ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.7 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7288 237055 201870 2026-06-18T14:51:41Z קליאו 9676 237055 wikitext text/x-wiki [[תמונה:William Blake by Thomas Phillips.jpg|ממוזער|178 פיקסלים|ויליאם בלייק]] '''[[w:ויליאם בלייק|ויליאם בלייק]]''' (באנגלית: '''William Blake''';{{כ}} 28 בנובמבר 1757 - 12 באוגוסט 1827), משורר וצייר בריטי. ==אדם== * "קל יותר לסלוח לאויב מאשר לחבר." * "מי שאיננו מעז להתבונן בשמש, לעולם לא יהיה כוכב." * "תשוקה שאיננה באה על בטויה בפעולה, מחוללת מחלה." * "ה[[אלימות]] שלנו מופנית כלפינו חזרה כפי שקורה כאשר אנו מתנגשים במראה." * "האמת המסופרת מתוך כוונה רעה, נוראה יותר מכל השקרים שאתה מסוגל להמציא." ==אהבה== * "אני בך ואת בי, מאוחדים ב[[אהבה]] שמיימית." * "מה [[אישה|נשים]] ו[[גבר]]ים רוצים זה מזה? תשוקה שבאה על סיפוקה." * "אהבה אינה מבחינה בחסרונות, לשמחה היא נוטה, חופשייה במעופה היא מנתקת מעליה את הכבלים." ==חיים== * "ה[[חיים]] פירושם ליהנות מן החיים." * "עליי ליצור [[שיטה]] או להיות עבד לזולת." * "אנרגיה היא [[שמחה]] נצחית." * "הנבט הצנוע ביותר מהווה הוכחה שאין בנמצא [[מוות]] של ממש." * "הדמיון איננו הלך רוח אלא הקיום האנושי כולו." * "כל גרגיר חול הוא עולם שלם, וכל פרח שדה הוא גן עדן." * "רוב בני האדם דומים לביצים, הם מלאים מדי בעצמם בשביל להשאיר מקום לדברים אחרים." == מתוך 'נישואי העדן והשאול' (1793)== * "הַטּוֹב עֵדֶן. הָרַע שְׁאוֹל." * "באר מכילה, מעיין עולה על גדותיו." * "חוק אחד לשור ולאריה פירושו שיעבוד." * "מה שהיום הוא [[עובדה]], לפנים לא היה אלא הזיה." * "תשוקה מרוסנת נעלמת אט אט, עד כי איננה אלא צִלה של תשוקה." * "[[אדם]] מסתגר בתוך עצמו עד כי אינו רואה דבר אלא מבעד לסדק צר של מערתו." * "הַטּוֹב הוּא הַסְּבִילוּת שֶׁמְּצַיֶּתֶת לַתְּבוּנָה. הָרַע הוּא הַפְּעִילוּת הַנּוֹבַעַת מִכֹּחַ הַמֵּאִיץ." * "הנשר מעולם לא בזבז את זמנו כה הרבה כמו כשהסכים לקבל את שיעוריו של העורב." * "התרבות הולכת בדרך סלולה, אך דרך חתחתים היא דרכם של גאונים." * "טיפש אינו רואה את אותו עץ כפי שרואה [[חוכמה|החכם]]." {{מיון רגיל: בלייק, ויליאם}} [[קטגוריה:משוררים בריטים]] [[קטגוריה:ציירים בריטים]] 3dl1p0ftcv64puefnm68oai4wrdxhbc 0 9716 237066 234332 2026-06-18T21:46:38Z קליאו 9676 /* בחירת מטרה ראויה */ עריכה 237066 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ללא קטגוריה=כן}} [[תמונה:Lenka Kripac at NewPop-Festival Baden-Baden 2009-gje.jpg|ממוזער|210px]] ==כללי== * "מטרה היא דרך ב[[זמן]]." ~ [[קרל יאספרס]] * "אנו בזים למטרה שאין בכוחנו להשיג." ~ [[מרסל פרוסט]] * "עליך לחיות את חייך מדי יום ביומו כאילו אתה מטפס [[הר]]ים." ~ הרולד מלצ'רט * "זרוק אבנים מלוא החופן; לפחות אחת מהן תפגע במטרה." ~ [[פתגמים הודיים|פתגם הודי]] * "כאשר אנו מגיעים אל המטרה, אנו חסרים את כל השאר." ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]] * "אלף דרכים מחטיאות את המטרה ואחת בלבד מגיעה אליה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "כל אלה שלימדתי את אמנות החץ והקשת, עשוני מטרה לחיציהם." ~ [[סעדי]] * "מטרתנו היא לגלות את המסתורין שבחיים." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "אין זה די לכוון אל המטרה; עליך לפגוע בה." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "כל כלי משיג את שלמותו בכך שהוא אינו משרת מספר מטרות, אלא רק אחת." ~ [[אריסטו]] * "אם אתה יודע מה אתה עושה, אתה יכול לעשות את מה שאתה רוצה." ~ [[משה פלדנקרייז]] ==החשיבות שבהצבת מטרות== * "אדם בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי הגה." ~ [[תומאס קארלייל ]] * "מה שחשוב איננו להגיע, אלא ללכת לקראת המטרה." ~ [[אנטואן דה סנט אכזופרי]] * "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל 'איך'." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "[[חיים]] עשירים ונועזים מונעים על ידי מטרות דינאמיות." ~ קנת הילדבראנד * "אין דבר שתורם כה הרבה ל[[שלוות נפש|הרגעת הנפש]] ולשלוותה כמו מטרה יציבה." ~ [[W:מרי שלי|מרי שלי]] * "באופן אירוני למדי, האנשים שעובדים הכי קשה, אלו שמטילים על עצמם את המשמעת הנוקשה ביותר ומוותרים על הנאות מסוימות למען מטרה - הם האנשים המ[[אושר]]ים ביותר." ~ ברוטוס המילטון * "אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל המטרה. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "במקום להגיב על התנסויות אתם יוצרים אותן – כפי שאתם עושים כאשר אתם מציבים לעצמכם מטרה חדשה." ~ ג'רלד אפשטיין ([[:W:en:Gerald Epstein|Gerald Epstein]]) ==בחירת מטרה ראויה== * "אנשים מתבלבלים לגבי עצמם ואחרים כי הם מתייחסים לאמצעי כאל מטרה." ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] * "אי כשרותה של המטרה עשויה להסיח את הדעת מאי כשרותו של האמצעי." ~ [[פרנץ קפקא]] * "למות למען המטרה אינו הופך אותה למוצדקת." ~ [[אנרי דה מונטרלאן]] * "מה טוב חלקו, אם תתעורר בתוך לבו התשוקה לאיזו מטרה גבוהה, אשר תמשכהו אליה בחזקה וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו, וידע מעתה לאן הוא הולך וּלמה הוא עמל. אבל מכיוון שמלא האידיאַל את תעודתו זו, והאדם יוצא לפעלו לכבוֹש לו את דרכו, הנראה לו בחזון, בין המון הכוחות המתנגשים בחיים, אשר יעצרוהו במהלכו על כל צעד ולא יתנו לו לפסוע פסיעה גסה, – אז מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דבר המטרה האחרונה, הרחוקה ממנו מרחק רב ביותר, וישים עיניו באיזו נקודה יותר קרובה אליו, שבאמצע הדרך, באיזה 'אידיאל זמני' העומד על גבול האפשרות בהווה. כי רק אידיאל כזה יוכל להיות כוח מניע תמידי למעשים פרטיים וקטנים, אשר סוף סוף מהם מורכבים החיים; ורק בסולם של אידיאלים כאלו, העומדים זה למעלה מזה, יכול אדם להתרומם עד קצה מטרתו, בהיות לנגד עיניו תמיד רק האידיאַל היותר קרוב אליו, לפי מצבו בכל עת." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' ==הדרך למטרה== * "כאשר אתה קרוב למטרה, אל נא תיסוג אחור." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "זה לא משנה כמה [[איטיות|איטי]] אתה הולך כל עוד אינך עוצר." ~ [[קונפוציוס]] * "אם יש לך מטרה, לך רק עליה, ובכל הכוח, וכולך רק אצבע והדק, עין וכוונות." ~ [[מאיר שלו]], '[[פונטנלה]]' * "לפעמים הנמכת ציפיות היא חלק הגיוני מתהליך של הגדרה מחודשת של המטרות האישיות." ~ [[פול ת'גרד]] [[קטגוריה:חיי האדם]] n3h6ywksz419q4cr624e2lfzys3z2ai 0 15587 237060 223547 2026-06-18T18:24:38Z ~2026-35600-87 27452 /* כללי */ אנא אל תמחקו את כל הציטוטים החדשים כדרככם בקודש, (כמעט) כולם מהאתר שלו, בעיקר ממערכת השו״ת. איני רואה ערך גדול לציין את הקישור לשאלה, וזה דורש טרחה מרובה; מי שרוצה מוזמן לחפש את הציטוטים בגוגל עם המילים ״מיכאל אברהם״, או לחלופין בחיפוש של מערכת השו״ת, ולקוות שימצא. בכל אופן, הציטוטים מעשירים מאוד את הערך ושופכים אור חדש על אישיותו ודעותיו של הרב, ובתור אנשים ערכיים (שכותב ערכים עכ״פ) ראוי להשאיר. הציטוטים מדוייקים, כפי שתוכלו להיווכח על ידי הבדיקה שהצעתי לעיל. 237060 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]] ופילוסופיה [[יהדות|יהודית]]. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * ״מנהג אינו דוחה הלכה״. * ״דברי הרמב"ם (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.״ * ״בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר״. * ״היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.״ * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״ * -״ייתכן שיש לעיסוק בזה (בתנ״ך) איזושהי השפעה מאגית״. * "איני עוסק במקרא". * ״אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.״ * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * ״האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם״. * ״איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.״ * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי הפיזיקה או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות״. * ״אני נגד הערצה באשר היא״. * ״יצר הוא משורש יצירה, ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "מפעלו של הרמב"ם הוא המרשים ביותר בין '''כל''' החכמים לאורך הדורות.״ * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד״. * ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה״. * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן״. * ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא״. * על הרב עובדיה: ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור״. * * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת״. * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/91146/ 688]. * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/79775/ 541]. ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] jgtaahkepbwv9gleth4gagg4s7imy7i 237061 237060 2026-06-18T20:20:50Z קליאו 9676 /* כללי */ עריכה 237061 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]] ופילוסופיה [[יהדות|יהודית]]. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "מנהג אינו דוחה הלכה." * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * "בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״ * -״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״ * "איני עוסק במקרא." * ״אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.״ * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * ״איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.״ * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי הפיזיקה או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות״. * ״אני נגד הערצה באשר היא״. * ״יצר הוא משורש יצירה, ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "מפעלו של הרמב"ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״ * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן״. * ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא״. * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת״. * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/91146/ 688]. * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/79775/ 541]. ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 1tj2vy2qyzp9f0wt0qldrnuoxvemi6i 237062 237061 2026-06-18T20:22:12Z קליאו 9676 237062 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]] ופילוסופיה [[יהדות|יהודית]]. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "מנהג אינו דוחה [[הלכה]]." * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * "בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״ * -״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״ * "איני עוסק במקרא." * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות״. * ״אני נגד הערצה באשר היא״. * ״יצר הוא משורש יצירה, ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "מפעלו של הרמב"ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״ * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן״. * ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא״. * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת״. * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/91146/ 688]. * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/79775/ 541]. ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] rqd35lvqgh54zmgsai5zrof0ssfjb4v 237063 237062 2026-06-18T20:24:27Z קליאו 9676 /* כללי */ 237063 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]] ופילוסופיה [[יהדות|יהודית]]. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "מנהג אינו דוחה [[הלכה]]." * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * "בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״ * -״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״ * "איני עוסק במקרא." * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "מפעלו של הרמב"ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״ * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ~ מתוך מאמרו "[http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם/ גוי שההלכה לא הכירה]" * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת״. * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/91146/ 688]. * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/79775/ 541]. ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 5vdrfum9t878kol1tsk5sf5bapwvtgt 0 19162 237071 214673 2026-06-19T09:39:12Z קליאו 9676 237071 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rain falling.JPG|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גשם|ללא קטגוריה=כן}} * "להאמין ב[[שמש]] כאשר יורד גשם." ~ [[לואי אראגון]] * "[[עיר]] בגשם שׂחה לנו ככה: ה[[חיים]] יפים, כדאי לכם לחיות!" ~ [[נעמי שמר]] * "באמצע ה[[קיץ]] פתאום ריח גשם: זכר למה שהיה ונבואה למה שיהיה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "גשם בעיתו, כמה [[עצב]] בא איתו. הכול עצר, הכול עמד, רק הגשם בא לו בזמן." ~ [[תלמה אליגון]] * "טיפות הגשם עודן מחליקות באיטיות, קשובות ללחישותינו." ~ [[ראדה א-סמאן]] * "על אַף גֶּשֶׁם שׁוֹצֵף, אֲוִיר שֶׁסּוֹעֵר – גּוֹרַל הָאוֹהֵב, הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר." ~ [[ניזאר קבאני]] * "אין לתקן גג כאשר יורד גשם." ~ [[פתגמים רוסיים|פתגם רוסי]] * "מי שנרטב אינו [[פחד|פוחד]] מגשם." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." ~ [[חלי אברהם איתן]] * "עליכם ללמוד להירטב בגשם הקר, לספוג את סטירת הרוח." ~ [[מאיר ויזלטיר]] * "כִּי הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ עַל רָעִים וְעַל טוֹבִים וּמַמְטִיר גֶּשֶׁם עַל צַדִּיקִים וְעַל רְשָׁעִים." ~ [[ישו]] * "ה[[חיים]] הם לא עניין של המתנה לסערה שתעבור, אלא ללמוד איך לרקוד בגשם." ~ ויויאן גרין * "גשם, רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל." ~ [[מאיר בנאי]] , "גשם" * "הגשם ירד ללא הפוגה כל הלילה, כמו לפצות את עצמו על הימים שהחסיר." ~ [[דורית פלג]] * "אינני יודע אם אהיה שר חקלאות טוב, אולם דבר אחד אני יכול להבטיח – אצלי גשמים ירדו כסִדרם." ~ [[לוי אשכול]] * "אם נותר דבר מה הרי זו אוושת הגשם העדינה ב[[שירה|שירים]], שאינם לא [[שמחה|שמחים]], ולא [[עצב|עצובים]]." ~ [[אדם זגייבסקי]] * "ולא עברו רגעים מרובים ורוחות אביב חדשות התחילו מנשבות, וארובות השמיים נפתחו. וכל חלקת שדה נמטרה." ~ [[קדיש סילמן]], 'דין תורה' * "את הגשם תן רק בעתו, וב[[אביב]] פזר לנו [[פרח|פרחים]], ותן לנו לשוב ולראותו, יותר מזה אנחנו לא צריכים." ~ מתוך השיר "[[w:אנחנו לא צריכים|אנחנו לא צריכים]]" מאת [[w:אבי קורן|אבי קורן]] * "עוד מעט יתחיל לרדת גשם. שעה כזו שכולם בדרך הביתה, ואני חושבת על תה קינמון ואיך הייתי מדליקה את כל האורות הקטנים, יוצרת מאוּרות חמימות בפינות, ומחכה למשהו טוב שיקרה." ~ מרים רבי * "אוהבים פעם אחת ואז אולי לא עוד. לא ביום כזה. הגשם, הגשם, הגשם. אי אפשר לשמוע אותו מבעד לחלון, ובכל זאת זה עדיין עצוב." ~ [[דניאל הנדלר]], "בקיצור, ביחד" ==ראו גם== * [[ענן]] * [[חורף]] * [[תפילת גשם]] [[קטגוריה:משקעים]] ar4s2xbz8wm2cu880xtlv6pd1daiw7t 237072 237071 2026-06-19T09:43:45Z קליאו 9676 /* */ 237072 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rain falling.JPG|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גשם|ללא קטגוריה=כן}} * "מי שנרטב אינו [[פחד|פוחד]] מגשם." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "אין לתקן גג כאשר יורד גשם." ~ [[פתגמים רוסיים|פתגם רוסי]] * "[[עיר]] בגשם שׂחה לנו ככה: ה[[חיים]] יפים, כדאי לכם לחיות!" ~ [[נעמי שמר]] * "להאמין ב[[שמש]] כאשר יורד גשם." ~ [[לואי אראגון]] * "באמצע ה[[קיץ]] פתאום ריח גשם: זכר למה שהיה ונבואה למה שיהיה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "גשם בעיתו, כמה [[עצב]] בא איתו. הכול עצר, הכול עמד, רק הגשם בא לו בזמן." ~ [[תלמה אליגון]] * "טיפות הגשם עודן מחליקות באיטיות, קשובות ללחישותינו." ~ [[ראדה א-סמאן]] * "על אַף גֶּשֶׁם שׁוֹצֵף, אֲוִיר שֶׁסּוֹעֵר – גּוֹרַל הָאוֹהֵב, הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר." ~ [[ניזאר קבאני]] * "טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ בּוֹ [[געגוע|גַּעֲגוּעַ]] לְשִׁירַת הַיָּם." ~ [[חלי אברהם איתן]] * "עליכם ללמוד להירטב בגשם הקר, לספוג את סטירת הרוח." ~ [[מאיר ויזלטיר]] * "כִּי הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ עַל רָעִים וְעַל טוֹבִים וּמַמְטִיר גֶּשֶׁם עַל צַדִּיקִים וְעַל רְשָׁעִים." ~ [[ישו]] * "ה[[חיים]] הם לא עניין של המתנה לסערה שתעבור, אלא ללמוד איך לרקוד בגשם." ~ ויויאן גרין * "גשם, רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל." ~ [[מאיר בנאי]] , "גשם" * "הגשם ירד ללא הפוגה כל הלילה, כמו לפצות את עצמו על הימים שהחסיר." ~ [[דורית פלג]] * "אינני יודע אם אהיה שר [[חקלאות]] טוב, אולם דבר אחד אני יכול להבטיח – אצלי גשמים ירדו כסִדרם." ~ [[לוי אשכול]] * "אם נותר דבר מה הרי זו אוושת הגשם העדינה ב[[שירה|שירים]], שאינם לא [[שמחה|שמחים]], ולא [[עצב|עצובים]]." ~ [[אדם זגייבסקי]] * "ולא עברו רגעים מרובים ורוחות אביב חדשות התחילו מנשבות, וארובות השמיים נפתחו. וכל חלקת שדה נמטרה." ~ [[קדיש סילמן]], 'דין תורה' * "את הגשם תן רק בעתו, וב[[אביב]] פזר לנו [[פרח|פרחים]], ותן לנו לשוב ולראותו, יותר מזה אנחנו לא צריכים." ~ מתוך השיר "[[w:אנחנו לא צריכים|אנחנו לא צריכים]]" מאת [[w:אבי קורן|אבי קורן]] * "עוד מעט יתחיל לרדת גשם. שעה כזו שכולם בדרך הביתה, ואני חושבת על תה קינמון ואיך הייתי מדליקה את כל האורות הקטנים, יוצרת מאוּרות חמימות בפינות, ומחכה למשהו טוב שיקרה." ~ מרים רבי * "אוהבים פעם אחת ואז אולי לא עוד. לא ביום כזה. הגשם, הגשם, הגשם. אי אפשר לשמוע אותו מבעד לחלון, ובכל זאת זה עדיין עצוב." ~ [[דניאל הנדלר]], "בקיצור, ביחד" ==ראו גם== * [[ענן]] * [[חורף]] * [[תפילת גשם]] [[קטגוריה:משקעים]] b3g4yr8yeiatgz2ycw2wd8xxa6d9twb 0 26699 237064 207658 2026-06-18T21:40:45Z קליאו 9676 /* */ 237064 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משמעות}} * "משמעות אינה יכולה להינתן אלא להימצא." ~ [[ויקטור פראנקל]] * "ה[[אהבה]] שלנו ל[[חיים]] מעניקה משמעות." ~ [[נגיב מחפוז]] * "אם מצאת לחייך משמעות, אזי אתה יכול לקרוא לה '[[אלוהים]]'." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * האתגר הוא להפוך חיים שיש בהם כאב וייאוש, לחיים בעלי משמעות." * "כשהכוונה מכונסת כל כולה אל תוך ההיגד זהו משמעו של דבר, ואילו כשהכוונה יתרה על ההיגד וקצר המצע, הרי זו משמעות." ~ [[W:ישראל אפרת (פרופסור)|ישראל אפרת]] * "עדיף שנבחר במשמעות, שכן ה[[אושר]] המענג חולף עובר ואילו המשמעות לעולם נשארת." ~ תמי יגורי, '[[פתרון חידת המשמעות]]' ==ראו גם== * [[משמעות החיים]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] q6uunml8o4tes34qvb0rl16q7li2w68 237065 237064 2026-06-18T21:41:50Z קליאו 9676 /* */ עריכה 237065 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משמעות}} * "משמעות אינה יכולה להינתן אלא להימצא." ~ [[ויקטור פראנקל]] * "ה[[אהבה]] שלנו ל[[חיים]] מעניקה משמעות." ~ [[נגיב מחפוז]] * "אם מצאת לחייך משמעות, אזי אתה יכול לקרוא לה '[[אלוהים]]'." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "האתגר הוא להפוך חיים שיש בהם כאב וייאוש, לחיים בעלי משמעות." ~ [[אבי שגיא]] * "כשהכוונה מכונסת כל כולה אל תוך ההיגד זהו משמעו של דבר, ואילו כשהכוונה יתרה על ההיגד וקצר המצע, הרי זו משמעות." ~ [[W:ישראל אפרת (פרופסור)|ישראל אפרת]] * "עדיף שנבחר במשמעות, שכן ה[[אושר]] המענג חולף עובר ואילו המשמעות לעולם נשארת." ~ תמי יגורי, '[[פתרון חידת המשמעות]]' ==ראו גם== * [[משמעות החיים]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] axv99p5k7md34lizmbh90roms97cxsp 0 29833 237035 237018 2026-06-18T13:32:45Z קליאו 9676 עריכה 237035 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Erdogan shaking hands with Olmert 2008.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מימין לשמאל: ראש ממשלת טורקיה [[w:רג'פ טאיפ ארדואן|רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]], 2008‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי טורקיה–ישראל}} * "ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל בשנה האחרונה לא צריכה להפתיע איש. מה שבאמת צריך להפתיע הוא שזה לא קרה הרבה קודם. כבר ב-1996, כשמפלגה בעלת מצע דתי איסלאמי מובהק, מפלגת 'הרווחה', הרכיבה לראשונה ממשלה בטורקיה, הביעו מומחים חשש לעתיד היחסים בין טורקיה למערב בכלל וליחסי ישראל-טורקיה בפרט." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "יחסי ה[[תיירות]] בין ישראל לטורקיה נראים בחודשים האחרונים כסיפור [[טלנובלה]] משפחתית, או כסרט טורקי – אהבה אדירה שמתפתחת לאורך שנים, מריבה דרמטית, צרחות בקולי קולות, טריקת דלתות וכעס גדול שגורם להפנות עורף לאהבה. כמה זמן יחזיק הברוגז הזה? אנחנו תוהים. אולי אפשר כבר להתפייס? הגעגועים קצת מעיקים עלינו." ~ [[משה גלעד]] [[קטגוריה:טורקיה]] [[קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ]] efuobw0pjb06r6ya5rexrqe893190g0 237036 237035 2026-06-18T13:33:51Z קליאו 9676 /* */ 237036 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Erdogan shaking hands with Olmert 2008.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מימין לשמאל: ראש ממשלת טורקיה [[w:רג'פ טאיפ ארדואן|רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]], 2008‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי טורקיה–ישראל}} * "ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל בשנה האחרונה לא צריכה להפתיע איש. מה שבאמת צריך להפתיע הוא שזה לא קרה הרבה קודם. כבר ב-1996, כשמפלגה בעלת מצע דתי איסלאמי מובהק, מפלגת 'הרווחה', הרכיבה לראשונה ממשלה בטורקיה, הביעו מומחים חשש לעתיד היחסים בין טורקיה למערב בכלל וליחסי ישראל-טורקיה בפרט." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "האם הקשרים האסטרטגיים והכלכליים עם המדינה המוסלמית החשובה הזו כבר אבודים לחלוטין? שאלה שנייה, לא פחות חשובה, היא אם ייתכן מצב שבו תחבור טורקיה בעתיד הלא רחוק לציר האיראני-סורי."[[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "יחסי ה[[תיירות]] בין ישראל לטורקיה נראים בחודשים האחרונים כסיפור [[טלנובלה]] משפחתית, או כסרט טורקי – אהבה אדירה שמתפתחת לאורך שנים, מריבה דרמטית, צרחות בקולי קולות, טריקת דלתות וכעס גדול שגורם להפנות עורף לאהבה. כמה זמן יחזיק הברוגז הזה? אנחנו תוהים. אולי אפשר כבר להתפייס? הגעגועים קצת מעיקים עלינו." ~ [[משה גלעד]] [[קטגוריה:טורקיה]] [[קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ]] h2cg2wjag0toxg4nwyfdtkpbh3ujtoe 237037 237036 2026-06-18T13:36:10Z קליאו 9676 /* */ 237037 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Erdogan shaking hands with Olmert 2008.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מימין לשמאל: ראש ממשלת טורקיה [[w:רג'פ טאיפ ארדואן|רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]], 2008‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי טורקיה–ישראל}} * "ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל בשנה האחרונה לא צריכה להפתיע איש. מה שבאמת צריך להפתיע הוא שזה לא קרה הרבה קודם. כבר ב-1996, כשמפלגה בעלת מצע דתי איסלאמי מובהק, מפלגת 'הרווחה', הרכיבה לראשונה ממשלה בטורקיה, הביעו מומחים חשש לעתיד היחסים בין טורקיה למערב בכלל וליחסי ישראל-טורקיה בפרט." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "האם הקשרים האסטרטגיים וה[[כלכלה|כלכליים]] עם המדינה המוסלמית החשובה הזו כבר אבודים לחלוטין? שאלה שנייה, לא פחות חשובה, היא אם ייתכן מצב שבו תחבור טורקיה בעתיד הלא רחוק לציר האיראני-סורי." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "יחסי ה[[תיירות]] בין ישראל לטורקיה נראים בחודשים האחרונים כסיפור [[טלנובלה]] משפחתית, או כסרט טורקי – אהבה אדירה שמתפתחת לאורך שנים, מריבה דרמטית, צרחות בקולי קולות, טריקת דלתות וכעס גדול שגורם להפנות עורף לאהבה. כמה זמן יחזיק הברוגז הזה? אנחנו תוהים. אולי אפשר כבר להתפייס? הגעגועים קצת מעיקים עלינו." ~ [[משה גלעד]], 2009 [[קטגוריה:טורקיה]] [[קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ]] 7s27aavmpeumi15m0c8o8873fs1vp9i 237038 237037 2026-06-18T13:39:14Z קליאו 9676 /* */ 237038 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Erdogan shaking hands with Olmert 2008.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מימין לשמאל: ראש ממשלת טורקיה [[w:רג'פ טאיפ ארדואן|רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]], 2008‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי טורקיה–ישראל}} * "ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל בשנה האחרונה לא צריכה להפתיע איש. מה שבאמת צריך להפתיע הוא שזה לא קרה הרבה קודם. כבר ב־1996, כשמפלגה בעלת מצע דתי איסלאמי מובהק, מפלגת 'הרווחה', הרכיבה לראשונה ממשלה בטורקיה, הביעו מומחים חשש לעתיד היחסים בין טורקיה למערב בכלל וליחסי ישראל-טורקיה בפרט." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "האם הקשרים האסטרטגיים וה[[כלכלה|כלכליים]] עם המדינה המוסלמית החשובה הזו כבר אבודים לחלוטין? שאלה שנייה, לא פחות חשובה, היא אם ייתכן מצב שבו תחבור טורקיה בעתיד הלא רחוק לציר האיראני־סורי." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "יחסי ה[[תיירות]] בין ישראל לטורקיה נראים בחודשים האחרונים כסיפור [[טלנובלה]] משפחתית, או כסרט טורקי – אהבה אדירה שמתפתחת לאורך שנים, מריבה דרמטית, צרחות בקולי קולות, טריקת דלתות ו[[כעס]] גדול שגורם להפנות עורף לאהבה. כמה זמן יחזיק הברוגז הזה? אנחנו תוהים. אולי אפשר כבר להתפייס? הגעגועים קצת מעיקים עלינו." ~ [[משה גלעד]], 2009 [[קטגוריה:טורקיה]] [[קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ]] 8vxp50d447d3z9lpx2hfn7f5yr16qvt 237039 237038 2026-06-18T14:14:37Z קליאו 9676 237039 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Erdogan shaking hands with Olmert 2008.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מימין לשמאל: ראש ממשלת טורקיה [[w:רג'פ טאיפ ארדואן|רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]], 2008‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי טורקיה–ישראל}} * "המדיניות הטורקית בתקופה האחרונה מבטאת תפיסת עולם מגובשת, הרואה בישראל לא רק יריב מדיני אלא גורם מערער סדר אזורי, שיש לבלום אותו בכל זירה אפשרית: דיפלומטית, משפטית, כלכלית והסברתית. טורקיה מציבה את עצמה כמדינה ערבה לפלסטינים, אך בפועל פועלת כמי שמבקשת להחליף את המערכת הבינלאומית ולכונן סדר אזורי חדש שבו לישראל אין לגיטימציה בסיסית. השיח הטורקי כלפי ישראל חצה זה מכבר את גבולות הביקורת המדינית." ~ ]]W:חי איתן כהן ינרוג'ק|חי איתן כהן ינרוג'ק]], 2026 * "ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל בשנה האחרונה לא צריכה להפתיע איש. מה שבאמת צריך להפתיע הוא שזה לא קרה הרבה קודם. כבר ב־1996, כשמפלגה בעלת מצע דתי איסלאמי מובהק, מפלגת 'הרווחה', הרכיבה לראשונה ממשלה בטורקיה, הביעו מומחים חשש לעתיד היחסים בין טורקיה למערב בכלל וליחסי ישראל-טורקיה בפרט." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "האם הקשרים האסטרטגיים וה[[כלכלה|כלכליים]] עם המדינה המוסלמית החשובה הזו כבר אבודים לחלוטין? שאלה שנייה, לא פחות חשובה, היא אם ייתכן מצב שבו תחבור טורקיה בעתיד הלא רחוק לציר האיראני־סורי." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "יחסי ה[[תיירות]] בין ישראל לטורקיה נראים בחודשים האחרונים כסיפור [[טלנובלה]] משפחתית, או כסרט טורקי – אהבה אדירה שמתפתחת לאורך שנים, מריבה דרמטית, צרחות בקולי קולות, טריקת דלתות ו[[כעס]] גדול שגורם להפנות עורף לאהבה. כמה זמן יחזיק הברוגז הזה? אנחנו תוהים. אולי אפשר כבר להתפייס? הגעגועים קצת מעיקים עלינו." ~ [[משה גלעד]], 2009 [[קטגוריה:טורקיה]] [[קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ]] 1tbgoalrzb7rm3d3i01tk7fonk9myv4 237040 237039 2026-06-18T14:15:39Z קליאו 9676 237040 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Erdogan shaking hands with Olmert 2008.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מימין לשמאל: ראש ממשלת טורקיה [[w:רג'פ טאיפ ארדואן|רג'פ טאיפ ארדואן]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]], 2008‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי טורקיה–ישראל}} * "המדיניות הטורקית בתקופה האחרונה מבטאת תפיסת עולם מגובשת, הרואה בישראל לא רק יריב מדיני אלא גורם מערער סדר אזורי, שיש לבלום אותו בכל זירה אפשרית: דיפלומטית, משפטית, כלכלית והסברתית. טורקיה מציבה את עצמה כמדינה ערבה ל[[פלסטינים]], אך בפועל פועלת כמי שמבקשת להחליף את המערכת הבינלאומית ולכונן סדר אזורי חדש שבו לישראל אין לגיטימציה בסיסית. השיח הטורקי כלפי ישראל חצה זה מכבר את גבולות הביקורת המדינית." ~ [[W:חי איתן כהן ינרוג'ק|חי איתן כהן ינרוג'ק]], 2026 * "ההידרדרות ביחסי טורקיה-ישראל בשנה האחרונה לא צריכה להפתיע איש. מה שבאמת צריך להפתיע הוא שזה לא קרה הרבה קודם. כבר ב־1996, כשמפלגה בעלת מצע דתי איסלאמי מובהק, מפלגת 'הרווחה', הרכיבה לראשונה ממשלה בטורקיה, הביעו מומחים חשש לעתיד היחסים בין טורקיה למערב בכלל וליחסי ישראל-טורקיה בפרט." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "האם הקשרים האסטרטגיים וה[[כלכלה|כלכליים]] עם המדינה המוסלמית החשובה הזו כבר אבודים לחלוטין? שאלה שנייה, לא פחות חשובה, היא אם ייתכן מצב שבו תחבור טורקיה בעתיד הלא רחוק לציר האיראני־סורי." ~ [[W:רון בן ישי|רון בן ישי]], 2009 * "יחסי ה[[תיירות]] בין ישראל לטורקיה נראים בחודשים האחרונים כסיפור [[טלנובלה]] משפחתית, או כסרט טורקי – אהבה אדירה שמתפתחת לאורך שנים, מריבה דרמטית, צרחות בקולי קולות, טריקת דלתות ו[[כעס]] גדול שגורם להפנות עורף לאהבה. כמה זמן יחזיק הברוגז הזה? אנחנו תוהים. אולי אפשר כבר להתפייס? הגעגועים קצת מעיקים עלינו." ~ [[משה גלעד]], 2009 [[קטגוריה:טורקיה]] [[קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ]] mm1x92n4zc8d0d62kl33sagi9ae8j21 0 29834 237056 237019 2026-06-18T16:29:56Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 237056 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Kadish Silman, Jerusalem 1912 (cropped).jpg|ממוזער|196 פיקסלים|קדיש יהודה סילמן, 1912]] '''[[W:קדיש סילמן|קדיש יהודה סילמן]]''' (1880–1937) הוא [[סופר]] ובלשן עברי. ==מתוך סיפוריו== * "נצנצה המחשבה בלבו, כי האדם הוא בחיר היצורים, שהולך ומתעלה, ואינו בבחינת עומד." ~ אביגדור * "ולא עברו רגעים מרובים ורוחות [[אביב]] חדשות התחילו מנשבות, וארובות השמיים נפתחו. וכל חלקת שדה נמטרה, וכל כר נמלא חציר לבהמה וקמת זהב הייתה בכל שדמה." ~ דין תורה * "עמדה והסתכלה בזה ה[[שלג]], שכיסה בלבנוניתו החלקה והסַפירית את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן, ונדמה לה, שהוא יפה מאוד. זוהי ממשלה שלמה! ממשלה של שלג, ממשלה רכה, שקטה. מלבינה, מזהירה, קרירה." ~ נגני ==על עצמו== * "חיי קשורים עם ארצי ועם חיי עמי בארצו. לפקוח עיניים בבוקר יום אביב ולראות את [[ירושלים]] בהדרה, בטבלה בזיו זוהר עליון, אין חיים יותר עליונים ויותר מתוקים מזה." * "נדמה לי, שמן היום שהחלותי לערוך רשימותי אלה – הוקל לי. כאילו מצאתי פתרון למה שהעיק על לבי ימים רבים. כאילו בכאן אני משאיר את נפשי לאחר החידלון, והיא תחיה אחרי." * "ואני בכל עת רעה שבאה לי, עולה בסתר לבי זיכרון מעשה זה שעשיתי, והלב כאילו מבקש מאלוהיו, שיזכור לי את ה[[חסד]] הזה ואל יעזבני בצרה." {{מיון רגיל:סילמן, קדיש}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:בלשנים ולשונאים]] 7zuolg3jfyb07iil2i0zdsfu5qsl7om 237068 237056 2026-06-19T09:25:44Z קליאו 9676 237068 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Kadish Silman, Jerusalem 1912 (cropped).jpg|ממוזער|196 פיקסלים|קדיש יהודה סילמן, 1912]] '''[[W:קדיש סילמן|קדיש יהודה סילמן]]''' (1880–1937) הוא [[סופר]] ובלשן עברי. ==מתוך סיפוריו== * "וכשהיתה המלאכה שבידו כבדה ביותר, והיו מחשבותיו ברורות יותר." ~ * "נצנצה המחשבה בלבו, כי האדם הוא בחיר היצורים, שהולך ומתעלה, ואינו בבחינת עומד." ~ אביגדור * "ולא עברו רגעים מרובים ורוחות [[אביב]] חדשות התחילו מנשבות, וארובות השמיים נפתחו. וכל חלקת שדה נמטרה, וכל כר נמלא חציר לבהמה וקמת זהב הייתה בכל שדמה." ~ דין תורה * "עמדה והסתכלה בזה ה[[שלג]], שכיסה בלבנוניתו החלקה והסַפירית את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן, ונדמה לה, שהוא יפה מאוד. זוהי ממשלה שלמה! ממשלה של שלג, ממשלה רכה, שקטה. מלבינה, מזהירה, קרירה." ~ נגני ==על עצמו== * "חיי קשורים עם ארצי ועם חיי עמי בארצו. לפקוח עיניים בבוקר יום אביב ולראות את [[ירושלים]] בהדרה, בטבלה בזיו זוהר עליון, אין חיים יותר עליונים ויותר מתוקים מזה." * "נדמה לי, שמן היום שהחלותי לערוך רשימותי אלה – הוקל לי. כאילו מצאתי פתרון למה שהעיק על לבי ימים רבים. כאילו בכאן אני משאיר את נפשי לאחר החידלון, והיא תחיה אחרי." * "ואני בכל עת רעה שבאה לי, עולה בסתר לבי זיכרון מעשה זה שעשיתי, והלב כאילו מבקש מאלוהיו, שיזכור לי את ה[[חסד]] הזה ואל יעזבני בצרה." {{מיון רגיל:סילמן, קדיש}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:בלשנים ולשונאים]] d31mgwdd3w11xw9e0bp18z9irlmvq1d 237069 237068 2026-06-19T09:26:14Z קליאו 9676 /* מתוך סיפוריו */ 237069 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Kadish Silman, Jerusalem 1912 (cropped).jpg|ממוזער|196 פיקסלים|קדיש יהודה סילמן, 1912]] '''[[W:קדיש סילמן|קדיש יהודה סילמן]]''' (1880–1937) הוא [[סופר]] ובלשן עברי. ==מתוך סיפוריו== * "וכשהיתה המלאכה שבידו כבדה ביותר, והיו מחשבותיו ברורות יותר." ~ אביגדור * "נצנצה המחשבה בלבו, כי האדם הוא בחיר היצורים, שהולך ומתעלה, ואינו בבחינת עומד." ~ אביגדור * "ולא עברו רגעים מרובים ורוחות [[אביב]] חדשות התחילו מנשבות, וארובות השמיים נפתחו. וכל חלקת שדה נמטרה, וכל כר נמלא חציר לבהמה וקמת זהב הייתה בכל שדמה." ~ דין תורה * "עמדה והסתכלה בזה ה[[שלג]], שכיסה בלבנוניתו החלקה והסַפירית את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן, ונדמה לה, שהוא יפה מאוד. זוהי ממשלה שלמה! ממשלה של שלג, ממשלה רכה, שקטה. מלבינה, מזהירה, קרירה." ~ נגני ==על עצמו== * "חיי קשורים עם ארצי ועם חיי עמי בארצו. לפקוח עיניים בבוקר יום אביב ולראות את [[ירושלים]] בהדרה, בטבלה בזיו זוהר עליון, אין חיים יותר עליונים ויותר מתוקים מזה." * "נדמה לי, שמן היום שהחלותי לערוך רשימותי אלה – הוקל לי. כאילו מצאתי פתרון למה שהעיק על לבי ימים רבים. כאילו בכאן אני משאיר את נפשי לאחר החידלון, והיא תחיה אחרי." * "ואני בכל עת רעה שבאה לי, עולה בסתר לבי זיכרון מעשה זה שעשיתי, והלב כאילו מבקש מאלוהיו, שיזכור לי את ה[[חסד]] הזה ואל יעזבני בצרה." {{מיון רגיל:סילמן, קדיש}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:בלשנים ולשונאים]] 9o6m6in008l99ounffs336djue9n3ix 0 29836 237057 237031 2026-06-18T16:41:42Z דולב 835 הגהה 237057 wikitext text/x-wiki '''[[W:הגר ינאי|הגר ינאי]]''' (נולדה ב־1972) היא [[סופר|סופרת]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "ה[[יצירה]] מעניקה [[אושר]] שלא תלוי בשום גורם חיצוני." * "אני לא [[כתיבה|כותבת]] בשביל להוציא לאור אלא מוציאה לאור כדי שאוכל להמשיך לכתוב." * "חיי היומיום שלנו לא מאפשרים לנו לחוות בצורה מלאה את מי שאנחנו בחיים הפנימיים: לוחמים, מכשפים, נסיכות, דרקונים, גנבים – דברים שהמציאות לא יכולה להכיל.‭" * "כל הנושא של הישרדות, מלחמה, שואה ואובדן עיצב מאוד את ה[[ילדות]] שלי. זאת השפעה מרכזית בעיצוב החיים וזה היה נוכח מאוד עבורי מבחינה רגשית." * "אני אדם רגיש מאוד ואם אני אתן לדברים להגיע אליי, זה ישתק אותי. אני נכנסת לחרדות." * "המיסקונספציה הכי גדולה עליי היא שאני 'כוסית שכותבת‭,'‬ ואי אפשר לכבד ולחשוק ביחד." {{מיון רגיל:ינאי, הגר}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] s8t7663qrt514rgxulw336k96l81fnw 0 29837 237041 2026-06-18T14:22:06Z קליאו 9676 דף חדש 237041 wikitext text/x-wiki '''[[יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' הוא חוקר מדעי המדינה. ==אמרותיו== * "הדמוקרטיה הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "הציונות כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות שיטות מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח. * אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר. ==אמת ממדינת היהודים== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרחתיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות. * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד. * תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את היהדות על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל: דרור, יחזקאל}} bqzk96m5epfak5nrqh2rhjdle4ch13w 237042 237041 2026-06-18T14:22:41Z קליאו 9676 237042 wikitext text/x-wiki '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' הוא חוקר מדעי המדינה. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות שיטות מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח. * אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר. ==אמת ממדינת היהודים== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרחתיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות. * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד. * תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את היהדות על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} r4s5ylzg31cm54wjsfmubduiwscxx5d 237043 237042 2026-06-18T14:24:23Z קליאו 9676 237043 wikitext text/x-wiki '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות שיטות מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח. * אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר. ==אמת ממדינת היהודים== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרחתיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות. * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד. * תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את היהדות על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] hm89ms511kc52s90u14cqhvlh0c4ndz 237044 237043 2026-06-18T14:25:41Z קליאו 9676 237044 wikitext text/x-wiki '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות שיטות מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח. * אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר. ==אמת ממדינת היהודים== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד. * תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את היהדות על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] mx45i1kv4n5lmns2snvyvous4fegzqn 237045 237044 2026-06-18T14:27:38Z קליאו 9676 237045 wikitext text/x-wiki '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * "חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות [[שיטה|שיטות]] מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח." * "אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר." ==אמת ממדינת היהודים (2022)== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד. * תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את היהדות על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] 1tca9tghguthyfclk5qdidzl75v64c0 237046 237045 2026-06-18T14:28:49Z קליאו 9676 237046 wikitext text/x-wiki '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * "חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות [[שיטה|שיטות]] מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח." * "אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר." ==אמת ממדינת היהודים (2022)== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד." * "תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את ה[[יהדות]] על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] i4il62ztq6mhfp4btcq92oqfh4d585o 237047 237046 2026-06-18T14:31:05Z קליאו 9676 237047 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yehezkel Dror (997009326967205171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|יחזקאל דרור בחדר עבודתו, 1966]] '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * "חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות [[שיטה|שיטות]] מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח." * "אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר." ==אמת ממדינת היהודים (2022)== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד." * "תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו הגירה לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את ה[[יהדות]] על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] q74ha0b0l8s1z7r79ysprmbyijfwy4f 237048 237047 2026-06-18T14:33:11Z קליאו 9676 237048 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yehezkel Dror (997009326967205171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|יחזקאל דרור בחדר עבודתו, 1966]] '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * "חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות [[שיטה|שיטות]] מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח." * "אופק הזמן של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר." ==אמת ממדינת היהודים (2022)== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד." * "תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו [[הגירה]] לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את ה[[יהדות]] על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] 0z1s1q0e87pqdehxqdgtuuubq4byr9l 237049 237048 2026-06-18T14:35:59Z קליאו 9676 237049 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yehezkel Dror (997009326967205171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|יחזקאל דרור בחדר עבודתו, 1966]] '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928 – 2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של המדינה ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * "חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות [[שיטה|שיטות]] מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח." * "אופק ה[[זמן]] של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר." ==אמת ממדינת היהודים (2022)== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של ישראל ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד." * "תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו [[הגירה]] לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את ה[[יהדות]] על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] p2qmx9yti5nyrvtqvh85imhank4uatq 237058 237049 2026-06-18T16:54:17Z דולב 835 הגהה 237058 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yehezkel Dror (997009326967205171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|יחזקאל דרור בחדר עבודתו, 1966]] '''[[W:יחזקאל דרור|יחזקאל דרור]]''' (1928–2026) היה פרופסור למדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==אמרותיו== * "ה[[דמוקרטיה]] הייצוגית מטילה על ראשי הממשל הנבחרים את האחריות לפעול על פי טובתה הכוללת של ה[[מדינה]] ולא על פי רחשי לב וסקרי דעת קהל." * "ה[[ציונות]] כמהפכה בהיסטוריה הינה הצלחה יוצאת דופן. לא זו בלבד שהיא חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית וריכוז בה של כמחצית העם היהודי, אלא שתוצאות המהפכה תואמות עקרונית את כוונות הוגיה ומחולליה. בין ההסברים לתופעה נדירה זו נכלל ריבוי החזונות המעובדים היטב שליוו את המהפכה הציונית וכיוונו אותה." * "חזונות מעשיים משמשים כלי מוכר ושכיח בתכנון מדיניות בו משתמשים ארגונים ומדינות. ומצויות [[שיטה|שיטות]] מוכרות ואנשי מקצוע לעיבוד חזונות מעשיים – בניגוד לכתיבת אוטופיות שהיא בעיקרה עניין להגות אישית של בעלי חזון ושאר רוח." * "אופק ה[[זמן]] של חזון מעשי צריך להיקבע על ידי אורך התקופה הדרושה לחולל שינויים של ממש מצד אחד ועל ידי גבולות היכולת לראייה מראש מצד אחר." ==אמת ממדינת היהודים (2022)== * "שתי מסקנות בעלות משמעות קיומית: (1) יש לחזק את התפוצות, כרזרבה לפורענות מזרח תיכונית; (2) הכרחי לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את קיומה של [[ישראל]] ואת פריחתה הפלורליסטית באזור מסוכן ובעולם המצטיין בתהפוכות." * "היעדרה של מדינה יהודית היה תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לעמידותם ולהמשך קיומם של היהדות והעם היהודי. זאת, יחד עם ביטחון שאלוהים איתנו, ואמונה עמוקה שיש לעם היהודי ייעוד." * "תפקיד קריטי מילאה התפזרותם של היהודים לגלויות שונות, ויכולת ניידוּת, שאפשרו [[הגירה]] לארץ מקלט כאשר הקיום בארץ קודמת הפך לבלתי אפשרי, בגלל גירוש, היעדר פרנסה, או אנטי יהדות חריפה." * "באשר למדינת ישראל, המבוכים איתם עליה להתמודד אומנם מציבים קשיים, אולם הם עדיפים בהרבה על מצב העם היהודי קודם להקמת המדינה. עם זאת, חלק מן המבוכים בהם מצויה ישראל הינם מסוכנים מאוד. לכן דרוש מאמץ עילאי לפעול מיטבית, לאורו של מצפן מוסרי ההולם את ה[[יהדות]] על נביאיה ובהתאם לצרכים ריאל־פוליטיים." {{מיון רגיל:דרור, יחזקאל}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] bj9wppavxx518zvbtoruz2na0pcoq1w 0 29838 237050 2026-06-18T14:41:19Z קליאו 9676 דף חדש 237050 wikitext text/x-wiki * "עליי ליצור שיטה או להיות עבד לזולת." ויליאם בלייק ההיגיון הפשוט אומר לבחור שיטה ולנסותה. אם היא נכשלת, הודה בכך באומץ ונסה אחרת. אך מעל הכול, נסה משהו." ~ [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ רנה דקארט * "כל שיטה, שתובעת זכות לעצמה להקיף עולם ומלואו ולהסביר כל תופעות החיים, מן הדין שתהא חשודה בעינינו. וכל נותן תורה או יוצר שיטה, המתאמר למצות את כל מעמקי ההווייה ומרחביה, ראוי שנטיל עליו ביקורת חמורה. משום שהחיים אינם חומר פשוט ושקוף, שאפשר לסקרו בבת־אחת, לעבדו על־פי מתכונת אחת ולצקת אותו בתוך דפוס של שיטה מעוגלת אחת." ~ [[ישראל כהן]] 2ghk491isuvr3tvpgi73g82r7ytc40v 237051 237050 2026-06-18T14:42:03Z קליאו 9676 237051 wikitext text/x-wiki * "עליי ליצור שיטה או להיות עבד לזולת." ויליאם בלייק * "ההיגיון הפשוט אומר לבחור שיטה ולנסותה. אם היא נכשלת, הודה בכך באומץ ונסה אחרת. אך מעל הכול, נסה משהו." ~ [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ רנה דקארט * "כל שיטה, שתובעת זכות לעצמה להקיף עולם ומלואו ולהסביר כל תופעות החיים, מן הדין שתהא חשודה בעינינו. וכל נותן תורה או יוצר שיטה, המתאמר למצות את כל מעמקי ההווייה ומרחביה, ראוי שנטיל עליו ביקורת חמורה. משום שהחיים אינם חומר פשוט ושקוף, שאפשר לסקרו בבת־אחת, לעבדו על־פי מתכונת אחת ולצקת אותו בתוך דפוס של שיטה מעוגלת אחת." ~ [[W:ישראל כהן|ישראל כהן (סופר)]] 14hwmhdveam18ewbdneh17umn61xd6m 237052 237051 2026-06-18T14:43:40Z קליאו 9676 עריכה 237052 wikitext text/x-wiki * "עליי ליצור שיטה או להיות עבד לזולת." ~ [[ויליאם בלייק]] * "ההיגיון הפשוט אומר לבחור שיטה ולנסותה. אם היא נכשלת, הודה בכך ב[[אומץ]] ונסה אחרת. אך מעל הכול, נסה משהו." ~ [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל [[אדם]] ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] * "כל שיטה, שתובעת זכות לעצמה להקיף עולם ומלואו ולהסביר כל תופעות החיים, מן הדין שתהא חשודה בעינינו. וכל נותן תורה או יוצר שיטה, המתאמר למצות את כל מעמקי ההווייה ומרחביה, ראוי שנטיל עליו ביקורת חמורה. משום שהחיים אינם חומר פשוט ושקוף, שאפשר לסקרו בבת־אחת, לעבדו על־פי מתכונת אחת ולצקת אותו בתוך דפוס של שיטה מעוגלת אחת." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] d0qxuehcwbk45my650ojhyezsbr3h4b 237053 237052 2026-06-18T14:46:11Z קליאו 9676 237053 wikitext text/x-wiki '''שִׁיטָה''' היא מתודה, דרך כלשהי לביצוע פעולה מסוימת או למחקר. {{מפריד}} * "עליי ליצור שיטה או להיות עבד לזולת." ~ [[ויליאם בלייק]] * "ההיגיון הפשוט אומר לבחור שיטה ולנסותה. אם היא נכשלת, הודה בכך ב[[אומץ]] ונסה אחרת. אך מעל הכול, נסה משהו." ~ [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל [[אדם]] ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] * "כל שיטה, שתובעת זכות לעצמה להקיף עולם ומלואו ולהסביר כל תופעות החיים, מן הדין שתהא חשודה בעינינו. וכל נותן תורה או יוצר שיטה, המתאמר למצות את כל מעמקי ההווייה ומרחביה, ראוי שנטיל עליו ביקורת חמורה. משום שהחיים אינם חומר פשוט ושקוף, שאפשר לסקרו בבת־אחת, לעבדו על־פי מתכונת אחת ולצקת אותו בתוך דפוס של שיטה מעוגלת אחת." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] eibn2qsf6b68rcbz8motzzdgjo5zdfn 237054 237053 2026-06-18T14:51:09Z קליאו 9676 237054 wikitext text/x-wiki '''שִׁיטָה''' היא מתודה, דרך כלשהי לביצוע פעולה מסוימת או למחקר. {{מפריד}} * "עליי ליצור שיטה או להיות עבד לזולת." ~ [[ויליאם בלייק]] * "ההיגיון הפשוט אומר לבחור שיטה ולנסותה. אם היא נכשלת, הודה בכך ב[[אומץ]] ונסה אחרת. אך מעל הכול, נסה משהו." ~ [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל [[אדם]] ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] * "כל שיטה, שתובעת זכות לעצמה להקיף עולם ומלואו ולהסביר כל תופעות החיים, מן הדין שתהא חשודה בעינינו. וכל נותן תורה או יוצר שיטה, המתאמר למצות את כל מעמקי ההווייה ומרחביה, ראוי שנטיל עליו ביקורת חמורה. משום שהחיים אינם חומר פשוט ושקוף, שאפשר לסקרו בבת־אחת, לעבדו על־פי מתכונת אחת ולצקת אותו בתוך דפוס של שיטה מעוגלת אחת." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] ==ראו גם== * [[מתודולוגיה]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] c6zums58avkrwfcwey0kzt66mt9pue2 237059 237054 2026-06-18T16:59:50Z דולב 835 קישור פנימי 237059 wikitext text/x-wiki '''שִׁיטָה''' היא מתודה, דרך כלשהי לביצוע פעולה מסוימת או למחקר. {{מפריד}} * "עליי ליצור שיטה או להיות עבד לזולת." ~ [[ויליאם בלייק]] * "ה[[היגיון]] הפשוט אומר לבחור שיטה ולנסותה. אם היא נכשלת, הודה בכך ב[[אומץ]] ונסה אחרת. אך מעל הכול, נסה משהו." ~ [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל [[אדם]] ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] * "כל שיטה, שתובעת זכות לעצמה להקיף עולם ומלואו ולהסביר כל תופעות החיים, מן הדין שתהא חשודה בעינינו. וכל נותן תורה או יוצר שיטה, המתאמר למצות את כל מעמקי ההווייה ומרחביה, ראוי שנטיל עליו ביקורת חמורה. משום שהחיים אינם חומר פשוט ושקוף, שאפשר לסקרו בבת־אחת, לעבדו על־פי מתכונת אחת ולצקת אותו בתוך דפוס של שיטה מעוגלת אחת." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] ==ראו גם== * [[מתודולוגיה]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] 9s3li0oo01ur3fveb3dbf2nnzxtx4ob 0 29839 237067 2026-06-19T00:01:32Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "'''[[w:ציפי פינס|ציפי פינס]]''' (נולדה ב־1944) היא מפיקת תיאטרון [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "הגעתי לתיאטרון בתקופה קשה שבה ההסתדרות הפסיקה לתמוך בתיאטרון והתמיכה של משרד התרבות הייתה זעומה ובתנאים נחותים, כשהמשימה הייתה להתמודד מול תיאטראות מצליחים. בחוצפה ובאומץ הצ..." 237067 wikitext text/x-wiki '''[[w:ציפי פינס|ציפי פינס]]''' (נולדה ב־1944) היא מפיקת תיאטרון [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "הגעתי לתיאטרון בתקופה קשה שבה ההסתדרות הפסיקה לתמוך בתיאטרון והתמיכה של משרד התרבות הייתה זעומה ובתנאים נחותים, כשהמשימה הייתה להתמודד מול תיאטראות מצליחים. בחוצפה ובאומץ הצלחנו להביא את התיאטרון למקום השלישי ברשימת התיאטראות המצליחים בישראל והכוונה שלנו להמשיך ולשגשג גם במבנה החדש." * "ברגע שאתה מביים אתה מזניח את יתר התפקידים שלך בתיאטרון. נקודה. אם זה רק לחודשיים ויש כבר רוטינה ומנגנון של אנשים שיכולים להחליף, זה בסדר. אבל זה כמעט לא אחראי כשזה נעשה באופן קבוע." * "יש מנהלים אמנותיים שבכלל לא יודעים מה עובד מבחינה כספית. אצלי, כל דבר מיתרגם מיד לכסף. אולי זה גם חיסרון, אבל השקפת הניהול שלי מבוססת קודם כול על אחריות." * "אנחנו די זהירים בכל הנושא של לסחוב מתיאטרון אחר שחקן או יוצר. אבל אם אתה צריך שחקן אתה תוריד אותו גם מעץ התלייה." * "בערוץ 1 עשו סדרה עם אנשים ידועים שיוצאים למסע בעקבות המשפחה שלהם. לקחו אותי לתוכנית ונורא שמחתי. סוף סוף אגלה משהו. אבל לא מצאו כלום. פשוט כלום." lsv2y8ou54j6x2wc34id8yobozvdjq4 0 29840 237070 2026-06-19T09:26:41Z קליאו 9676 דף הפניה 237070 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[שיטה]] gjcjfvkcfacya210abqzox5etcv25om