנכונה והיא מונחלת עכשיו לצה"ל. זה בכוחנו, גם היום, בכל גזרה. אנחנו מסוגלים לעשות את זה יותר טוב, ואם נידרש לכך בעתיד גם נעשה את זה יותר טוב." ~ האלוף [[יואב גלנט]].{{הערה|מתוך ראיון בעיתון "מעריב", 30 בספטמבר 2008 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/794/495.html מקור]).}} * "מלחמת יום כיפור היתה קו השבר. הריצו אותנו מגזרה לגזרה, יזמו משימות התאבדותיות, חלקן מיותרות לחלוטין, חסרות משמעות על מפת הקרבות. אחר כך בא הרגש המר ההוא, שהחשאיות והמידור הפתולוגי מסתירים לעיתים נפיחות הרת-אסון וחוסר שיקול דעת." ~ [[אבנר שור]].{{הערה|מתוך הכתבה "אחר-כך בא הרגש המר" מאת נעמי גבע, ynet 12.02.2003 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2432015,00.html מקור]).}} * "כשהייתי סגן צעיר במלחמת יום הכיפורים ובלמתי עם בזוקה את הטנקים הסוריים על הגדרות של מחנה נפח הייתה לי תחושת התעלות. אני מוכרח להגיד את זה. זו לא חדוות מלחמה. אני לא מציע ליזום קרבות בשביל זה. אבל אני באותו רגע חשתי איזה סיפוק ושמחה מוחלטים. בהתחלה היה פחד. לא הפחד למות אלא הפחד לפשל. הפחד שלא אצליח לעצור אותם. אבל אחר כך ירד עליי איזה שקט כזה. ופתאום הכול התחבר לי. עין גב וחרב הנצורים ואין עם נסוג מחפירות חייו. לא שחשבתי באותו רגע במושגים האלה, אבל פתאום הכול היה ברור ונהיר. הרגשתי שאני עושה את הדבר שבשבילו באתי לעולם." ~ [[אפי איתם]].{{הערה|מתוך הכתבה "מנהיג מחכה לאות" מאת ארי שביט, "הארץ" 21.03.2002 ([http://www.haaretz.co.il/misc/1.781188 מקור]).}} * "באירוע לציון עשרים וחמש שנים למלחמה שנערך בזמנו בפיקוד הצפון, שאל אותי אלוף הפיקוד אז, מה המסקנה העיקרית שלי מהמלחמה. תסתכל על המפקדים שלך, עניתי לו, ותפעיל את דמיונך. האם במפקדי האוגדות שלך אתה רואה את [[רפאל איתן|רפול]], את [[W:משה פלד|מוסה פלד]], את [[W:דן לנר|דן לנר]]? תסתכל על המח"טים, האם אתה רואה שם את [[W:אביגדור בן-גל|יאנוש בן-גל]], את [[W:אורי אור|אורי אור]], את [[אמיר דרורי]], את רן שריג, את [[יוסי פלד]], יוסי בן חנן, וכן הלאה לגבי המג"דים ומפקדי הפלוגות. התוכניות חשובות, הכל חשוב, אבל הם יקבעו את התוצאה הסופית." ~ האלוף [[אורי שמחוני]].{{הערה|"צבא מופתע אך יעיל", הארץ, 12.10.2010 ([http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1224784 מקור]).}} * "'כ[[W:זאב|זאב]] על העדר'. בבואם לתאר [[W:מלחמת יום הכיפורים|ההתקפה הסורית]] על [[W:רמת הגולן|רמת-הגולן]] הישראלית בשעה 14:00, ה-6 באוקטובר 1973, נזכרו רוב הפרשנים, אוטומטית, בשורה מפורסמת זו משירו של הלורד ביירון. אפשר גם להניח כי שורה זו בדיוק עלתה במחשבתם של אלה מהפקדים הסוריים שהיו בעלי נטייה ספרותית, כאשר ליטשו את הפרטים האחרונים בתוכניות המבצעיות העתידות להעמיד מול הישראלים טנקים ותותחים במספר רב יותר מזה שמפקדי השריון המהוללים של [[W:היטלר|היטלר]] היו מסוגלים לחלום עליו. אבל הכבשים שאותן מצא הצבא הסורי באותו יום באוקטובר היו דומות יותר לאיילים גדולי-קרניים בייחום הסתיו מאשר לכבשים המבויתות אותן ניתן למצוא בשירה הפסטורלית. שתי החטיבות הישראליות שנמצאו בגולן, נחותות מהסורים מבחינה מספרית בשיעור של אחת מול תשע, היו עוצבות עילית. [[W:חטיבה 7|חטיבה שבע]] החזיקה בצפון-הגולן וכמעט לא נהדפה לאחור, בהקימה [[W:קרב עמק הבכא|מערכת-הגנה]] שהיוותה איזון עדין בין נוקשות וגמישות. מוצבים בודדים נאחזו בקרקע בעיקשות, כשהם מתעלים את החדירות הסוריות לתוך מעברי-הרים סלעיים, שבהם יכלו לפגוע בהן קבוצות ניידות של טנקים ישראלים שהמתינו מאחורי הקו הסגול. כאשר החלו התגבורות להגיע ביום השני, עדיין שלטו הישראלים במצב - בקושי. בסוף היום הרביעי, היה צבא הטנקים הסורי שהסתער על חטיבה שבע מוטל לפניה כחורבה מעלה-עשן." ~ [[טום קלנסי]] כותב על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך ספרו '''כל הפחדים כולם''', 1992, עמוד 11.}} * "[[W:חטיבה 188|חטיבת 'ברק']] החזיקה בדרום-הרמה והיתה בת-מזל פחות. כאן היו פני הקרקע מתאימים פחות להגנה, ונראה שכאן גם היתה המנהיגות הקרבית הסורית טובה יותר. בתוך שעות נשברה חטיבת 'ברק' לכמה חלקים. אף-על-פי שבהמשך הלחימה התברר שכל אחד מהחלקים הללו היה מסוכן לסורים כקן של צפעונים, מיהרו ראשי-החץ הסוריים לנצל את הפערים ולדהור לעבר יעדם האסטרטגי, הכנרת. המצב שהתפתח בשלושים ושש שעות היה , כפי שהתברר, המבחן החמור ביותר לכוחה הצבאי של ישראל מאז [[W:מלחמת השחרור|1948]]. כוחות תגבורת החלו להגיע ביום השני. את אלה היה צריך לזרוק לאזור הלחימה טיפין-טיפין - לסתום חורים, לחסום כבישים, אפילו לצרף זו לזו יחידות שנשברו בלחץ הקרב הנואש ואשר, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נטשו את שדה-הקרב לפני הערבים המתקדמים. רק ביום השלישי היו הישראלים מסוגלים לרכז את אגרוף השריון שלהם, לאגוף, ואחר-כך למחוץ, את החדירות הסוריות העמוקות. ה[[W:קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|מעבר לפעולות התקפיות]] בא ללא פסק-זמן. הסורים נזרקו לאחור לעבר בירתם בהתקפת-נגד נזעמת, ונטשו שדה-קרב זרוע טנקים שרופים ובני-אדם מרוסקים. בסוף אותו יום שמעו חיילי חטיבות 'ברק' ושבע במכשירי הרדיו שלהם שדר שהועבר מ[[W:רפאל איתן|הפיקוד העליון]] של צבא ההגנה לישראל: ''אתם הצלתם את עם ישראל''. ואכן, את זאת עשו. אבל מחוץ לישראל, פרט לאותם בתי-ספר שבהם לומדים את אומנות המלחמה, קרה דבר מוזר: קרב הגבורה הזה נשכח. כמו במלחמת ששת הימים שלשנת 1967, המבצעים המהירים יותר שנערכו ב[[W:חצי האי סיני|סיני]] היו אלה שעוררו את התרגשותו והערצתו של העולם: [[W:מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]], ה[[W:קרב החווה הסינית|קרב בחווה 'הסינית']], [[W:כיתור הארמייה השלישית של מצרים|כיתור הארמייה השלישית המצרית]] - זאת למרות ההשלכות המפחידות של הלחימה ברמת-הגולן, שהיתה קרובה הרבה יותר לבית. עם זאת, חיילי שתי החטיבות הללו שנותרו בחיים ידעו מה היה טיבו של המעשה שעשו, וקציניהן יכלו ליהנות מהידיעה כי בין חיילים מקצועיים, המכירים את מידת המיומנות ואומץ-הלב הכרוכה בעמידה כזאת, ייזכר קרב הגולן שלהם בשורה אחת עם קרבות ה[[W:קרב תרמופילאי|תרמופילים]], [[W:הקרב על הבליטה|בסטון]] וגלוסטר היל." ~ [[טום קלנסי]] כותב על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך ספרו '''כל הפחדים כולם''', 1992, עמוד 12.}} * "למחרת [[W:תקיפת המטכ"ל הסורי|הפציץ]] חיל האוויר את דמשק. על פי עדותו של סגן הרמטכ"ל דאז [[ישראל טל]], ההפצצה הזו היתה אקט של ייאוש, שנועד לסיים את המלחמה לפני שיקרה אסון – אפילו במחיר של הותרת ההישגים הקרקעיים והמורליים בידיו של האויב. "'הפצצנו את דמשק, כולל אוכלוסייתה, במגמה שסוריה תצעק 'הצילו',' אמר טל בהרצאה לאחר המלחמה. 'ב-9 באוקטובר בבוקר היתה תחושה שעצם הקיום הלאומי בסכנה ושהסיכוי להתקיים הוא קטן מאוד. מכאן שהמטרה היתה להפסיק את המלחמה מהר ובכל תנאי'." ~ [[עפר שלח]].{{הערה|בספרו [[W:המגש והכסף|המגש והכסף]], הוצאת זמורה ביתן, 2003, עמוד 32.}} * "כל אדם שהיה במלחמת יום הכיפורים, יש לו את מלחמת יום הכיפורים שלו. לכל אחד יש נקודה שהוא יזכור לעד." ~ הרב ישראל זינגרביץ, רבה של אוגדה 252 ([https://www.ynet.co.il/judaism/discourse/article/sk42rmiph מקור]) *"מלחמת יום הכיפורים חשפה למעשה שתי טעויות קונספטואליות שונות, אך קשורות זו בזו. הטעות הראשונה הייתה אי־עדכונה של תפיסת ההגנה הלאומית לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. הטעות השנייה הייתה בניית הכוננות הלאומית על קבלת התרעה מודיעינית מצבית. המחדל לא היה מודיעיני אלא מבצעי. המחדל היה בכך שהגנת המדינה נבנתה באופן שהיה עלול לקרוס אם ההתרעה לא תגיע." ~ ד"ר [[חנן שי]], [https://www.hananshai.com/2026/06/7.html?m=1 חוקרים את אסון 7 באוקטובר בקונספציה שיצרה אותו], 12 ביוני 2026 ==ראו גם== * '''[[ההלם]]''' * '''[[מלחמה משלו]]''' * '''[[תיאום כוונות (ספר)]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur War|ויקיפדיה=מלחמת יום הכיפורים|ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973|שם ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מלחמת יום הכיפורים|*]] [[קטגוריה:מלחמות ישראל|יום הכיפורים]] [[קטגוריה:שנות ה-70 של המאה ה-20]] djevfuoeosn1yi9u0kznq3nafm32dmk 236746 236744 2026-06-12T15:16:35Z קליאו 9676 קיצור פתיח 236746 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israeli Tanks Cross the Suez Canal - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|שמאל|ממוזער|235 פיקסלים|כוחות צה"ל בתעלת סואץ]] [[קובץ:Yomkippurribon.jpg|שמאל|ממוזער|178px|אות מלחמת יום הכיפורים]] '''[[w:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]]''' התנהלה בין 6 באוקטובר ל־24 באוקטובר 1973 למול צבאות מצרים וסוריה. היא הייתה מהקשות שבמלחמות ישראל. ==ערב המלחמה== * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] בראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "אני לא חושב שקיימת סכנה לבטחונה של ישראל... היום ההכרה בעולם הערבי היא שבכוח לא יכולים לפתור את הבעיה." ~ הרמטכ"ל הקודם, [[חיים בר-לב]] בשיח לציון 25 שנה ל"מעריב", 1973, לפני המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 235.}} * "כמה פעמים יכול מנהיג לחזור על אותו איום?" ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] על איומיו של סאדאת במלחמה בשנים 1971–1973, בדיון שנערך ב-6 באפריל 1973, חצי שנה לפני המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 233.}} * "אינני מאמין, כי בדורנו תהיה עוד מלחמה מסוג זה (מלחמה על הקיום), כמו בתש"ח וב-67'. זהו אחד ההישגים של [[מלחמת ששת הימים]], שבעטייה נתבטלו התנאים, המעמידים אותנו לפני מלחמה כזאת." ~ [[יגאל ידין]] בראיון ל"מעריב", 6 במאי 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 269.}} * "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה." ~ [[משה דיין]] בראיון לשבועון "טיים", השבוע המסתיים ב-30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 273.}} * "אתה מדבר שטויות. לא תהיה מלחמה – לא בקיץ הזה ולא בקיץ הבא. בשנים הקרובות בכלל לא תהיה מלחמה בארץ־ישראל". ~ משה דיין לאלוף [[רחבעם זאבי]], שלושה ימים לפני יום הכיפורים 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 26.}} ==במהלך המלחמה== * "חורבן הבית השלישי" (או "הפסדנו את הבית השלישי") ~ שר הביטחון [[משה דיין]] (כך שמע אותו אחד האלופים) ב-7 באוקטובר אחר הצהריים בשדה דב, עם שובו מביקור אצל האלוף [[שמואל גונן]] בחזית הדרום.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 63, 68.}} * "הדור הזה של 73', הוא עולה על הדור של 67', שעלה על הדור של 58', שעלה על הדור של 48'. הדור החדש הזה הוא דור לוחמים, שאתם עוד אחרי המלחמה הרבה זמן תכתבו את האגדות שלהם".{{הערה|שם=נשבור להם את העצמות ב"כאן"|1=[https://www.youtube.com/watch?v=XOzVm6eGmRc היום ה-3 ללחימה, הרמטכ"ל דוד אלעזר: "נשבור להם את העצמות"], בערוץ היוטיוב של תאגיד השידור "כאן".}} ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, 8 באוקטובר 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 106.}} * "אני חוזה עכשיו רק דבר אחד, שאנחנו נמשיך לתקוף ואנחנו נמשיך להכות ואנחנו נשבור להם את העצמות" ~ הרמטכ"ל דוד אלעזר בתשובה לשאלת דן שילון אם הוא חוזה מלחמה קצרה או ארוכה, במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, 8 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=נשבור להם את העצמות ב"כאן"}} * "כיום אנחנו במצב שצריכים להאמין במשהו. לאחד יש אמונה דתית. לאחר יש אמונה מיסטית. קצין מקיבוץ חפץ חיים אומר: 'אלוהים יעזור ויהיה בסדר'; וקצין מגבעת חיים אומר: 'יהיה בסדר'. לכל אחד מהם יש אמונה, אם כי שונה, בקיומו של העם היהודי ונצחיותה של ארץ ישראל." ~ [[דני מט]] בשיחה עם חייליו ב"אפריקה", בעת שהיה מפקד [[W:חטיבה 55|חטיבת צנחני מילואים]], במהלך מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=248&itemType=0 מקור] {{קישור שבור}}}} * "כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות. [...] מפליא עד כמה הצלחנו ביצירת עובדה זו, שהעם כולו צבא." ~ [[יונתן נתניהו]] * "הוכח בבירור פעם נוספת שכוח שלנו שלוחם על-פי כל הכללים הפשוטים מנצח... יש להקפיד בכל מקרה על רתקים רציניים לפני כל תנועה בשטח... באופן ברור מושג שלב ההכרעה כשהאויב נכנס למצב נפשי תבוסתני. שלב השבירה מתממש כשבאויב נכנסת אימת המוות. פחד זה משתק אנשים לחלוטין... עד שלא מושגת תוצאה זאת, ימשיך האויב לשקול את מעשיו ולהוות יריב מסוכן." ~ מתוך דו"ח שכתב [[יוני נתניהו]] על הקרב עליו פיקד כנגד הקומנדו הסורי במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|'''הקרב האחרון של יוני''' מאת עידו נתניהו, הוצאת "מעריב", 1991, עמוד 117.}} * [[הנרי קיסינג'ר|קיסינג'ר]] ל[[גולדה מאיר|גולדה]] בזמן מלחמת יום הכיפורים: "קודם כל אני אמריקני, אחר־כך מזכיר המדינה של ארצות הברית ואחר־כך יהודי" גולדה בתגובה: "אנחנו קוראים מימין לשמאל" (הכוונה הייתה בכך שגולדה רצתה לעורר אצל קיסינג'ר רגשות יהודיים בכדי שיעזור לישראל במאמץ המלחמתי בזמן מלחמת יוה"כ). * "תוציא אותו החוצה! תוציא אותו!" ~ הרמטכ"ל דוד אלעזר לאלוף פיקוד דרום [[שמואל גונן]], כאשר הוא שומע כי בניגוד להנחיותיו, כוח סיור של אוגדת [[אריאל שרון]] הגיע לאגם המר הגדול ומבקש לצלוח את התעלה, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=ברטוב 130|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 130.}} * "אני אומר לך שלא צולח! לא צולח! לא צולח!" ~ האלוף גונן לשרון, בעקבות זעמו של הרמטכ"ל, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=ברטוב 130}} * "תוציא אותו החוצה! אני לא הולך לצלוח!" ~ הרמטכ"ל דדו חוזר על דרישתו בפני האלוף גונן, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 132.}} * "זו התפנית במלחמה, ואם אי פעם יכתבו את ההיסטוריה וישחזרו כיצד עשינו את זה, יתברר שזו הייתה שיא החוצפה." ~ רא"ל [[דוד אלעזר]] רגע אחרי שנודע לו כי כוחות [[W:חטיבה 55|צנחנים]] הצליחו לבצע את [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=מתוך הספר '''צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973''', מאת ד"ר עמיר אזוב, הוצאת דביר, עמ' 136 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/723.html?hp=1&cat=875 מקור] {{קישור שבור}})}} * "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מ[[ארצות הברית]], את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן." ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]], לקראת סוף המלחמה ==לאחר המלחמה== * "החטא שחטאנו לפניך בקלות ראש. לא הערכנו את היכולת שלהם, והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו – 270 הטנקים, מעט הארטילריה וחיל־האוויר – יבלמו כל נסיון־התקפה. ביום שישי בלילה הלכנו כולנו לישון, למרות מה שראינו בעינינו מעבר לתעלה, לא מתוך הכרה, שבשבת תפרוץ מלחמה." ~ אלוף פיקוד דרום, [[שמואל גונן]] (גורודיש), לאחר המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 323.}} * "אם לאחר המלחמה הקודמת ([[מלחמת ששת הימים]]) ראינו שהתפתחה האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי'... באה המלחמה הזאת והפריכה את הגישה הזאת מיסודה. הרעיון המתרברב שצה"ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים... רק התפילות עמדו לנו ורק הקב"ה הציל אותנו... המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של כוחי ועצם ידי." ~ [[הרב שך]]. * "הטיל כופף את כנף המטוס." ~ [[עזר ויצמן]] בעקבות האבדות הכבדות שספג [[W:חיל האוויר|חיל האוויר]] במלחמת יום הכיפורים מטילי קרקע אויר * "זה היה ניהול גאוני של המלחמה הזאת, עם כל הצרות שהיו לו." ~ גולדה מאיר על הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]].{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 53.}} * "אם היה גיבור במלחמה הזאת – זה היה דדו." ~ גולדה מאיר בראיון ל"על המשמר", ערב ראש השנה, תשל"ח.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 69. ואילו בעמ' 7: "אם היה גיבור במלחמת יום הכיפורים – דדו היה האיש".}} * "מי שניהל את המלחמה ולקח אחריות למהלכים גורליים, שלדעתי הצילו את המדינה, היה דדו. בתוך זה ההחלטה ללכת תחילה לצפון – ורק אחר־כך לדרום. הוא יכול היה לקבל גם החלטה הפוכה – אבל מישהו צריך היה להחליט! לא היה אז אחד בכל המדינה, שהיה מסוגל לקבל החלטה!" ~ ישכה שדמי {{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 51.}} * "כשדדו לא היה – המטה־הכללי לא כל־כך תיפקד... אין ויכוח על כך, שהוא ניהל את הקרב, הוא ניהל את המלחמה, דיין היה די מעורער, וגולדה...נשענה בעיקר על דדו, על הדיווחים, על הביטחון שבסופו של דבר נעשה את המלאכה... ה'בור' היה מלא גנראלים... לא יכולת לחשוב, כל אחד נתן עצות. רק בסוף המלחמה גירש את כולם, אבל לקח זמן עד שאזר חוצפה ועוז לגרש רמטכ"לים מהחדר". ~ רב אלוף צבי צור.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 116–117.}} * "אחד הרגעים היותר מעצבים במסלול הצבאי שלי היה במלחמת יום הכיפורים. הייתי מפקד [[W:סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]], יחידה שיודעת לעשות כל משימה. אנשים מצויינים כמו היום. ולפתע, בערב אחד אתה חש שלמעשה אתה לא מוכן, מידה מסויימת של חוסר אונים, של הפתעה. לאחר שחלפה המלחמה נצרב לי בתודעה באופן מאוד משמעותי ואני אמרתי לעצמי שבמהלך שנותי כמפקד, כל עוד אמשיך בצבא, אני אעשה כל מאמץ על מנת לא להיקלע לסיטואציה דומה." ~ הרמטכ"ל [[שאול מופז]], בשיחה מול מפקדים וחיילים, יולי 2002.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1976213,00.html מקור]}} * "זהו עבורי טקס סיום קורס הקצינים האחרון כראש המטה הכללי. לאורך השנים הגעתי פעמים רבות לשערי בה"ד אחד כדי לשוחח עם מפקדי העתיד של צה"ל, והמפגשים‬ עם הרוח המיוחדת שלהם ועם הקסם המיוחד של המקום הזה – הפכו את הביקורים האלו לאחת מהנעימות‬ ‫והחשובות שבחובותיי כרמטכ"ל. שנים ארוכות עברו מאז שהוענקה לי סיכת המ"מ מידי רב-אלוף [[דוד אלעזר]], זכרו לברכה, ואני עדיין זוכר‬ היטב את המסעות ואת האימונים שעברתי בין נופי המדבר של בית הספר לקצינים.‬ ‫לא פחות אני זוכר את יציאתי מכאן אל שדות הקרב של החזית הדרומית במלחמת יום הכיפורים ואת‬ ‫תמונות הטנקים הישראליים הנסוגים תחת האש המצרית בימים הראשונים של הלחימה." ~ רא"ל [[גבי אשכנזי]] נפרד מבית הספר לקצינים.{{הערה|מתוך הכתבה "הרמטכ"ל אשכנזי נפרד ממגרש המסדרים של בה"ד 1", 26.10.2010, אתר צה"ל ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/10/2603.htm מקור]).}} * "קיבלתי החלטה שאני מציע את עצמי לחזור כמ"מ ל[[W:נח"ל מוצנח|גדוד 50]] לשנה אחת. זה היה בגלל המצב הכללי במדינה וגם על רקע הדיווחים הקשים על מה שקרה לגדוד." ~ [[משה יעלון]] על חזרתו לצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=בדרך לאיסמעיליה|1=מתוך הכתבה "בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50", מאת עמוס הראל, "הארץ" 03.10.2003 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=346703&objNo=53936&returnParam=Y ראיון])}} * "הלקח הראשון שלי מהמלחמה הוא: הטל ספק. אל תסמוך על שום דבר. זה אחד המסרים שאני מעביר בהרצאות לצוערים בבה"ד 1: תשאלו תמיד שאלות. יש בצה"ל חופש מחשבה וחובה של ביקורת. לפני שקיבלתי את תפקיד ראש אמ"ן, קראתי את כל דו"ח אגרנט ואחר כך ישבתי שעות ארוכות עם [[W:אלי זעירא|אלי זעירא]], [[W:יואל בן-פורת|יואל בן-פורת]] ואחרים. שאלתי את עצמי אם זה יכול לקרות עוד פעם. התשובה היא שזה עלול לקרות. בסופו של דבר אנחנו רק בני אדם ואנשים מחפשים קונצפציות להיאחז בהן. זה מסוכן, בעיקר כשיש מפקדים עם כריזמה שמשליטים את דעתם ולא מאפשרים דיון פתוח. גם היום הדיונים אצלי לא מתנהלים על פי סדר הדרגות, כי השכל לא נמצא רק למעלה. אני לא יודע יותר טוב ממח"ט שומרון (שכם) מה קורה אצלו. אני צריך להקשיב לו." ~ [[משה יעלון]] על מסקנותיו ממלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=בדרך לאיסמעיליה}} * "אני, בכל אופן, לא הרגשתי מעולם באחריות כה כבדה כמו באותן שעות. הרגשתי שאנו הראשונים במהלך גורלי זה, וכי עיני כל ישראל נשואות אלינו. ידעתי שכולם – המטה הכללי, הפיקוד, ובוודאי האוגדה, ומי יודע מי עוד – מאזינים לרשת הקשר שלנו וממתינים לשמוע את מילת הקוד הגואלת 'אקפולקו', דהיינו: גל ראשון צלח ונאחז בגדה המערבית." ~ [[דני מט]] על [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים. * "למרות שמסביב היו הגבעות שחורות ממצרִים, ההרגשה שלנו היתה שבשישה עשר בחודש המצרים היו מבולבלים לגמרי ושהיה אפשר להמשיך להתקדם." ~ האלוף [[דני מט]], שהיה מפקד [[W:חטיבה 55|חטיבת צנחנים מילואים "חוד החנית"]], על [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך הספר '''צליחה''' מאת ד"ר עמיר אזוב עמוד 174.}} * "כשהייתי חייל ב[[W:שייטת 13|שייטת]] הייתי רץ קשר של [[W:יהונתן בשיא|יהונתן בשיא]] וכבר אז היו לנו הרבה שיחות על יהדות כי מאוד התעניינתי. מלחמת יום הכיפורים הייתה מכה חזקה בנפש פנימה והעלתה הרבה שאלות של חיים, אבל נקודת ההתחלה של תהליך התשובה הייתה בעקבות שיחת סיכום שהעברתי לפלוגה שגייסתי אחרי המלחמה, בסיום מסלול הלוחם שלהם. ישבנו למרגלות דיונה ארוכה בסיני, דיברתי אתם בפאתוס, ופתאום הייתה לי תחושה, תוך כדי דיבור, שאני יכול לומר באותו הניגון תכנים הפוכים לגמרי. הרגשתי שמה שאמרתי להם לא מחלחל אליי. נהרגו לי עשרות חברים במלחמה. תשעה מהכיתה שלי בפנימייה הצבאית נהרגו. הרגשתי שזה יכול להביא אותי למסקנות הפוכות מהאידיאולוגיה שהרצתי להם, אבל התקליט המשיך לעבוד." ~ תא"ל הרב [[אביחי רונצקי]] על המלחמה.{{הערה|1=מתוך הכתבה "הי דרומה: הרבצ"ר שעבר לגור בקומונה" מאת אלישיב רייכנר "nrg מעריב" 02.12.2010 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/184/660.html?hp=1&cat=468 ראיון])}} * "כשאני חושב היום מה הניע אותנו להתלכד כגוף אחד ולהילחם ללא קושיות ותהיות, קשה לי להשיב על כך באופן החלטי, אך נדמה לי שסיבת הדבר הייתה החינוך. דיברנו ועשינו ציונות ללא בושה. הקשר לארץ-ישראל היה טבעי." ~ תא"ל הרב [[אביחי רונצקי]].{{הערה|מתוך מאמרו "הקרב ששינה את חיי", "מעריב", ‏ 27.09.2009, על חוויותיו ממלחמת יום הכיפורים ([http://www.shaked424.co.il/124838/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C מקור]).}} * "רצינו מאוד שאת הימים הרחוקים של [[W:מלחמת יום הכיפורים|סתיו 73']], למשל, נזכור על פי תווית יין הבוז'ולה שמזגנו על מרפסת כלשהי הצופה לים התיכון, אבל לא יצא לנו. יצא לנו להעריץ מאגיסטים מפורסמים בהיסטוריה מתוך הכרה שזאת המציאות היחידה האפשרית. לא היה לנו [[W:ערוץ 2|ערוץ 2]], וידענו שאנחנו צודקים. ידידים ותיקים, בני מחזור יקרים (נמצא כאן מישהו מנובמבר 69'?), באנו היום להיפרד מה[[W:מא"ג|מאג]]. הטקס יהיה קצר, ובוגר. מן הסתם יש מישהו שנוטש עכשיו את הדף בגועל. אל תיבוש חבר. תעשה מה שבא לך. אנחנו ממשיכים בטקס. מותר לעשן, מותר להוריד כובעים. ובכן, בימים אלה מוציא צה"ל את הכלי שלנו לפנסיה. המאג, רבותי, אגדה בחיינו, סיים השנה, למעשה, את שירותו המסור בחטיבות החי"ר הסדירות. שחקן הציר, סוס העבודה, שמשך בעול כמעט 30 שנה, יילך וייעלם אט אט מהנוף. ה[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]] ו[[W:חטיבת גבעתי|גבעתי]], [[W:חטיבת גולני|גולני]] וה[[W:חטיבת הנח"ל|נח"ל]] כבר החליפו אותו במקלע החדש, '[[W:נגב (מקלע)|נגב]]'. תמה תקופה." ~ מתוך מאמר מאת [[אביחי פגר]], "שלום לידיד", "הארץ". * "נהרגו לנו 130 לוחמים, 310 פצועים, מתוכם מפקדים רבים, כל שרשרת הפיקוד. ועם זאת, כושר הלחימה של [[W:חטיבת גולני|החטיבה]] לא נפגע. כל הזמן הצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים ששירתו בחטיבה. צריך לזכור שאנחנו איבדנו את מג"ד 17 דובי דרור, בשמונה בחודש, בקרב החרמון הראשון. איבדנו את מג"ד 12 יענקלה שחר, בהתקפת הנגד על כוח סורי שחדר עד לכביש מסעדה-קוניטרה באזור בוקעתה בתשעה בחודש, איבדנו את הסמח"ט שלי רובק'ה אליעז, את מפקד הסיירת שמריהו ויניק שנפצע בתחילת המלחמה. היה לו רסיס בראש, אבל הוא לא רצה להתפנות. לקראת העלייה לחרמון אני שלחתי אותו בפקודה לרופא החטיבתי לצילום ראש, הוא נהרג ב-22 באוקטובר. נהרגו גם הרבה מפקדי פלוגות, אחד הסמג"דים שהתמנה תוך כדי לחימה נהרג בפגז האחרון של המלחמה. היו גם פצועים רבים. המח"ט נפצע ב-22 בחודש, גם מג"ד 51 נפצע. אבל למרות זאת החטיבה לחמה ברציפות, ללא שום הפוגה." ~ [[אמיר דרורי]] על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך הכתבה "גולני היה חייב לכבוש את החרמון", מאת עמית נבון, "nrg מעריב", ‏ 02.10.2003 ([http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/550/204.html ראיון]). * "זה לא חלף לי בראש ולו לרגע אחד. אפילו לא פסיק של מחשבה כזו. היה לי ברור בכל שנייה ושנייה במהלך הקרב הזה שאנחנו כובשים את החרמון. תבין, בתודעה שלי לא היתה בכלל אפשרות אחרת." ~ [[W:יואב גולן (לוי)|יואב גולן (לוי)]] על [[W:מבצע קינוח|מבצע קינוח]] במלחמה.{{הערה|מתוך הכתבה "גיבור בעל כורחו", מאת אבי צור ראיון עם יואב גולן קצין האג"ם של חטיבת גולני שפיקד על השלמת כיבוש החרמון, מתוך ביטאון "הלוחם" של ארגון נכי צה"ל גיליון 196 דצמבר 2005.}} * "בישראל אפשר לדעת מאיזה דור אתה על ידי זיהוי המלחמה שאליה אתה מתכוון באומרך 'המלחמה' ללא תוספת שמה הפרטי. כשסבתי בתיה הייתה אומרת 'בזמן המלחמה' ונאנחת, היה ברור שהיא מתכוונת למה שהיא קראה 'המלחמה העולמית השנייה'. אמא מימי עד היום קוראת 'המלחמה' אך ורק למלחמת השחרור ולא לאף מלחמה אחרת. אנחנו, ילדי מלחמת העצמאות וקום המדינה, לחמנו כחיילים צעירים ב[[מלחמת ששת הימים]], כקצינים במלחמת ההתשה וכמג"דים במלחמת לבנון הראשונה. אבל התואר 'המלחמה' שמור איתנו למלחמה אחת ויחידה, זו שעיצבה את דמותנו – מלחמת יום הכיפורים." ~ [[עוזי דיין]].{{הערה|שם=למדנו את הלקח|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8142 "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית"] בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010.}} * "ביום השלישי ראינו אכן את חיילי גולני מגיעים, לאחר קרב עקוב מדם, למוצב הריק ומניפים את דגל ישראל. מישהו העיר בפרפרזה על 'העיניים של המדינה' (כפי שכינה את החרמון לוחם גולני, בני מסס) שאפשר היה לחסוך דם אם היינו מצליחים ש'האוזניים של הפיקוד' יקשיבו לנו. נשמע ציני, אבל רק מי שלחם במלחמה זו הבין שציניות בריאה הייתה מצרך הכרחי כדי לא להתייאש ולהישאר הומני. גם האמירה הנוראה 'אני שונא את המדינה, אבל אוהב את הפלוגה שלי' נולדה במלחמה הזו." ~ על [[W:מבצע קינוח|מבצע קינוח]] במלחמת יום הכיפורים ~ [[עוזי דיין]].{{הערה|שם=למדנו את הלקח}} * "הייתי עצוב אבל המלחמה הזו נטעה בי דווקא ביטחון. ברמה הלאומית לא הצליחו לנצח אותנו אף שתפסו אותנו 'עם המכנסיים למטה'. ברמה האישית הייתי גאה שביצעתי את כל המשימות ולא נהרג לי אף חייל. כל מי שהיה מפקד במלחמה גורלית יבין זאת." ~ עוזי דיין על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=למדנו את הלקח}} * "יש לזכור כי מלחמת יום הכיפורים, על כל הקרבות שבה, היתה מלחמה "ליניארית", שבה הכוחות לחמו לפי סדר פעולות ברור, הן מבחינת האויב והן מבחינת כוחותינו, בשטח לחימה נתון. הלחימה הצפויה לנו בעתיד, בעיקר מול אויב כמו חיזבאללה, היא לחימה "מבוזרת", הפרוסה על שטח גדול. חשוב להבין שלחימה מסוג זה מחייבת הטלת "רשת" - המאפשרת לכוחות רבים לפעול בו-בזמן בשטח רחב, באופן עצמאי וללא תלות ישירה ביניהם. ההכרעה תושג בכל מפגש עם האויב של כוחות קטנים, מרמה חטיבתית, הפועלים תוך עצמאות מלאה. סכום המפגשים ישיג את הניצחון השלם. במערכה מבוזרת בחירת מקומו של המפקד קשה ומורכבת יותר מאשר במערכה ליניארית. הכנת הכוחות וירידה לפרטי התכנון מהוות עבור המפקד אתגר בפני עצמו." ~ [[מתן וילנאי]] על ההבדל בין עימותי העתיד לבין מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1="הארץ", מוסף "ספרים", 25.09.2006 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=766776&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0]).}} * "במלחמת יום כיפור הלכו כמעט כולם הביתה, ולדעתי ניצחנו. היא הסתיימה מאה קילומטר מקהיר, לא מ[[תל אביב]]. ההישג שהבאנו ב[[מלחמת לבנון השנייה]] הוא לא ההישג שאני הייתי רוצה לראות במלחמות עתידיות, בוודאי כשיחסי הכוחות הבסיסיים הם כאלה. אני חושב שתפיסת הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] בתחום הזה היא הנכונה והיא מונחלת עכשיו לצה"ל. זה בכוחנו, גם היום, בכל גזרה. אנחנו מסוגלים לעשות את זה יותר טוב, ואם נידרש לכך בעתיד גם נעשה את זה יותר טוב." ~ האלוף [[יואב גלנט]].{{הערה|מתוך ראיון בעיתון "מעריב", 30 בספטמבר 2008 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/794/495.html מקור]).}} * "מלחמת יום כיפור היתה קו השבר. הריצו אותנו מגזרה לגזרה, יזמו משימות התאבדותיות, חלקן מיותרות לחלוטין, חסרות משמעות על מפת הקרבות. אחר כך בא הרגש המר ההוא, שהחשאיות והמידור הפתולוגי מסתירים לעיתים נפיחות הרת-אסון וחוסר שיקול דעת." ~ [[אבנר שור]].{{הערה|מתוך הכתבה "אחר-כך בא הרגש המר" מאת נעמי גבע, ynet 12.02.2003 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2432015,00.html מקור]).}} * "כשהייתי סגן צעיר במלחמת יום הכיפורים ובלמתי עם בזוקה את הטנקים הסוריים על הגדרות של מחנה נפח הייתה לי תחושת התעלות. אני מוכרח להגיד את זה. זו לא חדוות מלחמה. אני לא מציע ליזום קרבות בשביל זה. אבל אני באותו רגע חשתי איזה סיפוק ושמחה מוחלטים. בהתחלה היה פחד. לא הפחד למות אלא הפחד לפשל. הפחד שלא אצליח לעצור אותם. אבל אחר כך ירד עליי איזה שקט כזה. ופתאום הכול התחבר לי. עין גב וחרב הנצורים ואין עם נסוג מחפירות חייו. לא שחשבתי באותו רגע במושגים האלה, אבל פתאום הכול היה ברור ונהיר. הרגשתי שאני עושה את הדבר שבשבילו באתי לעולם." ~ [[אפי איתם]].{{הערה|מתוך הכתבה "מנהיג מחכה לאות" מאת ארי שביט, "הארץ" 21.03.2002 ([http://www.haaretz.co.il/misc/1.781188 מקור]).}} * "באירוע לציון עשרים וחמש שנים למלחמה שנערך בזמנו בפיקוד הצפון, שאל אותי אלוף הפיקוד אז, מה המסקנה העיקרית שלי מהמלחמה. תסתכל על המפקדים שלך, עניתי לו, ותפעיל את דמיונך. האם במפקדי האוגדות שלך אתה רואה את [[רפאל איתן|רפול]], את [[W:משה פלד|מוסה פלד]], את [[W:דן לנר|דן לנר]]? תסתכל על המח"טים, האם אתה רואה שם את [[W:אביגדור בן-גל|יאנוש בן-גל]], את [[W:אורי אור|אורי אור]], את [[אמיר דרורי]], את רן שריג, את [[יוסי פלד]], יוסי בן חנן, וכן הלאה לגבי המג"דים ומפקדי הפלוגות. התוכניות חשובות, הכל חשוב, אבל הם יקבעו את התוצאה הסופית." ~ האלוף [[אורי שמחוני]].{{הערה|"צבא מופתע אך יעיל", הארץ, 12.10.2010 ([http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1224784 מקור]).}} * "'כ[[W:זאב|זאב]] על העדר'. בבואם לתאר [[W:מלחמת יום הכיפורים|ההתקפה הסורית]] על [[W:רמת הגולן|רמת-הגולן]] הישראלית בשעה 14:00, ה-6 באוקטובר 1973, נזכרו רוב הפרשנים, אוטומטית, בשורה מפורסמת זו משירו של הלורד ביירון. אפשר גם להניח כי שורה זו בדיוק עלתה במחשבתם של אלה מהפקדים הסוריים שהיו בעלי נטייה ספרותית, כאשר ליטשו את הפרטים האחרונים בתוכניות המבצעיות העתידות להעמיד מול הישראלים טנקים ותותחים במספר רב יותר מזה שמפקדי השריון המהוללים של [[W:היטלר|היטלר]] היו מסוגלים לחלום עליו. אבל הכבשים שאותן מצא הצבא הסורי באותו יום באוקטובר היו דומות יותר לאיילים גדולי-קרניים בייחום הסתיו מאשר לכבשים המבויתות אותן ניתן למצוא בשירה הפסטורלית. שתי החטיבות הישראליות שנמצאו בגולן, נחותות מהסורים מבחינה מספרית בשיעור של אחת מול תשע, היו עוצבות עילית. [[W:חטיבה 7|חטיבה שבע]] החזיקה בצפון-הגולן וכמעט לא נהדפה לאחור, בהקימה [[W:קרב עמק הבכא|מערכת-הגנה]] שהיוותה איזון עדין בין נוקשות וגמישות. מוצבים בודדים נאחזו בקרקע בעיקשות, כשהם מתעלים את החדירות הסוריות לתוך מעברי-הרים סלעיים, שבהם יכלו לפגוע בהן קבוצות ניידות של טנקים ישראלים שהמתינו מאחורי הקו הסגול. כאשר החלו התגבורות להגיע ביום השני, עדיין שלטו הישראלים במצב - בקושי. בסוף היום הרביעי, היה צבא הטנקים הסורי שהסתער על חטיבה שבע מוטל לפניה כחורבה מעלה-עשן." ~ [[טום קלנסי]] כותב על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך ספרו '''כל הפחדים כולם''', 1992, עמוד 11.}} * "[[W:חטיבה 188|חטיבת 'ברק']] החזיקה בדרום-הרמה והיתה בת-מזל פחות. כאן היו פני הקרקע מתאימים פחות להגנה, ונראה שכאן גם היתה המנהיגות הקרבית הסורית טובה יותר. בתוך שעות נשברה חטיבת 'ברק' לכמה חלקים. אף-על-פי שבהמשך הלחימה התברר שכל אחד מהחלקים הללו היה מסוכן לסורים כקן של צפעונים, מיהרו ראשי-החץ הסוריים לנצל את הפערים ולדהור לעבר יעדם האסטרטגי, הכנרת. המצב שהתפתח בשלושים ושש שעות היה , כפי שהתברר, המבחן החמור ביותר לכוחה הצבאי של ישראל מאז [[W:מלחמת השחרור|1948]]. כוחות תגבורת החלו להגיע ביום השני. את אלה היה צריך לזרוק לאזור הלחימה טיפין-טיפין - לסתום חורים, לחסום כבישים, אפילו לצרף זו לזו יחידות שנשברו בלחץ הקרב הנואש ואשר, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נטשו את שדה-הקרב לפני הערבים המתקדמים. רק ביום השלישי היו הישראלים מסוגלים לרכז את אגרוף השריון שלהם, לאגוף, ואחר-כך למחוץ, את החדירות הסוריות העמוקות. ה[[W:קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|מעבר לפעולות התקפיות]] בא ללא פסק-זמן. הסורים נזרקו לאחור לעבר בירתם בהתקפת-נגד נזעמת, ונטשו שדה-קרב זרוע טנקים שרופים ובני-אדם מרוסקים. בסוף אותו יום שמעו חיילי חטיבות 'ברק' ושבע במכשירי הרדיו שלהם שדר שהועבר מ[[W:רפאל איתן|הפיקוד העליון]] של צבא ההגנה לישראל: ''אתם הצלתם את עם ישראל''. ואכן, את זאת עשו. אבל מחוץ לישראל, פרט לאותם בתי-ספר שבהם לומדים את אומנות המלחמה, קרה דבר מוזר: קרב הגבורה הזה נשכח. כמו במלחמת ששת הימים שלשנת 1967, המבצעים המהירים יותר שנערכו ב[[W:חצי האי סיני|סיני]] היו אלה שעוררו את התרגשותו והערצתו של העולם: [[W:מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]], ה[[W:קרב החווה הסינית|קרב בחווה 'הסינית']], [[W:כיתור הארמייה השלישית של מצרים|כיתור הארמייה השלישית המצרית]] - זאת למרות ההשלכות המפחידות של הלחימה ברמת-הגולן, שהיתה קרובה הרבה יותר לבית. עם זאת, חיילי שתי החטיבות הללו שנותרו בחיים ידעו מה היה טיבו של המעשה שעשו, וקציניהן יכלו ליהנות מהידיעה כי בין חיילים מקצועיים, המכירים את מידת המיומנות ואומץ-הלב הכרוכה בעמידה כזאת, ייזכר קרב הגולן שלהם בשורה אחת עם קרבות ה[[W:קרב תרמופילאי|תרמופילים]], [[W:הקרב על הבליטה|בסטון]] וגלוסטר היל." ~ [[טום קלנסי]] כותב על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך ספרו '''כל הפחדים כולם''', 1992, עמוד 12.}} * "למחרת [[W:תקיפת המטכ"ל הסורי|הפציץ]] חיל האוויר את דמשק. על פי עדותו של סגן הרמטכ"ל דאז [[ישראל טל]], ההפצצה הזו היתה אקט של ייאוש, שנועד לסיים את המלחמה לפני שיקרה אסון – אפילו במחיר של הותרת ההישגים הקרקעיים והמורליים בידיו של האויב. "'הפצצנו את דמשק, כולל אוכלוסייתה, במגמה שסוריה תצעק 'הצילו',' אמר טל בהרצאה לאחר המלחמה. 'ב-9 באוקטובר בבוקר היתה תחושה שעצם הקיום הלאומי בסכנה ושהסיכוי להתקיים הוא קטן מאוד. מכאן שהמטרה היתה להפסיק את המלחמה מהר ובכל תנאי'." ~ [[עפר שלח]].{{הערה|בספרו [[W:המגש והכסף|המגש והכסף]], הוצאת זמורה ביתן, 2003, עמוד 32.}} * "כל אדם שהיה במלחמת יום הכיפורים, יש לו את מלחמת יום הכיפורים שלו. לכל אחד יש נקודה שהוא יזכור לעד." ~ הרב ישראל זינגרביץ, רבה של אוגדה 252 ([https://www.ynet.co.il/judaism/discourse/article/sk42rmiph מקור]) *"מלחמת יום הכיפורים חשפה למעשה שתי טעויות קונספטואליות שונות, אך קשורות זו בזו. הטעות הראשונה הייתה אי־עדכונה של תפיסת ההגנה הלאומית לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. הטעות השנייה הייתה בניית הכוננות הלאומית על קבלת התרעה מודיעינית מצבית. המחדל לא היה מודיעיני אלא מבצעי. המחדל היה בכך שהגנת המדינה נבנתה באופן שהיה עלול לקרוס אם ההתרעה לא תגיע." ~ ד"ר [[חנן שי]], [https://www.hananshai.com/2026/06/7.html?m=1 חוקרים את אסון 7 באוקטובר בקונספציה שיצרה אותו], 12 ביוני 2026 ==ראו גם== * '''[[ההלם]]''' * '''[[מלחמה משלו]]''' * '''[[תיאום כוונות (ספר)]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur War|ויקיפדיה=מלחמת יום הכיפורים|ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973|שם ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מלחמת יום הכיפורים|*]] [[קטגוריה:מלחמות ישראל|יום הכיפורים]] [[קטגוריה:שנות ה-70 של המאה ה-20]] cou9a9oyp3gfpn1ogitfj6z8fvfxqqz 236748 236746 2026-06-12T15:20:25Z קליאו 9676 עריכה 236748 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israeli Tanks Cross the Suez Canal - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|שמאל|ממוזער|235 פיקסלים|כוחות צה"ל בתעלת סואץ]] [[קובץ:Yomkippurribon.jpg|ממוזער|156px|אות מלחמת יום הכיפורים]] '''[[w:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]]''' התנהלה בין 6 באוקטובר ל־24 באוקטובר 1973 למול צבאות מצרים וסוריה. היא הייתה מהקשות שבמלחמות ישראל. ==ערב המלחמה== * "אילו אני הייתי אמריקנית, הייתי אומרת: ניתן ל[[אנואר סאדאת|סאדאת]] להתבשל קצת במיץ שלו. שיישב ויחשוב ויעשה חשבון נפש וחשבון עולמו. ואחר־כך, כאשר יגמור לחשוב, ויחליט שהוא באמת רוצה לגמור עם המלחמה – אז הוא צריך להתיישב ליד השולחן." ~ ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] בראיון לדב גולדשטיין, מעריב, 9 באוגוסט 1972.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''' (1978), כרך ראשון, עמ' 220.}} * "אני לא חושב שקיימת סכנה לבטחונה של ישראל... היום ההכרה בעולם הערבי היא שבכוח לא יכולים לפתור את הבעיה." ~ הרמטכ"ל הקודם, [[חיים בר-לב]] בשיח לציון 25 שנה ל"מעריב", 1973, לפני המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 235.}} * "כמה פעמים יכול מנהיג לחזור על אותו איום?" ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] על איומיו של סאדאת במלחמה בשנים 1971–1973, בדיון שנערך ב-6 באפריל 1973, חצי שנה לפני המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 233.}} * "אינני מאמין, כי בדורנו תהיה עוד מלחמה מסוג זה (מלחמה על הקיום), כמו בתש"ח וב-67'. זהו אחד ההישגים של [[מלחמת ששת הימים]], שבעטייה נתבטלו התנאים, המעמידים אותנו לפני מלחמה כזאת." ~ [[יגאל ידין]] בראיון ל"מעריב", 6 במאי 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 269.}} * "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה." ~ [[משה דיין]] בראיון לשבועון "טיים", השבוע המסתיים ב-30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 273.}} * "אתה מדבר שטויות. לא תהיה מלחמה – לא בקיץ הזה ולא בקיץ הבא. בשנים הקרובות בכלל לא תהיה מלחמה בארץ־ישראל". ~ משה דיין לאלוף [[רחבעם זאבי]], שלושה ימים לפני יום הכיפורים 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 26.}} ==במהלך המלחמה== * "חורבן הבית השלישי" (או "הפסדנו את הבית השלישי") ~ שר הביטחון [[משה דיין]] (כך שמע אותו אחד האלופים) ב-7 באוקטובר אחר הצהריים בשדה דב, עם שובו מביקור אצל האלוף [[שמואל גונן]] בחזית הדרום.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 63, 68.}} * "הדור הזה של 73', הוא עולה על הדור של 67', שעלה על הדור של 58', שעלה על הדור של 48'. הדור החדש הזה הוא דור לוחמים, שאתם עוד אחרי המלחמה הרבה זמן תכתבו את האגדות שלהם".{{הערה|שם=נשבור להם את העצמות ב"כאן"|1=[https://www.youtube.com/watch?v=XOzVm6eGmRc היום ה-3 ללחימה, הרמטכ"ל דוד אלעזר: "נשבור להם את העצמות"], בערוץ היוטיוב של תאגיד השידור "כאן".}} ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, 8 באוקטובר 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 106.}} * "אני חוזה עכשיו רק דבר אחד, שאנחנו נמשיך לתקוף ואנחנו נמשיך להכות ואנחנו נשבור להם את העצמות" ~ הרמטכ"ל דוד אלעזר בתשובה לשאלת [[דן שילון]] אם הוא חוזה מלחמה קצרה או ארוכה, במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, 8 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=נשבור להם את העצמות ב"כאן"}} * "כיום אנחנו במצב שצריכים להאמין במשהו. לאחד יש אמונה דתית. לאחר יש אמונה מיסטית. קצין מקיבוץ חפץ חיים אומר: 'אלוהים יעזור ויהיה בסדר'; וקצין מגבעת חיים אומר: 'יהיה בסדר'. לכל אחד מהם יש אמונה, אם כי שונה, בקיומו של העם היהודי ונצחיותה של ארץ ישראל." ~ [[דני מט]] בשיחה עם חייליו ב"אפריקה", בעת שהיה מפקד [[W:חטיבה 55|חטיבת צנחני מילואים]], במהלך מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=248&itemType=0 מקור] {{קישור שבור}}}} * "כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות. [...] מפליא עד כמה הצלחנו ביצירת עובדה זו, שהעם כולו צבא." ~ [[יונתן נתניהו]] * "הוכח בבירור פעם נוספת שכוח שלנו שלוחם על-פי כל הכללים הפשוטים מנצח... יש להקפיד בכל מקרה על רתקים רציניים לפני כל תנועה בשטח... באופן ברור מושג שלב ההכרעה כשהאויב נכנס למצב נפשי תבוסתני. שלב השבירה מתממש כשבאויב נכנסת אימת המוות. פחד זה משתק אנשים לחלוטין... עד שלא מושגת תוצאה זאת, ימשיך האויב לשקול את מעשיו ולהוות יריב מסוכן." ~ מתוך דו"ח שכתב [[יוני נתניהו]] על הקרב עליו פיקד כנגד הקומנדו הסורי במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|'''הקרב האחרון של יוני''' מאת עידו נתניהו, הוצאת "מעריב", 1991, עמוד 117.}} * [[הנרי קיסינג'ר|קיסינג'ר]] ל[[גולדה מאיר|גולדה]] בזמן מלחמת יום הכיפורים: "קודם כל אני אמריקני, אחר־כך מזכיר המדינה של ארצות הברית ואחר־כך יהודי" גולדה בתגובה: "אנחנו קוראים מימין לשמאל" (הכוונה הייתה בכך שגולדה רצתה לעורר אצל קיסינג'ר רגשות יהודיים בכדי שיעזור לישראל במאמץ המלחמתי בזמן מלחמת יוה"כ). * "תוציא אותו החוצה! תוציא אותו!" ~ הרמטכ"ל דוד אלעזר לאלוף פיקוד דרום [[שמואל גונן]], כאשר הוא שומע כי בניגוד להנחיותיו, כוח סיור של אוגדת [[אריאל שרון]] הגיע לאגם המר הגדול ומבקש לצלוח את התעלה, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=ברטוב 130|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 130.}} * "אני אומר לך שלא צולח! לא צולח! לא צולח!" ~ האלוף גונן לשרון, בעקבות זעמו של הרמטכ"ל, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|שם=ברטוב 130}} * "תוציא אותו החוצה! אני לא הולך לצלוח!" ~ הרמטכ"ל דדו חוזר על דרישתו בפני האלוף גונן, 9 באוקטובר 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 132.}} * "זו התפנית במלחמה, ואם אי פעם יכתבו את ההיסטוריה וישחזרו כיצד עשינו את זה, יתברר שזו הייתה שיא החוצפה." ~ רא"ל [[דוד אלעזר]] רגע אחרי שנודע לו כי כוחות [[W:חטיבה 55|צנחנים]] הצליחו לבצע את [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=מתוך הספר '''צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973''', מאת ד"ר עמיר אזוב, הוצאת דביר, עמ' 136 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/723.html?hp=1&cat=875 מקור] {{קישור שבור}})}} * "אנו יורים כל בוקר מה שמגיע בערב מ[[ארצות הברית]], את המלאי של צה"ל גמרנו מזמן." ~ הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]], לקראת סוף המלחמה ==לאחר המלחמה== * "החטא שחטאנו לפניך בקלות ראש. לא הערכנו את היכולת שלהם, והיינו סבורים, כי הסדיר לבדו – 270 הטנקים, מעט הארטילריה וחיל־האוויר – יבלמו כל נסיון־התקפה. ביום שישי בלילה הלכנו כולנו לישון, למרות מה שראינו בעינינו מעבר לתעלה, לא מתוך הכרה, שבשבת תפרוץ מלחמה." ~ אלוף פיקוד דרום, [[שמואל גונן]] (גורודיש), לאחר המלחמה.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 323.}} * "אם לאחר המלחמה הקודמת ([[מלחמת ששת הימים]]) ראינו שהתפתחה האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי'... באה המלחמה הזאת והפריכה את הגישה הזאת מיסודה. הרעיון המתרברב שצה"ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים... רק התפילות עמדו לנו ורק הקב"ה הציל אותנו... המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של כוחי ועצם ידי." ~ [[הרב שך]]. * "הטיל כופף את כנף המטוס." ~ [[עזר ויצמן]] בעקבות האבדות הכבדות שספג [[W:חיל האוויר|חיל האוויר]] במלחמת יום הכיפורים מטילי קרקע אויר * "זה היה ניהול גאוני של המלחמה הזאת, עם כל הצרות שהיו לו." ~ גולדה מאיר על הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]].{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 53.}} * "אם היה גיבור במלחמה הזאת – זה היה דדו." ~ גולדה מאיר בראיון ל"על המשמר", ערב ראש השנה, תשל"ח.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 69. ואילו בעמ' 7: "אם היה גיבור במלחמת יום הכיפורים – דדו היה האיש".}} * "מי שניהל את המלחמה ולקח אחריות למהלכים גורליים, שלדעתי הצילו את המדינה, היה דדו. בתוך זה ההחלטה ללכת תחילה לצפון – ורק אחר־כך לדרום. הוא יכול היה לקבל גם החלטה הפוכה – אבל מישהו צריך היה להחליט! לא היה אז אחד בכל המדינה, שהיה מסוגל לקבל החלטה!" ~ ישכה שדמי {{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 51.}} * "כשדדו לא היה – המטה־הכללי לא כל־כך תיפקד... אין ויכוח על כך, שהוא ניהל את הקרב, הוא ניהל את המלחמה, דיין היה די מעורער, וגולדה...נשענה בעיקר על דדו, על הדיווחים, על הביטחון שבסופו של דבר נעשה את המלאכה... ה'בור' היה מלא גנראלים... לא יכולת לחשוב, כל אחד נתן עצות. רק בסוף המלחמה גירש את כולם, אבל לקח זמן עד שאזר חוצפה ועוז לגרש רמטכ"לים מהחדר". ~ רב אלוף צבי צור.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 116–117.}} * "אחד הרגעים היותר מעצבים במסלול הצבאי שלי היה במלחמת יום הכיפורים. הייתי מפקד [[W:סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]], יחידה שיודעת לעשות כל משימה. אנשים מצויינים כמו היום. ולפתע, בערב אחד אתה חש שלמעשה אתה לא מוכן, מידה מסויימת של חוסר אונים, של הפתעה. לאחר שחלפה המלחמה נצרב לי בתודעה באופן מאוד משמעותי ואני אמרתי לעצמי שבמהלך שנותי כמפקד, כל עוד אמשיך בצבא, אני אעשה כל מאמץ על מנת לא להיקלע לסיטואציה דומה." ~ הרמטכ"ל [[שאול מופז]], בשיחה מול מפקדים וחיילים, יולי 2002.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1976213,00.html מקור]}} * "זהו עבורי טקס סיום קורס הקצינים האחרון כראש המטה הכללי. לאורך השנים הגעתי פעמים רבות לשערי בה"ד אחד כדי לשוחח עם מפקדי העתיד של צה"ל, והמפגשים‬ עם הרוח המיוחדת שלהם ועם הקסם המיוחד של המקום הזה – הפכו את הביקורים האלו לאחת מהנעימות‬ ‫והחשובות שבחובותיי כרמטכ"ל. שנים ארוכות עברו מאז שהוענקה לי סיכת המ"מ מידי רב-אלוף [[דוד אלעזר]], זכרו לברכה, ואני עדיין זוכר‬ היטב את המסעות ואת האימונים שעברתי בין נופי המדבר של בית הספר לקצינים.‬ ‫לא פחות אני זוכר את יציאתי מכאן אל שדות הקרב של החזית הדרומית במלחמת יום הכיפורים ואת‬ ‫תמונות הטנקים הישראליים הנסוגים תחת האש המצרית בימים הראשונים של הלחימה." ~ רא"ל [[גבי אשכנזי]] נפרד מבית הספר לקצינים.{{הערה|מתוך הכתבה "הרמטכ"ל אשכנזי נפרד ממגרש המסדרים של בה"ד 1", 26.10.2010, אתר צה"ל ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/10/2603.htm מקור]).}} * "קיבלתי החלטה שאני מציע את עצמי לחזור כמ"מ ל[[W:נח"ל מוצנח|גדוד 50]] לשנה אחת. זה היה בגלל המצב הכללי במדינה וגם על רקע הדיווחים הקשים על מה שקרה לגדוד." ~ [[משה יעלון]] על חזרתו לצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=בדרך לאיסמעיליה|1=מתוך הכתבה "בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50", מאת עמוס הראל, "הארץ" 03.10.2003 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=346703&objNo=53936&returnParam=Y ראיון])}} * "הלקח הראשון שלי מהמלחמה הוא: הטל ספק. אל תסמוך על שום דבר. זה אחד המסרים שאני מעביר בהרצאות לצוערים בבה"ד 1: תשאלו תמיד שאלות. יש בצה"ל חופש מחשבה וחובה של ביקורת. לפני שקיבלתי את תפקיד ראש אמ"ן, קראתי את כל דו"ח אגרנט ואחר כך ישבתי שעות ארוכות עם [[W:אלי זעירא|אלי זעירא]], [[W:יואל בן-פורת|יואל בן-פורת]] ואחרים. שאלתי את עצמי אם זה יכול לקרות עוד פעם. התשובה היא שזה עלול לקרות. בסופו של דבר אנחנו רק בני אדם ואנשים מחפשים קונצפציות להיאחז בהן. זה מסוכן, בעיקר כשיש מפקדים עם כריזמה שמשליטים את דעתם ולא מאפשרים דיון פתוח. גם היום הדיונים אצלי לא מתנהלים על פי סדר הדרגות, כי השכל לא נמצא רק למעלה. אני לא יודע יותר טוב ממח"ט שומרון (שכם) מה קורה אצלו. אני צריך להקשיב לו." ~ [[משה יעלון]] על מסקנותיו ממלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=בדרך לאיסמעיליה}} * "אני, בכל אופן, לא הרגשתי מעולם באחריות כה כבדה כמו באותן שעות. הרגשתי שאנו הראשונים במהלך גורלי זה, וכי עיני כל ישראל נשואות אלינו. ידעתי שכולם – המטה הכללי, הפיקוד, ובוודאי האוגדה, ומי יודע מי עוד – מאזינים לרשת הקשר שלנו וממתינים לשמוע את מילת הקוד הגואלת 'אקפולקו', דהיינו: גל ראשון צלח ונאחז בגדה המערבית." ~ [[דני מט]] על [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים. * "למרות שמסביב היו הגבעות שחורות ממצרִים, ההרגשה שלנו היתה שבשישה עשר בחודש המצרים היו מבולבלים לגמרי ושהיה אפשר להמשיך להתקדם." ~ האלוף [[דני מט]], שהיה מפקד [[W:חטיבה 55|חטיבת צנחנים מילואים "חוד החנית"]], על [[W:מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך הספר '''צליחה''' מאת ד"ר עמיר אזוב עמוד 174.}} * "כשהייתי חייל ב[[W:שייטת 13|שייטת]] הייתי רץ קשר של [[W:יהונתן בשיא|יהונתן בשיא]] וכבר אז היו לנו הרבה שיחות על יהדות כי מאוד התעניינתי. מלחמת יום הכיפורים הייתה מכה חזקה בנפש פנימה והעלתה הרבה שאלות של חיים, אבל נקודת ההתחלה של תהליך התשובה הייתה בעקבות שיחת סיכום שהעברתי לפלוגה שגייסתי אחרי המלחמה, בסיום מסלול הלוחם שלהם. ישבנו למרגלות דיונה ארוכה בסיני, דיברתי אתם בפאתוס, ופתאום הייתה לי תחושה, תוך כדי דיבור, שאני יכול לומר באותו הניגון תכנים הפוכים לגמרי. הרגשתי שמה שאמרתי להם לא מחלחל אליי. נהרגו לי עשרות חברים במלחמה. תשעה מהכיתה שלי בפנימייה הצבאית נהרגו. הרגשתי שזה יכול להביא אותי למסקנות הפוכות מהאידיאולוגיה שהרצתי להם, אבל התקליט המשיך לעבוד." ~ תא"ל הרב [[אביחי רונצקי]] על המלחמה.{{הערה|1=מתוך הכתבה "הי דרומה: הרבצ"ר שעבר לגור בקומונה" מאת אלישיב רייכנר "nrg מעריב" 02.12.2010 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/184/660.html?hp=1&cat=468 ראיון])}} * "כשאני חושב היום מה הניע אותנו להתלכד כגוף אחד ולהילחם ללא קושיות ותהיות, קשה לי להשיב על כך באופן החלטי, אך נדמה לי שסיבת הדבר הייתה החינוך. דיברנו ועשינו ציונות ללא בושה. הקשר לארץ-ישראל היה טבעי." ~ תא"ל הרב [[אביחי רונצקי]].{{הערה|מתוך מאמרו "הקרב ששינה את חיי", "מעריב", ‏ 27.09.2009, על חוויותיו ממלחמת יום הכיפורים ([http://www.shaked424.co.il/124838/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C מקור]).}} * "רצינו מאוד שאת הימים הרחוקים של [[W:מלחמת יום הכיפורים|סתיו 73']], למשל, נזכור על פי תווית יין הבוז'ולה שמזגנו על מרפסת כלשהי הצופה לים התיכון, אבל לא יצא לנו. יצא לנו להעריץ מאגיסטים מפורסמים בהיסטוריה מתוך הכרה שזאת המציאות היחידה האפשרית. לא היה לנו [[W:ערוץ 2|ערוץ 2]], וידענו שאנחנו צודקים. ידידים ותיקים, בני מחזור יקרים (נמצא כאן מישהו מנובמבר 69'?), באנו היום להיפרד מה[[W:מא"ג|מאג]]. הטקס יהיה קצר, ובוגר. מן הסתם יש מישהו שנוטש עכשיו את הדף בגועל. אל תיבוש חבר. תעשה מה שבא לך. אנחנו ממשיכים בטקס. מותר לעשן, מותר להוריד כובעים. ובכן, בימים אלה מוציא צה"ל את הכלי שלנו לפנסיה. המאג, רבותי, אגדה בחיינו, סיים השנה, למעשה, את שירותו המסור בחטיבות החי"ר הסדירות. שחקן הציר, סוס העבודה, שמשך בעול כמעט 30 שנה, יילך וייעלם אט אט מהנוף. ה[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]] ו[[W:חטיבת גבעתי|גבעתי]], [[W:חטיבת גולני|גולני]] וה[[W:חטיבת הנח"ל|נח"ל]] כבר החליפו אותו במקלע החדש, '[[W:נגב (מקלע)|נגב]]'. תמה תקופה." ~ מתוך מאמר מאת [[אביחי פגר]], "שלום לידיד", "הארץ". * "נהרגו לנו 130 לוחמים, 310 פצועים, מתוכם מפקדים רבים, כל שרשרת הפיקוד. ועם זאת, כושר הלחימה של [[W:חטיבת גולני|החטיבה]] לא נפגע. כל הזמן הצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים ששירתו בחטיבה. צריך לזכור שאנחנו איבדנו את מג"ד 17 דובי דרור, בשמונה בחודש, בקרב החרמון הראשון. איבדנו את מג"ד 12 יענקלה שחר, בהתקפת הנגד על כוח סורי שחדר עד לכביש מסעדה-קוניטרה באזור בוקעתה בתשעה בחודש, איבדנו את הסמח"ט שלי רובק'ה אליעז, את מפקד הסיירת שמריהו ויניק שנפצע בתחילת המלחמה. היה לו רסיס בראש, אבל הוא לא רצה להתפנות. לקראת העלייה לחרמון אני שלחתי אותו בפקודה לרופא החטיבתי לצילום ראש, הוא נהרג ב-22 באוקטובר. נהרגו גם הרבה מפקדי פלוגות, אחד הסמג"דים שהתמנה תוך כדי לחימה נהרג בפגז האחרון של המלחמה. היו גם פצועים רבים. המח"ט נפצע ב-22 בחודש, גם מג"ד 51 נפצע. אבל למרות זאת החטיבה לחמה ברציפות, ללא שום הפוגה." ~ [[אמיר דרורי]] על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך הכתבה "גולני היה חייב לכבוש את החרמון", מאת עמית נבון, "nrg מעריב", ‏ 02.10.2003 ([http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/550/204.html ראיון]). * "זה לא חלף לי בראש ולו לרגע אחד. אפילו לא פסיק של מחשבה כזו. היה לי ברור בכל שנייה ושנייה במהלך הקרב הזה שאנחנו כובשים את החרמון. תבין, בתודעה שלי לא היתה בכלל אפשרות אחרת." ~ [[W:יואב גולן (לוי)|יואב גולן (לוי)]] על [[W:מבצע קינוח|מבצע קינוח]] במלחמה.{{הערה|מתוך הכתבה "גיבור בעל כורחו", מאת אבי צור ראיון עם יואב גולן קצין האג"ם של חטיבת גולני שפיקד על השלמת כיבוש החרמון, מתוך ביטאון "הלוחם" של ארגון נכי צה"ל גיליון 196 דצמבר 2005.}} * "בישראל אפשר לדעת מאיזה דור אתה על ידי זיהוי המלחמה שאליה אתה מתכוון באומרך 'המלחמה' ללא תוספת שמה הפרטי. כשסבתי בתיה הייתה אומרת 'בזמן המלחמה' ונאנחת, היה ברור שהיא מתכוונת למה שהיא קראה 'המלחמה העולמית השנייה'. אמא מימי עד היום קוראת 'המלחמה' אך ורק למלחמת השחרור ולא לאף מלחמה אחרת. אנחנו, ילדי מלחמת העצמאות וקום המדינה, לחמנו כחיילים צעירים ב[[מלחמת ששת הימים]], כקצינים במלחמת ההתשה וכמג"דים במלחמת לבנון הראשונה. אבל התואר 'המלחמה' שמור איתנו למלחמה אחת ויחידה, זו שעיצבה את דמותנו – מלחמת יום הכיפורים." ~ [[עוזי דיין]].{{הערה|שם=למדנו את הלקח|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8142 "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית"] בעיתון "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010.}} * "ביום השלישי ראינו אכן את חיילי גולני מגיעים, לאחר קרב עקוב מדם, למוצב הריק ומניפים את דגל ישראל. מישהו העיר בפרפרזה על 'העיניים של המדינה' (כפי שכינה את החרמון לוחם גולני, בני מסס) שאפשר היה לחסוך דם אם היינו מצליחים ש'האוזניים של הפיקוד' יקשיבו לנו. נשמע ציני, אבל רק מי שלחם במלחמה זו הבין שציניות בריאה הייתה מצרך הכרחי כדי לא להתייאש ולהישאר הומני. גם האמירה הנוראה 'אני שונא את המדינה, אבל אוהב את הפלוגה שלי' נולדה במלחמה הזו." ~ על [[W:מבצע קינוח|מבצע קינוח]] במלחמת יום הכיפורים ~ [[עוזי דיין]].{{הערה|שם=למדנו את הלקח}} * "הייתי עצוב אבל המלחמה הזו נטעה בי דווקא ביטחון. ברמה הלאומית לא הצליחו לנצח אותנו אף שתפסו אותנו 'עם המכנסיים למטה'. ברמה האישית הייתי גאה שביצעתי את כל המשימות ולא נהרג לי אף חייל. כל מי שהיה מפקד במלחמה גורלית יבין זאת." ~ עוזי דיין על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|שם=למדנו את הלקח}} * "יש לזכור כי מלחמת יום הכיפורים, על כל הקרבות שבה, היתה מלחמה "ליניארית", שבה הכוחות לחמו לפי סדר פעולות ברור, הן מבחינת האויב והן מבחינת כוחותינו, בשטח לחימה נתון. הלחימה הצפויה לנו בעתיד, בעיקר מול אויב כמו חיזבאללה, היא לחימה "מבוזרת", הפרוסה על שטח גדול. חשוב להבין שלחימה מסוג זה מחייבת הטלת "רשת" - המאפשרת לכוחות רבים לפעול בו-בזמן בשטח רחב, באופן עצמאי וללא תלות ישירה ביניהם. ההכרעה תושג בכל מפגש עם האויב של כוחות קטנים, מרמה חטיבתית, הפועלים תוך עצמאות מלאה. סכום המפגשים ישיג את הניצחון השלם. במערכה מבוזרת בחירת מקומו של המפקד קשה ומורכבת יותר מאשר במערכה ליניארית. הכנת הכוחות וירידה לפרטי התכנון מהוות עבור המפקד אתגר בפני עצמו." ~ [[מתן וילנאי]] על ההבדל בין עימותי העתיד לבין מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1="הארץ", מוסף "ספרים", 25.09.2006 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=766776&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0]).}} * "במלחמת יום כיפור הלכו כמעט כולם הביתה, ולדעתי ניצחנו. היא הסתיימה מאה קילומטר מקהיר, לא מ[[תל אביב]]. ההישג שהבאנו ב[[מלחמת לבנון השנייה]] הוא לא ההישג שאני הייתי רוצה לראות במלחמות עתידיות, בוודאי כשיחסי הכוחות הבסיסיים הם כאלה. אני חושב שתפיסת הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] בתחום הזה היא הנכונה והיא מונחלת עכשיו לצה"ל. זה בכוחנו, גם היום, בכל גזרה. אנחנו מסוגלים לעשות את זה יותר טוב, ואם נידרש לכך בעתיד גם נעשה את זה יותר טוב." ~ האלוף [[יואב גלנט]].{{הערה|מתוך ראיון בעיתון "מעריב", 30 בספטמבר 2008 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/794/495.html מקור]).}} * "מלחמת יום כיפור היתה קו השבר. הריצו אותנו מגזרה לגזרה, יזמו משימות התאבדותיות, חלקן מיותרות לחלוטין, חסרות משמעות על מפת הקרבות. אחר כך בא הרגש המר ההוא, שהחשאיות והמידור הפתולוגי מסתירים לעיתים נפיחות הרת-אסון וחוסר שיקול דעת." ~ [[אבנר שור]].{{הערה|מתוך הכתבה "אחר-כך בא הרגש המר" מאת נעמי גבע, ynet 12.02.2003 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2432015,00.html מקור]).}} * "כשהייתי סגן צעיר במלחמת יום הכיפורים ובלמתי עם בזוקה את הטנקים הסוריים על הגדרות של מחנה נפח הייתה לי תחושת התעלות. אני מוכרח להגיד את זה. זו לא חדוות מלחמה. אני לא מציע ליזום קרבות בשביל זה. אבל אני באותו רגע חשתי איזה סיפוק ושמחה מוחלטים. בהתחלה היה פחד. לא הפחד למות אלא הפחד לפשל. הפחד שלא אצליח לעצור אותם. אבל אחר כך ירד עליי איזה שקט כזה. ופתאום הכול התחבר לי. עין גב וחרב הנצורים ואין עם נסוג מחפירות חייו. לא שחשבתי באותו רגע במושגים האלה, אבל פתאום הכול היה ברור ונהיר. הרגשתי שאני עושה את הדבר שבשבילו באתי לעולם." ~ [[אפי איתם]].{{הערה|מתוך הכתבה "מנהיג מחכה לאות" מאת ארי שביט, "הארץ" 21.03.2002 ([http://www.haaretz.co.il/misc/1.781188 מקור]).}} * "באירוע לציון עשרים וחמש שנים למלחמה שנערך בזמנו בפיקוד הצפון, שאל אותי אלוף הפיקוד אז, מה המסקנה העיקרית שלי מהמלחמה. תסתכל על המפקדים שלך, עניתי לו, ותפעיל את דמיונך. האם במפקדי האוגדות שלך אתה רואה את [[רפאל איתן|רפול]], את [[W:משה פלד|מוסה פלד]], את [[W:דן לנר|דן לנר]]? תסתכל על המח"טים, האם אתה רואה שם את [[W:אביגדור בן-גל|יאנוש בן-גל]], את [[W:אורי אור|אורי אור]], את [[אמיר דרורי]], את רן שריג, את [[יוסי פלד]], יוסי בן חנן, וכן הלאה לגבי המג"דים ומפקדי הפלוגות. התוכניות חשובות, הכל חשוב, אבל הם יקבעו את התוצאה הסופית." ~ האלוף [[אורי שמחוני]].{{הערה|"צבא מופתע אך יעיל", הארץ, 12.10.2010 ([http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1224784 מקור]).}} * "'כ[[W:זאב|זאב]] על העדר'. בבואם לתאר [[W:מלחמת יום הכיפורים|ההתקפה הסורית]] על [[W:רמת הגולן|רמת-הגולן]] הישראלית בשעה 14:00, ה-6 באוקטובר 1973, נזכרו רוב הפרשנים, אוטומטית, בשורה מפורסמת זו משירו של הלורד ביירון. אפשר גם להניח כי שורה זו בדיוק עלתה במחשבתם של אלה מהפקדים הסוריים שהיו בעלי נטייה ספרותית, כאשר ליטשו את הפרטים האחרונים בתוכניות המבצעיות העתידות להעמיד מול הישראלים טנקים ותותחים במספר רב יותר מזה שמפקדי השריון המהוללים של [[W:היטלר|היטלר]] היו מסוגלים לחלום עליו. אבל הכבשים שאותן מצא הצבא הסורי באותו יום באוקטובר היו דומות יותר לאיילים גדולי-קרניים בייחום הסתיו מאשר לכבשים המבויתות אותן ניתן למצוא בשירה הפסטורלית. שתי החטיבות הישראליות שנמצאו בגולן, נחותות מהסורים מבחינה מספרית בשיעור של אחת מול תשע, היו עוצבות עילית. [[W:חטיבה 7|חטיבה שבע]] החזיקה בצפון-הגולן וכמעט לא נהדפה לאחור, בהקימה [[W:קרב עמק הבכא|מערכת-הגנה]] שהיוותה איזון עדין בין נוקשות וגמישות. מוצבים בודדים נאחזו בקרקע בעיקשות, כשהם מתעלים את החדירות הסוריות לתוך מעברי-הרים סלעיים, שבהם יכלו לפגוע בהן קבוצות ניידות של טנקים ישראלים שהמתינו מאחורי הקו הסגול. כאשר החלו התגבורות להגיע ביום השני, עדיין שלטו הישראלים במצב - בקושי. בסוף היום הרביעי, היה צבא הטנקים הסורי שהסתער על חטיבה שבע מוטל לפניה כחורבה מעלה-עשן." ~ [[טום קלנסי]] כותב על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך ספרו '''כל הפחדים כולם''', 1992, עמוד 11.}} * "[[W:חטיבה 188|חטיבת 'ברק']] החזיקה בדרום-הרמה והיתה בת-מזל פחות. כאן היו פני הקרקע מתאימים פחות להגנה, ונראה שכאן גם היתה המנהיגות הקרבית הסורית טובה יותר. בתוך שעות נשברה חטיבת 'ברק' לכמה חלקים. אף-על-פי שבהמשך הלחימה התברר שכל אחד מהחלקים הללו היה מסוכן לסורים כקן של צפעונים, מיהרו ראשי-החץ הסוריים לנצל את הפערים ולדהור לעבר יעדם האסטרטגי, הכנרת. המצב שהתפתח בשלושים ושש שעות היה , כפי שהתברר, המבחן החמור ביותר לכוחה הצבאי של ישראל מאז [[W:מלחמת השחרור|1948]]. כוחות תגבורת החלו להגיע ביום השני. את אלה היה צריך לזרוק לאזור הלחימה טיפין-טיפין - לסתום חורים, לחסום כבישים, אפילו לצרף זו לזו יחידות שנשברו בלחץ הקרב הנואש ואשר, לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל, נטשו את שדה-הקרב לפני הערבים המתקדמים. רק ביום השלישי היו הישראלים מסוגלים לרכז את אגרוף השריון שלהם, לאגוף, ואחר-כך למחוץ, את החדירות הסוריות העמוקות. ה[[W:קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|מעבר לפעולות התקפיות]] בא ללא פסק-זמן. הסורים נזרקו לאחור לעבר בירתם בהתקפת-נגד נזעמת, ונטשו שדה-קרב זרוע טנקים שרופים ובני-אדם מרוסקים. בסוף אותו יום שמעו חיילי חטיבות 'ברק' ושבע במכשירי הרדיו שלהם שדר שהועבר מ[[W:רפאל איתן|הפיקוד העליון]] של צבא ההגנה לישראל: ''אתם הצלתם את עם ישראל''. ואכן, את זאת עשו. אבל מחוץ לישראל, פרט לאותם בתי-ספר שבהם לומדים את אומנות המלחמה, קרה דבר מוזר: קרב הגבורה הזה נשכח. כמו במלחמת ששת הימים שלשנת 1967, המבצעים המהירים יותר שנערכו ב[[W:חצי האי סיני|סיני]] היו אלה שעוררו את התרגשותו והערצתו של העולם: [[W:מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]], ה[[W:קרב החווה הסינית|קרב בחווה 'הסינית']], [[W:כיתור הארמייה השלישית של מצרים|כיתור הארמייה השלישית המצרית]] - זאת למרות ההשלכות המפחידות של הלחימה ברמת-הגולן, שהיתה קרובה הרבה יותר לבית. עם זאת, חיילי שתי החטיבות הללו שנותרו בחיים ידעו מה היה טיבו של המעשה שעשו, וקציניהן יכלו ליהנות מהידיעה כי בין חיילים מקצועיים, המכירים את מידת המיומנות ואומץ-הלב הכרוכה בעמידה כזאת, ייזכר קרב הגולן שלהם בשורה אחת עם קרבות ה[[W:קרב תרמופילאי|תרמופילים]], [[W:הקרב על הבליטה|בסטון]] וגלוסטר היל." ~ [[טום קלנסי]] כותב על מלחמת יום הכיפורים.{{הערה|מתוך ספרו '''כל הפחדים כולם''', 1992, עמוד 12.}} * "למחרת [[W:תקיפת המטכ"ל הסורי|הפציץ]] חיל האוויר את דמשק. על פי עדותו של סגן הרמטכ"ל דאז [[ישראל טל]], ההפצצה הזו היתה אקט של ייאוש, שנועד לסיים את המלחמה לפני שיקרה אסון – אפילו במחיר של הותרת ההישגים הקרקעיים והמורליים בידיו של האויב. "'הפצצנו את דמשק, כולל אוכלוסייתה, במגמה שסוריה תצעק 'הצילו',' אמר טל בהרצאה לאחר המלחמה. 'ב-9 באוקטובר בבוקר היתה תחושה שעצם הקיום הלאומי בסכנה ושהסיכוי להתקיים הוא קטן מאוד. מכאן שהמטרה היתה להפסיק את המלחמה מהר ובכל תנאי'." ~ [[עפר שלח]].{{הערה|בספרו [[W:המגש והכסף|המגש והכסף]], הוצאת זמורה ביתן, 2003, עמוד 32.}} * "כל אדם שהיה במלחמת יום הכיפורים, יש לו את מלחמת יום הכיפורים שלו. לכל אחד יש נקודה שהוא יזכור לעד." ~ הרב ישראל זינגרביץ, רבה של אוגדה 252 ([https://www.ynet.co.il/judaism/discourse/article/sk42rmiph מקור]) *"מלחמת יום הכיפורים חשפה למעשה שתי טעויות קונספטואליות שונות, אך קשורות זו בזו. הטעות הראשונה הייתה אי־עדכונה של תפיסת ההגנה הלאומית לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. הטעות השנייה הייתה בניית הכוננות הלאומית על קבלת התרעה מודיעינית מצבית. המחדל לא היה מודיעיני אלא מבצעי. המחדל היה בכך שהגנת המדינה נבנתה באופן שהיה עלול לקרוס אם ההתרעה לא תגיע." ~ ד"ר [[חנן שי]], [https://www.hananshai.com/2026/06/7.html?m=1 חוקרים את אסון 7 באוקטובר בקונספציה שיצרה אותו], 12 ביוני 2026 ==ראו גם== * '''[[ההלם]]''' * '''[[מלחמה משלו]]''' * '''[[תיאום כוונות (ספר)]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur War|ויקיפדיה=מלחמת יום הכיפורים|ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973|שם ויקיטקסט=סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מלחמת יום הכיפורים|*]] [[קטגוריה:מלחמות ישראל|יום הכיפורים]] [[קטגוריה:שנות ה-70 של המאה ה-20]] 5oky4zirecugtk6wfnx3oizsi558mpq 0 15995 236749 228533 2026-06-12T15:22:11Z קליאו 9676 עריכה 236749 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Iron Dome in Operation Protective Edge.jpg|ממוזער|200px|כיפת ברזל]] [[קובץ:401st armoured brigade of the Armored Corps Operate Near the Gaza Border-20-july-2014-.jpg|ממוזער|200px|טור שריון [[צה"ל]]י]] '''[[w:מבצע צוק איתן|מבצע צוק איתן]]''' הוא מבצע צבאי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ברצועת עזה, שהחל ב־8 ביולי 2014 ונמשך חמישים יום. == מדינאים ופוליטיקאים ישראליים == === לפני המבצע === * "לצערי מיטוט חמאס לא נמצא בהגדרות המבצע והממשלה הבאה צריכה להחליט איך היא חיה עם המצב שחמאס לצדנו. המציאות הזו שבכל רגע ארגון טרור יכול להחליט מתי להשתמש באמצעים אלו הם דבר בלתי נסבל. ההצעות לחכות – לא ברור לי למה אנו מחכים. יהיו להם עוד אלפי רקטות ואת הדבר הזה אנו צריכים להפסיק. איננו יכולים לחיות תחת איום תמידי." ~ שר החוץ [[אביגדור ליברמן]] במסיבת עיתונאים בה הוא מודיע על פרישתו מסיעת [[הליכוד]], 7 ביולי 2014 * "מציאות שבה לארגון טרור יש מאות טילים היא בלתי נסבלת." ~ שר החוץ [[אביגדור ליברמן]] במסיבת עיתונאים בה הוא מודיע על פרישתו מסיעת [[הליכוד]], 7 ביולי 2014 * "במהלך סוף השבוע ממשלת ישראל הוכיחה שידו של צה"ל מגיעה לכל מקום. אנחנו נדאג שהאויבים שלנו יהיו במקלטים [...] מה שאנחנו רואים בשדרות – בלילה פגעו טילים ובבוקר חוזרים לעבוד, ממשיכים את החיים – זאת הדרך של מדינת ישראל." ~ [[נפתלי בנט]] ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4535621,00.html מקור]) === במהלך המבצע === [[קובץ:House hit by a missile 04.jpg|ממוזער|200px|בית בבאר שבע שנפגע מרקטה]] [[קובץ:IDF Soldiers Uncover Tunnels in Gaza (14696537151).jpg|ממוזער|200px|מנהרת טרור ברצועת עזה]] * "חמאס הורג את אזרחיו בעצמו כשממקם טילים בבתי ספר ובתי חולים." ~ [[נפתלי בנט]] בראיון לאלג'זירה, 11 ביולי 2014 * "מתקפת הטילים היא מתקפת טרור לכל דבר, וישראל מוכרחת לעצור אותה. אבל את הטרור לא נעצור באמצעות התקפה מהאוויר, לא נחסל אותו באמצעות כניסה קרקעית של כוחות. את הפגיעה בתשתיות הטרור לא נשיג בעזרת שימוש בכוח. מישהו כאן התבלבל. מישהו כאן שכח שזה לא עובד. כל פעם מבטיחים למגר את איום הרקטות וכל פעם כשאנחנו מסיימים עוד מבצע ברצועה אנחנו מגלים תוך כמה חודשים שהחמאס רק התחזק ואיום הרקטות כבר מגיע לחיפה. אש רק מביאה עוד אש. ירי גורר עוד ירי. לצבא יש אתגר בטחוני לעצור את הטילים, אבל האתגר האמיתי מונח לפתחה של ממשלת ישראל ו[[בנימין נתניהו|נתניהו]] העומד בראשה: לא להיכנע לדרישותיהם של מחרחרי המלחמה ולפעול למען הפסקת אש באמצעים מדיניים ודיפלומטיים, בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, ובעיקר המצרים." ~ חברת הכנסת [[זהבה גלאון]] באיגרת לחברי מפלגת מרצ, 10 ביולי 2014 ([https://he-il.facebook.com/Meretz/posts/101526204223181281 מקור] {{קישור שבור|25 בספטמבר 2014}}) * "הפירומן הסדרתי [[אביגדור ליברמן|ליברמן]] שוב מנסה להבעיר את אש המלחמה ולסכל את הסיכוי למצות את האפשרות להגיע לרגיעה. חמור שבעתיים, ששר החוץ הוא זה שמחבל ביוזמות המדיניות להשגת רגיעה, וגורם להצגתה של ישראל כמחרחרת מלחמה, רוצה לגרור אותנו שוב לשלוט מחדש בעזה, ולהתבוסס בבוץ העזתי." ~ חברת הכנסת [[זהבה גלאון]], 15 ביולי 2014 ([http://news.walla.co.il/?w=/2689/2765581 מקור]) * "קיצוני, פרוע ומסוכן." ~ חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']] על רעיון כיבוש עזה, 15 ביולי 2014 ([http://news.walla.co.il/?w=/2689/2765581 מקור]) * "העורף הישראלי חלש וחושש מאבידות בנפש. הוא הופתע מיכולות חמאס לשגר טילים לתל אביב." ~ חברת הכנסת [[חנין זועבי]] בראיון לאלג'זירה, 20 ביולי 2014 * "צה"ל פגע פגיעה משמעותית בתשתיות הטרור ואנו ממשיכים במלוא העוצמה במבצע צוק איתן." ~ ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה, 24 ביולי 2014 * "אותם ארגוני זכויות אדם יבקרו את ישראל בכל מקרה. גם אם נחלק שוקולד נספוג מהם ביקורת. הם לא רלוונטיים..." ~ [[נפתלי בנט]] בראיון ל־[[W:BBC|BBC]] * "אנחנו צריכים להיות ערוכים למערכה ממושכת. אנחנו נמשיך לפעול בתקיפות ושיקול דעת עד השלמת משימתנו [...] לא ייתכן שאזרחי מדינת ישראל יחיו תחת איום מוות של טילים וחדירה ממנהרות מוות, הן מלמעלה והן מלמטה. גם בשעה זו אנחנו ממשיכים בפעולה לפגיעה במנהרות הטרור. לא נסיים את המבצע בלי טיפול במנהרות שכל מטרתן השמדת אזרחנו, הרג ילדינו. אני מבקש להשתתף בצער המשפחות שיקיריהם נפל. הם נפלו על הגנת המדינה וכולנו כואבים את לכתם. אין מלחמה צודקת מזו, שבנינו הגיבורים נלחמים בה." ~ ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] במסיבת עיתונאים, 28 ביולי 2014 * "המשימה שלנו היא לא מנהרות אלא הכרעה ברורה של חמאס [...] רק הכרעה ברורה תמנע את המלחמה הבאה." ~ [[נפתלי בנט]], בהצהרה לעיתונות באשקלון, 29 ביולי 2014 * "את [[חנין זועבי|זועבי]] לא מספיק להרחיק לחצי שנה, צריך להרחיק אותה מישראל לקטאר שתצטרף לבוגד ממפלגתה [[w:עזמי בשארה|בשארה]]." ~ שר החוץ [[אביגדור ליברמן]], על ההחלטה להרחיק את חברת הכנסת [[חנין זועבי]] מדיוני המליאה לחצי שנה, 29 ביולי 2014 * "חמאס השתמש בהפסקות האש ההומניטריות כדי לירות על ישראל." ~ שר האוצר [[יאיר לפיד]] בראיון ל־Bloomberg * "אם ה'טפטוף' על עוטף עזה יימשך – כנראה שכשלנו." ~ חבר הכנסת [[איתן כבל]] ([http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-4554087_184,00.html מקור]) * "אם לא מקבלים את החייל תוך כמה שעות מתחילים לשטח את עזה." ~ חבר הכנסת [[דני דנון]] ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4553385,00.html מקור]) * "להשטיח את עזה – כדי שלא יתעסקו איתנו יותר." ~ חבר הכנסת [[אלי ישי]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/836/703.html מקור]) * "חד־משמעית ניצחנו." ~ מח"ט גולני, אל"מ [[w:רסאן עליאן|רסאן עליאן]], בראיון לישראל היום בתום הפעולה הקרקעית ([http://www.israelhayom.co.il/article/207499 מקור]) * "יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה." ~ "נאום הכלניות" של [[בני גנץ]], שהתברר בדיעבד שנאמר מוקדם מדי ולפני סיום הלחימה, בפתח הפסקת האש הראשונה, 5 באוגוסט 2014 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4556385,00.html מקור]) '''ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] במסיבת עיתונאים ב־20 באוגוסט 2014, לאחר חידוש הלחימה:''' * "אני רוצה לברך את אזרחי וחיילי ישראל על העמידה האיתנה שלכם." * "זו המכה הכי קשה שחמאס חטף מאז הקמתו." * "יירו – ייחטפו." * "מול התשה חמאס ייקבל כתישה." * "אם חמאס יירה הוא יחטוף שבעתיים." * "פגענו פגיעה קשה מאוד בארגון החמאס – הרגנו מאות רבות של מחבלים." * "שיקול אחד בלבד עומד לנגד עיני – טובתה של מדינת ישראל." * "שאני הייתי ראש אופוזיציה נתתי את כל הגיבוי. כשהייתי חבר קבינט בזמן לחימה, נתתי כתף ודיברתי פחות. אני חושב שיש פה אחריות, לי ולשר הביטחון, אנחנו נושאים באחריות מיוחדת. אני מצפה מאחרים, מכולם, להיות אחראים ולא לזרוק מלל וסיסמאות ודברים ריקים ונבובים שלא עומדים במבחן השיקולים המרחביים, הצבאיים, המדיניים, הכלכליים ואחרים." ~ על שרי הקבינט * "לתת כתף לדבר פחות." ~ על שרי הקבינט * "חמאס ו־ISIS (ארגון המדינה האיסלאמית) הם ענפים של אותו עץ." === לאחר המבצע === <small>הציטוטים בפסקה זו נאמרו עד זמן קצר לאחר תום המבצע. </small> * "מטרת המבצע הייתה הענקת ביטחון לתושבי הדרום והעובדה היא שהיום אין תחושת ביטחון לתושבי הדרום. לאורך כל המבצע הגישה הייתה פשרנית ומהססת והממשלה התעלמה מדרישת העם למיטוט החמאס ופעלה בהססנות. יש לחזור לרוח המחנה הלאומי הבנויה על נחישות ועקביות." ~ חבר הכנסת [[דני דנון]] * "יתייעלו – יקבלו. לא יתייעלו – לא יקבלו." ~ השר [[נפתלי בנט]], על תקציב משרד הביטחון, 2 בספטמבר 2014 * "ההוצאה הישירה של צה"ל במבצע צוק איתן עומדת על יותר מ־9 מיליארד שקל." ~ שר הביטחון, [[משה יעלון]], על עלות המבצע * "כן [...] אני מקווה שזה לא מעורר תחושת חמיצות אצל מישהו." ~ ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], כשנשאל אם ירוץ לקדנציה נוספת, בראיון לערוץ 2 * "זו עצרת ניצחון של העם הפלסטיני. אין עם ללא התנגדות ואין התנגדות ללא עם. זה ניצחון של העם הפלסטיני, וזו זכותו של כל עם להילחם בכיבוש. אני לא מתרגשת מההסתה בציבור. זו זכותם הטבעית של הפלסטינים. לא יהיה כיבוש – לא תהיה התנגדות." ~ חברת הכנסת [[חנין זועבי]] בראיון לערוץ 2, 29 אוגוסט 2014 * "המבצע חיזק את חמאס מבחינה פוליטית והחליש את אבו-מאזן." ~ [[אביגדור ליברמן]] ([http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1080714&sid=126 מקור]) '''ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], שר הביטחון [[משה יעלון]] והרמטכ"ל [[בני גנץ]] במסיבת עיתונאים ב־27 באוגוסט 2014, לאחר הפסקת האש:''' * "עם כינון הפסקת האש אני יכול לומר שיש הישג צבאי גדול והישג מדיני למדינת ישראל." ~ נתניהו * "חמאס הוכה קשות ולא השיג אף הישג." ~ נתניהו * "כראש ממשלה אני נושא באחריות העליונה לבטחון תושבי מדינות ישראל. אני מודה לשר הבטחון ולרמטכ"ל." ~ נתניהו * "חמאס הוכה קשות – השמדנו את מערך המנהרות. לצורך זאת הכנסנו את הכוח הקרקעי." ~ נתניהו * "זו המכה הקשה ביותר שחמאס ספג אי פעם." ~ נתניהו * "חמאס דרש נמל – לא קיבל. דרש מעברים ולא קיבל. דרש שחרור עצורי שליט ולא קיבל. דרש תיווך קטארי ולא קיבל. תיווך טורקי לא קיבל." ~ נתניהו * "קיבלנו לגיטמציה בינלאומית. 50 יום. הטמענו שחמאס, דאעש, אל-קאעידה הם אותם משפחה." ~ נתניהו * "אמרתי לו (לחמאס): תקבלו הכתשה, לא התשה. מגדלי הטרור נפלו, ראשיו חוסלו. המחיר שהוא שילם יקר מאוד." ~ נתניהו * "אנחנו לא נספוג טפטופים בשום חלק של מדינת ישראל." ~ נתניהו * "דבר שני שהפתיע את חמאס – הלכידות ועוצמת העם." ~ נתניהו * "החזרנו את חמאס שנים אחורה." ~ יעלון * "נעשה הכול להשיב גופות החיילים." ~ יעלון, על גופות 2 החיילים שנמצאות בידי חמאס === על המבצע === <small>הציטוטים בפסקה זו נאמרו שבועות, חודשים ושנים אחרי המבצע </small> * "אני לא מבין מה האינטרס של ישראלי כלשהו, של יהודי כלשהו, להשקיע את מירב זמנו, מרצו ועטו המושחז כדי להכפיש את שמם של לוחמי גבעתי, הלוחמים האמיצים ביותר בעולם עם ערך הרעות שאין כמוהו בעולם. מי שעושה זאת ללוחמי צוק איתן יש לו עולם מוסרי מעוות, לא היה מעולם בשדה הקרב ואינו ראוי לקורבן שאותם לוחמים מקריבים בשבילו, גם אז, גם ברגעים אלו ממש בגבולות מדינת ישראל. תתעסקו איתי. תעזבו את לוחמי צוק איתן. תנו להם צל"ש ולא תביעה, תנו להם כבוד ולא עורך דין. תבקשו מהם סליחה, כי עשיתם להם עוול גדול. גמלתם רעה תחת טובה לבנים האמיצים שלנו." ~ נפתלי בנט על הדרישה של השמאל לפתוח בחקירה פלילית נגד לוחמי גבעתי בעקבות הקרב ברפיח במבצע צוק איתן בו נחטף ונהרג סג"מ הדר גולדין ועשרות פלסטינים נהרגו מאש צה"ל * "לפני שנתיים, במבצע צוק איתן, הנחתנו על החמאס מכה חסרת תקדים, אני רוצה להאמין שהמסר הזה נקלט אצל החמאס, אבל אם החמאס יעז לתקוף את חיילינו, את אזרחינו או את יישובינו, הוא יספוג מהלומה בעוצמה גדולה עוד יותר. בכל מקרה, איננו יושבים בחיבוק ידיים ואנו עושים את כל הדרוש לשמור על ביטחון ישראל. הכוח שלנו הוא באחדותנו, יש לנו מדינה אחת וצבא אחד וצריך לשמור על שניהם. לוחמי צה"ל, שוטרי [[משטרת ישראל]] ולוחמי המג"ב בולמים בגופם מתקפות טרור. כך הם עושים בכל מקום, בירושלים, גבול עזה, בגולן, ביהודה ושומרון, בתל אביב וגם בחברון. ~ ראש הממשלה בנימין נתניהו, אפריל 2016 [http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Events/Pages/event85180416.aspx] * "כמי שהיה גם רמטכ"ל וגם ראש ממשלה, והרבה שנים שר ביטחון, לא חשבתי שנכון וראוי שאשב כאן או באולפן אחר ואעיר הערות לצוות שעושה את זה עכשיו. אני לא זוכר שהעצות האלה מהאולפנים באמת עוזרות." ~ אהוד ברק משיב לשאלה מדוע קולו לא נשמע במהלך המבצע ([http://news.walla.co.il/item/2795620 ברק על פרשת הרפז: "אשכנזי ואנשיו פעלו כעבריינים"], באתר וואלה!, 25 באוקטובר 2014) == הקהילה הבינלאומית == * "להפסיק מיד את מעשי הטבח והתקיפות (בעזה). זה בלתי מתקבל על הדעת שמדינה מאוימת על ידי טילים ושהם נוחתים בשטחה, אבל התגובה חייבת להיות פרופורציונלית. אם אנחנו מדברים על 600 הרוגים, זה בפירוש משהו שאי־אפשר לקבל." ~ [[w:לורן פביוס|לורן פביוס]], שר החוץ הצרפתי * "חמאס והג'יהאד האסלאמי ממשיכים לירות רקטות לעבר ישראל, וזה בהחלט מזעזע לשמוע זאת." ~ מזכ"ל האו'ם, {{קישור|באן קי-מון}}, במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], 22 ביולי 2014 * "מה שישראל עושה לפלסטינים, בפרט בעזה, חמור ממה ש[[אדולף היטלר|היטלר]] עשה ליהודים." ~ ראש ממשלת טורקיה, {{קישור|רג'פ טאיפ ארדואן}}, בראיון ל־CNN,{{כ}} 25 ביולי 2014 * "אין שום הצדקה אנושית או משפטית לדרך שבה צה"ל ניהל את המלחמה הזו. הישראלים השתמשו בפצצות, טילים וארטילריה כדי לכתוש חלק גדול מעזה, כולל אלפי בתים, בתי ספר ובתי חולים." ~ [[ג'ימי קרטר]] ו[[W:מרי רובינסון|מרי רובינסון]] ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4555477,00.html מקור]) * "זה חתיכת מבצע נקודתי." ~ ג'ון קרי מוקלט ללא ידיעות ברשת FOX ומביע דעתו בציניות על המבצע של צה"ל בעזה, 20 ביולי 2014 (It's a hell of a pinpoint operation) * "אנחנו חייבים לצאת לשם. חייבים לטוס עוד הלילה. זה משוגע להמשיך ולשבת כאן". ~ על הרצון להפסקת אש. ג'ון קרי בשיחה אישית עם עוזרו. == הציבור הישראלי == [[קובץ:Artillery Corps in Gaza (14550733300)a.jpg|ממוזער|200px|תותח מתנייע M-109 של חיל התותחנים מבצע ירי ארטילרי לעבר רצועת עזה]] [[קובץ:Armored Vehicles Near the Gaza Border (14569537040).jpg|ממוזער|200px|[[דחפור די-9]] ליד גבול עזה]] === תומכים === * "הימים האלה קשים לעיכול. גברים צעירים ואמיצים שהגנו על המדינה שלנו מהטרור – הלב שלי יוצא למשפחות שלהם. לעולם לא נשכח אותם ונכבד את זכרם." ~ [[בר רפאלי]], 23 ביולי 2014 * "תודה לחיילים שנותנים את הגוף שלהם כדי שאנחנו נשחק כדורסל. זהו, נכנסים לפרופורציות, אין יותר מילים. באחת המיטות משפחתו של פצוע אמרה לנו שכבר כמה ימים הילד לא מדבר ולא מחייך, איך שנכנסו השחקנים מהנבחרת פתאום הוא חייך. זה המינימום מבחינתנו. אותי זה לוקח לתקופות בעבר, קשה לי לדבר." ~ מאמן נבחרת הכדורסל של ישראל, [[w:ארז אדלשטיין|ארז אדלשטיין]], כשהיה על סף בכי בזמן ביקור פצועים בבית חולים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4551710,00.html מקור]) * "איפה אתם העיתונאים? איפה אתם האנשים? לצאת ולהגיד לחמאס ולג'יהאד להפסיק. ברגע שאתם תעמדו מולם ותתמודדו מולם 'פייס טו פייס', אתם תהיו אפילו יותר חזקים. אבל אתם לא עושים אפילו כלום נגד אלה שפוגעים בכם מתוך הרצועה." ~ העיתונאית [[w:לוסי אהריש|לוסי אהריש]] ([http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/595/861.html מקור]) * "לשטח את המקום הזה עד הסוף." ~ [[W:אייל גולן|אייל גולן]] ([http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-d2c8796d7f28741004.htm מקור]) === מתנגדים === * "צוק איתן זה פשע מאורגן." ~ קריאות בהפגנת השמאל בכיכר הבימה בזמן המבצע * "הם הרהוטים, המצוחצחים, המבריקים והמשכילים בחיילים. הם לומדים באוניברסיטאות הכי טובות במהלך שירותם, באים מהבתים הכי טובים, מהתיכונים הכי הכי; במשך שנים הם מוכשרים לתפקידם, אלקטרוניקה ואוויוניקה, אסטרטגיה וטקטיקה, וכמובן טיס. הם מיטב הנוער הישראלי, שנועד לגדולות. הם באמת הכי הכי, אחי – הם הטובים לטיס, הטייסים הכי טובים, והם עושים עכשיו את המעשים הכי רעים, הכי אכזריים והכי מתועבים. הם יושבים בקוק־פיט ולוחצים על כפתורים וג'ויסטיקים, משחק מלחמה. גוזרי חיים ומוות, ממקומם הרם בשמים הם רואים רק נקודות שחורות מתרוצצות בבהלה, נסות על נפשן, אולי גם כאלה שמניפים ידיים באימה נוראה מהגגות; החץ השחור מתכוון למטרה, וכבר מיתמרת פטריית עשן שחורה – פוף, רעד קל בכנף, פגיעה 'טובה', וכבר הם בגיחה הבאה." ~ העיתונאי {{קישור|גדעון לוי}} במאמר "הרעים לטיס" ([http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2375270 מקור]) === על האווירה הציבורית === * "טוב עכשיו אריות שלי, הגיע הזמן לזרוק לכם עוד בשר של שמאלן אפס שצריך לקבל חינוך מחדש. הם מחפשים הפגנת כוח זה מה שהם יקבלו." ~ [[הצל]] על הפגנת שמאל שהותקפה בזמן מבצע צוק איתן * "יש לי תחושה מאוד קשה שזה העם שאני חיה בו. שאני שייכת לעם שלצערי, לפי הטוקבקים, רובו מתלהם וגס רוח ובאמת חושב שצריך לתת לצה"ל לכסח." ~ [[אורנה בנאי]], למקומון ידיעות תל אביב * "[...] היום אני מבינה, יותר מבעבר, שאנחנו לא מתמודדים מול העם הפלשתינאי, אלא שאנחנו במלחמה צודקת מול ארגון טרור אכזרי." ~ [[אורנה בנאי]] בהודעה לעיתונות אחרי שטענה שדבריה הוצאו מהקשרם === תקשורת ושיח ישראלי === * "תחושת חמיצות" ~ מושג שהשתרש בתקשורת הישראלית ובשיח הישראלי לגבי תוצאות המבצע. נעשה בו שימוש רב בתקשורת הישראלית. * "נעלבת?" ~ שאלה שהופנתה לרמטכ"ל [[בני גנץ]] לגבי הטענות שנעלב מהתבטאויות שרי הממשלה. לשאלה ענה שר הביטחון שיצא להגנתו. במסיבת עיתונאים ב־27 באוגוסט 2014, לאחר הפסקת האש. * "הכתשה" ~ עיוות של המילה "כתישה", שבה השתמש ראש הממשלה במסיבת עיתונאים בתום המבצע == ראו גם == * [[מבצע עמוד ענן]] * [[מבצע שומר החומות]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מבצע צוק איתן|ויקישיתוף=Category:Operation Protective Edge}} [[קטגוריה:מלחמות ישראל]] [[קטגוריה:קרבות|צוק איתן]] [[קטגוריה:חמאס]] [[קטגוריה:שנות ה-2010]] [[קטגוריה:רצועת עזה]] pwsfgpbwod2m0p8l2m6ehn6whnq52c5 0 17320 236768 203620 2026-06-13T06:34:03Z ~2026-34541-10 27434 הגהה 236768 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Anniemoorecobh.jpg|ממוזער|134 פיקסלים|"אולי רק ציפורי מסע יודעות." ~ [[לאה גולדברג]]]] '''כאב השורשים הכפולים''' הוא ספר מאת [[W:חלי אברהם איתן|חלי אברהם איתן]] הבוחן את שירתם של יוצאי ארצות המזרח התיכון ומזרח־אירופה שכתבו על חוויית ההגירה והדו־תרבותיות. הספר יצא לאור ב־2008. {{מפריד}} * "המסגלים לעצמם את השפה החדשה, חסרים את הזרימה החופשית והתמידית שקיימת בשפת האם." * "העיצוב הלשוני ביצירה הספרותית העוסקת במפגש הבינתרבותי כולל בליל של לשונות." * "השתייכותו של משורר לשני נופים תרבותיים רוחניים עשויה להביא ברכה רבה ליוצר." ==שירים מתוך הספר== * "אבי ביקש מתוקים בפולנית, אימי בישלה בתוניסיאית." ~ [[W:שושנה ויג|שושנה ויג]] * "נהגתם כבגרזן: לקצץ את העץ משורשיו ולבקש ממנו שיעשה פרי?" ~ [[W:יוסף עוזר|יוסף עוזר]] * "ינקתי מוסר אימי וחונכתי על פי דרכי?" ~ דודו אייל * "תרבות היא מולדת לאנשים, פליטי אושרם וגולי שלוות חיים." ~ [[W:פרץ-דרור בנאי|פרץ-דרור בנאי]] * "אולי רק ציפורי מסע יודעות כשהן תלויות בין שמים וארץ את זה הכאב של שתי המולדות." ~ [[לאה גולדברג]] * "מאמן שפתותיי בהגיית המקום, כמו אבא לפני שנים." ~ [[W:סמי שלום שטרית|סמי שלום שטרית]] * "הימים באים כמו מתנה וה[[אדם]] סופו להתפייס עם קיומו." ~ [[W:פרץ-דרור בנאי|פרץ-דרור בנאי]] [[קטגוריה:ספרות]] [[קטגוריה:ספרי עיון]] [[קטגוריה:מדעי היהדות]] [[קטגוריה:הגירה]] h0lrv03c95vgytaquboqwtepqmd5e9e 0 24356 236763 188693 2026-06-12T15:52:03Z קליאו 9676 236763 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Three salt water sandals in beach.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סנדלים|נושא=סנדלים}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." ~ [[אנאקראון]] * "הרעיון בסנדל הוא לעשות את החיבור הכי פשוט בין סוליה ל[[רגל]], ומהי הדרך הכי פשוטה לחבר בין שתיהן? רצועה ורצועה." ~ [[W:תמר אלאור|תמר אלאור]] * "בשביל מה נעלי כנסיה? ל[[ישו]] היו סנדלים." ~ [[בארט סימפסון]], "[[משפחת סימפסון]]" * "כאן, בין ה[[W:חטיבת הצנחנים|לוחמים]] האלה של הגדוד, לא צריך נעליים גבוהות. כאן אפשר ללכת בסנדלים." ~ [[משה יעלון]] * "החל מימי ההתיישבות הראשונה, להיות מגונדר וסלוני נתפס כמעיד על ריקנות, חוסר [[ערך|ערכים]] ועיסוק בטפל, כשהעיקר היה בניית הארץ בחאקי ובסנדלים. לקח למדינה שלנו המון שנים להשתחרר מהתפיסה הזו." ~ [[אלימור זילברמן]] * "מאוד כיף לי ללכת לכלבו של הקיבוץ בסנדלי שורש, אבל קשה לי ללכת עם סנדלים כאלה ב[[תל אביב]]. יש בי גם את החלק שרוצה אישור." ~ [[ליאת אחירון]] * "בעודי לוגם הבחנתי שהכול מסתכלים בי במבט משונה ומתאפקים שלא לצחוק. כשגחנתי לנעול את סנדלי התגלתה לי הסיבה: ציפורני אצבעות רגלי, כל העשר, היו צבועות ב[[לק ציפורניים|לק]] אדום ומבהיק." ~ [[מאיר שלו]], "[[הדבר היה ככה]]" * "ושם בתל אביב רחוק מהעין, שוכב על המיטה אחד שאוהב עדיין, בקיץ שעבר הייתי מאושרת, מבוקר אחד איתו לבד, בסנדלים, על שפת הכנרת." ~ [[קרן פלס]], "על שפת הכנרת" [[קטגוריה:הנעלה]] t6lfhtvzcxflufyhywpoyrgz02qk1dw 0 27154 236742 236460 2026-06-12T15:00:05Z Effib 14 /* */ ציטוט 236742 wikitext text/x-wiki [[קובץ:HananShai.jpg|ממוזער|190 פיקסלים|ד"ר חנן שי]] '''[[w:חנן שי|חנן שי]]''' (נולד באפריל 1947) הוא ד"ר במדעי המדינה ואלוף־משנה במילואים. מומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני. מעוטר בצל"ש הרמטכ"ל על תרומתו ב[[מלחמת יום הכיפורים]] בחזית הצפון. {{מפריד}} * "ברצועת עזה מפלצות אדם שמצפצפות אפילו על [[אינסטינקט|אינסטינקטים]] מולדים של קיום ו[[הורות]], כדי לקדם תרבות שמקדשת את ה[[מוות]], זכו בגלל [[חמלה]] חסרת שיפוט מוסרי, ביתרון על מי שהביא לעולם את תרבות המערב שמקדשת את החיים; ה[[היסטוריה]] עוד עלולה להגדיר את המערכה ברצועת עזה כמקום שבו ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיה המודרנית]] בהתאבדותה הערכית, נפחה את נשמתה." ~ [https://www.hananshai.com/2024/04/blog-post_8.html על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו], 8 באפריל 2024 * "ה[[תנ"ך]], שהוצמד על ידי ה[[נצרות]] ל[[הברית החדשה|ברית החדשה]], היה חומת מגן שלא מנעה אמנם את רדיפת היהודים והשפלתם, אך מנעה את השמדתם למעלה מאלף שנים." ~ [https://www.hananshai.com/2024/05/blog-post_7.html לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע], 7 במאי 2024 * "צלם אנוש אינו, כתפיסת ה[[יהדות]], מתנת אלוה מולדת אלא תכלית שעל האדם לעמול להשיגה. ולכן חיסול האמת ובעקבותיה חיסול ה[[מוסר]] הסדור ואפשרות השיפוט ה[[מצפון|מצפוני]] הסדור לאורו על ידי האליטה האינטלקטואלית הליברלית של אירופה, מחק מעל לאלף שנות מאמץ נוצרי לניתוק האדם מעברו הפגני והפראי ולהפיכתו לבעל תודעה מצפונית. כך נסללה דרך המלך להופעת אידאולוגיות הכזב הברבריות ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] וה[[נאציזם|נאצית]]." ~ [https://www.hananshai.com/2024/05/blog-post_7.html לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע], 7 במאי 2024 * "בהעדר חומת מגן של מוסר אמת ומצפון לא עמדה בפני אידאולוגיות הכזב שהוליד הליברליזם בעיה מצפונית לתת לגיטימציה לחיסול התרבות היהודית ב[[ברית המועצות]], ובהמשך, ב[[גרמניה]], לחיסול היהודים עצמם – מייצגי המוסר והמצפון הישנים אותם ביקשו להחליף." ~ [https://www.hananshai.com/2024/05/blog-post_7.html לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע], 7 במאי 2024 * "[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|אסון 7 באוקטובר]] והשסע החברתי העמוק המאיים לקרוע את המרקם הפנימי של מדינת ישראל אינם תוצאה של מחדלים טכניים בלבד, אלא של משבר ערכי עמוק. אלו תולדות קריאת תיגר על החרות – ערך מוסרי מכונן בערכי המדינה שבמגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – והחלפתו בחופש לפעול ללא מגבלות, מצד שניים מהמוסדות המרכזיים הממונים במדינה: [[צה"ל]] ומערכת המשפט." ~ [https://www.hananshai.com/2025/04/blog-post.html מחופש בחזרה לחרות: הדרך לאיחוי הקרע החברתי העמוק בישראל], 11 באפריל 2025 * "המעבר של צה"ל, בין השנים 1994 ל־2006, מצבא הכרעה לצבא הרתעה, הוביל לניוון יכולות התמרון היבשתי ולעיוות יסודי של החשיבה המצביאותית. כתוצאה מכך, לא הצליח צה"ל למנוע את אפשרות החדירה והכיבוש – לא באמצעות מתקפת מנע יזומה, ולא באמצעות מערך הגנה סדור בשטח ישראל." ~ [https://www.hananshai.com/2025/04/blog-post_30.html מצביאות או מחדל: על חובתה של מדינה חפצת חיים], 30 באפריל 2025 * "כדי לממש את תפיסת ההגנה הלאומית, שמטרתה הסרת איומים בעודם באיבם ומעבר לגדר, נבנה צה"ל כצבא מכריע. הוא נועד להקדים ולהכות את אויביו במלחמות קצרות ו'זולות'. עיצובו נשען על הגותם של [[קרל פון קלאוזביץ|קלאוזביץ]] ופון מולטקה, ועל דגם הכרעה מהירה בסגנון ה[[w:בליצקריג|בליצקריג]] הגרמני." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/7.html מהו הניצחון המוחלט אחרי 7 באוקטובר], 6 ביוני 2025 * "גם בלי כניעה פורמלית של איראן, המטרות הצבאיות הושגו באופן מובהק ובלתי ניתן לערעור, ולכן מדובר ב[[ניצחון]] צבאי מוחלט. משך הזמן שבו יישמר ההישג תלוי, בין גורמים נוספים בלתי נשלטים, בהצלחה המדינית כאמור של עיצוב היום שאחרי." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/blog-post_25.html ניצחון מוחלט בשדה הקרב – אתגר פתוח בזירה המדינית], 25 ביוני 2025 * "בעקבות המלחמה באיראן, מיצבה עצמה ישראל כמעצמה מדינית, כלכלית ובעיקר צבאית, בעלת יכולת צבאית מבצעית מוכחת וחסרת תקדים, הן בזירה האזורית והן בעיני מדינות העולם." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/blog-post_25.html ניצחון מוחלט בשדה הקרב – אתגר פתוח בזירה המדינית], 25 ביוני 2025 * "[[מלחמה]] היא בית הספר המהיר ביותר ללימוד אמנות המלחמה – אך שכר הלימוד בה כבד מנשוא. ולמרות כמעט שנתיים של לחימה, עקומת הלמידה של צה"ל ברמה האופרטיבית והאסטרטגית נותרה נמוכה. זאת בניגוד לעקומת הלמידה המרשימה ברמה הטקטית ובחיילות הטכנולוגיים, שפירותיה נקטפו במלואם במתקפה המרהיבה נגד איראן." ~ [https://www.hananshai.com/2025/07/blog-post_11.html עד כאן: חמאס לא הוכרע ונכנע – ישראל לא ניצחה. מדוע?], 11 ביולי 2025 * "אם כתוצאה מיוזמותיה המדיניות והצבאיות של ישראל תוקם בדרום סוריה מדינה דרוזית ידידותית שתחצוץ בינה וגם בין ירדן, לבין גורמים עוינים סוריים, אירנים ואחרים, ישראל תסיים את המלחמה הארוכה ביותר שלה, לראשונה בתולדותיה, לא רק בניצחון צבאי, אלא גם בניצחון מדיני. כזכור, [[שלום]], שלא ניתן היה להשגה באמצעים מדיניים, הוא תכלית המלחמה ומטרת הניצחון הצבאי וכן ההצדקה המוסרית לקורבן שנדרש להשגתו." ~ [https://www.hananshai.com/2024/12/blog-post.html לפעול בסוריה כפי שיגאל אלון היה פועל], 7 בדצמבר 2024 *"הר סיני אינו רק אירוע דתי־היסטורי, אלא – כהגדרתו של פרופ' דוד פלוסר – רגע סינגולרי בתולדות האנושות: לראשונה הונחה תשתית מוסרית שמקורה לא ברגש, לא באמונה עיוורת ולא בהסכמה חברתית, אלא בהתבוננות עמוקה במציאות ובחוקיה. [[משה]] - גדול הנביאים, כנסיך מצרי משכיל במדעי הטבע, הבין שהדרך להבטיח איזון של האדם עם עצמו ועם זולתו היא תרגום החוקים שיוצרים את האיזון בטבע לערכים ולמצוות לאיזון של האדם לאורן - תיקון עצמי של הפגם עימו נברא. זהו מוסר אובייקטיבי, שמחייב כל אדם – בלי קשר לאמונתו או תחושותיו." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/blog-post.html?m=1 סיני: ההר שבין מהפכת החירות העברית לליברלית המודרנית], 1 ביוני 2025 *"כבר לפני כ־4,000 שנה הוצעה לאנושות תשובה אחרת, שהציבה אמת מוסרית אובייקטיבית כעוגן קיומי. מהפכה זו העניקה לאדם כלים לאיזון עצמי של התנהגותו, והעמידה את החירות לא כחופש חסר גבולות אלא כבחירה אחראית לאור חוקי צדק נצחיים." ~ [https://www.hananshai.com/2025/08/blog-post_18.html?m=1 אירופה שבה וכשלה מוסרית: על המערב לחזור הביתה למקורותיו], 18 באוגוסט 2025 *"בניגוד לנאורות המודרנית, שהתיימרה להיות מהפכת חופש אך הותירה את האדם ללא עוגן ערכי מתוך ההנחה שהוא טוב מטבעו, הציעה מהפכת החירות של אברהם אמת ערכית שמקורה בסדר הקוסמי. ערכים אלה – אמת, צדק, חירות ושלום חברתי – שרדו אלפי שנים, ודווקא הם עשויים להעניק מענה למשבר הליברליזם המודרני." ~ [https://www.hananshai.com/2025/08/blog-post_18.html?m=1 אירופה שבה וכשלה מוסרית: על המערב לחזור הביתה למקורותיו], 18 באוגוסט 2025 *"ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] לא הייתה אשת צבא, אך שאלותיה והערותיה בדיוני הממשלה ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] חשפו אמת כואבת: שני עקרונות – ההרתעה וההתרעה – שהשתרשו בטעות בתפיסת הביטחון הישראלית בהשפעת המלחמות הבלתי־קונוונציונליות שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], התגלו כחלולים וחסרי כיסוי ממשי, ולכן גם כבלתי רלוונטיים למלחמה קונוונציונלית." ~ [https://www.hananshai.com/2025/10/73-23.html?m=1 גולדה הזהירה – והלקח לא נלמד: מאוקטובר 73' לאוקטובר 23'], 1 באוקטובר 2025 *"[[פרוגרסיביזם|הפרוגרס]] הוא הגרסה העכשווית של הליברליזם שכופר בקיומה של אמת אובייקטיבית. מאז המהפכה הצרפתית הוליד הזרם רעיונות חברתיים אוטופיים שהפכו להרסניים: הבונפרטיזם שהחריב את [[אירופה]] במאה ה־18, הלאומנות שהציתה מלחמות בין צרפת לגרמניה במאה ה־19, וה[[קומוניזם]] וה[[נאציזם]] שהחריבו את העולם במאה ה־20." ~ [https://www.hananshai.com/2025/10/blog-post.html?m=1 ברית האנרכיסטים שחותרת לחסל את ישראל ואת הדמוקרטיות המערביות], 3 באוקטובר 2025 *"במהפכה הקומוניסטית חוסלה התרבות היהודית; במהפכה הנאצית חוסלו היהודים עצמם; ובמהפכה הרב־תרבותית העכשווית מבקש הפרוגרס לחסל את המדינה היהודית." ~ [https://www.hananshai.com/2025/10/blog-post.html?m=1 ברית האנרכיסטים שחותרת לחסל את ישראל ואת הדמוקרטיות המערביות], 3 באוקטובר 2025 *"השלום הריאליסטי של טראמפ מציע לסעודיה ולשאר מדינות האזור לא "תיקון עולם", אלא מסגרת של איזון כוחות בניצוח אמריקאי. עבור ישראל, השילוב בין עוצמה עצמית המותאמת לאיומים לבין שותפות אינטרסים עם המעצמה הגדולה בעולם ומעצמה כלכלית אזורית, עשוי להבטיח שנים של שקט ושגשוג. עלינו רק לוודא דבר אחד: אם יתברר שכל ההסדר האזורי הזה הוא מגדל קלפים שקורס, ישראל חייבת להיות הקלף העליון והחזק ביותר בערימה." ~ [https://www.hananshai.com/2025/11/blog-post_20.html?m=1 זהירות: השלום הנצחי של טראמפ הוא לא השלום של קאנט], 20 בנובמבר 2025 *"במדינה דמוקרטית הדרג המדיני קובע את היעד; הדרג המקצועי מחויב להבטיח כי הדרך להשגתו איננה יוצרת סיכון אסטרטגי חמור יותר מן האיום שאותו ביקשה המדיניות לצמצם. כאשר מתברר כי יישום מילולי של ההנחיה עלול להוביל לרידוד ההגנה, החובה המקצועית היא להתריע, לאתגר ולהציע חלופה — ולא להסתפק בפרשנות מצמצמת של כוונת הדרג המדיני. שקט הוא יעד מדיני מובנה; הבטחתו היא משימה מקצועית מובנית." ~ [https://www.hananshai.com/2026/02/7_12.html?m=1 המיסקלקולציה שנעדרת מהדיון הציבורי על ליל 7 באוקטובר], 12 בפברואר 2026 *"ה־7 באוקטובר ונספחיו אינם, כפי שנתפס עדיין בדיון הציבורי, בראש ובראשונה כשל מודיעיני. גם לא — בעיקרם — כשל קברניטי־מדיני. הם היו, לפני הכול ומעבר לכול, כשל מקצועי־מצביאותי בלתי נתפס בעומקו ובהיקפו. לא תקלה באיסוף מידע, אלא קריסה של תפיסת מלחמה; לא החמצת התרעה, אלא שחיקה ארוכת־שנים של תורת ההכרעה, שהומרה בתפיסה של הכלת איומים וניהולם המתמשך." ~ [https://www.hananshai.com/2026/02/7_20.html?m=1 עולם כמנהגו נוהג? - הכשרת מצביאות צה"ל אחרי 7 באוקטובר], 20 בפברואר, 2026 *"הדיפלומטיה, במהותה, היא אמנות עיגול פינות האמת — ולעיתים אף שימוש ב"שקרים לבנים". תכליתה אחת: מניעת מלחמה, כמעט בכל מחיר, והשגת שלום או שימורו. זהו ביטוי מעשי לעיקרון המוסרי העתיק: "האמת והשלום אהבו" — במציאות המדינית, למען השלום, שהוא ערך מכונן עליון, מותר לעיתים שלא לומר את מלוא האמת." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_55.html?m=1 כהכנה לפירוק האיום האיראני — טראמפ מפרק את התקינות הפוליטית], 20 במרץ 2026 *"החילוניות המודרנית התנתקה מן המסורת המונותאיסטית, הגורסת קיומה של אמת אובייקטיבית — חיצונית לאדם — שאליה יש להכפיף את שיקול הדעת האנושי, כפי שנעשה במדע. תחת זאת התפתחה תפיסה רלטיביסטית, שלפיה האמת היא פונקציה של תודעת האדם. בגרסתה הקיצונית, האמת נעשית למה שהאדם חושב שהיא. כך נותרה התרבות המודרנית ללא כלי אובייקטיבי להבחנה בין אמת לשקר — וממילא גם בין טוב לרע, ובין צדק שיש לקדם לבין רוע שיש לעקרו. וכאשר רוע כזה מאיים על עצם הקיום — עיקורו עשוי להפוך לחובה, גם באמצעים צבאיים, אם כלו כל הקיצין." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_55.html?m=1 כהכנה לפירוק האיום האיראני — טראמפ מפרק את התקינות הפוליטית], 20 במרץ 2026 *"שורשיה של תפיסת התמרון נטועים במלחמתו הראשונה של המערב בפרס — קרב גאוגמלה (331 לפנה״ס), שבו ניצח אלכסנדר מוקדון את דריו השלישי חרף נחיתות מספרית דרמטית. המערכה המתנהלת כיום מול איראן היא למעשה מלחמתו השנייה של המערב בפרס — אך באופן פרדוקסלי, המערב פועל בה בניגוד גמור לחשיבתו פורצת הדרך של מוקדון." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_23.html?m=1 זהירות — להסלים כדי להכריע, לא כדי להרגיע], 23 במרץ 2026 *”הלקח מגאוגמלה איננו היסטורי אלא אופרטיבי: כשם ש[[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]] לא נשאב לשחיקת הפאלנקס אלא כיוון אל המלך, כך גם כיום — מי שמבקש להכריע את איראן חייב לכוון אל מרכז הכובד שלה: השלטון." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_23.html?m=1 זהירות — להסלים כדי להכריע, לא כדי להרגיע], 23 במרץ 2026 * "במשך מאות שנים ביקשה הציוויליזציה המערבית לקצר מלחמות כדי לחזור לשלום, לבניין, למסחר ולחירות. המלחמה באיראן מעוררת את החשש שהמערב חדל לחפש ניצחון והחל להסתפק בניהול סיכונים. אם כך, הבעיה האמיתית שנחשפה במלחמה איננה איראן. היא מצבה של אמנות המלחמה במערב עצמו." ~ [https://www.hananshai.com/2026/06/blog-post_05.html?m=1 ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור], 5 ביוני 2026 * "בסופו של דבר, ניצחון אמיתי איננו זקוק להסברים או למסעות שכנוע. הוא משנה את המציאות באופן שגם האויב מתקשה להכחיש. ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור." ~ [https://www.hananshai.com/2026/06/blog-post_05.html?m=1 ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור], 5 ביוני 2026 *"[[מלחמת יום הכיפורים]] חשפה למעשה שתי טעויות קונספטואליות שונות, אך קשורות זו בזו. הטעות הראשונה הייתה אי־עדכונה של תפיסת ההגנה הלאומית לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. הטעות השנייה הייתה בניית הכוננות הלאומית על קבלת התרעה מודיעינית מצבית." ~ [https://www.hananshai.com/2026/06/7.html?m=1 חוקרים את אסון 7 באוקטובר בקונספציה שיצרה אותו], 12 ביוני 2026 {{מיון רגיל:שי, חנן}} [[קטגוריה:חיילי צה"ל]] q8dxgd061x01sj7trjwv4tngb4r22e9 236745 236742 2026-06-12T15:12:15Z Effib 14 /* */ עדכון 236745 wikitext text/x-wiki [[קובץ:HananShai.jpg|ממוזער|190 פיקסלים|ד"ר חנן שי]] '''[[w:חנן שי|חנן שי]]''' (נולד באפריל 1947) הוא ד"ר במדעי המדינה ואלוף־משנה במילואים. מומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני. מעוטר בצל"ש הרמטכ"ל על תרומתו ב[[מלחמת יום הכיפורים]] בחזית הצפון. {{מפריד}} * "ברצועת עזה מפלצות אדם שמצפצפות אפילו על [[אינסטינקט|אינסטינקטים]] מולדים של קיום ו[[הורות]], כדי לקדם תרבות שמקדשת את ה[[מוות]], זכו בגלל [[חמלה]] חסרת שיפוט מוסרי, ביתרון על מי שהביא לעולם את תרבות המערב שמקדשת את החיים; ה[[היסטוריה]] עוד עלולה להגדיר את המערכה ברצועת עזה כמקום שבו ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיה המודרנית]] בהתאבדותה הערכית, נפחה את נשמתה." ~ [https://www.hananshai.com/2024/04/blog-post_8.html על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו], 8 באפריל 2024 * "ה[[תנ"ך]], שהוצמד על ידי ה[[נצרות]] ל[[הברית החדשה|ברית החדשה]], היה חומת מגן שלא מנעה אמנם את רדיפת היהודים והשפלתם, אך מנעה את השמדתם למעלה מאלף שנים." ~ [https://www.hananshai.com/2024/05/blog-post_7.html לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע], 7 במאי 2024 * "צלם אנוש אינו, כתפיסת ה[[יהדות]], מתנת אלוה מולדת אלא תכלית שעל האדם לעמול להשיגה. ולכן חיסול האמת ובעקבותיה חיסול ה[[מוסר]] הסדור ואפשרות השיפוט ה[[מצפון|מצפוני]] הסדור לאורו על ידי האליטה האינטלקטואלית הליברלית של אירופה, מחק מעל לאלף שנות מאמץ נוצרי לניתוק האדם מעברו הפגני והפראי ולהפיכתו לבעל תודעה מצפונית. כך נסללה דרך המלך להופעת אידאולוגיות הכזב הברבריות ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] וה[[נאציזם|נאצית]]." ~ [https://www.hananshai.com/2024/05/blog-post_7.html לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע], 7 במאי 2024 * "בהעדר חומת מגן של מוסר אמת ומצפון לא עמדה בפני אידאולוגיות הכזב שהוליד הליברליזם בעיה מצפונית לתת לגיטימציה לחיסול התרבות היהודית ב[[ברית המועצות]], ובהמשך, ב[[גרמניה]], לחיסול היהודים עצמם – מייצגי המוסר והמצפון הישנים אותם ביקשו להחליף." ~ [https://www.hananshai.com/2024/05/blog-post_7.html לקח השואה הראשי לא הופק ולא הוטמע], 7 במאי 2024 * "[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|אסון 7 באוקטובר]] והשסע החברתי העמוק המאיים לקרוע את המרקם הפנימי של מדינת ישראל אינם תוצאה של מחדלים טכניים בלבד, אלא של משבר ערכי עמוק. אלו תולדות קריאת תיגר על החרות – ערך מוסרי מכונן בערכי המדינה שבמגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – והחלפתו בחופש לפעול ללא מגבלות, מצד שניים מהמוסדות המרכזיים הממונים במדינה: [[צה"ל]] ומערכת המשפט." ~ [https://www.hananshai.com/2025/04/blog-post.html מחופש בחזרה לחרות: הדרך לאיחוי הקרע החברתי העמוק בישראל], 11 באפריל 2025 * "המעבר של צה"ל, בין השנים 1994 ל־2006, מצבא הכרעה לצבא הרתעה, הוביל לניוון יכולות התמרון היבשתי ולעיוות יסודי של החשיבה המצביאותית. כתוצאה מכך, לא הצליח צה"ל למנוע את אפשרות החדירה והכיבוש – לא באמצעות מתקפת מנע יזומה, ולא באמצעות מערך הגנה סדור בשטח ישראל." ~ [https://www.hananshai.com/2025/04/blog-post_30.html מצביאות או מחדל: על חובתה של מדינה חפצת חיים], 30 באפריל 2025 * "כדי לממש את תפיסת ההגנה הלאומית, שמטרתה הסרת איומים בעודם באיבם ומעבר לגדר, נבנה צה"ל כצבא מכריע. הוא נועד להקדים ולהכות את אויביו במלחמות קצרות ו'זולות'. עיצובו נשען על הגותם של [[קרל פון קלאוזביץ|קלאוזביץ]] ופון מולטקה, ועל דגם הכרעה מהירה בסגנון ה[[w:בליצקריג|בליצקריג]] הגרמני." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/7.html מהו הניצחון המוחלט אחרי 7 באוקטובר], 6 ביוני 2025 * "גם בלי כניעה פורמלית של איראן, המטרות הצבאיות הושגו באופן מובהק ובלתי ניתן לערעור, ולכן מדובר ב[[ניצחון]] צבאי מוחלט. משך הזמן שבו יישמר ההישג תלוי, בין גורמים נוספים בלתי נשלטים, בהצלחה המדינית כאמור של עיצוב היום שאחרי." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/blog-post_25.html ניצחון מוחלט בשדה הקרב – אתגר פתוח בזירה המדינית], 25 ביוני 2025 * "בעקבות המלחמה באיראן, מיצבה עצמה ישראל כמעצמה מדינית, כלכלית ובעיקר צבאית, בעלת יכולת צבאית מבצעית מוכחת וחסרת תקדים, הן בזירה האזורית והן בעיני מדינות העולם." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/blog-post_25.html ניצחון מוחלט בשדה הקרב – אתגר פתוח בזירה המדינית], 25 ביוני 2025 * "[[מלחמה]] היא בית הספר המהיר ביותר ללימוד אמנות המלחמה – אך שכר הלימוד בה כבד מנשוא. ולמרות כמעט שנתיים של לחימה, עקומת הלמידה של צה"ל ברמה האופרטיבית והאסטרטגית נותרה נמוכה. זאת בניגוד לעקומת הלמידה המרשימה ברמה הטקטית ובחיילות הטכנולוגיים, שפירותיה נקטפו במלואם במתקפה המרהיבה נגד איראן." ~ [https://www.hananshai.com/2025/07/blog-post_11.html עד כאן: חמאס לא הוכרע ונכנע – ישראל לא ניצחה. מדוע?], 11 ביולי 2025 * "אם כתוצאה מיוזמותיה המדיניות והצבאיות של ישראל תוקם בדרום סוריה מדינה דרוזית ידידותית שתחצוץ בינה וגם בין ירדן, לבין גורמים עוינים סוריים, אירנים ואחרים, ישראל תסיים את המלחמה הארוכה ביותר שלה, לראשונה בתולדותיה, לא רק בניצחון צבאי, אלא גם בניצחון מדיני. כזכור, [[שלום]], שלא ניתן היה להשגה באמצעים מדיניים, הוא תכלית המלחמה ומטרת הניצחון הצבאי וכן ההצדקה המוסרית לקורבן שנדרש להשגתו." ~ [https://www.hananshai.com/2024/12/blog-post.html לפעול בסוריה כפי שיגאל אלון היה פועל], 7 בדצמבר 2024 *"הר סיני אינו רק אירוע דתי־היסטורי, אלא – כהגדרתו של פרופ' דוד פלוסר – רגע סינגולרי בתולדות האנושות: לראשונה הונחה תשתית מוסרית שמקורה לא ברגש, לא באמונה עיוורת ולא בהסכמה חברתית, אלא בהתבוננות עמוקה במציאות ובחוקיה. [[משה]] - גדול הנביאים, כנסיך מצרי משכיל במדעי הטבע, הבין שהדרך להבטיח איזון של האדם עם עצמו ועם זולתו היא תרגום החוקים שיוצרים את האיזון בטבע לערכים ולמצוות לאיזון של האדם לאורן - תיקון עצמי של הפגם עימו נברא. זהו מוסר אובייקטיבי, שמחייב כל אדם – בלי קשר לאמונתו או תחושותיו." ~ [https://www.hananshai.com/2025/06/blog-post.html?m=1 סיני: ההר שבין מהפכת החירות העברית לליברלית המודרנית], 1 ביוני 2025 *"כבר לפני כ־4,000 שנה הוצעה לאנושות תשובה אחרת, שהציבה אמת מוסרית אובייקטיבית כעוגן קיומי. מהפכה זו העניקה לאדם כלים לאיזון עצמי של התנהגותו, והעמידה את החירות לא כחופש חסר גבולות אלא כבחירה אחראית לאור חוקי צדק נצחיים." ~ [https://www.hananshai.com/2025/08/blog-post_18.html?m=1 אירופה שבה וכשלה מוסרית: על המערב לחזור הביתה למקורותיו], 18 באוגוסט 2025 *"בניגוד לנאורות המודרנית, שהתיימרה להיות מהפכת חופש אך הותירה את האדם ללא עוגן ערכי מתוך ההנחה שהוא טוב מטבעו, הציעה מהפכת החירות של אברהם אמת ערכית שמקורה בסדר הקוסמי. ערכים אלה – אמת, צדק, חירות ושלום חברתי – שרדו אלפי שנים, ודווקא הם עשויים להעניק מענה למשבר הליברליזם המודרני." ~ [https://www.hananshai.com/2025/08/blog-post_18.html?m=1 אירופה שבה וכשלה מוסרית: על המערב לחזור הביתה למקורותיו], 18 באוגוסט 2025 *"ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] לא הייתה אשת צבא, אך שאלותיה והערותיה בדיוני הממשלה ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] חשפו אמת כואבת: שני עקרונות – ההרתעה וההתרעה – שהשתרשו בטעות בתפיסת הביטחון הישראלית בהשפעת המלחמות הבלתי־קונוונציונליות שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], התגלו כחלולים וחסרי כיסוי ממשי, ולכן גם כבלתי רלוונטיים למלחמה קונוונציונלית." ~ [https://www.hananshai.com/2025/10/73-23.html?m=1 גולדה הזהירה – והלקח לא נלמד: מאוקטובר 73' לאוקטובר 23'], 1 באוקטובר 2025 *"[[פרוגרסיביזם|הפרוגרס]] הוא הגרסה העכשווית של הליברליזם שכופר בקיומה של אמת אובייקטיבית. מאז המהפכה הצרפתית הוליד הזרם רעיונות חברתיים אוטופיים שהפכו להרסניים: הבונפרטיזם שהחריב את [[אירופה]] במאה ה־18, הלאומנות שהציתה מלחמות בין צרפת לגרמניה במאה ה־19, וה[[קומוניזם]] וה[[נאציזם]] שהחריבו את העולם במאה ה־20." ~ [https://www.hananshai.com/2025/10/blog-post.html?m=1 ברית האנרכיסטים שחותרת לחסל את ישראל ואת הדמוקרטיות המערביות], 3 באוקטובר 2025 *"במהפכה הקומוניסטית חוסלה התרבות היהודית; במהפכה הנאצית חוסלו היהודים עצמם; ובמהפכה הרב־תרבותית העכשווית מבקש הפרוגרס לחסל את המדינה היהודית." ~ [https://www.hananshai.com/2025/10/blog-post.html?m=1 ברית האנרכיסטים שחותרת לחסל את ישראל ואת הדמוקרטיות המערביות], 3 באוקטובר 2025 *"השלום הריאליסטי של טראמפ מציע לסעודיה ולשאר מדינות האזור לא "תיקון עולם", אלא מסגרת של איזון כוחות בניצוח אמריקאי. עבור ישראל, השילוב בין עוצמה עצמית המותאמת לאיומים לבין שותפות אינטרסים עם המעצמה הגדולה בעולם ומעצמה כלכלית אזורית, עשוי להבטיח שנים של שקט ושגשוג. עלינו רק לוודא דבר אחד: אם יתברר שכל ההסדר האזורי הזה הוא מגדל קלפים שקורס, ישראל חייבת להיות הקלף העליון והחזק ביותר בערימה." ~ [https://www.hananshai.com/2025/11/blog-post_20.html?m=1 זהירות: השלום הנצחי של טראמפ הוא לא השלום של קאנט], 20 בנובמבר 2025 *"במדינה דמוקרטית הדרג המדיני קובע את היעד; הדרג המקצועי מחויב להבטיח כי הדרך להשגתו איננה יוצרת סיכון אסטרטגי חמור יותר מן האיום שאותו ביקשה המדיניות לצמצם. כאשר מתברר כי יישום מילולי של ההנחיה עלול להוביל לרידוד ההגנה, החובה המקצועית היא להתריע, לאתגר ולהציע חלופה — ולא להסתפק בפרשנות מצמצמת של כוונת הדרג המדיני. שקט הוא יעד מדיני מובנה; הבטחתו היא משימה מקצועית מובנית." ~ [https://www.hananshai.com/2026/02/7_12.html?m=1 המיסקלקולציה שנעדרת מהדיון הציבורי על ליל 7 באוקטובר], 12 בפברואר 2026 *"ה־7 באוקטובר ונספחיו אינם, כפי שנתפס עדיין בדיון הציבורי, בראש ובראשונה כשל מודיעיני. גם לא — בעיקרם — כשל קברניטי־מדיני. הם היו, לפני הכול ומעבר לכול, כשל מקצועי־מצביאותי בלתי נתפס בעומקו ובהיקפו. לא תקלה באיסוף מידע, אלא קריסה של תפיסת מלחמה; לא החמצת התרעה, אלא שחיקה ארוכת־שנים של תורת ההכרעה, שהומרה בתפיסה של הכלת איומים וניהולם המתמשך." ~ [https://www.hananshai.com/2026/02/7_20.html?m=1 עולם כמנהגו נוהג? - הכשרת מצביאות צה"ל אחרי 7 באוקטובר], 20 בפברואר, 2026 *"הדיפלומטיה, במהותה, היא אמנות עיגול פינות האמת — ולעיתים אף שימוש ב"שקרים לבנים". תכליתה אחת: מניעת מלחמה, כמעט בכל מחיר, והשגת שלום או שימורו. זהו ביטוי מעשי לעיקרון המוסרי העתיק: "האמת והשלום אהבו" — במציאות המדינית, למען השלום, שהוא ערך מכונן עליון, מותר לעיתים שלא לומר את מלוא האמת." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_55.html?m=1 כהכנה לפירוק האיום האיראני — טראמפ מפרק את התקינות הפוליטית], 20 במרץ 2026 *"החילוניות המודרנית התנתקה מן המסורת המונותאיסטית, הגורסת קיומה של אמת אובייקטיבית — חיצונית לאדם — שאליה יש להכפיף את שיקול הדעת האנושי, כפי שנעשה במדע. תחת זאת התפתחה תפיסה רלטיביסטית, שלפיה האמת היא פונקציה של תודעת האדם. בגרסתה הקיצונית, האמת נעשית למה שהאדם חושב שהיא. כך נותרה התרבות המודרנית ללא כלי אובייקטיבי להבחנה בין אמת לשקר — וממילא גם בין טוב לרע, ובין צדק שיש לקדם לבין רוע שיש לעקרו. וכאשר רוע כזה מאיים על עצם הקיום — עיקורו עשוי להפוך לחובה, גם באמצעים צבאיים, אם כלו כל הקיצין." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_55.html?m=1 כהכנה לפירוק האיום האיראני — טראמפ מפרק את התקינות הפוליטית], 20 במרץ 2026 *"שורשיה של תפיסת התמרון נטועים במלחמתו הראשונה של המערב בפרס — קרב גאוגמלה (331 לפנה״ס), שבו ניצח אלכסנדר מוקדון את דריו השלישי חרף נחיתות מספרית דרמטית. המערכה המתנהלת כיום מול איראן היא למעשה מלחמתו השנייה של המערב בפרס — אך באופן פרדוקסלי, המערב פועל בה בניגוד גמור לחשיבתו פורצת הדרך של מוקדון." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_23.html?m=1 זהירות — להסלים כדי להכריע, לא כדי להרגיע], 23 במרץ 2026 *”הלקח מגאוגמלה איננו היסטורי אלא אופרטיבי: כשם ש[[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]] לא נשאב לשחיקת הפאלנקס אלא כיוון אל המלך, כך גם כיום — מי שמבקש להכריע את איראן חייב לכוון אל מרכז הכובד שלה: השלטון." ~ [https://www.hananshai.com/2026/03/blog-post_23.html?m=1 זהירות — להסלים כדי להכריע, לא כדי להרגיע], 23 במרץ 2026 * "במשך מאות שנים ביקשה הציוויליזציה המערבית לקצר מלחמות כדי לחזור לשלום, לבניין, למסחר ולחירות. המלחמה באיראן מעוררת את החשש שהמערב חדל לחפש ניצחון והחל להסתפק בניהול סיכונים. אם כך, הבעיה האמיתית שנחשפה במלחמה איננה איראן. היא מצבה של אמנות המלחמה במערב עצמו." ~ [https://www.hananshai.com/2026/06/blog-post_05.html?m=1 ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור], 5 ביוני 2026 * "בסופו של דבר, ניצחון אמיתי איננו זקוק להסברים או למסעות שכנוע. הוא משנה את המציאות באופן שגם האויב מתקשה להכחיש. ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור." ~ [https://www.hananshai.com/2026/06/blog-post_05.html?m=1 ניצחון אינו זקוק ליחסי ציבור], 5 ביוני 2026 *"[[מלחמת יום הכיפורים]] חשפה למעשה שתי טעויות קונספטואליות שונות, אך קשורות זו בזו. הטעות הראשונה הייתה אי־עדכונה של תפיסת ההגנה הלאומית לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. הטעות השנייה הייתה בניית הכוננות הלאומית על קבלת התרעה מודיעינית מצבית. המחדל לא היה מודיעיני אלא מבצעי. המחדל היה בכך שהגנת המדינה נבנתה באופן שהיה עלול לקרוס אם ההתרעה לא תגיע." ~ [https://www.hananshai.com/2026/06/7.html?m=1 חוקרים את אסון 7 באוקטובר בקונספציה שיצרה אותו], 12 ביוני 2026 {{מיון רגיל:שי, חנן}} [[קטגוריה:חיילי צה"ל]] t5vjhibh6eocxenayd4tdff1mr7k5lt 0 28198 236773 230181 2026-06-13T10:52:25Z קליאו 9676 /* */ 236773 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Nose – Tiger.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אף}} * "אף יפה עושה [[גבר]] נאה." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם פוגע אתה באפך, פוגע אתה ב[[פנים|פניך]]." ~ [[פתגמים הולנדיים|פתגם הולנדי]] * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב." * "אֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ." ~ [[יהודה הלוי]] * "ל[[נשיקה]], ה[[נחיר]]יים וה[[עין|עיניים]] שלנו ממוקמים בצורה גרועה." ~ [[מרסל פרוסט]] * "כאשר [[צרפת]] מתעטשת, [[אירופה]] כולה מקנחת את אפה." ~ [[מרסל אמה]] * "זה לא היה אף שאפשר להסתכל עליו ואחרי זה ללכת להוריד כביסה או משהו. לא ולא. האף הזה היה הצעה מגונה." ~ [[לימור נחמיאס]], 'צבוטותי' * "ממחטה היא הדבר היחידי שה[[ממשלה]] מרשה לי לדחוף בה את אפי." ~ [[חיים ויצמן]], על תפקידו כ[[נשיא מדינת ישראל]] ==ראו גם== * [[ריח]] [[קטגוריה:גוף האדם]] 23171nc5fjycblxkko7relwq8ku6eby 236774 236773 2026-06-13T10:53:02Z קליאו 9676 /* */ 236774 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Nose – Tiger.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אף}} * "אף יפה עושה [[גבר]] נאה." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם פוגע אתה באפך, פוגע אתה ב[[פנים|פניך]]." ~ [[פתגמים הולנדיים|פתגם הולנדי]] * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב." ~ [[אנאקארון]] * "אֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ." ~ [[יהודה הלוי]] * "ל[[נשיקה]], ה[[נחיר]]יים וה[[עין|עיניים]] שלנו ממוקמים בצורה גרועה." ~ [[מרסל פרוסט]] * "כאשר [[צרפת]] מתעטשת, [[אירופה]] כולה מקנחת את אפה." ~ [[מרסל אמה]] * "זה לא היה אף שאפשר להסתכל עליו ואחרי זה ללכת להוריד כביסה או משהו. לא ולא. האף הזה היה הצעה מגונה." ~ [[לימור נחמיאס]], 'צבוטותי' * "ממחטה היא הדבר היחידי שה[[ממשלה]] מרשה לי לדחוף בה את אפי." ~ [[חיים ויצמן]], על תפקידו כ[[נשיא מדינת ישראל]] ==ראו גם== * [[ריח]] [[קטגוריה:גוף האדם]] o10iwr0qbjsovtz54cui662qucolfi0 236775 236774 2026-06-13T10:54:03Z קליאו 9676 /* */ 236775 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Nose – Tiger.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אף}} * "אף יפה עושה [[גבר]] נאה." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם פוגע אתה באפך, פוגע אתה ב[[פנים|פניך]]." ~ [[פתגמים הולנדיים|פתגם הולנדי]] * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב." ~ [[אנאקראון]] * "אֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ." ~ [[יהודה הלוי]] * "ל[[נשיקה]], ה[[נחיר]]יים וה[[עין|עיניים]] שלנו ממוקמים בצורה גרועה." ~ [[מרסל פרוסט]] * "כאשר [[צרפת]] מתעטשת, [[אירופה]] כולה מקנחת את אפה." ~ [[מרסל אמה]] * "זה לא היה אף שאפשר להסתכל עליו ואחרי זה ללכת להוריד כביסה או משהו. לא ולא. האף הזה היה הצעה מגונה." ~ [[לימור נחמיאס]], 'צבוטותי' * "ממחטה היא הדבר היחידי שה[[ממשלה]] מרשה לי לדחוף בה את אפי." ~ [[חיים ויצמן]], על תפקידו כ[[נשיא מדינת ישראל]] ==ראו גם== * [[ריח]] [[קטגוריה:גוף האדם]] 0w3t6ff45tedsxkvgf3azgg9uum6daw 0 29803 236743 236717 2026-06-12T15:10:15Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 236743 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יזם}} * "יזם הוא אדם המחפש את ה[[שינוי]], מוצא אותו ומנצל אותו כ[[הזדמנות]]." ~ [[פיטר דרוקר]] * "אף אחד לא מזהה ומעריך [[רעיון]] טוב יותר מיזם." ~ [[סילביו ברלוסקוני]] * "יזם הוא מי שמניע או מעביר [[משאב|משאבים]] כלכליים מתחום של [[תפוקה]] נמוכה לתחום של תפוקה גבוהה יותר." ~ [[ז'אן-בטיסט סה]] * "יזם טוב הוא יזם שיודע מה הוא עושה, זה אומר, בראש ובראשונה, לדעת לקחת החלטות נכונות במציאות של חוסר ודאות ועם מידע חלקי." ~ [[רמי ברכה]] * "אנחנו חייבים לחפש דרך שהמשק יצמח, יהיה חופשי, יתמרץ יזמים ויהיה עם פריון גבוה." ~ [[אבי ניסנקורן]] * "כיום היה אפשר לבצע כל זאת במהירות יתרה בלא השוואה, במיוחד אילו הופקדו המשימות בידי יזמים עתירי הון." ~ [[קארל צ'אפק]], 'המלחמה בסלמנדרות' ==ראו גם== * [[יזמות]] [[קטגוריה:כלכלה]] [[קטגוריה:מקצועות]] m5q0abzhl47yf95cdzxivmry76yz14f 0 29805 236747 236732 2026-06-12T15:19:33Z דולב 835 הגהה 236747 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=העת החדשה|נושא=העת החדשה (העידן המודרני)}} * "הנטייה למדוד, לשקול, לחשב היא אופיינית לעידן המודרני." ~ [[גאורג זימל]] * "שורשיו של העידן המודרני המהפכני במחשבה ההומניסטית שהחלה בתקופת ה[[רנסאנס]] ובמחשבת הנאורות." ~ [[רחל אליאור]] * "את העידן שאנו, ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] של הזמן הקרוי 'חדש', מתחמים בין ראשיתה של המאה השמונה־עשרה לראשיתה של המאה העשרים, מכנים אותו 'מודרניות' ומאפיינים אותו ב[[שינוי]]ים אינטנסיביים. עם השינויים אפשר למנות פיתוח מואץ של סביבת האדם, שימוש בטכנולוגיות ויישומן, עלייתם והתגבשותם של משטר כלכלי וארגון עבודה והון המוגדרים קפיטליזם תעשייתי, עיור מואץ, עלייתן של מדינות אומה שהתפתחו למדינות אימפריה, רפלקסיביות, או התבוננות מושכלת וביקורתית של יחידים בעצמם, בסביבתם, במבנים חברתיים ומדינתיים, ואחרון – אם כי בענייננו הוא הראשון – חוויית [[זמן]] ומרחב חדשה לחלוטין." ~ [[בילי מלמן]] * "במדינה החדשה תוכל כל זאת להיעשות בבינה יתרה וברוח העת החדשה, כאשר יורונו הנסיבות בכלכלת המדינה." ~ [[בנימין זאב הרצל]], 'מדינת היהודים' [[קטגוריה:היסטוריה]] hx97v1tf9v9dvrlqjqexde7gl4g996i 0 29806 236741 236691 2026-06-12T14:53:23Z דולב 835 הגהה 236741 wikitext text/x-wiki '''בין הזמנים''' הוא ספר מאת הרב [[דוד סתיו]] שיצא לאור ב־2012. {{מפריד}} * "מקורות רבים מעידים על חשיבותו של [[לימוד תורה|לימוד התורה]] לעומת מצוות ומעלות אחרות." * "אחד הגורמים המייחדים את עם ישראל לדורותיו הוא היותו 'עם הספר', עם שלימוד התורה הוא נדבך מרכזי ומכונן בהווייתו. חשיבות לימוד התורה קיבלה ביטויים רבים מספור בדברי חז"ל." * "כאשר בתודעת האדם העיקר הוא לימוד התורה והמצוות, גם חיי המעשה הופכים להיות חיים משמעותיים המושפעים מהתורה." * "לימוד התורה מביא לידי ביטוי את כל תוכני החיים שלנו ומעניק למעשינו משמעות דתית וקיומית. מי שעולמו הדתי אינו נשען על לימוד קבוע שדרכו הוא מתפתח והולך, ורק גרסא דינקותא משמשת כחומר התבערה הרוחני שלו, הרי הוא מזומן לעולם דתי מאובן, נטול משמעות ושמחת חיים." * "אינה דומה החוויה הדתית של אדם המכיר את הלכות ה[[פסח]] או ה[[שבת]] לעומקן לחוויה של מי שניגש לחג או מועד כאשר כל הידוע לו על החג הוא מה שזכור לו מבית אבא. זוהי איכות חיים אחרת לגמרי, וזהו עיקר טעמה, משמעותה וחיוניותה של מצוות תלמוד תורה." * "לאור שפע מאמרי חז"ל בשבח לימוד התורה ובגנות ביטולו, יש לדון מה נחשב בעיניהם כביטול תורה. ברור לכל בר־דעת שהאדם זקוק לאכילה, לשתייה ולמנוחה, ועל כן פעולות אלו אינן נחשבות כביטול תורה. כמו כן, היה ברור לחכמים שבימות החול צריך האדם לעבוד לפרנסתו, ולכן הדגישו את החיוב המיוחד ללמוד תורה בשבתות ובימים טובים. גם פעילויות בסיסיות פחות לא נחשבו בעיני חז"ל לביטול תורה. במקורות רבים במקרא ובחז"ל אפשר לראות כי גדולי ישראל לאורך הדורות עסקו במגוון רחב של פעילויות מלבד לימוד תורה: [[טיול]]ים, מוזיקה ואכילה לשם תענוג." * "העולם המודרני מאפשר לאדם זמן פנוי בממדים שלא הכרנו בעבר הרחוק והקרוב. נראה כי הדרך שבה האדם מנצל את זמנו הפנוי תהפוך לשאלה המרכזית בהגדרת זהותנו כבני אדם וכחברה הרבה יותר מאשר כל שאלה אידאולוגית אחרת." * "במהלך הדורות האחרונים לבש המושג '[[פנאי]]' צורה חדשה לגמרי. שוב אין מדובר בקצת מנוחה, בסעודה ארוכה או בטיול מרענן. הזמן והאמצעים העומדים לרשות האדם בדורנו מאפשרים פעילויות פנאי שונות ומגוונות, אשר מציבות שאלות הלכתיות וערכיות חדשות בפני גדולי ישראל." ==נאמר עליו== * "רב לא בוחר את השאלות ששואלים אותו. אם הוא מתמודד עם ציבור שלא רואה [[קולנוע]] ו[[תיאטרון]] ושמתעסק רק ב[[לימוד תורה]], אז אלה הדברים שהוא יעסוק בהם. אבל המציאות שלי היא אחרת. אני חי בחברה דתית־לאומית גדולה ופתוחה, שצורכת תרבות, קולנוע, [[ספרות]] וטיולים, ואני נותן לה כלים להתמודד עם הסוגיות ההלכתיות שעולות מזה." ~ [[דוד סתיו]] [[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]] qxxsiuatz0ldme30poz22denzc9uwzi 0 29807 236736 236734 2026-06-12T12:19:00Z קליאו 9676 /* */ 236736 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מודרניות}} * "את העידן שאנו, ה[[היסטוריון |היסטוריונים]] של הזמן הקרוי 'חדש', מתחמים בין ראשיתה של המאה השמונה–עשרה לראשיתה של המאה העשרים, מכנים אותו 'מודרניות' ומאפיינים אותו ב[[שינוי]]ים אינטנסיביים. עם השינויים אפשר למנות פיתוח מואץ של סביבת האדם, שימוש בטכנולוגיות ויישומן, עלייתם והתגבשותם של משטר כלכלי וארגון עבודה והון המוגדרים קפיטליזם תעשייתי, עיור מואץ, עלייתן של מדינות אומה שהתפתחו למדינות אימפריה, רפלקסיביות, או התבוננות מושכלת וביקורתית של יחידים בעצמם, בסביבתם, במבנים חברתיים ומדינתיים, ואחרון - אם כי בענייננו הוא הראשון - חוויית [[זמן]] ומרחב חדשה לחלוטין." ~ [[בילי מלמן]] * "ולענין חוסר מודרניוּת שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ [[ש"י עגנון]] * "הצורך הגובר במשמעות שמעבר לחומרי, צורך שהוכחש והודחק בתקופות המודרניזם והפוסט־מודרניזם. גם ה[[פסיכואנליזה]] מגיבה לצורך זה, מה שמוליד זרם חדש, המתאפיין ברגישות ואהדה לממד הרוחני של הקיום האנושי." ~ [[גדעון לב]] * "הרבה יותר קל להיות [[אנטישמיות|אנטישמי]] מאשר אנטי־מודרני, משום שאנטי־מודרניות היא דבר אבסטרקטי, בשעה שלהיות נגד היהודים זה הרבה יותר מוחשי." ~ [[רות וייס]] [[קטגוריה: היסטוריה]] 9brnsmjb09mqwx3b00qh6wfh44k4x3a 236737 236736 2026-06-12T12:19:57Z קליאו 9676 /* */ 236737 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מודרניות}} * "את העידן שאנו, ה[[היסטוריון |היסטוריונים]] של הזמן הקרוי 'חדש', מתחמים בין ראשיתה של המאה השמונה–עשרה לראשיתה של המאה העשרים, מכנים אותו 'מודרניות' ומאפיינים אותו ב[[שינוי]]ים אינטנסיביים. עם השינויים אפשר למנות פיתוח מואץ של סביבת האדם, שימוש בטכנולוגיות ויישומן, עלייתם והתגבשותם של משטר כלכלי וארגון עבודה והון המוגדרים קפיטליזם תעשייתי, עיור מואץ, עלייתן של מדינות אומה שהתפתחו למדינות אימפריה, רפלקסיביות, או התבוננות מושכלת וביקורתית של יחידים בעצמם, בסביבתם, במבנים חברתיים ומדינתיים, ואחרון - אם כי בענייננו הוא הראשון - חוויית [[זמן]] ומרחב חדשה לחלוטין." ~ [[בילי מלמן]] * "ולענין חוסר מודרניוּת שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ [[ש"י עגנון]], נאום בטקס קבלת פרס ישראל, 1954 * "הצורך הגובר במשמעות שמעבר לחומרי, צורך שהוכחש והודחק בתקופות המודרניזם והפוסט־מודרניזם. גם ה[[פסיכואנליזה]] מגיבה לצורך זה, מה שמוליד זרם חדש, המתאפיין ברגישות ואהדה לממד הרוחני של הקיום האנושי." ~ [[גדעון לב]] * "הרבה יותר קל להיות [[אנטישמיות|אנטישמי]] מאשר אנטי־מודרני, משום שאנטי־מודרניות היא דבר אבסטרקטי, בשעה שלהיות נגד היהודים זה הרבה יותר מוחשי." ~ [[רות וייס]] [[קטגוריה: היסטוריה]] hp7cv4aqao0rrmdkhvlwb98fw207uni 236750 236737 2026-06-12T15:24:40Z דולב 835 הגהה 236750 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מודרניות}} * "את העידן שאנו, ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] של הזמן הקרוי 'חדש', מתחמים בין ראשיתה של המאה השמונה־עשרה לראשיתה של המאה העשרים, מכנים אותו 'מודרניות' ומאפיינים אותו ב[[שינוי]]ים אינטנסיביים. עם השינויים אפשר למנות פיתוח מואץ של סביבת האדם, שימוש בטכנולוגיות ויישומן, עלייתם והתגבשותם של משטר כלכלי וארגון עבודה והון המוגדרים קפיטליזם תעשייתי, עיור מואץ, עלייתן של מדינות אומה שהתפתחו למדינות אימפריה, רפלקסיביות, או התבוננות מושכלת וביקורתית של יחידים בעצמם, בסביבתם, במבנים חברתיים ומדינתיים, ואחרון – אם כי בענייננו הוא הראשון – חוויית [[זמן]] ומרחב חדשה לחלוטין." ~ [[בילי מלמן]] * "ולעניין חוסר מודרניוּת שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ [[ש"י עגנון]], נאום בטקס קבלת פרס ישראל, 1954 * "הצורך הגובר במשמעות שמעבר לחומרי, צורך שהוכחש והודחק בתקופות המודרניזם והפוסט־מודרניזם. גם ה[[פסיכואנליזה]] מגיבה לצורך זה, מה שמוליד זרם חדש, המתאפיין ברגישות ואהדה לממד הרוחני של הקיום האנושי." ~ [[גדעון לב]] * "הרבה יותר קל להיות [[אנטישמיות|אנטישמי]] מאשר אנטי־מודרני, משום שאנטי־מודרניות היא דבר אבסטרקטי, בשעה שלהיות נגד היהודים זה הרבה יותר מוחשי." ~ [[רות וייס]] [[קטגוריה:היסטוריה]] 82ng76res0za4r5soqo5tk61r7mcip8 0 29808 236754 2026-06-12T15:33:12Z קליאו 9676 דף חדש 236754 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקרון|אנאקרון]]''' הוא משורר יווני. * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] 5ifo5yp3m5ls5i0c2l0xy4rfjq5xbg6 236755 236754 2026-06-12T15:34:31Z קליאו 9676 עריכה 236755 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקרון|אנאקרון]]''' (ביוונית: Ἀνακρέων) היה משורר יווני בן המאה השישית לפנה"ס. * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] g854c44pe6dz7enqgq6k0iy9lvg5bo8 236756 236755 2026-06-12T15:35:28Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[אנאקרון]] לשם [[אנאקראון]] בלי להשאיר הפניה: התאמה לויקיפדיה 236755 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקרון|אנאקרון]]''' (ביוונית: Ἀνακρέων) היה משורר יווני בן המאה השישית לפנה"ס. * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] g854c44pe6dz7enqgq6k0iy9lvg5bo8 236757 236756 2026-06-12T15:36:18Z קליאו 9676 236757 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית: Ἀνακρέων) היה משורר יווני בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] okj5ndl14vehi20k9tycja66rmaykih 236758 236757 2026-06-12T15:37:31Z קליאו 9676 236758 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית:''' Ἀνακρέων''') היה משורר יווני בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] htwvj6ovdndxuubibduo4dpwfpr0nka 236759 236758 2026-06-12T15:38:28Z קליאו 9676 236759 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית:''' Ἀνακρέων''') היה משורר [[יוון העתיקה|יווני]] בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] piigemdoeeiqpt2sk9il9zdftippnqr 236760 236759 2026-06-12T15:48:13Z קליאו 9676 236760 wikitext text/x-wiki '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית:''' Ἀνακρέων''') היה משורר [[יוון העתיקה|יווני]] בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב, שִׂפְתֵי־חֵן וּפֶה מְפַתֶּה וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] 77ld3cokzgtmpttcakxoilyidpt73jk 236761 236760 2026-06-12T15:50:16Z קליאו 9676 236761 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Anacreon Louvre.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אנאקראון]] '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית:''' Ἀνακρέων''') היה משורר [[יוון העתיקה|יווני]] בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב, שִׂפְתֵי־חֵן וּפֶה מְפַתֶּה וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] hsgthhxcppjupdmujoktfg5i6cd9obc 236762 236761 2026-06-12T15:50:58Z קליאו 9676 236762 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Anacreon Louvre.jpg|ממוזער|128 פיקסלים|המשורר אנאקראון]] '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית:''' Ἀνακρέων''') היה משורר [[יוון העתיקה|יווני]] בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב, שִׂפְתֵי־חֵן וּפֶה מְפַתֶּה וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה: משוררים יוונים]] 7gt5010gr8nvyf7t5vlycy2j7lshh38 236766 236762 2026-06-12T18:00:52Z דולב 835 הגהה 236766 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Anacreon Louvre.jpg|ממוזער|128 פיקסלים|המשורר אנאקראון]] '''[[W:אנאקראון|אנאקראון]]''' (ביוונית: '''Ἀνακρέων''') היה [[משורר]] [[יוון העתיקה|יווני]] בן המאה השישית לפנה"ס. {{מפריד}} * "וּכְאַחַד מִסַּנְדַּלַּיִךְ לוּ אֶהְיֶה וְאֻשַּׁרְתִּי לָעַד." * "וְלוּ הָיָה בְּיַד הַזָּהָב לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹת־חַיַּי, הָיִיתִי צוֹבְרוֹ וְצוֹבְרוֹ, אַף לֹא אָמַרְתִּי דַּיִּי." * "תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב, שִׂפְתֵי־חֵן וּפֶה מְפַתֶּה וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו." * "לָמָּה לִי פִּטְפּוּטֵי־מִלִּים, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקָנִים? תֵּיטִיב תַּעֲשֶׂה, כִּי תּוֹרֵנִי, כֵּיצַד שׁוֹתִים לְמַעֲדַנִּים." * "הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ... וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?" [[קטגוריה:משוררים יוונים]] je6lcd7fkvtmub9bonjw5hq7c6mi77g 0 29809 236764 2026-06-12T17:01:59Z ~2026-26693-23 27290 הפניה לדף [[העת החדשה]] 236764 wikitext text/x-wiki #הפניה [[העת החדשה]] 73jxo249hd2wv37kkhbh2hfeoic27s4 0 29810 236765 2026-06-12T17:09:08Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=שוק העבודה}} * "השתלבות אמהות בשוק העבודה תגדיל את הכנסות המדינה ממסים, תקטין את העוני ותשפר רווחת ילדים רבים." ~ [[איריס שטרק]] * "האפליה המתקנת מתבססת על מתן 'זכויות' בשוק העבודה לקבוצות של בני אדם ולא לבני אדם יחידים." ~ W:סטיבן פלאוט|סטי..." 236765 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שוק העבודה}} * "השתלבות אמהות בשוק העבודה תגדיל את הכנסות המדינה ממסים, תקטין את העוני ותשפר רווחת ילדים רבים." ~ [[איריס שטרק]] * "האפליה המתקנת מתבססת על מתן 'זכויות' בשוק העבודה לקבוצות של בני אדם ולא לבני אדם יחידים." ~ [[W:סטיבן פלאוט|סטיבן פלאוט]] * "הפועל העברי מעוניין שהכפר לא יימצא במצב כזה, שהמון פלחים יציף את שוק העבודה הפרטי והממשלתי וילחץ על שכר העבודה הכללי בארץ." ~ [[חיים ארלוזורוב]], [[על עניינינו הפוליטיים]] j06gch9lwqox19k430uny5jzg5m9wv7 236767 236765 2026-06-12T18:03:58Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 236767 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שוק העבודה}} * "השתלבות [[אימהות|אמהות]] בשוק העבודה תגדיל את הכנסות המדינה מ[[מס|מסים]], תקטין את העוני ותשפר רווחת ילדים רבים." ~ [[איריס שטרק]] * "ה[[אפליה מתקנת|אפליה המתקנת]] מתבססת על מתן 'זכויות' בשוק העבודה לקבוצות של בני אדם ולא לבני אדם יחידים." ~ [[W:סטיבן פלאוט|סטיבן פלאוט]] * "הפועל העברי מעוניין שהכפר לא יימצא במצב כזה, שהמון פלחים יציף את שוק העבודה הפרטי והממשלתי וילחץ על שכר העבודה הכללי בארץ." ~ [[חיים ארלוזורוב]], "[[על עניינינו הפוליטיים]]" [[קטגוריה:כלכלה]] sy2m8bhtzb7aqymbth43rkcsce7btbs