ויקיציטוט
hewikiquote
https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.15
first-letter
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקיציטוט
שיחת ויקיציטוט
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
פורטל
שיחת פורטל
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
הקשבה
0
9515
239145
235865
2026-08-16T17:03:56Z
קליאו
9676
/* מעלות ההקשבה */
239145
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Shimer College Susan Henking listening 2013 cropped.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|נושא=קשב והקשבה|ללא קטגוריה=כן}}
==כללי==
* "אל תראה - תסתכל. אל תשמע - תקשיב." ~ לי צ'יילד
* "כשאנו יודעים להקשיב, אנו מדברים היטב תמיד." ~ [[מולייר]]
* "אין בנמצא חירשים יותר מאלה שאינם רוצים להקשיב." ~ [[מולייר]]
* "הצורה הטהורה ביותר של הקשבה היא להקשיב ללא זיכרון או רצון." ~ [[וילפרד ביון]]
* "לדעת להקשיב זה להיות בעליו של מוחו של הזולת." ~ [[ליאונרדו דה וינצ'י]]
* "להיות בעל [[סקרנות]] אותנטית ולרצות לשמוע מה יש לאחר לומר לך." ~ טרי גרוס
* "צריך להיות אדם גדול כדי להקשיב היטב לזולת." ~ [[קלווין קולידג']]
* "קהל איננו מורכב ממאזינים, אלא מאנשים המחכים לתורם כדי לדבר." ~ [[אלפונס קאר]]
* "הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע." ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* "למדתי הרבה בהקשיבי בתשומת לב. רוב בני האדם אינם מקשיבים לעולם." ~ [[ארנסט המינגווי]]
* "הקשבה עמוקה משמעה הקשבה בלי ניסיון להפריך את דברי האומר, למצוא סתירות או חוסר הגיון. החיים אינם דו־קרב מילולי." ~ [[מיכל חמו לוטם]]
* "כדי לדבר היטב דרושה השראה; כדי להקשיב היטב דרושה [[תבונה]]." ~ [[אנדרה ז'יד]]
* "צריך לדעת להקשיב למי שמדבר, אם יש ברצוננו שיקשיבו לנו." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]]
* "מי שמדבר בא על שכרו בצורת תשואות הקהל, ומי שמקשיב מרוויח את מה שהוא שומע." ~ [[בלטסר גרסיאן]]
* "לדבר אליי ואליו זה כמו לדבר אל מישהו שלא מקשיב." ~ פייר רוסו
==מעלות ההקשבה==
* "להקשיב היא עדיין הטובה שבדרכים כדי להבין." ~ [[פייר בומרשה]]
* "כשאתה מקשיב למישהו, הנח שהוא יודע משהו שאתה לא." ~ [[ג'ורדן פיטרסון]]
* "הקשבה היא הכלי הטוב ביותר להפחית חרדה ולקרב בין אנשים." ~ דיאנה מושו המילטון
* "מוטב לדעת להקשיב מאשר לדעת להשיב." ~ [[אנרי דה רנייה]]
* "כשאני מקשיב, אני מבין טוב יותר את העולם ואת הקיום האנושי, והמשתף מבין טוב יותר את עצמו." ~ [[אברהם קלוגר]]
* "כשאתה מדבר, אתה רק חוזר על מה שאתה כבר יודע. אך כשאתה מקשיב, אתה עשוי ללמוד משהו חדש." ~ [[טנזין גיאטסו]]
* "כשמישהו באמת שומע אותך בלי לשפוט אותך, בלי לנסות לקחת עליך אחריות, ובלי לנסות לעצב אותך, זו הרגשה פשוט נהדרת. מרגע שהקשיבו לי ושמעו אותי, אני מסוגל לתפוס מחדש את עולמי בדרך חדשה ולהתקדם. רכיבים שנראו בלתי ניתנים לשינוי מקבלים גמישות כשמישהו מקשיב. איך מה שהיה סתום באופן שנראה בלתי ניתן לפתיחה הופך לזרם בהיר וקולח מרגע שהאדם זוכה להקשבה." ~ [[קארל רוג'רס]]
* "כאשר מתברר לאדם ששמעו אותו בעמקות, עיניו מתלחלחות. סבורני שבמובן מסוים הוא בוכה מ[[שמחה]]. הוא כאילו אומר 'תודה לאל, שמע אותי מישהו'... ברגעים כאלה עמד לפני דימוי של אסיר החבוש בתאו, המשדר יום אחרי יום בצופן 'האם מישהו שומע אותי? היש שם מישהו? האם מישהו יכול לשמוע אותי?' ולבסוף הוא שומע באחד הימים דפיקות חלשות, שפירושן 'כן'. מענה פשוט זה משחרר אותו מבדידותו, והוא נעשה שוב יצור אנושי." ~ [[קארל רוג'רס]]
==ביוון העתיקה==
* "לדעת להקשיב זו אמנות." ~ [[אפיקטטוס]]
* "האלים מקשיבים למי שמציית להם." ~ [[הומרוס]]
* "מי שמדבר זורע, ומי שמקשיב קוצר." ~ [[פיתגורס]]
* "תחילתם של החיים הטובים היא להקשיב." ~ [[פלוטארכוס]]
* "צריך להקשיב כדי לפעול בתבונה." ~ [[סופוקלס]]
* "דע איך להקשיב ותפיק תועלת אפילו מאויביך." ~ [[פלוטארכוס]]
==ראו גם==
* מתוך הספר: [[עוצמת ההקשבה]]
* [[האזנה]]
[[קטגוריה:חיי האדם]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]]
io4903mr4uqa98ovokic14c773udtte
יוסי יזרעאלי
0
24309
239147
188359
2026-08-17T07:11:19Z
~2026-42575-38
27560
239147
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Yossi Israeli - Professor of Theater, Director, Play wright and Poet - 2025.jpg|ממוזער|200px]]
'''[[W:יוסי יזרעאלי|יוסי יזרעאלי]]''' (נולד ב־10 בדצמבר 1938) הוא במאי [[תיאטרון]] ומחזאי [[ישראל]]י.
{{מפריד}}
* "מעולם לא הייתי במאי להשכיר, אני תמיד ב[[מסע]] של חיפוש. אני רואה את המסע שלי בתיאטרון בתור מסע אינסופי של חיפוש אחר משמעות היצירה."
* "אני מודה שיש בי פחד להיות חלק מקונצנזוס. אני תמיד מקפיד לומר לתלמידים שלי: אל תפחדו לשמור על הקול הפנימי שלכם."
* "ההנחה של מנהלי תיאטרון שאפשר להרגיל את ה[[קהל]] למחזות זמר או קומדיות מצחיקות שאינן דורשות מחשבה מעמיקה, ואז אחרי תקופה להציג [[דרמה]] היא הנחה שגויה מהיסוד כי הקהל יבין מה מתרחש – הוא יבין שמדובר במרמה."
* "מבחינתי, הדבר החשוב ביותר הוא להיאבק על הקהל הצמא לתיאטרון אחר ושונה."
{{מיון רגיל:יזרעאלי, יוסי}}
[[קטגוריה:במאים ישראלים]]
[[קטגוריה:מחזאים ישראלים]]
k4yteas6alpceybsevg451h8xeax6ke
האימפריה העות'מאנית
0
30033
239130
239129
2026-08-16T15:13:39Z
קליאו
9676
עריכה
239130
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל-כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ואכזריות, יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול גמישות וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת (עולמא) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה:
e2977asspaeq90onh16inrswbhoxulm
239131
239130
2026-08-16T15:14:56Z
קליאו
9676
עריכה
239131
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת (עולמא) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
54gxg9iyil4oz5imyha9pwro2phvqe2
239132
239131
2026-08-16T15:22:34Z
קליאו
9676
עריכה
239132
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת (עולמא) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר בארץ ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
g82pakfztrb1jp1wtsr52daf9r1lz4l
239133
239132
2026-08-16T15:23:44Z
קליאו
9676
239133
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר בארץ ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
34v6am0wwb4zllll9l53karebsznfiu
239134
239133
2026-08-16T15:28:06Z
קליאו
9676
עריכה
239134
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Ottoman Sultan Selim III (1789).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ציור של חצר הסולטן [[W:סלים השלישי|סלים השלישי]] בסוף המאה ה־18]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר בארץ ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
cesgbenmyxmdtkulsk7ds26cgewrkr0
239135
239134
2026-08-16T15:29:18Z
קליאו
9676
239135
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Konstantin Kapidagli. Jülüs ceremony (Enthronement ceremony) of Selim III. c. 1789. Topkapi Saray museum..jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ציור של חצר הסולטן [[W:סלים השלישי|סלים השלישי]] בסוף המאה ה־18]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר בארץ ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
8uqkntalpek0rbm5hips7uyvl09k5rr
239136
239135
2026-08-16T15:30:32Z
קליאו
9676
239136
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Konstantin Kapidagli. Jülüs ceremony (Enthronement ceremony) of Selim III. c. 1789. Topkapi Saray museum..jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ציור של חצר ארמון הסולטן [[W:סלים השלישי|סלים השלישי]] בסוף המאה ה־18]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר בארץ ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
0syff3fb4e3x5yyfeav09fovsbwau7f
239137
239136
2026-08-16T15:31:53Z
קליאו
9676
239137
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Konstantin Kapidagli. Jülüs ceremony (Enthronement ceremony) of Selim III. c. 1789. Topkapi Saray museum..jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ציור של חצר ארמון הסולטן [[W:סלים השלישי|סלים השלישי]] בסוף המאה ה־18]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "קיימת זיקה הדוקה בין תולדות המדינה והחברה הסובבת לתולדות הקהילות היהודיות והיהודים. יהדות האימפריה העות'מאנית הייתה חברה עירונית מובהקת." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
nmgis3jnkmo64xdbi12pg2cy7xkb8sk
239138
239137
2026-08-16T15:33:55Z
קליאו
9676
239138
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Konstantin Kapidagli. Jülüs ceremony (Enthronement ceremony) of Selim III. c. 1789. Topkapi Saray museum..jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ציור של חצר ארמון הסולטן [[W:סלים השלישי|סלים השלישי]] בסוף המאה ה־18]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* ""החברה היהודית העות'מאנית הייתה חברה מסורתית. הדת והמורשת היהודית היו גורם מרכזי בהגדרת זהותו של היחיד ושל הכלל." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
rofi9hslledgh86cgd657sxkcb7ruof
239139
239138
2026-08-16T15:34:18Z
קליאו
9676
239139
wikitext
text/x-wiki
[[קובץ:Konstantin Kapidagli. Jülüs ceremony (Enthronement ceremony) of Selim III. c. 1789. Topkapi Saray museum..jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ציור של חצר ארמון הסולטן [[W:סלים השלישי|סלים השלישי]] בסוף המאה ה־18]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=האימפריה העות'מאנית}}
* "האימפריה הזו, ששלטה בשטחים כל כך גדולים לאורך תקופה כה ארוכה, ושנקשרו בה דימויים כל־כך מנוגדים (עוצמה וחולשה, סובלנות ו[[אכזריות]], יעילות שלטונית ורפיסות שלטונית, ניוון מול [[גמישות]] וסתגלנות), עוררה את סקרנותי." ~ [[W:אבנר וישניצר|אבנר וישניצר]]
* "חכמי־הדת ([[W:עולמא|עולמא]]) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה." ~ [[אהרן ליש]]
* "התרופפותה של הממלכה העות’מאנית בלטה ביותר בראשית [[המאה ה-19|המאה]] בחוסר־האונים שלה מבחינה מינהלית וצבאית, תופעה שעירערה את המצב הבטחוני ויצרה אנדרלמוסיה שלטונית. שפל כלכלי שרר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ורעב ומצוקה היו מנת־חלקם של התושבים." ~ [[W:מרדכי אליאב|מרדכי אליאב]], 'קווים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט'
* "הערך ההיסטורי היחיד שיש בציון הלאום בתעודת הזהות הוא היותו ירושה מהאימפריה העות'מאנית. אימפריות בעולם, ששלטו על עמים רבים, נהגו לתת אוטונומיה פנימית לכל קבוצה אתנית תוך ציון זהותה האתנית־לאומית. פרנסי הציבור של העדה תמכו בכך שכן הם היו לאחראים כלפי הסולטן, מה שנתן להם כוח שליטה על בני עדתם." ~ [[שולמית אלוני]]
* "יגידו שהמטבח הטורקי הכי מפואר והכי מושפע מההיסטוריה הכללית של העם הזה נמצא באיסטנבול – מרכזה של האימפריה העות'מאנית." ~ [[פיליס גלזר]]
* "החברה היהודית העות'מאנית הייתה חברה מסורתית. ה[[דת]] והמורשת היהודית היו גורם מרכזי בהגדרת זהותו של היחיד ושל הכלל." ~ ירון בן־נאה '[[יהודים בממלכת הסולטנים]]'
[[קטגוריה: המזרח התיכון]]
2frdjbmr3o2wmjwjj06jhg4za3azg0y
אברהם קלוגר
0
30034
239140
2026-08-16T16:51:18Z
קליאו
9676
דף חדש
239140
wikitext
text/x-wiki
'''[[W:אברהם קלוגר|אברהם (אבי) קלוגר]]'''
נולד ב1958 הוא פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטה העברית המתמחה בהתנהגות אירגונית.
* "כשאתה [[הקשבה|מקשיב]] למישהו, אתה מעצים אותו, גורם לו להרגיש חשוב. זה בונה אמון."
* "כשאני במיטבי, עם אדם שמאפשר לי להקשיב, אני מרותק לעולמות שלו, ומתמסר בסקרנות לראות מה יעלה."
* "לפעמים השיתוף והסיפור הם המהות עצמה. כשאני מקשיב, אני מבין טוב יותר את העולם ואת הקיום האנושי, והמשתף מבין טוב יותר את עצמו."
* "אני מנסה להבין מה משדר הקול של האחר, וזה עוזר לי להתחבר לדבריו. אני מאמין שאם כל אחד מאיתנו ינסה להקשיב לאחר קצת יותר טוב, נראה פה מדינה אחרת."
מיון רגיל
2qcxa1l2235pt1y0j3hfu7ouleubd70
239141
239140
2026-08-16T16:51:58Z
קליאו
9676
239141
wikitext
text/x-wiki
'''[[W:אברהם קלוגר|אברהם (אבי) קלוגר]]''' (נולד ב־1958) הוא פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטה העברית המתמחה בהתנהגות אירגונית.
{{מפריד}}
* "כשאתה [[הקשבה|מקשיב]] למישהו, אתה מעצים אותו, גורם לו להרגיש חשוב. זה בונה אמון."
* "כשאני במיטבי, עם אדם שמאפשר לי להקשיב, אני מרותק לעולמות שלו, ומתמסר בסקרנות לראות מה יעלה."
* "לפעמים השיתוף והסיפור הם המהות עצמה. כשאני מקשיב, אני מבין טוב יותר את העולם ואת הקיום האנושי, והמשתף מבין טוב יותר את עצמו."
* "אני מנסה להבין מה משדר הקול של האחר, וזה עוזר לי להתחבר לדבריו. אני מאמין שאם כל אחד מאיתנו ינסה להקשיב לאחר קצת יותר טוב, נראה פה מדינה אחרת."
{{מיון רגיל:קלוגר, אברהם}}
9xie5ftnptk8mrdn54yrvwkd1lhpnuq
239142
239141
2026-08-16T16:53:24Z
קליאו
9676
239142
wikitext
text/x-wiki
'''[[W:אברהם קלוגר|אברהם (אבי) קלוגר]]''' (נולד ב־1958) הוא פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטה העברית המתמחה בהתנהגות אירגונית.
{{מפריד}}
* "כשאתה [[הקשבה|מקשיב]] למישהו, אתה מעצים אותו, גורם לו להרגיש חשוב. זה בונה אמון."
* "כשאני במיטבי, עם אדם שמאפשר לי להקשיב, אני מרותק לעולמות שלו, ומתמסר בסקרנות לראות מה יעלה."
* "לפעמים השיתוף והסיפור הם המהות עצמה. כשאני מקשיב, אני מבין טוב יותר את העולם ואת הקיום האנושי, והמשתף מבין טוב יותר את עצמו."
* "אני מנסה להבין מה משדר הקול של האחר, וזה עוזר לי להתחבר לדבריו. אני מאמין שאם כל אחד מאיתנו ינסה להקשיב לאחר קצת יותר טוב, נראה פה מדינה אחרת."
{{מיון רגיל:קלוגר, אברהם}}
[[קטגוריה: חוקרים ישראלים]]
bqce2qkoxxeupgc3px3tfyqrcfyxx07
239143
239142
2026-08-16T16:54:14Z
קליאו
9676
239143
wikitext
text/x-wiki
'''[[W:אברהם קלוגר|אברהם (אבי) קלוגר]]''' (נולד ב־1958) הוא פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטה העברית המתמחה בהתנהגות אירגונית.
{{מפריד}}
* "כשאתה [[הקשבה|מקשיב]] למישהו, אתה מעצים אותו, גורם לו להרגיש חשוב. זה בונה אמון."
* "כשאני במיטבי, עם אדם שמאפשר לי להקשיב, אני מרותק לעולמות שלו, ומתמסר ב[[סקרנות]] לראות מה יעלה."
* "לפעמים השיתוף והסיפור הם המהות עצמה. כשאני מקשיב, אני מבין טוב יותר את העולם ואת הקיום האנושי, והמשתף מבין טוב יותר את עצמו."
* "אני מנסה להבין מה משדר הקול של האחר, וזה עוזר לי להתחבר לדבריו. אני מאמין שאם כל אחד מאיתנו ינסה להקשיב לאחר קצת יותר טוב, נראה פה מדינה אחרת."
{{מיון רגיל:קלוגר, אברהם}}
[[קטגוריה: חוקרים ישראלים]]
[[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]
c3cfwswkcxbtlo6ckbbyg3vh2k27512
239144
239143
2026-08-16T16:55:40Z
קליאו
9676
עריכה
239144
wikitext
text/x-wiki
'''[[W:אברהם קלוגר|אברהם (אבי) קלוגר]]''' (נולד ב־1958) הוא פרופ' למנהל עסקים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] המתמחה בהתנהגות אירגונית.
{{מפריד}}
* "כשאתה [[הקשבה|מקשיב]] למישהו, אתה מעצים אותו, גורם לו להרגיש חשוב. זה בונה אמון."
* "כשאני במיטבי, עם אדם שמאפשר לי להקשיב, אני מרותק לעולמות שלו, ומתמסר ב[[סקרנות]] לראות מה יעלה."
* "לפעמים השיתוף והסיפור הם המהות עצמה. כשאני מקשיב, אני מבין טוב יותר את העולם ואת הקיום האנושי, והמשתף מבין טוב יותר את עצמו."
* "אני מנסה להבין מה משדר הקול של האחר, וזה עוזר לי להתחבר לדבריו. אני מאמין שאם כל אחד מאיתנו ינסה להקשיב לאחר קצת יותר טוב, נראה פה מדינה אחרת."
{{מיון רגיל:קלוגר, אברהם}}
[[קטגוריה: חוקרים ישראלים]]
[[קטגוריה: סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]
mitt4fjf02dly34af7022xvnvbd8gd9
אנרכיה
0
30035
239146
2026-08-17T07:00:03Z
~2026-42575-38
27560
יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אנרכיה}} * "במילה אנרכיה רציתי לציין את הגבול הקיצוני של הקדמה הפוליטית... צורת ממשל או משטר שבהם התודעה הציבורית והפרטית התהוותה בעקבות התפתחות החירויות." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]] * "במצב של חירות מלאה, כלומר אנרכיה החוקים החברתיים יפעלו..."
239146
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אנרכיה}}
* "במילה אנרכיה רציתי לציין את הגבול הקיצוני של הקדמה הפוליטית... צורת ממשל או משטר שבהם התודעה הציבורית והפרטית התהוותה בעקבות התפתחות החירויות." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]]
* "במצב של חירות מלאה, כלומר אנרכיה החוקים החברתיים יפעלו מעצמם בתוקף ספונטניות כללית ולא יהיה כל צורך שיהיו מצווים ומושא לפיקוח." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]]
* "הרפובליקה מהווה אנרכיה חיובית." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]]
* "אם כי אני בעד סדר חברתי – אני אנרכיסט." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]]
* "עריצות ואנרכיה הולכות יד ביד." ~ [[ג'רמי בנת'ם]]
* "האנרכיה נמצאת בכל מקום כאשר האחריות אינה שולטת." ~ [[גוסטב לה בון]]
* "האנרכיה היא הניגוד של אוטוריטה." ~ [[פיוטר קרופוטקין]]
* "הרפובליקה הייתה הדבר הטיפשי שבעולם אילו האנרכיה לא הייתה טיפשית יותר ממנה." ~ [[ז'ורז' קורטלין]]
* "יציבות בלא שינוי היא שקיעה. שינוי בלא יציבות הוא אנרכיה." ~ [[אהרן ברק]]
* "ויקיפדיה היא לא דמוקרטיה או אנרכיה או תרגיל בחופש הביטוי, היא אנציקלופדיה." ~ [[ג'ימי ויילס]]
* "בהמה מיוחמת שכותבת שיר כזה ועוד מפרסמת אותו... זה גל עכור... אנרכיה." ~ [[W:מרים גלזר-תעסה|מרים גלזר-תעסה]]
* "האינטרנט הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר באנרכיה שאי פעם הייתה לנו." ~ [[אריק שמידט]]
* "ההיסטוריה והספרות של פולין הישנה... בקווים המיוחדים להן: אנרכיה ותרנית, הומור המפיג מריבות עזות, תחושה של ציבור אורגני, חשד כלפי כל מרות ריכוזית." ~ [[צ'סלב מילוש]]
* "את האנרכיה ידחה כל אדם נבון." ~ [[מנחם בגין]]
* "האנרכיה חוגגת בו את היפה בחגיה." ~ [[נתן שחם]], [[רביעיית רוזנדורף]]
smtsoi3sk9u4wms017oss3bc0ap69wl