ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.45.0-wmf.4</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>2937143</id>
      <parentid>2937103</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:22:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22671" sha1="7oz7o5vqw9syyweb2glhhik5kn2x0ui" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}


&lt;!-- === תבניות מקובץ ההלכה === --&gt;

{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב:}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|מסקינן דסבר}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות:}}

{{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|1}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.}}</text>
      <sha1>7oz7o5vqw9syyweb2glhhik5kn2x0ui</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937179</id>
      <parentid>2937143</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T16:35:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30564" sha1="asvv2m0zgkmo3825cvkh5uztepctv7o" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד א] קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}}{בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!{}}במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום{{הל&quot;מ-רק-גמרא|} - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}}{במשנה שלנו} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|1}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|(2)}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|(3)}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|1}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>asvv2m0zgkmo3825cvkh5uztepctv7o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937180</id>
      <parentid>2937179</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T16:53:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29874" sha1="l8daz0ffghb2htvlbariuwizq9t569q" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד א] קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}}{בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!{}}במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום{{הל&quot;מ-רק-גמרא|} - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}}{במשנה שלנו} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|1}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|(2)}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|(3)}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>l8daz0ffghb2htvlbariuwizq9t569q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937234</id>
      <parentid>2937180</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T04:29:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22168" sha1="j33nazvkgpch7rrsag7cdq055bao8q0" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
[דף ג עמוד א] קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}}{בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!{}}במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום{{הל&quot;מ-רק-גמרא|} - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}}{במשנה שלנו} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|1}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|(2)}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|(3)}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין</text>
      <sha1>j33nazvkgpch7rrsag7cdq055bao8q0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937238</id>
      <parentid>2937234</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T06:12:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29848" sha1="ouvn5l7yt16fp6mn82c8gvhw1dabe6m" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד א] קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}}{בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!{}}במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום{{הל&quot;מ-רק-גמרא|} - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}}{במשנה שלנו} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|1}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|2}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|3}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>ouvn5l7yt16fp6mn82c8gvhw1dabe6m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937240</id>
      <parentid>2937238</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T06:17:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29851" sha1="3y02j42f6kh29oh1duomgxhk7efr9xz" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד א] קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}}{בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!{}}במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום{{הל&quot;מ-רק-גמרא|} - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}}{במשנה שלנו} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>3y02j42f6kh29oh1duomgxhk7efr9xz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937241</id>
      <parentid>2937240</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T06:20:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29916" sha1="aiihnozwyxufopuucl02ohfnjs95t3n" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>aiihnozwyxufopuucl02ohfnjs95t3n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937243</id>
      <parentid>2937241</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T07:04:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34099" sha1="k4ea5tph8xn6ovqzire9salt3ox22i2" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הערה| {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין}}
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>k4ea5tph8xn6ovqzire9salt3ox22i2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937244</id>
      <parentid>2937243</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T07:08:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34009" sha1="b7hq4y4yf1y3yjypj488yk9gxr4ybnu" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הערה| {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>b7hq4y4yf1y3yjypj488yk9gxr4ybnu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937247</id>
      <parentid>2937244</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T08:29:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34091" sha1="maqpo12oou9d5omf8njevumqe0wepws" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הערה|ראו [[#הלכה ממקורה]]}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג

==הלכה ממקורה==
&lt;הלכה ממקורה /&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>maqpo12oou9d5omf8njevumqe0wepws</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937248</id>
      <parentid>2937247</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T08:30:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ממקורה */</comment>
      <origin>2937248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34065" sha1="bs4hgsgn2ko5azks1dp3mo6a81krq7w" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הערה|ראו [[#הלכה ממקורה]]}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג

==הלכה ממקורה==
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>bs4hgsgn2ko5azks1dp3mo6a81krq7w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937249</id>
      <parentid>2937248</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T08:31:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34057" sha1="ppuv3qhmx0k615anugcya6n8e8fxmrc" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{שוליים|הלכה ממקורה}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג

==הלכה ממקורה==
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>ppuv3qhmx0k615anugcya6n8e8fxmrc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937251</id>
      <parentid>2937249</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:08:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ממקורה */</comment>
      <origin>2937251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34080" sha1="5qu7mfd3zbtpwxxvrdc5s34kfjblceb" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{שוליים|הלכה ממקורה}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג

[[#הלכה ממקורה|הלכה ממקורה]]
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>5qu7mfd3zbtpwxxvrdc5s34kfjblceb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937252</id>
      <parentid>2937251</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:09:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34056" sha1="2gtq7ozvq1byerubruzjz30hcz4usl7" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{שוליים|הלכה ממקורה}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג
==הלכה ממקורה==
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>2gtq7ozvq1byerubruzjz30hcz4usl7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937253</id>
      <parentid>2937252</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:10:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34097" sha1="0ch3lqt24197sjkxyigktpfcsmpkjz1" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{שוליים|הלכה ממקורה}}
קשיא דר' מאיר אדר&quot;מ תרי תנאי אליבא דר&quot;מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב&quot;א רישא לאו ר' אליעזר היא: 

עד סוף האשמורה: מאי קסבר {{תנא|רבי אליעזר|ר' אליעזר}} אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ&quot;ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כה|ל}})}} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב&quot;א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק&quot;ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק&quot;ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר {{אמורא|רב יצחק בר שמואל}} משמי' ד{{אמורא|רב}} ג' משמרות הוי הלילה {{שוליים|א}}ועל כל משמר ומשמר יושב הקב&quot;ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: 

תניא {{תנא|רבי יוסי|א&quot;ר יוסי}} פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא {{שוליים|ב}}בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב&quot;ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: 

ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת 

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג
==הלכה ממקורה==
&lt;span id=&quot;הלכה ממקורה&quot;&gt;&lt;/span&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}
{ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו: 

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,
וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,
וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,
וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,
וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,
וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,
וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,
וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,
וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ
וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,
וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.
טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
שלוש אחרונות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>0ch3lqt24197sjkxyigktpfcsmpkjz1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937271</id>
      <parentid>2937253</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:22:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19424" sha1="m5c8j82r0tc56pbbd9dbmz8x4x3t1ay" xml:space="preserve">&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}}
==גמרא==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;[דף ב עמוד א]{{מתני'|ברכות א א}}
מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל א{{שוליים|ג}}ומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 


{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[ דף ב עמוד ב] דילמא ביאת אורו הוא}}{זריחה}, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי וטהר - טהר גברא! - אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא ויטהר, מאי וטהר - טהר יומא. כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, ובעו לה מיבעיא: האי ובא השמש ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא, או דילמא ביאת אורו הוא, ומאי וטהר - טהר גברא? והדר פשטו לה מברייתא, מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה: ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ורמינהו: מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין; רישא, מי לימא פליגי אמתניתין? - לא, עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|תנו רבנן }}מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? - משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי ואומר? - וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא, ואינהו דמחשכי ומקדמי, תא שמע: והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא, ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - חכמים היינו רבי מאיר! אלא שמע מינה: עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד! - לא, עני וכהן חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. - ועני וכהן חד שעורא הוא? ורמינהו:. מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו שמע מינה: שעורא דעני לחוד, ושעורא דכהן לחוד, שמע מינה. הי מינייהו מאוחר? - מסתברא דעני מאוחר, דאי אמרת דעני מוקדם - רבי חנינא היינו רבי אליעזר אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר, שמע מינה. אמר מר: אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר! - ורבי מאיר, הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא? אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא. דאמר רבי יוסי: בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו. }}


&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>m5c8j82r0tc56pbbd9dbmz8x4x3t1ay</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת העיריות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2553</id>
    <revision>
      <id>2937161</id>
      <parentid>2926859</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[2937150]</comment>
      <origin>2937161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="563870" sha1="n2f9k91mzpm1kc5xec8jndlmabo6yey" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת העיריות [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000907}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1934, תוס׳ 1, 1|פקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560804.pdf}}, {{ח:תיבה|133|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560832.pdf}}; {{ח:תיבה|1935, תוס׳ 1, 29|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560927.pdf}}, {{ח:תיבה|73|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560960.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561056.pdf}}; {{ח:תיבה|1937, תוס׳ 1, 135|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561103.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 37|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561302.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561314.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 25|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561544.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561620.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561671.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 21|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561692.pdf}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 13|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561897.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 261|תקנות ההגנה (תקון פקודת העיריות, 1934)}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 27|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562105.pdf}}, {{ח:תיבה|125|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 220|תקנות ההגנה (תיקון פקודת העיריות, 1934)}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 127|פקודת רשימות־שומה עירוניות (קביעות זמניות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562298.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562396.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 199|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562565.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562640.pdf}}, {{ח:תיבה|310|פקודת רשימות־שומה עירוניות (קביעות זמניות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_56267.pdf}}; {{ח:תיבה|1948, תוס׳ 1, 14 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 58|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312691.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ח, תוס׳ ב, 53|תקנות־שעת־חירום (תיקון פקודת העיריות, 1934)}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 84|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312719.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 7|חוק להארכת תוקף של תקנות־שעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_210079.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209174.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 41|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209173.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209172.pdf}}, {{ח:תיבה|173|חוק העיריות (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209171.pdf}}, {{ח:תיבה|307|תיקון מס׳ 2 לחוק העיריות (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209170.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209168.pdf}}, {{ח:תיבה|245|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209166.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 52|חוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_210097.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_210096.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209164.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209165.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 73|חוק העיריות (אישור פעולות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 38|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209162.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון לפקודת מקומות רחצה ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208307.pdf}}, {{ח:תיבה|16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 40|חוק שירות התעסוקה|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209634.pdf}}, {{ח:תיבה|107|חוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208012.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208011.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208010.pdf}}, {{ח:תיבה|215|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209495.pdf}}, {{ח:תיבה|218|חוק הרשויות המקומיות (היטל סעד ונופש)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209501.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209160.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 4|חוק הבחירות לעיריית ירושלים (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208009.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 168|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 126|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 112|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209157.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק הסדרת מקומות רחצה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208308.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״ד, 197|פקודת העיריות [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525699.pdf}}, {{ח:תיבה|תוספת|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525699.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209156.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209155.pdf}}, {{ח:תיבה|263|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 16|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209154.pdf}}, {{ח:תיבה|56|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209153.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209152.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 10|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209151.pdf}}, {{ח:תיבה|53|תיקון מס׳ 8 (ביטול ארנונות רכוש)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209146.pdf}}, {{ח:תיבה|55|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209150.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 6|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 36|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209470.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 11 (מבקר העירייה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 112|תיקון מס׳ 2 לדיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 22|תיקון מס׳ 3 לדיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209468.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209147.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 4 לדיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209467.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 5 לדיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 42|חוק העיריות (ארנונה כללית) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209145.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 1567|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 88|תיקון מס׳ 4 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210184.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211792.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 103|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209144.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209143.pdf}}, {{ח:תיבה|238|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317782.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 42|תיקון מס׳ 3 לחוק רישוי עסקים|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209410.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209142.pdf}}, {{ח:תיבה|157|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209472.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 6|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209141.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 24 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209140.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209502.pdf}}, {{ח:תיבה|61|תיקון מס׳ 9 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 153|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 172|תיקון מס׳ 14 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 49|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 86|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210590.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 18|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210600.pdf}}, {{ח:תיבה|87|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210652.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210598.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210638.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 18|חוק הרשויות המקומיות (פסלות לכהונה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210724.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 94|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 30|חוק שנת הכספים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211706.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf}}, {{ח:תיבה|70|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210723.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210861.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211711.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 32 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210716.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 135|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210915.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211136.pdf}}, {{ח:תיבה|261|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211024.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (התחלת כהונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211137.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 121|חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211094.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211146.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211154.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון לחוק הרשות למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211171.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211179.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211328.pdf}}, {{ח:תיבה|45|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211329.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211327.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 40|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211408.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 8|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211446.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 64|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211449.pdf}}, {{ח:תיבה|68|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211465.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 48|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211591.pdf}}, {{ח:תיבה|90|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 71|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300192.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300260.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 18|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300275.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300330.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300394.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 42|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300436.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 60|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300582.pdf}}, {{ח:תיבה|152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 14|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשות למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299835.pdf}}, {{ח:תיבה|19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299804.pdf}}, {{ח:תיבה|70, 111|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299766.pdf}}, {{ח:תיבה|418|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299805.pdf}}, {{ח:תיבה|500|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299721.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 5 לפקודת המסים (גבייה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299780.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299803.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299816.pdf}}, {{ח:תיבה|48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299672.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299719.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 97|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299664.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299800.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299707.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|369|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_306561.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299693.pdf}}, {{ח:תיבה|735|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299950.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 34|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299647.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 107|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299966.pdf}}, {{ח:תיבה|317|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 124|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300151.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 80|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300053.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 114|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300828.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300879.pdf}}, {{ח:תיבה|631|חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 172|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 422|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301047.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 87|תיקון מס׳ 121|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300722.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט}}, {{ח:תיבה|352|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301204.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301029.pdf}}, {{ח:תיבה|732|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301305.pdf}}, {{ח:תיבה|735|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301136.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 94|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301425.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301416.pdf}}, {{ח:תיבה|158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301315.pdf}}, {{ח:תיבה|235|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301298.pdf}}, {{ח:תיבה|356|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2353.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301473.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 131|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301280.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 3 לחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 204|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 54|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301621.pdf}}, {{ח:תיבה|54|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301603.pdf}}, {{ח:תיבה|296|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301289.pdf}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301638.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 101 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 39|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_322679.pdf}}, {{ח:תיבה|1083|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 315|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/420/100/o23&amp;amp;fileName{{=}}16100420_o23.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1139|חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456346.pdf}}, {{ח:תיבה|110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_462390.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 120 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 146 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504186.pdf}}, {{ח:תיבה|903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 229|תיקון לחוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593574.pdf}}, {{ח:תיבה|296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 668|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615425.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506195.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4267700.pdf}}, {{ח:תיבה|770|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4279672.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}.

''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 446|שינוי הוראות שבתוספת השניה}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 331|שינוי הוראות שבתוספת השניה (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 959|שינוי הוראות בתוספת השניה}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 663|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השניה לפקודה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2008|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השנייה לפקודה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9986.pdf}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 486|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 226|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: כינון עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רובע עירוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: כינון מועצת עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן א|סימן א׳: חברי המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן ב|סימן ב׳: ראש העיריה וסגניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן ג|סימן ג׳: הנוהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳: סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: ועדות המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳: ועדות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: ועדה חקלאית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות בענין הועדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: עובדי העיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן א|סימן א׳: מינוי עובדים ופיטוריהם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לשירות בעיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: תנאי השירות וגימלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: נכסי העיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: חוזים ומכרזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן א|סימן א׳: תקציב העיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: דו״ח שנתי וסטטיסטיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: עירייה איתנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: סייגים לחובות ולסמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חובותיה של עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: סמכויותיה של עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוקי עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: ארנונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: הטלת הארנונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: שומת נכסים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: השגות, עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: שומה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: גביית ארנונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: תפיסה ועיקול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳: גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15א סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15א סימן ב|סימן ב׳: חברות גבייה, בעלי תפקידים ותאגידי עזר לגבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16 סימן א|סימן א׳: עבירות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|אכרזות של עיריות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות להכנת התקציב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ה־3, תשמ״ד, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} בפקודה זו (להלן – הפקודה) –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר מועצה“ – חבר מועצה שנבחר כהלכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים“ – ועדת המכרזים שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169ב|סעיף 169ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, וב־1 באוקטובר, של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עירייה איתנה“ – עירייה שהוכרזה כעירייה איתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 232א|סעיף 232א}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: כינון עיריה}}

{{ח:סעיף|2|עיריות קיימות}}
{{ח:ת}} תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} הם עיריה.

{{ח:סעיף|3|הקמת עיריות|תיקון: תשנ״ג, תש״ס, תשס״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני – בין שהוא כולו או מקצתו בתחומה של עיריה ובין אם לא – יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – ועדת חקירה), ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.
{{ח:תת|(ב)}} השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ובלבד שמספרם עולה על חמשת אלפים.

{{ח:סעיף|4|הסדרת הבחירות וענינים אחרים של עיריה מוקמת}}
{{ח:ת}} הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה – יקבע תאריכים, זמנים ומקומות וימנה פקידים ואנשים אחרים, לענין בחירות או למטרה אחרת, ויפעל ויורה –
{{ח:תת|(1)}} בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;
{{ח:תת|(2)}} בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;
{{ח:תת|(3)}} בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;
{{ח:תת|(4)}} בכל דבר אחר;
{{ח:ת}} הכל כפי שייראה לו נחוץ לשם החלת הפקודה על אותה עיריה עם כינונה.

{{ח:סעיף|5|הקמת עיריה במקום מועצה מקומית}}
{{ח:ת}} הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, מועצה מקומית אחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;
{{ח:תת|(2)}} מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(4)}} כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רָשות מֵרָשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
{{ח:תת|(5)}} מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
{{ח:תת|(6)}} רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|6|הקמת עיריה במקום מספר רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, אם עיריה ואם מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(2)}} השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
{{ח:תתת|(א)}} להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
{{ח:תתת|(ב)}} לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
{{ח:תתת|(ג)}} לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
{{ח:ת}} הוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|7|עיריה היא תאגיד}}
{{ח:ת}} עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום־תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד.

{{ח:סעיף|8|שינוי תחום עיריה}}
{{ח:ת}} ראה השר, כי רצוי הוא לשנות תחומה של עיריה פלונית, כפי שהוא מתואר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או כפי שהוכרז על ידי השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, להרחיבו או לצמצמו – אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר תחום העיריה על ידי ועדת חקירה, בהתחשב עם כל מפעל או פיתוח המבוצעים על ידי העיריה, ולאחר עיון בתסקיר של הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לשנות דרך אכרזה את התחום, להרחיבו או לצמצמו.

{{ח:סעיף|8א|הרחבת תחום השיפוט במקרים מסויימים|תיקון: תשכ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי השר, לפי שיקול דעתו וללא עריכת חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11ב|סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרחיב השר תחום עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.

{{ח:סעיף|9|הרחבת תחום עיריה על ידי צירוף|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחום עיריה (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – עיריה קולטת) על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, ערב האכרזה, כלול בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – רשות מקומית מעבירה).

{{ח:סעיף|9א|חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות|תיקון: תש״ס, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, ”הכנסות מהיטלי השבחה“ – הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 12|וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר.

{{ח:סעיף|9ב|אזור חלוקת הכנסות|תיקון: תשס״ו־3, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מהיטלי השבחה“ – הכנסות שמקבלת רשות מקומית, באמצעות הוועדה המקומית, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 12|וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי חובה“ – מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ושאר תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה – ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, לרבות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית באזור, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 341א|בסעיף 341א(א)}}, שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה – אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גבולות אזור חלוקת ההכנסות;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור;
{{ח:תתת|(3)}} ענינים נוספים הנדרשים לביצועו.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הוועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} ומהוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו צווי חלוקת הכנסות: {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב)|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר)|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג׳ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג׳ד אל כרום), התשע״ט–2018}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית לוד והמועצה האזורית שדות דן)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית לוד והמועצה האזורית שדות דן), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל־קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&amp;quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי״ש וגדרה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד-מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן)|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל־כרמל ועספייא), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ״ה–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ״ה–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|10|שינוי תיאורו של תחום עיריה}}
{{ח:ת}} השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום עיריה בלא לערוך חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו.

{{ח:סעיף|11|ביטול עיריה}}
{{ח:ת}} ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה – אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות, לפי הצורך, בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רובע עירוני}}

{{ח:סעיף|12|הסמכות להכריז על רובע עירוני}}
{{ח:ת}} רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|נווה מונוסון שבתחום עיריית יהוד–מונוסון הוכרז כרובע עירוני לפי {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (רובע עירוני – נווה מונוסון)|תקנות העיריות (רובע עירוני – נווה מונוסון), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מכבים–רעות שבתחום עיריית מודיעין–מכבים–רעות הוכרז כרובע עירוני לפי {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (רובע עירוני – מכבים-רעות)|תקנות העיריות (רובע עירוני – מכבים–רעות), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|13|ועד רובע עירוני}}
{{ח:ת}} הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני.

{{ח:סעיף|14|תקנות רובע עירוני}}
{{ח:ת}} הוכרז רובע עירוני, יקבע השר בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} השיטה לבחירת ועד הרובע;
{{ח:תת|(2)}} כשירותם של הבוחרים;
{{ח:תת|(3)}} כשירותם של חברי הועד;
{{ח:תת|(4)}} ישיבותיו של הועד וסדרי עבודתו;
{{ח:תת|(5)}} פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;
{{ח:תת|(6)}} פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.

{{ח:סעיף|15|אישור הוצאות לצרכי רובע עירוני}}
{{ח:ת}} נראה לועד רובע פלוני, כי רצוי הוא שתוצא הוצאה נוספת לצרכי עבודות ציבוריות של הרובע, נוחויותיו והנאותיו, ימציא פרטים עליהן, בצירוף אומדן העֲלוּת שלהן, למועצת העיריה שבתחומה נמצא הרובע ולממונה, והוא רשאי, לאחר עיון בחוות דעת המועצה לענין זה, לאשר ההוצאה.

{{ח:סעיף|16|כיסוי הוצאות רובע עירוני}}
{{ח:תת|(א)}} אושרה הוצאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.
{{ח:תת|(ב)}} התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: כינון מועצת עיריה}}

{{ח:סעיף|17|מועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} לכל עיריה תהיה מועצה.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|מספר חברי המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}}, והנוגע לתחום העיריה; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:
&lt;table style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסוג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר התושבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חברי המועצה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5,001 עד 25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 עד 15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־25,001 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 עד 21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21 עד 31&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|התחלת כהונה|תיקון: תשכ״ה־3, תשנ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הבחירות}}, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|24א|הצהרת אמונים של חברי המועצה|תיקון: תשס״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה“.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

{{ח:סעיף|25|רציפות הכהונה}}
{{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

{{ח:סעיף|26|סמכות המועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי הדין.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: ועדת בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: פנקס בוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|בעלי זכות לבחור|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה –
{{ח:תתת|(1)}} אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
{{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא־הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: עררים וערעורים על פנקס הבוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:קטע3|פרק 6 סימן א|סימן א׳: שיטת הבחירות וקביעת המועמדים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: הסכמי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|61||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ג|סימן ג׳: נבחרים בלי קלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ד|סימן ד׳: בחירות בקלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ה|סימן ה׳: ההצבעה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|85||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ו|סימן ו׳: חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|97||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|98||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|99||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|100||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|101||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ז|סימן ז׳: הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|102||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|104||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|105||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|106||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|107||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ח|סימן ח׳: בחירות בין חיילים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ט|סימן ט׳: ערעורי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|113||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן י|סימן י׳: עבירות בקשר לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה־3}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה}}
{{ח:קטע3|פרק 7 סימן א|סימן א׳: חברי המועצה}}

{{ח:סעיף|120|פסולים לכהונה|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־3, תשמ״ט, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
{{ח:תת|(1)}} מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|(3)}} שוטר;
{{ח:תת|(4)}} עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תת|(5)}} עובד בשכר באותה עיריה;
{{ח:תת|(6)}} עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תת|(7)}} מי שהוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}}, או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;
{{ח:תת|(8)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
{{ח:תת|(9)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הבחירות}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק האמור}};
{{ח:תת|(10)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

{{ח:סעיף|120א|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

{{ח:סעיף|121|כיהון בפסלות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס אלפיים וחמש מאות לירות.

{{ח:סעיף|122|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה או העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה אחת או קנס אלפיים וחמש מאות לירות.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}} (להלן – חוק מס שבח מקרקעין).

{{ח:סעיף|122א|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשל״ח־2, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה.

{{ח:סעיף|123|העדר מישיבות המועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא־הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

{{ח:סעיף|123א|הודעה על התפנות מקומו של חבר המועצה|תיקון: תשל״ט, תשס״א, תשס״ח־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}}, ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 123|בסעיף 123}}, ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} בתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור –
{{ח:תתת|(1)}} עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}} (בפקודה זו – בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;
{{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(8)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
{{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(9)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
{{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(10)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב);
{{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם –
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|123ב|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 123א|סעיף 123א(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120(9) או (10)}}, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|124|התפטרות חבר מועצה|תיקון: תשנ״ו־3}}
{{ח:ת}} חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

{{ח:סעיף|125|חבר מועצה שחדל מכהונה|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה; וכן הלאה.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א), ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

{{ח:סעיף|125א|סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג־2, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות סיעה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}};
{{ח:תתתת|(2)}} התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הבחירות}} או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרישה מסיעה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הודעה על פרישה מסיעה;
{{ח:תתתת|(2)}} הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} בחירת ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה);
{{ח:תתתתת|(ג)}} בחירת סגן ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תתת}} ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות}} ועד תום כהונתה של המועצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת הסיעה“ – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת ”פרישה מסיעה“.

{{ח:סעיף|125ב|קביעת פרישתו של חבר המועצה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125א|בסעיף 125א}} ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על־ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|(ג)}} עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הבחירות}}, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|125ג|העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה|תיקון: תשס״ה־9}}
{{ח:ת}} העיריה תעמיד לרשות כלל הסיעות במועצה ולשימושם של כל חברי המועצה, משרד אחד לפחות, מכשיר טלפון, מכשיר פקסימיליה ומחשב.

{{ח:קטע3|פרק 7 סימן ב|סימן ב׳: ראש העיריה וסגניו}}

{{ח:סעיף|126|ראש העיריה|תיקון: תש״ל, תשל״ה, תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

{{ח:סעיף|127||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|129||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|130|יושב ראש המועצה|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2, תשס״ד־9}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.
{{ח:תת|(ב)}} על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.

{{ח:סעיף|131|דרכי סיום כהונה|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} יושב ראש המועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה;
{{ח:תת|(2)}} התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;
{{ח:תת|(3)}} הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.

{{ח:סעיף|132|ישיבה מיוחדת|תיקון: תשל״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131}}, ”ישיבה מיוחדת“ – ישיבה של המועצה שלא מן המנין שזומנה כדי לדון בבחירת יושב ראש המועצה או העברתו מהכהונה ושלא נדון בה כל נושא אחר.

{{ח:סעיף|133||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|134||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 7 סימן ג|סימן ג׳: הנוהל}}

{{ח:סעיף|136|ישיבות המועצה והנוהל בהן|תיקון: תשל״ו־2, תשל״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התקנון שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|הוראות התקנון}}.

{{ח:סעיף|137|חישוב המנין החוקי ופחיתתו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.
{{ח:תת|(ב)}} פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;
{{ח:תתת|(2)}} להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;
{{ח:תתת|(3)}} למנות אנשים כשירים להיבחר חברי מועצה שיכהנו כחברי מועצה במקומות שנתפנו.

{{ח:סעיף|138|תוצאות פינוי מקום במועצה}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137(ב)}}, שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מועדותיה לא יהיו נטולי תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה.

{{ח:סעיף|139|חזקת כשרות}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו –
{{ח:תתת|(1)}} כל ישיבה של מועצה או של ועדה מועדותיה שנתקבלה בה החלטה – כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;
{{ח:תתת|(2)}} כל האנשים שנכחו בישיבה – כבעלי סגולות הכשרה כדין;
{{ח:תתת|(3)}} כל ועדה שדנה בענין פלוני – כועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של החלטות מישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.

{{ח:סעיף|140|האחריות לביצוע החלטות המועצה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה – יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 16|או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|140א|זכות עיון לחברי מועצה וועדות|תיקון: תשל״ג־2, תשנ״ח־2, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(א1)}} לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.
{{ח:תת|(ב)}} זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה.
{{ח:תת|(ג)}} פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|140ב|דו״ח תלת חדשי|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:קטע3|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳: סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|140ג|הגדרות|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ד־5, תשס״ה־8, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד העיריה“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גביה“, לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקציב רגיל“ – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.

{{ח:סעיף|140ד|תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה רשאית להכין תכנית הבראה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבראה שהוכנה לעיריה טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה לעיריה, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות לעיריה שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי העיריה כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה העיריה אחר הוראות השר כאמור, במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל העיריה לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|סימן ד׳ של הפרק השביעי}}.

{{ח:סעיף|141|מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת|תיקון: תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין זה, ”אדם מתאים“ – לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.

{{ח:סעיף|142|כשאין אפשרות לכנס את המועצה}}
{{ח:ת}} בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה, רשאי הממונה להורות לראש העיריה למלא חובה או לבצע עבודה המוטלות על המועצה בפקודה זו או בכל דין אחר, והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תחום העיריה או לבטיחותם ובריאותם של תושביו.

{{ח:סעיף|142א|מינוי גובה ממונה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים ({{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} – גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין ({{ח:פנימי|פרק 7 סימן ד|בסימן זה}} – מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדרג החברתי–כלכלי) – חמישים אחוזים או פחות.
{{ח:תתת|(2)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי – חמישים וחמישה אחוזים או פחות.
{{ח:תתת|(3)}} בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי – שישים אחוזים או פחות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|המדרג החברתי–כלכלי מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.}}
{{ח:תת|(ג)}} לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17 עד 18}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|ו־24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (בחוק זה – חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|סעיף 24(ג) לחוק האמור}}, יקראו את {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|סעיף 16א לאותו חוק}} כך שבכל מקום, במקום ”החברה“ ובמקום ”תאגיד“ יבוא ”רשות מקומית“.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
{{ח:תת|(ה)}} לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה – מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170ב|סעיף 170ב(ג)}} יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ח)}} ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195}}, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ־30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
{{ח:תת|(ט)}} היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות {{ח:פנימי|סעיף 148|סעיף 148}} לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.

{{ח:סעיף|142ב|מינוי חשב מלווה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146א|סעיף 146א}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.

{{ח:סעיף|142ג|סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142א|סעיף 142א(א)}}, יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(3)}} דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה}}, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, ”התחייבות כספית“ – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(6)}} לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה}}, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
{{ח:תתת|(8)}} לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א(ה)}} הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142א|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(9)}} הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא {{ח:פנימי|סעיף 211|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר“ יבוא ”חשב מלווה רשאי, באישור השר“.
{{ח:תת|(ב)}} אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} פיטורי עובדים;
{{ח:תתת|(2)}} התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת אשראי;
{{ח:תתת|(4)}} הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
{{ח:תתת|(5)}} הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

{{ח:סעיף|142ג1|המצאת העתק כתבי בי־&lt;wbr&gt;דין לחשב מלווה|תיקון: תשס״ה־8}}
{{ח:ת}} פתח אדם הליך משפטי כנגד עיריה, ומונה לעיריה לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתב בי־הדין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, ”הליך משפטי“ – לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

{{ח:סעיף|142ג2|חשב מלווה בתאגיד עירוני בבעלות מלאה|תיקון: תשס״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתתת|(2)}} הזכות או היכולת למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
{{ח:תתתת|(3)}} הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
{{ח:תתתת|(4)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתתת|(5)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:תתתת|(6)}} החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עירוני בבעלות מלאה“ – חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}}, אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה ”אמצעי שליטה“, הם בידי אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 142ב|סעיפים 142ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 142ג|142ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 142ג1|ו־142ג1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד עירוני בבעלות מלאה, למעט תאגיד כאמור שהוא חברה, שכל מטרתה היא גיוס אשראי לעיריה או לעיריה ולרשות מקומית אחרת.

{{ח:סעיף|142ד|תוכנה של תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי התייעלות שתנקוט העיריה, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של העיריה, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
{{ח:תתת|(3)}} לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|143|סמכות השר לגבי מועצה מתמעטת או נחשלת|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־3, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|143א|מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בפקודה זו – חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|סעיף 31יד}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|בפרק האמור}} עליה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|בסעיף 31יד}}, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
{{ח:תתת|(3)}} השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 140ד|בסעיף 140ד לפקודת העיריות}}, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה)|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|144|מינוי ועדת חקירה}}
{{ח:ת}} ועדת חקירה לענין {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} תמונה על ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|145|יושב ראש ועדה ממונה, סגנו, וסמכויותיהם|תיקון: תשל״ה, תשנ״ט־2, תשס״ד־4, תשס״ה־12}}
{{ח:תת|(א)}} לועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב ראש, ואם נראה לו – גם סגן או סגנים ליושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134}} יחולו לגבי יושב ראש וסגן או סגנים ליושב ראש, בשינויים המתאימים.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש או סגן יושב ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן; זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

{{ח:סעיף|146|סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או ועדה ממונות|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד־4, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה או ועדה ממונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הבחירות}}, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים, ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף|146א|הסדר נושים|תיקון: תש״ס, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה.

{{ח:סעיף|146ב||תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|146ג||תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|146ד||תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: ועדות המועצה}}
{{ח:קטע3|פרק 8 סימן א|סימן א׳: ועדות כלליות}}

{{ח:סעיף|147|ועדת הנהלה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.

{{ח:סעיף|148|ועדת מכרזים|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
{{ח:תת|(ג)}} ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

{{ח:סעיף|149|ועדת כספים}}
{{ח:ת}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל ענייני כספים של העיריה.

{{ח:סעיף|149א|ועדות מל״ח|תיקון: תשל״ג־4, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תתת|(2)}} הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות.
{{ח:תתת|(3)}} היו הדעות בישיבה שקולות – תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע.
{{ח:תתת|(4)}} החלטות הועדה – למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה – אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.

{{ח:סעיף|149ב|ועדת בטחון|תיקון: ק״ת תשל״ד, תשל״ה, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4-1|בפקודת המשטרה}} תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} נציגי העיריה שתמנה המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג:
{{ח:תתת}} נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת}} נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד;
{{ח:תתת}} נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|149ג|ועדה לעניני ביקורת|תיקון: תשל״ט, תש״ן, תשנ״ח־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו״ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו״ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו״ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו״ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר;
{{ח:תתת}} לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
{{ח:תתתת|(ד)}} סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.
{{ח:תתת|(2)}} היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר;
{{ח:תתתת|(ד)}} סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.

{{ח:סעיף|149ד|ועדת הנחות|תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן – הועדה) שסמכויותיה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו – עד 70%; לענין זה, ”נזקק“ – מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד־פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר – עד 100%.
{{ח:תתת|(2)}} לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 339|סעיף 339}}, שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.

{{ח:סעיף|149ה|ועדה לקליטת עליה|תיקון: תשנ״ח־3}}
{{ח:ת}} בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד׳ בשבט התש״ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים.

{{ח:סעיף|149ו|ועדת בטיחות בדרכים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} חברי מועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;
{{ח:תתת|(5)}} נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(6)}} נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 – 9;
{{ח:תתת|(2)}} בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 – 12;
{{ח:תתת|(3)}} בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 – 15.

{{ח:סעיף|149ז|ועדה לקידום מעמד הילד|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עד חמישה חברי מועצה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל אגף החינוך;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;
{{ח:תתת|(4)}} אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגון המורים העל־יסודיים;
{{ח:תתת|(6)}} נציג ארגון מורי אגודת ישראל – בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, ”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התשי״ט–1949}};
{{ח:תתת|(7)}} נציג הסתדרות המורים;
{{ח:תתת|(8)}} יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;
{{ח:תתת|(9)}} יושב ראש ועד ההורים העירוני;
{{ח:תתת|(10)}} מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;
{{ח:תתת|(11)}} נציג תנועות הנוער בעיר;
{{ח:תתת|(12)}} נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;
{{ח:תתת|(13)}} חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|149ח|ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור|תיקון: תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נרצח פעילות טרור“ – נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|149ט|ועדת חינוך|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל יסודיים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג ועד ההורים העירוני;
{{ח:תתת|(5)}} יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

{{ח:סעיף|149י|ועדה לאיכות הסביבה|תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברי מועצה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”ארגון ארצי“ – גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|149יא|ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים|תיקון: תשס״ה־6, תשע״ב־9, תשע״ז־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברי מועצה לכל היותר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), שאחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שתבחר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מחלקת חינוך;
{{ח:תתת|(4)}} שני נציגי ציבור, שיבחר ראש העיריה באישור המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של העיריה, שניתן בו חינוך על יסודי, שימנה מנהל מחלקת חינוך;
{{ח:תתת|(6)}} נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות;
{{ח:תתת|(7)}} בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול – המנהל היישובי שמונה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מכוח סעיף קטן (ב)(1) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

{{ח:סעיף|149יב|ועדה למיגור אלימות|תיקון: תשע״א־2, תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של העירייה;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל אגף החינוך בעירייה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל אגף הפיקוח בעירייה;
{{ח:תתת|(5)}} מנהל הביטחון בעירייה;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה;
{{ח:תתת|(7)}} היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעירייה;
{{ח:תתת|(7א)}} בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול – המנהל היישובי שמונה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} נציג אחד או יותר של משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העירייה;
{{ח:תתת|(9)}} שני חברי המועצה לכל היותר;
{{ח:תתת|(10)}} חברים נוספים ובין השאר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה;
{{ח:תתת|(11)}} נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|150|ועדות שונות}}
{{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים.

{{ח:סעיף|150א|ההרכב הסיעתי של ועדות חובה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, ”נציג אחד לפחות מהאופוזיציה“ – מי שמתקיימים בסיעתו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149ג|פסקה 149ג(ג)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן – סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: ועדה חקלאית}}

{{ח:סעיף|151|הגדרות|תיקון: תשכ״ח, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} שאינו משמש למטרות חקלאיות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענין חקלאי“ – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך הוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|152|איפה תוקם ועדה חקלאית|תיקון: תשכ״ח, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה חקלאית (להלן {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|בסימן זה}} – הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים, או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.
{{ח:תת|(ב)}} עיריה שהחובה לפי סעיף קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.
{{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה או אם יש להקים בעירייה ועדה לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה.

{{ח:סעיף|153|מספר חברי הועדה והרכבה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים עשר, הכל לפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} (להלן – נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא־חקלאי, אם הוא חבר המועצה שנבחר על ידיה לועדה.

{{ח:סעיף|154|הנציגים החקלאים שבועדה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}; הבחירות יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא־הגנה לישראל, או ברשות הועדה.

{{ח:סעיף|155|פסילת חברות בועדה}}
{{ח:ת}} על פסילת חברותו של חבר ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|הסעיפים 120}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 120|פסקה (1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|ו־121}}.

{{ח:סעיף|156|יושב ראש הועדה וסגנו|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש שיתמנו על ידי המועצה מתוך רשימת המועמדים שהועדה תציע והמועצה רשאית לדרוש שיוצעו לה לכל תפקיד כאמור שני מועמדים לפחות; בהעדר היושב ראש ימלא סגן היושב ראש את מקומו; עד שיתמנה יושב ראש הועדה, יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה.

{{ח:סעיף|157|רציפות הכהונה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} ועדה שנסתיימה תקופת כהונתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163}}, תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|158|תפקידים וסמכויות}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
{{ח:תת|(2)}} להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
{{ח:תת|(3)}} להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על ידי השר אם היה הענין בערר על פי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}.

{{ח:סעיף|159|סמכויות הועדה כלפי המועצה}}
{{ח:ת}} ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי, ואם לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום שלושים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

{{ח:סעיף|160|זכות ערר על החלטת המועצה}}
{{ח:ת}} נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

{{ח:סעיף|161|כספים|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} בעיריה שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית, או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית, וכן שני שלישים לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית, יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות בענין הועדות}}

{{ח:סעיף|162|הרכב ועדות רשות|תיקון: תשמ״א, תשס״א־4}}
{{ח:ת}} ועדה של המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150}}, שלא נקבע לה הרכב מיוחד לפי פקודה זו או לפי כל דין, יהיה הרכבה כלהלן:
{{ח:תת|(א)}} 10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ־2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;
{{ח:תת|(ב)}} שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}}, כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.

{{ח:סעיף|163|תקופת הכהונה של הועדות}}
{{ח:ת}} ועדה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר, אלא שועדה ארעית תתפרק מאליה עם גמר תפקידה; אולם לא תיפגע סמכותה של המועצה לבטל בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה בכפוף להוראות הפקודה, וכן להחליף את נציגיה בועדה של המועצה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|164|חדילת חברות בועדות}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר בועדה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.

{{ח:סעיף|165|יושבי ראש הועדות|תיקון: תשל״ג־4}}
{{ח:ת}} ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

{{ח:סעיף|166|הנוהל בעבודת הועדות|תיקון: תשל״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.
{{ח:תת|(אא)}} ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים, שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: עובדי העיריה}}
{{ח:קטע3|פרק 9 סימן א|סימן א׳: מינוי עובדים ופיטוריהם}}

{{ח:סעיף|167|מינוי פקידים|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשנ״ה־3, תשנ״ה־6, תשס״א־4, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשס״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2); ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.
{{ח:תת|(א1)}} ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
{{ח:תת|(א2)}} לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;
{{ח:תתת|(6)}} הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג1)}} לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת.
{{ח:תת|(ג2)}} מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו־(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.
{{ח:תתת|(2)}} נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.

{{ח:סעיף|167א|מועצה שלא מינתה מבקר|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}}, תוך הזמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.

{{ח:סעיף|167ב|מועצה שלא מינתה גזבר|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ה)(2)}}, לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ה)}}, בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|168|משכורת|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} אנשים שנתמנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}} יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|169א|החלת תפקידי המזכיר על המנהל הכללי|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} מינה ראש העיריה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א1)}}, מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} ולא מונה מזכיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 169|סעיף 169}}, תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|169ב|ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים –
{{ח:תתת|(1)}} ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של העיריה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), בתהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד למשרת המנהל הכללי, יהיה היועץ המשפטי של העיריה חבר ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים במקום המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ד)}} היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.
{{ח:תת|(ה)}} נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור.

{{ח:סעיף|170|דרכי מינוי עובדים וכשירות עובד ביקורת|תיקון: תשל״ט, תש״ן, תשנ״ה־3, תשס״א־4, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשע״ט, תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167}} למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} במהלך מינוי למשרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, ”פקח“ – לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח.
{{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(2א)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2), במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור; הוראות פסקה זו לעניין הרשעה או הגשת כתב אישום יחולו גם לגבי התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביו כאמור ברישה.
{{ח:תתת|(3)}} השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה ועל דרכי מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה לפי הוראות פסקה (2א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל)|תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
{{ח:תת|(ד)}} לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ה)}} ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה)|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ה1)}} לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ג)(1) עד (4)}}.
{{ח:תת|(ה2)}} על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בסעיף 167(ג)(4)}} אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ו)}} עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.
{{ח:תת|(ז)}} לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א(1)}}.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”עובד ביקורת“ – עובד המבצע פעולת ביקורת.

{{ח:סעיף|170א|תפקידי המבקר|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשנ״ה־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המבקר:
{{ח:תתת|(1)}} לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את פעולות עובדי העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
{{ח:תתת|(4)}} לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.
{{ח:תת|(ב)}} הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם; למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן ”גוף עירוני מבוקר“.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 138|סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170א|סעיף 170א(ב)}} לא יחולו על תאגיד מים וביוב.}}
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} על פי שיקול דעתו של המבקר;
{{ח:תתת|(2)}} על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.
{{ח:תת|(ה)}} מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה; היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה)|תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.

{{ח:סעיף|170ב|המצאת מסמכים ומסירת מידע|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.
{{ח:תת|(ד)}} עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.

{{ח:סעיף|170ג|דו״ח המבקר|תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תש״ן, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר יגיש לראש העיריה דו״ח על ממצאי הביקורת שערך; הדו״ח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ־1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21ב|ו־21ב לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו״ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
{{ח:תת|(ג)}} תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו״ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו״ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו״ח בצירוף הערותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לעניני ביקורת תדון בדו״ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג); לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה; בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו״ח.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפרסם אדם דו״ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ה סימן ב|פרק ה׳ סימן ב׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.

{{ח:סעיף|170ג1|חומר שאינו ראיה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.

{{ח:סעיף|170ג1א|צוות לתיקון ליקויים|תיקון: תשס״ה־10}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הצוות“ – עובדי העיריה החברים בצוות לתיקון ליקויים, שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיף 21א(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (בסעיף זה – חוק מבקר המדינה).
{{ח:תת|(ב)}} הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170ג|סעיף 170ג(ה)(1) או (2)}}, לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד.
{{ח:תת|(ג)}} הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 21ב|ו־21ב לחוק מבקר המדינה}}.

{{ח:סעיף|170ג2|תפקידי הגזבר|תיקון: תשס״ד־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העירייה, על הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו ועל גביית מסי העירייה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א(א)}}, וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} אין במינוי חשב מלווה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142ב|סעיף 142ב}} כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|170ג3|הזמנת חובה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.

{{ח:סעיף|170ד||תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|171|פיטורי עובדים בכירים|תיקון: תשל״ח, תשל״ט, תש״ן, תשס״ב־3, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשס״ה־11, תשע״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}} לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
{{ח:תת|(א1)}} מנהל כללי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א2)}}, רשאי ראש העיריה לפטרו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה, או מהנדס העיריה שהוא עובד העיריה, או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|171א|פיטורי עובדים אחרים|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}} –
{{ח:תת|(1)}} יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק המשמעת}};
{{ח:תת|(2)}} רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי – מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה – אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק המשמעת}}.

{{ח:סעיף|172|ערובה של פקיד למילוי תפקידו}}
{{ח:ת}} המועצה תדרוש מכל פקיד, שנתמנה על ידיה למשרה שכרוכה בה אחריות כספית, ליתן ערובה מתאימה בעיניה למילוי תפקידו כראוי, וראש העיריה ייווכח מזמן לזמן בדבר קיום הערובה ודַיוּתה.

{{ח:סעיף|173|פועלים ועובדים ארעיים}}
{{ח:ת}} ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה.

{{ח:סעיף|173א|תקנות לענין תנאי כשירות ופסלות לכהונה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}} ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 249ב|בסעיף 249ב}}, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, ”עובד“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|173ב|ייצוג הולם בקרב עובדי עירייה|תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה – ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית.
{{ח:תת|(ב)}} נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ה)}} העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.
{{ח:תת|(ו)}} שר הפנים יגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת – באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות;
{{ח:תתת|(2)}} לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת – באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לשירות בעיריה}}

{{ח:סעיף|174|עובדי העיריה לא יהיו נוגעים בדבר}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעונין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן־זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.
{{ח:תת|(ב)}} פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו – קנס 150 לירות.

{{ח:סעיף|174א|סייגים להעסקת קרוב משפחה|תיקון: תשס״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שירות“ – ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות{{ח:הערה|, נציגי עיריות}} שמינה השר לענין סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.

{{ח:סעיף|175|נגיעה בדבר שאינה פוסלת}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174}} לא ייפסל אדם ולא יהיה צפוי לקנס משום כך בלבד שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;
{{ח:תת|(2)}} מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן־זוגו או בן משפחה אחר התלוי בו.

{{ח:סעיף|176|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיפים 177–181}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת־חוץ“ – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
{{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עיריה“ – עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.

{{ח:סעיף|177|איסור עבודת־&lt;wbr&gt;חוץ}}
{{ח:ת}} עובד עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת־חוץ.

{{ח:סעיף|178|עיסוק בעבודה מדעית וכו׳ באישור ראש העיריה}}
{{ח:ת}} רשאי עובד עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.

{{ח:סעיף|179|עבודת־&lt;wbr&gt;חוץ שלא על מנת לקבל פרס}}
{{ח:ת}} רשאי ראש עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ שלא על מנת לקבל פרס.

{{ח:סעיף|180|היתר עבודת־&lt;wbr&gt;חוץ על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|הסעיפים 167}} {{ח:פנימי|סעיף 169|ו־169}} תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.
{{ח:תת|(ב)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת־חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל;
{{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העיריה;
{{ח:תתת|(3)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;
{{ח:תתת|(4)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.

{{ח:סעיף|181|עונשין}}
{{ח:ת}} עובד עיריה, העובד בעבודת־חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיפים 177–180}}, דינו – קנס פי שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה.

{{ח:סעיף|182|שמירת הוראות אחרות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיפים 176–181}} אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיפים 174}} {{ח:פנימי|סעיף 175|ו־175}}.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: תנאי השירות וגימלאות}}

{{ח:סעיף|183|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד שאיננו בר־קיצבה“ – אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר יום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת תגמולים“ – קופה שהוקמה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני־קיצבה, בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (5) לסעיף 184}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקיד“ – אדם המפקיד סכומים בקופת תגמולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקדון חובה“ – סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.

{{ח:סעיף|184|תקנות בדבר תנאי שירות וגימלאות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית, באישור השר, להתקין, בכפוף להוראות הפקודה, תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי השירות של פקידיה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(3)}} מתן חופשה לפקידיה;
{{ח:תת|(4)}} מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;
{{ח:תת|(5)}} הקמת קופת תגמולים בשביל פקידים שאינם בני־קיצבה.

{{ח:סעיף|185|כספי גימלאות אינם ניתנים להעברה, לעיקול וכו׳}}
{{ח:ת}} כספי קיצבה או מענק שיינתנו בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (4) לסעיף 184}} ופקדון חובה שבקופת תגמולים מכוח הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|פסקה (5) לסעיף 184}}, או כל סכום שישולם מקופת העיריה לקופת התגמולים לזכותו של המפקיד, או ריבית שעל הפקדון או על הסכום כאמור – לא יהיו ניתנים להמחאה, להעברה, לעיקול, לתפיסה, או לפרעון, זולת סילוק חוב המגיע לעיריה הנותנת את הקיצבה או המענק או המקימה את קופת התגמולים, או סילוק תביעה שלה.

{{ח:סעיף|186|דרך פרסומן של תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}} אין חובה לפרסמן ברשומות, אבל יש להודיע ברשומות על התקנתן, ועותקים שלהן יהיו מצויים במשרדי העיריה, וכל פקיד או עובד או משלם ארנונה יהיה רשאי, בשעות שהמשרדים פתוחים לקהל, לעיין בהם חינם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה}}
{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: נכסי העיריה}}

{{ח:סעיף|187|רישום מקרקעין}}
{{ח:ת}} כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין)|תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|188|עשיה במקרקעין|תיקון: תשכ״ז, תשל״ט, תשנ״א־5, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972}}, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, ”תכנית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}.

{{ח:סעיף|189|קופת העיריה}}
{{ח:ת}} כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה.

{{ח:סעיף|190|תשלומים מקופת העיריה}}
{{ח:ת}} כל ההוצאות שהעיריה מתחייבת בהן כדין לפי הוראות הפקודה או כל דין אחר, וכן כל סכום אחר המגיע ממנה כדין, ייזקפו לחובת קופת העיריה וישולמו מתוכה, ובלבד שלא ישולם מקופת העיריה שום תשלום אלא אם הורשה על ידי התקציב השוטף או הורשה במיוחד על ידי המועצה באישורו של הממונה.

{{ח:סעיף|191|חתימה על מסמכי תשלום|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה או פקיד אחר שהורשה לכך על ידי המועצה, וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר, ואם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|192|האחראי לקופת העיריה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה.

{{ח:סעיף|193|בטחונה של קופת העיריה}}
{{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת העיריה, או המתקבלים בשבילה ועל חשבונה ישולמו מיד לחשבון העיריה בבנק שהמועצה תקבע באישורו של הממונה, אלא שיכולה היא להרשות לגזבר לעכב תחת ידו סכום כדי הוצאותיה היומיות של העיריה; באין בנק בתחום העיריה תובטח שמירת הכספים לפי כללים שתקבע לענין זה המועצה באישורו של הממונה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי)|תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי), תשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|194|השקעות מקופת העיריה}}
{{ח:ת}} כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: חוזים ומכרזים}}

{{ח:סעיף|195|חתימת חוזים בשם העיריה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיפים 188}}, {{ח:פנימי|סעיף 190|190}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196}}, {{ח:פנימי|סעיף 197|197}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 203|ו־203}}.

{{ח:סעיף|196|חוזים הטעונים אישור|תיקון: תשכ״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חוזה של עירייה איתנה למתן זיכיון או מונופולין אינו טעון אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לחוזה כאמור בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

{{ח:סעיף|197|חובת מכרזים}}
{{ח:ת}} לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי.

{{ח:סעיף|198|תקנות למכרזים}}
{{ח:ת}} השר יקבע בתקנות את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי)|תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|198א|פטור ממכרז לעבודות פיתוח|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם פיתוח“ – הסכם לביצוע עבודות פיתוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המקצועית“ – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, ”מחזיק בזכויות“, לגבי שטח מגרשים – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודות פיתוח“ – עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לפיתוח“ – תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ״ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות“ – כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב – גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, עירייה רשאית להתקשר בלא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק;
{{ח:תתת|(3)}} תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל״ב–1972}}, והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב־18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(5)}} הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן;
{{ח:תתת|(6)}} הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה.
{{ח:תת|(ג)}} העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן – היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 196א|סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה}} שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק האמור}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל פיתוח תשמש לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלשם מימונן הוטל אותו היטל פיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל השבחה תשמש למטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החלטות הוועדה המקצועית וחוות הדעת לפי סעיף קטן (ב)(4) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, שבעה ימים לפחות לפני הבאת הנושא לאישור המועצה.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם פיתוח שנערך לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימים מיום כריתתו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע משאר הוראות הפקודה והוראות כל דין לעניין התקשרות העירייה בחוזה.

{{ח:סעיף|198ב|ביטוח תאונות אישיות לתלמידים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח תאונות אישיות לתלמידים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה משותפת“ – חברה שבעלי המניות שלה הן רוב הרשויות המקומיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לימוד חובה“ – {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ביטוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, עירייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה}}, תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במכרז פומבי שתערוך חברה משותפת, לפי הסדר שהתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי הביטוח במכרז יהיו כפי שקבע שר החינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};
{{ח:תתת|(2)}} שיעור דמי העמילות המרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני ביטוח יהיה כפי שקבע שר החינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 6|סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקופת הביטוח לא תעלה על שנה, ועורך המכרז רשאי לחדשה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתאם לתנאי המכרז, כך שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על שלוש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} החברה המשותפת תפעל באמונה ובשקידה לטובת המבוטחים בלבד, ותהיה רשאית לקבל מהזוכה במכרז מידע שברשותו הנוגע לתביעות לתגמולי ביטוח שהוגשו לפי חוזה הביטוח, ובלבד שאינו כולל שמות מבוטחים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותם;
{{ח:תתת|(5)}} החברה המשותפת, או חברה־בת שלה שהיא סוכן ביטוח, לא יישאו באחריות בכל הנוגע לקיום חוזה ביטוח בין עירייה וזוכה במכרז לפי סעיף זה, לגבי התקשרות שהן אינן מנהלות או מרכזות אותה ואינה נובעת מהליך עריכת המכרז עצמו.

{{ח:סעיף|199|סמכות לחתום על שטרות}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

{{ח:סעיף|200|אחריות אישית שמורה}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}} לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה.

{{ח:סעיף|201|סמכות ללוות|תיקון: תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}} רשאית עיריה – מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו – ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב}}, שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב}}, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:סעיף|202|סמכות לקחת הלוואות זמניות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} עיריה רשאית ללוות סכומי כסף כהלוואת שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון העיריה, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של העיריה לתקופה אשר לה נערך התקציב השוטף, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

{{ח:סעיף|202א|סמכות לערוב|תיקון: תשל״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

{{ח:סעיף|203|חתימה על מסמכים מסויימים|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליה בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.
{{ח:תת|(א1)}} הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
{{ח:תתת|(3)}} אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים)|תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים), תש״ך–1959}}.}}

{{ח:סעיף|203א|פנקס חוזים|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} פרטי חוזים שנחתמו שלא על פי החלטות המועצה ופרטי הלוואות שלוותה העיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} וערבויות שנתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(א)}} יירשמו בפנקס שתנהל העיריה לענין זה וראש העיריה יביאם לידיעת ועדת הכספים.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה}}
{{ח:קטע3|פרק 11 סימן א|סימן א׳: תקציב העיריה}}

{{ח:סעיף|204|תקציב שנתי|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} לכל עיריה יהיה תקציב שנתי.

{{ח:סעיף|205|שנת כספים|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

{{ח:סעיף|206|הכנת התקציב ואישורו|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4, תשס״ה, תשע״ד־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר־ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת התקציב בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר־ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה – בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:פנימי|סעיף 146|ו־146}}, יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.
{{ח:תת|(ג)}} תקציב העיריה טעון אישורו של השר. לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1); על אף האמור, תקציב עירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.
{{ח:תת|(ה)}} החלה שנת הכספים והמועצה או השר, ולעניין עירייה איתנה – המועצה, לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו־(ג), סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר, ולעניין עירייה איתנה – שאישרה המועצה, בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם; לא תאושר תוספת סכום כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן ניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בתוספת הסכום האמור כדי להביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}}, בתקציב העירייה בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|207|סמכות השר לתקן התקציב}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל הקשורות בעיריה.

{{ח:סעיף|208|צורת התקציב|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב יוכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} התקציב יכלול נספח תקן כוח אדם לעירייה בהתאם להוראות שיקבע השר.

{{ח:סעיף|208א|רזרבה בתקציב עירייה איתנה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיפים 210}} {{ח:פנימי|סעיף 211|ו־211}}, לא תאושר העברה מסעיף הרזרבה הכללית בתקציב עירייה איתנה לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישרה המועצה שההוצאה שבשלה מתבקשת ההעברה נדרשת ובלתי צפויה מראש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), ניתן להעביר בסוף כל רבעון סכום שאינו עולה על רבע מסכום הרזרבה שנקבע בסעיף קטן (א), ובלבד שלאחר ההעברה לא יפחת הסכום בסעיף הרזרבה הכללית מהסכום שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מוכפל במספר הרבעונים שנותרו עד לתום שנת הכספים ומחולק בארבע.

{{ח:סעיף|209|פרסום התקציב}}
{{ח:ת}} תמצית התקציב המאושר יפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|210|תקציב מילואים|תיקון: תשל״ט, תשס״ד־4, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213(ב)}}, כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}} בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת תקציב כאמור בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תקציב מילואים טעון אישורו של השר ואולם תקציב מילואים בעירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
{{ח:תת|(ד)}} לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}} יחולו על תקציב המילואים.

{{ח:סעיף|211|העברה מסעיף לסעיף באישור הממונה|תיקון: תשל״ט, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא – כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), העברת כספים כאמור באותו סעיף קטן בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר, ובלבד שניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו יועברו הכספים.

{{ח:סעיף|212|העברה מסעיף לסעיף ללא אישור השר|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תת|(1)}} לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר.
{{ח:תת|(2)}} להגביל לעיריה פלונית, בשים לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף הוצאה אחר שבאותו פרק.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו)|צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו), תש״ך–1959}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת}}

{{ח:סעיף|213|ניהול חשבון כספי העיריה|תיקון: תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.
{{ח:תת|(ב)}} הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.

{{ח:סעיף|213א|תקציב בלתי רגיל|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקציב בלתי רגיל“ – תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) – בטל.

{{ח:סעיף|214|מינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|215|הודעה על סכום ההכנסה וההוצאה}}
{{ח:ת}} ראש העיריה ידאג שתוכן רשימה המראה את סכום ההכנסה וההוצאה לרבע־השנה שעבר בכל סעיף של התקציב ובציון היתרה שלא הוצאה בכל סעיף, והוא יגישנה לממונה תוך השבוע הראשון של כל רבע שנה.

{{ח:סעיף|216|עריכת דוחות כספיים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״א־4, תשס״ה־8}}
{{ח:תת|(א)}} עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן – הממונה על החשבונות).
{{ח:תת|(ב)}} תמצית הדו״חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (בסעיף זה – תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי – בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו״ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, ”עיתון מקומי“ – שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו״חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו״חות, על חשבון העיריה.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדואר לכל מחזיק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}};
{{ח:תתת|(2)}} בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר.
{{ח:תת|(ה)}} לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה.

{{ח:סעיף|217|דוחות כספיים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים.

{{ח:סעיף|218|תנאי העסקה ואי תלות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|לסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|219|סמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה החשבון|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.
{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
{{ח:תת|(ג)}} היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.

{{ח:סעיף|219א|כללים למינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, תנאי כשירותו, אי־תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה.

{{ח:סעיף|219ב|סמכויות השר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)|בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995}}, וכי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}} לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219(א) ו־(ד)}} יחולו.

{{ח:סעיף|220|פעולות לפי דרישת הממונה על החשבונות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הממונה על החשבונות רשאי לדרוש מרואה החשבון כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות העיריה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בדוחות הכספיים.

{{ח:סעיף|221|אישור תשלום וחיוב על תשלום אי־&lt;wbr&gt;חוקי|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}, יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהירשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.

{{ח:סעיף|222|סמכות השר לבטל פסילה או חיוב}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחוייב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי כל נסיבות המקרה ראוי לעשות כן, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 14 יום מהיום שהודיעו למבקש על החיוב או תוך תקופה נוספת שהתיר לו השר.

{{ח:סעיף|223|חזקה לענין אחריות להוצאה}}
{{ח:ת}} אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.

{{ח:סעיף|224|העיריה תתבע את סכום החיוב}}
{{ח:ת}} לא בוטל החיוב על פי בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}}, וסכום החיוב, או הסכום כפי שהוקטן על ידי השר על פי הבקשה, לא נפרע לעיריה להנחת דעתו של רואה החשבון תוך חודש לאחר שהודיעו לעיריה על החיוב, ואם הוגשה בקשה – תוך חודש לאחר שהודיעו למבקש את החלטת השר, תתבע העיריה בדין את הסכום כאמור.

{{ח:סעיף|225|פסק הדין בתביעת העיריה}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו או הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.

{{ח:סעיף|226|סעד במקרה שהעיריה לא תבעה}}
{{ח:ת}} סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}} או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.

{{ח:סעיף|227|הפסקת העסקה על ידי השר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|228|תקנות ביצוע|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנדרש לצורך ביצועו של {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: דו״ח שנתי וסטטיסטיקה}}

{{ח:סעיף|229|דו״ח שנתי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו״ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים עשר החדשים שקדמו.

{{ח:סעיף|230|הגשת הדו״ח|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} הדו״ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו.

{{ח:סעיף|231|פרסום הדו״ח|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} העתקים של הדו״ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים בעתון או באופן אחר.

{{ח:סעיף|232|הממונה רשאי לדרוש פרטים בכל עת}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר.

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: עירייה איתנה|תיקון: תשע״ד־3}}

{{ח:סעיף|232א|הכרזה על עירייה איתנה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ ו”הכנסות עצמיות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“, ”הדוח המבוקר“, ”שיעור גבייה“, ”שיעור גירעון מצטבר“, ו”שיעור גירעון שוטף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 140ג|בסעיף 140ג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואת שעה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר יכריז על עירייה כעירייה איתנה אם התקיימו בה התנאים המפורטים בפסקה (1) או (2), וכן כל התנאים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 12.5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה, אינה עולה על 50% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 16%;
{{ח:תתתת|(ב)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה בצירוף הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, אינה עולה על 60% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:תתת|(3)}} היחס בין ההכנסות העצמיות של העירייה לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, עולה על 62.5%;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת האשראי שקיבלה העירייה, שמועד פירעונו חל בתקופה שאינה עולה על שנה, למעט הלוואת שעה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינה עולה על 10% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה המפורטות באותו דוח והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
{{ח:תתת|(5)}} העירייה אינה זכאית למענק כללי לאיזון ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף בכל אחת משנות הכספים האמורות על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} שיעור גביית הארנונה של העירייה בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים ביחס לחיוב השוטף מארנונה באותם שנים, הוא 80% לפחות, על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יכריז השר על עירייה כעירייה איתנה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של המנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו, כי מתקיימים לגבי העירייה התנאים המנויים באותו סעיף קטן, וכי לא מתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקציבה או ענייניה מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, באופן שיש בו כדי למנוע את ההכרזה עליה כעירייה איתנה; בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים של העירייה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}};
{{ח:תתת|(2)}} העירייה חרגה מתקן כוח האדם שאושר בתקציבה.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפה של ההכרזה יחל בתום שלושים ימים מיום ההכרזה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר; ואולם הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה ימשיכו לחול על פעולות שהיו טעונות אישור השר או הממונה, לפי העניין, לפני תחילת תוקפה של ההכרזה, והוגשו לאישור מי מהם לפני מועד זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על הכרזה כאמור בסעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה האיתנה.

{{ח:סעיף|232ב|ביטול הכרזה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר, לפי המידע שלפניו, שניהול ענייניה הכספיים ואופן תפקודה של עירייה איתנה עלולים להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, ישלח התראה לעירייה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח השר, על פי חוות דעת של המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו, שמתקיים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העירייה כעירייה איתנה:
{{ח:תתת|(1)}} העירייה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף;
{{ח:תתת|(2)}} העירייה ממשיכה לנהל את ענייניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את ענייניה באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בה, כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים עוד בעירייה תנאי מהתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בסעיף 232א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העירייה וליושב ראש המועצה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו בתום שבעה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר, מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בוטלה ההכרזה על עירייה כעירייה איתנה יחולו עליה, מיום כניסת הביטול לתוקף, הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מיום הכניסה לתוקף של ביטול ההכרזה יחולו לעניין תקציב העירייה לאותה שנה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206(ג) ו־(ה)}}, החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

{{ח:סעיף|232ג|דיווח בעניין עיריות איתנות|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מדי שנה יגיש המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי מטעמו, לשר, דוח על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ובו יפורטו לגביהן התקיימות התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בסעיף 232א(ב)}} ואי־התקיימות התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 232א|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 232א(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ועל עיריות שההכרזה עליהן בוטלה, והסיבות לכך.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: סייגים לחובות ולסמכויות}}

{{ח:סעיף|233|באין מניעה מאת השר ובכפוף להוראות כל דין}}
{{ח:ת}} עיריה תעשה בתוך תחומה בענינים המפורשים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|בסימן ב׳}}, וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת, בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לעשות בענינים המפורשים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן ג׳}} – והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העיריות (הקמת תאגידים)|צו העיריות (הקמת תאגידים), תש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|233א|סיוע לרשות מקומית אחרת במצב חירום|תיקון: תשע״ג, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}}, שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2):
{{ח:תתת|(1)}} השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי;
{{ח:תתת|(2)}} פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עירייה מסייעת“ – עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית מסתייעת“ – רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|234|סמכות הממונה}}
{{ח:ת}} בכל הענינים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}} תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חובותיה של עיריה}}

{{ח:סעיף|235|רחובות|תיקון: תשנ״א־3, תשס״ב}}
{{ח:ת}} בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תפקח על השיווּר, הרוּם, הרוחב והבניה של כל רחוב;
{{ח:תת|(2)}} תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
{{ח:תת|(3)}} תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
{{ח:תת|(4)|(א)}} תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 235א|בסעיף 235א}}, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.

{{ח:סעיף|235א|קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
{{ח:תתת|(3)}} היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
{{ח:תתת|(5)}} ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

{{ח:סעיף|236|בנינים}}
{{ח:תת|(א)}} בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;
{{ח:תתת|(2)}} תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;
{{ח:תתת|(3)}} תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;
{{ח:תתת|(4)}} תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
{{ח:תתת|(5)}} תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;
{{ח:תתת|(6)}} תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
{{ח:תתת|(7)}} תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
{{ח:תתת|(8)}} תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.

{{ח:סעיף|237|ביוב}}
{{ח:ת}} בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינויים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי כסא, בורות שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים.

{{ח:סעיף|238|מפעלי מים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;
{{ח:תתת|(2)}} תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} תסדיר את הספקת המים הציבורית על ידי צינורות זקַפים והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
{{ח:תתת|(5)}} תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”איכות תברואתית“ ו”מי שתיה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|239|שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון}}
{{ח:ת}} בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם – תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.

{{ח:סעיף|240|בתי מטבחיים}}
{{ח:ת}} בענין שחיטת בהמות לצריכת אדם תקים העיריה בתי מטבחיים ותסדירם, ובלי לפגוע בכללותה של סמכות זו, תבטיח –
{{ח:תת|(1)}} בדיקה סניטרית של בעלי חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;
{{ח:תת|(2)}} עצירתם של בעלי חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי חיים שנמצאו חולים;
{{ח:תת|(3)}} סילוק גופותיהם של בעלי חיים חולים שנשחטו או שמתו;
{{ח:תת|(4)}} סימון גופותיהם של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.

{{ח:סעיף|241|מלאכות מסוכנות}}
{{ח:ת}} בענין מלאכות מסוכנות תסווג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם.

{{ח:סעיף|242|תברואה, בריאות הציבור ונוחותו}}
{{ח:ת}} בענין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, תעשה העיריה פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;
{{ח:תת|(2)}} תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;
{{ח:תת|(3)}} תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נְקָזים, בתי כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי מים, בורות אפר ואביזרים סניטריים;
{{ח:תת|(4)}} תתקין ותקיים במצב טוב ומתוקן פחי אשפה ציבוריים ושאר כלי קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
{{ח:תת|(5)}} תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
{{ח:תת|(6)}} תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;
{{ח:תת|(7)}} תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור שופכין או נֶקֶז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;
{{ח:תת|(8)}} תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;
{{ח:תת|(9)}} תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;
{{ח:תת|(10)}} תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.

{{ח:סעיף|243|תיאטרונים}}
{{ח:ת}} העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת דליקה בהם.

{{ח:סעיף|244|מלונות}}
{{ח:ת}} העיריה תסדיר בתי מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי אירוח, בתי לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם.

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|246|מודעות}}
{{ח:ת}} העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם.

{{ח:סעיף|247|כלבים ובעלי חיים אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי חיים.

{{ח:סעיף|248|דליקות}}
{{ח:ת}} העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה.

{{ח:סעיף|248א|הכנת המשק לשעת חירום והפעלתו|תיקון: תשל״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים, סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.

{{ח:סעיף|248ב|אתר אינטרנט של העיריה|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} עיריה תקים ותפעיל אתר אינטרנט נגיש לציבור ללא תשלום, שבו תפרסם, בין השאר –
{{ח:תת|(1)}} מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פרסמו; בפסקה זו, ”פרסום“ – פרסום על פי דין ברשומות או בעיתון;
{{ח:תת|(2)}} פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור;
{{ח:תת|(3)}} את הטפסים הנדרשים לקבלת השירותים שהעירייה מספקת.

{{ח:סעיף|248ג||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: סמכויותיה של עיריה}}

{{ח:סעיף|249|הסמכויות}}
{{ח:ת}} סמכויותיה של עיריה הן:

{{ח:סעיף*||בנינים ועבודות|עוגן=סעיף 249.1}}
{{ח:תת|(1)}} לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;

{{ח:סעיף*||שירותים, מפעלים ומוסדות|עוגן=סעיף 249.2}}
{{ח:תת|(2)}} להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;

{{ח:סעיף*||מפעלים ציבוריים|עוגן=סעיף 249.3}}
{{ח:תת|(3)}} לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;

{{ח:סעיף*||נאמנים|עוגן=סעיף 249.4}}
{{ח:תת|(4)}} לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;

{{ח:סעיף*||שיכון למעוטי אמצעים|עוגן=סעיף 249.5}}
{{ח:תת|(5)}} לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
{{ח:תתת|(א)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;
{{ח:תתת|(ב)}} להקים שיכונים על כל קרקע;
{{ח:תתת|(ג)}} לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;
{{ח:תתת|(ד)}} לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בנינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;
{{ח:תתת|(ה)}} לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים,
{{ח:תת}} ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, אלא בהתאם להוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|אותה פקודה}};

{{ח:סעיף*||{{ח:הערה|דיור בהישג יד}}|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=סעיף 249.5א}}
{{ח:תת|(5א)}} בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה – להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו –
{{ח:תתת|(א)}} לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;
{{ח:תתת|(ב)}} להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד;
{{ח:תתת|(ג)}} לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6 פרט 2|סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעלות“ – לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“, ”השכרה במחיר מופחת“ ו”זכאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 6|בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};

{{ח:סעיף*||בתי מחסה|עוגן=סעיף 249.6}}
{{ח:תת|(6)}} להקים בתי־מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי־מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת־יד;

{{ח:סעיף*||מרחצאות ציבוריים|עוגן=סעיף 249.7}}
{{ח:תת|(7)}} להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי־רחצה ציבוריים;

{{ח:סעיף*||גנים ציבוריים|תיקון: תשכ״ד, תשס״ז|עוגן=סעיף 249.8}}
{{ח:תת|(8)}} לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור; ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

{{ח:סעיף*||עצים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.9}}
{{ח:תת|(9)}} לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;

{{ח:סעיף*||ממכר וכו׳ של רחובות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.10}}
{{ח:תת|(10)}} למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;

{{ח:סעיף*||רחובות ציבוריים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.11}}
{{ח:תת|(11)}} לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;

{{ח:סעיף*||סלילת מדרכות|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ד|עוגן=סעיף 249.12}}
{{ח:תת|(12)}} לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;

{{ח:סעיף*||ניקוי מדרכות|תיקון: תשל״ב|עוגן=סעיף 249.12א}}
{{ח:תת|(12א)}} לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;

{{ח:סעיף*||הריסת בנינים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.13}}
{{ח:תת|(13)}} לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;

{{ח:סעיף*||שמירת המראה של חזיתות הבתים|תיקון: תשכ״ה־2|עוגן=סעיף 249.13א}}
{{ח:תת|(13א)}} להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;

{{ח:סעיף*||{{ח:הערה|מיגון}}|תיקון: תשמ״ח־3|עוגן=סעיף 249.13ב}}
{{ח:תת|(13ב)}} להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה;

{{ח:סעיף*||מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו׳|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.14}}
{{ח:תת|(14)}} להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;

{{ח:סעיף*||בניית ביבים וכו׳|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.15}}
{{ח:תת|(15)}} לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;

{{ח:סעיף*||מכירת תוצרת ובעלי־&lt;wbr&gt;חיים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.16}}
{{ח:תת|(16)}} להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;

{{ח:סעיף*||מכירת מצרכי מזון בשעת־&lt;wbr&gt;חירום|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.17}}
{{ח:תת|(17)}} להסדיר בשעת־חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;

{{ח:סעיף*||בשר קפוא|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.18}}
{{ח:תת|(18)}} להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;

{{ח:סעיף*||תברואה|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.19}}
{{ח:תת|(19)}} להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;

{{ח:סעיף*||פתיחתן וסגירתן של חנויות|תיקון: תשכ״ד, תשע״ח־2|עוגן=סעיף 249.20}}
{{ח:תת|(20)}} בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוּסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;

{{ח:סעיף*||{{ח:הערה|פתיחתן וסגירתן של חנויות מסיבות דתיות}}|תיקון: תשכ״ד, תשל״ח, תשנ״א־2, תשנ״ח|עוגן=סעיף 249.21}}
{{ח:תת|(21)}} עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי {{ח:פנימי|סעיף 249.20|פסקה (20)}} בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ימי המנוחה“ – כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום תשעה באב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ז–1997 {{ח:הערה|[צ״ל: התשנ״ח–1997]}}}};

{{ח:סעיף*||ענינים חקלאיים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.22}}
{{ח:תת|(22)}} להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151}};

{{ח:סעיף*||פיקוח על השיט בנהרות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.23}}
{{ח:תת|(23)}} להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;

{{ח:סעיף*||בתי־&lt;wbr&gt;עלמין|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.24}}
{{ח:תת|(24)}} להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;

{{ח:סעיף*||היטל עינוגים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.25}}
{{ח:תת|(25)}} להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –
{{ח:תתת|(א)}} לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;

{{ח:סעיף*||אוסף כספים ברחובות וכו׳|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.26}}
{{ח:תת|(26)}} לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;

{{ח:סעיף*||תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.27}}
{{ח:תת|(27)}} להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;

{{ח:סעיף*||תעודות אישור|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.28}}
{{ח:תת|(28)}} להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;

{{ח:סעיף*||סמכות כללית|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.29}}
{{ח:תת|(29)}} לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;

{{ח:סעיף*||ייסוד חברות ואגודות|תיקון: תשכ״ד, תשס״ד־4|עוגן=סעיף 249.30}}
{{ח:תת|(30)}} לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, ”חברה“, ”אגודה שיתופית“ או ”כל אגודה אחרת“ – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;

{{ח:סעיף*||שיתוף עם גורמים אחרים|תיקון: תשכ״ד|עוגן=סעיף 249.31}}
{{ח:תת|(31)}} לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;

{{ח:סעיף*||פעולות לענין צמצום נגע הסמים|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ד, תשע״ב־8, תשע״ז־2, תשפ״א|עוגן=סעיף 249.32}}
{{ח:תת|(32)}} לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי;

{{ח:סעיף*||שמירה, אבטחה וסדר ציבורי|תיקון: תשע״א־5, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב|עוגן=סעיף 249.33}}
{{ח:תת|(33)}} להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית)|תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ב–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית)|תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|249א|תאגידים עירוניים|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה, תש״ס, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}} והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן – תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
{{ח:תת|(2)}} חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
{{ח:תת|(3)}} נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;
{{ח:תת|(3א)}} בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 122א|סעיף 122א(א)}} לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 138|סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} קובע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249א|סעיף 249א}} לא יחולו על תאגיד מים וביוב.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|249ב|חברות עירוניות מיוחדות|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249.30|סעיף 249(30)}}, למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה – חברה עירונית מיוחדת).
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249א|סעיף 249א}} ויחולו עליה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
{{ח:תתת|(1א)}} בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים;
{{ח:תתת|(2)}} חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
{{ח:תת|(ג)}} השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 249א|בסעיף 249א}} שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוקי עזר}}

{{ח:סעיף|250|הסמכות להתקין חוקי עזר}}
{{ח:ת}} מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה.

{{ח:סעיף|251|אגרות, היטלים ופיצויים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־7, תשס״ט}}
{{ח:ת}} בחוקי עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 250|בסעיף 250}}; למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה; ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, ”תעודת חיים“ – תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים;
{{ח:תת|(2)}} מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“, ”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ בפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק השוויון);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 בחוק השוויון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק השוויון}};
{{ח:תת|(3)}} תשלום פיצויים למי שנפגע על ידי אותם דברים.

{{ח:סעיף|251א|תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ|תיקון: תשכ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקינה מועצה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.13א|פסקה (13א) לסעיף 249}}, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיף 255}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול –
{{ח:תתת|(1)}} שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
{{ח:תתת|(2)}} שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.

{{ח:סעיף|251ב|הוראות בדבר ניקוי מדרכות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.12א|סעיף 249(12א)}} רשאית מועצה לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 249.12א|וסעיף 249(12א)}} אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.

{{ח:סעיף|251ג|הוראות בדבר סלילת מדרכות|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.12|סעיף 249(12)}} רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן – הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
{{ח:תתת|(2)}} חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן – מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
{{ח:תתת|(3)}} חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים {{ח:הערה|ב}}רחוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה – יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.

{{ח:סעיף|251ד|ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה תנהל את הכספים שהתקבלו מהיטל או אגרה שנקבעו בחוק עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.33|בסעיף 249(33)}} בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} העירייה רשאית להשתמש בסכומים שנגבו כהיטל שמירה או כאגרת שמירה אך ורק למימון ענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.33|בסעיף 249(33)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הכספים כאמור בסעיף קטן (א) ינוהלו בידי גזבר העירייה באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; הגזבר יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על התקבולים וההוצאות כאמור ועל הנושאים שלמימונם הוצאו.
{{ח:תת|(ד)}} השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 249.33|סעיף 249(33)}} וסעיף זה, לגבי עיריות שגובות היטל שמירה או אגרת שמירה בהתאם לסמכותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.33|סעיף 249(33)}}, ובכלל זה על הפעילות שמומנה באמצעות היטל השמירה או אגרת השמירה; הדיווח יימסר אחת לשנה, החל משנת 2023, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח, ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת הדיווח.

{{ח:סעיף|251ה||תיקון: תשע״ז, בג״ץ 10042/16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|252|סמכות לחייב למפרע בתוך שנת הכספים}}
{{ח:ת}} הטילה המועצה בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצע מכוח הפקודה או מכוח כל חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות כאמור שבוצעו על ידי העיריה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

{{ח:סעיף|252א|פטור מהיטל תיעול או סלילה בשל מיתקן פוטו- וולטאי – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, לא תטיל עירייה בשל מיתקן פוטו־וולטאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שהקמתו החלה בתקופה שמיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.

{{ח:סעיף|253||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|254|עונשין|תיקון: תשל״ה, ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשמ״ד־2, ק״ת תשמ״ה, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, תשמ״ח־3, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג, ק״ת תשנ״ו, ק״ת תשס״ג, ק״ת תש״ע}}
{{ח:ת}} העובר על הוראת חוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה.

{{ח:סעיף|255|ביצוע עבודות על ידי העיריה על חשבון החייב בה לפי חוקי עזר}}
{{ח:ת}} נדרש אדם על ידי חוק עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן, להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, רשאית היא – בלי לפגוע בעונש האמור {{ח:פנימי|סעיף 254|בסעיף 254}} או בכל תרופה אחרת – לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.

{{ח:סעיף|256|חובת הודעה מוקדמת לחייב בביצוע}}
{{ח:ת}} העיריה לא תפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיף 255}}, אלא אם מסרה תחילה למי שחייב לבצע את העבודה לפי חוק עזר, הודעה על פי אותו חוק עזר, ואם אין בו הוראה בדבר הודעה כזאת – על פי סעיף זה, ובהודעה הוא נדרש לבצע אותה תוך הזמן המפורש בה ואזהרה שאם לא ימלא אחר הדרישה להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, תהא העיריה רשאית לעשות זאת על חשבונו, בלי לפגוע בכל עונש או תרופה אחרת.

{{ח:סעיף|257|הוצאה שנגרמה לעיריה על ידי הפרת חוק עזר}}
{{ח:ת}} הוציאה העיריה הוצאה כלשהי בשל הפרת חוק עזר על ידי אדם פלוני, ואין היא הוצאה שחלה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 255|בסעיפים 255}} {{ח:פנימי|סעיף 256|ו־256}}, תהא העיריה זכאית לגבות אותה הוצאה מן האדם שהפר את חוק העזר.

{{ח:סעיף|258|אישור חוקי עזר ופרסומם|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
{{ח:תת|(ד)}} עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על ביטול העיכוב;
{{ח:תתת|(2)}} לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

{{ח:סעיף|258א|הסכמת שר הפנים לחוק עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקים“ – מוסדות או מקומות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 249.20|בסעיף 249(20)}}, למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ולמעט מקומות של עינוג ציבורי וחנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עינוג ציבורי“ – הצגות של תאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 258|סעיף 258(ב) עד (ה)}}, לא יפורסם ברשומות חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.20|סעיף 249(20)}} {{ח:פנימי|סעיף 249.21|ו־(21)}} בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה, אלא לאחר שהשר נתן את הסכמתו לחוק העזר.
{{ח:תת|(ג)}} השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים.

{{ח:סעיף|259|הוראות הניתנות להיכלל בחוקי עזר}}
{{ח:ת}} חוק עזר יכול לכלול הוראות שהעיריה תראה צורך בהן בכל הענינים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הודעות;
{{ח:תת|(2)}} הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;
{{ח:תת|(4)}} סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק העזר;
{{ח:תת|(5)}} הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;
{{ח:תת|(6)}} האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.

{{ח:סעיף|260|תוקף למפרע}}
{{ח:ת}} שום דרישה של חוק עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים, נקזים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק העזר הוראה אחרת מפורשת.

{{ח:סעיף|261|חוקי עזר לשטחים שמחוץ לתחום העיריה}}
{{ח:ת}} רשאית עיריה להתקין חוקי עזר שיחולו בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על ידי העיריה או המוקנה לה.

{{ח:סעיף|262|חוקי עזר לדוגמה|תיקון: תשל״א, תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|263|חוקי עזר למכירה במשרדי העיריה}}
{{ח:ת}} עותקים של חוקי עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור.

{{ח:סעיף|264|מתן סמכות תביעה לפקיד העיריה|תיקון: תשנ״א־6}}
{{ח:ת}} פקיד העיריה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|הסעיפים 167–170}} רשאי, אם הוסמך לכך על ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בחוק {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת]}} סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(2)}} להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|264א|צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקינה העיריה חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 249.21|סעיף 249(21)}} ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר דין לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|265|עבירות קנס|תיקון: תשל״א, תשל״ה־2, תש״ם־2, תשמ״ב, ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשמ״ד־2, ק״ת תשמ״ה, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג, ק״ת תשנ״ו, ק״ת תשס״ג, תשס״ח־4, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו ברשומות –
{{ח:תתת|(1)}} את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|267א||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|268|הגשת רשומות כהוכחה לחוק עזר|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} הגשת עותק של רשומות המכיל חוק עזר או הודעה של השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(ב)}} תהיה הוכחה לחוק העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה.

{{ח:סעיף|268א|מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 251|בסעיף 251(1)}}, יציעו העירייה או התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה – משלם) לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העירייה או התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים נוספים לחיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העירייה או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב־10 בחודש.
{{ח:תת|(ג)}} עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: ארנונה|תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|269|הגדרות|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״ו, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק 15|ובפרק שלאחריו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע תפוסה“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמת בנין“ – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – למעט דייר משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייר משנה“ – אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו.

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: הטלת הארנונה|תיקון: תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|274א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|274ב|ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ז־2, תשל״ו, תשנ״א־4, תשנ״ג, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע, או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע.
{{ח:תתת|(2)}} על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ־0.5 שקל חדש למ״ר (להלן – התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה.
{{ח:תתת|(3)}} לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קווי תשתית“ – קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, וכן מנהרה עילית או תת־קרקעית שבה או שמעליה הם עוברים והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל – בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על־עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשתית“ – חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני חיבור“ – עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת־קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.

{{ח:סעיף|274ב1|הטלת ארנונה על מפעל לייצור נשק|תיקון: תשס״ה־8, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה – מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ־5,499 דונם – 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א׳ או אזור פיתוח ב׳ כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח)|בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס״ג–2002}} – 0.1 שקל חדש למטר רבוע;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה – 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (בסעיף זה – חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק ההסדרים}}.

{{ח:סעיף|274ג|מועדים לתשלום|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה.

{{ח:סעיף|274ד|חובת ארנונה – אחת לשנה|תיקון: תשכ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|275||תיקון: תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|276|מועד החלטה על ארנונה|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״א, תשע״ד, תשע״ד־4, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ־1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב־1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמיום י׳ באייר התשפ״ג (1 במאי 2023) ועד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרץ 2024), תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; בעירייה שהבחירות לראש העירייה בה נועדו להתקיים במועד הנדחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות#סעיף 1|בסעיף 1(ב) לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ״ד–2023}}, ולא התקיימו במועד האמור ועד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרץ 2024), תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר מיום ז׳ בניסן התשפ״ד (15 באפריל 2024); תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב־1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה.
{{ח:תת|(ד)}} העירייה תפרסם באתר האינטרנט של העירייה את טיוטת הצעתה בדבר הטלת ארנונה כללית, בצירוף דברי הסבר, עשרה ימים לפני ישיבת המועצה בעניין הטלת ארנונה כללית, וכן תעמיד את טיוטת הצעתה כאמור לעיון הציבור במשרדי העירייה.

{{ח:סעיף|277|פרסום|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״א, תשע״ד, תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תפרסם בתחום העיריה ובאתר האינטרנט של העירייה, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|278||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|279||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|280||תיקון: תשכ״ח־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: שומת נכסים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|281||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|282||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|283||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|284||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|286||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|287|השגת ידיעות|תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש העיריה –
{{ח:תת|(1)}} לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
{{ח:תת|(4)}} להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

{{ח:סעיף|288|עונשין על מניעת ידיעות וסילופן|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ד, תשכ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו – קנס חמש מאות לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות:
{{ח:תתת|(1)}} מסר ביודעין הודעה בלתי נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}};
{{ח:תתת|(2)}} עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיה המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}.

{{ח:סעיף|288א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|289||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: השגות, עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|290||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|291||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|291א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|292||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|293||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|294||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|295||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|296||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|297||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|298||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: שומה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים}} {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}

{{ח:סעיף|299א||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ב||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ג||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ד||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ה||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ו||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ז||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299ח||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום|תיקון: תשכ״ז־2}}

{{ח:סעיף|300|תשלום במועדו|תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} כל החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה.

{{ח:סעיף|301||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|302||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|303||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|304||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: גביית ארנונות}}
{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: תפיסה ועיקול}}

{{ח:סעיף|305|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה ארנונה“ – מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש עיריה – על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}}, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוכתר“ – לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.

{{ח:סעיף|306|המצאת הודעה על חיוב בארנונה}}
{{ח:ת}} אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.

{{ח:סעיף|307|המצאת הודעה לנעלם או למסרב}}
{{ח:ת}} אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.

{{ח:סעיף|308|המצאת הודעה לבעלים משותפים}}
{{ח:ת}} היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.

{{ח:סעיף|309|ארנונה בפיגור}}
{{ח:ת}} לא שולם החוב כתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם – לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.

{{ח:סעיף|310|תפיסת טובין של החייב בארנונה}}
{{ח:ת}} גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}} יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} – עד שיוצא פסק דין או צו באותה תובענה.

{{ח:סעיף|311|מכירת התפוס במכירה פומבית}}
{{ח:תת|(א)}} אם תוך ארבעה עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עֲלוּת התפיסה, ובכפוף לפסק דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}}, יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.
{{ח:תת|(ב)}} דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע וַעֲלוּת ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.

{{ח:סעיף|312|צו הרשאה לפריצה}}
{{ח:ת}} רשאי ראש העיריה להוציא צו הרשאה נוסף המסמיך ומחייב את גובה הארנונה, למקרה שלא יוכל להשיג רשות כניסה לביתו או לחצריו של החייב לשם ביצוע צו ההרשאה, לפרוץ בשעות היום את הבית או את החצרים, בפני המוכתר או שניים מנכבדי השכונה, שבה נמצאים הבית או החצרים, או בפני שוטר, ולהיכנס אליהם ולבצע את צו ההרשאה המקורי בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|313|נכסים שאינם ניתנים לעיקול|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 50|ו־50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|314|תובענה להחזרת טובין או לפיצויים}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי תפיסת טובין לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}}, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה להחזרת הטובין או שוויים, עם או בלי פיצויים, או לתשלום פיצויים, בגלל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עיכוב הטובין;
{{ח:תת|(2)}} נזק לטובין;
{{ח:תת|(3)}} טִרפָּה בלתי חוקית או בלתי צודקת או מופרזת;
{{ח:תת|(4)}} הסגת גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין;
{{ח:ת}} והעיריה תהא אחראית, ואפשר שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}}, או כביכול לפיו.

{{ח:סעיף|315|תחולת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ד־8}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)|ו־6}} של {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)|תקנות מסים (גביה)}}, יחולו על הליכים שיינקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|הסעיפים 309–314}} לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”פקיד מחוז“ ו”ממונה על מחוז“ קרי ”ראש העיריה“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”גובה מסים“ קרי ”גובה ארנונה“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”אוצר המדינה“ קרי ”קופת העיריה“;
{{ח:תתת|(4)}} כל אימת שישתמשו באחד הטפסים {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#תוספת|שבתוספת לתקנות מסים (גביה)}}, בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12ט|סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה)}}, והוראות התקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 13|סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה)}} בענין הוצאות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 13|באותו סעיף קטן}}, יחולו על הליכים שיינקטו לפי {{ח:פנימי|פרק 15|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|316|גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת}}
{{ח:ת}} מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים.

{{ח:סעיף|317|ברירה לגבות ארנונה בגביית חוב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 309|בסעיפים 309–315}}, כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|הסעיפים האמורים}}, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי.

{{ח:סעיף|318|פנקסים ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו – בלי כל ראיה אחרת – כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.

{{ח:סעיף|319|עיקול דמי שכירות וחובות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|סעיף 309}} לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או לא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 306|בסעיף 306}}, וכתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה – לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב.

{{ח:סעיף|320|עיקול שכר עבודה}}
{{ח:ת}} היה החייב עובד בשירות המדינה או מקבל משכורת או שכר מאדם אחר, רשאי ראש העיריה לעקל חלק מהם, שיחד עם כל חלק אחר מהם הנתון לעיקול שהוטל לפני כן בין לפי {{ח:פנימי|סעיף 319|סעיף 319}} ובין לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת מסים (גביה)}}, לא יעלה על רבע כלל משכורתו או שכרו.

{{ח:סעיף|321|צורתו של צו עיקול}}
{{ח:ת}} צו לעיקול דמי שכירות או חובות המגיעים למי שאינו משלם יהיה {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#תוספת טופס 9|בטופס ז׳ שבתוספת לתקנות מסים (גביה)}}, וצו לעיקול משכורת או שכר המגיע למי שאינו משלם יהיה {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)#תוספת טופס 9|בטופס ח׳ שבאותה תוספת}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין ולפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|322|תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם}}
{{ח:ת}} מי שנפגע על ידי עיקול שנעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 319|הסעיפים 319–321}} על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|הסעיפים 320–322}}, או כביכול לפיהם.

{{ח:סעיף|323|הגשת תובענה להחזרה או לשחרור}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה לפי {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 322|סעיף 322}} אם עברו ארבעה עשר ימים מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה להנחת דעתו של בית המשפט, או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.

{{ח:סעיף|323א|גביית חובות בעד אספקת מים|תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשל״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן זה}} פרט {{ח:פנימי|סעיף 308|לסעיפים 308}} {{ח:פנימי|סעיף 316|ו־316}} יחולו בשינויים המחוייבים על חובות המגיעים לעיריה בעד אספקת מים מכוח חוק עזר, ובלבד שהחובות המגיעים בעד ארנונה ובעד אספקת מים יצויינו בנפרד על כל הודעה של העיריה.

{{ח:סעיף|323ב||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|323ג||תיקון: תשכ״ז־2, תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס}}

{{ח:סעיף|324|העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה|תיקון: תשס״א־4, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.
{{ח:תת|(ג)}} אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.
{{ח:תת|(ד)}} רישום משכנתה על נכס אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|325|הארנונה בחדילת בעלות או החזקה}}
{{ח:ת}} חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|326|הארנונה ברכישת בעלות או החזקה|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

{{ח:סעיף|327|הארנונה בשכירות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|הסעיפים 272}} {{ח:פנימי|סעיף 273|ו־273}}, לבין שוויו כאמור של כל הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} דייר משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.

{{ח:סעיף|328|דין חלקו של דייר משנה כדין דמי שכירות}}
{{ח:ת}} המחזיק רשאי לגבות מדייר המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 327|בסעיף 327}}, באותה דרך שבה נגבים דמי השכירות המשתלמים על ידי דייר משנה.

{{ח:סעיף|329|תשלום למחזיק כתשלום לעיריה}}
{{ח:ת}} לענין הפקודה יראו תשלומו של דייר משנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 327|הסעיפים 327}} {{ח:פנימי|סעיף 328|ו־328}} כאילו שולם לעיריה.

{{ח:סעיף|330|בנין שנהרס או שניזוק|תיקון: תשע״ב־8}}
{{ח:ת}} נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק –
{{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);
{{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);
{{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
{{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
{{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

{{ח:קטע2|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳: גבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע3|פרק 15א סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|330א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳}}|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור להעסקת חברת גבייה בידי עירייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(א)}} או אישור להעסקת אדם בחברת גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת אישורים“ – ועדת האישורים הארצית או ועדת אישורים עירונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האישורים הארצית“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 330יא|סעיף 330יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת אישורים עירונית“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 330יב|סעיף 330יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת גבייה“ – תאגיד העוסק בהפעלת אמצעי אכיפה לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום חובה שלא שולם במועדו;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומי פיגורים;
{{ח:תתת|(3)}} קנס המשולם לקופת עירייה שלא שולם במועדו;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת פיגור שנוספה לקנס שלא שולם במועדו, לפי הוראות כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הריבית וההצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – לרבות מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}}, ובכלל זה ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} לרבות מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול גבייה“ – מסלול גבייה אזרחי או מסלול גבייה מינהלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול גבייה אזרחי“ – גביית ארנונה כללית או תשלום חובה אחר שלא שולמו במועדם ותשלום פיגורים עליהם לפי פסק דין או בדרך של ביצועו כמו פסק דין של בית משפט לפי הוראות כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול גבייה מינהלי“ – גביית חוב באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס בשל עבירה של ברירת משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מאגרי המידע“ – {{ח:הערה|(תוחלף ביום 14.8.2025):}} רשם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי גבייה“ – השירותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 330ח|סעיף 330ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עזר לגבייה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 330כה|בסעיף 330כה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום חובה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הריבית וההצמדה}}, וכן תשלומים בעד אספקת שירותי מים וביוב שהעירייה גובה כדין בעבור חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 26|סעיף 26(ב)(4) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הריבית וההצמדה}}.

{{ח:סעיף|330ב|כללים לגביית חובות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לכל עירייה תהיה ועדה לענייני גבייה וזה הרכבה: המנהל הכללי של העירייה, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לענייני גבייה תקבע, באישור ראש העירייה, כללים בדבר ההליכים שתנקוט העירייה לגביית כספים המגיעים לה, לפי כל דין, לרבות סוגי החובות שייגבו בכל אחד ממסלולי הגבייה, כללים בדבר מעבר בין מסלולי הגבייה ומדיניות הסדרת חובות באמצעות פריסתם לתשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} כללים כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

{{ח:סעיף|330ג|תשלום חובות לקופת העירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} כל סכום חוב המגיע לעירייה ישתלם לקופת העירייה לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר גבייתו, ויירשם בספריה.

{{ח:סעיף|330ד|גביית חוב במסלול גבייה מינהלי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהאמור בכל דין, פעלה העירייה לגביית חוב במסלול גבייה מינהלי, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה לפי כל דין, יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} דרישה ראשונה לתשלום חוב לחייב שלא שילם תשלום במועדו תישלח למענו של החייב בדואר; עירייה המפעילה מערך לשליחת הודעות מקוונות תשלח לחייב דרישה כאמור גם בהודעה מקוונת, ובלבד שבידיה פרטי החייב להתקשרות עימו בדרך זו; בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים למספר הטלפון הנייד או לכתובת דואר אלקטרוני של החייב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מען“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי יחיד – מענו הרשום במרשם האוכלוסין, ואם אינו רשום במרשם האוכלוסין – מענו הרשום בספרי העירייה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי תאגיד – מענו הרשום על פי דין או בספרי העירייה.
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום חוב באופן מיידי לפני נקיטת אמצעי אכיפה תישלח למענו של החייב בדואר רשום עם אישור מסירה או תימסר במסירה אישית והוצאות המשלוח כאמור יחולו על החייב.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), הסכים אדם, בכתב, לקבל מהעירייה הודעות מקוונות, ומסר לעירייה פרטי התקשרות לעניין זה, תישלח דרישה כאמור בפסקה (2) למענו של החייב בדואר רשום וכן בהודעה מקוונת לפי פרטי ההתקשרות שמסר החייב לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תישלח לחייב דרישה לתשלום חוב ולא יינקטו נגדו אמצעי אכיפה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, אם הוא זכאי לכך, לפי העניין, על החוב, ואם הוגשו – כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערר או לערעור; הוגשו השגה, ערר או ערעור כאמור, רשאית העירייה לשלוח לחייב דרישה לתשלום או לנקוט נגדו אמצעי אכיפה לעניין חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת.
{{ח:תת|(ד)}} נשלחה או נמסרה לחייב דרישה לתשלום חוב באופן מיידי כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), ולא הוטל עיקול בתוך שנה מיום שליחתה או מסירתה, לא יוטל עיקול אלא אם כן נשלחה או נמסרה שוב לחייב דרישה כאמור לפי הוראות סעיף קטן (ב), למעט אם הרשות הודיעה לחייב, אחת לשנה, על קיום החוב.
{{ח:תת|(ה)}} חלפו שלוש שנים מהמועד שבו הפך חוב לסופי, והעירייה טרם החלה בהפעלת אמצעי אכיפה לגבייתו, לא תנקוט עוד העירייה אמצעי אכיפה כאמור אלא בנסיבות חריגות ובאישור הוועדה לענייני גבייה של העירייה.

{{ח:סעיף|330ה|גביית תשלום חובה במסלול גבייה אזרחי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עירייה רשאית לגבות תשלום חובה שלא שולם במועדו ותשלומי פיגורים במסלול גבייה אזרחי.

{{ח:סעיף|330ו|שכר טרחת עורך דין במסלול גבייה אזרחי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל}}, לעניין גביית תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330ה|בסעיף 330ה}} שסכומם אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין המייצג את העירייה במסלול גבייה אזרחי, בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג העירייה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין, בשל מורכבותו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|330ז|דוח תקופתי|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה, מדי שנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, דין וחשבון על שירותי הגבייה שניתנו לה בשנה שקדמה למועד הדיווח; בדין וחשבון כאמור תפרט העירייה, בין השאר, את שיעורי הגבייה בכל אחד ממסלולי הגבייה, לפי מיטב ידיעתה, ואם התקשרה עם חברת גבייה – את פעולות הבקרה והפיקוח שביצעה בעניין חברת הגבייה שעימה התקשרה, וכן תלונות שהוגשו לה בעניין חברת הגבייה וממצאי בירורן.

{{ח:קטע3|פרק 15א סימן ב|סימן ב׳: חברות גבייה, בעלי תפקידים ותאגידי עזר לגבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:סעיף|330ח|התקשרות עם חברת גבייה בידי עירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה רשאית להתקשר עם חברת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, לשם ביצוע הפעולות האלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} משלוח הודעות חיוב בשל תשלומי חובה ומשלוח הודעות לגבי קנסות שהוטלו;
{{ח:תתת|(2)}} גבייה שוטפת של תשלומי חובה וקנסות, לרבות סיוע טכני לביצוע גבייה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} גביית חובות, לרבות באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
{{ח:תתת|(4)}} סיוע טכני בלבד בטיפול בבקשות למתן הנחה מתשלומי חובה;
{{ח:תתת|(5)}} מתן מידע לחייבים בנוגע לארנונה כללית ולתשלומי חובה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כל פעולה הנוגעת לגבייה ומחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לעירייה או לעובד העירייה או לבעל תפקיד בה לפי דין, לא תבוצע בידי חברת הגבייה אלא בידי העירייה או העובד או בעל התפקיד בה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} חברת גבייה לא תבצע פעולות גבייה הכרוכות בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין שהם נכס מוחשי, למעט מסירת דרישות והודעות לחייבים, ותהיה רשאית לבצע עיקול ברישום במרשם המתנהל על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות נוספות שעירייה תוכל לבצע באמצעות חברת גבייה, מעבר לאלה הקבועות בסעיף קטן (א), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|330ט|עידוד תחרות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה במכרז פומבי על פי הוראות כל דין; קבעה העירייה במכרז תנאי בנושא מהנושאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#תוספת|בטור א׳ לתוספת לחוק חובת {{ח:הערה|ה}}מכרזים, התשנ״ב–1992}}, המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#תוספת|בטור ב׳ לתוספת האמורה}} או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם העירייה, עם רשויות מקומיות אחרות או עם גופים אחרים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}}, תנמק את החלטתה במסמכי המכרז, לאחר שהביאה בחשבון את הצורך לעודד את התחרות בענף חברות הגבייה.
{{ח:תת|(ב)}} התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ולעניין זה יובאו במניין התקופה כל תקופות ההתקשרות הנוספות שלעירייה זכות ברירה להאריך את ההתקשרות בהן לפי תנאי המכרז.

{{ח:סעיף|330י|אישור בר־&lt;wbr&gt;תוקף – תנאי להתקשרות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה לא תתקשר עם חברת גבייה אלא אם כן יש בידי חברת הגבייה אישור בר־תוקף, בכתב, מאת ועדת האישורים הארצית להתקשרותה עם העירייה, ולאחר שהיועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקים או בתחומי הפעילות האחרים של חברת הגבייה, בעלי השליטה בה ונושאי המשרה בה חשש לניגוד עניינים עם פעילותה בעבור העירייה.
{{ח:תת|(ב)}} חברת גבייה לא תעסיק אדם במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן יש בידיה אישור בר־תוקף בכתב מאת ועדת אישורים עירונית של אותה עירייה להעסקתו.

{{ח:סעיף|330יא|ועדת האישורים הארצית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הפנים תוקם ועדה ארצית למתן אישורים לחברות גבייה, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של משרד הפנים או עובד בכיר של המשרד שהוא מינה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי של משרד הפנים או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של המשרד;
{{ח:תתת|(3)}} קצין משטרה שהשר לביטחון הפנים מינה לפי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האישורים הארצית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות ועדת האישורים הארצית לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הפנים.

{{ח:סעיף|330יב|ועדת אישורים עירונית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעירייה תוקם ועדה למתן אישורים לעובדי חברת גבייה, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך, ובאין מנהל כללי לעירייה – מזכיר העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לעירייה או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של העירייה;
{{ח:תתת|(3)}} גזבר העירייה או עובד בכיר של העירייה הכפוף לו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת אישורים עירונית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות ועדת האישורים העירונית לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה; ההחלטות שיפורסמו לא יכללו מידע, לרבות מידע פלילי בעניינו של האדם שלגביו מתבקש האישור.

{{ח:סעיף|330יג|תנאים למתן אישור|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת האישורים הארצית לא תיתן אישור להתקשרות חברת גבייה עם עיריות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברת הגבייה היא תאגיד הרשום בישראל ומקום מושבה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עם חברת הגבייה ולא תלוי ועומד נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי חברת גבייה תתקשר עם עירייה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} רשם מאגרי המידע הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} ראש הרשות להגנת הפרטיות הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ועדת האישורים הארצית תגיש לרשם מאגרי המידע בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו – הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} ועדת האישורים הארצית תגיש לראש הרשות להגנת הפרטיות בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו – הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשם מאגרי המידע לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי־רישום מאגר מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 10|סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} ראש הרשות להגנת הפרטיות לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי־רישום מאגר מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 10|סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא הודיע רשם מאגרי המידע לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור.
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} לא הודיע ראש הרשות להגנת הפרטיות לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת אישורים עירונית לא תיתן אישור להעסקת עובד חברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי העובר עליהן יועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקיו האחרים או במקצועו של אותו אדם משום ניגוד עניינים עם עבודתו בחברת הגבייה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הוכיח, להנחת דעתה של ועדת האישורים, שהוא בקיא בהליכים הנדרשים לביצוע תפקידו בחברת הגבייה, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא סיים 12 שנות לימוד; ראתה ועדת האישורים כי לחברת גבייה אין אפשרות להעסיק את מי שסיים 12 שנות לימוד וכי שירותי הגבייה לעירייה עשויים להיפגע בשל כך, רשאית היא לתת לאדם אישור לפי סעיף קטן זה גם אם לא התקיים לגביו תנאי זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן אישור לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} ועדת אישורים לא תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, אם ראתה שבחמש השנים שקדמו למתן האישור התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה או עובד חברת הגבייה (בסעיף זה – מבקש האישור) התנהגו או פעלו באופן המסכן את שלום הציבור שבשלו אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עימם במתן שירותי גבייה;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש האישור התנהג או פעל באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
{{ח:תת|(ה)}} במהלך הדיון בוועדת אישורים תונח לפניה חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים או של העירייה בדבר התקיימות התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת אישורים רשאית לבקש מכל מבקש אישור מידע ומסמכים, אם הם דרושים לה לשם קבלת החלטה בדבר מתן אישור, ביטולו או התלייתו, ורשאית היא לראיין את מבקש האישור.

{{ח:סעיף|330יד|תוקפו של אישור וחידוש אישור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישור ראשון לחברת גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(א)}} או לעובד חברת גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330י|בסעיף 330י(ב)}} או אישור כאמור שחודש יעמוד בתוקפו עד יום 31 בדצמבר בשנה העוקבת לשנה שלאחר השנה שבה הוא ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש אישור תוגש לוועדת האישורים לעניין חברת גבייה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני תום תקופת תוקפו, ולעניין עובד חברת גבייה – לא יאוחר משלושה חודשים; הוגשה בקשה במועד כאמור, יעמוד האישור שחידושו התבקש בתוקפו עד החלטת ועדת האישורים בעניינו או עד תום שישה חודשים מתום תקופת תוקפו, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|330טו|אי־&lt;wbr&gt;חידוש אישור, ביטול אישור או פסילה מקבלת אישור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה ועדת אישורים כי מתקיים אחד מאלה, רשאית היא לבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה או לסרב לחדשו, לאחר שנתנה לחברת הגבייה או לעובד חברת הגבייה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה:
{{ח:תתת|(1)}} חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה פעלו בניגוד להוראות הדין או בניגוד להנחיות שנתן להם גזבר עירייה או מי שהוא מינה לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה נותנים שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
{{ח:תת|(ב)}} ביטלה ועדת אישורים אישור או סירבה לחדשו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא שלא לתת אישור לאותה חברת גבייה, למי ששולט בה או נשלט על ידיה או למי שנשלט על ידי מי מהם או לאותו עובד חברת גבייה, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד החלטתה, בהתחשב בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת אישורים תבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה, תסרב לחדשו או תפסול חברת גבייה או עובד חברת גבייה מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה, אם ראתה שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימה בחברת הגבייה או בעובד חברת הגבייה עילה שהיה בה כדי למנוע מתן אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 330יג|סעיף 330יג(א) עד (ד)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה קיבלו את האישור על יסוד פרטים שאינם נכונים או כוזבים.

{{ח:סעיף|330טז|בירור תלונות נגד חברת גבייה ועובדיה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לוועדת אישורים עירונית תלונה נגד עובד חברת גבייה, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא הסתיים בירור התלונה בתוך חודשיים מיום ההתליה – ההתליה בטלה זולת אם החליטה הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את ההתליה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} ראתה ועדת אישורים עירונית, בעקבות תלונה שהוגשה לה נגד חברת גבייה או עובד חברת הגבייה או בעקבות מידע אחר שהגיע אליה, שחברת גבייה נותנת שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות העירייה, שלא לפי הוראות הדין או שלא לפי הנחיות שנתן לה גזבר העירייה או מי שהגזבר מינה לעניין זה, רשאית היא, לאחר שנתנה לחברת הגבייה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניה, להורות על הפסקת ההתקשרות של העירייה עם חברת הגבייה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הוראה אחרת, בדין או בחוזה, המאפשרת לעירייה להפסיק את התקשרותה עם חברת הגבייה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על תלונות הציבור בעירייה יברר תלונות נגד חברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה או נגד עובד חברת הגבייה כאמור, ורשאי הוא, אם ראה שהדבר מצדיק זאת, להעביר את ממצאי בירור התלונה גם לוועדת האישורים הארצית.
{{ח:תת|(ד)}} עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה ובאמצעים נוספים כפי שתקבע, בסמוך למקום שבו מתפרסם מידע הנוגע לחיובי ארנונה כללית ותשלומי חובה ולתשלום חובות אחרים לעירייה, מידע בדבר דרכי הגשת תלונות נגד חברת גבייה שהתקשרה עימה ועובדיה ואופן בירורן.

{{ח:סעיף|330יז|דיווח של ועדת אישורים עירונית לוועדת האישורים הארצית ופעולות על פיו|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה ועדת אישורים עירונית לסרב לתת אישור לעובד חברת גבייה או שלא לחדש אישור כאמור, או החליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330טו|בסעיפים 330טו}} {{ח:פנימי|סעיף 330טז|או 330טז}} לגבי עובד של חברת גבייה, תמסור על כך דיווח מפורט ללא דיחוי לוועדת האישורים הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} קיבלה ועדת האישורים הארצית דיווח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא, אם מצאה חומרה מיוחדת בהתנהלות העובד ולאחר שנתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע כי החלטת ועדת האישורים העירונית כאמור תחול לגביו גם בכל הנוגע להעסקתו כעובד של חברת גבייה בכלל הרשויות המקומיות או בחלק מהן, כפי שתקבע.

{{ח:סעיף|330יח|הגבלות על עיסוק בתחום העירייה ועל קיום קשר כלכלי עם העירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה ועובד חברת גבייה כאמור לא יעסקו בתחומי אותה עירייה בגביית חובות שלא בעבור העירייה, למעט גבייה בעבור רשות ציבורית אחרת, ובלבד שלא יהיה בכך משום ניגוד עניינים, ושלא יעסקו בתחומי אותה עירייה במדידת נכסים או בסיווגם לעניין ארנונה; לעניין זה, ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק חופש המידע}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברת גבייה, תאגיד עזר לגבייה, מי ששולט בהן או מי שנשלט על ידי מי מהן, לא יקיימו כל קשר כלכלי עם העירייה, למעט זה הנוגע לביצוע תפקידי חברת הגבייה או תאגיד עזר לגבייה לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}; לעניין זה, ”קשר כלכלי“ – מתן או קבלה של הלוואות או של מקדמות כספיות על חשבון גבייה עתידית או דמי זיכיון, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות או שותפות בנכסים.

{{ח:סעיף|330יט|קבלת מידע בידי חברת גבייה והטיפול במידע|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העירייה רשאית להעביר לחברת הגבייה שעימה התקשרה מידע שברשותה כדין בדבר כתובתו של חייב, נכסיו, לרבות נכסי מיטלטלין, מקורות הכנסתו, פרטי חובו ופרטי ההתקשרות עימו, אם הדבר נדרש לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} על מסירת מידע לפי סעיף זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}} לעניין החזקת מידע, שמירתו ודרכי מסירתו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חברת גבייה אחראית לאבטחת המידע המתקבל מהעירייה והמידע שנצבר אצלה אגב מתן שירותי הגבייה לעירייה, ובכלל זה מניעת שימוש לרעה במידע, פיקוח ובקרה על הגישה למידע ועל השימוש בו ואבטחה של מערכות המחשוב שבהן המידע מוחזק.
{{ח:תת|(ד)}} סיימה חברת גבייה לתת שירותי גבייה לעירייה, תעביר את המידע שבידיה לידי העירייה ולידי חברת הגבייה שנבחרה במקומה, אם נבחרה, לפי הנחיות העירייה; נותר בידי חברת הגבייה מידע לאחר ביצוע ההוראות האמורות, תשמיד את המידע שהגיע אליה עקב מתן שירותי הגבייה לעירייה ותודיע על כך לעירייה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין השמדת המידע.
{{ח:תת|(ה)}} חברת גבייה ועובדיה לא יגלו מידע שהגיע אליהם עקב מתן שירותי גבייה לעירייה ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה.
{{ח:תת|(ו)}} לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לעובד חברת הגבייה המחזיק באישור בר־תוקף מוועדת אישורים.
{{ח:תת|(ז)}} לשם מתן שירותי גבייה לעירייה, חברת גבייה ועובדיה לא יעשו שימוש בכל מידע אחר שברשותם אשר מקורו אינו בעירייה או בפעולות שנקטו לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה; ואולם, חברת הגבייה ועובדיה רשאים לעשות שימוש במידע אחר כאמור בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדובר במידע שהעירייה הייתה רשאית לעשות בו שימוש ולאסוף אותו, לצורכי גבייה, אם הייתה מבצעת את מתן שירותי הגבייה בעצמה;
{{ח:תתת|(2)}} איסוף המידע והשימוש בו בידי חברת הגבייה מותרים לפי דין.
{{ח:תת|(ח)}} השימוש במידע כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי נוהל עבודה שיקבע לעניין זה גזבר העירייה ושיכלול את סוגי המידע, הדרך והתנאים לשימוש במידע, לרבות האמצעים הנדרשים לניטור, לפיקוח ולבקרה על פעולת חברת הגבייה לפי הנוהל.
{{ח:תת|(ט)}} מסר חייב לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה ידיעות על ענייניו הפרטיים, לרבות מידע, לשם העברתו לעירייה, לא ישמרו חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה את המידע כאמור, לא יאגרו אותו במאגר מידע ולא יעשו בו כל שימוש אחר זולת העברתו לעירייה ללא דיחוי.

{{ח:סעיף|330כ|פעולת חברת גבייה לפי הנחיות מטעם גזבר העירייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה תפעל לפי הנחיות גזבר העירייה או לפי נוהל עבודה שיקבע הגזבר, והכול בכפוף להוראות לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה לא תנקוט אמצעי אכיפה, למעט משלוח דרישה ראשונה לתשלום בכתב, אלא לפי החלטה פרטנית בכתב של גזבר העירייה או של מי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנחיות או נוהל כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

{{ח:סעיף|330כא|סייג לתשלום לחברת גבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} שכר או תמורה אחרת שהעירייה משלמת, במישרין או בעקיפין, לחברת גבייה בעבור שירותי גבייה של חובות שלגביהם הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה וסכומם תלוי בסכום החוב שגבתה חברת הגבייה בפועל, יחושבו רק לפי סכום החוב כפי שהיה במועד שבו הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה.

{{ח:סעיף|330כב|פיקוח, בקרה וביקורת|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העירייה תפקח על חברת הגבייה שעימה התקשרה ותקיים בקרה על פעולותיה, והכול לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקורת מבקר העירייה תיעשה גם לגבי חברת גבייה שהתקשרה עם העירייה לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה ויראו לעניין זה את חברת הגבייה כגוף עירוני מבוקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170א|בסעיף 170א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברת גבייה שהתקשרה עם עירייה תהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, לעניין שירותי הגבייה שהיא נותנת לעירייה.

{{ח:סעיף|330כג|קביעת אמות מידה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} עירייה תקבע אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברת גבייה ותאגיד עזר לגבייה לספק לה, לתושביה ולחייבים אחרים בתחום העירייה, ובכלל זה אמות מידה והוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} קיום מרכז קבלת קהל, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
{{ח:תת|(2)}} קיום מוקד שירות טלפוני, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
{{ח:תת|(3)}} קיום אתר אינטרנט באמצעותו ניתן לקבל מידע ומענה לפניות;
{{ח:תת|(4)}} שפות מתן השירות;
{{ח:תת|(5)}} נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תת|(6)}} זמני מענה לפניות המתקבלות בכתב, ובכלל זה בדואר אלקטרוני;
{{ח:תת|(7)}} חובת תיעוד פעולות ומענה לפניות;
{{ח:תת|(8)}} דיווחים עתיים לעירייה על פעולותיה.

{{ח:סעיף|330כד|ביצוע פעולות גבייה מיוחדות באמצעות בעל תפקיד|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה רשאית לנקוט אמצעי אכיפה הכרוכים בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין (בסעיף זה – פעולות גבייה מיוחדות) באמצעות הטלת ביצוען על בעל תפקיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל}} (בסעיף זה – בעל תפקיד), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע עיקול נכס לא מוחשי באמצעות חברת גבייה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תפקיד לא יועסק ולא יהיה קשור בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, לחברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה, לבעל שליטה בחברת הגבייה או לנושא משרה בה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל תפקיד יהיה רשאי לבצע פעולות גבייה מיוחדות שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, ולעניין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיפים 5 עד 5ח לחוק ההוצאה לפועל}} יראו פעולות שביצע בעל תפקיד לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} כאילו הוטלו עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בעת ביצוע פעולות גבייה מיוחדות בהתאם להוראות פקודה זו, יענוד בעל תפקיד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויחזיק ברשותו את האישור שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}} ואת ההוראה שנתן לו הגורם המוסמך לכך בעירייה לביצוע הפעולות, ויציגם לפי דרישה.
{{ח:תת|(ה)}} על פעולות בעל תפקיד כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 330יט|סעיפים 330יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כ|330כ}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כב|330כב}} {{ח:פנימי|סעיף 330כו|ו־330כו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} סמכויות ועדת האישורים הפועלת לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5ז|סעיף 5ז לחוק ההוצאה לפועל}} יחולו גם לעניין תלונות על פעולת בעל תפקיד לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הטלת ביצוען של פעולות כאמור בסעיף זה על עובד העירייה, לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|330כה|תחולת הוראות על תאגיד עזר לגבייה|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עירייה רשאית להעסיק תאגיד עזר לגבייה לשם מתן שירותי גבייה שאינם כוללים נקיטת אמצעי אכיפה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד עזר לגבייה יהיה רשאי לסייע לעירייה בטיפול בבקשות להנחה מתשלומי חובה, ובלבד שתאגיד העזר לגבייה, מי ששולט בו או מי שנשלט על ידי מי מהם לא התקשר עם העירייה כחברת גבייה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 330יט|סעיפים 330יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כב|330כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כו|330כו}}, {{ח:פנימי|סעיף 330כז|330כז}} {{ח:פנימי|סעיף 330כח|ו־330כח(א)}} יחולו על תאגיד עזר לגבייה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|330כו|תקנות – {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק חמישה עשר א׳}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אופן ביצוע פעולות בידי חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה, לרבות אופן הפקדת הכספים שגבתה חברת הגבייה וסדרי הבקרה והפיקוח של העירייה על פעולות חברת הגבייה, ובלבד שלא יהיה בהוראות לפי פסקה זו כדי לתת לחברת גבייה סמכויות פיקוח ואכיפה שאינן נתונות לה לפי דין;
{{ח:תתת|(2)}} דרך הפעולה של עובד חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה במסגרת עבודתו בחברת הגבייה לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי תפקידים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} השר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי כל דין, לעניין חובות אבטחת המידע של העירייה ושל חברת הגבייה לגבי המידע המועבר לפי {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}} ולעניין חובות הפיקוח של העירייה על קיום החובות האמורות בידי חברת הגבייה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מידע נוספים על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 330יט|בסעיף 330יט(א)}}, שעירייה רשאית להעביר לחברת גבייה שעימה התקשרה, אם הם נדרשים לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|330כז|מסירת מידע ותחולת {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת הגבייה תמסור לעירייה כל מידע הדרוש לה לשם מילוי חובותיה ותפקידיה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו את המידע שמחזיקה חברת גבייה עקב פעולותיה לפי חוק זה {{ח:הערה|[צ״ל: פקודה זו]}} כמידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע}}, הנמצא ברשות העירייה.

{{ח:סעיף|330כח|עונשין|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 330יט|סעיף 330יט(ה), (ז) או (ט)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד חברת גבייה העוסק במתן שירותי גבייה לעירייה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15א|פרק זה}}, דינו, בפעולתו במתן שירותי גבייה לעירייה, כדין עובד הציבור, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה עשר: שונות}}
{{ח:קטע3|פרק 16 סימן א|סימן א׳: עבירות ועונשין}}

{{ח:סעיף|331|הודעות כוזבות בטפסים}}
{{ח:ת}} המוסר ביודעין הודעה כוזבת בטופס שמילואו חובה, או בכל מסמך אחר שהגשתו רשות או חובה, לפי הוראות הפקודה, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, זולת אם נקבע בפקודה זו עונש אחר.

{{ח:סעיף|332|הפרעה לעובדי העיריה בביצוע תפקידיהם}}
{{ח:תת|(א)}} המפריע לפקיד או לעובד עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי נזק שנגרם על ידי ההפרעה.

{{ח:סעיף|333|סירוב לתת קבלה לדייר משנה}}
{{ח:ת}} מחזיקו של בנין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}}, המסרב לתת לדייר משנה קבלה לפי הוראות הפקודה על תשלום ששילם בשל ארנונות, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|334|מתן קבלה כוזבת}}
{{ח:ת}} הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 333|בסעיף 333}}.

{{ח:סעיף|334א|פרסום דו״ח ביקורת או ממצא ביקורת|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} המפרסם דו״ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את {{ח:פנימי|סעיף 170ג|סעיף 170ג(ו)}} או תנאי בהיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170ג|הסעיף האמור}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|335|עבירות שלא נקבע להן עונש}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו – קנס 75 לירות.

{{ח:סעיף|336|חיוב באגרות ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הרשיע בית משפט אדם על עבירה לפי הפקודה, או לפי חוק עזר של עיריה שהותקן מכוח הפקודה, יצווה עליו לשלם – בנוסף על כל עונש שיראה להטיל עליו ובנוסף על הוצאות המשפט – כל האגרות ותשלומי החובה הכרוכים באישום, שהיה עליו לשלם ולא שילם או סירב לשלם; אגרות ותשלומי חובה כאלה ייגבו בדרך שקנסות ודמי עֲנוּשים נגבים על פי כל דין.

{{ח:סעיף|337|כספי הענשים ישולמו לקופת העיריה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} כל הקנסות, האגרות, תשלומי החובה ודמי הענושים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה; והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שנעברה בתחומה.

{{ח:קטע3|פרק 16 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|338|מחיקת סכומים באישור הממונה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, והוא בפיגור לא פחות משלוש שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, ובעירייה איתנה – באישור המועצה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

{{ח:סעיף|339|מחיקת סכומים באישור השר|תיקון: תשנ״ה־5, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה, באישורו של השר, ובעירייה איתנה – באישור המועצה, אם ראו לעשות כן לטובת הציבור; בסכום המגיע לעיריה שאינו ארנונה, יחליט השר, ובעירייה איתנה – תחליט המועצה, לאחר שעיינו בהמלצות ועדת ההנחות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 149ד|סעיף 149ד(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|340|ייצוג העיריה במשפט}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, רשאית עיריה לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני כל בית משפט או בכל הליך משפטי על ידי המזכיר, או על ידי פקיד העיריה או חבר המועצה שהורשו לכך בהחלטת המועצה אם באופן כללי ואם לענין מיוחד או להליך מיוחד, והמצאת הזמנה או צו או כל מסמך אחר לראש העיריה או למזכיר יראו כהמצאה בת־פעל לעיריה.

{{ח:סעיף|341|חברי מועצה ועובדי העיריה, עובדי הציבור}}
{{ח:ת}} כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש עיריה, סגן ראש עיריה או חבר מועצה אחר, איש איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור.

{{ח:סעיף|341א|אבטחת אישיות מאוימת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישיות מאוימת“ – ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות אבטחה“ – פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות אבטחה מאושרות“ – פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין ביטחון“ – עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 13א|13א}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 14|ו־14 לחוק להסדרת הביטחון}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 11|ו־11 לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 142א|בסעיף 142א}}, רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותק מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|342|דין עובדי העיריה כדין עובדי המדינה|תיקון: תשכ״ד, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 69|סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יחולו על פקידי עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|343|חובת הפרסום}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}} אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה.

{{ח:סעיף|344|מסירת הודעות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;
{{ח:תת|(2)}} הונחה במקום מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
{{ח:תת|(3)}} נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
{{ח:תת|(4)}} הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.

{{ח:סעיף|345|מְעִינת הודעות}}
{{ח:ת}} מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר ”הבעל“ או ”המחזיק“ של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

{{ח:סעיף|346|אופן פרסומם של מסמכים}}
{{ח:ת}} מקום שהפקודה מחייבת פרסום של הודעה או של מסמך אחר בתחום העיריה, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסמו ההודעה או המסמך בהנחת העתק מהם במשרדי העיריה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על הבנין הראשי של משרדי העיריה או בקרבתו וכן במקומות ציבוריים אחרים בתחום העיריה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

{{ח:סעיף|347|תקנות|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה; תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו״ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||אכרזות של עיריות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אום־אל־פחם {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 198; תשנ״א, 791; תשס״ה, 1012)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אופקים {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 1569; תשס״ב, 127; תשע״ד, 1143)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אור יהודה {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 977; תשמ״ט, 583; תשנ״ז, 459; תש״ס, 437; תשס״ח, 701; תש״ע, 801; תשע״ב, 829; תשע״ג, 1218)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אור עקיבא {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 932; תשס״ה, 558; תש״ע, 1365)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אילת {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 2248; תשכ״ח, 1836; תשנ״ג, 699; תשס״א, 632; תשס״ז, 174; תשע״ו, 1341)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל־טייבה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 691)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל־טירה {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1169; תשנ״ב, 1412; תשע״א, 1347)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אלעד {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ח, 181; תש״ע, 256; תשע״ב, 830)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אשדוד {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 188, 1863; תשנ״ב, 662, 1027; תשנ״ו, 505, 809; תשנ״ח, 1121; תש״ע, 750; תשע״ו, 415)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אשקלון {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 1397, תשכ״ו, 520; תשכ״ז, 106; תשנ״ז, 507; תשס״ח, 1202)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באקא־ג׳ת – איחוד רשויות (ק״ת תשס״ז, 1132), ביטול איחוד רשויות (ס״ח תש״ע, 646), הוראות נוספות (ק״ת תשע״ב, 622, 1154)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} באר שבע {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 564; תשכ״ח, 450; תש״ס, 370; תשס״ה, 613, 1013; תשס״ז, 1130)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בית שאן {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ט, 318; תשע״ג, 256)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בית שמש {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1055, תשנ״ד, 26; תשס״ג, 445; תשס״ז, 376; תשע״ד, 1141)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בני ברק {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ז, 1606; תש״ע, 805; תשע״ג, 1219)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בת־ים {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1670; תשכ״ח, 2298; תשמ״ט, 578; תש״ע, 802; תשע״ד, 2)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גבעת שמואל {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ח, 124; תש״ע, 753; תשע״ד, 1798)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} גבעתיים {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 335, 641; תשכ״א, 2018; תשס״ז, 1134; תשע״ג, 1220)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דימונה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 19; תשס״ה, 167, 613; תשס״ו, 1071; תשע״ה, 442)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הוד השרון {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 659, 749; תשנ״ג, 462)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הרצליה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1041; ק״ת תשכ״א, 1798, תשמ״ט, 1071; תשנ״ו, 1008; תשנ״ח, 298; תשס״ז, 1135; תש״ע, 107; תשע״ג, 1221)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חדרה {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 796; תשי״ט, 628; תשכ״ד, 96; תשמ״א, 340; תשנ״ב, 1171; תשנ״ו, 1461; תשס״א, 1002; תשס״ז, 343; תש״ע, 1366)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חולון {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1306; תשי״ז, 1364; תש״ך, 1672; תשכ״ח, 1532, 1739; תשל״ג, 1945; תשנ״ו, 1461; תשס״ט, 32; תשע״ד, 4)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חיפה {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 865, 1262; תשי״א, 64; תשט״ו, 1333; תשי״ז, 639, 1440; תשי״ט, 1194; תשכ״ד, 1795; תשכ״ז, 1051; תשל״א, 1579; תשל״ב, 332; תשל״ו, 1914; תשל״ז, 278; תשנ״ה, 364, 1208, 1579; תשנ״ו, 665; תשס״א, 295, 1038; תשס״ו, 80, 260; תשס״ח, 1017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טבריה {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 224, 881; תשט״ו, 53; תשי״ט, 1108, תש״ם, 2124; תשס״ג, 639; תשס״ו, 267; תשע״ג, 93)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טייבה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 691; תש״ע, 884)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} טירת־כרמל {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1480; תשנ״ו, 666; תשנ״ז, 1247; תשס״ו, 67; תשס״ז, 183)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יבנה {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 1177; תשנ״ה, 747; תשס״ב, 817; תש״ע, 256)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יהוד־מונוסון {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 182; תשנ״ז, 458; תשס״ו, 268; תש״ע, 1110)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} יקנעם עילית {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ז, 463; תשס״ח, 981; תשע״ג, 60; תשע״ו, 264)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ירושלים {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 495; תשי״ב, 1287; תשי״ט, 973; תשכ״ג, 1479, תשכ״ז, 2694; תשמ״ה, 808; תשנ״ג, 863; תשס״ד, 69; תשס״ח, 1144; תשע״ז, 296)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כפר יונה {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ד, 1401)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כפר סבא {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1539; תשכ״ה, 353, 1609; תשס״ד, 697; תשס״ז, 1137; תש״ע, 923; תשע״ד, 1799)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כפר קאסם {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ח, 645; תשע״ג, 154; תשע״ו, 1565)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כרמיאל {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 480; תשנ״ב, 1204; תשנ״ד, 789; תשס״ג, 444; תשס״ד, 69; תשס״ז, 171; תשע״ג, 79)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לוד {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 521; תשי״ח, 1601; תשכ״ז, 171; תשמ״ח, 531; תשנ״ד, 27; תשנ״ח, 319, 745; תש״ע, 924)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מגדל העמק {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 1104; תשס״א, 649; תשע״ב, 1654)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מודיעין־מכבים־רעות {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ב, 108; תש״ע, 748; תשע״א, 628)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מעלות תרשיחא {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 561; תשס״ו, 1066; תשע״ג, 94)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נהריה {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 1350, 1752; תש״ן, 692; תשס״ה, 815; תשס״ט, 1065; תשע״ג, 1225)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נוף הגליל {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1377; תשל״ו, 2646; תשנ״א, 752; תשנ״ד, 1273; תשנ״ה, 1653; תש״ס, 435; תשע״ג, 755)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נס ציונה {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1511; תשנ״ט, 308; תשס״ז, 1131; תשע״א, 163)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נצרת {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 62; תשכ״ג, 182; תשכ״ט, 1694; תשל״ו, 2645; תש״ם, 1054; תשנ״א, 753, תשנ״ד, 1274; תשנ״ה, 1655; תשע״ב, 1493)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נשר {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 1508; תשס״ד, 745, 994; תשע״ב, 1184)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נתיבות {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 378; תשס״ו, 269; תשע״ה, 403)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נתניה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 49, 109, 185; תש״י, 309, 1322; תשי״א, 375; תשי״ט, 1110; תשכ״ב, 1907; תשכ״ו, 2044; תשכ״ז, 27; תשנ״ד, 1092; תש״ע, 921; תשע״ה, 822)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סח׳נין {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 1311; תשע״ג, 259)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עיר כרמל {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ו, 1148)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עכו {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 965; תשי״א, 500; תשכ״ב, 1907; תשכ״ה, 2617; תשל״א, 903; תש״ן, 611; תשנ״א, 196; תשנ״ה, 1209; תש״ע, 1364; תשע״ג, 757; תשע״ז, 107)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עפולה {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 408; תשנ״ט, 217; תשס״א, 650; תשס״ה, 197; תשע״ג, 61; תשע״ו, 409)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עראבה {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ו, 1417)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ערד {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ה, 883; תש״ע, 1629; תשע״ה, 443)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פתח תקוה {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 131; תשי״א, 714, 1163; תשט״ז, 348; תשי״ז, 1068; תש״ך, 989, 1296, 1412; תשכ״ב, 451; תשכ״ה, 501; תשמ״ה, 135; תשנ״ב, 1026; תשנ״ה, 1509; תשס״ו, 818; תשס״ז, 599; תש״ע, 751; תשע״א, 1152; תשע״ג, 887)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} צפת {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 380; תשכ״ה, 1706; תשל״ז, 1558; תשע״ג, 81)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קלנסווה {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 379; תש״ע, 885)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית אונו {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1444; תשנ״ו, 163; תש״ס, 438; תשס״ח, 700; תשע״ג, 889)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית אתא {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 2209; תשנ״ד, 667; תשנ״ה, 494; תשנ״ו, 163; תשס״ה, 737; תשס״ו, 263; תשס״ח, 603; תשע״ב, 253; תשע״ו, 1500)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית ביאליק {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 1854; תשנ״ג, 732; תשס״ב, 190; תשס״ז, 172; תשע״ג, 1428)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית גת {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 264; תש״ם, 192; תשמ״א, 192; תשנ״ו, 560; תשס״א, 903; תשע״א, 964; תשע״ג, 45)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית ים {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 1917; תש״ם, 458; תשנ״ה, 365; תשס״ז, 170)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית מוצקין {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 1855; תשל״ח, 1364; תשל״ט, 1050; תשנ״ו, 917; תשנ״ט, 924; תשס״ד, 699; תשס״ז, 170)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית מלאכי {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ח, 708)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קרית שמונה {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1241; תשמ״ח, 591; תש״ס, 762; תשע״ג, 261)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ראש העין {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ד, 1240; תש״ע, 252; תשע״ג, 154)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ראשון לציון {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1285; תשי״ב, 627; תשי״ח, 1521; תשל״ד, 14, 368; תשל״ה, 105; תשמ״ח, 666; תשמ״ט, 579; תש״ן, 1267; תשס״ג, 552; תשס״ט, 31; תש״ע, 251)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רהט {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ד, 1160; תשס״ג, 551)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רחובות {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 569,51; תשי״ג, 391; תשי״ח, 167; תשכ״ב, 2618; תש״ע, 804; תשע״ג, 888)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רמלה {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 344; תשכ״ו, 1488; תשנ״ד, 26; תשס״ב, 111, 758; תש״ע, 803; תשע״ב, 1383)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רמת־גן {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 437, 722; תשי״ג, 391; תשי״ד, 1307; תשכ״א, 2018; תשכ״ב, 516; תשל״ה, 85; תשנ״ב, 1298; תשנ״ו, 916; תשנ״ח, 214; תשס״ז, 1134; תשס״ח, 698; תש״ע, 1111; תשע״ב, 625; תשע״ג, 1223; תשע״ד, 1795)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רמת השרון {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ג, 55)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רעננה {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״א, 1184; תשס״ד, 698; תשס״ה, 816; תשס״ז, 36; תשס״ח, 182; תש״ע, 883)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שגור {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ה, 739)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שדרות {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 710; תשס״ה, 615)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שפרעם {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 1756; תש״ם, 348; תשנ״ב, 507; תשנ״ח, 262; תשס״ו, 265; תשע״ג, 78)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תל־אביב־יפו {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 47, 197; תש״י, 1038; תשי״א, 51, 569; תשי״ד, 1307; תשט״ו, 899, 1020; תשי״ח, 588; תשכ״א, 2580; תשכ״ח, 2300, תשל״ג, 1947; תש״ם, 1605; תשנ״ב, 1297; תשנ״ג, 534; תשס״א, 511; תשס״ה, 166; תש״ע, 754; תשע״ה, 378)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תמרה {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 879; תשע״ג, 46)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשל״ו, ק״ת תשס״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}})}}}}
{{ח:קטע3||תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן}}
{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 1|פרק ראשון: כללי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה ממונה“ – ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בסעיף 143(א) רישה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ישיבות המועצה“ – עובד עיריה בדרג שלא יפחת מדרג של ראש ענף שראש העיריה הטיל עליו, באישור המועצה את ביצוע תפקידי המרכז על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תקנון זה}} נוסף על תפקידיו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.

{{ח:סעיף*|2|מועדים|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ימי המנוחה או ימים שבהם משרדי העיריה סגורים לא יבואו במניין הימים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}.

{{ח:סעיף*|3|ישיבות המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבות מן המניין וישיבות שלא מן המניין, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}.

{{ח:סעיף*|4|זימון|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 4|לפרק הרביעי}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 2|פרק שני: מועדי ישיבות מן המניין}}

{{ח:סעיף*|5|מספר הישיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבה מן המניין ({{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 2|בפרק זה}} – ישיבה) אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה.

{{ח:סעיף*|6|מועד ישיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.
{{ח:תת|(ב)}} ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, ”יום מנוחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, ולרבות מוצאי יום המנוחה.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|וסעיף 5 לתקנון זה}}, רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש.
{{ח:תת|(ה)}} ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 58|בסעיף 58 לתקנון זה}} ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת.

{{ח:סעיף*|7|שינוי מועד ישיבה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 3|פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המניין}}

{{ח:סעיף*|8|סמכות ראש עיריה|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} ראש עיריה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין.

{{ח:סעיף*|9|כינוס ישיבה|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6 לתקנון זה}}, בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.

{{ח:סעיף*|10|ישיבה שלא מן המניין על פי הוראת הממונה|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המניין, וראש העיריה לא כינס את המועצה בתוך שבעה ימים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|בסעיף 9(א) לתקנון זה}}, ולא נהג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|סעיף קטן (ב) שבסעיף האמור}}, יזמן הממונה את המועצה לישיבה בתוך 7 ימים, זאת אם נקבע מועד אחר לזימון הישיבה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}; כונסה הישיבה, היא תיפתח על ידי זקן חברי המועצה הנוכחים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 31|בסעיף 31(ב) לתקנון זה}}.

{{ח:סעיף*|11|ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6 לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 3|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 4|פרק רביעי: זימון ישיבות}}

{{ח:סעיף*|12|משלוח הזמנות|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} מרכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, ואולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|סעיף 10 לתקנון זה}}, יחתום הממונה או מי שהוא מינה; הזמנות כאמור ימסרו למרכז ישיבות המועצה והוא יהיה אחראי על מסירתן.

{{ח:סעיף*|13|תוכן ההזמנה|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} בהזמנה לישיבה יצוין –
{{ח:תתת|(1)}} אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין;
{{ח:תתת|(2)}} את היום, השעה והמקום של הישיבה;
{{ח:תתת|(3)}} את סדר היום על סעיפיו לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום – לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
{{ח:תתת|(5)}} בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום;
{{ח:תתת|(6)}} בישיבות שעניינן אישור עסקה – החוזה וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5), להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות החובה וועדות הרשות של המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.

{{ח:סעיף*|14|מסירת ההזמנות|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} מסירה הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

{{ח:סעיף*|15|מען למסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה הרשומים במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למרכז ישיבות המועצה – לפי אותו מען.

{{ח:סעיף*|16|פגם במסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} חבר מועצה הטוען שקיבל הזמנה שלא כדין, חייב להעלותה לפני היועץ המשפטי לעיריה מיד עם היוודע לו על הפגם במסירת ההזמנה; היועץ המשפטי לעיריה ייתן את חוות דעתו בסמוך, ככל האפשר, להעלאת הטענה ויושב ראש המועצה חייב לפעול על פיה.

{{ח:סעיף*|17|זימון בעלי תפקידים|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} מרכז ישיבות המועצה יזמן לישיבות המועצה, מן המניין ושלא מן המניין, את עובדי העיריה כאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167 לפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} עובד עיריה שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;
{{ח:תת|(3)}} עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 5|פרק חמישי: פומביות הדיונים}}

{{ח:סעיף*|18|פומביות הדיון וסייגיו|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות מועצה יהיו פומביות; למעט ישיבה שראש העיריה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים שבביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן, בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לעיריה, שתונח לפני חברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך לפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.

{{ח:סעיף*|19|איסור גילוי|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטות המועצה.

{{ח:סעיף*|20|מקום הישיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} הישיבות יתקיימו במשרדי העיריה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.

{{ח:סעיף*|20א||תיקון: ק״ת תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 20א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 6|פרק שישי: מניין המשתתפים}}

{{ח:סעיף*|21|מניין חוקי|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} מניין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

{{ח:סעיף*|22|העדר מניין חוקי|עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה ובמועצה שבה 17 חברים או יותר, אם לא נכחו חמישה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מניין חוקי.
{{ח:תת|(ב)}} הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(ב) ו־(ג) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|23|התמעטות משתתפים|עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} נפתחה ישיבה כדין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21|סעיף 21 לתקנון זה}}, יהא המשך ישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה או חמישה מחברי המועצה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|הסיפה של סעיף 22(א) לתקנון זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 7|פרק שביעי: סדר היום}}

{{ח:סעיף*|24|קביעת סדר היום|עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יקבע את סדר יומה של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה המועצה נושא מסוים שיידון בסדר היום של ישיבה בהחלטה מראש, ייכלל נושא זה בסדר היום והנושא יידון.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבה שכונסה לפי דרישת שליש מחברי המועצה, יהא סדר היום כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:סעיף*|25|עדיפות|עוגן=תוספת 2 פרט 25}}
{{ח:תת|(א)}} עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|בסעיף 53 לתקנון זה}}, בתשובה לשאילתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק 9|הפרק התשיעי}}, ובהצעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 29|סעיף 29 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24(ב) לתקנון זה}}, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם ואולם רשאית המועצה לשנות את סדר הדיון בסעיפים ברוב של שני שלישים מחבריה.

{{ח:סעיף*|26|נאומים מהמקום|עוגן=תוספת 2 פרט 26}}
{{ח:תת|(א)}} חמש עשרה הדקות האחרונות של כל ישיבת מועצה מן המניין יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי המועצה; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה לכל חבר מועצה ולא יותר משלוש דקות לכל סיעה.
{{ח:תת|(ב)}} נאום כאמור בסעיף קטן (א) יעסוק בנושא שיבחר חבר המועצה הנואם ובלבד שהנאום יתייחס לתחום תפקידה של הרשות המקומית, לרבות התאגידים העירוניים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה יקבע את סדר הנואמים בהתחשב בסיעות השונות המיוצגות במועצה ובזהות הנואמים בישיבות הקודמות; חבר מועצה המבקש לנאום, יודיע למרכז ישיבות המועצה על רצונו, עד תחילת הישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} עם סיום הנאומים, רשאי ראש העיריה או חבר מועצה מטעמו להשיב, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות לכל הנואמים.

{{ח:סעיף*|27|הצעות נוספות של חברי המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 27}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המניין לא יאוחר מ־72 שעות לפני הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל ישיבה מן המניין לא יידונו יותר מארבע הצעות לסדר היום; הוגשו יותר מ־4 הצעות לסדר היום, הן בידי הקואליציה והן בידי האופוזיציה, יידונו לפחות שתי הצעות לסדר היום מטעם האופוזיציה; ההצעות לסדר יום יידונו לפי סדר הגשתן.

{{ח:סעיף*|28|דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 28}}
{{ח:ת}} הצעה לסדר היום תובא לפני המועצה בידי חבר המועצה המגיש אותה או מי מטעמו; היתה התנגדות לדון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד; היו יותר ממציע אחד או יותר ממתנגד אחד, רשאים המציעים או המתנגדים, לפי העניין, לחלק את הזמן האמור ביניהם; בתום ההתנגדות רשאית המועצה להחליט אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שלא לכלול את הנושא בסדר היום;
{{ח:תת|(2)}} להוסיף נושא לסדר היום ולקיים דיון באותה ישיבה;
{{ח:תת|(3)}} לכלול את הנושא בסדר היום של ישיבות מועצה אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להעביר את ההצעה לדיון בוועדה מועדות המועצה.

{{ח:סעיף*|29|הסרת הצעה מסדר היום|עוגן=תוספת 2 פרט 29}}
{{ח:ת}} המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למרכז ישיבות המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה.

{{ח:סעיף*|30|דחיית הדיון בסעיפים|עוגן=תוספת 2 פרט 30}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 50|סעיף 50 לתקנון זה}}, עניינים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המניין ולא נסתיים הדיון בהם, יועברו לסדר היום של הישיבה מן המניין שלאחריה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 8|פרק שמיני: ניהול הישיבה}}

{{ח:סעיף*|31|ניהול הישיבה|עוגן=תוספת 2 פרט 31}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה, סגן שהוא מינה, או חבר מועצה אחר שהמועצה הסמיכה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יהיה היושב ראש בישיבות המועצה וינהל את הישיבות.
{{ח:תת|(ב)}} נעדרו ראש העיריה וכל סגניו, חבר מועצה שהוסמך, כאמור בסעיף קטן (א), או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח הוותיק מבין חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה; לעניין סעיף זה, ”הוותיק מבין חברי המועצה“ – מי שתקופת כהונתו במועצה היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף*|32|תפקיד היושב ראש|עוגן=תוספת 2 פרט 32}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל עניין וינעל את הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} ישיבה שהיושב ראש שבה ביקש לנעלה בניגוד {{ח:פנימי|תוספת 2|לתקנון זה}}, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

{{ח:סעיף*|33|רשות דיבור|עוגן=תוספת 2 פרט 33}}
{{ח:ת}} לאחר דברי הפתיחה לנושא שעל סדר היום, ייתן יושב ראש הישיבה את זכות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בוועדת ההנהלה, ייתן היושב ראש את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה ביותר שאינה מיוצגת כאמור.

{{ח:סעיף*|34|זמן לדיבור|עוגן=תוספת 2 פרט 34}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, למעט יושב ראש הישיבה ויושב ראש ועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור לגבי נושא שעל סדר היום, יותר מחמש דקות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להקציב לדובר זמן נוסף לדיבור ובלבד שלא יעלה על עשרים דקות לסיעה בסך הכל, לגבי אותו נושא.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בכל נושא הקשור לאישור חוזים בידי המועצה ונושאים של ישיבות מועצה מיוחדות, יוקצב זמן נוסף של חמש דקות לכל דובר ולא יותר משלושים דקות לסיעה בסך הכל לגבי אותו נושא.
{{ח:תת|(ג)}} בכל הקשור לתקציב העיריה ואישורו, יוקצב זמן של עשר דקות לכל דובר ולא יותר משעה אחת לכל סיעה; חבר המועצה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את הזמן המוקצה לו לדיבור, כולו או חלקו, לחבר אחר מסיעתו.

{{ח:סעיף*|35|סמכויות היושב ראש|עוגן=תוספת 2 פרט 35}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להפסיק חבר מועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תקנון זה}};
{{ח:תת|(2)}} להפסיק רישום דברי חבר מועצה בפרוטוקול אם המשיך לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו;
{{ח:תת|(3)}} להתרות בחבר מועצה המפריע, לדעתו, למהלך התקין של הישיבה; לא שמע חבר המועצה לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו; הוצא חבר מועצה כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;
{{ח:תת|(4)}} ליתן רשות דיבור לעובד עיריה הבקיא בתחום בעניין הנדון, באישור ראש העיריה;
{{ח:תת|(5)}} להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר כדין.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 9|פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות}}

{{ח:סעיף*|36|הגשת שאילתה ותשובה|עוגן=תוספת 2 פרט 36}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, לרבות בעניין תאגידים עירוניים, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה או חבר מועצה הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה ושראש העיריה הסמיכו לכך, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד הישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

{{ח:סעיף*|37|שאילתה נוספת|עוגן=תוספת 2 פרט 37}}
{{ח:ת}} השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש העיריה או אדם אחר מטעמו הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.

{{ח:סעיף*|38|הגשת שאילתה ישירה|עוגן=תוספת 2 פרט 38}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי לפנות לראש העיריה בשאילתה ישירה בעניין עובדתי שבתחום תפקידו; השאילתה הישירה תנוסח בקצרה בצורת שאלה, תיחתם בידי השואל ותימסר בלשכת ראש העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־21 ימים מיום קבלת השאילתה הישירה, תימסר לחבר המועצה תשובת ראש העיריה; ראש העיריה או השואל רשאים לבקש ממזכירות המועצה כי השאילתה והתשובה יועברו לעיון חברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיבל חבר המועצה השואל תשובה לשאילתה הישירה בתוך המועד שקבוע בסעיף זה, רשאי הוא לפנות לראש העיריה או ליושב ראש המועצה בבקשה לנהוג בשאילתה הישירה כבשאילתה רגילה; יושב ראש המועצה יודיע לחבר המועצה הנוגע בדבר על מועד השמעת השאילתה במליאת המועצה; על השמעת השאילתה יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 36|סעיף 36 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא תותר הגשת יותר משתי שאילתות ישירות לכל חודש לכל חבר מועצה.

{{ח:סעיף*|39|הודעה אישית|עוגן=תוספת 2 פרט 39}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המבקש במהלך ישיבה רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה ליושב ראש את תוכן הודעתו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבות המועצה, הודעה אישית או לשם התנצלות בפני חבר מועצה או אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה אישית לא תיארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע בסוף הדיון בסעיף בסדר היום שבמהלכו קמה העילה למסירתה, ואם לא קמה במהלך הדיון – בסוף הישיבה והכל, זולת אם התיר יושב ראש הישיבה למסור הודעה כאמור במהלך הישיבה.

{{ח:סעיף*|40|הודעה על פי דין|עוגן=תוספת 2 פרט 40}}
{{ח:ת}} חבר מועצה רשאי, בכל עת שחלה עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

{{ח:סעיף*|41|הגשת חומר בידי חבר מועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 41}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה רשאי להגיש למועצה, לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הישיבה הקבועה, חומר לדיון בישיבותיה המתייחס לנושא שעל סדר היום ובלבד שצילום ומסירת החומר למועצה, ככל שייעשה על חשבון הרשות, יהיה בהיקף שלא יעמיס מעמסה בלתי סבירה על קופת העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} החומר לדיון יימסר למרכז ישיבות המועצה והוא ידאג להפיצו לחברי המועצה עם תחילת הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של חבר מועצה להפיץ חומר לדיון בנושא שעל סדר היום תוך נשיאה בנטל הוצאות שכפול החומר והפצתו למשתתפים.

{{ח:סעיף*|42|הצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 42}}
{{ח:תת|(א)}} לא הונחה לדיון יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
{{ח:תת|(ב)}} עמדו להצבעה יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו עליהן, אחת אחת, בעד ונגד ובהתאם לסדר שיחליט יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} עמדו להצבעה שתי הצעות החלטה בלבד בעניין נדון – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשת חבר מועצה ובהצבעה על התקציב, הצעת החלטה הכוללת מספר סעיפים שלגבי אחד או יותר מהם יש לחבר מועצה הסתייגות, תקוים הצבעה נפרדת לגבי כל הסתייגות ולגבי כל נושא שלגביו עלתה הסתייגות במסגרת הצעת ההחלטה.

{{ח:סעיף*|43|שיטת ההצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 43}}
{{ח:ת}} ההצבעה תהיה בהרמת ידיים זולת אם שליש מחברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה החליטו על הצבעה שמית.

{{ח:סעיף*|44|החלטות על פי רוב קולות|עוגן=תוספת 2 פרט 44}}
{{ח:ת}} החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין, יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול, תידחה ההצעה; ואולם בכל מקרה שדרוש בו רוב של חברי המועצה, יהיה מניין חברי המועצה על פי קביעת השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לפקודה}}.

{{ח:סעיף*|45|מניית הקולות|עוגן=תוספת 2 פרט 45}}
{{ח:תת|(א)}} בשעת ההצבעה ימנה מרכז ישיבות המועצה את קולות המצביעים בעד ונגד וקולות הנמנעים.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש, מבין חברי המועצה, 2 מוני קולות ויטיל עליהם את מניין הקולות בהצבעה חוזרת.

{{ח:סעיף*|46|דיון חוזר בהחלטה|עוגן=תוספת 2 פרט 46}}
{{ח:תת|(א)}} לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף*|47|החלטה שלא בישיבת מועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 47}}
{{ח:תת|(א)}} ראה ראש העיריה צורך בקבלת החלטה דחופה של המועצה הקשורה בנושאים כגון: הצלת נפש או רכוש או שההחלטה דרושה על פי כל דין, ושאין אפשרות מעשית לכנס את המועצה ולאחר שניתנה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה, רשאי הוא, על פי חוות דעת היועץ המשפטי, להורות למרכז ישיבות המועצה להביא נוסח הצעה ודברי הסבר לפני חברי המועצה, ולשאול אותם מה עמדתם להצעה, או לפנות בכתב, בצירוף נוסח ההצעה ודברי ההסבר, אל חברי המועצה ולבקש את תשובתם להצעה, כפוף לכך שווידא טלפונית כי חברי המועצה קיבלו את נוסח ההצעה ונרשמה עמדתם; החלטה כאמור תתקבל בכפוף להודעה מראש של 24 שעות לכל הפחות ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם.
{{ח:תת|(ג)}} דין החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) כדין החלטה שהתקבלה בישיבת המועצה; החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), בעל פה, תיכלל בפרוטוקול ישיבת המועצה הבאה.

{{ח:סעיף*|48|משך זמן ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 2 פרט 48}}
{{ח:ת}} ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה, אלא אם כן נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה שני שלישים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה באותה שעה; בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 58|בסעיף 58 בתקנון זה}}, ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

{{ח:סעיף*|49|המשך ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 2 פרט 49}}
{{ח:תת|(א)}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה של אחד מחברי המועצה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום עקב התמעטות המשתתפים מן המניין החוקי של חברי המועצה, רשאי יושב ראש הישיבה להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול במקרה של ישיבת מועצה נדחית כמשמעותה בסיפה של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|סעיף 22(א) לתקנון זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 11|פרק אחד עשר: פרוטוקול}}

{{ח:סעיף*|50|פרוטוקול וניהולו|עוגן=תוספת 2 פרט 50}}
{{ח:תת|(א)}} כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול; מרכז ישיבות המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
{{ח:תת|(ב)}} בפרוטוקול יצוינו –
{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;
{{ח:תתת|(2)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בפתיחת הישיבה, ושמות אלה שהגיעו מאוחר יותר;
{{ח:תתת|(3)}} שאילתות ותשובות עליהן;
{{ח:תתת|(4)}} סדר היום וכל שינוי בו;
{{ח:תתת|(5)}} שמות המשתתפים בדיון בכל סעיף;
{{ח:תתת|(6)}} ההצעות והנמקתן;
{{ח:תתת|(7)}} עיקרי הדיון;
{{ח:תתת|(8)}} החלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת שליש מהנוכחים בישיבת המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; לבקשת חבר, יצוין שמו בקשר עם הצבעה;
{{ח:תתת|(9)}} הודעות.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא של הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, דרך כלל או לישיבה מסוימת.

{{ח:סעיף*|51|אישור פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 51}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה ומרכז ישיבות המועצה, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ־14 ימים לאחר קיום הישיבה ולפני מועד הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם הדבר נמנע בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למרכז ישיבות המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

{{ח:סעיף*|52|בקשה לתיקון פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 52}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש למרכז ישיבות המועצה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול בתוך 7 ימים מיום שהפרוטוקול הוצג לפניו; בקשה לתיקון פרוטוקול שתוגש לאחר המועד האמור, לא תידון.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה אף בקשה כאמור בתוך 7 ימים לאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים את הפרוטוקול כמאושר.

{{ח:סעיף*|53|דיון בהצעה לתיקון פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 53}}
{{ח:ת}} הגיש חבר מועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מרכז ישיבות המועצה בישיבה, מיד עם פתיחתה, ואם אין הסכמה לתיקון המוצע, הדבר יוכרע בהצבעה.

{{ח:סעיף*|54|תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה|עוגן=תוספת 2 פרט 54}}
{{ח:ת}} תיקון פרוטוקול של ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות יידון בישיבה שתנוהל בדלתיים סגורות.

{{ח:סעיף*|55|שמירת פרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 55}}
{{ח:ת}} פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרד המנהל הכללי של העיריה ובמקום נוסף בעיריה ועל גבי אמצעי מדיה מגנטית.

{{ח:סעיף*|56|עיון בפרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 56}}
{{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf|סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 110), התשס״ח–2007}}.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 12|פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים}}

{{ח:סעיף*|57|דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות|עוגן=תוספת 2 פרט 57}}
{{ח:תת|(א)}} ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדוח השנתי והדוח החצי שנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216 לפקודה}}, שיהיה, לכל המאוחר, חודש לאחר הגשתו; הדיון בדוח מבקר העיריה ובדוח מבקר המדינה, יהיה באופן ובמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 170ג|בסעיף 170ג לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובתשלומי החובה, שיתקיים בישיבות שלא מן המניין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש עיריה יגיש למועצה פעם בשנה לפחות דוח על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקוים דיון בדוח זה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה}} לעניין ימי השבוע יחול גם על דיונים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|58|ישיבות בעניינים מיוחדים|עוגן=תוספת 2 פרט 58}}
{{ח:תת|(א)}} בישיבות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 57|בסעיף 57 לתקנון זה}} (בסעיף זה – עניין מיוחד), יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 48|בסעיף 48 לתקנון זה}}, תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לדיון; ואולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות; הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 48|סעיף 48 לתקנון זה}} לא יחולו על ישיבות בנושא התקציב.
{{ח:תת|(ב)}} בישיבה הראשונה בעניין המיוחד לא יידון כל דבר אחר מלבד אותו עניין מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7(א) לתקנון זה}}, הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|סעיף 6(א) ו־(ג)}} יחולו גם על ישיבות מיוחדות וישיבות שלא מן המניין.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 13|פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש}}

{{ח:סעיף*|59|סמכויות יושב ראש המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 59}}
{{ח:ת}} בחרה המועצה לעצמה יושב ראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יהיו בידי יושב ראש המועצה, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 62|בסעיף 62 לתקנון זה}}, סמכויות של ראש עיריה בעניין זימון ישיבות המועצה, קביעת סדר היום שלה וניהול ישיבותיה.

{{ח:סעיף*|60|מילוי מקום יושב ראש המועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 60}}
{{ח:ת}} נעדר יושב ראש המועצה מישיבת המועצה, יפתח ראש העיריה את הישיבה וינהל אותה.

{{ח:סעיף*|61|זימון וסדר יום|עוגן=תוספת 2 פרט 61}}
{{ח:ת}} במועצה שבחרה לעצמה יושב ראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130 לפקודה}}, יחולו, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנון זה}}, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;
{{ח:תת|(2)}} יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;
{{ח:תת|(3)}} לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה – אף לנהלה;
{{ח:תת|(4)}} נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה;
{{ח:תת|(5)}} יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.

{{ח:סעיף*|62|המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה|עוגן=תוספת 2 פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|תקנון זה}} לא יחול לגבי מועצת עיריה בשבתה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 153|סעיפים 153}} {{ח:פנימי|סעיף 154|ו־154}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים}}

{{ח:סעיף*|1|צוות הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} ראש העירייה יקים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 152|בסעיף 152(ד) לפקודה}}, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – צוות הבחירות והוועדה, בהתאמה).
{{ח:תת|(ב)}} חברי צוות הבחירות יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לעירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו יהיה משקיף לעבודת צוות הבחירות.

{{ח:סעיף*|2|רשימת חקלאים|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־15 מיום מינוי חברי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 151|בהגדרה ”חקלאי“ שבסעיף 151 לפקודה}}.

{{ח:סעיף*|3|דין תאגיד|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוא חקלאי, יבוא במקומו, לענין הבחירות, בן אדם המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

{{ח:סעיף*|4|דין שותפות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב כחקלאי, יראו לענין הבחירות כחקלאי כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לענין הבחירות את אותם השותפים, במספר היוצא מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הודיעו כל יתר השותפים בכתב לצוות הבחירות לפני פרסום רשימת החקלאים, ובאין הודעה כאמור, את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

{{ח:סעיף*|5|ערר|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת החקלאים, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר ביחס לאדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר, וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם.

{{ח:סעיף*|6|החלטה בערר|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט בערר לא יאוחר מהיום החמישי מיום הגשתו, ויודיע על החלטתו למעונינים בה; החליט לקבל את הערר, כולו או מקצתו, יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו; החלטתו של צוות הבחירות בערר תהיה סופית.

{{ח:סעיף*|7|דרישת יחסיות של הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} דרישה לקיים בחירות יחסיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 154|בסעיף 154(א) לפקודה}} תיערך בכתב, תיחתם על ידי כל המבקשים ותוגש לצוות הבחירות לא יאוחר מהיום ה־15 מיום פרסום רשימת החקלאים.

{{ח:סעיף*|8|החלטה בדבר יחסיות של הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט אם נתקיימו או לא נתקיימו התנאים לקיים בחירות יחסיות ויפרסם הודעה על החלטתו בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה־7 מיום הגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות.

{{ח:סעיף*|9|קביעת מספר חברי הועדה|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע את מספר חברי הועדה לא יאוחר מהיום ה־22 מיום פרסום רשימת החקלאים; לא עשתה כן, יקבע השר את מספר חברי הועדה תוך עשרים יום מתום המועד להגשת דרישה כאמור.

{{ח:סעיף*|10|מועד הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה־70 ממינוי חברי צוות הבחירות; צוות הבחירות יקבע את מועד הבחירות לאחר שנקבע מספר חברי הוועדה.

{{ח:סעיף*|11|אסיפה כללית|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} הבחירות יתקיימו באסיפה כללית של החקלאים.

{{ח:סעיף*|12|הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יפרסם הודעה על המועד ועל המקום של האסיפה הכללית בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה־7 לפני יום הבחירות.

{{ח:סעיף*|13|יושב ראש האסיפה|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות ישב ראש באסיפה הכללית.

{{ח:סעיף*|14|מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא היה נוכח בשעה שנקבעה לאסיפה הכללית רוב מספר החקלאים, תידחה האסיפה שעה אחת, ואז תהיה חוקית, יהא מספר המשתתפים אשר יהא.

{{ח:סעיף*|15|הבחירות ותוצאותיהן|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} לא היו הבחירות יחסיות, ייבחרו הנציגים באסיפה על ידי הצבעה בהרמת ידים, או בקלפי אם לפחות שניים מהנוכחים דרשו זאת, והמועמדים שקיבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר יהיו נציגי החקלאים; נמצאו שני מועמדים או יותר שזכו במספר קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שיערוך צוות הבחירות בו במקום; דרך בחירתם של נציגי החקלאים באסיפה הכללית, כשהבחירות הן יחסיות, תיקבע על ידי השר בתקנות.

{{ח:סעיף*|16|בחירת סגנים|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} לא היו הבחירות יחסיות, ייבחר לכל נציג החקלאים סגן שיבוא במקומו במקרים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 18|בסעיף 18}}; בחירת הסגנים תהיה באותו מעמד ובאותה דרך שבהם בוחרים את נציגי החקלאים.

{{ח:סעיף*|17|תוצאות הבחירות|תיקון: תשע״ב־6|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יודיע למועצה את תוצאות הבחירות ויקרא לישיבה הראשונה של הועדה שתהיה תוך ארבעה עשר יום מיום היבחרה.

{{ח:סעיף*|18|מילוי המקום של נציג חקלאי|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר בועדה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|סעיף 16}}; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם, לדעת השר, אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;
{{ח:תת|(2)}} נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף*|19|תקנות|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בתקנות, לשנות את המועדים לעשיית דבר על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות להכנת התקציב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי החובה, דמי השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי הכנסה כוללים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות לתועלת הציבור יצויינו בנפרד.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} בסעיף ”שונות“ לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} הפרט ”תלויות“ או ”שונות“ – יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי משנה חדשים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה – עבודות אחרות.

{{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשס״ה־7|עוגן=תוספת 4 פרט 10א}}
{{ח:ת}} בתקציב יהיה סעיף בשביל מאבק בנגע הסמים שיכלול פריטי הכנסה והוצאה אם החליטה המועצה לעשות כן.

{{ח:סעיף*|10ב||תיקון: תשס״ח־8|עוגן=תוספת 4 פרט 10ב}}
{{ח:ת}} בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת לקידום מעמד האישה.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים – רשימת המשרות:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מנהל כללי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזכיר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מהנדס;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} מנהל מחלקת חינוך;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} מבקר;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} גזבר.

{{ח:חתימות|כ״ד באב תשכ״ד (2 באוגוסט 1964).}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>n2f9k91mzpm1kc5xec8jndlmabo6yey</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>המבדיל בין קודש לחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7719</id>
    <revision>
      <id>2937181</id>
      <parentid>1103722</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T17:39:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Omeritzics</username>
        <id>27779</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת דגש בהתאם לפסוק מתהלים</comment>
      <origin>2937181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2470" sha1="4bsq1zm2svn3b349ylburu91eculmu5" xml:space="preserve">
מחבר: '''יצחק הקטן'''

{{טקסט מנוקד}}
{|
|-
|
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל&lt;br /&gt;
חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל&lt;br /&gt;
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל&lt;br /&gt;
וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.
||
|-
|
||
'''י'''וֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר&lt;br /&gt;
אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר&lt;br /&gt;
(יוֹם אֲשֶׁר) אָמַר שׁוֹמֵר&lt;br /&gt;
אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.
|-
|
'''צִ'''דְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר&lt;br /&gt;
עֲל פְּשָׁעַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר&lt;br /&gt;
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר&lt;br /&gt;
וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה.
||
|-
|
||
'''חָ'''לְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי&lt;br /&gt;
מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי&lt;br /&gt;
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי&lt;br /&gt;
אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה.
||
|-
|
'''ק'''וֹלִי (שִׁמְעָה) בַּל יֻנְטָל&lt;br /&gt;
פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְנֻטָּל&lt;br /&gt;
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל&lt;br /&gt;
קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.
||
|-
|
||
'''הֵ'''עָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם&lt;br /&gt;
אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם&lt;br /&gt;
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם&lt;br /&gt;
בְּאִישׁוֹן לָיְלָה.
|-
|
'''קְ'''רָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי&lt;br /&gt;
אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי&lt;br /&gt;
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי&lt;br /&gt;
מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה.
||
|-
|
||
'''טַ'''הֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי&lt;br /&gt;
פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי&lt;br /&gt;
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי&lt;br /&gt;
הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה.
|-
|
'''נַ'''חְנוּ בְיָדְךָ כַּחׂמֶר&lt;br /&gt;
סְלַח נָא עַל קַל וָחׂמֶר&lt;br /&gt;
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אׂמֶר&lt;br /&gt;
וְלַיְלָה לְּלָיְלָה.
||
|-
|
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל&lt;br /&gt;
חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל&lt;br /&gt;
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל&lt;br /&gt;
וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.
||
|}
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>4bsq1zm2svn3b349ylburu91eculmu5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יואל ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>56511</id>
    <revision>
      <id>2937236</id>
      <parentid>692279</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T05:07:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור, איור, הערות</comment>
      <origin>2937236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9986" sha1="pqh3eod19fvib4apb1awvkilpd90u88" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|יואל|ד|a1404}}
&lt;קטע התחלה=פרק ד/&gt;
{{כותרת1|בעמק יהושפט ישפוט ה' את כל העמים על מה שעשו לעמו: מכרו לעבדים, הרגו וכבשו את ארצם}}
{{איור|Valley of the Tombs of Jehoshaphat, Jerusalem, Holy Land-LCCN2002725022.jpg|250|‏[[W:עמק יהושפט|עמק יהושפט]] בסוף המאה ה-19}}
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|א}}
כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, אֲשֶׁר &lt;small&gt;(אשוב)&lt;/small&gt; אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ב}}
וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים אֶל {{ב|עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט|כנראה הכוונה לנחל קדרון, העמק שבין הר הזיתים לעיר דוד. פירוש שמו: ה' שפט}}, וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ג}}
{{ב|וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל|על ישראל שלקחו בשבי הם הטילו גורל: מי ימכר לעבד ומי יומת}}, {{ב|וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד|מכרו ילד ישראלי לעבד במחיר זול}} {{ב|בַּזּוֹנָה|במחיר השווה לאתנן זונה}}, וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ {{ב|בַיַּיִן|בעבור יין}}, וַיִּשְׁתּוּ.

{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ד}}
וְגַם {{ב|מָה אַתֶּם לִי|השווי שלכם בשבילי}} - צֹר וְצִידוֹן וְכֹל {{ב|גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת|מחוזות פלישתים}}? {{ב|הַגְּמוּל|האם שכר}} אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי? {{ב|וְאִם גֹּמְלִים|האם אתם נותנים לי דבר כלשהו}} אַתֶּם עָלַי? {{ב|קַל מְהֵרָה|במהירות רבה}} אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ה}}
אֲשֶׁר כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם, וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ו}}
וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם {{ב|מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים|שלחתם באוניות לממלכת יון, כדי למכרם לעבדים}}, לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ז}}
הִנְנִי {{ב|מְעִירָם|גורם להם לקום ולשוב}} מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה, וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם:
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ח}}
וּמָכַרְתִּי אֶת בְּנֵיכֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה, {{ב|וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם|יהודה ימכרו את אנשי צור, צידון ופלישתים לעבדים, לממלכת שבא}}, אֶל גּוֹי רָחוֹק - כִּי יְהוָה דִּבֵּר.
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|ט}}
קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם, {{ב|קַדְּשׁוּ|הכריזו}} מִלְחָמָה, הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים, יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|י}}
{{ב|כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם|שברו את אתי החפירה, כדי להפוך אותם ל-}} לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים. הַחַלָּשׁ יֹאמַר: &quot;גִּבּוֹר אָנִי&quot;.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יא}}
{{ב|עוּשׁוּ|חושו, מהרו}} וָבֹאוּ כָל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ - שָׁמָּה {{ב|הַנְחַת|הורד, הרוג}} יְהוָה {{ב|גִּבּוֹרֶיךָ|את גיבורי אויביך}}.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יב}}
יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם {{ב|מִסָּבִיב|שבאו מכל עבר}}.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יג}}
{{ב|שִׁלְחוּ מַגָּל|הניפו את המגל לקצור את השיבולים - תיאור סימלי להרג הגויים}} כִּי בָשַׁל קָצִיר, בֹּאוּ {{ב|רְדוּ|הכנסו לגת לדרוך על הענבים}} כִּי מָלְאָה גַּת, {{ב|הֵשִׁיקוּ|התמלאו ביין (בנמשל: בדם ההרוגים)}} הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יד}}
הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים {{ב|בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ|יגיעו לעמק יהושפט (נקרא כך כי הוא עמוק ותלול כמו חריץ, או כי בו יחרץ המשפט)}}, כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|טו}}
שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|טז}}
וַיהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יִתֵּן קוֹלוֹ, וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ, {{ב|וּמָעוֹז|מקום בטוח}} לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יז}}
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם קֹדֶשׁ, וְזָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד.
{{ביאור:פרשה סגורה}}

{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יח}}
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, יִטְּפוּ הֶהָרִים {{ב|עָסִיס|מיץ פירות (יגדלו עצים עם פירות עסיסיים)}}, וְהַגְּבָעוֹת {{ב|תֵּלַכְנָה חָלָב|ישפע מהן חלב (מהצאן והבקר שירעה בהן)}}, וְכָל {{ב|אֲפִיקֵי|הנחלים היבשים}} יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם, וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא, וְהִשְׁקָה אֶת {{ב|נַחַל הַשִּׁטִּים|מדובר כנראה על חלקו התחתון של נחל קידרון באזור ים המלח (איזור בו גדלים עצי שיטה)}}.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|יט}}
מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה, {{ב|מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה|וזאת כעונש על הרעות שהם עשו ליהודה}}, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא {{ב|בְּאַרְצָם|של בני יהודה (או: במצרים ואדום, לאחר שהגלו לשם את יהודה הם הרגו אותם)}}.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|כ}}
וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם לְדוֹר וָדוֹר.
{{ביאור:אות-פסוק|יואל|ד|כא}}
{{ב|וְנִקֵּיתִי|גם אם אנקה את הגויים משאר חטאיהם}} - {{ב|דָּמָם|את שפיכת דמם של יהודה}} לֹא נִקֵּיתִי, {{ב|וַיהוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן|ביום ההוא, לאחר שיענשו העמים ששפכו את דם יהודה, ידעו כולם שה' מולך בירושלים}}.
&lt;קטע סוף=פרק ד/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יואל|ד}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים&quot; (פסוק י) - ביטוי הפוך מהנבואה המפורסמת ב[[ביאור:ישעיהו ב#ד|ישעיהו ב, ד]]: &quot;וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת&quot;. כאן הוזכר רומח במקום חנית: יתכן שמדובר בכלי מלחמה דומים, ויתכן שחנית אפשר להפוך למזמרה, אבל אי אפשר להפוך מזמרה לחנית כי אם לרומח. {{קטן|(דעת מקרא)}}
* &quot;בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ&quot; (פסוק יד) - יש המזהים את [[W:הגיא המרכזי|הגיא המרכזי]] (טִירוֹפּוֹיאוֹן, עמק עושי הגבינה) כ&quot;עמק החרוץ&quot;, כאשר מכאן נגזרת שרשרת השיבושים בתרגום ליוונית כשחרוץ מתורגם לחריץ גבינה (כמו ב[[שמואל א יז יח]]: &quot;וְאֵת עֲשֶׂרֶת חֲרִצֵי הֶחָלָב וכו' &quot;) ומכאן הקשר לגבינה.
* &quot;וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי&quot; (פסוק כא) - אפשר גם לפרש בדומה לנכתב כלפי אדום ב[[ביאור:ירמיהו מט#יב|ירמיהו מט, יב]]: &quot;וְאַתָּה הוּא נָקֹה תִּנָּקֶה? לֹא תִנָּקֶה&quot;, או בדומה ל&quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; בי&quot;ג מידות ([[שמות לד ז]])
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=נחל השיטים}}</text>
      <sha1>pqh3eod19fvib4apb1awvkilpd90u88</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:במדבר ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>62002</id>
    <revision>
      <id>2937299</id>
      <parentid>2936144</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>מעט שיפורים</comment>
      <origin>2937299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9474" sha1="jxq4j4oq15g4sd1r7rs3b6y92bodk0a" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה במדבר|במדבר|ט}}&lt;section begin=פרק ט/&gt;
{{כותרת1|פסח שני}}
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|א}}
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי, בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם {{ב|בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן|בניסן}}, לֵאמֹר:
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ב}}
{{ב|וְיַעֲשׂוּ|עליהם לעשות (כהמשך לנאמר לעיל [[ביאור:במדבר ה#ב|ה, ב]]: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;)}} בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת {{ב|הַפָּסַח|קורבן הפסח}} בְּמוֹעֲדוֹ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ג}}
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ, בְּמוֹעֲדוֹ. כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ד}}
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ה}}
וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּמִדְבַּר סִינָי. כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ו}}
וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ {{ב|טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם|‏[[W:טומאת מת|טמאי מת]]}}, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא. וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ז}}
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם - לָמָּה {{ב|נִגָּרַע|נהיה פחותים משאר בני ישראל}} לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ח}}
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה: {{ב|עִמְדוּ|המתינו}} וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְהוָה לָכֶם. {{ביאור:פרשה פתוחה}}

{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|ט}}
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|י}}
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: {{ב|אִישׁ אִישׁ|כל איש ואיש}} {{ב|כִּי|אם, כאשר}} יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, {{ב|לָכֶם|בדור שלכם}} {{ב|אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם|או אם יקרה דבר דומה למישהו מהדורות הבאים אחריכם}} {{ב|וְעָשָׂה|עליו לעשות}} פֶסַח לַיהוָה.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יא}}
{{ב|בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי|באייר}} בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יב}}
לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ. כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יג}}
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה, {{ב|וְחָדַל לַעֲשׂוֹת|ונמנע מלעשות את הפסח ללא סיבה}} הַפֶּסַח - וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ, כִּי קָרְבַּן יְהוָה לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ, חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יד}}
וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה - כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה. חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ. {{ביאור:פרשה סגורה}}

{{איור|Scinia.jpg|250|הענן מאחורי המשכן}}
{{כותרת1|מסעות ומנוחות ישראל על פי סימני הענן והאש}}
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|טו}}
וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן {{ב|לְאֹהֶל הָעֵדֻת|אשר מיועד לסוכך על לוחות העדות (המשכן שומר על לוחות הברית)}}, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ, עַד בֹּקֶר.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|טז}}
כֵּן יִהְיֶה תָמִיד: הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ, וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יז}}
וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל, {{ב|וְאַחֲרֵי כֵן|אחרי שיסיים לעלות}} יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן - שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יח}}
עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן, יַחֲנוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|יט}}
וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא יִסָּעוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|כ}}
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים {{ב|מִסְפָּר|בודדים}} עַל הַמִּשְׁכָּן{{ב|, |למרות שלא הספיקו לנוח -}} עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|כא}}
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ. אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|כב}}
אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ {{ב|יָמִים|שנה שלמה}} בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ, וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|במדבר|ט|כג}}
עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
&lt;section end=פרק ט/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|במדבר|ט}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ '''הָרִאשׁוֹן'''&quot; (פסוק א) - מוקדם יותר מהזמן המתואר בתחילת הספר: &quot;בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ '''הַשֵּׁנִי''', בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; - מכאן הדוגמה המובהקת ביותר לכלל [[W:אין מוקדם ומאוחר בתורה|אין מוקדם ומאוחר בתורה]] כפי שמובא ב[[ספרי על במדבר ט א]]: &quot;בגנות ישראל הכתוב מדבר שהיה להם אחד עשר חדש שהיו חונים לפני הר סיני (ואם לא חטאו היה מקדים להכניסם לארץ - ע&quot;פ [[התורה והמצוה על במדבר ט א|פירוש המלבי&quot;ם]]), וללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה וכו'&quot;. גם &quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; בתחילת פרק ז היה בראש חודש ניסן (ר' [[שמות מ ב]]) והתרחש אף הוא לפני המתואר בתחילת הספר.

* יש הסוברים שהענן המתואר כאן (שבערב &quot;יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ&quot; - פסוק טו) הוא הוא עמוד הענן ההופך בלילה לעמוד האש, ויש הסוברים שמדובר בשני בדברים שונים. להרחבה ראה בערך [[W:עמוד הענן|עמוד הענן]] בוויקיפדיה.</text>
      <sha1>jxq4j4oq15g4sd1r7rs3b6y92bodk0a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות כלים ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186936</id>
    <revision>
      <id>2937246</id>
      <parentid>279581</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T07:56:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>א. שראל</username>
        <id>16249</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>רווח מיותר באמצע מילה</comment>
      <origin>2937246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6470" sha1="o6y6zc83iqttcy9uxcg1xw1vrezy9xj" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר טהרה|הלכות כלים|פרק רביעי|הלכות כלים ג|הלכות כלים ה|a704|10|62|4|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;שלש מדות בכלי עץ שאינן עשויין לקבלה כל כלי עץ העשוי לתשמיש אדם בלבד כגון הסולם טהור ואינו מקבל טומאה כלל ולא רבוהו חכמים לטומאה וכל כלי עץ העשוי לתשמיש הכלים והאדם כגון השלחן והטבלא והמטה וכיוצא בהן מקבלין טומאה ומניין שהן לתשמיש אדם ותשמיש משמשיו שהרי מניח הקערות על השלחן והכוסות על הטבלא והמצעות על המטה וכל כלי עץ העשוי לתשמיש הכלים בלבד שהרי הוא משמש משמשי אדם אם לא היה משמש את הכלים אלא בשעת מלאכה בלבד הרי זה טהור מכלום כגון מנורה של עץ שמשמשת הנר בשעת הדלקה וכן והוא כלי שמניחין תחת הכלים בשעת מלאכה והדפוסין כולן ואם היה משמש את הכלים בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה ה&quot;ז מקבל טומאה כגון כסוי הקפצה וכיוצא בו ותיק הסייף והסכין והרומח והמספריים והתער והמכחול והמכתב ובית הכוחל ותיק טבלא וסקרוטיא ובית החיצים ובית הפגוזות ותיק חלילים כל אלו וכיוצא בהן אף על פי שאינן אלא משמשי כלים מקבלין טומאה שהרי הכלי צריך להן בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה אבל כיסוי קמטרא וכיסוי תיבה וכיסוי טני והמכבש של חרש והכסא שתחת התיבה והקמתין שלה והקלב שבונין עליו תיק הספר ובית הנגר והמנעול והמזוזה ותיק נבלים והכינורות והקלב של גודלי מצנפת ודפוס של תפילין וסוס של עץ של זמר שמשחקין בו ורביעית המקוננת וגנונת העני וסמוכות המטה ונקליטי המטה וחמור שתחת המטה כל אלו וכיוצא בהן טהורין מפני שהן משמשי הכלים בשעת מלאכה בלבד:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;מלבן המטה אם היה מלובש בפיקות ויש לו רגלים שמחברן עם המטה הרי זה מתטמא עם המטה שהרי נותנין אותו בפני המטה והרי הוא כאחד מאבריה נתנו על שתי לשונות והרי הוא גבוה על המטה אע&quot;פ שמסורג בחבלים הואיל ואין לו רגלים טהור מפני שהוא ממשמשי הכלים בשעת מלאכה בלבד כמלבני בני לוי שתולין בהם כנורותיהן וכלי השיר שהן טהורין:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;מכבש של שכף שמותח עליו את העור טהור מפני שמניח עליו את האבן במקום החקוק שיש בו ומשמש עליו ונמצא עשוי לשמש את הכלים בשעת מלאכה ואינו מתטמא משום קיבול שהרי החקק שבו עשוי להתמלאות באבן:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;חפויי המטה טהורין וכן כל החפויין בין שהיו של עץ או של עצם או של עור או של מתכת טהורין שנא' אשר יעשה מלאכה בהן פרט לחפויי הכלים וכן כלי עץ או עצם שיש בהן בית קיבול שציפם במתכת טהורים ואין מקבלין טומאה מאחר שציפם ביטלן והציפוי עצמו טהור כמו שביארנו:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;העושה כלי מקצתו מן העץ ומקצתו מן המתכת אם היה היה העץ משמש המתכת מקבל טומאה ואם היתה המתכת משמשת את העץ הכל טהור כיצד מפתח של עץ ושיניו ממתכת אפילו שן אחד ה&quot;ז מקבל טומאה היתה היא ממתכת ושיניים שלו מעץ הכל טהור:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה היתה של אלמוג וחותמו של מתכת ה&quot;ז אינה מקבלת טומאה:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;השן של מתכת או החותם מקבל טומאה בפני עצמו אם לא היה מחובר לעץ וכן המעבד והמזרה והמגוב והמסרק של ראש שניטלה אחד משיניהן ועשאה של מתכת הרי אלו מקבלין טומאה:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;מקל שעשה בראשו מסמר כמין רמון כדי שיהיה אוחז בו אינו מקבל טומאה עשאהו שלא תהיה הארץ אוכלת את העץ מקבלת טומאה:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;וכן מקל שקבע בו מסמרים כדי להכות בו מקבל טומאה שנמצא העץ משמש את המתכת עשאן לנוי אינו מקבל טומאה שהרי המתכת משמשת את העץ:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות כלים ד י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;וכן מנקיות של מתכת שקבען במקל או בדלת לנוי טהורות וכן כל כיוצא בזה משאר הכלים:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|טהרה|הלכות כלים|פרק רביעי|הלכות כלים ג|הלכות כלים ה|a704|10|62|4}}</text>
      <sha1>o6y6zc83iqttcy9uxcg1xw1vrezy9xj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קול התור ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>207282</id>
    <revision>
      <id>2937231</id>
      <parentid>2908340</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T00:44:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>109.67.100.241</ip>
      </contributor>
      <origin>2937231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36945" sha1="kzx10ez1rlt9lfdg8i76gdcrlr9ztoo" xml:space="preserve">{{קול התור}}
{{סרגל ניווט|קול התור||ב ב|ג|ד|}}
&lt;h2&gt;פרק ג - רמיזין קדישין באתחלתא דגאולה&lt;/h2&gt; 
&lt;div class=&quot;body&quot;&gt; 


&lt;p&gt; 
&lt;b&gt;תוכן הפרק:&lt;/b&gt; 
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
רמיזין קדישין בעקבות משיחא, ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא ליכא מידי דלא רמיזי במתניתין &quot;וכן ליכא מידי בעקבות משיחא דלא רמיזי במגלת סתרים -של רבנו&quot;. - בעמדנו על סף הגאולה דאתחלתא דנא של &quot;קול התור&quot; ואנו נתונים בחשכה, אין כהן ונביא אין אורים ותומים להורות לנו עיקרי המסלה ומכ&quot;ש פרטיה ופרטי פרטיה, וישלח לנו ה' את נהורא דמב&quot;י הוא רבנו הגר&quot;א שנחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבות משיחא ואת דרכי הגילוים בסוד &quot;מעשה וחשבון&quot; כמבואר בכתבי רבנו. - סיבת חזרתו של רבנו מדרכו לאר&quot;י ומצוותו לתלמידיו עפ&quot;י רמזים נפלאים. - בלימוד תורת הקבלה תלוי קירוב הגאולה עפ&quot;י רבנו הגר&quot;א.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
א) סייעתא דשמיא מיוחדת בקיבוץ גלויות באתחלתא דגאולה - העבודה וכל פרטיה וכל פרטי פרטיה &quot;יעודיה מועדיה ומיועדיה&quot; נרמזין בתורה בנביאים ובכתובים בחז&quot;ל שבנגלה ושבנסתר עפ&quot;י גילויים קדושים ומופלאים של רבנו הגר&quot;א שנשלח מן השמים לגלות רמזי התורה בהתקרב עקבתא דמשיחא דרך קץ המגולה, וכל רז לא אניס לי'. רבנו ידע על כל איש מישראל איה שמו ויעודו לישועת ישראל מרומז בתוה&quot;ק עפ&quot;י מעשה וחשבון בסוד &quot;שמא גרים&quot; בגמטריאות ונוטריקון. נ&quot;ב רמיזין קדישין (כמספר אליהו) ראה הגר&quot;א על יעודיו הוא.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
בעמדנו על סף הגאולה באתחלתא של &quot;קול התור&quot;, ואנו בחשיכה איו כהן ונביא אין אורים ותומים להורות לנו עיקרי המסלה ומכ&quot;ש פרטיה ופרטי פרטיה, וישלח לנו ה'. את נהורא דמב&quot;י, הוא רבנו הגר&quot;א, לגלות רמזי התורה בעקבות משיחא וכו'. מתוך כל קנ&quot;ו הבחינות של מב&quot;י כמובא לעיל פרק ב' חלק א' ומתוך הפסוקים שבהם צפונים יעודיו של רבנו בעקבות משיחא ובסמוך להן - יש לנו ללמוד הרבה על דרך עבודתנו באתחלתא דגאולה והם לנו כאורים ותומים וכשלחן ערוך ב&quot;דור אחרון&quot; בסוד אחרית הימים בעהי&quot;ת, על פי כוונת: למען תספרו לדור אחרון תספרו לשון ספירה היינו חושבנא.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
רבנו מדבר באריכות בהרבה מחבוריו שכל הפנימיות של תוה&quot;ק, האורות העילאין כל כוונות התורה שבכתב וכל התורה שבע&quot;פ, כל העולמות וכל הנבראים העליונים והתחתונים צפונים הם ברמזין בתורה ובחז&quot;ל. ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא ליכא מידי דלא רמיזי באורין, ליכא מידי דלא רמיזי במתניתין, וכן ליכא מידי בעקבות משיחא דלא רמיזי במגלת סתרים של רבנו. וכל הרמזים כלולים במספרים לפי סוד &quot;המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא&quot; היינו שכל נברא מהנבראים יש לו מספר יסודי בפני עצמו והיעוד של כל אחד מהם לפי שמו ומספרו היסודי נרמז בתורה בסוד מעשה וחשבון היינו בחושבנא שבאותיות התורה בגימטריאות ונוטריקון. וכאמרם: לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ אל תיקרי שמות אלא שמות. פרפראות לחכמה, הם הכלים המקבלים את הסגולות העליונות מעולם האצילות במלויין ומלויין דמלויין עד אין סוף, וכל יצירה וכל אדם לפי תפקידיו הכלליים והפרטיים מרומזין בשמו של כל אחד ומרומז בתורה במספר גימטריאות. רבנו בביאורו לספרא דצניעותא כותב בלשון זה &quot;והכלל כי כל מה שהיה הוה ויהיה עד עולם הכל כלול בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל, ולא הכללים בלבד אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט, וכל מה שאירע לו מיום הולדו עד סופו וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו וכן של כל מין בהמה וחיה וכל בעלי חי שבעולם וכל עשב וצומח ודומם וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם בכל מין ומין ואישי המינים עד לעולם ומה שיארע להם ושרשם, וכן כל מ&quot;ש באבות ומשה וישראל כולם הן בכל דור ודור שכולם מתגלגלים ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע, וכן כל מעשיהם מאדה&quot;ר עד סוף התורה הוא בכל דור כידוע למבין וכ&quot;ה בכל אדם ואדם לבד כמו שהתחיל לבאר במדרש הנעלם ברמז. וכל זה נכלל כלו בפרשת בראשית עד נח כמ&quot;ש כאן בסע&quot;ד&quot; וכו'. 
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ב) רבנו הגר&quot;א נשלח מן השמים לגלות רמזי התורה בהתקרב עקבתא דמשיחא &quot;יעודים מועדים ומיועדים&quot; עד הקץ האחרון, - רמזי גימטריאות עפ&quot;י הגר&quot;א. ורואים אנו שכמעט כל החידושים והגילויים של הגר&quot;א בחיבוריו בתורת הקבלה העולים לאלפים עשה סמוכין של רמזים נפלאים שהוא גילה אותם ברוח קדשו וכל זה זכו לו מן השמים כדי לגלות את עקבות דמשיחא בעתה כי הכל בדלא זכו עסקינן.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ג) על כל איש ישראל לעשות בכל כוחו להשיג את דרגת המספרים העילאים הצפונים בשמו בחושבן גימטריאות המרומזים בתורה על השליחות היחידאית של כל אחד, איש על דגלו באותות לבית אבותיו, ועל דא נאמר: יגדל נא כח אדנ-י וכו' והוא המעשה והחשבון שנאמר בקהלת ט' עפ&quot;י הכתוב בתקוני זהר חדש (תקונא עד א) וביאור רבנו הגר&quot;א שם2. ועל כל אחד להשיג את חשבונות וגימטריאות שמו שאם לאו עלול הוא להנתן לגלגול חדש לתקן מה שהחסיר בזאת בגלגול זה דמאן דלא ידע בגימטריאות וחשבונות שלו הצפונים בשמו עתיד לנחתא לשאול, ובביאורי רבנו שם בתקוני זהר חדש (ביאור הגר&quot;א בתקוז&quot;ח שם) - שישיג בחשבון שלו בכח התלויין ביד, וזה כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אין מעשה וחשבון בשאול, היינו שבשאול לא תוכל עוד להשיב את ה&quot;מעשה וחשבון&quot; זה, והטעם הוא כי על יסוד ידיעה זו ידע כל אחד איך לקיים את שליחותו היחידאית בעולם הזה וככל אשר מתקרבין עקבות משיחא מתגלין יותר רמזי הגימטריאות שבהם צפונים סודות היעודים הכלליים והפרטיים ועלה איתמר כל גיא ינשא וכו' ואיהו גימטריאות פרפראות לחכמה כמובא בזוה&quot;ק (תיקונא שבעין) וע&quot;ז אמרו חז&quot;ל חכמת סופרים וכו' כביאור רבנו שם.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
חשבון ומעשה גימטריאות פרפריא לחכמה, פרפריא היינו כלים פ&quot;ר דינים פעמיים תכונת הגימטריאות היא כל סגולה של האורות העילאים מלובשת במספר מיוחד, כל מספר כלול באותיות הצרופות בתיבות המדברות על ענין אותה סגולה ותפקידה בעולם העשיה, העולם התחתון וכלולה בפסוקים בתורה ובנ&quot;ך, כל שליחות המעשה ושמו של השליח בכל דור ודור מלובשים ונאחזים במספר הגימטריא המרומז בפסוקים של ענין השליחות ושם השליחות לפי שרש נשמתו וזכות אבות המיועד לכל אחד. וזהו הפסוק המוציא במספר צבאם (ישעי' כ&quot;ו) היינו כל צבא במספר המיוחד. לכלם בשם יקרא היינו הכלול בשמו של הנברא. אשרי האיש המשיג ומגיע בכח ידו ומעשיו הטובים. &quot;מעשה וחשבון&quot; זה כפי ביאור רבנו שלא יפול בשאול היינו גלגול חדש ח&quot;ו. אשרי כל המשיג בכח מעשיו את דרגת שליחותו הצפונה בחשבונות שמו, אשר כל זה יתגלה לפניו בעולם האמת, אך מוטב שישיג ידיעה זו בחייו בכדי שיהיה יותר חזק בשליחותו היחידאית בעולם הזה כי גדול המצווה ועושה וד&quot;ל.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
הדרכים להשיג הידיעות האלה, ראשית כל ע&quot;י המעשים עצמם וכו' ועפ&quot;י גורל הגר&quot;א בסוד &quot;מעשה וחשבון&quot; וסוד גביע הכסף וכן כוונת הפסוק &quot;ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם&quot; היינו מעשה וחשבון במובן הנ&quot;ל, יד היינו בכח ידך, ושם היינו החשבון הנתון בשמו של כל אחד העוסק בבנין ירושלים. וכן כל עיקרי הכוונות של בנין ירושלים צפונים ברמזי גימטריאות עפ&quot;י חז&quot;ל (בבא בתרא ע&quot;ה) בקשר לפסוק פרזות תשב ירושלים וענין טפף גינאות וכו', כולם הם רמזי גימטריאות כפירוש רש&quot;י שם. ולבי אומר לי בבירור שאילו לא נוצרתי אלא כדי להשיג כוונת הגמרא שם - כדאי הוא לנו, כאשר אבאר אי&quot;ה בפרק ז' הבא.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
כל הרואה סימני רמזין בפסוקי תנ&quot;ך וחז&quot;ל לשמו וליעודו, חובתו להתחזק בהם בכל כוחו וחפצו כי לכך נוצר ולכך באה נשמתו לעולם הזה, עולם העשיה.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ד) רבנו הגר&quot;א כתב הרבה על דרכי האתחלתא דגאולה בעקבתא דמשיחא וצונו הרבה להתחיל באיתערותא דלתתא. בחבוריו הקדושים בתורת הנסתר ג&quot;כ ברמיזין עמוקים ורק בדרך צפנת פענח, היינו גלוי הנסתר. ולרבים מתלמידיו, אלה שראה בהם סימנים מובהקים שהם ראויים ורצונם חזק לעלות לקודש, גילה להם עיקרי הרמזים הנוגעים ל&quot;יעודים מועדים ומיועדים&quot; בדרכי האתחלתא, וביחוד במי שראה בו הדרגא הגבוהה של טצ&quot;ץ ביסוד, שהיא הדרגא הכי גבוהה בטוריא דמשיח בן יוסף (והוא גם בן צור מחצבתו של רבנו) אשר לו גילה גם את סוד טצ&quot;ץ עקבות משיחא ואת סוד &quot;קול התור&quot; עד הקץ האחרון ועל כל אחד לעשות ולקיים לפי סוד הרמזים כי לכך נוצר.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
עקבתא דמשיחא, כל דרכיה באיתערותא דלתתא וכל פרטיהן ופרטי פרטיהן מרומזין בתורה בנביאים ובכתובים ובחז&quot;ל בנגלה ובנסתר, כל יעודיה מועדיה ומיועדיה מרומזין בתורה וכו' עפ&quot;י רבנו הגר&quot;א.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא ואפילו משה רבנו ע&quot;ה כו' עפ&quot;י חז&quot;ל (חולין קל&quot;ט) כלומר אפילו משה רבנו אשר שמו כתוב בתורה במפורש במספר רב, בכל זאת צריך שמו להיות גם ברמז נסתר כמו כל אחד מישראל, ועפ&quot;י הגמ' שם מרומז שמו של מרע&quot;ה בפסוק: בשגם הוא בשר, ופירש&quot;י שם &quot;בשגם&quot; בגימ' &quot;משה&quot;, ורבנו הגר&quot;א הוסיף לזה עוד רמז נפלא &quot;בשגם הוא בש&quot;ר&quot; בחושבנא &quot;ששים רבוא&quot;. כי מרע&quot;ה שקול כנגד ששים רבוא.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ה) לרבנו נגלו כל שבילי דרקיע כל רז לא אניס ליה הכל ראה בגוונין נהירין מזיהרא עילאה, בכל מעשה בראשית ומעשה מרכבה בשבילי דרקיע וכן כל הפרטים בסוד &quot;קול ישועה&quot; שבה צפונים, יהושע בן נון, עקיבא בן יוסף ועזרא ונחמיה. רבנו ידע בתורת משיח צדקנו זו תורת ארץ ישראל כנרמז לו מיעקב אבינו וזהב הארץ ההיא טוב, שנתקפלה בו כל ארץ ישראל ובה תורת הגאולה התחתונה והעליונה, לו נתגלו שלשת דרגות היסוד של יי&quot;ן י'שרים, י'ראים, נ'ביאים מזיהרא עילאה, שעבר מרוחם הקדושה של האריה&quot;ק ז&quot;ל ותלמידו הר&quot;ח ויטאל לרבנו הגר&quot;א בשנת ת&quot;ק תחילת השעה הראשונה של אור בוקר יום הששי באלף הששי אשר אז החל רוח אלקים, רוחא דמשיחא לפעם ברוח קדשו, (ואז היה רבנו בן עשרים שנה).
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ו) בְּעִקְבֵתַא דִמְשִׁיחַא מתגבר הַסִטְרַַא אחְרַא בַּכֹּל, ביחוד לגבי פנימיות התורה ונגד גילוי הסודות של חשבונות הגמטריאות הנוגעים לעקבות משיחא אשר על זה כוונת חז&quot;ל חכמת סופרים תסרח, כביאור רבנו הגר&quot;א, ועל זה נאמר אשר חרפו עקבות משיחך. אך בהגיע הקץ האחרון, קץ הימים, יקוים הנאמר כל גיא ינשא אינון גימטריאות וכו' כאמור בזהר הקדוש וביאור רבנו שם (תקוני זהר דף קל&quot;ט) חכמת סופרים תסרח והוא מחולל מפשעינו (ישעיה נג) שנאמר על משיח בן יוסף

&lt;p&gt; 
ז] רבנו הגר&quot;א ידע היטב על כל איש ישראל המיועד בשליחות שמים, ישועת ישראל, וקבוץ גליות, איפה שמו מרומז בתורה בנביאים ובכתובים איש על דגלו באותות לבית אבותיו, וכל ידיעותיו של רבנו ברוח קדשו סמיכין על רמיזין קדישין בתנ&quot;ך ובחז&quot;ל בנגלה ובנסתר, ועל עצמו אמר רבנו שבתורה מרומז שמו בפסוק &quot;אבן שלמה&quot; וצדק (בסוף פ' תצא) ראשי תיבות אליהו בן שלמה (שם אביו שלמה זלמן) ובפסוק השני לזה כתוב על מחית עמלק ומיד אחרי זה כתוב: &quot;והיה כי תבוא אל הארץ&quot; היינו קבוץ גליות וזה מושווה להפסוק והיה כי תבואו אל הארץ ונטעתם, לקיים מצוות התלויות בארץ, אשר קבוץ גליות תלויה בברכת השנים לפ&quot;י חז&quot;ל בגמרא (מגילה י&quot;ז וסנהדרין צ&quot;ח) ענין קץ המגולה שזה היה שאיפתו הגדולה של רבנו. גם בהפטרה של אותה פרשה (כי תצא) ראה את שמו ויעודו בפסוק &quot;ברחמים גדולים אקבצך&quot; (העולה אליהו בן שלמה זלמן). ובפסוק &quot;בשלם סוכו ומעונתו בציון&quot; בזה ראה שמו בחושבנא &quot;אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב&quot; (סוכו לפי הכתיב) אין יעקב שלם אלא בארץ ישראל ויבוא יעקב שלם, שלם סכותה. ואת יעודו הגדול טצ&quot;ץ [999] בנהורא דמשיח בן יוסף בסוד טצ&quot;ץ [999] ביסוד היינו תתקצ&quot;ט [999], מספרו הגדול של משיח בן יוסף, ראה בזה רמז בשמו (שעולה כמספר ארבעה דורותיו עד אב זקנו רבי אליהו חסיד (תתקצ&quot;ט)). וכן בפסוק &quot;עת כנוס&quot; ובבטוי חז&quot;ל &quot;מעלין בקדש&quot;, ובפסוק &quot;עפרה יחננו&quot;, ועוד הרבה רמזין ראה רבנו בתנ&quot;ך על שליחותו הקדושה באתחלתא דגאולה, נ&quot;ב [52] רמיזין קדישין כמנין אליהו, וכל רמז היה גדול וקדוש בעיניו כאורים ותומים עפ&quot;י חז&quot;ל &quot;שְׁמַא גַרִים&quot; היינו השם גורם לכל אחד לדעת את שליחותו מן השמים.

&lt;p&gt; 
ח) &quot;קול התור&quot; כנודע ראה בזה רבנו יעודו הגדול בפסוק &quot;עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו&quot;, קול התור זה יהושע, תור זה משה רבנו (כמובא לעיל פרק ב' (סימן קמא) בחינה קול התור) בתחילה ראה רבנו שהוא בחינת יהושע כפי שרמוז בתורה בפסוק אבן שלמה (סוף פרשת תצא) אליהו בן שלמה, ואחרי פסוק זה מחית עמלק וזה תפקידו של יהושע היינו מסטרא דשמאלא והוא ביעודו דמשיח בן יוסף (ביאורי הגר&quot;א לתקוני זוהר חדש  דף כ&quot;ז על הפסוק שמאלו תחת לראשי) ורבנו גם כן כותב כי אבן שלמה מסטרא דשמאלא (היינו מדת הדין). ומיד אחר זה הפסוקים והיה כי תבוא אל הארץ ומכיון שהיה אז רבנו מסטרא דיהושע היינו בחינת משיח בן יוסף נסע לארץ הקודש אך בדרך הנסיעה עלה בדרגה דתפארת, מעליתא דמשה רבנו עליו השלום בראותו שמו מרומז בפסוק &quot;ברחמים גדולים אקבצך&quot; ששייך למשה רבנו עליו השלום ושמו עולה כך (לעיל פרק זה סעיף ז') וכן ב&quot;קול התור&quot; כי גם &quot;תור&quot; עולה כך בחושבנא, ולכן ראה שאין לו רשות להכנס לארץ ישראל ורק למסור הדבר לתלמידיו מבחינת יהושע, להתחיל בקבוץ גליות וזוהי מלחמה לה' בעמלק מדר דר. אחד מתלמידיו קבל ממנו רמז מופלא בפסוק זה &quot;מדר דר&quot; שבזה מרומז שמו ב-ג' דורות וגם רמז במלים &quot;קול התור&quot;.

&lt;p&gt; 
רבנו נולד בשנת ת&quot;ף באלף הששי, ראה בזה סימן המרומז ותקח מרים התף בידה נגד ה&quot;סִטְרַא אַחְרַא&quot;. יעודו של הגר&quot;א מרומז בתורה בפסוק אבן שלמה, בפרשת כי תצא, היינו במאה הששית שבאלף הששי רבנו השיג נהורא דמשיח בן יוסף בהיותו בן כ' שנה בשנת תַּ&quot;ק היינו מהשעה הראשונה של אור הבקר באלף הששי מאז החל דור אחרון מאז זכה לגילוי יעקב אבינו ונתגלו לו רזין דרזין של כל עקבות משיחא באתחלתא דגאולה עד קץ הפלאות ועד בכלל באחרית הימים.

&lt;p&gt; 
רבנו ראה ברוח קדשו שהוא עלה לדרגת טצ&quot;ץ ביסוד ושפעו, שפע הטוב, מתחלק לשנים בקו המשוה של שני צבאות תַצַ&quot;ט וּפַלְגַא[499.5] בימינא וְתַצַ&quot;ט וּפַלְגַא[499.5] בשמאלא, הכולל יחד אלף פחות אחד[999], אשר הוא צנור הטוב, הכח הכי גבוה למלחמה בסִטְרַא אַחְרַא. על עצם הענין כתב רבנו בסוד האותיות (ספר לקוטי הגר&quot;א) וראה בזה רמזים גדולים לשמו כמובא לעיל סעיף ז'.
&lt;p&gt; 


ט) ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא ובמתניתין, כל נברא רוחני או גשמי ויעודו הן מצד הקדושה והן להבדיל מצד הטומאה, וזה מה שאמרו חז&quot;ל (חולין קל&quot;ט) כי משה רבנו נרמז בתורה והוא הגדול שבקדושה, ולהבדיל גם המן נרמז בתורה והוא הגדול שבטומאה, וכן כל הפרטים ופרטי הפרטים של כל נברא ושל כל איש באותות לבית אבותיו גם לפי שמו המקובל בין ההמון נרמזים בתנ&quot;ך ובחז&quot;ל.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
כלל גדול הוא ברמזי נוטריקין וגימטריאות, כל רמז המרמז להנרמז צריך להיות במלה או בפיסקא המפורשת בתנ&quot;ך או בחז&quot;ל ככתבה וכלשונה, וכל נרמז הבנוי על פיסקא של הרכב מילים שאינו נמצא בצורתו בתנ&quot;ך או בחז&quot;ל אין לו שום ערך ברמיזין קדישין. כלל זה הוא בנוגע ליסוד המרמז שהוא הקולט והמאחז, שיסודו הוא רק בתנ&quot;ך או בחז&quot;ל כל דבר כלשונו וככתבו ממש, אבל מה שנוגע להדבר הנרמז - הענין או האדם יכול להיות גם לפי השם המקובל בין ההמון הן של קדושה והן של חולין כי קול המון כקול שד-י.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
י) כל איש ישראל יש לו שורש למעלה בשמו לפי שורש נשמתו וזכות אבות וכנודע שהשם הנקרא לילד בהולדו לא באיקראי הוא אלא מה שהושם בפי אביו משמים לפי שורש נשמתו, ולכל אחד לא פחות משבעה מספרים וכולם מרומזים בתנ&quot;ך או בחז&quot;ל ולפעמים גם בשניהם בסוד מעשה וחשבון עפ&quot;י ביאור רבנו בתקוני זוהר חדש. שבעה המספרים, בסוד על אבן אחת שבעה עינים, באים איש על דגלו באותות לבית אבותיו (לדוגמא: יוסף בן יעקב, יוסף בן רחל, יוסף בן יעקב ורחל, יוסף בן יעקב בן יצחק, יוסף בן יעקב בן יצחק בן אברהם, יוסף... בצירוף שם משפחתו, יוסף... בצירוף שם מלאכתו, כפי שנקרא בפי ההמון). כל אלה שייכים לצד הנרמז והנקלט בשויונם המספרי לצד המרמז והקולט של כל אחד הנמצא בתנ&quot;ך ובחז&quot;ל כאמור לעיל.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
מקור המקורות של המספרים היסודיים הוא בעשרת הנבראים הראשיים שהם עשר הספירות שכל אחד מהם מיוסד על מספר יסודי עצמאי ולכן נקרא כל אחד בשם ספירה ובסוד ספי&quot;ר, והם הראשונים בכוונת הפסוק המוציא במספ&quot;ר צבאם כנודע. וכן כל הענין של צירוף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
רבנו היה נוהג לדייק בשמו של כל אחד כמו שמובא בגמרא על ר' מאיר (יומא פ&quot;ג) בענין ההוא אכסנאי ששמו הי' &quot;כידור&quot;, כי דור תהפוכות וכו' ונראה כי ר' מאיר הרגיש שאותו האיש נדבק בקליפת עמלק שכך הוא בחושבן, כי דרכו של עמלק להתהפך באחיזת עינים כנודע. ומעשה שהיה בפני: פעם הכיר רבנו באחד מתלמידיו כי רוח עצבות זרה שולטת בו וישאלהו על שם משפחתו ויאמר לו כי שם משפחתו הוא מאלין ויאמר לו רבנו לשנות מיד את השם הזה שהוא בגימטריא כמו שם הס&quot;מ (סמאל).
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
יש לפעמים אשר דוקא צדיק גדול מאנשי מעשה נושא בתוך שמו אחד המספרים שהוא בדומה לאחד המספרים של כוחות הטומאה בחינת זה לעומת זה עשה אלקים, עפ&quot;י ביאור חז&quot;ל, כדי שכח הקדושה יכריע את כח הטומאה הנגדי כמו המספר של &quot;תורה&quot; נגד המספר של הס&quot;מ ובת זוגו, וכמו &quot;שלום&quot; נגד &quot;עשו&quot; ובדומה לזה כנודע.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
בענין הפסוק &quot;אבן שלמה&quot; וצדק, שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו כמבואר לעיל (פרק זה סעיף ז') - שאלתי את פי רבנו על שמו השני של אביו ב&quot;אבן שלמה&quot; (&quot;כי שמו של אבי הגר&quot;א הוא שלמה זלמן) ויען לי בלשון זו: &quot;בנשאר אחרי ראשי תיבות של שני השמות ב&quot;אבן שלמה&quot; תמצא&quot;, מיד הבנתי שהכוונה היא שראשי התיבות של אבן שלמה, היינו א&quot;ש, בהם מרומז השמות &quot;אליהו שלמה והנשאר מהם, היינו האותיות &quot;בן&quot; &quot;למה&quot; בגימטריא &quot;זלמן&quot; את זאת השיב לי בכדי לחזק את רוחי ביעוד הקדוש.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
&quot;ברחמים גדולים אקבצך&quot; (ישעיה נ&quot;ד) שבזה ראה רבנו רמז לשמו כמבואר לעיל וכן בפסוק הרחיבי מקום אהלך שבאותו פרק ראה רבנו יעוד גדול בשלשת קוי היסוד האמור שם &quot;הרחיבי, האריכי, חזקי&quot; העולה בחושבנא כמו &quot;ברחמים גדולים אקבצך&quot;. ורבנו האריך בזה שכל אלה הם בטוריא דמב&quot;י וכבר נודע חלומו הנפלא של רבנו בדרך נסיעתו לארה&quot;ק בפסוק עומדות היו רגלנו &quot;בשעריך ירושלם&quot;.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
יא) הדרכים להשיג ולמצוא את שמו ויעודו של כל אחד מישראל ברמזי כתבי הקדש בסוד &quot;כח ידך לעשות במעשה וחשבון&quot; כאמור לעיל הם : א) לפי סוג מעשיו מעשי חסד וישועה להכלל ולהפרט וחיזוק תוה&quot;ק. ב) עפ&quot;י הנטיה המיוחדת של כל אחד ללמוד ענין מיוחד בתורה, מסכת מיוחדת לימוד תורת הנסתר וכו'. ג) עפ&quot;י סבלו המוסרי המיוחד או הצלחתו המיוחדת בענינים הרוחניים והגשמיים של כל אחד ואחד. ובנוגע לשליחות שמים יחידאית של כל או&quot;א בעבודת קבוץ גלויות בכל עבודה שהיא במצות ישוב ארה&quot;ק יוכל כל אחד למצוא את שמו ויעודו בפסוקים שבהם כלולים וצפונים קנ&quot;ו הבחינות והכינויים של משיחא דאתחלתא משיח בן יוסף, הנמנים לעיל פרק ב' בסייעתא דשמיא. ורק בענין של שאלה קשה הנוגעת להכלל בעניני ישוב הקדש אפשר להשתמש גם בגורל הסודי הגדול שעפ&quot;י רבנו הגר&quot;א - הגורל &quot;פלש&quot;ץ&quot; (פתחו לי שערי צדק), ע&quot;י יודעי חן, המיוסד על מטמוני&quot;ם של גימטריאין ונוטריקין וסימנך &quot;שערי צדק&quot; בחושבנא. ואין להשתמש בשם סודי זולת בשעה חמורה להצלת הכלל וישוב הקודש, ומכש&quot;כ למנוע חילול השם, וזאת לעשות רק בדרך תקוני צפנת פענח ולפחות ע&quot;י שלשה צדיקים מסוד אשרי כל חוכי ל&quot;ו. 
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
יב) התגלות רמזי התורה הולכת ומתקדמת יחד עם עקבות משיחא בארצנו הקדושה עד גילוי כל רזי התורה בדור האחרון, וזוהי תורת משיח צדקנו כי מציון תצא תורה, היינו גילוי גנזיה ורזיה במהרה בימינו. וכלל גדול הוא עפ&quot;י רבנו שכל לימוד הפשט שאינו מתאים להסוד - הפשט אינו נכון. לימוד תורת הקבלה הוא בצנעא ובהכנעה וסימן לדבר: &quot;השתחוו לה' בהדרת קדש&quot; ר&quot;ת (משמאל לימין) קבל&quot;ה. אבל תורת ההלכה היא בגלוי וסימן לדבר: &quot;הריעו לה' כל הארץ&quot; ר&quot;ת (מימין לשמאל) הלכ&quot;ה.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
ובעקבות משיחא מתחילים הגילויים קמעא קמעא בדרכי האתחלתא דגאולה כאילת השחר עפ&quot;י חז&quot;ל במדת הקבוץ גליות וביעור רוח הטומאה מן הארץ ע&quot;י ישובה והקמת אנשי אמנה, כי תכלית הגאולה בכללה היא גאולת האמת וקידוש ה' כמבואר בפרקים הקודמים. גאולת האמת משמעותה בשתים - כפשוטה, וגאולת חכמת האמת. ולכן מתגדלת המצוה והחובה הקדושה לעסוק בלימוד תורת הקבלה, באשר בה גילוי רזי התורה שהוא ביעודו הקדוש של משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף שעל ידו קיבוץ גליות, וע&quot;י זה מתקרבת הגאולה עד שלמותה הגמורה ע&quot;י משיח בן דוד ומרע&quot;ה בב&quot;א.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
עוד בילדותו החל רבנו הגר&quot;א לעסוק בלימוד תורת הנסתר, אחרי שהש&quot;ס ופוסקים וכו' היו שגורים אצלו כנודע. ומאז כבר עסק בעמקות נפלאה בגילוי רמזי התורה כאמור לעיל בעודנו נער בן י&quot;ד שנה בערך קבל הרבה בתורת הנסתר גם מאת גדולי קהלתנו בשקלאוו שארי אביו אב זקננו הרש&quot;ז בה&quot;ר צבי וה&quot;ר אלי צייטליס. ובמיוחד התעסק הרבה בסוד צרופי אותיות בחכמת היצירה. וכפי ששמענו מפי קדשו, גם כוונתו בזה היה בכדי להשיג ולדעת איך ליצור כוח גולמי בע&quot;ח - להכריע בו את הס&quot;מ בשערי ירושלים ולשם כך התחיל עוד בילדותו לעשות נסיון נורא ביצירת גולם כנודע.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
אספרה אל חוק מעט מזעיר, עד כמה שיש לנו רשות לספר, והוא ענין החזון הנשגב, מחזה שדי מופלא שחזה רבנו הגר&quot;א זמן קצר אחרי שחזר מדרך נסיעתו לארץ הקדושה בשנת תקמ&quot;ב. רבנו היה אז שרוי בדאגה עמוקה ובמבוכה נפשית שקשה לתאר. מצד אחד ראה ברוח קדשו את השליחות הגדולה שהוטלה עליו מן השמים לעורר ולהתחיל בקיבוץ גליות בפועל, ומצד שני ראה את הסכנות הנוראות הכרוכות בענין זה, הן .בנסיעות לאר&quot;י והן בתנאי ההתישבות, - בזמן שארץ ישראל היתה מדבר שמם, מחלות מדבקות שוררות בה ומלאה שודדים פראי בני אדם וכן שאלת הצרכים, צרכי הכלכלה וצרכי הפרנסה וגודל האחריות בענין זה בדרך טבעית. הוא היה שרוי במבוכה כזאת שלא ראינוה אצלו מימיו, הרבה להתפלל בצום ובכי לקבל עצה ברורה מן השמים, עשה מה שעשה בתיקונים סודיים וכו'. אכן, הוא נענה במחזה גדול וקדוש בגילויי עילאיים, גילוי יעקב אבינו בסוד &quot;אחרית הימים&quot; וכו' (הערת המעתיק: כאן יש
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
להזכיר מה שהגאון ר' חיים מוולוזין תלמיד הגר&quot;א כותב בהקדמתו לביאורי הגרא על ספרא דצניעותא שלהגר&quot;א היה גלוי יעקב אבינו ואליהו הנביא)24. באותו המחזה הקדוש אמרו לו פסוקים רבים שבהם מדובר ע&quot;ד הבטחות טובות בענין ישוב ארץ ישראל ובהם רמזים בשמו, ביניהם הפסוקים האלה: &quot;אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו&quot; ונרמז לו שהמלים &quot;וישרון בחרתי בו עולות: כשמו בשלשה דורותיו &quot;אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב&quot; ובזה ראה בפעם הראשונה את יעודו בתפקיד הגדול של משיחא דאתחלתא, כי &quot;ישרון&quot; בגימטריא &quot;משיח בן יוסף&quot; ') וכן בפסוק &quot;בשלם סוכו ומעונתו בציון&quot; עולה כמנין &quot;וישרון בחרתי בו&quot; (מדובר על זה באריכות לעיל פרק ב' ופרק ג'), ובסופו של אותו פרק ישעי' מ&quot;ד שבו ראה רבנו את יעודו בטוריא דמב&quot;י בפסוק וישרון בחרתי בו, - מדובר גם על תפקידו של כורש האומר לכורש רעי וכו' ורבנו כתב שאתחלתא דגאולה באה בתפקידו. המחזה הנשגב הזה עודד מאד וחיזק את לבו של רבנו, מאז חדלו להטרידו הפקפוקים בדבר בעיות הקשיים והסכנות הטבעיות שאודותם דאג לפני כן.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
בגילוי זה עלה במוסכם למסור לרבנו הגר&quot;א את השליחות הנשגבה של החזרת חמשת הואוין שיעקב אבינו נטל משמו של אליהו הנביא למשכון שיבוא לבשר גאולת בניו כמובא במדרש. תחילה ה' הואוין זעירין, שכן כל מלוי הוא במדת הדין כדרך האתחלתא דגאולה שהיא במדת הדין. ועי&quot;ז ניתן הכח לרבנו להכשיר את האתחלתא בקיבוץ גלויות עד כדי להגיע לידי שלמות האתחלתא עפ&quot;י הכתוב הנני שולח לכם את אליה הנביא וכו'. יעודו זה של רבנו נרמז לו אז גם בפסוק &quot;אבן שלמה וצדק&quot;, שבזה צפון שמו &quot;אליהו בן שלמה&quot; כנודע בסוד ב&quot;ן, שהוא כמספר אליהו השלם. אחרי שרבנו חזר מדרך נסיעתו לאר&quot;י בשביל שלא נתנה לו רשות מן השמים כנודע, מסר יפוי כח זה לאחד מתלמידיו בן צור מחצבתו ששמו עולה כמספר חמש פעמים ואו בדרגא דזעיר לע&quot;ע.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
הענין שאומרים על רבנו הגר&quot;א שהיה נוסע ממקום למקום כדי לערוך גלות לעצמו וכו' לא נתפרש כראוי, מטרתו של רבנו הגר&quot;א היתה בעיקר להתחקות על מעשי בני אדם מבני עמנו והתנהגותם בדרך המדות. כפי שכתב רבנו שלא נברא האדם אלא לשם שבירת המדות הרעות, לתקן עצמו ולתקן אחרים במדות תוה&quot;ק. ואמנם, בכל מקום שבא רבנו לא התגלה לשום איש והסתיר את עצמו להיות נראה כאחד הפשוטים בעם, אך לפני עזבו את המקום התגלה במקצת לרב הקהילה וליחידי סגולה שבמקום והעיר להם ע&quot;ד התקונים שמצא לנחוץ לתקן בקהילתם בנוגע למדות, לתורה ולמעשים טובים. ועם זאת היה מעיר ומעורר מאד ע&quot;ד ההתכוננות לקבוץ גליות בהסברה מרובה כי &quot;עת לחננה כי בא מועד&quot; וכו'.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
כל תלמידיו של הגר&quot;א, שהבטיחוהו נאמנה לנסוע לארה&quot;ק ולהתמסר לעבודת ישוב הקדש גלה להם רבנו מסודות דרכי האתחלתא דגאולה בסוד &quot;יעודים מועדים ומיועדים&quot;י לפי הכתוב &quot;הנצנים נראו בארץ&quot; ברמיזין קדישין הצפונים בדברי הנבואה וחז&quot;ל. אך את הסוד הגדול של קץ האחרון, קץ הימין שע&quot;ז מדבר רבנו באריכות ב&quot;ספרא דצניעותא&quot; ומשביע בה' אלקי ישראל שלא לגלות זאת, - גילה בזעיר אנפין לאחדים מתלמידיו שהבטיחוהו נאמנה לנסוע לארה&quot;ק ולעסוק בקיבוץ גלויות ואת סוד קץ הימין פתח קץ הפלאות לאחד מבני צור מחצבתו. עוד רמיזין בענין זה עד כמה שיש לנו רשות לדבר על גלויים בדרך צפנת פענח ידובר אי&quot;ה בפרק ה' הבא בד&quot;ה לכל זמן ועת לכל חפץ בסעד&quot;ש.
&lt;/p&gt; 

&lt;p&gt; 
 
&lt;/p&gt;</text>
      <sha1>kzx10ez1rlt9lfdg8i76gdcrlr9ztoo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ב ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>251349</id>
    <revision>
      <id>2937213</id>
      <parentid>1323234</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:53:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2870" sha1="0nj9h1wxmx9oslyh0lhrl0a0y7evbyq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ב|ד}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{פרשן על פסוק|נחמיאש|משלי|ב|ג|ד|ה}}
&lt;/noinclude&gt;

'''אם תבקשנה ככסף וכמטמנים תחפשנה''' — האמת כי החכמה טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה, אבל מצינו גדול נתלה בקטן, כמה דאת אמר: &quot;כאריה ישאג ([[הושע יא י]]), ומה טעם? לפי שאין אצלנו שאגה גדולה משאגת האריה, אנו ממשילים ואומרים &quot;כאריה ישאג&quot; כלפי מעלה. כן לפי שטבע בני אדם לאהוב הכסף והמטמונים, על כן הזהירנו לאהוב החכמה כאהבתם, ואף על פי שהחכמה גדולה מהם מאד.

דבר אחר: הפרשה מדברת במתחנכים ללמוד, והם יחשבו הכסף והמטמונים גדולים מחכמה, על כן מזהירם לבקשה ככסף ולחפשה כמטמונים; והם מעצמם, כשיבואו בשביל החכמה, ידעו כי תוספת יתרה יש לחכמה על הכסף והמטמונים.

דבר אחר, טעם הפסוק: '''אם תבקשנה ככסף''' כבקשת המון העם את הכסף, וכאהבתם המטמונים תחפשנה; ונמצאת אומר, '''ככסף וכמטמונים''' אינו חוזר על המוזהר בכך.

ויש מפרשים, '''אם תבקשנה ככסף''', כמו הסוחרים המתעסקים בענייני העולם, שלא יחושו אם יסחרו עם מי שיהיה, בין עני בין עשיר, רק מגמתם להרוויח. כן איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: &quot;מכל מלמדי השכלתי&quot; ([[משנה אבות ד א]]); שכשם שצריך אדם להזהר בסלעו שלא תאבד, כן צריך להזהר בתלמודו שלא תאבד, וכמה דאת אמר: '''אם תבקשנה ככסף''', מה כסף קשה לקנותו, אף דברי תורה קשה לקנותם. או: מה כסף קשה לאבדו, אף דברי תורה קשים לאבדן? תלמוד לומר: &quot;לא יערכנה זהב וזכוכית&quot; ([[איוב כח יז]]); קשים לקנותן כזהב, ונוחים לאבדן כזכוכית (ע&quot;פ [[חגיגה טו א]]). עד כאן.

ובמסכת [[ברכות לב ב|ברכות]] פירש, תנו רבנן: ארבעה צריכין חיזוק, ואלו הן: תורה ומעשים טובים ותפילה ודרך ארץ. '''ובמדרש''': '''אם תבקשנה ככסף''' – אם אין אתה הולך אחריה, אף היא אינה באה אחריך. תמן תנינן ([[משנה אבות ד יח]]), רבי נהורי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך; לפיכך שלמה אומר: '''אם תבקשנה ככסף'''.</text>
      <sha1>0nj9h1wxmx9oslyh0lhrl0a0y7evbyq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה שבת ב ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>252153</id>
    <revision>
      <id>2937183</id>
      <parentid>2908803</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T17:51:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Omeritzics</username>
        <id>27779</id>
      </contributor>
      <origin>2937183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5342" sha1="fzqc02yc8nnevdk7u6k1lvglziqtevk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג|משניות=7}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין? 
:אֵין מַדְלִיקִין: 
::לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, 
::לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. 
:נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: 
::מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבוּשָּׁל; 
:וַחַכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. 
:רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּבָּת. 
:וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: 
::בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקֻּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט. 
:רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, 
:רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. 
:רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, 
::וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. 
::ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. 
:אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. 
:לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. 
::וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אוֹ (י&quot;ג וְאִם) בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, 
::פָּטוּר. 
:כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה, 
::חַיָּב. 
:וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, 
::חוּץ מִן הַפְּתִילָה, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, 
::עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: 
:עִשַּׂרְתֶּן? (י&quot;ג עִשַּׂרְתֶּם?) עֵרַבְתֶּן? (י&quot;ג עֵרַבְתֶּם?) הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. 
:סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה, 
::אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, 
::וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, 
::וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. 
:אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סוף משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג}}

[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבת ב]]
[[קטגוריה:מסכת שבת|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fzqc02yc8nnevdk7u6k1lvglziqtevk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937196</id>
      <parentid>2937183</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:57:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5344" sha1="mzwxi08vz7ny6s763i4ds28xchd6ym3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג|משניות=7}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין? 
:אֵין מַדְלִיקִין: 
::לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, 
::לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. 
:נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: 
::מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבוּשָּׁל; 
:וַחַכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. 
:רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּבָּת. 
:וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: 
::בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקֻּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט. 
:רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, 
:רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. 
:רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, 
::וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. 
::ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. 
:אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. 
:לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. 
::וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אוֹ (י&quot;ג וְאִם) בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, 
::פָּטוּר. 
:כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה, 
::חַיָּב. 
:וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, 
::חוּץ מִן הַפְּתִילָה, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, 
::עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: 
:עִשַּׂרְתֶּן? (י&quot;ג עִשַּׂרְתֶּם?) עֵרַבְתֶּן? (י&quot;ג עֵרַבְתֶּם?) הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. 
:סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה, 
::אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, 
::וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, 
::וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. 
:אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סוף משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג}}

[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבת ב]]
[[קטגוריה:מסכת שבת|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mzwxi08vz7ny6s763i4ds28xchd6ym3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937197</id>
      <parentid>2937196</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:58:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5344" sha1="cn9xkmut0e6t3p5rsjgx2uaz0gmrmy9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג|משניות=7}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין? 
:אֵין מַדְלִיקִין: 
::לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, 
::לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. 
:נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: 
::מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל; 
:וַחַכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. 
:רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּבָּת. 
:וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: 
::בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקֻּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט. 
:רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, 
:רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. 
:רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, 
::וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. 
::ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. 
:אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. 
:לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. 
::וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אוֹ (י&quot;ג וְאִם) בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, 
::פָּטוּר. 
:כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה, 
::חַיָּב. 
:וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, 
::חוּץ מִן הַפְּתִילָה, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, 
::עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: 
:עִשַּׂרְתֶּן? (י&quot;ג עִשַּׂרְתֶּם?) עֵרַבְתֶּן? (י&quot;ג עֵרַבְתֶּם?) הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. 
:סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה, 
::אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, 
::וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, 
::וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. 
:אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סוף משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג}}

[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבת ב]]
[[קטגוריה:מסכת שבת|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cn9xkmut0e6t3p5rsjgx2uaz0gmrmy9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937198</id>
      <parentid>2937197</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:59:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5346" sha1="2yax0rbi83xud9zh1z8734mik2pbfsr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג|משניות=7}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין? 
:אֵין מַדְלִיקִין: 
::לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, 
::לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. 
:נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: 
::מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל; 
:וַחַכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. 
:רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּבָּת. 
:וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: 
::בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקֻּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט. 
:רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, 
:רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. 
:רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, 
::וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. 
::ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. 
:אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. 
:לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. 
::וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אוֹ (י&quot;ג וְאִם) בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, 
::פָּטוּר. 
:כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה, 
::חַיָּב. 
:וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, 
::חוּץ מִן הַפְּתִילָה, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, 
::עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: 
:עִשַּׂרְתֶּן? (י&quot;ג עִשַּׂרְתֶּם?) עֵרַבְתֶּן? (י&quot;ג עֵרַבְתֶּם?) הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. 
:סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה, 
::אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, 
::וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, 
::וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. 
:אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סוף משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג}}

[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבת ב]]
[[קטגוריה:מסכת שבת|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2yax0rbi83xud9zh1z8734mik2pbfsr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937199</id>
      <parentid>2937198</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T19:01:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5391" sha1="mzqxo93xockqcik93of2bmdxu402bqb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג|משניות=7}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין? 
:אֵין מַדְלִיקִין: 
::לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, 
::לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. 
:נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: 
::מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל; 
:וַחַכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. 
:רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּבָּת. 
:וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: 
::בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקֻּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט. 
:רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, 
:רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. 
:רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, 
::וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. 
::ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. 
:אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. 
:לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. 
::וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אוֹ {{ק|[{{ק|י&quot;ג}}: וְאִם]}} בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, 
::פָּטוּר. 
:כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה, 
::חַיָּב. 
:וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, 
::חוּץ מִן הַפְּתִילָה, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, 
::עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: 
:עִשַּׂרְתֶּן? {{ק|[{{ק|י&quot;ג}}: עִשַּׂרְתֶּם?]}} עֵרַבְתֶּן? {{ק|[{{ק|י&quot;ג}}: עֵרַבְתֶּם?]}} הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. 
:סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה, 
::אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, 
::וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, 
::וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. 
:אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סוף משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג}}

[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבת ב]]
[[קטגוריה:מסכת שבת|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mzqxo93xockqcik93of2bmdxu402bqb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937200</id>
      <parentid>2937199</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T19:02:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5391" sha1="rps9k63lki7joruqs88j2z0v6pekz01" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג|משניות=7}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין? 
:אֵין מַדְלִיקִין: 
::לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחוֹסֶן וְלֹא בְּכָלָךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִידָן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, 
::לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. 
:נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: 
::מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל; 
:וַחַכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. 
:רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְּרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּבָּת. 
:וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים: 
::בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֶגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקֻּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבְנֵפְט. 
:רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִּשְׁתָן. 
:פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, 
:רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. 
:רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, 
::וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. 
::ורִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. 
:אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. 
:לֹא יְמַלֶּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. 
::וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אוֹ {{ק|[{{ק|י&quot;ג}}: וְאִם]}} בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, 
::פָּטוּר. 
:כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחַס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחַס עַל הַפְּתִילָה, 
::חַיָּב. 
:וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, 
::חוּץ מִן הַפְּתִילָה, 
::מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, 
::עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|שבת}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: 
:עִשַּׂרְתֶּן? {{ק|[{{ק|י&quot;ג}}: עִשַּׂרְתֶּם?]}} עֵרַבְתֶּן? {{ק|[{{ק|י&quot;ג}}: עֵרַבְתֶּם?]}} הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. 
:סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה, 
::אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, 
::וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, 
::וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. 
:אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{סוף משנה מנוקדת|שבת|א|ב|ג}}

[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבת ב]]
[[קטגוריה:מסכת שבת|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rps9k63lki7joruqs88j2z0v6pekz01</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ג יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259938</id>
    <revision>
      <id>2937212</id>
      <parentid>1323585</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:50:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1136" sha1="ou7vbdfeh62ibanu67pq2q66m1odm62" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ג|יא}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{פרשן על פסוק|נחמיאש|משלי|ג|י|יא|יב}}
&lt;/noinclude&gt;

'''מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו''' — אף על פי שהבטחתיך כי בעשיית המצוות ישפיעו עליך טובות מן השמים, מכל מקום אם יתמהמהו – חכה להם; ואפילו יבואו עליך ייסורין, '''מוסר ה' בני אל תמאס'''.

'''ואל תקוץ בתוכחתו''' – כפל עניין במלות שונות, כי 'תוכחת' שקול עם 'מוסר', ו'תקוץ' עם 'תמאס', מגזרת &quot;קצתי בחיי&quot; ([[בראשית כז מו]]); ותרגם &quot;אם בחקתי תמאסו&quot; ([[ויקרא כו טו]]), &quot;תקוצון&quot;. 

ואפילו תפשפש במעשיך ולא תמצא טעם למה הייסורים באים, קבלם בסבר פנים יפות וחשוב אותם ייסורין של אהבה; הדא הוא דכתיב: &quot;כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה&quot; ([[משלי ג יב|פסוק יב]]).</text>
      <sha1>ou7vbdfeh62ibanu67pq2q66m1odm62</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ג יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>274823</id>
    <revision>
      <id>2937211</id>
      <parentid>1306886</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2202" sha1="c69ysd0hiq4sip6toffdooj0pjztl55" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ג|יז}}&lt;/noinclude&gt;
'''דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום''' — לפי שנזירי אומות העולם מענים עצמם בלבוש שק, לחם צר ומים לחץ, בהרים ובגבעות, אמר כי דרכי תורה מורה אותנו הדרך הישר, לא להתענג יותר מדאי ולא להצטער יותר מדאי. הרי צוותה אותנו בכמה תענוגים, עונג שבת, שמחת ימים טובים, סעודת מצוות, הוי '''דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'''. וצוותה אותנו אהבת הרעים והטלת שלום בין איש לאשה, בין אדם לחבירו. ועל דרך זה פירש ר' ישראל ז&quot;ל &quot;בכל עת יהיו בגדיך לבנים&quot; ([[קהלת ט ח]]), להישמר מהעבירות הנאמר בהסרת הבגדים הצואים, מה כתיב בתריה? &quot;ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עוונך&quot; ([[זכריה ג ד]]). ומכל מקום &quot;ושמן על ראשך אל יחסר&quot; ([[קהלת ט ח]]), אל תרגיל עצמך לצער עצמך יותר מדאי, אלא תן לה חלק מתענוגי מצוה ונעם אותה, ועל דרך &quot;דשנת בשמן ראשי&quot; ([[תהלים כג ה]]). ובתנחומא מפרש פסוק זה, שאפילו המלחמות הכתובים בתורה, בלשון שלום נכתבו כמא דאת אמר: &quot;כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום&quot; ([[דברים כ י]]). ובהרבה מקומות דורשים כמה גדול כח השלום: בתנחומא פסוק &quot;הנני נותן לו את בריתי שלום&quot; ([[במדבר כה יב]]); ובמדבר סיני רבה; ובמדרש תלים פסוק &quot;אתה כוננת מישרים&quot; ([[תהלים צט ד]]). וכן חז&quot;ל תקנו ערובי חצרות משום דרכי שלום, שיהיו כלם בני ברית באהבה ובשלום, כדאיתא בעירובין&lt;ref&gt;(עיין [[גיטין נט א]]: &quot;מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום&quot;).&lt;/ref&gt;.

&lt;noinclude&gt;
----
&lt;references /&gt;
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c69ysd0hiq4sip6toffdooj0pjztl55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קינות/מעוני שמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>275319</id>
    <revision>
      <id>2937174</id>
      <parentid>2929020</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:33:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3654" sha1="t01voolzau5kai411bd83mufk0ii4zm" xml:space="preserve">:'''מְ'''עוֹנֵי שָׁמַיִם שְׁחָקִים יִזְבְּלוּךָ 
:מְלֵאִים מֵהוֹדְךָ 
:וְהֵם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ 
::אַף כִּי הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''מַ'''ה טּוֹב וּמַה נָּעִים 
:שִׁבְתְּךָ עִם רֵעִים 
:בְּכַנְפֵי צַעֲצֻעִים 
:יַעַן הָיָה עִם 
::לְבָבְךָ לִבְנוֹת הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''נָ'''אוֹר אַהֲבָתְךָ 
:הֶרְאֵיתָ לְעַמְּךָ 
:כִּי הֵם נַחֲלָתְךָ 
:וְלֵידַע כִּי שִׁמְךָ 
::נִקְרָא עַל הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''נָ'''כְרִים שָׁם בָּאוּ 
:וְעַמִּים יִקְרָאוּ 
:וְאוֹתוֹתָיו רָאוּ 
:לְמַעַן יִירָאוּ 
::וּכְבוֹד יהוה עַל הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''חֲ'''טָאַי כִּי עָצְמוּ אֲכָלַתְנִי קִנְאָה 
:וְעָרָה צָר הַיְסוֹד שָׂמַנִי שׁוֹאָה 
::וְנָתַץ אֶת הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''חֲ'''מוּדֵי אוֹצָר הֵן 
:הֱבִיאוּם בְּהֵיכְלֵיהֶן 
:מִלְּאוּ כְרֵסֵיהֶן 
:וְצִוָּה הַכֺּהֵן 
::וּפִנּוּ אֶת הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''מַ'''דּוּעַ נִתָּכָה 
:חֵמָה לֹא שָׁכָכָה 
:עַל מֶה עָשָׂה צורֵנוּ כָּכָה 
::לָאָרֶץ הַזֺּאת וְלַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''מְ'''קוֹם כֺהֲנַי נִגָּשׁוּ 
:וְשָׁם יִתְקַדָּשׁוּ 
:וְהֵם כָּעֵת רָפְסוּ
:הֲמוֹן גּוֹיִם רָגְשׁוּ 
::נָסַבּוּ עַל הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''בַּ'''ת קוֹל הִיא עוֹנָה
:מַה תִּתְמְהוּ פֶּגַע 
:סֵמֶל הַקִּנְאָה
:הֲבֵאתֶם וּכְנֶגַע 
::נִרְאָה לִי בַּבָּיִת:
:{{ש}}
:'''רְ'''בִיצַת עוֹלָם מְלֹא 
:שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹ 
:הֲתַעֲשׂוּ צָרָה לוֹ 
:עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא 
::יָבוֹא אֶל הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''יַעַ'''ן הִשְׁחַתֶּם מְצָאוּנְכֶם רָעוֹת 
:חֻלַּל הַמִּקְדָּשׁ וְהִנֵּה מִגְרָעוֹת 
::נָתַן לַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''קָ'''דוֹשׁ יִתְעֶשֵּׁת 
:אֱמֶת לָנוּ בשֶׁת 
:יִשְׁלַח תַּחְּבֺּשֶׁת 
:וְחטָּאת אַל יָשֶׁת 
::וְחִטֵּא אֶת הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''בְּ'''מָקוֹר הַנִּפְתָּח וּמַעֲלֶה עַל שָׂפָה 
:מְבַכֵּר לָחֳדָשָׁיו וְעָלֶה לִתְרוּפָה 
::מִתַּחַת מִפְתַּן הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''חֲ'''מוֹל עִיר הַחֲרֵבָה 
:תְּמוּר מוֹקֵד שְׁבִיבָהּ 
:חוֹמַת אֵשׁ סוֹבֲבָהּ 
:לְכָבוֹד תִּהְיֶה בָּהּ 
::אֶל דְּבִיר הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''זְ'''רֵה וְהַעֲבֵר טֻמְאָה מִבֵּיתְךָ מַלְכִּי
:אֱלִיל כָּלִיל תַּחֲלוֹף וְתִקְרָא אָנֺכִי
::פִּנִּיתִי הַבָּיִת:
:{{ש}}
:'''קַ'''דֵּשׁ בֵּית מְעוֹנַי 
:וְתָשׁוּב לִמְלוֹנַי 
:וְנִקְבְּצוּ לִגְיוֹנַי 
:וְהִנֵּה כְבוֹד יהוה 
::בָּא אֶל הַבָּיִת:

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>t01voolzau5kai411bd83mufk0ii4zm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>2937132</id>
      <parentid>2936531</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>2937132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1663" sha1="hich9dpwz6ayjgao4wdc7flj6ide5s6" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[טור ברקת|טור ברקת על שו&quot;ע]] {{*}}
[[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}}
[[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}}
[[ראה מעשה]] {{*}}
[[חבור יפה מהישועה]] {{*}}
[[בקש שלמה]] {{*}}
[[תורה וחיים]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}}
[[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]]
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hich9dpwz6ayjgao4wdc7flj6ide5s6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937192</id>
      <parentid>2937132</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>2937192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1607" sha1="r7lfi3y3fyrjj2bgq23kexh7ltu7ckv" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[טור ברקת|טור ברקת על שו&quot;ע]] {{*}}
[[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}}
[[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}}
[[ראה מעשה]] {{*}}
[[חבור יפה מהישועה]] {{*}}
[[בקש שלמה]] {{*}}
[[תורה וחיים]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}}
[[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]]
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r7lfi3y3fyrjj2bgq23kexh7ltu7ckv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937229</id>
      <parentid>2937192</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>2937229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1616" sha1="r34j8y798a7xskxezs71eydc6lubyd3" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[טור ברקת|טור ברקת על שו&quot;ע]] {{*}}
[[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}}
[[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}}
[[ראה מעשה]] {{*}}
[[חבור יפה מהישועה]] {{*}}
[[בקש שלמה]] {{*}}
[[תורה וחיים]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}}
[[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]]
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r34j8y798a7xskxezs71eydc6lubyd3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת העיריות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279635</id>
    <revision>
      <id>2937150</id>
      <parentid>2935594</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:36:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="474023" sha1="rp3gf00b4534bwgrlda8qou22o5rre0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת העיריות [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000907 תיקון 2203535 תקן 2001834 קוד a163Y00000DuNSbQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000906 --&gt; ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 1|פקודת העיריות|0:560804)), ((133|תקון|0:560832)); ((1935, תוס' 1, 29|תקון|0:560927)), ((73|תקון מס' 2|0:560960)), ((158|תקון מס' 3|0:561056)); ((1937, תוס' 1, 135|תקון|0:561103)); ((1938, תוס' 1, 37|תקון|0:561302)), ((76|תקון מס' 2|0:561314)); ((1940, תוס' 1, 25|תקון|0:561544)), ((113|תקון מס' 2|0:561620)), ((234|תקון מס' 3|0:561671)); ((1941, תוס' 1, 21|תקון|0:561692)); ((1943, תוס' 1, 13|תקון|0:561897)); ((1944, תוס' 2, 261|תקנות ההגנה (תקון פקודת העיריות, 1934))); ((1945, תוס' 1, 27|תיקון|0:562105)), ((125|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1945, תוס' 2, 220|תקנות ההגנה (תיקון פקודת העיריות, 1934))); ((1946, תוס' 1, 127|פקודת רשימות-שומה עירוניות (קביעות זמניות)|0:562298)), ((202|תיקון|0:562396)); ((1947, תוס' 1, 199|תיקון|0:562565)), ((278|תיקון מס' 2|0:562640)), ((310|פקודת רשימות-שומה עירוניות (קביעות זמניות)|0:56267)); ((1948, תוס' 1, 14 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 58|תיקון|0:312691)); ((תש&quot;ח, תוס' ב, 53|תקנות־שעת־חירום (תיקון פקודת העיריות, 1934))); ((תש&quot;ט, תוס' א', 84|תיקון|0:312719)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 7|חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום|1:210079)), ((140|תיקון|1:209174)); ((תש&quot;י, 41|תיקון|1:209173)), ((145|תיקון מס' 2|1:209172)), ((173|חוק העיריות (הוראות שונות)|1:209171)), ((307|תיקון מס' 2 לחוק העיריות (הוראות שונות)|1:209170)); ((תשי&quot;ב, 138|תיקון|2:209168)), ((245|תיקון מס' 2|2:209167)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209166)); ((תשט&quot;ו, 52|חוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|2:210097)), ((96|תיקון מס' 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראת שעה)|2:210096)), ((100|תיקון|2:209164)), ((120|תיקון מס' 2|2:209165)); ((תשט&quot;ז, 73|חוק העיריות (אישור פעולות)|3:209163)); ((תשי&quot;ז, 38|תיקון|3:209162)), ((135|תיקון לפקודת מקומות רחצה ציבוריים|3:208307)), ((16|תיקון|3:209161)); ((תשי&quot;ט, 40|חוק שירות התעסוקה|3:209634)), ((107|חוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|3:208012)), ((131|תיקון לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|3:208011)), ((148|תיקון מס' 2 לחוק הבחירות לעיריות (הוראות שעה)|3:208010)), ((215|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)|3:209495)), ((218|חוק הרשויות המקומיות (היטל סעד ונופש)|3:209501)), ((218|תיקון מס' 16|3:209160)); ((תש&quot;ך, 4|חוק הבחירות לעיריית ירושלים (הוראות שונות)|4:208009)); ((תשכ&quot;א, 168|תיקון מס' 17|4:209159)); ((תשכ&quot;ג, 126|תיקון מס' 18|5:209158)); ((תשכ&quot;ד, 112|תיקון מס' 20|5:209157)), ((174|חוק הסדרת מקומות רחצה|5:208308)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000907 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ד, 197|פקודת העיריות [נוסח חדש]|vn:5:525699)), ((תוספת|ת&quot;ט|vn:5:525699)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 127|תיקון|5:209156)), ((215|תיקון מס' 2|5:209155)), ((263|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|5:209465)); ((תשכ&quot;ז, 16|תיקון מס' 4|6:209154)), ((56|תיקון מס' 5|6:209153)), ((74|תיקון מס' 6|6:209152)); ((תשכ&quot;ח, 10|תיקון מס' 7|6:209151)), ((53|תיקון מס' 8 (ביטול ארנונות רכוש)|6:209146)), ((55|תיקון מס' 2 (תיקון)|6:209150)); ((תש&quot;ל, 6|תיקון מס' 9|7:209148)); ((תשל&quot;א, 36|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|7:209470)), ((168|תיקון מס' 11 (מבקר העירייה)|7:209149)); ((תשל&quot;ב, 112|תיקון מס' 2 לדיני הרשויות המקומיות|7:209469)); ((תשל&quot;ג, 22|תיקון מס' 3 לדיני הרשויות המקומיות|7:209468)), ((40|תיקון מס' 13|7:209147)), ((200|תיקון מס' 4 לדיני הרשויות המקומיות|7:209467)), ((248|תיקון מס' 5 לדיני הרשויות המקומיות|7:209466)); ((תשל&quot;ד, 42|חוק העיריות (ארנונה כללית) (הוראת שעה)|8:209145)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1567|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי))); ((ס&quot;ח תשל&quot;ה, 88|תיקון מס' 4 לפקודת המשטרה|8:210184)), ((216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|8:211792)), ((219|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תשל&quot;ו, 103|תיקון מס' 19|8:209144)), ((142|תיקון מס' 20|8:209143)), ((238|ת&quot;ט|ec:8:317782)), ((281|ת&quot;ט|ec:8:317785)); ((תשל&quot;ח, 42|תיקון מס' 3 לחוק רישוי עסקים|9:209410)), ((96|תיקון מס' 21|9:209142)), ((157|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|9:209472)); ((תשל&quot;ט, 6|תיקון מס' 24|9:209141)), ((74|תיקון מס' 24 (תיקון)|9:209140)); ((תש&quot;ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|9:209502)), ((61|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)); ((תשמ&quot;א, 153|תיקון מס' 27|9:209139)); ((תשמ&quot;ב, 172|תיקון מס' 14 לחוק העונשין|10:209180)); ((תשמ&quot;ג, 130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)); ((תשמ&quot;ד, 49|תיקון מס' 30|10:210133)); ((תשמ&quot;ז, 86|תיקון מס' 31|11:210590)); ((תשמ&quot;ח, 18|תיקון מס' 32|11:210600)), ((87|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|11:210652)), ((95|תיקון מס' 34|11:210598)), ((165|תיקון מס' 36|11:210638)), ((165|תיקון מס' 37|11:210655)); ((תשמ&quot;ט, 18|חוק הרשויות המקומיות (פסלות לכהונה)|12:210724)); ((תש&quot;ן, 94|תיקון מס' 39|12:210748)); ((תשנ&quot;א, 30|חוק שנת הכספים|12:211706)), ((34|תיקון מס' 40|12:210653)), ((70|תיקון מס' 42|12:210723)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|12:210861)), ((121|תיקון מס' 44|12:211711)), ((213|תיקון מס' 32 לחוק התכנון והבנייה|12:210716)); ((תשנ&quot;ב, 135|תיקון מס' 46|12:210915)), ((204|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)); ((תשנ&quot;ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|13:211136)), ((261|תיקון מס' 49|13:211024)), ((262|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (התחלת כהונה)|13:211137)); ((תשנ&quot;ה, 121|חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)|13:211094)), ((148|תיקון מס' 53|13:211146)), ((159|תיקון מס' 54|13:211154)), ((206|תיקון לחוק הרשות למלחמה בסמים|13:211171)), ((328|תיקון מס' 55|13:211179)), ((388|תיקון מס' 57|13:211213)); ((תשנ&quot;ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)), ((44|תיקון מס' 59|13:211328)), ((45|תיקון מס' 60|13:211329)), ((58|תיקון מס' 61|13:211327)); ((תשנ&quot;ז, 40|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((154|תיקון מס' 63|14:211408)); ((תשנ&quot;ח, 8|חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|14:211446)), ((10|תיקון מס' 64|14:211449)), ((68|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((109|תיקון מס' 67|14:211465)), ((336|תיקון מס' 68|14:211556)); ((תשנ&quot;ט, 48|תיקון מס' 69|14:211591)), ((90|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 71|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((149|תיקון מס' 72|15:300192)), ((280|תיקון מס' 73|15:300260)); ((תשס&quot;א, 18|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (שלילת הזכות להיבחר ולכהן בשל עבירה שיש עמה קלון)|15:300275)), ((144|תיקון מס' 75|15:300330)), ((450|תיקון מס' 76|15:300394)), ((514|תיקון מס' 77|15:300409)); ((תשס&quot;ב, 42|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|15:300436)), ((83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((120|תיקון מס' 80|15:300454)); ((תשס&quot;ג, 60|תיקון מס' 82|15:300582)), ((152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2)|16:300987)); ((תשס&quot;ד, 14|תיקון מס' 2 לחוק הרשות למלחמה בסמים|16:299835)), ((19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|16:299804)), ((70, 111|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((411|תיקון מס' 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|16:299766)), ((418|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|16:299805)), ((500|תיקון מס' 91|16:299721)), ((502|תיקון מס' 5 לפקודת המסים (גבייה)|16:299780)), ((529|תיקון מס' 93|16:299803)), ((529|תיקון מס' 94|16:299808)); ((תשס&quot;ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|16:299816)), ((48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|16:299672)), ((58|תיקון מס' 95|16:299719)), ((216|תיקון מס' 97|16:299664)), ((217|תיקון מס' 98|16:299800)), ((226|תיקון מס' 99|16:299707)), ((333|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((369|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((696|תיקון מס' 102|16:306561)), ((734|תיקון מס' 103|16:299693)), ((735|תיקון מס' 104|16:299950)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס&quot;ו, 34|תיקון מס' 106|16:299647)), ((106|תיקון מס' 107|16:299966)), ((317|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 124|תיקון מס' 109|17:300151)); ((תשס&quot;ח, 80|תיקון מס' 110|17:300080)), ((100|תיקון מס' 111|17:300053)), ((104|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)), ((214|תיקון מס' 114|17:300828)), ((522|תיקון מס' 115|17:300879)), ((631|חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון)|17:300629)); ((תשס&quot;ט, 172|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 422|תיקון מס' 119|18:301047)), ((642|תיקון מס' 120|18:301113)); ((תשע&quot;א, 87|תיקון מס' 121|18:300722)), ((200|ת&quot;ט)), ((352|תיקון מס' 122|18:301204)), ((692|תיקון מס' 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|18:301029)), ((732|הוראת שעה|18:301305)), ((735|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301136)), ((981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)); ((תשע&quot;ב, 94|הוראת שעה (תיקון)|18:301425)), ((136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|18:301416)), ((158|חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)|18:301315)), ((235|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301298)), ((356|ת&quot;ט|2353)), ((474|תיקון מס' 129|18:301473)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((590|תיקון מס' 131|18:301280)), ((614|תיקון מס' 3 לחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים|18:301452)); ((תשע&quot;ג, 204|תיקון מס' 133|19:301480)); ((תשע&quot;ד, 54|תיקון מס' 134|19:301621)), ((54|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|19:301603)), ((296|תיקון מס' 135|19:301289)), ((413|תיקון מס' 136|19:301638)), ((538|תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבנייה|19:301600)); ((תשע&quot;ו, 39|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)), ((323|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|20:319022)), ((580|תיקון מס' 139|20:322679)), ((1083|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|20:347840)); ((תשע&quot;ז, 315|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((בג&quot;ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|16100420_o23)); ((תשע&quot;ז, 1139|חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|20:390427)); ((תשע&quot;ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|20:456346)), ((110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|20:462390)), ((151|תיקון מס' 120 לחוק התכנון והבנייה|20:489235)), ((252|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((825|תיקון מס' 146 - הוראת שעה|20:504186)), ((903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|20:504225)); ((תשע&quot;ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|23:573946)); ((תשפ&quot;א, 229|תיקון לחוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול|23:593574)), ((296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 668|תיקון מס' 150|24:615425)), ((1098|תיקון מס' 151|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)), ((62|תיקון מס' 2 לחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי|25:3506195)), ((750|תיקון מס' 156 - הוראת שעה - החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024|25:4267700)), ((770|תיקון מס' 157|25:4279672)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ד-5 --&gt;
''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 446|שינוי הוראות שבתוספת השניה)); ((תשל&quot;ח, 331|שינוי הוראות שבתוספת השניה (תיקון))); ((תשמ&quot;א, 959|שינוי הוראות בתוספת השניה)); ((תשס&quot;ח, 663|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השניה לפקודה)); ((תשפ&quot;ב, 2008|שינוי הוראות התקנון שבתוספת השנייה לפקודה (הוראת שעה)|9986)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 1000|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 486|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 226|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות) (תיקון))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שעורי קנסות)|6877)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).   

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשמ&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ד-3)
: בפקודה זו (להלן - הפקודה) -
:- &quot;מועצה&quot; - מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;
:- &quot;חבר מועצה&quot; - חבר מועצה שנבחר כהלכה;
:- &quot;בעל&quot; - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
:- &quot;מחזיק&quot; - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
:- &quot;היום הקובע&quot; - כמשמעותו [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על המחוז;
:- &quot;ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים&quot; - ועדת המכרזים שהוקמה לפי הוראות [[סעיף 169ב]];
:- &quot;מדרכה&quot; - חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים;
:- &quot;רבעון&quot; - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה;
:- &quot;עירייה איתנה&quot; - עירייה שהוכרזה כעירייה איתנה לפי הוראות [[סעיף 232א]].

== פרק שני: כינון עיריה ==

@ 2. עיריות קיימות
: תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור [[בתוספת הראשונה]] הם עיריה.

@ 3. הקמת עיריות (תיקון: תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-3)
: (א) ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני - בין שהוא כולו או מקצתו בתחומה של עיריה ובין אם לא - יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן [[בפרק זה]] - ועדת חקירה), ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.
: (ב) השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על עשרת אלפים יהיו עיריה, ובלבד שמספרם עולה על חמשת אלפים.

@ 4. הסדרת הבחירות וענינים אחרים של עיריה מוקמת
: הכריז השר מכוח [[סעיף 3]], כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה - יקבע תאריכים, זמנים ומקומות וימנה פקידים ואנשים אחרים, לענין בחירות או למטרה אחרת, ויפעל ויורה -
: (1) בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;
: (2) בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;
: (3) בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;
: (4) בכל דבר אחר;
: הכל כפי שייראה לו נחוץ לשם החלת הפקודה על אותה עיריה עם כינונה.

@ 5. הקמת עיריה במקום מועצה מקומית
: הכריז השר מכוח [[סעיף 3]], כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, מועצה מקומית אחת, יחולו הוראות אלה:
: (1) העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;
: (2) מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;
: (3) חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (4) כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רָשות מֵרָשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
: (5) מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
: (6) רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 6. הקמת עיריה במקום מספר רשויות מקומיות
: הכריז השר מכוח [[סעיף 3]], כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, אם עיריה ואם מועצה מקומית (להלן - רשויות קודמות), יחולו הוראות אלה:
: (1) לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (2) השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר -
:: (א) להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
:: (ב) לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
:: (ג) לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
: הוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 7. עיריה היא תאגיד
: עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום-תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד.

@ 8. שינוי תחום עיריה
: ראה השר, כי רצוי הוא לשנות תחומה של עיריה פלונית, כפי שהוא מתואר [[בתוספת הראשונה]] או כפי שהוכרז על ידי השר מכוח [[סעיף 3]], להרחיבו או לצמצמו - אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת - רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר תחום העיריה על ידי ועדת חקירה, בהתחשב עם כל מפעל או פיתוח המבוצעים על ידי העיריה, ולאחר עיון בתסקיר של הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לשנות דרך אכרזה את התחום, להרחיבו או לצמצמו.

@ 8א. הרחבת תחום השיפוט במקרים מסויימים (תיקון: תשכ&quot;ז-3)
: (א) רשאי השר, לפי שיקול דעתו וללא עריכת חקירה לפי [[סעיף 8]], להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי [[סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]].
: (ב) הרחיב השר תחום עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.

@ 9. הרחבת תחום עיריה על ידי צירוף (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיף 6]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחום עיריה (להלן [[בפרק זה]] - עיריה קולטת) על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, ערב האכרזה, כלול בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן [[בפרק זה]] - רשות מקומית מעבירה).

@ 9א. חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות (תיקון: תש&quot;ס, תש&quot;ע)
: (א) השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, &quot;הכנסות מהיטלי השבחה&quot; - הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי [[+|סעיף 24]] [[וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ב) אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר.

@ 9ב. אזור חלוקת הכנסות (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשפ&quot;ד-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות מהיטלי השבחה&quot; - הכנסות שמקבלת רשות מקומית, באמצעות הוועדה המקומית, לפי [[+|סעיף 24]] [[וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה]];
::- &quot;חוק התכנון והבניה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית לפי [[חוק התכנון והבניה]];
::- &quot;תשלומי חובה&quot; - מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ושאר תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין.
: (ב) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה - ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, לרבות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית באזור, כהגדרתו [[בסעיף 341א(א)]], שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה - אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו.
: (ג) צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה:
:: (1) גבולות אזור חלוקת ההכנסות;
:: (2) שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור;
:: (3) ענינים נוספים הנדרשים לביצועו.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו.
: (ה) לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הוועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג).
: (ו) תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 9א]] ומהוראות [[סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות]].
: ((פורסמו צווי חלוקת הכנסות: [[צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע&quot;ד-2014]], [[צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג'ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע&quot;ח-2018]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג'ד אל כרום), התשע&quot;ט-2018]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע&quot;ט-2019]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש&quot;ף-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית לוד והמועצה האזורית שדות דן), התש&quot;ף-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי&quot;ש וגדרה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ&quot;ה-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ&quot;ה-2025]] ו[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 10. שינוי תיאורו של תחום עיריה
: השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום עיריה בלא לערוך חקירה כאמור [[בסעיף 8]], ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו.

@ 11. ביטול עיריה
: ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה - אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת - רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות, לפי הצורך, בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות.

== פרק שלישי: רובע עירוני ==

@ 12. הסמכות להכריז על רובע עירוני
: רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.
: ((נווה מונוסון שבתחום עיריית יהוד–מונוסון הוכרז כרובע עירוני לפי [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון), התשס&quot;ו-2006]].))
: ((מכבים–רעות שבתחום עיריית מודיעין–מכבים–רעות הוכרז כרובע עירוני לפי [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות), התשס&quot;ז-2006]].))

@ 13. ועד רובע עירוני
: הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני.

@ 14. תקנות רובע עירוני
: הוכרז רובע עירוני, יקבע השר בתקנות הוראות בדבר -
: (1) השיטה לבחירת ועד הרובע;
: (2) כשירותם של הבוחרים;
: (3) כשירותם של חברי הועד;
: (4) ישיבותיו של הועד וסדרי עבודתו;
: (5) פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;
: (6) פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.

@ 15. אישור הוצאות לצרכי רובע עירוני
: נראה לועד רובע פלוני, כי רצוי הוא שתוצא הוצאה נוספת לצרכי עבודות ציבוריות של הרובע, נוחויותיו והנאותיו, ימציא פרטים עליהן, בצירוף אומדן העֲלוּת שלהן, למועצת העיריה שבתחומה נמצא הרובע ולממונה, והוא רשאי, לאחר עיון בחוות דעת המועצה לענין זה, לאשר ההוצאה.

@ 16. כיסוי הוצאות רובע עירוני
: (א) אושרה הוצאה כאמור [[בסעיף 15]], מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.
: (ב) התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.
: (ג) הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.

== פרק רביעי: כינון מועצת עיריה ==

@ 17. מועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: לכל עיריה תהיה מועצה.

@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 19. מספר חברי המועצה
: (א) מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949]], והנוגע לתחום העיריה; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:
{| style=&quot;text-align: center;&quot;
! הסוג !! מספר התושבים !! מספר חברי המועצה
|-
| א' || עד 5,000 || 9
|-
| ב' || מ-5,001 עד 25,000 || 9 עד 15
|-
| ג' || מ-25,001 עד 100,000 || 15 עד 21
|-
| ד' || למעלה מ-100,000 || 21 עד 31
|}
: (ב) השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

@ 20. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 24. התחלת כהונה (תיקון: תשכ&quot;ה-3, תשנ&quot;ד-3)
: (א) מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי [[סעיף 66 לחוק הבחירות]], יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
: (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 24א. הצהרת אמונים של חברי המועצה (תיקון: תשס&quot;ד-6)
: (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה&quot;.
: (ב) חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
: (ג) חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

@ 25. רציפות הכהונה
: מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

@ 26. סמכות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי הדין.

== פרק חמישי: הכנת הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) __NOSUB__ ==

=== סימן א': ועדת בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 27. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': פנקס בוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 32. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 35. בעלי זכות לבחור (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה -
:: (1) אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
:: (2) מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

@ 36. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 37. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': עררים וערעורים על פנקס הבוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 38. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

== פרק ששי: הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) __NOSUB__ ==

=== סימן א': שיטת הבחירות וקביעת המועמדים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 46. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 54. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 55. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 56. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 57. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 58. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הסכמי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 59. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 60. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 61. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': נבחרים בלי קלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 63. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ד': בחירות בקלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 65. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 66. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 69. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 70. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 71. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 72. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 73. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 74. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ה': ההצבעה (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 75. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 76. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 77. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 79. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 81. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 82. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 83. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 84. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 85. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 86. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 87. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 88. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 89. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 90. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 91. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 92. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 93. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ו': חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 94. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 95. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 96. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 97. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 98. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 99. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 100. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 101. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ז': הוראות כלליות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 102. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 103. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 104. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 105. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 106. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 107. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ח': בחירות בין חיילים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 108. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 109. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 110. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן ט': ערעורי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 111. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 112. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 113. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 114. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

=== סימן י': עבירות בקשר לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ה-3) ===
@ 115. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 116. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

== פרק שביעי: ארגון מועצה ודרך פעולתה ==

=== סימן א': חברי המועצה ===

@ 120. פסולים לכהונה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ח-2)
: ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
: (1) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;
: (2) מי שהוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
: (3) שוטר;
: (4) עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
: (5) עובד בשכר באותה עיריה;
: (6) עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
: (7) מי שהוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]], או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;
: (8) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
: (9) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 7 לחוק הבחירות]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק האמור]];
: (10) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, &quot;חוב סופי&quot; - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

@ 120א. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
: (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
: (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

@ 121. כיהון בפסלות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס אלפיים וחמש מאות לירות.

@ 122. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ח-2)
: (א) חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים -
:: (1) יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
:: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה או העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.
: (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת או קנס אלפיים וחמש מאות לירות.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;קרוב&quot; - כמשמעותו [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]] (להלן - חוק מס שבח מקרקעין).

@ 122א. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול -
:: (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
:: (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
:: (3) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
: (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין]].
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
: (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
: (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 122]].
: (ט) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי [[סעיף 123]];
:: (2) הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי [[סעיף 124]];
:: (3) הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה.

@ 123. העדר מישיבות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.
: (ג) לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.

@ 123א. הודעה על התפנות מקומו של חבר המועצה (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;א, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2)
: (א) נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 123]], ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לממונה.
: (ב) נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 123]], ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
: (ג) בתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור -
:: (1) עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]] (בפקודה זו - בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;
:: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 120(8)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
: (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 120(9)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
: (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 120(10)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה:
:: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב);
:: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם -
::: (א) בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
::: (ב) בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
:: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
:: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

@ 123ב. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ח-2)
: (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 120א]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 123א(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 125]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 120(9) או (10)]], יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות [[סעיף 125(א) או (ב)]].

@ 124. התפטרות חבר מועצה (תיקון: תשנ&quot;ו-3)
: חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

@ 125. חבר מועצה שחדל מכהונה (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) חבר מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה; וכן הלאה.
: (ב) אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א), ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

@ 125א. סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג-2, תש&quot;ס-3)
: (א) חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
: (ב) חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
: (ד) לענין סעיף זה -
::- &quot;סיעה&quot; - רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות);
::- &quot;התפלגות סיעה&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור [[בסעיף 24]];
::: (2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הבחירות]] או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;
::- &quot;פרישה מסיעה&quot; -
::: (1) הודעה על פרישה מסיעה;
::: (2) הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
:::: (א) אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור [[בסעיף 206]];
:::: (ב) בחירת ראש העיריה לפי [[=חוק הבחירה הישירה|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה הישירה);
:::: (ג) בחירת סגן ראש העיריה לפי [[+|סעיף 14]] או [[סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה]];
::: ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי [[סעיף 25 לחוק הבחירות]] ועד תום כהונתה של המועצה;
::- &quot;עמדת הסיעה&quot; - עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת &quot;פרישה מסיעה&quot;.

@ 125ב. קביעת פרישתו של חבר המועצה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ב-2)
: (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור [[בסעיף 125א]] ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.
: (ב) חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על-ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.
: (ג) עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם.
: (ד) החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 29 לחוק הבחירות]], לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי [[סעיף 25 לחוק האמור]].

@ 125ג. העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה (תיקון: תשס&quot;ה-9)
: העיריה תעמיד לרשות כלל הסיעות במועצה ולשימושם של כל חברי המועצה, משרד אחד לפחות, מכשיר טלפון, מכשיר פקסימיליה ומחשב.

=== סימן ב': ראש העיריה וסגניו ===

@ 126. ראש העיריה (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ה, תשל&quot;ט)
: (א) עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], או לפי כל דין אחר.
: (ב) ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

@ 127. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 128. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 129. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 130. יושב ראש המועצה (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2, תשס&quot;ד-9)
: (א) מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.
: (ב) על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות [[סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחוייבים.
: (ג) החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.
: (ד) ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.
: (ה) יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.

@ 131. דרכי סיום כהונה (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: יושב ראש המועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) חדל להיות חבר המועצה;
: (2) התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;
: (3) הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.

@ 132. ישיבה מיוחדת (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: לענין [[סעיפים 130]] [[ו-131]], &quot;ישיבה מיוחדת&quot; - ישיבה של המועצה שלא מן המנין שזומנה כדי לדון בבחירת יושב ראש המועצה או העברתו מהכהונה ושלא נדון בה כל נושא אחר.

@ 133. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 134. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 135. (תיקון: תשל&quot;ה) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הנוהל ===

@ 136. ישיבות המועצה והנוהל בהן (תיקון: תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-3)
: (א) ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי [[תוספת 2|התקנון שבתוספת השניה]].
: (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את [[תוספת שנייה|הוראות התקנון]].

@ 137. חישוב המנין החוקי ופחיתתו
: (א) לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.
: (ב) פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;
:: (2) להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;
:: (3) למנות אנשים כשירים להיבחר חברי מועצה שיכהנו כחברי מועצה במקומות שנתפנו.

@ 138. תוצאות פינוי מקום במועצה
: בכפוף לאמור [[בסעיף 137(ב)]], שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מועדותיה לא יהיו נטולי תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה.

@ 139. חזקת כשרות
: (א) כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו -
:: (1) כל ישיבה של מועצה או של ועדה מועדותיה שנתקבלה בה החלטה - כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;
:: (2) כל האנשים שנכחו בישיבה - כבעלי סגולות הכשרה כדין;
:: (3) כל ועדה שדנה בענין פלוני - כועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.
: (ב) פרוטוקול של החלטות מישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.

@ 140. האחריות לביצוע החלטות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט)
: ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה - יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי [[+|סעיפים 14]] [[או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]].

@ 140א. זכות עיון לחברי מועצה וועדות (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א-4)
: (א) פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (א1) לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.
: (ב) זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה.
: (ג) פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.
: (ד) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.

@ 140ב. דו&quot;ח תלת חדשי (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.
: (ב) ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.
: (ג) המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).

=== סימן ד': סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים ===

@ 140ג. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גירעון מצטבר&quot; - עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;הדוח המבוקר&quot; - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות [[סעיף 216(א)]];
:- &quot;עובד העיריה&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;שיעור גביה&quot;, לענין ארנונה או אספקת מים - היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;
:- &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot; - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:- &quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:- &quot;תכנית הבראה&quot; - תכנית להבראת העיריה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין העיריה לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו;
:- &quot;תקציב רגיל&quot; - לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.

@ 140ד. תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-5, תשס&quot;ה-8)
: (א) עיריה רשאית להכין תכנית הבראה.
: (ב) תכנית הבראה שהוכנה לעיריה טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה לעיריה, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
: (ג) השר רשאי להורות לעיריה שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
: (ד) נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי העיריה כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה העיריה אחר הוראות השר כאמור, במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל העיריה לפיה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סימן ד' של הפרק השביעי]].

@ 141. מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת (תיקון: תשס&quot;א-4)
: (א) נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.
: (ב)(1) לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה.
:: (2) מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה.
:: (3) לענין זה, &quot;אדם מתאים&quot; - לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.

@ 142. כשאין אפשרות לכנס את המועצה
: בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה, רשאי הממונה להורות לראש העיריה למלא חובה או לבצע עבודה המוטלות על המועצה בפקודה זו או בכל דין אחר, והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תחום העיריה או לבטיחותם ובריאותם של תושביו.

@ 142א. מינוי גובה ממונה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים ([[בסימן זה]] - גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין ([[בסימן זה]] - מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.
: (ב)(1) בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדרג החברתי–כלכלי) - חמישים אחוזים או פחות.
:: (2) בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי - חמישים וחמישה אחוזים או פחות.
:: (3) בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי–כלכלי - שישים אחוזים או פחות.
:: ((המדרג החברתי–כלכלי מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.))
: (ג) לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[+|סעיפים 17 עד 18]], [[+|18ג]] [[ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (בחוק זה - חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 24(ג) לחוק האמור]], יקראו את [[סעיף 16א לאותו חוק]] כך שבכל מקום, במקום &quot;החברה&quot; ובמקום &quot;תאגיד&quot; יבוא &quot;רשות מקומית&quot;.
: (ד) השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
: (ה) לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
: (ו)(1) גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
:: (2) לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה - מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
:: (3) הוראות [[סעיף 170ב(ג)]] יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
: (ז) לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.
: (ח) ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות [[סעיף 195]], בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ-30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
: (ט) היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות [[סעיף 148]] לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.

@ 142ב. מינוי חשב מלווה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-8)
: (א) השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
:: (2) תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
:: (3) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות [[סעיף 146א]].
: (ב) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
: (ג) שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
: (ד) הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.
: (ה) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.

@ 142ג. סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:
:: (1) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות [[סעיף 142א(א)]], יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;
:: (2) על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור - בטלה;
:: (3) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
:: (4) עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה]], ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם [[בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, &quot;התחייבות כספית&quot; - לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
:: (5) התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;
:: (6) לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
:: (7) ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה]], ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
:: (8) לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות [[בסעיף 142א(ה)]] הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות [[הסעיף האמור]];
:: (9) הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות [[סעיף 211]], תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא [[הסעיף האמור]] כך שבמקום &quot;ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר&quot; יבוא &quot;חשב מלווה רשאי, באישור השר&quot;.
: (ב) אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
:: (1) פיטורי עובדים;
:: (2) התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
:: (3) קבלת אשראי;
:: (4) הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
:: (5) הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
: (ג) הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

@ 142ג1. המצאת העתק כתבי בי-דין לחשב מלווה (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: פתח אדם הליך משפטי כנגד עיריה, ומונה לעיריה לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתב בי-הדין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, &quot;הליך משפטי&quot; - לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

@ 142ג2. חשב מלווה בתאגיד עירוני בבעלות מלאה (תיקון: תשס&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
::: (1) זכות ההצבעה באסיפה הכללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
::: (2) הזכות או היכולת למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
::: (3) הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
::: (4) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
::: (5) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
::: (6) החזקה בכל הון המניות של התאגיד, אם יש כזה;
::- &quot;תאגיד עירוני בבעלות מלאה&quot; - חברה, אגודה שיתופית, עמותה או תאגיד אחר שהוקם בידי עיריה מכוח סמכותה לפי [[249.30|סעיף 249(30)]], אשר כל אמצעי השליטה בו, המנויים בהגדרה &quot;אמצעי שליטה&quot;, הם בידי אחת מאלה:
::: (1) העיריה לבדה או יחד עם רשות מקומית אחרת;
::: (2) העיריה או רשות מקומית אחרת, יחד עם תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העיריה.
: (ב) הוראות [[סעיפים 142ב]], [[142ג(א)]] [[ו-142ג1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד עירוני בבעלות מלאה, למעט תאגיד כאמור שהוא חברה, שכל מטרתה היא גיוס אשראי לעיריה או לעיריה ולרשות מקומית אחרת.

@ 142ד. תוכנה של תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-8)
: (א) בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה -
:: (1) מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
:: (2) אמצעי התייעלות שתנקוט העיריה, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של העיריה, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
:: (3) לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
: (ב) (((בוטל).))

@ 143. סמכות השר לגבי מועצה מתמעטת או נחשלת (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
:: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי [[סעיף 137(ב)]];
:: (2) המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
:: (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.
: (ב) התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

@ 143א. מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ד-5)
: (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה - שיעורים).
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
:: (1) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה - ועדה);
:: (2) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
:: (3) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי [[סעיף 143(א)]].
:: (2) שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 143(א)]].
: (ד)(1) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות [[פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בפקודה זו - חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות [[-|סעיף 31יד]] [[-#פרק ד1|בפרק האמור]] עליה.
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור [[-|בסעיף 31יד]], תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
:: (3) השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור [[פקודה זו|בסעיף 140ד לפקודת העיריות]], תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004]].))

@ 144. מינוי ועדת חקירה
: ועדת חקירה לענין [[סעיף 143]] תמונה על ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה.

@ 145. יושב ראש ועדה ממונה, סגנו, וסמכויותיהם (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-12)
: (א) לועדה שמונתה לפי [[סעיף 143]] למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב ראש, ואם נראה לו - גם סגן או סגנים ליושב ראש.
: (ב) ליושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.
: (ג) הוראות [[סעיף 134]] יחולו לגבי יושב ראש וסגן או סגנים ליושב ראש, בשינויים המתאימים.
: (ד) יושב ראש או סגן יושב ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן; זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]], וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

@ 146. סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או ועדה ממונות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ט)
: (א) מועצה או ועדה ממונות לפי [[סעיף 143]] יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי [[סעיף 4 לחוק הבחירות]], ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים, ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

@ 146א. הסדר נושים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב-7)
: לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה.

@ 146ב. (תיקון: תשס&quot;ח-3) : (((פקע).))
@ 146ג. (תיקון: תשס&quot;ח-3) : (((פקע).))
@ 146ד. (תיקון: תשס&quot;ח-3) : (((פקע).))

== פרק שמיני: ועדות המועצה ==

=== סימן א': ועדות כלליות ===

@ 147. ועדת הנהלה
: (א) המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.
: (ב) חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.

@ 148. ועדת מכרזים (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
: (ב) החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
: (ג) ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

@ 149. ועדת כספים
: המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל ענייני כספים של העיריה.

@ 149א. ועדות מל&quot;ח (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשס&quot;א-4)
: (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
: (ב)(1) (((בוטלה).))
:: (2) הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות.
:: (3) היו הדעות בישיבה שקולות - תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע.
:: (4) החלטות הועדה - למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה - אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.

@ 149ב. ועדת בטחון (תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;ד, תשל&quot;ה, תשס&quot;א-4)
: (א) בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו [[#פרק רביעי 1|בפקודת המשטרה]] תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
: (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו -
:: (1) נציגי העיריה שתמנה המועצה;
:: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג:
::: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג&quot;א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד;
::: נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
:: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 149ג. ועדה לעניני ביקורת (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ב-3)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו&quot;ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו&quot;ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו&quot;ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו&quot;ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
: (ב) מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.
: (ג)(1) יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר;
::: לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:
::: (א) סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
::: (ב) לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
::: (ג) מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
::: (ד) סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.
:: (2) היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:
::: (א) הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;
::: (ב) הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;
::: (ג) הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר;
::: (ד) סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.

@ 149ד. ועדת הנחות (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן - הועדה) שסמכויותיה יהיו -
:: (1) לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:
::: (א) לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו - עד 70%; לענין זה, &quot;נזקק&quot; - מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;
::: (ב) למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר - עד 100%.
:: (2) לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי [[סעיף 339]], שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.
: (ב) חברי הועדה יהיו -
:: (1) שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה - יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;
:: (2) הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;
:: (3) היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל&quot;ו-1975]], או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
: (ג) המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.
: (ד) מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
: (ה) החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.

@ 149ה. ועדה לקליטת עליה (תיקון: תשנ&quot;ח-3)
: בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט התש&quot;ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים.

@ 149ו. ועדת בטיחות בדרכים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הועדה יהיו -
:: (1) ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;
:: (3) חברי מועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (4) נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;
:: (5) נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (6) נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.
: (ג) מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:
:: (1) בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 - 9;
:: (2) בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 - 12;
:: (3) בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 - 15.

@ 149ז. ועדה לקידום מעמד הילד (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.
: (ב) חברי הועדה יהיו -
:: (1) שלושה עד חמישה חברי מועצה;
:: (2) מנהל אגף החינוך;
:: (3) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;
:: (4) אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;
:: (5) נציג ארגון המורים העל-יסודיים;
:: (6) נציג ארגון מורי אגודת ישראל - בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, &quot;מוסד חינוך&quot; - מוסד חינוך חובה כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התשי&quot;ט-1949]];
:: (7) נציג הסתדרות המורים;
:: (8) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;
:: (9) יושב ראש ועד ההורים העירוני;
:: (10) מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;
:: (11) נציג תנועות הנוער בעיר;
:: (12) נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;
:: (13) חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.

@ 149ח. ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור (תיקון: תשס&quot;ד-7)
: (א) המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.
: (ב) מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נרצח פעילות טרור&quot; - נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].

@ 149ט. ועדת חינוך (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות [[סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
:: (3) שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל יסודיים;
:: (4) נציג ועד ההורים העירוני;
:: (5) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]], תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור.
: (ג) מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

@ 149י. ועדה לאיכות הסביבה (תיקון: תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח-7)
: (א) המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ארבעה חברי מועצה;
:: (2) עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;
:: (3) שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;ארגון ארצי&quot; - גוף ציבורי המנוי [[בחלק א' של התוספת בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 149יא. ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;א)
: (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ארבעה חברי מועצה לכל היותר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), שאחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שתבחר המועצה;
:: (2) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים;
:: (3) מנהל מחלקת חינוך;
:: (4) שני נציגי ציבור, שיבחר ראש העיריה באישור המועצה;
:: (5) מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של העיריה, שניתן בו חינוך על יסודי, שימנה מנהל מחלקת חינוך;
:: (6) נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות;
:: (7) בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול - המנהל היישובי שמונה כאמור.
: (ג) מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מכוח סעיף קטן (ב)(1) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי.

@ 149יב. ועדה למיגור אלימות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות.
: (ב) חברי הוועדה יהיו -
:: (1) ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של העירייה;
:: (3) מנהל אגף החינוך בעירייה;
:: (4) מנהל אגף הפיקוח בעירייה;
:: (5) מנהל הביטחון בעירייה;
:: (6) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה;
:: (7) היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעירייה;
:: (7א) בעיריות שמונה בהן מנהל יישובי למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול - המנהל היישובי שמונה כאמור;
:: (8) נציג אחד או יותר של משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העירייה;
:: (9) שני חברי המועצה לכל היותר;
:: (10) חברים נוספים ובין השאר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה;
:: (11) נציג הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שימנה מנהל הרשות.
: (ג) באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

@ 150. ועדות שונות
: נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים.

@ 150א. ההרכב הסיעתי של ועדות חובה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-4)
: (א) ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, &quot;נציג אחד לפחות מהאופוזיציה&quot; - מי שמתקיימים בסיעתו הוראות [[149ג|פסקה 149ג(ג)(1)]].
: (ב)(1) סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן - סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א).
:: (2) מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.

=== סימן ב': ועדה חקלאית ===

@ 151. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח, תשע&quot;ב-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
:- &quot;חקלאי&quot; -
:: (1) מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו [[בסעיף 269]] שאינו משמש למטרות חקלאיות;
:: (2) מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;
:- &quot;ענין חקלאי&quot; - ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך הוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;
:- &quot;היום הקובע&quot; - (((נמחקה).))

@ 152. איפה תוקם ועדה חקלאית (תיקון: תשכ&quot;ח, תשע&quot;ב-6)
: (א) ועדה חקלאית (להלן [[בסימן זה]] - הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים, או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.
: (ב) עיריה שהחובה לפי סעיף קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.
: (ג) שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.
: (ד) בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה או אם יש להקים בעירייה ועדה לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה.

@ 153. מספר חברי הועדה והרכבה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים עשר, הכל לפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות [[שבתוספת השלישית]].
: (ב) הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות [[שבתוספת השלישית]] (להלן - נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא-חקלאי, אם הוא חבר המועצה שנבחר על ידיה לועדה.

@ 154. הנציגים החקלאים שבועדה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות [[התוספת השלישית]]; הבחירות יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו [[בתוספת השלישית]].
: (ב) נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא-הגנה לישראל, או ברשות הועדה.

@ 155. פסילת חברות בועדה
: על פסילת חברותו של חבר ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות [[הסעיפים 120]], למעט [[120(1)|פסקה (1)]], [[ו-121]].

@ 156. יושב ראש הועדה וסגנו (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש שיתמנו על ידי המועצה מתוך רשימת המועמדים שהועדה תציע והמועצה רשאית לדרוש שיוצעו לה לכל תפקיד כאמור שני מועמדים לפחות; בהעדר היושב ראש ימלא סגן היושב ראש את מקומו; עד שיתמנה יושב ראש הועדה, יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה.

@ 157. רציפות הכהונה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: ועדה שנסתיימה תקופת כהונתה כאמור [[בסעיף 163]], תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם.

@ 158. תפקידים וסמכויות
: ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
: (1) לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
: (2) להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
: (3) להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על ידי השר אם היה הענין בערר על פי [[סעיף 160]].

@ 159. סמכויות הועדה כלפי המועצה
: ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי, ואם לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום שלושים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

@ 160. זכות ערר על החלטת המועצה
: נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

@ 161. כספים (תיקון: תשכ&quot;ח)
: בעיריה שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית, או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית, וכן שני שלישים לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית, יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

=== סימן ג': הוראות שונות בענין הועדות ===

@ 162. הרכב ועדות רשות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;א-4)
: ועדה של המועצה, כאמור [[בסעיף 150]], שלא נקבע לה הרכב מיוחד לפי פקודה זו או לפי כל דין, יהיה הרכבה כלהלן:
: (א) 10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ-2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;
: (ב) שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי [[סעיף 120]], ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי [[סעיף 150]], כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.

@ 163. תקופת הכהונה של הועדות
: ועדה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר, אלא שועדה ארעית תתפרק מאליה עם גמר תפקידה; אולם לא תיפגע סמכותה של המועצה לבטל בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה בכפוף להוראות הפקודה, וכן להחליף את נציגיה בועדה של המועצה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

@ 164. חדילת חברות בועדות
: (א) חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
: (ב) חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר בועדה.
: (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.

@ 165. יושבי ראש הועדות (תיקון: תשל&quot;ג-4)
: ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

@ 166. הנוהל בעבודת הועדות (תיקון: תשל&quot;ו-2)
: (א) יושב ראש ועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.
: (אא) ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.
: (ב) כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.
: (ג) ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים, שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.
: (ד) היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.
: (ה) החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.

== פרק תשיעי: עובדי העיריה ==

=== סימן א': מינוי עובדים ופיטוריהם ===

@ 167. מינוי פקידים (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ה-6, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ו-2)
: (א) מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2); ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.
: (א1) ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
: (א2) לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות [[בתוספת החמישית]] אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
: (ב) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה.
: (ג) לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא יחיד;
:: (2) הוא תושב ישראל;
:: (3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
:: (4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
:: (5) הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;
:: (6) הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.
: (ג1) לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת.
: (ג2) מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ה)(1) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.
:: (2) נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.

@ 167א. מועצה שלא מינתה מבקר (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;ב-3)
: (א) ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור [[בסעיף 167]], תוך הזמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.

@ 167ב. מועצה שלא מינתה גזבר (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות [[סעיף 167(ה)(2)]], לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות [[סעיף 167(ה)]], בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

@ 168. משכורת (תיקון: תשל&quot;ט)
: אנשים שנתמנו כאמור [[בסעיף 167]] יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה.

@ 169. (תיקון: תשל&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 169א. החלת תפקידי המזכיר על המנהל הכללי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-3)
: (א) מינה ראש העיריה, לפי הוראות [[סעיף 167(א1)]], מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות [[סעיף 169]].
: (ב) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות [[סעיף 167]] ולא מונה מזכיר לפי הוראות [[סעיף 169]], תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.

@ 169ב. ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: (א) בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לבחירת עובדים למשרות המנויות [[בתוספת החמישית]]; החלטתה של הועדה תובא לאישור המועצה או ראש העיריה, לפי הענין.
: (ב) ואלה חברי ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים -
:: (1) ראש העיריה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש כיושב ראש ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים;
:: (2) שני חברי המועצה שייבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בועדת ההנהלה;
:: (3) המנהל הכללי של העיריה;
:: (4) נציג שימנה השר, שהוא בעל תפקיד מקביל בעיריה אחרת לתפקיד הנדון במכרז.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), בתהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד למשרת המנהל הכללי, יהיה היועץ המשפטי של העיריה חבר ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים במקום המנהל הכללי.
: (ד) היועץ המשפטי של העיריה יהיה משקיף בישיבות ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים, למעט בישיבות שענינן מינוי היועץ המשפטי של העיריה.
: (ה) נקבע בדין כי לא ימונה אדם למשרה מסוימת אלא אם כן הוא בעל כשירות והתאמה לתפקיד, תהיה ועדת המכרזים הועדה המוסמכת לבדיקה ולאישור כשירותו והתאמתו כאמור.

@ 170. דרכי מינוי עובדים וכשירות עובד ביקורת (תיקון: תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה-3, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו [[בסעיף 167]] למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
: (ב) לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות [[בתוספת החמישית]], למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).
: (ב1)(1) במהלך מינוי למשרה המנויה [[בתוספת החמישית]] או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, &quot;פקח&quot; - לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח.
:: (2) שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1).
:: (2א) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור; הוראות פסקה זו לעניין הרשעה או הגשת כתב אישום יחולו גם לגבי התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביו כאמור ברישה.
:: (3) השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה ועל דרכי מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה לפי הוראות פסקה (2א).
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל), התשס״ה–2005]].))
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
: (ד) לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]].
: (ה) ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד); תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018]].))
: (ה1) לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות [[סעיף 167(ג)(1) עד (4)]].
: (ה2) על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור [[בסעיף 167(ג)(4)]] אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ו) עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.
: (ז) לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות [[סעיף 171א(1)]].
: (ח) בסעיף זה, &quot;עובד ביקורת&quot; - עובד המבצע פעולת ביקורת.

@ 170א. תפקידי המבקר (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ב-3)
: (א) ואלה תפקידי המבקר:
:: (1) לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
:: (2) לבדוק את פעולות עובדי העיריה;
:: (3) לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
:: (4) לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.
: (ב) הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם; למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן &quot;גוף עירוני מבוקר&quot;.
:: ((לפי [[סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], כי הוראות [[סעיף 170א(ב)]] לא יחולו על תאגיד מים וביוב.))
: (ג) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת -
:: (1) על פי שיקול דעתו של המבקר;
:: (2) על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;
:: (3) על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה.
: (ד) המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.
: (ה) מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה; היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה), התשע״ח–2018]].))
: (ו) ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.

@ 170ב. המצאת מסמכים ומסירת מידע (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשס&quot;ב-3)
: (א) ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
: (ב) למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.
: (ג) לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.
: (ד) עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.
: (ה) לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.

@ 170ג. דו&quot;ח המבקר (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשס&quot;ב-3)
: (א) המבקר יגיש לראש העיריה דו&quot;ח על ממצאי הביקורת שערך; הדו&quot;ח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות [[+|סעיפים 21א]] [[ו-21ב לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו&quot;ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
: (ג) תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו&quot;ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו&quot;ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו&quot;ח בצירוף הערותיו.
: (ד) הועדה לעניני ביקורת תדון בדו&quot;ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג); לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה; בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו&quot;ח.
: (ה)(1) תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור;
:: (2) לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.
: (ו) לא יפרסם אדם דו&quot;ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.
: (ז) היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות [[פרק ה' סימן ב' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.

@ 170ג1. חומר שאינו ראיה (תיקון: תשס&quot;ב)
: דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.

@ 170ג1א. צוות לתיקון ליקויים (תיקון: תשס&quot;ה-10)
: (א) בסעיף זה, &quot;הצוות&quot; - עובדי העיריה החברים בצוות לתיקון ליקויים, שמונה לפי הוראות [[סעיף 21א(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]] (בסעיף זה - חוק מבקר המדינה).
: (ב) הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי [[סעיף 170ג(ה)(1) או (2)]], לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד.
: (ג) הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים.
: (ד) ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[+|סעיפים 21א]] [[ו-21ב לחוק מבקר המדינה]].

@ 170ג2. תפקידי הגזבר (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העירייה, על הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו ועל גביית מסי העירייה כמשמעותם [[בסעיף 142א(א)]], וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העיריה.
: (ב) אין במינוי חשב מלווה לפי [[סעיף 142ב]] כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.

@ 170ג3. הזמנת חובה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
: (ב) הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
: (ג) הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
: (ד) השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.

@ 170ד. (תיקון: תש&quot;ן) : (((בוטל).))

@ 171. פיטורי עובדים בכירים (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תש&quot;ן, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-11, תשע&quot;ד-5)
: (א) בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי [[סעיף 167(א)]] לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
: (א1) מנהל כללי שנתמנה לפי [[סעיף 167(א2)]], רשאי ראש העיריה לפטרו.
: (ב)(1) לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה, או מהנדס העיריה שהוא עובד העיריה, או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
:: (2) לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
: (ג) לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.
: (ג1)(1) החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה.
:: (2) הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, מהנדס העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.
: (ה) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי [[=חוק המשמעת|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]], לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה [[בחוק האמור]].

@ 171א. פיטורי עובדים אחרים (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-5)
: עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים [[בסעיף 171]] -
: (1) יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי [[חוק המשמעת]];
: (2) רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי - מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה - אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה [[בחוק המשמעת]].

@ 172. ערובה של פקיד למילוי תפקידו
: המועצה תדרוש מכל פקיד, שנתמנה על ידיה למשרה שכרוכה בה אחריות כספית, ליתן ערובה מתאימה בעיניה למילוי תפקידו כראוי, וראש העיריה ייווכח מזמן לזמן בדבר קיום הערובה ודַיוּתה.

@ 173. פועלים ועובדים ארעיים
: ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה.

@ 173א. תקנות לענין תנאי כשירות ופסלות לכהונה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו [[בסעיף 249א]] ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה [[בסעיף 249ב]], ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, &quot;עובד&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006]].))

@ 173ב. ייצוג הולם בקרב עובדי עירייה (תיקון: תשע&quot;א-5, תשע&quot;ב-4)
: (א) בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה - ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית.
: (ב) נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
: (ג) עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.
: (ה) העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.
: (ו) שר הפנים יגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה [[בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ&quot;ח-1988]], ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן:
:: (1) לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת - באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות;
:: (2) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות.

=== סימן ב': סייגים לשירות בעיריה ===

@ 174. עובדי העיריה לא יהיו נוגעים בדבר
: (א) פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעונין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן-זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.
: (ב) פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו - קנס 150 לירות.

@ 174א. סייגים להעסקת קרוב משפחה (תיקון: תשס&quot;א-3)
: (א) אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.
: (ב) אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
: (ג) אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.
: (ו) השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;ועדת שירות&quot; - ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות((, נציגי עיריות)) שמינה השר לענין סעיף זה;
::- &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.

@ 175. נגיעה בדבר שאינה פוסלת
: על אף האמור [[בסעיף 174]] לא ייפסל אדם ולא יהיה צפוי לקנס משום כך בלבד שהוא אחד מאלה:
: (1) בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;
: (2) מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן-זוגו או בן משפחה אחר התלוי בו.

@ 176. הגדרות
: [[בסעיפים 177–181]] -
:- &quot;עבודת-חוץ&quot; - כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט -
:: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
:: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
:: (3) השקעת הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;
:- &quot;עובד עיריה&quot; - עובד עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.

@ 177. איסור עבודת-חוץ
: עובד עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת-חוץ.

@ 178. עיסוק בעבודה מדעית וכו' באישור ראש העיריה
: רשאי עובד עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.

@ 179. עבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס
: רשאי ראש עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס.

@ 180. היתר עבודת-חוץ על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים
: (א) רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי [[הסעיפים 167]] [[ו-169]] תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.
: (ב) אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם -
:: (1) היא לטובת הכלל;
:: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העיריה;
:: (3) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;
:: (4) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.

@ 181. עונשין
: עובד עיריה, העובד בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות [[סעיפים 177–180]], דינו - קנס פי שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה.

@ 182. שמירת הוראות אחרות
: הוראות [[סעיפים 176–181]] אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 174]] [[ו-175]].

=== סימן ג': תנאי השירות וגימלאות ===

@ 183. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;פקיד שאיננו בר-קיצבה&quot; - אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר יום;
:- &quot;קופת תגמולים&quot; - קופה שהוקמה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני-קיצבה, בהתאם לתקנות לפי [[פסקה (5) לסעיף 184]];
:- &quot;מפקיד&quot; - אדם המפקיד סכומים בקופת תגמולים;
:- &quot;פקדון חובה&quot; - סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.

@ 184. תקנות בדבר תנאי שירות וגימלאות (תיקון: תשל&quot;ח)
: המועצה רשאית, באישור השר, להתקין, בכפוף להוראות הפקודה, תקנות בעניינים אלה:
: (1) תנאי השירות של פקידיה;
: (2) (((בוטלה);))
: (3) מתן חופשה לפקידיה;
: (4) מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;
: (5) הקמת קופת תגמולים בשביל פקידים שאינם בני-קיצבה.

@ 185. כספי גימלאות אינם ניתנים להעברה, לעיקול וכו'
: כספי קיצבה או מענק שיינתנו בהתאם לתקנות לפי [[פסקה (4) לסעיף 184]] ופקדון חובה שבקופת תגמולים מכוח הוראות תקנות לפי [[פסקה (5) לסעיף 184]], או כל סכום שישולם מקופת העיריה לקופת התגמולים לזכותו של המפקיד, או ריבית שעל הפקדון או על הסכום כאמור - לא יהיו ניתנים להמחאה, להעברה, לעיקול, לתפיסה, או לפרעון, זולת סילוק חוב המגיע לעיריה הנותנת את הקיצבה או המענק או המקימה את קופת התגמולים, או סילוק תביעה שלה.

@ 186. דרך פרסומן של תקנות
: תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 184]] אין חובה לפרסמן ברשומות, אבל יש להודיע ברשומות על התקנתן, ועותקים שלהן יהיו מצויים במשרדי העיריה, וכל פקיד או עובד או משלם ארנונה יהיה רשאי, בשעות שהמשרדים פתוחים לקהל, לעיין בהם חינם.

== פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה ==

=== סימן א': נכסי העיריה ===

@ 187. רישום מקרקעין
: כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967]].))
: ((ראו גם [[תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין), התשנ״ח–1998]].))

@ 188. עשיה במקרקעין (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ט, תשנ&quot;א-5, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-5)
: (א) עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל&quot;ב-1972]], חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.
: (ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, &quot;תכנית&quot; - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת [[סעיף 197]].

@ 189. קופת העיריה
: כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה.

@ 190. תשלומים מקופת העיריה
: כל ההוצאות שהעיריה מתחייבת בהן כדין לפי הוראות הפקודה או כל דין אחר, וכן כל סכום אחר המגיע ממנה כדין, ייזקפו לחובת קופת העיריה וישולמו מתוכה, ובלבד שלא ישולם מקופת העיריה שום תשלום אלא אם הורשה על ידי התקציב השוטף או הורשה במיוחד על ידי המועצה באישורו של הממונה.

@ 191. חתימה על מסמכי תשלום (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) כל פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה או פקיד אחר שהורשה לכך על ידי המועצה, וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר, ואם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.
: (ב) הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.

@ 192. האחראי לקופת העיריה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה.

@ 193. בטחונה של קופת העיריה
: כל הכספים השייכים לקופת העיריה, או המתקבלים בשבילה ועל חשבונה ישולמו מיד לחשבון העיריה בבנק שהמועצה תקבע באישורו של הממונה, אלא שיכולה היא להרשות לגזבר לעכב תחת ידו סכום כדי הוצאותיה היומיות של העיריה; באין בנק בתחום העיריה תובטח שמירת הכספים לפי כללים שתקבע לענין זה המועצה באישורו של הממונה.
: ((ראו גם [[תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי), תשכ״א–1961]].))

@ 194. השקעות מקופת העיריה
: כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר.

=== סימן ב': חוזים ומכרזים ===

@ 195. חתימת חוזים בשם העיריה (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות [[סעיפים 188]], [[190]], [[196]], [[197]], [[201]] [[ו-203]].

@ 196. חוזים הטעונים אישור (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע&quot;ד-3)
: (א) חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חוזה של עירייה איתנה למתן זיכיון או מונופולין אינו טעון אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לחוזה כאמור בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור.

@ 197. חובת מכרזים
: לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי.

@ 198. תקנות למכרזים
: השר יקבע בתקנות את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש״ע–2010]].))

@ 198א. פטור ממכרז לעבודות פיתוח (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הסכם פיתוח&quot; - הסכם לביצוע עבודות פיתוח;
::- &quot;הוועדה המקצועית&quot; - ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי - מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה;
::- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
::- &quot;יזם&quot; - מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, &quot;מחזיק בזכויות&quot;, לגבי שטח מגרשים - אחד מאלה:
::: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור;
::: (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים;
::- &quot;יחידת דיור&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;עבודות פיתוח&quot; - עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח;
::- &quot;תכנית לפיתוח&quot; - תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]] הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ&quot;ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה;
::- &quot;תשתיות&quot; - כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים וביוב - גם מיתקני מים וביוב, לרבות מאגרים.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 197]], עירייה רשאית להתקשר בלא מכרז עם יזם בהסכם פיתוח, לפי החלטת המועצה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
:: (1) עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ייעשו לשם יישומה של התכנית לפיתוח, ובלבד שהן מיועדות לשרת במישרין בעיקר את המגרשים בתחום התכנית, לשם בנייה ואכלוס של יחידות הדיור החדשות או שטחי המסחר או התעסוקה החדשים הכלולים בתכנית;
:: (2) במועד ההתקשרות טרם נחתמו חוזים לביצוע עבודות פיתוח בהיקף כספי העולה על מחצית האומדן האמור בפסקה (4)(א) לעניין עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית או שכלל עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח יבוצעו על ידי היזם במגרשים שהוא מחזיק;
:: (3) תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
:: (4) גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה:
::: (א) אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל&quot;ב-1972]], והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב-18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים;
::: (ב) אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2);
::: (ג) חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור;
::: (ד) אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג);
:: (5) הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן;
:: (6) הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה.
: (ג) העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן - היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי [[סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה]] שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו [[בתוספת השלישית לחוק האמור]], ובלבד -
:: (1) שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל פיתוח תשמש לביצוע עבודות פיתוח מן הסוג שלשם מימונן הוטל אותו היטל פיתוח;
:: (2) שתמורה שתשולם בדרך של קיזוז כנגד היטל השבחה תשמש למטרות המפורטות [[בסעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה]].
: (ד)(1) החלטות הוועדה המקצועית וחוות הדעת לפי סעיף קטן (ב)(4) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה, שבעה ימים לפחות לפני הבאת הנושא לאישור המועצה.
:: (2) הסכם פיתוח שנערך לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימים מיום כריתתו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע משאר הוראות הפקודה והוראות כל דין לעניין התקשרות העירייה בחוזה.

@ 198ב. ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקון: תשע״ו–4)
: (א) בסעיף זה –
::- ”ביטוח תאונות אישיות לתלמידים” – כמשמעותו [[בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה]];
::- ”חברה משותפת” – חברה שבעלי המניות שלה הן רוב הרשויות המקומיות;
::- ”חוק לימוד חובה” – [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]];
::- ”סוכן ביטוח” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א–1981]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 197]], עירייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה [[בחוק לימוד חובה]], תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במכרז פומבי שתערוך חברה משותפת, לפי הסדר שהתקיימו בו הוראות אלה:
:: (1) דמי הביטוח במכרז יהיו כפי שקבע שר החינוך לפי [[סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה]];
:: (2) שיעור דמי העמילות המרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני ביטוח יהיה כפי שקבע שר החינוך לפי [[סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה]];
:: (3) תקופת הביטוח לא תעלה על שנה, ועורך המכרז רשאי לחדשה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתאם לתנאי המכרז, כך שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על שלוש שנים;
:: (4) החברה המשותפת תפעל באמונה ובשקידה לטובת המבוטחים בלבד, ותהיה רשאית לקבל מהזוכה במכרז מידע שברשותו הנוגע לתביעות לתגמולי ביטוח שהוגשו לפי חוזה הביטוח, ובלבד שאינו כולל שמות מבוטחים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותם;
:: (5) החברה המשותפת, או חברה־בת שלה שהיא סוכן ביטוח, לא יישאו באחריות בכל הנוגע לקיום חוזה ביטוח בין עירייה וזוכה במכרז לפי סעיף זה, לגבי התקשרות שהן אינן מנהלות או מרכזות אותה ואינה נובעת מהליך עריכת המכרז עצמו.

@ 199. סמכות לחתום על שטרות
: בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

@ 200. אחריות אישית שמורה
: האמור [[בסעיף 199]] לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה.

@ 201. סמכות ללוות (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: (א) בכפוף להוראות [[סעיף 202]] רשאית עיריה - מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו - ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בסעיף קטן זה - חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור [[בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב]], שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב]], ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

@ 202. סמכות לקחת הלוואות זמניות (תיקון: תשל&quot;ט)
: עיריה רשאית ללוות סכומי כסף כהלוואת שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון העיריה, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של העיריה לתקופה אשר לה נערך התקציב השוטף, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

@ 202א. סמכות לערוב (תיקון: תשל&quot;ג-2)
: (א) עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים.
: (ב) עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.
: (ג) ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

@ 203. חתימה על מסמכים מסויימים (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליה בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר - עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.
: (א1) הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
:: (2) ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
:: (3) אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העיריה.
: (ב) לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים), תש״ך–1959]].))

@ 203א. פנקס חוזים (תיקון: תשל&quot;ט)
: פרטי חוזים שנחתמו שלא על פי החלטות המועצה ופרטי הלוואות שלוותה העיריה לפי [[סעיפים 201]] [[ו-202]] וערבויות שנתנה לפי [[סעיף 202(א)]] יירשמו בפנקס שתנהל העיריה לענין זה וראש העיריה יביאם לידיעת ועדת הכספים.

== פרק אחד עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה ==

=== סימן א': תקציב העיריה ===

@ 204. תקציב שנתי (תיקון: תשל&quot;ט)
: לכל עיריה יהיה תקציב שנתי.

@ 205. שנת כספים (תיקון: תשנ&quot;א)
: שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

@ 206. הכנת התקציב ואישורו (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד-3, תשפ&quot;ד)
: (א) הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר-ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
: (ב) המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת התקציב בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר-ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב1)(1) לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה - בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות [[סעיפים 145]] [[ו-146]], יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים.
:: (2) השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.
: (ג) תקציב העיריה טעון אישורו של השר. לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1); על אף האמור, תקציב עירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
: (ד) הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.
: (ה) החלה שנת הכספים והמועצה או השר, ולעניין עירייה איתנה - המועצה, לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו-(ג), סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר, ולעניין עירייה איתנה - שאישרה המועצה, בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם; לא תאושר תוספת סכום כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן ניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בתוספת הסכום האמור כדי להביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו [[בסעיף 140ג]], בתקציב העירייה בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.

@ 207. סמכות השר לתקן התקציב
: השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל הקשורות בעיריה.

@ 208. צורת התקציב (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) התקציב יוכן בהתאם להוראות [[התוספת הרביעית]], אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971]].))
: (ב) התקציב יכלול נספח תקן כוח אדם לעירייה בהתאם להוראות שיקבע השר.

@ 208א. רזרבה בתקציב עירייה איתנה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) תקציב עירייה איתנה יכלול סעיף רזרבה כללית, שישמש לכיסוי הוצאות נדרשות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז אחד מסך הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של העירייה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 210]] [[ו-211]], לא תאושר העברה מסעיף הרזרבה הכללית בתקציב עירייה איתנה לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישרה המועצה שההוצאה שבשלה מתבקשת ההעברה נדרשת ובלתי צפויה מראש.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ניתן להעביר בסוף כל רבעון סכום שאינו עולה על רבע מסכום הרזרבה שנקבע בסעיף קטן (א), ובלבד שלאחר ההעברה לא יפחת הסכום בסעיף הרזרבה הכללית מהסכום שנקבע כאמור בסעיף קטן (א) כשהוא מוכפל במספר הרבעונים שנותרו עד לתום שנת הכספים ומחולק בארבע.

@ 209. פרסום התקציב
: תמצית התקציב המאושר יפורסם ברשומות.

@ 210. תקציב מילואים (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ד-4, תשע&quot;ד-3)
: (א) ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה; לא תאושר הצעת התקציב כאמור בעירייה איתנה, אלא אם כן צורפה להצעה חוות דעתו של הגזבר שלפיה התקציב המוצע מאוזן וכן כי הוא בר ביצוע בהתחשב בהכנסות הכלולות בו ובהכנסות העירייה בשנים שקדמו לאותה שנת כספים.
: (א1)(1) ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות [[סעיף 213(ב)]], כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו [[בסעיף 140ג]] בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
:: (2) הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ב) המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותה בשינויים או בלא שינויים; הוצעה במועצה של עירייה איתנה הצעה לאישור הצעת תקציב כאמור בשינויים, לא תאושר ההצעה אלא אם כן ניתנה חוות דעתו של הגזבר, לפני הדיון או במהלכו, שלפיה התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר ביצוע כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) תקציב מילואים טעון אישורו של השר ואולם תקציב מילואים בעירייה איתנה אינו טעון אישור השר.
: (ד) לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.
: (ה) הוראות [[סעיף 207]] יחולו על תקציב המילואים.

@ 211. העברה מסעיף לסעיף באישור הממונה (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ד-3)
: (א) ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא - כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), העברת כספים כאמור באותו סעיף קטן בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר, ובלבד שניתנה חוות דעת של גזבר העירייה שלפיה לא יהיה בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו יועברו הכספים.

@ 212. העברה מסעיף לסעיף ללא אישור השר (תיקון: תשל&quot;ט)
: השר רשאי, בצו -
: (1) לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר.
: (2) להגביל לעיריה פלונית, בשים לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף הוצאה אחר שבאותו פרק.
: ((פורסם [[צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו), תש״ך–1959]].))

=== סימן ב': חשבונות ובקורת ===

@ 213. ניהול חשבון כספי העיריה (תיקון: תשס&quot;ד-4)
: (א) כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.
: (ב) הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.

@ 213א. תקציב בלתי רגיל (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) בסעיף זה, &quot;תקציב בלתי רגיל&quot; - תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.
: (ב) כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.
: (ג) שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) - בטל.

@ 214. מינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז)
: מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות [[סימן זה]].

@ 215. הודעה על סכום ההכנסה וההוצאה
: ראש העיריה ידאג שתוכן רשימה המראה את סכום ההכנסה וההוצאה לרבע-השנה שעבר בכל סעיף של התקציב ובציון היתרה שלא הוצאה בכל סעיף, והוא יגישנה לממונה תוך השבוע הראשון של כל רבע שנה.

@ 216. עריכת דוחות כספיים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-4, תשס&quot;ה-8)
: (א) עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן - דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן - דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן - הממונה על החשבונות).
: (ב) תמצית הדו&quot;חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר (בסעיף זה - תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי - בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו&quot;ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, &quot;עיתון מקומי&quot; - שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.
: (ג) לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו&quot;חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו&quot;חות, על חשבון העיריה.
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה:
:: (1) בדואר לכל מחזיק כהגדרתו [[בסעיף 269]];
:: (2) בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר.
: (ה) לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה.

@ 217. דוחות כספיים (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ז)
: השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים.

@ 218. תנאי העסקה ואי תלות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם [[לסימן זה]].
: (ב) רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.
: (ג) תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.

@ 219. סמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה החשבון (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.
: (ב) רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
: (ג) היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.

@ 219א. כללים למינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ&quot;ז)
: השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי [[סימן זה]], תנאי כשירותו, אי-תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה.

@ 219ב. סמכויות השר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי [[סימן זה]], רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
:: (1) למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;
:: (2) לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו [[בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ&quot;ה-1995]], וכי [[סעיף 2 לחוק האמור]] לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;
:: (3) לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.
: (ב) השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות [[סעיף 219(א) ו-(ד)]] יחולו.

@ 220. פעולות לפי דרישת הממונה על החשבונות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: הממונה על החשבונות רשאי לדרוש מרואה החשבון כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות העיריה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בדוחות הכספיים.

@ 221. אישור תשלום וחיוב על תשלום אי-חוקי (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי [[סימן זה]], יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהירשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.

@ 222. סמכות השר לבטל פסילה או חיוב
: השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחוייב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי כל נסיבות המקרה ראוי לעשות כן, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 14 יום מהיום שהודיעו למבקש על החיוב או תוך תקופה נוספת שהתיר לו השר.

@ 223. חזקה לענין אחריות להוצאה
: אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.

@ 224. העיריה תתבע את סכום החיוב
: לא בוטל החיוב על פי בקשה כאמור [[בסעיף 222]], וסכום החיוב, או הסכום כפי שהוקטן על ידי השר על פי הבקשה, לא נפרע לעיריה להנחת דעתו של רואה החשבון תוך חודש לאחר שהודיעו לעיריה על החיוב, ואם הוגשה בקשה - תוך חודש לאחר שהודיעו למבקש את החלטת השר, תתבע העיריה בדין את הסכום כאמור.

@ 225. פסק הדין בתביעת העיריה
: (א) נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו או הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.
: (ב) הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.

@ 226. סעד במקרה שהעיריה לא תבעה
: סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור [[בסעיף 224]] או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.

@ 227. הפסקת העסקה על ידי השר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סימן זה]].

@ 228. תקנות ביצוע (תיקון: תשנ&quot;ז)
: השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנדרש לצורך ביצועו של [[סימן זה]].
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ&quot;ח–1988]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994]].))

=== סימן ג': דו&quot;ח שנתי וסטטיסטיקה ===

@ 229. דו&quot;ח שנתי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו&quot;ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים עשר החדשים שקדמו.

@ 230. הגשת הדו&quot;ח (תיקון: תשס&quot;א)
: הדו&quot;ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו.

@ 231. פרסום הדו&quot;ח (תיקון: תשס&quot;א)
: העתקים של הדו&quot;ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים בעתון או באופן אחר.

@ 232. הממונה רשאי לדרוש פרטים בכל עת
: הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר.

=== סימן ד': עירייה איתנה (תיקון: תשע&quot;ד-3) ===

@ 232א. הכרזה על עירייה איתנה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;אשראי&quot; ו&quot;הכנסות עצמיות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב]];
::- &quot;גירעון מצטבר&quot;, &quot;גירעון שוטף&quot;, &quot;הדוח המבוקר&quot;, &quot;שיעור גבייה&quot;, &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot;, ו&quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 140ג]];
::- &quot;הלוואת שעה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 202]].
: (ב) השר יכריז על עירייה כעירייה איתנה אם התקיימו בה התנאים המפורטים בפסקה (1) או (2), וכן כל התנאים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) שלהלן:
:: (1)(א) שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 12.5%;
::: (ב) יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה, אינה עולה על 50% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:: (2)(א) שיעור הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינו עולה על 16%;
::: (ב) יתרת האשראי שקיבלה העירייה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון של העירייה בצירוף הגירעון המצטבר של העירייה, כפי שהופיע בדוח המבוקר, אינה עולה על 60% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:: (3) היחס בין ההכנסות העצמיות של העירייה לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, עולה על 62.5%;
:: (4) יתרת האשראי שקיבלה העירייה, שמועד פירעונו חל בתקופה שאינה עולה על שנה, למעט הלוואת שעה, כפי שהופיעה בדוח המבוקר השנתי האחרון, אינה עולה על 10% משיעור הכנסות העירייה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של העירייה המפורטות באותו דוח והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;
:: (5) העירייה אינה זכאית למענק כללי לאיזון ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף בכל אחת משנות הכספים האמורות על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה;
:: (6) שיעור גביית הארנונה של העירייה בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים ביחס לחיוב השוטף מארנונה באותם שנים, הוא 80% לפחות, על פי הדוחות המבוקרים לשנים אלה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יכריז השר על עירייה כעירייה איתנה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של המנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו, כי מתקיימים לגבי העירייה התנאים המנויים באותו סעיף קטן, וכי לא מתקיימים לגביה תנאים אלה:
:: (1) תקציבה או ענייניה מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, באופן שיש בו כדי למנוע את ההכרזה עליה כעירייה איתנה; בחינת התנהלותה של העירייה לעניין פסקה זו תיעשה בין השאר בשים לב לתקינות התנהלותם של התאגידים העירוניים של העירייה, כהגדרתם [[בסעיף 249א]];
:: (2) העירייה חרגה מתקן כוח האדם שאושר בתקציבה.
: (ד) תוקפה של ההכרזה יחל בתום שלושים ימים מיום ההכרזה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר; ואולם הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה ימשיכו לחול על פעולות שהיו טעונות אישור השר או הממונה, לפי העניין, לפני תחילת תוקפה של ההכרזה, והוגשו לאישור מי מהם לפני מועד זה.
: (ה) הודעה על הכרזה כאמור בסעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה האיתנה.

@ 232ב. ביטול הכרזה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) נוכח השר, לפי המידע שלפניו, שניהול ענייניה הכספיים ואופן תפקודה של עירייה איתנה עלולים להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, ישלח התראה לעירייה.
: (ב) נוכח השר, על פי חוות דעת של המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו, שמתקיים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העירייה כעירייה איתנה:
:: (1) העירייה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף;
:: (2) העירייה ממשיכה לנהל את ענייניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את ענייניה באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בה, כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) לא מתקיים עוד בעירייה תנאי מהתנאים הקבועים [[בסעיף 232א(ב)]].
: (ג) הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העירייה וליושב ראש המועצה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של העירייה; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו בתום שבעה ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר מועד אחר, מטעמים מיוחדים.
: (ד)(1) בוטלה ההכרזה על עירייה כעירייה איתנה יחולו עליה, מיום כניסת הביטול לתוקף, הוראות פקודה זו החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מיום הכניסה לתוקף של ביטול ההכרזה יחולו לעניין תקציב העירייה לאותה שנה הוראות [[סעיף 206(ג) ו-(ה)]], החלות על עירייה שאינה עירייה איתנה.

@ 232ג. דיווח בעניין עיריות איתנות (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: (א) מדי שנה יגיש המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי מטעמו, לשר, דוח על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ובו יפורטו לגביהן התקיימות התנאים המנויים [[בסעיף 232א(ב)]] ואי-התקיימות התנאים המנויים [[בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 232א(ג)]].
: (ב) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על העיריות שהוכרזו כעיריות איתנות, ועל עיריות שההכרזה עליהן בוטלה, והסיבות לכך.

== פרק שנים עשר: חובותיה וסמכויותיה של מועצה ==

=== סימן א': סייגים לחובות ולסמכויות ===

@ 233. באין מניעה מאת השר ובכפוף להוראות כל דין
: עיריה תעשה בתוך תחומה בענינים המפורשים [[בסימן ב']], וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת, בתחום העיריה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה, לעשות בענינים המפורשים [[בסימן ג']] - והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.
: ((פורסם [[צו העיריות (הקמת תאגידים), תש״ם–1980]].))

@ 233א. סיוע לרשות מקומית אחרת במצב חירום (תיקון: תשע&quot;ג, תשע״ח-4)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 233]], שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2):
:: (1) השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].
: (ב) שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:
:: (1) בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי;
:: (2) פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.
: (ג) התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;עירייה מסייעת&quot; - עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה;
::- &quot;רשות מקומית מסתייעת&quot; - רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה.

@ 234. סמכות הממונה
: בכל הענינים הנזכרים [[בסעיף 233]] תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.

=== סימן ב': חובותיה של עיריה ===

@ 235. רחובות (תיקון: תשנ&quot;א-3, תשס&quot;ב)
: בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
: (1) תפקח על השיווּר, הרוּם, הרוחב והבניה של כל רחוב;
: (2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
: (3) תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
: (4)(א) תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור [[בסעיף 235א]], ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;
:: (ב) (((בוטלה);))
: (5) תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.

@ 235א. קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
: (ב) העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
: (ג) העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחויבים;
:: (2) מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
:: (3) היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור - זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
:: (4) בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו - אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
:: (5) ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
: (ד) הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

@ 236. בנינים
: (א) בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:
:: (1) תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;
:: (2) תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;
:: (3) תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;
:: (4) תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
:: (5) תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם רחוב;
:: (6) תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
:: (7) תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
:: (8) תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;בנין&quot; - כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת עפר, גדר, גדר כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.

@ 237. ביוב
: בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינויים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי כסא, בורות שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים.

@ 238. מפעלי מים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ט)
: (א) בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:
:: (1) תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;
:: (2) תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;
:: (3) תסדיר את הספקת המים הציבורית על ידי צינורות זקַפים והשימוש בהם;
:: (4) תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
:: (5) תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים.
: (ב)(1) עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]]; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1).
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;איכות תברואתית&quot; ו&quot;מי שתיה&quot; - כמשמעותם [[בפקודת בריאות העם, 1940]].

@ 239. שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון
: בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם - תעשה העיריה פעולות אלה:
: (1) תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
: (2) תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.

@ 240. בתי מטבחיים
: בענין שחיטת בהמות לצריכת אדם תקים העיריה בתי מטבחיים ותסדירם, ובלי לפגוע בכללותה של סמכות זו, תבטיח -
: (1) בדיקה סניטרית של בעלי חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;
: (2) עצירתם של בעלי חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי חיים שנמצאו חולים;
: (3) סילוק גופותיהם של בעלי חיים חולים שנשחטו או שמתו;
: (4) סימון גופותיהם של בעלי חיים שנשחטו בבתי מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.

@ 241. מלאכות מסוכנות
: בענין מלאכות מסוכנות תסווג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם.

@ 242. תברואה, בריאות הציבור ונוחותו
: בענין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, תעשה העיריה פעולות אלה:
: (1) תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;
: (2) תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;
: (3) תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נְקָזים, בתי כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי מים, בורות אפר ואביזרים סניטריים;
: (4) תתקין ותקיים במצב טוב ומתוקן פחי אשפה ציבוריים ושאר כלי קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
: (5) תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
: (6) תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;
: (7) תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור שופכין או נֶקֶז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;
: (8) תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;
: (9) תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;
: (10) תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.

@ 243. תיאטרונים
: העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת דליקה בהם.

@ 244. מלונות
: העיריה תסדיר בתי מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי אירוח, בתי לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם.

@ 245. (תיקון: תשל&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 246. מודעות
: העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם.

@ 247. כלבים ובעלי חיים אחרים
: (א) העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.
: (ב) העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי חיים.

@ 248. דליקות
: העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה.

@ 248א. הכנת המשק לשעת חירום והפעלתו (תיקון: תשל&quot;ג-4)
: (א) העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
: (ב) לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.
: (ג) שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים, סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.

@ 248ב. אתר אינטרנט של העיריה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-3)
: עיריה תקים ותפעיל אתר אינטרנט נגיש לציבור ללא תשלום, שבו תפרסם, בין השאר -
: (1) מידע שעליה לפרסם וכן מידע בנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהתאם להודעת העיריה, לאחר שהשר פרסמו; בפסקה זו, &quot;פרסום&quot; - פרסום על פי דין ברשומות או בעיתון;
: (2) פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום אישורם במועצה, והקלטות או תמלילים של ישיבות כאמור;
: (3) את הטפסים הנדרשים לקבלת השירותים שהעירייה מספקת.

@ 248ג. (תיקון: תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

=== סימן ג': סמכויותיה של עיריה ===

@ 249. הסמכויות
: סמכויותיה של עיריה הן:
@ בנינים ועבודות &lt;עוגן 249.1&gt;
: (1) לבנות ולקיים בניני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;
@ שירותים, מפעלים ומוסדות &lt;עוגן 249.2&gt;
: (2) להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;
@ מפעלים ציבוריים &lt;עוגן 249.3&gt;
: (3) לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;
@ נאמנים &lt;עוגן 249.4&gt;
: (4) לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;
@ שיכון למעוטי אמצעים &lt;עוגן 249.5&gt;
: (5) לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
:: (א) לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בנינים אחרים שעליה;
:: (ב) להקים שיכונים על כל קרקע;
:: (ג) לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;
:: (ד) לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בנינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;
:: (ה) לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים,
:: ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], אלא בהתאם להוראותיה של [[אותה פקודה]];
@ ((דיור בהישג יד)) (תיקון: תשע&quot;ח-3) &lt;עוגן 249.5א&gt;
: (5א) בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה - להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו -
:: (א) לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;
:: (ב) להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד;
:: (ג) לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם להוראות [[סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]; בפסקה זו -
:::- &quot;בעלות&quot; - לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;
:::- &quot;דיור בהישג יד&quot;, &quot;השכרה במחיר מופחת&quot; ו&quot;זכאי&quot; - כהגדרתם [[בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
@ בתי מחסה &lt;עוגן 249.6&gt;
: (6) להקים בתי־מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי־מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת־יד;
@ מרחצאות ציבוריים &lt;עוגן 249.7&gt;
: (7) להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי־רחצה ציבוריים;
@ גנים ציבוריים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס״ז) &lt;עוגן 249.8&gt;
: (8) לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור; ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
@ עצים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.9&gt;
: (9) לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;
@ ממכר וכו׳ של רחובות (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.10&gt;
: (10) למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;
@ רחובות ציבוריים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.11&gt;
: (11) לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
@ סלילת מדרכות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ״ד) &lt;עוגן 249.12&gt;
: (12) לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;
@ ניקוי מדרכות (תיקון: תשל״ב) &lt;עוגן 249.12א&gt;
: (12א) לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;
@ הריסת בנינים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.13&gt;
: (13) לצוות כי ייהרסו בנינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;
@ שמירת המראה של חזיתות הבתים (תיקון: תשכ״ה–2) &lt;עוגן 249.13א&gt;
: (13א) להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;
@ ((מיגון)) (תיקון: תשמ״ח–3) &lt;עוגן 249.13ב&gt;
: (13ב) להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965]]; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה;
@ מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו׳ (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.14&gt;
: (14) להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;
@ בניית ביבים וכו׳ (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.15&gt;
: (15) לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי כסא, בורות שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;
@ מכירת תוצרת ובעלי־חיים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.16&gt;
: (16) להסדיר מכירת תוצרת ובעלי חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;
@ מכירת מצרכי מזון בשעת־חירום (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.17&gt;
: (17) להסדיר בשעת־חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון, ולפקח עליהם;
@ בשר קפוא (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.18&gt;
: (18) להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;
@ תברואה (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.19&gt;
: (19) להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;
@ פתיחתן וסגירתן של חנויות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשע״ח–2) &lt;עוגן 249.20&gt;
: (20) בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוּסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
@ ((פתיחתן וסגירתן של חנויות מסיבות דתיות)) (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל״ח, תשנ״א–2, תשנ״ח) &lt;עוגן 249.21&gt;
: (21) עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי [[249.20|פסקה (20)]] בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;
::- ”ימי המנוחה” – כמפורט [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם;
::- ”יום תשעה באב” – כמשמעותו [[חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)|בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ז–1997 (([צ״ל: התשנ״ח–1997]))]];
@ ענינים חקלאיים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.22&gt;
: (22) להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו [[בסעיף 151]];
@ פיקוח על השיט בנהרות (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.23&gt;
: (23) להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי סירות העושים בכל משלח יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;
@ בתי־עלמין (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.24&gt;
: (24) להסדיר בתי עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;
@ היטל עינוגים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.25&gt;
: (25) להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –
:: (א) לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
:: (ב) תקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
@ אוסף כספים ברחובות וכו׳ (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.26&gt;
: (26) לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;
@ תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.27&gt;
: (27) להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על ידי השר;
@ תעודות אישור (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.28&gt;
: (28) להוציא תעודות אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה או לפי כל דין אחר;
@ סמכות כללית (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.29&gt;
: (29) לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;
@ ייסוד חברות ואגודות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשס״ד–4) &lt;עוגן 249.30&gt;
: (30) לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, ”חברה”, ”אגודה שיתופית” או ”כל אגודה אחרת” – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין;
@ שיתוף עם גורמים אחרים (תיקון: תשכ&quot;ד) &lt;עוגן 249.31&gt;
: (31) לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים;
@ פעולות לענין צמצום נגע הסמים (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ד, תשע״ב-8, תשע״ז–2, תשפ&quot;א) &lt;עוגן 249.32&gt;
: (32) לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי;
@ שמירה, אבטחה וסדר ציבורי (תיקון: תשע״א–5, תשע״ב, תשע״ד–2, תשע״ו–2, תשע״ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן 249.33&gt;
: (33) להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר.
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ב–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע״ג–2013]].))

@ 249א. תאגידים עירוניים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תש&quot;ס, תשס&quot;ה-2)
: פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי [[249.30|סעיף 249(30)]] והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן - תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:
: (1) מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
: (2) חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
: (3) נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;
: (3א) בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת נציגי העיריה על ידי המועצה כאמור בפסקה (1) תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב נציגי העיריה שאינם חברי המועצה;
: (4) (((בוטלה);))
: (5) הוראות [[סעיף 122א(א)]] לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.
:: (([[סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] קובע כי הוראות [[סעיף 249א]] לא יחולו על תאגיד מים וביוב.))
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006]].))

@ 249ב. חברות עירוניות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2)
: (א) השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות [[249.30|סעיף 249(30)]], למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה - חברה עירונית מיוחדת).
: (ב) הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות [[סעיף 249א]] ויחולו עליה הוראות אלה:
:: (1) מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
:: (1א) בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים;
:: (2) חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
: (ג) השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
: (ד) השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א]] שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת.
: (ו) בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה -
:: (1) מסמכי ההתאגדות של החברה;
:: (2) כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;
:: (3) דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
:: (4) כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.
: (ז) השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.
: (ח) אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.

== פרק שלושה עשר: חוקי עזר ==

@ 250. הסמכות להתקין חוקי עזר
: מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה.

@ 251. אגרות, היטלים ופיצויים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-7, תשס&quot;ט)
: בחוקי עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר -
: (1) תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים [[בסעיף 250]]; למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה; ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, &quot;תעודת חיים&quot; - תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים;
: (2) מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו -
::- &quot;מקום ציבורי&quot;, &quot;שירות ציבורי&quot; - כהגדרתם [[+#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג']] [[#פרק ה1 סימן ד|ו((-))ד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק השוויון);
::- &quot;נגישות&quot; - כמשמעותה לפי [[-|פרק ה'1 בחוק השוויון]];
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כמשמעותו [[-|בפרק ב' לחוק השוויון]];
: (3) תשלום פיצויים למי שנפגע על ידי אותם דברים.

@ 251א. תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: (א) התקינה מועצה חוק עזר לפי [[249.13א|פסקה (13א) לסעיף 249]], יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר בבתים שחל עליהם [[חוק הגנת הדייר, תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור [[בסעיף 255]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול -
:: (1) שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
:: (2) שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.

@ 251ב. הוראות בדבר ניקוי מדרכות (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) בחוק עזר לפי [[249.12א|סעיף 249(12א)]] רשאית מועצה לקבוע -
:: (1) שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
:: (2) הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
: (ב) חוק עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
: (ג) הוראות סעיף זה [[249.12א|וסעיף 249(12א)]] אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.

@ 251ג. הוראות בדבר סלילת מדרכות (תיקון: תשמ&quot;ד)
: (א) בחוק עזר לפי [[249.12|סעיף 249(12)]] רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן - הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
:: (2) חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן - מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
:: (3) חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים ((ב))רחוב.
: (ב) לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה - יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]].
: (ג) החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.

@ 251ד. ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) עירייה תנהל את הכספים שהתקבלו מהיטל או אגרה שנקבעו בחוק עזר כאמור [[249.33|בסעיף 249(33)]] בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו.
: (ב) העירייה רשאית להשתמש בסכומים שנגבו כהיטל שמירה או כאגרת שמירה אך ורק למימון ענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים שנקבעו כאמור [[249.33|בסעיף 249(33)]].
: (ג) הכספים כאמור בסעיף קטן (א) ינוהלו בידי גזבר העירייה באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; הגזבר יגיש למועצה, אחת לשנה, דין וחשבון על התקבולים וההוצאות כאמור ועל הנושאים שלמימונם הוצאו.
: (ד) השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח על יישום הוראות [[249.33|סעיף 249(33)]] וסעיף זה, לגבי עיריות שגובות היטל שמירה או אגרת שמירה בהתאם לסמכותן לפי [[249.33|סעיף 249(33)]], ובכלל זה על הפעילות שמומנה באמצעות היטל השמירה או אגרת השמירה; הדיווח יימסר אחת לשנה, החל משנת 2023, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח, ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת הדיווח.

@ 251ה. (תיקון: תשע&quot;ז, בג&quot;ץ 10042/16) : (((בוטל).))

@ 252. סמכות לחייב למפרע בתוך שנת הכספים
: הטילה המועצה בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצע מכוח הפקודה או מכוח כל חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות כאמור שבוצעו על ידי העיריה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

@ 252א. פטור מהיטל תיעול או סלילה בשל מיתקן פוטו- וולטאי - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: על אף האמור בכל דין, לא תטיל עירייה בשל מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], שהקמתו החלה בתקופה שמיום י&quot;ב בסיוון התשפ&quot;ג (1 ביוני 2023) עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.

@ 253. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 254. עונשין (תיקון: תשל&quot;ה, ק&quot;ת תשמ&quot;ג, ק&quot;ת תשמ&quot;ד, ק&quot;ת תשמ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשמ&quot;ה, ק&quot;ת תשמ&quot;ו, ק&quot;ת תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח-3, ק&quot;ת תשמ&quot;ט, ק&quot;ת תשנ&quot;ג, ק&quot;ת תשנ&quot;ו, ק&quot;ת תשס&quot;ג, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: העובר על הוראת חוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה.

@ 255. ביצוע עבודות על ידי העיריה על חשבון החייב בה לפי חוקי עזר
: נדרש אדם על ידי חוק עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן, להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, רשאית היא - בלי לפגוע בעונש האמור [[בסעיף 254]] או בכל תרופה אחרת - לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.

@ 256. חובת הודעה מוקדמת לחייב בביצוע
: העיריה לא תפעל כאמור [[בסעיף 255]], אלא אם מסרה תחילה למי שחייב לבצע את העבודה לפי חוק עזר, הודעה על פי אותו חוק עזר, ואם אין בו הוראה בדבר הודעה כזאת - על פי סעיף זה, ובהודעה הוא נדרש לבצע אותה תוך הזמן המפורש בה ואזהרה שאם לא ימלא אחר הדרישה להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, תהא העיריה רשאית לעשות זאת על חשבונו, בלי לפגוע בכל עונש או תרופה אחרת.

@ 257. הוצאה שנגרמה לעיריה על ידי הפרת חוק עזר
: הוציאה העיריה הוצאה כלשהי בשל הפרת חוק עזר על ידי אדם פלוני, ואין היא הוצאה שחלה בנסיבות האמורות [[בסעיפים 255]] [[ו-256]], תהא העיריה זכאית לגבות אותה הוצאה מן האדם שהפר את חוק העזר.

@ 258. אישור חוקי עזר ופרסומם (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.
: (ב) לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
: (ג) השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
: (ד) עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות על ביטול העיכוב;
:: (2) לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
:: (3) להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
: (ה) ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

@ 258א.  הסכמת שר הפנים לחוק עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה (תיקון: תשע״ח–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עסקים” – מוסדות או מקומות כאמור [[249.20|בסעיף 249(20)]], למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ולמעט מקומות של עינוג ציבורי וחנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות;
::- ”עינוג ציבורי” – הצגות של תאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 258(ב) עד (ה)]], לא יפורסם ברשומות חוק עזר לפי [[249.20|סעיף 249(20)]] [[249.21|ו־(21)]] בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה, אלא לאחר שהשר נתן את הסכמתו לחוק העזר.
: (ג) השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים.

@ 259. הוראות הניתנות להיכלל בחוקי עזר
: חוק עזר יכול לכלול הוראות שהעיריה תראה צורך בהן בכל הענינים האלה:
: (1) מתן הודעות;
: (2) הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;
: (3) דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;
: (4) סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק העזר;
: (5) הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;
: (6) האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.

@ 260. תוקף למפרע
: שום דרישה של חוק עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים, נקזים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק העזר הוראה אחרת מפורשת.

@ 261. חוקי עזר לשטחים שמחוץ לתחום העיריה
: רשאית עיריה להתקין חוקי עזר שיחולו בשטח בנין עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על ידי העיריה או המוקנה לה.

@ 262. חוקי עזר לדוגמה (תיקון: תשל&quot;א, תשמ&quot;ח-2)
: (א) השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
: (ב) החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.
: (ג) ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
: (ד) סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי [[סעיף 77 לפקודת התעבורה]].

@ 263. חוקי עזר למכירה במשרדי העיריה
: עותקים של חוקי עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור.

@ 264. מתן סמכות תביעה לפקיד העיריה (תיקון: תשנ&quot;א-6)
: פקיד העיריה שנתמנה לפי [[הסעיפים 167–170]] רשאי, אם הוסמך לכך על ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה:
: (1) להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בחוק (([צ&quot;ל: פקודת])) סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור [[בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
: (2) להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי [[פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

@ 264א. צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: (א) התקינה העיריה חוק עזר לפי [[249.21|סעיף 249(21)]] ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן - צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.
: (ב) ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
: (ג) מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
: (ד) על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.
: (ה) שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר דין לענין סעיף זה.

@ 265. עבירות קנס (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, ק&quot;ת תשמ&quot;ג, ק&quot;ת תשמ&quot;ד, ק&quot;ת תשמ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשמ&quot;ה, ק&quot;ת תשמ&quot;ו, ק&quot;ת תשמ&quot;ז, ק&quot;ת תשמ&quot;ט, ק&quot;ת תשנ&quot;ג, ק&quot;ת תשנ&quot;ו, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
: (ב) השר יקבע בצו ברשומות -
:: (1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה).))

@ 266. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 267. (תיקון: תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 267א. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))

@ 268. הגשת רשומות כהוכחה לחוק עזר (תיקון: תשל&quot;א)
: הגשת עותק של רשומות המכיל חוק עזר או הודעה של השר לפי [[סעיף 262(ב)]] תהיה הוכחה לחוק העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה.

@ 268א. מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות כמשמעותם [[בסעיף 251(1)]], יציעו העירייה או התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה - משלם) לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העירייה או התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים נוספים לחיוב.
: (ב) לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העירייה או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב-10 בחודש.
: (ג) עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף זה.

== פרק ארבעה עשר: ארנונה (תיקון: תשכ&quot;ח-2) ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 269. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ד-4)
: [[בפרק זה]] [[פרק 15|ובפרק שלאחריו]] -
:- &quot;נכסים&quot; - בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
:- &quot;רחוב&quot; - לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- &quot;בנין&quot; - כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;
:- &quot;קרקע תפוסה&quot; - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;
:- &quot;אדמת בנין&quot; - כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
:- &quot;מחזיק&quot; - למעט דייר משנה;
:- &quot;דייר משנה&quot; - אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו.

@ 270. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 271. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 272. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 273. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת הארנונה (תיקון: תשכ&quot;ח-2) ===

@ 274. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 274א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 274ב. ארנונה כללית (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשל&quot;ו, תשנ&quot;א-4, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג)(1) המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע, או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע.
:: (2) על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ-0.5 שקל חדש למ&quot;ר (להלן - התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה.
:: (3) לענין זה -
:::- &quot;קווי תשתית&quot; - קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, וכן מנהרה עילית או תת-קרקעית שבה או שמעליה הם עוברים והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל - בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על-עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;
:::- &quot;חברת תשתית&quot; - חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;
:::- &quot;מיתקני חיבור&quot; - עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת-קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.

@ 274ב1. הטלת ארנונה על מפעל לייצור נשק (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ט)
: (א) הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה - מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ-5,499 דונם - 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב' כמשמעותם [[בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס&quot;ג-2002]] - 0.1 שקל חדש למטר רבוע;
:: (2) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה - 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות [[סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]] (בסעיף זה - חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם;
:: (3) לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור.
: (ב) על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות [[-|סעיף 9 לחוק ההסדרים]].

@ 274ג. מועדים לתשלום (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2)
: המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה.

@ 274ד. חובת ארנונה - אחת לשנה (תיקון: תשכ&quot;ז-2)
: לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת כספים.

@ 275. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 276. מועד החלטה על ארנונה (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-3)
: (א) החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ-1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב-1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
:: (((הוראת שעה לעניין החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמיום י' באייר התשפ&quot;ג (1 במאי 2023) ועד יום כ&quot;א באדר ב' התשפ&quot;ד (31 במרץ 2024), תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; בעירייה שהבחירות לראש העירייה בה נועדו להתקיים במועד הנדחה כמשמעותו [[בסעיף 1(ב) לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ&quot;ד-2023]], ולא התקיימו במועד האמור ועד יום כ&quot;א באדר ב' התשפ&quot;ד (31 במרץ 2024), תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר מיום ז' בניסן התשפ&quot;ד (15 באפריל 2024); תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב-1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח [[סעיף 3]] כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה.
: (ד) העירייה תפרסם באתר האינטרנט של העירייה את טיוטת הצעתה בדבר הטלת ארנונה כללית, בצירוף דברי הסבר, עשרה ימים לפני ישיבת המועצה בעניין הטלת ארנונה כללית, וכן תעמיד את טיוטת הצעתה כאמור לעיון הציבור במשרדי העירייה.

@ 277. פרסום (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-4)
: (א) המועצה תפרסם בתחום העיריה ובאתר האינטרנט של העירייה, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה האמורה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 278. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 279. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 280. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

=== סימן ג': שומת נכסים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) ===

@ 281. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 282. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 283. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 284. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 285. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 286. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 287. השגת ידיעות (תיקון: תשכ&quot;ח-2)
: לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש העיריה -
: (1) לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
: (2) לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
: (4) להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

@ 288. עונשין על מניעת ידיעות וסילופן (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2)
: (א) מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי [[סעיף 287]], או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו - קנס חמש מאות לירות.
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות:
:: (1) מסר ביודעין הודעה בלתי נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי [[סעיף 287]];
:: (2) עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיה המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי [[סעיף 287]].

@ 288א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 289. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': השגות, עררים וערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) ===

@ 290. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 291. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 291א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 292. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 293. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 294. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 295. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 296. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 297. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 298. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': שומה לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) ===

@ 299א. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ב. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ג. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ד. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ה. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ו. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ז. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 299ח. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלום ארנונה וקנסות בשל אי תשלום (תיקון: תשכ&quot;ז-2) ===

@ 300. תשלום במועדו (תיקון: תשכ&quot;ח-2)
: כל החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה.

@ 301. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 302. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 303. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 304. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

== פרק חמישה עשר: גביית ארנונות ==

=== סימן א': תפיסה ועיקול ===

@ 305. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גובה ארנונה&quot; - מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש עיריה - על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו [[בסימן זה]], כולם או מקצתם;
:- &quot;מוכתר&quot; - לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.

@ 306. המצאת הודעה על חיוב בארנונה
: אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.

@ 307. המצאת הודעה לנעלם או למסרב
: אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.

@ 308. המצאת הודעה לבעלים משותפים
: היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.

@ 309. ארנונה בפיגור
: לא שולם החוב כתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם - לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.

@ 310. תפיסת טובין של החייב בארנונה
: גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות [[סימן זה]] יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי [[סעיף 314]] - עד שיוצא פסק דין או צו באותה תובענה.

@ 311. מכירת התפוס במכירה פומבית
: (א) אם תוך ארבעה עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עֲלוּת התפיסה, ובכפוף לפסק דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי [[סעיף 314]], יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.
: (ב) דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע וַעֲלוּת ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.

@ 312. צו הרשאה לפריצה
: רשאי ראש העיריה להוציא צו הרשאה נוסף המסמיך ומחייב את גובה הארנונה, למקרה שלא יוכל להשיג רשות כניסה לביתו או לחצריו של החייב לשם ביצוע צו ההרשאה, לפרוץ בשעות היום את הבית או את החצרים, בפני המוכתר או שניים מנכבדי השכונה, שבה נמצאים הבית או החצרים, או בפני שוטר, ולהיכנס אליהם ולבצע את צו ההרשאה המקורי בדרך האמורה [[בסימן זה]].

@ 313. נכסים שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 22]] [[ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], בשינויים המחויבים.

@ 314. תובענה להחזרת טובין או לפיצויים
: מי שנפגע על ידי תפיסת טובין לפי הוראות [[סימן זה]], רשאי להגיש תובענה נגד העיריה להחזרת הטובין או שוויים, עם או בלי פיצויים, או לתשלום פיצויים, בגלל אחת מאלה:
: (1) עיכוב הטובין;
: (2) נזק לטובין;
: (3) טִרפָּה בלתי חוקית או בלתי צודקת או מופרזת;
: (4) הסגת גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין;
: והעיריה תהא אחראית, ואפשר שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי [[סימן זה]], או כביכול לפיו.

@ 315. תחולת הוראות לפי [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ד-8)
: (א) הוראות [[תקנות 4 עד 23 לתקנות המסים (גביה)|תקנות 4]] [[תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)#|ו-6]] של [[תקנות המסים (גביה)=|תקנות מסים (גביה)]], יחולו על הליכים שיינקטו לפי [[הסעיפים 309–314]] לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי [[פקודת המסים (גביה)]], ובשינויים אלה:
:: (1) במקום &quot;פקיד מחוז&quot; ו&quot;ממונה על מחוז&quot; קרי &quot;ראש העיריה&quot;;
:: (2) במקום &quot;גובה מסים&quot; קרי &quot;גובה ארנונה&quot;;
:: (3) במקום &quot;אוצר המדינה&quot; קרי &quot;קופת העיריה&quot;;
:: (4) כל אימת שישתמשו באחד הטפסים [[שבתוספת לתקנות מסים (גביה)]], בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.
: (ב) הוראות [[סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה)]], והוראות התקנות לפי [[סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה)]] בענין הוצאות כאמור [[-#13|באותו סעיף קטן]], יחולו על הליכים שיינקטו לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 316. גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת
: מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים.

@ 317. ברירה לגבות ארנונה בגביית חוב
: על אף האמור [[בסעיפים 309–315]], כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי [[309|הסעיפים האמורים]], או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי.

@ 318. פנקסים ראיה לכאורה
: פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו - בלי כל ראיה אחרת - כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.

@ 319. עיקול דמי שכירות וחובות
: בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי [[סעיף 309]] לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או לא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור [[בסעיף 306]], וכתום חמישה עשר יום לאחר המצאת ההודעה - לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב.

@ 320. עיקול שכר עבודה
: היה החייב עובד בשירות המדינה או מקבל משכורת או שכר מאדם אחר, רשאי ראש העיריה לעקל חלק מהם, שיחד עם כל חלק אחר מהם הנתון לעיקול שהוטל לפני כן בין לפי [[סעיף 319]] ובין לפי [[פקודת המסים (גביה)=|סעיף 7 לפקודת מסים (גביה)]], לא יעלה על רבע כלל משכורתו או שכרו.

@ 321. צורתו של צו עיקול
: צו לעיקול דמי שכירות או חובות המגיעים למי שאינו משלם יהיה [[#תוספת טופס 9|בטופס ז' שבתוספת לתקנות מסים (גביה)]], וצו לעיקול משכורת או שכר המגיע למי שאינו משלם יהיה [[-#תוספת טופס 9|בטופס ח' שבאותה תוספת]], בשינויים המחוייבים לפי הענין ולפי הוראות [[סימן זה]].

@ 322. תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם
: מי שנפגע על ידי עיקול שנעשה לפי [[הסעיפים 319–321]] על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק דין, על כל דבר שנעשה לפי [[הסעיפים 320–322]], או כביכול לפיהם.

@ 323. הגשת תובענה להחזרה או לשחרור
: (א) לא תוגש תובענה לפי [[סעיף 314]] או לפי [[סעיף 322]] אם עברו ארבעה עשר ימים מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.
: (ב) היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה להנחת דעתו של בית המשפט, או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.

@ 323א. גביית חובות בעד אספקת מים (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ג-2)
: הוראות [[סימן זה]] פרט [[לסעיפים 308]] [[ו-316]] יחולו בשינויים המחוייבים על חובות המגיעים לעיריה בעד אספקת מים מכוח חוק עזר, ובלבד שהחובות המגיעים בעד ארנונה ובעד אספקת מים יצויינו בנפרד על כל הודעה של העיריה.

@ 323ב. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 323ג. (תיקון: תשכ&quot;ז-2, תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ב': חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס ===

@ 324. העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה (תיקון: תשס&quot;א-4, תשפ&quot;ג)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר - סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.
: (ב) תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.
: (ג) אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.
: (ד) רישום משכנתה על נכס אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, &quot;משכנתה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].

@ 325. הארנונה בחדילת בעלות או החזקה
: חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

@ 326. הארנונה ברכישת בעלות או החזקה (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

@ 327. הארנונה בשכירות משנה
: (א) הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי [[הסעיפים 272]] [[ו-273]], לבין שוויו כאמור של כל הבנין.
: (ב) דייר משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.

@ 328. דין חלקו של דייר משנה כדין דמי שכירות
: המחזיק רשאי לגבות מדייר המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור [[בסעיף 327]], באותה דרך שבה נגבים דמי השכירות המשתלמים על ידי דייר משנה.

@ 329. תשלום למחזיק כתשלום לעיריה
: לענין הפקודה יראו תשלומו של דייר משנה לפי הוראות [[הסעיפים 327]] [[ו-328]] כאילו שולם לעיריה.

@ 330. בנין שנהרס או שניזוק (תיקון: תשע&quot;ב-8)
: נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק -
: (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);
: (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום);
: (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
: (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
: אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

== פרק חמישה עשר א': גבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ===

@ 330א. הגדרות - [[פרק חמישה עשר א']] (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-5) 
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אבטחת מידע&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;אבטחת מידע&quot; - (((החל מיום 14.8.2025):)) כהגדרתה [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;אישור&quot; - אישור להעסקת חברת גבייה בידי עירייה כאמור [[בסעיף 330י(א)]] או אישור להעסקת אדם בחברת גבייה כאמור [[בסעיף 330י(ב)]], לפי העניין;
:- &quot;אמצעי אכיפה&quot; - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב;
:- &quot;ועדת אישורים&quot; - ועדת האישורים הארצית או ועדת אישורים עירונית;
:- &quot;ועדת האישורים הארצית&quot; - הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 330יא]];
:- &quot;ועדת אישורים עירונית&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[סעיף 330יב]];
:- &quot;חברת גבייה&quot; - תאגיד העוסק בהפעלת אמצעי אכיפה לפי כל דין;
:- &quot;חוב&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תשלום חובה שלא שולם במועדו;
:: (2) תשלומי פיגורים;
:: (3) קנס המשולם לקופת עירייה שלא שולם במועדו;
:: (4) תוספת פיגור שנוספה לקנס שלא שולם במועדו, לפי הוראות כל דין;
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק הריבית וההצמדה&quot; - [[=חוק הריבית וההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;מידע&quot; - לרבות מידע כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]], ובכלל זה ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם;
:- &quot;מידע&quot; - (((החל מיום 14.8.2025):)) לרבות מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;מסלול גבייה&quot; - מסלול גבייה אזרחי או מסלול גבייה מינהלי;
:- &quot;מסלול גבייה אזרחי&quot; - גביית ארנונה כללית או תשלום חובה אחר שלא שולמו במועדם ותשלום פיגורים עליהם לפי פסק דין או בדרך של ביצועו כמו פסק דין של בית משפט לפי הוראות כל דין;
:- &quot;מסלול גבייה מינהלי&quot; - גביית חוב באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
:- &quot;נושא משרה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;קנס&quot; - קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס בשל עבירה של ברירת משפט;
:- &quot;רשם מאגרי המידע&quot; - (((תוחלף ביום 14.8.2025):)) רשם כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; -  (((החל מיום 14.8.2025):)) ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;שירותי גבייה&quot; - השירותים לפי [[סעיף 330ח]];
:- &quot;תאגיד עזר לגבייה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 330כה]];
:- &quot;תשלום חובה&quot; - כהגדרתו [[בחוק הריבית וההצמדה]], וכן תשלומים בעד אספקת שירותי מים וביוב שהעירייה גובה כדין בעבור חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], לפי [[סעיף 26(ב)(4) לחוק האמור]];
:- &quot;תשלומי פיגורים&quot; - כהגדרתם [[בחוק הריבית וההצמדה]].

@ 330ב. כללים לגביית חובות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) לכל עירייה תהיה ועדה לענייני גבייה וזה הרכבה: המנהל הכללי של העירייה, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה.
: (ב) הוועדה לענייני גבייה תקבע, באישור ראש העירייה, כללים בדבר ההליכים שתנקוט העירייה לגביית כספים המגיעים לה, לפי כל דין, לרבות סוגי החובות שייגבו בכל אחד ממסלולי הגבייה, כללים בדבר מעבר בין מסלולי הגבייה ומדיניות הסדרת חובות באמצעות פריסתם לתשלומים.
: (ג) כללים כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

@ 330ג. תשלום חובות לקופת העירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: כל סכום חוב המגיע לעירייה ישתלם לקופת העירייה לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר גבייתו, ויירשם בספריה.

@ 330ד. גביית חוב במסלול גבייה מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) בלי לגרוע מהאמור בכל דין, פעלה העירייה לגביית חוב במסלול גבייה מינהלי, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה לפי כל דין, יחולו הוראות סעיף זה.
: (ב)(1) דרישה ראשונה לתשלום חוב לחייב שלא שילם תשלום במועדו תישלח למענו של החייב בדואר; עירייה המפעילה מערך לשליחת הודעות מקוונות תשלח לחייב דרישה כאמור גם בהודעה מקוונת, ובלבד שבידיה פרטי החייב להתקשרות עימו בדרך זו; בסעיף זה -
:::- &quot;הודעה מקוונת&quot; - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים למספר הטלפון הנייד או לכתובת דואר אלקטרוני של החייב;
:::- &quot;מען&quot; -
:::: (1) לגבי יחיד - מענו הרשום במרשם האוכלוסין, ואם אינו רשום במרשם האוכלוסין - מענו הרשום בספרי העירייה;
:::: (2) לגבי תאגיד - מענו הרשום על פי דין או בספרי העירייה.
:: (2) דרישה לתשלום חוב באופן מיידי לפני נקיטת אמצעי אכיפה תישלח למענו של החייב בדואר רשום עם אישור מסירה או תימסר במסירה אישית והוצאות המשלוח כאמור יחולו על החייב.
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), הסכים אדם, בכתב, לקבל מהעירייה הודעות מקוונות, ומסר לעירייה פרטי התקשרות לעניין זה, תישלח דרישה כאמור בפסקה (2) למענו של החייב בדואר רשום וכן בהודעה מקוונת לפי פרטי ההתקשרות שמסר החייב לעניין זה.
: (ג) לא תישלח לחייב דרישה לתשלום חוב ולא יינקטו נגדו אמצעי אכיפה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, אם הוא זכאי לכך, לפי העניין, על החוב, ואם הוגשו - כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערר או לערעור; הוגשו השגה, ערר או ערעור כאמור, רשאית העירייה לשלוח לחייב דרישה לתשלום או לנקוט נגדו אמצעי אכיפה לעניין חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת.
: (ד) נשלחה או נמסרה לחייב דרישה לתשלום חוב באופן מיידי כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), ולא הוטל עיקול בתוך שנה מיום שליחתה או מסירתה, לא יוטל עיקול אלא אם כן נשלחה או נמסרה שוב לחייב דרישה כאמור לפי הוראות סעיף קטן (ב), למעט אם הרשות הודיעה לחייב, אחת לשנה, על קיום החוב.
: (ה) חלפו שלוש שנים מהמועד שבו הפך חוב לסופי, והעירייה טרם החלה בהפעלת אמצעי אכיפה לגבייתו, לא תנקוט עוד העירייה אמצעי אכיפה כאמור אלא בנסיבות חריגות ובאישור הוועדה לענייני גבייה של העירייה.

@ 330ה. גביית תשלום חובה במסלול גבייה אזרחי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: עירייה רשאית לגבות תשלום חובה שלא שולם במועדו ותשלומי פיגורים במסלול גבייה אזרחי.

@ 330ו. שכר טרחת עורך דין במסלול גבייה אזרחי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) על אף האמור [[בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל]], לעניין גביית תשלומים כאמור [[בסעיף 330ה]] שסכומם אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין המייצג את העירייה במסלול גבייה אזרחי, בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג העירייה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין, בשל מורכבותו.
: (ב) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 330ז. דוח תקופתי (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה, מדי שנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, דין וחשבון על שירותי הגבייה שניתנו לה בשנה שקדמה למועד הדיווח; בדין וחשבון כאמור תפרט העירייה, בין השאר, את שיעורי הגבייה בכל אחד ממסלולי הגבייה, לפי מיטב ידיעתה, ואם התקשרה עם חברת גבייה - את פעולות הבקרה והפיקוח שביצעה בעניין חברת הגבייה שעימה התקשרה, וכן תלונות שהוגשו לה בעניין חברת הגבייה וממצאי בירורן.

=== סימן ב': חברות גבייה, בעלי תפקידים ותאגידי עזר לגבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ===

@ 330ח. התקשרות עם חברת גבייה בידי עירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה רשאית להתקשר עם חברת גבייה לפי [[פרק זה]], לשם ביצוע הפעולות האלה, כולן או חלקן:
:: (1) משלוח הודעות חיוב בשל תשלומי חובה ומשלוח הודעות לגבי קנסות שהוטלו;
:: (2) גבייה שוטפת של תשלומי חובה וקנסות, לרבות סיוע טכני לביצוע גבייה כאמור;
:: (3) גביית חובות, לרבות באמצעות הפעלת אמצעי אכיפה;
:: (4) סיוע טכני בלבד בטיפול בבקשות למתן הנחה מתשלומי חובה;
:: (5) מתן מידע לחייבים בנוגע לארנונה כללית ולתשלומי חובה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) כל פעולה הנוגעת לגבייה ומחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לעירייה או לעובד העירייה או לבעל תפקיד בה לפי דין, לא תבוצע בידי חברת הגבייה אלא בידי העירייה או העובד או בעל התפקיד בה, לפי העניין;
:: (2) חברת גבייה לא תבצע פעולות גבייה הכרוכות בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין שהם נכס מוחשי, למעט מסירת דרישות והודעות לחייבים, ותהיה רשאית לבצע עיקול ברישום במרשם המתנהל על פי דין.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות נוספות שעירייה תוכל לבצע באמצעות חברת גבייה, מעבר לאלה הקבועות בסעיף קטן (א), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

@ 330ט. עידוד תחרות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה במכרז פומבי על פי הוראות כל דין; קבעה העירייה במכרז תנאי בנושא מהנושאים המנויים [[בטור א' לתוספת לחוק חובת ((ה))מכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור [[בטור ב' לתוספת האמורה]] או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם העירייה, עם רשויות מקומיות אחרות או עם גופים אחרים המנויים [[בסעיף 2 לחוק האמור]], תנמק את החלטתה במסמכי המכרז, לאחר שהביאה בחשבון את הצורך לעודד את התחרות בענף חברות הגבייה.
: (ב) התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ולעניין זה יובאו במניין התקופה כל תקופות ההתקשרות הנוספות שלעירייה זכות ברירה להאריך את ההתקשרות בהן לפי תנאי המכרז.

@ 330י. אישור בר-תוקף - תנאי להתקשרות (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה לא תתקשר עם חברת גבייה אלא אם כן יש בידי חברת הגבייה אישור בר-תוקף, בכתב, מאת ועדת האישורים הארצית להתקשרותה עם העירייה, ולאחר שהיועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקים או בתחומי הפעילות האחרים של חברת הגבייה, בעלי השליטה בה ונושאי המשרה בה חשש לניגוד עניינים עם פעילותה בעבור העירייה.
: (ב) חברת גבייה לא תעסיק אדם במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן יש בידיה אישור בר-תוקף בכתב מאת ועדת אישורים עירונית של אותה עירייה להעסקתו.

@ 330יא. ועדת האישורים הארצית (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) במשרד הפנים תוקם ועדה ארצית למתן אישורים לחברות גבייה, וזה הרכבה:
:: (1) המנהל הכללי של משרד הפנים או עובד בכיר של המשרד שהוא מינה לכך;
:: (2) היועץ המשפטי של משרד הפנים או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של המשרד;
:: (3) קצין משטרה שהשר לביטחון הפנים מינה לפי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
: (ב) ועדת האישורים הארצית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
: (ג) החלטות ועדת האישורים הארצית לפי [[פרק זה]] יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הפנים.

@ 330יב. ועדת אישורים עירונית (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) בעירייה תוקם ועדה למתן אישורים לעובדי חברת גבייה, וזה הרכבה:
:: (1) המנהל הכללי של העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך, ובאין מנהל כללי לעירייה - מזכיר העירייה או עובד בכיר של העירייה שהוא מינה לכך;
:: (2) היועץ המשפטי לעירייה או נציגו שהוא עורך דין מקרב עובדי הלשכה המשפטית של העירייה;
:: (3) גזבר העירייה או עובד בכיר של העירייה הכפוף לו.
: (ב) ועדת אישורים עירונית תקבע את סדרי עבודתה, אם הם לא נקבעו לפי פקודה זו.
: (ג) החלטות ועדת האישורים העירונית לפי [[פרק זה]] יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה; ההחלטות שיפורסמו לא יכללו מידע, לרבות מידע פלילי בעניינו של האדם שלגביו מתבקש האישור.

@ 330יג. תנאים למתן אישור (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ד-5) 
: (א) ועדת האישורים הארצית לא תיתן אישור להתקשרות חברת גבייה עם עיריות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) חברת הגבייה היא תאגיד הרשום בישראל ומקום מושבה בישראל;
:: (2) חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עם חברת הגבייה ולא תלוי ועומד נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי חברת גבייה תתקשר עם עירייה כאמור;
:: (3) רשם מאגרי המידע הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
::: (((החל מיום 14.8.2025):)) ראש הרשות להגנת הפרטיות הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
::: (א) ועדת האישורים הארצית תגיש לרשם מאגרי המידע בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו - הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים;
:::: (((החל מיום 14.8.2025):)) ועדת האישורים הארצית תגיש לראש הרשות להגנת הפרטיות בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו - הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים;
::: (ב) רשם מאגרי המידע לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי-רישום מאגר מידע לפי [[סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות]];
:::: (((החל מיום 14.8.2025):)) ראש הרשות להגנת הפרטיות לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי-רישום מאגר מידע לפי [[סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות]];
::: (ג) לא הודיע רשם מאגרי המידע לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור.
:::: (((החל מיום 14.8.2025):)) לא הודיע ראש הרשות להגנת הפרטיות לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור.
: (ב) ועדת אישורים עירונית לא תיתן אישור להעסקת עובד חברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא בגיר תושב ישראל;
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי העובר עליהן יועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה;
:: (3) היועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקיו האחרים או במקצועו של אותו אדם משום ניגוד עניינים עם עבודתו בחברת הגבייה;
:: (4) הוא הוכיח, להנחת דעתה של ועדת האישורים, שהוא בקיא בהליכים הנדרשים לביצוע תפקידו בחברת הגבייה, בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]];
:: (5) הוא סיים 12 שנות לימוד; ראתה ועדת האישורים כי לחברת גבייה אין אפשרות להעסיק את מי שסיים 12 שנות לימוד וכי שירותי הגבייה לעירייה עשויים להיפגע בשל כך, רשאית היא לתת לאדם אישור לפי סעיף קטן זה גם אם לא התקיים לגביו תנאי זה.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן אישור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
: (ד) ועדת אישורים לא תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, אם ראתה שבחמש השנים שקדמו למתן האישור התקיים אחד מאלה:
:: (1) חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה או עובד חברת הגבייה (בסעיף זה - מבקש האישור) התנהגו או פעלו באופן המסכן את שלום הציבור שבשלו אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עימם במתן שירותי גבייה;
:: (2) מבקש האישור התנהג או פעל באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
: (ה) במהלך הדיון בוועדת אישורים תונח לפניה חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים או של העירייה בדבר התקיימות התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), לפי העניין.
: (ו) ועדת אישורים רשאית לבקש מכל מבקש אישור מידע ומסמכים, אם הם דרושים לה לשם קבלת החלטה בדבר מתן אישור, ביטולו או התלייתו, ורשאית היא לראיין את מבקש האישור.

@ 330יד. תוקפו של אישור וחידוש אישור (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) אישור ראשון לחברת גבייה כאמור [[בסעיף 330י(א)]] או לעובד חברת גבייה כאמור [[בסעיף 330י(ב)]] או אישור כאמור שחודש יעמוד בתוקפו עד יום 31 בדצמבר בשנה העוקבת לשנה שלאחר השנה שבה הוא ניתן.
: (ב) בקשה לחידוש אישור תוגש לוועדת האישורים לעניין חברת גבייה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני תום תקופת תוקפו, ולעניין עובד חברת גבייה - לא יאוחר משלושה חודשים; הוגשה בקשה במועד כאמור, יעמוד האישור שחידושו התבקש בתוקפו עד החלטת ועדת האישורים בעניינו או עד תום שישה חודשים מתום תקופת תוקפו, לפי המוקדם.

@ 330טו. אי-חידוש אישור, ביטול אישור או פסילה מקבלת אישור (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) ראתה ועדת אישורים כי מתקיים אחד מאלה, רשאית היא לבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה או לסרב לחדשו, לאחר שנתנה לחברת הגבייה או לעובד חברת הגבייה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה:
:: (1) חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה פעלו בניגוד להוראות הדין או בניגוד להנחיות שנתן להם גזבר עירייה או מי שהוא מינה לעניין זה;
:: (2) חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה נותנים שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה.
: (ב) ביטלה ועדת אישורים אישור או סירבה לחדשו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא שלא לתת אישור לאותה חברת גבייה, למי ששולט בה או נשלט על ידיה או למי שנשלט על ידי מי מהם או לאותו עובד חברת גבייה, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד החלטתה, בהתחשב בנסיבות העניין.
: (ג) ועדת אישורים תבטל אישור שנתנה לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה, תסרב לחדשו או תפסול חברת גבייה או עובד חברת גבייה מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה, אם ראתה שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) התקיימה בחברת הגבייה או בעובד חברת הגבייה עילה שהיה בה כדי למנוע מתן אישור לפי [[סעיף 330יג(א) עד (ד)]], לפי העניין;
:: (2) חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה קיבלו את האישור על יסוד פרטים שאינם נכונים או כוזבים.

@ 330טז. בירור תלונות נגד חברת גבייה ועובדיה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) הוגשה לוועדת אישורים עירונית תלונה נגד עובד חברת גבייה, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא הסתיים בירור התלונה בתוך חודשיים מיום ההתליה - ההתליה בטלה זולת אם החליטה הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את ההתליה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים.
: (ב) ראתה ועדת אישורים עירונית, בעקבות תלונה שהוגשה לה נגד חברת גבייה או עובד חברת הגבייה או בעקבות מידע אחר שהגיע אליה, שחברת גבייה נותנת שירותי גבייה לעירייה באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות העירייה, שלא לפי הוראות הדין או שלא לפי הנחיות שנתן לה גזבר העירייה או מי שהגזבר מינה לעניין זה, רשאית היא, לאחר שנתנה לחברת הגבייה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניה, להורות על הפסקת ההתקשרות של העירייה עם חברת הגבייה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הוראה אחרת, בדין או בחוזה, המאפשרת לעירייה להפסיק את התקשרותה עם חברת הגבייה.
: (ג) הממונה על תלונות הציבור בעירייה יברר תלונות נגד חברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה או נגד עובד חברת הגבייה כאמור, ורשאי הוא, אם ראה שהדבר מצדיק זאת, להעביר את ממצאי בירור התלונה גם לוועדת האישורים הארצית.
: (ד) עירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה ובאמצעים נוספים כפי שתקבע, בסמוך למקום שבו מתפרסם מידע הנוגע לחיובי ארנונה כללית ותשלומי חובה ולתשלום חובות אחרים לעירייה, מידע בדבר דרכי הגשת תלונות נגד חברת גבייה שהתקשרה עימה ועובדיה ואופן בירורן.

@ 330יז. דיווח של ועדת אישורים עירונית לוועדת האישורים הארצית ופעולות על פיו (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) החליטה ועדת אישורים עירונית לסרב לתת אישור לעובד חברת גבייה או שלא לחדש אישור כאמור, או החליטה כאמור [[בסעיפים 330טו]] [[או 330טז]] לגבי עובד של חברת גבייה, תמסור על כך דיווח מפורט ללא דיחוי לוועדת האישורים הארצית.
: (ב) קיבלה ועדת האישורים הארצית דיווח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא, אם מצאה חומרה מיוחדת בהתנהלות העובד ולאחר שנתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע כי החלטת ועדת האישורים העירונית כאמור תחול לגביו גם בכל הנוגע להעסקתו כעובד של חברת גבייה בכלל הרשויות המקומיות או בחלק מהן, כפי שתקבע.

@ 330יח. הגבלות על עיסוק בתחום העירייה ועל קיום קשר כלכלי עם העירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה ועובד חברת גבייה כאמור לא יעסקו בתחומי אותה עירייה בגביית חובות שלא בעבור העירייה, למעט גבייה בעבור רשות ציבורית אחרת, ובלבד שלא יהיה בכך משום ניגוד עניינים, ושלא יעסקו בתחומי אותה עירייה במדידת נכסים או בסיווגם לעניין ארנונה; לעניין זה, &quot;רשות ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק חופש המידע]].
: (ב) חברת גבייה, תאגיד עזר לגבייה, מי ששולט בהן או מי שנשלט על ידי מי מהן, לא יקיימו כל קשר כלכלי עם העירייה, למעט זה הנוגע לביצוע תפקידי חברת הגבייה או תאגיד עזר לגבייה לפי [[פרק זה]]; לעניין זה, &quot;קשר כלכלי&quot; - מתן או קבלה של הלוואות או של מקדמות כספיות על חשבון גבייה עתידית או דמי זיכיון, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות או שותפות בנכסים.

@ 330יט. קבלת מידע בידי חברת גבייה והטיפול במידע (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) העירייה רשאית להעביר לחברת הגבייה שעימה התקשרה מידע שברשותה כדין בדבר כתובתו של חייב, נכסיו, לרבות נכסי מיטלטלין, מקורות הכנסתו, פרטי חובו ופרטי ההתקשרות עימו, אם הדבר נדרש לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.
: (ב) על מסירת מידע לפי סעיף זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[חוק הגנת הפרטיות]] לעניין החזקת מידע, שמירתו ודרכי מסירתו.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חברת גבייה אחראית לאבטחת המידע המתקבל מהעירייה והמידע שנצבר אצלה אגב מתן שירותי הגבייה לעירייה, ובכלל זה מניעת שימוש לרעה במידע, פיקוח ובקרה על הגישה למידע ועל השימוש בו ואבטחה של מערכות המחשוב שבהן המידע מוחזק.
: (ד) סיימה חברת גבייה לתת שירותי גבייה לעירייה, תעביר את המידע שבידיה לידי העירייה ולידי חברת הגבייה שנבחרה במקומה, אם נבחרה, לפי הנחיות העירייה; נותר בידי חברת הגבייה מידע לאחר ביצוע ההוראות האמורות, תשמיד את המידע שהגיע אליה עקב מתן שירותי הגבייה לעירייה ותודיע על כך לעירייה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין השמדת המידע.
: (ה) חברת גבייה ועובדיה לא יגלו מידע שהגיע אליהם עקב מתן שירותי גבייה לעירייה ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה.
: (ו) לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לעובד חברת הגבייה המחזיק באישור בר-תוקף מוועדת אישורים.
: (ז) לשם מתן שירותי גבייה לעירייה, חברת גבייה ועובדיה לא יעשו שימוש בכל מידע אחר שברשותם אשר מקורו אינו בעירייה או בפעולות שנקטו לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה; ואולם, חברת הגבייה ועובדיה רשאים לעשות שימוש במידע אחר כאמור בהתקיים כל אלה:
:: (1) מדובר במידע שהעירייה הייתה רשאית לעשות בו שימוש ולאסוף אותו, לצורכי גבייה, אם הייתה מבצעת את מתן שירותי הגבייה בעצמה;
:: (2) איסוף המידע והשימוש בו בידי חברת הגבייה מותרים לפי דין.
: (ח) השימוש במידע כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי נוהל עבודה שיקבע לעניין זה גזבר העירייה ושיכלול את סוגי המידע, הדרך והתנאים לשימוש במידע, לרבות האמצעים הנדרשים לניטור, לפיקוח ולבקרה על פעולת חברת הגבייה לפי הנוהל.
: (ט) מסר חייב לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה ידיעות על ענייניו הפרטיים, לרבות מידע, לשם העברתו לעירייה, לא ישמרו חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה את המידע כאמור, לא יאגרו אותו במאגר מידע ולא יעשו בו כל שימוש אחר זולת העברתו לעירייה ללא דיחוי.

@ 330כ. פעולת חברת גבייה לפי הנחיות מטעם גזבר העירייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה תפעל לפי הנחיות גזבר העירייה או לפי נוהל עבודה שיקבע הגזבר, והכול בכפוף להוראות לפי פקודה זו.
: (ב) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה לא תנקוט אמצעי אכיפה, למעט משלוח דרישה ראשונה לתשלום בכתב, אלא לפי החלטה פרטנית בכתב של גזבר העירייה או של מי שהוסמך לכך לפי [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ג) הנחיות או נוהל כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.

@ 330כא. סייג לתשלום לחברת גבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: שכר או תמורה אחרת שהעירייה משלמת, במישרין או בעקיפין, לחברת גבייה בעבור שירותי גבייה של חובות שלגביהם הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה וסכומם תלוי בסכום החוב שגבתה חברת הגבייה בפועל, יחושבו רק לפי סכום החוב כפי שהיה במועד שבו הורתה העירייה לחברת הגבייה לנקוט אמצעי אכיפה.

@ 330כב. פיקוח, בקרה וביקורת (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) העירייה תפקח על חברת הגבייה שעימה התקשרה ותקיים בקרה על פעולותיה, והכול לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה.
: (ב) ביקורת מבקר העירייה תיעשה גם לגבי חברת גבייה שהתקשרה עם העירייה לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה ויראו לעניין זה את חברת הגבייה כגוף עירוני מבוקר כאמור [[בסעיף 170א(ב)]].
: (ג) חברת גבייה שהתקשרה עם עירייה תהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], לעניין שירותי הגבייה שהיא נותנת לעירייה.

@ 330כג. קביעת אמות מידה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: עירייה תקבע אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברת גבייה ותאגיד עזר לגבייה לספק לה, לתושביה ולחייבים אחרים בתחום העירייה, ובכלל זה אמות מידה והוראות בעניינים אלה:
: (1) קיום מרכז קבלת קהל, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
: (2) קיום מוקד שירות טלפוני, מועדי תפעולו וזמני המתנה לקבלת שירות בו;
: (3) קיום אתר אינטרנט באמצעותו ניתן לקבל מידע ומענה לפניות;
: (4) שפות מתן השירות;
: (5) נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות;
: (6) זמני מענה לפניות המתקבלות בכתב, ובכלל זה בדואר אלקטרוני;
: (7) חובת תיעוד פעולות ומענה לפניות;
: (8) דיווחים עתיים לעירייה על פעולותיה.

@ 330כד. ביצוע פעולות גבייה מיוחדות באמצעות בעל תפקיד (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה רשאית לנקוט אמצעי אכיפה הכרוכים בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין (בסעיף זה - פעולות גבייה מיוחדות) באמצעות הטלת ביצוען על בעל תפקיד כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] (בסעיף זה - בעל תפקיד), בהתאם להוראות [[פרק זה]]; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע עיקול נכס לא מוחשי באמצעות חברת גבייה.
: (ב) בעל תפקיד לא יועסק ולא יהיה קשור בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, לחברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה, לבעל שליטה בחברת הגבייה או לנושא משרה בה.
: (ג) בעל תפקיד יהיה רשאי לבצע פעולות גבייה מיוחדות שהוטלו עליו לפי [[פרק זה]], ולעניין [[סעיפים 5 עד 5ח לחוק ההוצאה לפועל]] יראו פעולות שביצע בעל תפקיד לפי [[פרק זה]] כאילו הוטלו עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין.
: (ד) בעת ביצוע פעולות גבייה מיוחדות בהתאם להוראות פקודה זו, יענוד בעל תפקיד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויחזיק ברשותו את האישור שניתן לו לפי [[חוק ההוצאה לפועל]] ואת ההוראה שנתן לו הגורם המוסמך לכך בעירייה לביצוע הפעולות, ויציגם לפי דרישה.
: (ה) על פעולות בעל תפקיד כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 330יט]], [[330כ]], [[330כב]] [[ו-330כו]], בשינויים המחויבים.
: (ו) סמכויות ועדת האישורים הפועלת לפי [[סעיף 5ז לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו גם לעניין תלונות על פעולת בעל תפקיד לפי הוראות סעיף זה.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הטלת ביצוען של פעולות כאמור בסעיף זה על עובד העירייה, לפי הוראות כל דין.

@ 330כה. תחולת הוראות על תאגיד עזר לגבייה (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) עירייה רשאית להעסיק תאגיד עזר לגבייה לשם מתן שירותי גבייה שאינם כוללים נקיטת אמצעי אכיפה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד עזר לגבייה יהיה רשאי לסייע לעירייה בטיפול בבקשות להנחה מתשלומי חובה, ובלבד שתאגיד העזר לגבייה, מי ששולט בו או מי שנשלט על ידי מי מהם לא התקשר עם העירייה כחברת גבייה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 330יט]], [[330כב]], [[330כו]], [[330כז]] [[ו-330כח(א)]] יחולו על תאגיד עזר לגבייה, בשינויים המחויבים.

@ 330כו. תקנות - [[פרק חמישה עשר א']] (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אופן ביצוע פעולות בידי חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה, לרבות אופן הפקדת הכספים שגבתה חברת הגבייה וסדרי הבקרה והפיקוח של העירייה על פעולות חברת הגבייה, ובלבד שלא יהיה בהוראות לפי פסקה זו כדי לתת לחברת גבייה סמכויות פיקוח ואכיפה שאינן נתונות לה לפי דין;
:: (2) דרך הפעולה של עובד חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה במסגרת עבודתו בחברת הגבייה לפי [[פרק זה]], ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי תפקידים שונים.
: (ב) השר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי כל דין, לעניין חובות אבטחת המידע של העירייה ושל חברת הגבייה לגבי המידע המועבר לפי [[פרק זה]] ולעניין חובות הפיקוח של העירייה על קיום החובות האמורות בידי חברת הגבייה.
: (ג) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מידע נוספים על אלה המנויים [[בסעיף 330יט(א)]], שעירייה רשאית להעביר לחברת גבייה שעימה התקשרה, אם הם נדרשים לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו.

@ 330כז. מסירת מידע ותחולת [[חוק חופש המידע]] (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) חברת הגבייה תמסור לעירייה כל מידע הדרוש לה לשם מילוי חובותיה ותפקידיה לפי כל דין.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו את המידע שמחזיקה חברת גבייה עקב פעולותיה לפי חוק זה (([צ&quot;ל: פקודה זו])) כמידע כמשמעותו [[בחוק חופש המידע]], הנמצא ברשות העירייה.

@ 330כח. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ב-2) 
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 330יט(ה), (ז) או (ט)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) עובד חברת גבייה העוסק במתן שירותי גבייה לעירייה לפי הוראות [[פרק זה]], דינו, בפעולתו במתן שירותי גבייה לעירייה, כדין עובד הציבור, לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

== פרק ששה עשר: שונות ==

=== סימן א': עבירות ועונשין ===

@ 331. הודעות כוזבות בטפסים
: המוסר ביודעין הודעה כוזבת בטופס שמילואו חובה, או בכל מסמך אחר שהגשתו רשות או חובה, לפי הוראות הפקודה, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, זולת אם נקבע בפקודה זו עונש אחר.

@ 332. הפרעה לעובדי העיריה בביצוע תפקידיהם
: (א) המפריע לפקיד או לעובד עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים.
: (ב) בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי נזק שנגרם על ידי ההפרעה.

@ 333. סירוב לתת קבלה לדייר משנה
: מחזיקו של בנין, בהתאם להוראות [[סעיף 269]], המסרב לתת לדייר משנה קבלה לפי הוראות הפקודה על תשלום ששילם בשל ארנונות, דינו - קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים.

@ 334. מתן קבלה כוזבת
: הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו - כאמור [[בסעיף 333]].

@ 334א. פרסום דו&quot;ח ביקורת או ממצא ביקורת (תיקון: תש&quot;ן)
: המפרסם דו&quot;ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את [[סעיף 170ג(ו)]] או תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[הסעיף האמור]], דינו - מאסר שנה.

@ 335. עבירות שלא נקבע להן עונש
: העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו - קנס 75 לירות.

@ 336. חיוב באגרות ותשלומים אחרים
: הרשיע בית משפט אדם על עבירה לפי הפקודה, או לפי חוק עזר של עיריה שהותקן מכוח הפקודה, יצווה עליו לשלם - בנוסף על כל עונש שיראה להטיל עליו ובנוסף על הוצאות המשפט - כל האגרות ותשלומי החובה הכרוכים באישום, שהיה עליו לשלם ולא שילם או סירב לשלם; אגרות ותשלומי חובה כאלה ייגבו בדרך שקנסות ודמי עֲנוּשים נגבים על פי כל דין.

@ 337. כספי הענשים ישולמו לקופת העיריה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: כל הקנסות, האגרות, תשלומי החובה ודמי הענושים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה; והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על [[סעיף 196 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שנעברה בתחומה.

=== סימן ב': הוראות כלליות ===

@ 338. מחיקת סכומים באישור הממונה (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, והוא בפיגור לא פחות משלוש שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, ובעירייה איתנה - באישור המועצה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

@ 339. מחיקת סכומים באישור השר (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ד-3)
: כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה, באישורו של השר, ובעירייה איתנה - באישור המועצה, אם ראו לעשות כן לטובת הציבור; בסכום המגיע לעיריה שאינו ארנונה, יחליט השר, ובעירייה איתנה - תחליט המועצה, לאחר שעיינו בהמלצות ועדת ההנחות, לפי [[סעיף 149ד(א)(2)]].

@ 340. ייצוג העיריה במשפט
: על אף האמור בכל דין, רשאית עיריה לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני כל בית משפט או בכל הליך משפטי על ידי המזכיר, או על ידי פקיד העיריה או חבר המועצה שהורשו לכך בהחלטת המועצה אם באופן כללי ואם לענין מיוחד או להליך מיוחד, והמצאת הזמנה או צו או כל מסמך אחר לראש העיריה או למזכיר יראו כהמצאה בת-פעל לעיריה.

@ 341. חברי מועצה ועובדי העיריה, עובדי הציבור
: כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש עיריה, סגן ראש עיריה או חבר מועצה אחר, איש איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור.

@ 341א. אבטחת אישיות מאוימת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אישיות מאוימת&quot; - ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים;
::- &quot;האזור&quot; - כהגדרתו [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס&quot;ז-2007]];
::- &quot;חוק להסדרת הביטחון&quot; - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;פעולות אבטחה&quot; - פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת;
::- &quot;פעולות אבטחה מאושרות&quot; - פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב);
::- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה;
::- &quot;קצין ביטחון&quot; - עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן.
: (ב) לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; [[+|סעיפים 13]], [[+|13א]] [[ו-14 לחוק להסדרת הביטחון]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה.
: (ג) קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות [[+|סעיפים 10א]] [[ו-11 לחוק להסדרת הביטחון]], בשינויים המחויבים.
: (ד) עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו [[בסעיף 142א]], רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותק מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 342. דין עובדי העיריה כדין עובדי המדינה (תיקון: תשכ&quot;ד, תש&quot;ע-2)
: הוראות [[סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], יחולו על פקידי עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה.

@ 343. חובת הפרסום
: על אף האמור [[בפקודת הפרשנות]] אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה.

@ 344. מסירת הודעות
: בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:
: (1) נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;
: (2) הונחה במקום מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
: (3) נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
: (4) הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.

@ 345. מְעִינת הודעות
: מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר &quot;הבעל&quot; או &quot;המחזיק&quot; של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

@ 346. אופן פרסומם של מסמכים
: מקום שהפקודה מחייבת פרסום של הודעה או של מסמך אחר בתחום העיריה, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסמו ההודעה או המסמך בהנחת העתק מהם במשרדי העיריה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על הבנין הראשי של משרדי העיריה או בקרבתו וכן במקומות ציבוריים אחרים בתחום העיריה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

@ 347. תקנות (תיקון: תש&quot;ן)
: השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה; תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו&quot;ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת.

== תוספת ראשונה  ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== אכרזות של עיריות ===

@ : אום-אל-פחם (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 198; תשנ&quot;א, 791; תשס&quot;ה, 1012)))
@ : אופקים (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1569; תשס&quot;ב, 127; תשע&quot;ד, 1143)))
@ : אור יהודה (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 977; תשמ&quot;ט, 583; תשנ&quot;ז, 459; תש&quot;ס, 437; תשס&quot;ח, 701; תש&quot;ע, 801; תשע&quot;ב, 829; תשע&quot;ג, 1218)))
@ : אור עקיבא (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 932; תשס&quot;ה, 558; תש&quot;ע, 1365)))
@ : אילת (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 2248; תשכ&quot;ח, 1836; תשנ&quot;ג, 699; תשס&quot;א, 632; תשס&quot;ז, 174; תשע&quot;ו, 1341)))
@ : אל-טייבה (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 691)))
@ : אל-טירה (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 1169; תשנ&quot;ב, 1412; תשע&quot;א, 1347)))
@ : אלעד (((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 181; תש&quot;ע, 256; תשע&quot;ב, 830)))
@ : אשדוד (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 188, 1863; תשנ&quot;ב, 662, 1027; תשנ&quot;ו, 505, 809; תשנ&quot;ח, 1121; תש&quot;ע, 750; תשע&quot;ו, 415)))
@ : אשקלון (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 1397, תשכ&quot;ו, 520; תשכ&quot;ז, 106; תשנ&quot;ז, 507; תשס&quot;ח, 1202)))
@ : ((באקא-ג'ת - איחוד רשויות (ק&quot;ת תשס&quot;ז, 1132), ביטול איחוד רשויות (ס&quot;ח תש&quot;ע, 646), הוראות נוספות (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 622, 1154)))
@ : באר שבע (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 564; תשכ&quot;ח, 450; תש&quot;ס, 370; תשס&quot;ה, 613, 1013; תשס&quot;ז, 1130)))
@ : בית שאן (((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 318; תשע&quot;ג, 256)))
@ : בית שמש (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 1055, תשנ&quot;ד, 26; תשס&quot;ג, 445; תשס&quot;ז, 376; תשע&quot;ד, 1141)))
@ : בני ברק (((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 1606; תש&quot;ע, 805; תשע&quot;ג, 1219)))
@ : בת-ים (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1670; תשכ&quot;ח, 2298; תשמ&quot;ט, 578; תש&quot;ע, 802; תשע&quot;ד, 2)))
@ : גבעת שמואל (((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 124; תש&quot;ע, 753; תשע&quot;ד, 1798)))
@ : גבעתיים (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 335, 641; תשכ&quot;א, 2018; תשס&quot;ז, 1134; תשע&quot;ג, 1220)))
@ : דימונה (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 19; תשס&quot;ה, 167, 613; תשס&quot;ו, 1071; תשע&quot;ה, 442)))
@ : הוד השרון (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 659, 749; תשנ&quot;ג, 462)))
@ : הרצליה (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1041; ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1798, תשמ&quot;ט, 1071; תשנ&quot;ו, 1008; תשנ&quot;ח, 298; תשס&quot;ז, 1135; תש&quot;ע, 107; תשע&quot;ג, 1221)))
@ : חדרה (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 796; תשי&quot;ט, 628; תשכ&quot;ד, 96; תשמ&quot;א, 340; תשנ&quot;ב, 1171; תשנ&quot;ו, 1461; תשס&quot;א, 1002; תשס&quot;ז, 343; תש&quot;ע, 1366)))
@ : חולון (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1306; תשי&quot;ז, 1364; תש&quot;ך, 1672; תשכ&quot;ח, 1532, 1739; תשל&quot;ג, 1945; תשנ&quot;ו, 1461; תשס&quot;ט, 32; תשע&quot;ד, 4)))
@ : חיפה (((ק&quot;ת תש&quot;י, 865, 1262; תשי&quot;א, 64; תשט&quot;ו, 1333; תשי&quot;ז, 639, 1440; תשי&quot;ט, 1194; תשכ&quot;ד, 1795; תשכ&quot;ז, 1051; תשל&quot;א, 1579; תשל&quot;ב, 332; תשל&quot;ו, 1914; תשל&quot;ז, 278; תשנ&quot;ה, 364, 1208, 1579; תשנ&quot;ו, 665; תשס&quot;א, 295, 1038; תשס&quot;ו, 80, 260; תשס&quot;ח, 1017)))
@ : טבריה (((ק&quot;ת תש&quot;י, 224, 881; תשט&quot;ו, 53; תשי&quot;ט, 1108, תש&quot;ם, 2124; תשס&quot;ג, 639; תשס&quot;ו, 267; תשע&quot;ג, 93)))
@ : טייבה (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 691; תש&quot;ע, 884)))
@ : טירת-כרמל (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1480; תשנ&quot;ו, 666; תשנ&quot;ז, 1247; תשס&quot;ו, 67; תשס&quot;ז, 183)))
@ : יבנה (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1177; תשנ&quot;ה, 747; תשס&quot;ב, 817; תש&quot;ע, 256)))
@ : יהוד-מונוסון (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 182; תשנ&quot;ז, 458; תשס&quot;ו, 268; תש&quot;ע, 1110)))
@ : יקנעם עילית (((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 463; תשס&quot;ח, 981; תשע&quot;ג, 60; תשע&quot;ו, 264)))
@ : ירושלים (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 495; תשי&quot;ב, 1287; תשי&quot;ט, 973; תשכ&quot;ג, 1479, תשכ&quot;ז, 2694; תשמ&quot;ה, 808; תשנ&quot;ג, 863; תשס&quot;ד, 69; תשס&quot;ח, 1144; תשע&quot;ז, 296)))
@ : כפר יונה (((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1401)))
@ : כפר סבא (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1539; תשכ&quot;ה, 353, 1609; תשס&quot;ד, 697; תשס&quot;ז, 1137; תש&quot;ע, 923; תשע&quot;ד, 1799)))
@ : כפר קאסם (((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 645; תשע&quot;ג, 154; תשע&quot;ו, 1565)))
@ : כרמיאל (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 480; תשנ&quot;ב, 1204; תשנ&quot;ד, 789; תשס&quot;ג, 444; תשס&quot;ד, 69; תשס&quot;ז, 171; תשע&quot;ג, 79)))
@ : לוד (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 521; תשי&quot;ח, 1601; תשכ&quot;ז, 171; תשמ&quot;ח, 531; תשנ&quot;ד, 27; תשנ&quot;ח, 319, 745; תש&quot;ע, 924)))
@ : מגדל העמק (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 1104; תשס&quot;א, 649; תשע&quot;ב, 1654)))
@ : מודיעין-מכבים-רעות (((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 108; תש&quot;ע, 748; תשע&quot;א, 628)))
@ : מעלות תרשיחא (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 561; תשס&quot;ו, 1066; תשע&quot;ג, 94)))
@ : נהריה (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1350, 1752; תש&quot;ן, 692; תשס&quot;ה, 815; תשס&quot;ט, 1065; תשע&quot;ג, 1225)))
@ : נוף הגליל (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1377; תשל&quot;ו, 2646; תשנ&quot;א, 752; תשנ&quot;ד, 1273; תשנ&quot;ה, 1653; תש&quot;ס, 435; תשע&quot;ג, 755)))
@ : נס ציונה (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1511; תשנ&quot;ט, 308; תשס&quot;ז, 1131; תשע&quot;א, 163)))
@ : נצרת (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 62; תשכ&quot;ג, 182; תשכ&quot;ט, 1694; תשל&quot;ו, 2645; תש&quot;ם, 1054; תשנ&quot;א, 753, תשנ&quot;ד, 1274; תשנ&quot;ה, 1655; תשע&quot;ב, 1493)))
@ : נשר (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1508; תשס&quot;ד, 745, 994; תשע&quot;ב, 1184)))
@ : נתיבות (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 378; תשס&quot;ו, 269; תשע&quot;ה, 403)))
@ : נתניה (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 49, 109, 185; תש&quot;י, 309, 1322; תשי&quot;א, 375; תשי&quot;ט, 1110; תשכ&quot;ב, 1907; תשכ&quot;ו, 2044; תשכ&quot;ז, 27; תשנ&quot;ד, 1092; תש&quot;ע, 921; תשע&quot;ה, 822)))
@ : סח'נין (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 1311; תשע&quot;ג, 259)))
@ : עיר כרמל (((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1148)))
@ : עכו (((ק&quot;ת תש&quot;י, 965; תשי&quot;א, 500; תשכ&quot;ב, 1907; תשכ&quot;ה, 2617; תשל&quot;א, 903; תש&quot;ן, 611; תשנ&quot;א, 196; תשנ&quot;ה, 1209; תש&quot;ע, 1364; תשע&quot;ג, 757; תשע&quot;ז, 107)))
@ : עפולה (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 408; תשנ&quot;ט, 217; תשס&quot;א, 650; תשס&quot;ה, 197; תשע&quot;ג, 61; תשע&quot;ו, 409)))
@ : עראבה (((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1417)))
@ : ערד (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 883; תש&quot;ע, 1629; תשע&quot;ה, 443)))
@ : פתח תקוה (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 131; תשי&quot;א, 714, 1163; תשט&quot;ז, 348; תשי&quot;ז, 1068; תש&quot;ך, 989, 1296, 1412; תשכ&quot;ב, 451; תשכ&quot;ה, 501; תשמ&quot;ה, 135; תשנ&quot;ב, 1026; תשנ&quot;ה, 1509; תשס&quot;ו, 818; תשס&quot;ז, 599; תש&quot;ע, 751; תשע&quot;א, 1152; תשע&quot;ג, 887)))
@ : צפת (((ק&quot;ת תש&quot;י, 380; תשכ&quot;ה, 1706; תשל&quot;ז, 1558; תשע&quot;ג, 81)))
@ : קלנסווה (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 379; תש&quot;ע, 885)))
@ : קרית אונו (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1444; תשנ&quot;ו, 163; תש&quot;ס, 438; תשס&quot;ח, 700; תשע&quot;ג, 889)))
@ : קרית אתא (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 2209; תשנ&quot;ד, 667; תשנ&quot;ה, 494; תשנ&quot;ו, 163; תשס&quot;ה, 737; תשס&quot;ו, 263; תשס&quot;ח, 603; תשע&quot;ב, 253; תשע&quot;ו, 1500)))
@ : קרית ביאליק (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1854; תשנ&quot;ג, 732; תשס&quot;ב, 190; תשס&quot;ז, 172; תשע&quot;ג, 1428)))
@ : קרית גת (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 264; תש&quot;ם, 192; תשמ&quot;א, 192; תשנ&quot;ו, 560; תשס&quot;א, 903; תשע&quot;א, 964; תשע&quot;ג, 45)))
@ : קרית ים (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1917; תש&quot;ם, 458; תשנ&quot;ה, 365; תשס&quot;ז, 170)))
@ : קרית מוצקין (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1855; תשל&quot;ח, 1364; תשל&quot;ט, 1050; תשנ&quot;ו, 917; תשנ&quot;ט, 924; תשס&quot;ד, 699; תשס&quot;ז, 170)))
@ : קרית מלאכי (((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 708)))
@ : קרית שמונה (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1241; תשמ&quot;ח, 591; תש&quot;ס, 762; תשע&quot;ג, 261)))
@ : ראש העין (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 1240; תש&quot;ע, 252; תשע&quot;ג, 154)))
@ : ראשון לציון (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1285; תשי&quot;ב, 627; תשי&quot;ח, 1521; תשל&quot;ד, 14, 368; תשל&quot;ה, 105; תשמ&quot;ח, 666; תשמ&quot;ט, 579; תש&quot;ן, 1267; תשס&quot;ג, 552; תשס&quot;ט, 31; תש&quot;ע, 251)))
@ : רהט (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 1160; תשס&quot;ג, 551)))
@ : רחובות (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 569,51; תשי&quot;ג, 391; תשי&quot;ח, 167; תשכ&quot;ב, 2618; תש&quot;ע, 804; תשע&quot;ג, 888)))
@ : רמלה (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 344; תשכ&quot;ו, 1488; תשנ&quot;ד, 26; תשס&quot;ב, 111, 758; תש&quot;ע, 803; תשע&quot;ב, 1383)))
@ : רמת-גן (((ק&quot;ת תש&quot;י, 437, 722; תשי&quot;ג, 391; תשי&quot;ד, 1307; תשכ&quot;א, 2018; תשכ&quot;ב, 516; תשל&quot;ה, 85; תשנ&quot;ב, 1298; תשנ&quot;ו, 916; תשנ&quot;ח, 214; תשס&quot;ז, 1134; תשס&quot;ח, 698; תש&quot;ע, 1111; תשע&quot;ב, 625; תשע&quot;ג, 1223; תשע&quot;ד, 1795)))
@ : רמת השרון (((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 55)))
@ : רעננה (((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1184; תשס&quot;ד, 698; תשס&quot;ה, 816; תשס&quot;ז, 36; תשס&quot;ח, 182; תש&quot;ע, 883)))
@ : שגור (((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 739)))
@ : שדרות (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 710; תשס&quot;ה, 615)))
@ : שפרעם (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 1756; תש&quot;ם, 348; תשנ&quot;ב, 507; תשנ&quot;ח, 262; תשס&quot;ו, 265; תשע&quot;ג, 78)))
@ : תל-אביב-יפו (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 47, 197; תש&quot;י, 1038; תשי&quot;א, 51, 569; תשי&quot;ד, 1307; תשט&quot;ו, 899, 1020; תשי&quot;ח, 588; תשכ&quot;א, 2580; תשכ&quot;ח, 2300, תשל&quot;ג, 1947; תש&quot;ם, 1605; תשנ&quot;ב, 1297; תשנ&quot;ג, 534; תשס&quot;א, 511; תשס&quot;ה, 166; תש&quot;ע, 754; תשע&quot;ה, 378)))
@ : תמרה (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 879; תשע&quot;ג, 46)))

== תוספת שניה (תיקון: תשל&quot;ו, ק&quot;ת תשס&quot;ח) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 136]]))) ====
=== תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן ===

=== פרק ראשון: כללי ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת זו|בתקנון זה]] -
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה מן המניין וישיבה שלא מן המניין;
:- &quot;מועצה ממונה&quot; - ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד כאמור [[בסעיף 143(א) רישה לפקודה]];
:- &quot;מרכז ישיבות המועצה&quot; - עובד עיריה בדרג שלא יפחת מדרג של ראש ענף שראש העיריה הטיל עליו, באישור המועצה את ביצוע תפקידי המרכז על פי [[תוספת זו|תקנון זה]] נוסף על תפקידיו האחרים, בין באופן כללי ובין לישיבה מסוימת.

@ 2. מועדים
: ימי המנוחה או ימים שבהם משרדי העיריה סגורים לא יבואו במניין הימים שנקבעו [[תוספת זו|בתקנון זה]].

@ 3. ישיבות המועצה
: המועצה תקיים ישיבות מן המניין וישיבות שלא מן המניין, הכל כמפורט [[תוספת זו|בתקנון זה]].

@ 4. זימון
: המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה, בהתאם [[תוספת פרק רביעי|לפרק הרביעי]].

=== פרק שני: מועדי ישיבות מן המניין ===

@ 5. מספר הישיבות
: המועצה תקיים ישיבה מן המניין ([[בפרק זה]] - ישיבה) אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה.

@ 6. מועד ישיבות
: (א) בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00.
: (ב) ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
: (ג) חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, &quot;יום מנוחה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], ולרבות מוצאי יום המנוחה.
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) [[פרט 5|וסעיף 5 לתקנון זה]], רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש.
: (ה) ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור [[פרט 58|בסעיף 58 לתקנון זה]] ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת.

@ 7. שינוי מועד ישיבה
: (א) ראש עיריה רשאי, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות ישיבה, לא יותר מפעם אחת, למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש תקוים ישיבה אחת לפחות ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לעניין שעל סדר יומה של הישיבה.
: (ב) ראש עיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, אם שליש לפחות מחברי המועצה דרש זאת בכתב, חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
: (ג) הוראות [[פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

=== פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המניין ===

@ 8. סמכות ראש עיריה
: ראש עיריה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין.

@ 9. כינוס ישיבה
: (א) ראש עיריה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו.
: (ב) היה המועד הקבוע לישיבת המועצה בהתאם [[פרט 6|לסעיף 6 לתקנון זה]], בתוך שבועיים ממועד הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש עיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המניין כאמור בסעיף קטן (א), לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו, ובלבד שלא יפגע בהוראות הנוגעות למשלוח חומר לישיבה.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תכונס ישיבה שלא מן המניין יותר מפעם אחת בכל חודש אלא אם כן הוגשה דרישה מיוחדת בכתב חתומה בידי שני שלישים לפחות מחברי המועצה.

@ 10. ישיבה שלא מן המניין על פי הוראת הממונה
: נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המניין, וראש העיריה לא כינס את המועצה בתוך שבעה ימים כאמור [[פרט 9|בסעיף 9(א) לתקנון זה]], ולא נהג לפי [[פרט 9(ב)|סעיף קטן (ב) שבסעיף האמור]], יזמן הממונה את המועצה לישיבה בתוך 7 ימים, זאת אם נקבע מועד אחר לזימון הישיבה [[תוספת זו|בתקנון זה]]; כונסה הישיבה, היא תיפתח על ידי זקן חברי המועצה הנוכחים, כאמור [[פרט 31|בסעיף 31(ב) לתקנון זה]].

@ 11. ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין
: [[פרט 6|סעיף 6 לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי [[פרק זה]].

=== פרק רביעי: זימון ישיבות ===

@ 12. משלוח הזמנות
: מרכז ישיבות המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, ואולם על הזמנה לישיבות שכינס הממונה לפי [[פרט 10|סעיף 10 לתקנון זה]], יחתום הממונה או מי שהוא מינה; הזמנות כאמור ימסרו למרכז ישיבות המועצה והוא יהיה אחראי על מסירתן.

@ 13. תוכן ההזמנה
: (א) בהזמנה לישיבה יצוין -
:: (1) אם הישיבה היא מן המניין או שלא מן המניין;
:: (2) את היום, השעה והמקום של הישיבה;
:: (3) את סדר היום על סעיפיו לפי סדר הדיון שבהם או את ההצעה לסדר היום - לפי העניין;
:: (4) בישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוקי עזר - טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
:: (5) בישיבה שכונסה לפי דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה - הצעת החלטה לגבי סדר היום;
:: (6) בישיבות שעניינן אישור עסקה - החוזה וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העיריה.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5), להזמנה יצורפו, ככל האפשר, נוסח הצעות החלטה ודברי הסבר, המלצת ועדות החובה וועדות הרשות של המועצה שעסקו בנושא שעל סדר היום וכן כל חוות דעת של גורם מקצועי שהגשתה דרושה על פי דין.

@ 14. מסירת ההזמנות
: (א) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר.
: (ב) הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה.
: (ג) מסירה הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

@ 15. מען למסירת ההזמנה
: הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה הרשומים במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למרכז ישיבות המועצה - לפי אותו מען.

@ 16. פגם במסירת ההזמנה
: חבר מועצה הטוען שקיבל הזמנה שלא כדין, חייב להעלותה לפני היועץ המשפטי לעיריה מיד עם היוודע לו על הפגם במסירת ההזמנה; היועץ המשפטי לעיריה ייתן את חוות דעתו בסמוך, ככל האפשר, להעלאת הטענה ויושב ראש המועצה חייב לפעול על פיה.

@ 17. זימון בעלי תפקידים
: מרכז ישיבות המועצה יזמן לישיבות המועצה, מן המניין ושלא מן המניין, את עובדי העיריה כאמור להלן:
: (1) עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי [[סעיף 167 לפקודה]];
: (2) עובד עיריה שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;
: (3) עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.

=== פרק חמישי: פומביות הדיונים ===

@ 18. פומביות הדיון וסייגיו
: (א) ישיבות מועצה יהיו פומביות; למעט ישיבה שראש העיריה הורה על קיומה, כולה או מקצתה, בדלתיים סגורות לאחר שראה כי טעמים שבביטחון המדינה או טעמים שבצנעת הפרט מחייבים לעשות כן, בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לעיריה, שתונח לפני חברי המועצה.
: (ב) לעניין סעיף זה, יראו ישיבת מועצה פומבית, גם אם הוקרנה על מסך לפני קהל שמחוץ לאולם הישיבות שמתקיימת בו הישיבה.

@ 19. איסור גילוי
: לא יגלה אדם דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטות המועצה.

@ 20. מקום הישיבות
: (א) הישיבות יתקיימו במשרדי העיריה, זולת אם המועצה החליטה אחרת לפי הצעת ראש העיריה.
: (ב) ראש עיריה רשאי להחליט על קיומה של ישיבה פלונית במקום אחר אם הדבר דרוש מטעמי ריבוי משתתפים או חגיגיות.

@ 20א. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

=== פרק שישי: מניין המשתתפים ===

@ 21. מניין חוקי
: מניין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

@ 22. העדר מניין חוקי
: (א) לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, בחלוף חצי שעה מהמועד שאליו זומנה בו הישיבה, יהווה שליש מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שליש מחברי המועצה בתום מחצית השעה כאמור, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה שעה, ובמועד זה יהוו שלושה מחברי המועצה מניין חוקי; לא נכחו שלושה מחברי המועצה בתום מחצית השעה ובמועצה שבה 17 חברים או יותר, אם לא נכחו חמישה מחברי המועצה בתום מחצית השעה, תידחה הישיבה בשבוע, באותו יום ובאותה השעה, ובמועד זה יהווה כל מספר חברי המועצה מניין חוקי.
: (ב) הזימון לישיבה הנדחית ייעשה בידי מרכז ישיבות המועצה יום למחרת המועד המקורי.
: (ג) [[פרט 6|סעיף 6(ב) ו-(ג) לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

@ 23. התמעטות משתתפים
: (א) נפתחה ישיבה כדין לפי [[פרט 21|סעיף 21 לתקנון זה]], יהא המשך ישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שלושה או חמישה מחברי המועצה, לפי העניין.
: (ב) סעיף זה לא יחול על ישיבה נדחית לפי [[פרט 22|הסיפה של סעיף 22(א) לתקנון זה]].

=== פרק שביעי: סדר היום ===

@ 24. קביעת סדר היום
: (א) ראש עיריה יקבע את סדר יומה של הישיבה.
: (ב) קבעה המועצה נושא מסוים שיידון בסדר היום של ישיבה בהחלטה מראש, ייכלל נושא זה בסדר היום והנושא יידון.
: (ג) בישיבה שכונסה לפי דרישת שליש מחברי המועצה, יהא סדר היום כפי שיפורט בדרישה.

@ 25. עדיפות
: (א) עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור [[פרט 53|בסעיף 53 לתקנון זה]], בתשובה לשאילתות לפי [[תוספת פרק תשיעי|הפרק התשיעי]], ובהצעות לפי [[פרט 29|סעיף 29 לתקנון זה]].
: (ב) בכפוף לאמור [[פרט 24|בסעיף 24(ב) לתקנון זה]], יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם ואולם רשאית המועצה לשנות את סדר הדיון בסעיפים ברוב של שני שלישים מחבריה.

@ 26. נאומים מהמקום
: (א) חמש עשרה הדקות האחרונות של כל ישיבת מועצה מן המניין יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי המועצה; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה לכל חבר מועצה ולא יותר משלוש דקות לכל סיעה.
: (ב) נאום כאמור בסעיף קטן (א) יעסוק בנושא שיבחר חבר המועצה הנואם ובלבד שהנאום יתייחס לתחום תפקידה של הרשות המקומית, לרבות התאגידים העירוניים.
: (ג) יושב ראש המועצה יקבע את סדר הנואמים בהתחשב בסיעות השונות המיוצגות במועצה ובזהות הנואמים בישיבות הקודמות; חבר מועצה המבקש לנאום, יודיע למרכז ישיבות המועצה על רצונו, עד תחילת הישיבה.
: (ד) עם סיום הנאומים, רשאי ראש העיריה או חבר מועצה מטעמו להשיב, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות לכל הנואמים.

@ 27. הצעות נוספות של חברי המועצה
: (א) חבר מועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המניין לא יאוחר מ-72 שעות לפני הוועדה.
: (ב) בכל ישיבה מן המניין לא יידונו יותר מארבע הצעות לסדר היום; הוגשו יותר מ-4 הצעות לסדר היום, הן בידי הקואליציה והן בידי האופוזיציה, יידונו לפחות שתי הצעות לסדר היום מטעם האופוזיציה; ההצעות לסדר יום יידונו לפי סדר הגשתן.

@ 28. דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון
: הצעה לסדר היום תובא לפני המועצה בידי חבר המועצה המגיש אותה או מי מטעמו; היתה התנגדות לדון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד; היו יותר ממציע אחד או יותר ממתנגד אחד, רשאים המציעים או המתנגדים, לפי העניין, לחלק את הזמן האמור ביניהם; בתום ההתנגדות רשאית המועצה להחליט אחד מאלה:
: (1) שלא לכלול את הנושא בסדר היום;
: (2) להוסיף נושא לסדר היום ולקיים דיון באותה ישיבה;
: (3) לכלול את הנושא בסדר היום של ישיבות מועצה אחרת;
: (4) להעביר את ההצעה לדיון בוועדה מועדות המועצה.

@ 29. הסרת הצעה מסדר היום
: המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למרכז ישיבות המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה.

@ 30. דחיית הדיון בסעיפים
: בכפוף להוראות [[פרט 50|סעיף 50 לתקנון זה]], עניינים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המניין ולא נסתיים הדיון בהם, יועברו לסדר היום של הישיבה מן המניין שלאחריה.

=== פרק שמיני: ניהול הישיבה ===

@ 31. ניהול הישיבה
: (א) ראש עיריה, סגן שהוא מינה, או חבר מועצה אחר שהמועצה הסמיכה בהתאם להוראת [[סעיף 130 לפקודה]], יהיה היושב ראש בישיבות המועצה וינהל את הישיבות.
: (ב) נעדרו ראש העיריה וכל סגניו, חבר מועצה שהוסמך, כאמור בסעיף קטן (א), או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח הוותיק מבין חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה; לעניין סעיף זה, &quot;הוותיק מבין חברי המועצה&quot; - מי שתקופת כהונתו במועצה היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

@ 32. תפקיד היושב ראש
: (א) יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל עניין וינעל את הישיבה.
: (ב) ישיבה שהיושב ראש שבה ביקש לנעלה בניגוד [[תוספת זו|לתקנון זה]], דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

@ 33. רשות דיבור
: לאחר דברי הפתיחה לנושא שעל סדר היום, ייתן יושב ראש הישיבה את זכות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בוועדת ההנהלה, ייתן היושב ראש את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה ביותר שאינה מיוצגת כאמור.

@ 34. זמן לדיבור
: (א) חבר מועצה, למעט יושב ראש הישיבה ויושב ראש ועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור לגבי נושא שעל סדר היום, יותר מחמש דקות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להקציב לדובר זמן נוסף לדיבור ובלבד שלא יעלה על עשרים דקות לסיעה בסך הכל, לגבי אותו נושא.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בכל נושא הקשור לאישור חוזים בידי המועצה ונושאים של ישיבות מועצה מיוחדות, יוקצב זמן נוסף של חמש דקות לכל דובר ולא יותר משלושים דקות לסיעה בסך הכל לגבי אותו נושא.
: (ג) בכל הקשור לתקציב העיריה ואישורו, יוקצב זמן של עשר דקות לכל דובר ולא יותר משעה אחת לכל סיעה; חבר המועצה רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את הזמן המוקצה לו לדיבור, כולו או חלקו, לחבר אחר מסיעתו.

@ 35. סמכויות היושב ראש
: יושב ראש הישיבה רשאי -
: (1) להפסיק חבר מועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי [[תוספת זו|תקנון זה]];
: (2) להפסיק רישום דברי חבר מועצה בפרוטוקול אם המשיך לנאום אחרי שהיושב ראש הפסיק אותו;
: (3) להתרות בחבר מועצה המפריע, לדעתו, למהלך התקין של הישיבה; לא שמע חבר המועצה לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו; הוצא חבר מועצה כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;
: (4) ליתן רשות דיבור לעובד עיריה הבקיא בתחום בעניין הנדון, באישור ראש העיריה;
: (5) להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר כדין.

=== פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות ===

@ 36. הגשת שאילתה ותשובה
: (א) לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, לרבות בעניין תאגידים עירוניים, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה או חבר מועצה הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה ושראש העיריה הסמיכו לכך, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד הישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
: (ב) לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
: (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

@ 37. שאילתה נוספת
: השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש העיריה או אדם אחר מטעמו הממונה על העניין שלגביו נשאלה השאילתה יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.

@ 38. הגשת שאילתה ישירה
: (א) חבר מועצה רשאי לפנות לראש העיריה בשאילתה ישירה בעניין עובדתי שבתחום תפקידו; השאילתה הישירה תנוסח בקצרה בצורת שאלה, תיחתם בידי השואל ותימסר בלשכת ראש העיריה.
: (ב) לא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת השאילתה הישירה, תימסר לחבר המועצה תשובת ראש העיריה; ראש העיריה או השואל רשאים לבקש ממזכירות המועצה כי השאילתה והתשובה יועברו לעיון חברי המועצה.
: (ג) לא קיבל חבר המועצה השואל תשובה לשאילתה הישירה בתוך המועד שקבוע בסעיף זה, רשאי הוא לפנות לראש העיריה או ליושב ראש המועצה בבקשה לנהוג בשאילתה הישירה כבשאילתה רגילה; יושב ראש המועצה יודיע לחבר המועצה הנוגע בדבר על מועד השמעת השאילתה במליאת המועצה; על השמעת השאילתה יחול [[פרט 36|סעיף 36 לתקנון זה]].
: (ד) לא תותר הגשת יותר משתי שאילתות ישירות לכל חודש לכל חבר מועצה.

@ 39. הודעה אישית
: (א) חבר המועצה המבקש במהלך ישיבה רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה ליושב ראש את תוכן הודעתו בכתב.
: (ב) רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבות המועצה, הודעה אישית או לשם התנצלות בפני חבר מועצה או אדם אחר.
: (ג) הודעה אישית לא תיארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע בסוף הדיון בסעיף בסדר היום שבמהלכו קמה העילה למסירתה, ואם לא קמה במהלך הדיון - בסוף הישיבה והכל, זולת אם התיר יושב ראש הישיבה למסור הודעה כאמור במהלך הישיבה.

@ 40. הודעה על פי דין
: חבר מועצה רשאי, בכל עת שחלה עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

@ 41. הגשת חומר בידי חבר מועצה
: (א) חבר מועצה רשאי להגיש למועצה, לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הישיבה הקבועה, חומר לדיון בישיבותיה המתייחס לנושא שעל סדר היום ובלבד שצילום ומסירת החומר למועצה, ככל שייעשה על חשבון הרשות, יהיה בהיקף שלא יעמיס מעמסה בלתי סבירה על קופת העיריה.
: (ב) החומר לדיון יימסר למרכז ישיבות המועצה והוא ידאג להפיצו לחברי המועצה עם תחילת הישיבה.
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של חבר מועצה להפיץ חומר לדיון בנושא שעל סדר היום תוך נשיאה בנטל הוצאות שכפול החומר והפצתו למשתתפים.

@ 42. הצבעה
: (א) לא הונחה לדיון יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
: (ב) עמדו להצבעה יותר מהצעת החלטה אחת בעניין נדון, יצביעו עליהן, אחת אחת, בעד ונגד ובהתאם לסדר שיחליט יושב ראש המועצה.
: (ג) עמדו להצבעה שתי הצעות החלטה בלבד בעניין נדון - רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.
: (ד) לבקשת חבר מועצה ובהצבעה על התקציב, הצעת החלטה הכוללת מספר סעיפים שלגבי אחד או יותר מהם יש לחבר מועצה הסתייגות, תקוים הצבעה נפרדת לגבי כל הסתייגות ולגבי כל נושא שלגביו עלתה הסתייגות במסגרת הצעת ההחלטה.

@ 43. שיטת ההצבעה
: ההצבעה תהיה בהרמת ידיים זולת אם שליש מחברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה החליטו על הצבעה שמית.

@ 44. החלטות על פי רוב קולות
: החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין, יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול, תידחה ההצעה; ואולם בכל מקרה שדרוש בו רוב של חברי המועצה, יהיה מניין חברי המועצה על פי קביעת השר כאמור [[בסעיף 19 לפקודה]].

@ 45. מניית הקולות
: (א) בשעת ההצבעה ימנה מרכז ישיבות המועצה את קולות המצביעים בעד ונגד וקולות הנמנעים.
: (ב) אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש, מבין חברי המועצה, 2 מוני קולות ויטיל עליהם את מניין הקולות בהצבעה חוזרת.

@ 46. דיון חוזר בהחלטה
: (א) לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי [[סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]].

@ 47. החלטה שלא בישיבת מועצה
: (א) ראה ראש העיריה צורך בקבלת החלטה דחופה של המועצה הקשורה בנושאים כגון: הצלת נפש או רכוש או שההחלטה דרושה על פי כל דין, ושאין אפשרות מעשית לכנס את המועצה ולאחר שניתנה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה, רשאי הוא, על פי חוות דעת היועץ המשפטי, להורות למרכז ישיבות המועצה להביא נוסח הצעה ודברי הסבר לפני חברי המועצה, ולשאול אותם מה עמדתם להצעה, או לפנות בכתב, בצירוף נוסח ההצעה ודברי ההסבר, אל חברי המועצה ולבקש את תשובתם להצעה, כפוף לכך שווידא טלפונית כי חברי המועצה קיבלו את נוסח ההצעה ונרשמה עמדתם; החלטה כאמור תתקבל בכפוף להודעה מראש של 24 שעות לכל הפחות ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן זה.
: (ב) הצעה כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם.
: (ג) דין החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א) כדין החלטה שהתקבלה בישיבת המועצה; החלטה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), בעל פה, תיכלל בפרוטוקול ישיבת המועצה הבאה.

@ 48. משך זמן ישיבה ונעילתה
: ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה, אלא אם כן נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה שני שלישים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה באותה שעה; בלי לגרוע מהאמור [[פרט 58|בסעיף 58 בתקנון זה]], ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

@ 49. המשך ישיבה ונעילתה
: (א) לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה של אחד מחברי המועצה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה]].
: (ב) לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל העניינים שהיו על סדר היום עקב התמעטות המשתתפים מן המניין החוקי של חברי המועצה, רשאי יושב ראש הישיבה להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה או יום חול אחר שהסכימו עליו רוב חברי המועצה הנוכחים ובתנאי כי אינם יום מנוחה או ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 15|בסעיף 15 לתקנון זה]].
: (ג) סעיף זה לא יחול במקרה של ישיבת מועצה נדחית כמשמעותה בסיפה של [[פרט 22|סעיף 22(א) לתקנון זה]].

=== פרק אחד עשר: פרוטוקול ===

@ 50. פרוטוקול וניהולו
: (א) כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול; מרכז ישיבות המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
: (ב) בפרוטוקול יצוינו -
:: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה;
:: (2) שמות חברי המועצה הנוכחים בפתיחת הישיבה, ושמות אלה שהגיעו מאוחר יותר;
:: (3) שאילתות ותשובות עליהן;
:: (4) סדר היום וכל שינוי בו;
:: (5) שמות המשתתפים בדיון בכל סעיף;
:: (6) ההצעות והנמקתן;
:: (7) עיקרי הדיון;
:: (8) החלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת שליש מהנוכחים בישיבת המועצה - ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; לבקשת חבר, יצוין שמו בקשר עם הצבעה;
:: (9) הודעות.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא של הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, דרך כלל או לישיבה מסוימת.

@ 51. אישור פרוטוקול
: יושב ראש הישיבה ומרכז ישיבות המועצה, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-14 ימים לאחר קיום הישיבה ולפני מועד הישיבה מן המניין הקרובה, זולת אם הדבר נמנע בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למרכז ישיבות המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

@ 52. בקשה לתיקון פרוטוקול
: (א) חבר המועצה רשאי להגיש למרכז ישיבות המועצה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול בתוך 7 ימים מיום שהפרוטוקול הוצג לפניו; בקשה לתיקון פרוטוקול שתוגש לאחר המועד האמור, לא תידון.
: (ב) לא הוגשה אף בקשה כאמור בתוך 7 ימים לאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים את הפרוטוקול כמאושר.

@ 53. דיון בהצעה לתיקון פרוטוקול
: הגיש חבר מועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מרכז ישיבות המועצה בישיבה, מיד עם פתיחתה, ואם אין הסכמה לתיקון המוצע, הדבר יוכרע בהצבעה.

@ 54. תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה
: תיקון פרוטוקול של ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות יידון בישיבה שתנוהל בדלתיים סגורות.

@ 55. שמירת פרוטוקול
: פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרד המנהל הכללי של העיריה ובמקום נוסף בעיריה ועל גבי אמצעי מדיה מגנטית.

@ 56. עיון בפרוטוקול
: (א) פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות [[17:300080|סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס&quot;ח-2007]].
: (ב) פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.

=== פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים ===

@ 57. דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות
: (א) ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדוח השנתי והדוח החצי שנתי כאמור [[בסעיף 216 לפקודה]], שיהיה, לכל המאוחר, חודש לאחר הגשתו; הדיון בדוח מבקר העיריה ובדוח מבקר המדינה, יהיה באופן ובמועדים הקבועים [[בסעיף 170ג לפקודה]].
: (ב) ראש עיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובתשלומי החובה, שיתקיים בישיבות שלא מן המניין.
: (ג) ראש עיריה יגיש למועצה פעם בשנה לפחות דוח על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקוים דיון בדוח זה.
: (ד) [[פרט 6|סעיף 6(א) לתקנון זה]] לעניין ימי השבוע יחול גם על דיונים לפי סעיף זה.

@ 58. ישיבות בעניינים מיוחדים
: (א) בישיבות בעניינים המפורטים [[פרט 57|בסעיף 57 לתקנון זה]] (בסעיף זה - עניין מיוחד), יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור [[פרט 48|בסעיף 48 לתקנון זה]], תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לדיון; ואולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות; הוראות [[פרט 48|סעיף 48 לתקנון זה]] לא יחולו על ישיבות בנושא התקציב.
: (ב) בישיבה הראשונה בעניין המיוחד לא יידון כל דבר אחר מלבד אותו עניין מיוחד.
: (ג) בכפוף לאמור [[פרט 7|בסעיף 7(א) לתקנון זה]], הוראות [[פרט 6|סעיף 6(א) ו-(ג)]] יחולו גם על ישיבות מיוחדות וישיבות שלא מן המניין.

=== פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש ===

@ 59. סמכויות יושב ראש המועצה
: בחרה המועצה לעצמה יושב ראש לפי [[סעיף 130 לפקודה]], יהיו בידי יושב ראש המועצה, בכפוף לאמור [[פרט 62|בסעיף 62 לתקנון זה]], סמכויות של ראש עיריה בעניין זימון ישיבות המועצה, קביעת סדר היום שלה וניהול ישיבותיה.

@ 60. מילוי מקום יושב ראש המועצה
: נעדר יושב ראש המועצה מישיבת המועצה, יפתח ראש העיריה את הישיבה וינהל אותה.

@ 61. זימון וסדר יום
: במועצה שבחרה לעצמה יושב ראש לפי [[סעיף 130 לפקודה]], יחולו, על אף האמור [[תוספת זו|בתקנון זה]], הוראות אלה:
: (1) יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;
: (2) יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;
: (3) לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה - אף לנהלה;
: (4) נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה;
: (5) יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי [[סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.

@ 62. המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה
: [[תוספת זו|תקנון זה]] לא יחול לגבי מועצת עיריה בשבתה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==
==== ((([[סעיפים 153]] [[ו-154]])))  ====
=== הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים ===

@ 1. צוות הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) ראש העירייה יקים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור [[בסעיף 152(ד) לפקודה]], צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית ([[בתוספת זו]] - צוות הבחירות והוועדה, בהתאמה).
: (ב) חברי צוות הבחירות יהיו -
:: (1) שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
:: (2) היועץ המשפטי לעירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;
:: (3) שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה - שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה.
: (ג) מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו יהיה משקיף לעבודת צוות הבחירות.

@ 2. רשימת חקלאים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) לא יאוחר מהיום ה-15 מיום מינוי חברי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.
: (ב) שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים [[בהגדרה &quot;חקלאי&quot; שבסעיף 151 לפקודה]].

@ 3. דין תאגיד (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: תאגיד שהוא חקלאי, יבוא במקומו, לענין הבחירות, בן אדם המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

@ 4. דין שותפות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב כחקלאי, יראו לענין הבחירות כחקלאי כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לענין הבחירות את אותם השותפים, במספר היוצא מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הודיעו כל יתר השותפים בכתב לצוות הבחירות לפני פרסום רשימת החקלאים, ובאין הודעה כאמור, את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

@ 5. ערר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת החקלאים, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר ביחס לאדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר, וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם.

@ 6. החלטה בערר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יחליט בערר לא יאוחר מהיום החמישי מיום הגשתו, ויודיע על החלטתו למעונינים בה; החליט לקבל את הערר, כולו או מקצתו, יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו; החלטתו של צוות הבחירות בערר תהיה סופית.

@ 7. דרישת יחסיות של הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: דרישה לקיים בחירות יחסיות כאמור [[בסעיף 154(א) לפקודה]] תיערך בכתב, תיחתם על ידי כל המבקשים ותוגש לצוות הבחירות לא יאוחר מהיום ה-15 מיום פרסום רשימת החקלאים.

@ 8. החלטה בדבר יחסיות של הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יחליט אם נתקיימו או לא נתקיימו התנאים לקיים בחירות יחסיות ויפרסם הודעה על החלטתו בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 מיום הגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות.

@ 9. קביעת מספר חברי הועדה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: המועצה תקבע את מספר חברי הועדה לא יאוחר מהיום ה-22 מיום פרסום רשימת החקלאים; לא עשתה כן, יקבע השר את מספר חברי הועדה תוך עשרים יום מתום המועד להגשת דרישה כאמור.

@ 10. מועד הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה-70 ממינוי חברי צוות הבחירות; צוות הבחירות יקבע את מועד הבחירות לאחר שנקבע מספר חברי הוועדה.

@ 11. אסיפה כללית
: הבחירות יתקיימו באסיפה כללית של החקלאים.

@ 12. הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יפרסם הודעה על המועד ועל המקום של האסיפה הכללית בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 לפני יום הבחירות.

@ 13. יושב ראש האסיפה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: יושב ראש צוות הבחירות ישב ראש באסיפה הכללית.

@ 14. מנין חוקי
: לא היה נוכח בשעה שנקבעה לאסיפה הכללית רוב מספר החקלאים, תידחה האסיפה שעה אחת, ואז תהיה חוקית, יהא מספר המשתתפים אשר יהא.

@ 15. הבחירות ותוצאותיהן (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לא היו הבחירות יחסיות, ייבחרו הנציגים באסיפה על ידי הצבעה בהרמת ידים, או בקלפי אם לפחות שניים מהנוכחים דרשו זאת, והמועמדים שקיבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר יהיו נציגי החקלאים; נמצאו שני מועמדים או יותר שזכו במספר קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שיערוך צוות הבחירות בו במקום; דרך בחירתם של נציגי החקלאים באסיפה הכללית, כשהבחירות הן יחסיות, תיקבע על ידי השר בתקנות.

@ 16. בחירת סגנים
: לא היו הבחירות יחסיות, ייבחר לכל נציג החקלאים סגן שיבוא במקומו במקרים האמורים [[פרט 18|בסעיף 18]]; בחירת הסגנים תהיה באותו מעמד ובאותה דרך שבהם בוחרים את נציגי החקלאים.

@ 17. תוצאות הבחירות (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: צוות הבחירות יודיע למועצה את תוצאות הבחירות ויקרא לישיבה הראשונה של הועדה שתהיה תוך ארבעה עשר יום מיום היבחרה.

@ 18. מילוי המקום של נציג חקלאי
: חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר בועדה, יחולו הוראות אלה:
: (1) נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי [[פרט 16|סעיף 16]]; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם, לדעת השר, אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;
: (2) נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.

@ 19. תקנות
: השר רשאי, בתקנות, לשנות את המועדים לעשיית דבר על פי [[תוספת זו]].

== תוספת רביעית  ==
==== ((([[סעיף 208]]))) ====
=== הוראות להכנת התקציב ===
@ : ((ראו גם [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל&quot;א–1971]].))
@ 1. : מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת.
@ 2. : תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי החובה, דמי השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי הכנסה כוללים.
@ 3. : תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות לתועלת הציבור יצויינו בנפרד.
@ 4. : לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה.
@ 5. : תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה.
@ 6. : בסעיף &quot;שונות&quot; לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר.
@ 7. : הפרט &quot;תלויות&quot; או &quot;שונות&quot; - יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד.
@ 8. : לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי משנה חדשים.
@ 9. : בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה.
@ 10. : יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה - עבודות אחרות.
@ 10א. (תיקון: תשס&quot;ה-7) : בתקציב יהיה סעיף בשביל מאבק בנגע הסמים שיכלול פריטי הכנסה והוצאה אם החליטה המועצה לעשות כן.
@ 10ב. (תיקון: תשס&quot;ח-8) : בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת לקידום מעמד האישה.
@ 11. : התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים.

== תוספת חמישית  (תיקון: תשס&quot;ה-3) ==
==== ((([[סעיף 167(א2)]]))) ====
@ : ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים - רשימת המשרות:
@ (1) : מנהל כללי;
@ (2) : מזכיר;
@ (3) : מהנדס;
@ (4) : רופא וטרינר;
@ (5) : היועץ המשפטי;
@ (6) : מנהל מחלקת חינוך;
@ (7) : מבקר;
@ (8) : גזבר.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באב תשכ&quot;ד (2 באוגוסט 1964).
&lt;חתימה&gt; דב יוסף, שר המשפטים</text>
      <sha1>rp3gf00b4534bwgrlda8qou22o5rre0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>2937133</id>
      <parentid>2936994</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>2937133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2214" sha1="dfbwwbsocs8k99bdfynkcic2itjt5fm" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)}}]]
* [[פקודת הסמים המסוכנים]]
* [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]]
* [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך {{מוקטן|(הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)}}]]
* [[חוק כלי היריה]]
* [[חוק עזרה משפטית בין מדינות]]
* [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)|תקנות הטיס {{מוקטן|(יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)}}]]
* [[פקודת הרוקחים]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מחלות בעלי חיים]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (תמרוקים)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(תמרוקים)}}]]
* [[חוק התכנון והבניה]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dfbwwbsocs8k99bdfynkcic2itjt5fm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937136</id>
      <parentid>2937133</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T13:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>2937136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2023" sha1="fwlw9dqekiv1o2nwwzwfk4bb3bi2idj" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק לשכת עורכי הדין]]
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)}}]]
* [[פקודת הסמים המסוכנים]]
* [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]]
* [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך {{מוקטן|(הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)}}]]
* [[חוק כלי היריה]]
* [[חוק עזרה משפטית בין מדינות]]
* [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)|תקנות הטיס {{מוקטן|(יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)}}]]
* [[פקודת הרוקחים]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מחלות בעלי חיים]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (תמרוקים)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(תמרוקים)}}]]
* [[חוק התכנון והבניה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fwlw9dqekiv1o2nwwzwfk4bb3bi2idj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937193</id>
      <parentid>2937136</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>2937193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2325" sha1="jj64me4zx4xgt21d82dhn2bu9mu4gxj" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)}}]]
* [[חוק לשכת עורכי הדין]]
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)}}]]
* [[פקודת הסמים המסוכנים]]
* [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]]
* [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך {{מוקטן|(הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)}}]]
* [[חוק כלי היריה]]
* [[חוק עזרה משפטית בין מדינות]]
* [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)|תקנות הטיס {{מוקטן|(יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)}}]]
* [[פקודת הרוקחים]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מחלות בעלי חיים]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (תמרוקים)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(תמרוקים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>jj64me4zx4xgt21d82dhn2bu9mu4gxj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937230</id>
      <parentid>2937193</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>2937230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2455" sha1="l3xcupbmaufcnv5sa403gww1nu107t0" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)|צו שירות הציבור {{מוקטן|(מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)}}]]
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)}}]]
* [[חוק לשכת עורכי הדין]]
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות {{מוקטן|(חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)}}]]
* [[פקודת הסמים המסוכנים]]
* [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]]
* [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)|תקנות ניירות ערך {{מוקטן|(הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)}}]]
* [[חוק כלי היריה]]
* [[חוק עזרה משפטית בין מדינות]]
* [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)|תקנות הטיס {{מוקטן|(יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)}}]]
* [[פקודת הרוקחים]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[פקודת מחלות בעלי חיים]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>l3xcupbmaufcnv5sa403gww1nu107t0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>2937130</id>
      <parentid>2937123</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>2937130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26919" sha1="nippk7yt5lp307y00bwkuszfhza520c" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]]
* {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]]
* {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;)]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ&quot;ב-1981)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]]
* {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]]
* {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;ב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]]
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]]</text>
      <sha1>nippk7yt5lp307y00bwkuszfhza520c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937147</id>
      <parentid>2937130</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:34:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>2937147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27051" sha1="p0uhakxfsivoeo5trqonlvknfyahkj9" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]]
* {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]]
* {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;)]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ&quot;ב-1981)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]]
* {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]]
* {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;ב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]]
* [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]]
* [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ&quot;ז-1987]]</text>
      <sha1>p0uhakxfsivoeo5trqonlvknfyahkj9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937191</id>
      <parentid>2937147</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>2937191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27066" sha1="8jxajui53xdtq9t8z1bzp1gf8jiccq9" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]]
* {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]]
* {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;)]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ&quot;ב-1981)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]]
* {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]]
* {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;ב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]]
* [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ&quot;ז-1987]]</text>
      <sha1>8jxajui53xdtq9t8z1bzp1gf8jiccq9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937228</id>
      <parentid>2937191</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T00:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>2937228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27063" sha1="il7ft5wardk2rewiiycvp2hcgm7kfea" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]]
* {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]]
* {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]]
* {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]]
* {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית &quot;מבטחים&quot;)]]
* {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]]
* {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]]
* {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ&quot;ב-1981)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]]
* {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]]
* {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]]
* {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]]
* {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ&quot;ב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]]</text>
      <sha1>il7ft5wardk2rewiiycvp2hcgm7kfea</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות הציבור (מתנות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293796</id>
    <revision>
      <id>2937144</id>
      <parentid>2935170</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:30:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8006" sha1="8uhm5h34ii02e8bghkf9l0pfuipzsg9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות הציבור (מתנות), תש&quot;ם-1979

&lt;מאגר 2001398 תיקון 131749 תקן 148674 קוד a163Y00000DuDAZQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תש&quot;ם, 2|חוק שירות הציבור (מתנות)|9:209628)), ((12|ת&quot;ט|ec:9:317485)); ((תשס&quot;ב, 11|תיקון|15:300422)); ((תשס&quot;ו, 355|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;עובד הציבור&quot; - נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;מתנה&quot; - הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה.

@ 2. דין מתנה לעובדי הציבור (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה - בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו - ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה.
: (א1) עובד הציבור רשאי לבקש היתר להקנות לו מתנה שקיבל, ואולם לא יינתן היתר להקניית מתנה למקבלה, לפי סעיף קטן זה, אם יש למתנה ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי, או אם יש בהקנייתה לעובד הציבור משום חשש לפגיעה בטוהר המידות; קבלת היתר לפי סעיף קטן זה מותנית בתשלום לאוצר המדינה, והכל בדרך, במועד וכפי שיקבע שר המשפטים.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על -
:: (1) מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;
:: (2) מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור;
:: (3) פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו מאוצר המדינה וכן פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי בדרך שנקבעה בתקנות.
: (ג) במתנה שקמה לקנין המדינה ובסכום שיש לשלם לפי סעיף קטן (א) ינהגו בהחזרה לנותן המתנה, בהענקה לעובד הציבור או בדרך אחרת, הכל לפי שנקבע בתקנות.

@ 3. חובת עובד הציבור
: (א) על קבלת מתנה [[שסעיף 2]] חל עליה חייב עובד הציבור להודיע ועליו לנהוג בה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
: (ב) עובד הציבור שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א), דינו - קנס פי שלושה משווי המתנה ביום קבלתה או ביום פסק הדין המרשיע, לפי הגבוה יותר.
: (ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם ניתן לקבל כופר כסף מעובד. הציבור שהפר חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א) או שנחשד בהפרה כזאת; סכום הכופר לא יעלה על הקנס המירבי שניתן להטיל בשל ההפרה; נתקבל כופר, יופסק כל הליך משפטי לענין ההפרה, אולם אם הוגש כתב אישום אין לקבל כופר כל עוד לא הודיע היועץ המשפט לממשלה על עיכוב הליכי המשפט.

@ 4. תחולה על עובדים ציבוריים אחרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חוק זה יחול גם על בעלי משרות ותפקידים מטעם רשויות מקומיות, מועצות דתיות, קופות חולים ובתי חולים ציבוריים; לענין זה -
::- &quot;בית חולים ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) תאגיד בריאות כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::: (2) בית חולים בבעלות רשות מקומית;
::: (3) בית חולים בבעלות קופת חולים;
::: (4) בית חולים שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(א) לפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ב) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל חוק זה על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו בחוק ומטעם חברות ממשלתיות לסוגיהן כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, תשל&quot;ה-1975]].
:: ((פורסם [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ&quot;ז-1987]], המחיל את החוק על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו בחוק ומטעם חברות ממשלתיות כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].))
: (ג)(1) ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, בקופות החולים, בבתי החולים הציבוריים ובגוף שעליו הוחל חוק זה לפי סעיף זה, יבוא לענין חוק זה לגבי בעל משרה או תפקיד בהם במקום המדינה - הרשות המקומית, המועצה הדתית, קופת החולים, בית החולים הציבורי או הגוף שמטעמם הוא מכהן במשרה או ממלא את התפקיד, ובמקום אוצר המדינה - קופתם של אותה רשות מקומית, מועצה דתית, קופת חולים, בית חולים ציבורי או אותו גוף כאמור, הכל לפי הענין.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), לגבי בעלי משרות ותפקידים מטעם קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, בהגדרה &quot;מתנה&quot;, במקום &quot;אחרת שלא בתמורה&quot; יקראו &quot;אחרת שלא בתמורה, מאת יצרן, יבואן או ספק של תכשיר כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]], או של ציוד רפואי&quot;.

@ 5. שמירת דינים
: חוק זה אינו בא לגרוע [[מסימן ה' לפרק ט' לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], או מכל חיוב או איסור אחר שהוטל על עובד הציבור בחיקוק או בדרך אחרת.

@ 6. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]].))

@ 7. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ובין השאר -
: (1) בענינים המסורים לפי חוק זה לתקנות;
: (2) בדבר כללי התנהגות של עובד הציבור לענין קבלת מתנות, סירוב לקבלן והחזרתן לאלתר;
: (3) בדבר ההוצאות של מסירת מתנה לידי המדינה והתנאים שבהם תישאר מתנה כפקדון בידי מקבלה או בידי אדם אחר.
: ((פורסמו [[תקנות שירות הציבור (מתנות), תש&quot;ם-1980]] (ק&quot;ת תש&quot;ם, 1646).))

@ 8. תחילה
: תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ג' בחשון תש&quot;ם (24 באוקטובר 1979).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק נבון, נשיא המדינה
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* שמואל תמיר, שר המשפטים</text>
      <sha1>8uhm5h34ii02e8bghkf9l0pfuipzsg9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שירות הציבור (מתנות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>293797</id>
    <revision>
      <id>2937145</id>
      <parentid>970883</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[2937144]</comment>
      <origin>2937145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9625" sha1="3g43k6u53ri8sk03wephigd6nyzzb91" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות הציבור (מתנות), תש״ם–1979}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001398}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ם, 2|חוק שירות הציבור (מתנות)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209628.pdf}}, {{ח:תיבה|12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 11|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 355|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנה“ – הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה.

{{ח:סעיף|2|דין מתנה לעובדי הציבור|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה.
{{ח:תת|(א1)}} עובד הציבור רשאי לבקש היתר להקנות לו מתנה שקיבל, ואולם לא יינתן היתר להקניית מתנה למקבלה, לפי סעיף קטן זה, אם יש למתנה ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי, או אם יש בהקנייתה לעובד הציבור משום חשש לפגיעה בטוהר המידות; קבלת היתר לפי סעיף קטן זה מותנית בתשלום לאוצר המדינה, והכל בדרך, במועד וכפי שיקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על –
{{ח:תתת|(1)}} מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו מאוצר המדינה וכן פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי בדרך שנקבעה בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} במתנה שקמה לקנין המדינה ובסכום שיש לשלם לפי סעיף קטן (א) ינהגו בהחזרה לנותן המתנה, בהענקה לעובד הציבור או בדרך אחרת, הכל לפי שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|3|חובת עובד הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} על קבלת מתנה {{ח:פנימי|סעיף 2|שסעיף 2}} חל עליה חייב עובד הציבור להודיע ועליו לנהוג בה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הציבור שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס פי שלושה משווי המתנה ביום קבלתה או ביום פסק הדין המרשיע, לפי הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם ניתן לקבל כופר כסף מעובד. הציבור שהפר חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א) או שנחשד בהפרה כזאת; סכום הכופר לא יעלה על הקנס המירבי שניתן להטיל בשל ההפרה; נתקבל כופר, יופסק כל הליך משפטי לענין ההפרה, אולם אם הוגש כתב אישום אין לקבל כופר כל עוד לא הודיע היועץ המשפט לממשלה על עיכוב הליכי המשפט.

{{ח:סעיף|4|תחולה על עובדים ציבוריים אחרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול גם על בעלי משרות ותפקידים מטעם רשויות מקומיות, מועצות דתיות, קופות חולים ובתי חולים ציבוריים; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד בריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} בית חולים בבעלות רשות מקומית;
{{ח:תתתת|(3)}} בית חולים בבעלות קופת חולים;
{{ח:תתתת|(4)}} בית חולים שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(א) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחיל חוק זה על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו בחוק ומטעם חברות ממשלתיות לסוגיהן כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, תשל״ה–1975}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)|צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ״ז–1987}}, המחיל את החוק על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו בחוק ומטעם חברות ממשלתיות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, בקופות החולים, בבתי החולים הציבוריים ובגוף שעליו הוחל חוק זה לפי סעיף זה, יבוא לענין חוק זה לגבי בעל משרה או תפקיד בהם במקום המדינה – הרשות המקומית, המועצה הדתית, קופת החולים, בית החולים הציבורי או הגוף שמטעמם הוא מכהן במשרה או ממלא את התפקיד, ובמקום אוצר המדינה – קופתם של אותה רשות מקומית, מועצה דתית, קופת חולים, בית חולים ציבורי או אותו גוף כאמור, הכל לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הוראות פסקה (1), לגבי בעלי משרות ותפקידים מטעם קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, בהגדרה ”מתנה“, במקום ”אחרת שלא בתמורה“ יקראו ”אחרת שלא בתמורה, מאת יצרן, יבואן או ספק של תכשיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}, או של ציוד רפואי“.

{{ח:סעיף|5|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו בא לגרוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|מסימן ה׳ לפרק ט׳ לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, או מכל חיוב או איסור אחר שהוטל על עובד הציבור בחיקוק או בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|6|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|7|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} בענינים המסורים לפי חוק זה לתקנות;
{{ח:תת|(2)}} בדבר כללי התנהגות של עובד הציבור לענין קבלת מתנות, סירוב לקבלן והחזרתן לאלתר;
{{ח:תת|(3)}} בדבר ההוצאות של מסירת מתנה לידי המדינה והתנאים שבהם תישאר מתנה כפקדון בידי מקבלה או בידי אדם אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הציבור (מתנות)|תקנות שירות הציבור (מתנות), תש״ם–1980}} (ק״ת תש״ם, 1646).}}

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ בחשון תש״ם (24 באוקטובר 1979).}}
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''שמואל תמיר'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3g43k6u53ri8sk03wephigd6nyzzb91</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המועצות המקומיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294700</id>
    <revision>
      <id>2937151</id>
      <parentid>2936186</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:36:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85753" sha1="ot4wxd5rztlnrhtcct58d5pdoh5ydpq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000878 תיקון 2203821 תקן 2001791 קוד a163Y00000DuNRwQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000877 --&gt; ((ע&quot;ר 1941, תוס' 1, 119|פקודת המועצות המקומיות, 1941|0:561779)); ((1942, תוס' 1, 59|תקון|0:561848)); ((1944, תוס' 1, 15|תקון|0:561961)); ((1947, תוס' 1, 126|תיקון|0:562505)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 93|תיקון|0:312726)), ((XVI|ת&quot;ט)); ((תשי&quot;ז, 164|תיקון|3:208541)); ((תשי&quot;ט, 145|חוק הבחירות למועצות המקומיות (הוראות שעה)|3:208013)); ((תשכ&quot;ד, 24|תיקון מס' 3|5:208542)), ((37|ת&quot;ט|ec:5:317750)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000878 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ה, 256|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]|vn:5:525702)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 205|ת&quot;ט|ec:5:317411)); ((תשכ&quot;ו, 2|תיקון|6:208543)); ((תשכ&quot;ח, 54|תיקון מס' 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|6:209146)); ((תשל&quot;א, 37|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|7:209470)); ((תשל&quot;ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 2)|7:209469)); ((תשל&quot;ג, 40|תיקון מס' 13 לפקודת העיריות|7:209147)), ((249|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5)|7:209466)); ((תשל&quot;ד, 38|תיקון מס' 7 לחוק מבקר המדינה|8:208514)); ((תשל&quot;ה, 216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|8:211792)), ((219|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תש&quot;ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|9:209502)), ((61|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)); ((תשמ&quot;ב, 172|תיקון מס' 14 לחוק העונשין|10:209180)); ((תשמ&quot;ג, 130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)); ((תשמ&quot;ח, 55|תיקון מס' 12 [צ&quot;ל: תיקון מס' 14]|11:210621)), ((88|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|11:210652)); ((תשנ&quot;ב, 38|תיקון מס' 16|12:210875)), ((204|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|13:211136)); ((תשנ&quot;ז, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((96|תיקון מס' 21|14:211394)), ((130|ת&quot;ט|1621)); ((תשנ&quot;ח, 69|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((275|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|14:211527)), ((336|תיקון מס' 68 לפקודת העיריות|14:211556)); ((תשנ&quot;ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;ב, 43|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|15:300436)); ((תשס&quot;ג, 152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((516|תיקון מס' 2 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|16:300987)); ((תשס&quot;ד, 19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|16:299804)), ((70, 122|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((413|תיקון מס' 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|16:299766)), ((419|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|16:299805)), ((488|תיקון מס' 36|16:299678)), ((500|תיקון מס' 37|16:299807)), ((501|תיקון מס' 91 לפקודת העיריות|16:299721)); ((תשס&quot;ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|16:299816)), ((48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|16:299672)), ((217|תיקון מס' 98 לפקודת העיריות|16:299800)), ((226|תיקון מס' 99 לפקודת העיריות|16:299707)), ((333|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((370|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((734|תיקון מס' 103 לפקודת העיריות|16:299693)); ((תשס&quot;ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 124|תיקון מס' 109 לפקודת העיריות|17:300151)), ((302|תיקון מס' 47|17:300049)); ((תשס&quot;ח, 80|תיקון מס' 110 לפקודת העיריות|17:300080)), ((101|תיקון מס' 111 לפקודת העיריות|17:300053)), ((108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)), ((215|תיקון מס' 114 לפקודת העיריות|17:300828)), ((631|תיקון לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה)|17:300629)); ((תשס&quot;ט, 173, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 56|18:300972)), ((642|תיקון מס' 120 לפקודת העיריות|18:301113)); ((תשע&quot;א, 88|תיקון מס' 121 לפקודת העיריות|18:300722)), ((200|ת&quot;ט)), ((353|תיקון מס' 122 לפקודת העיריות|18:301204)), ((692|תיקון מס' 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|18:301029)), ((732|הוראת שעה לפקודת העיריות|18:301305)), ((736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301136)), ((981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)); ((תשע&quot;ב, 94|הוראת שעה (תיקון) לפקודת העיריות|18:301425)), ((136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|18:301416)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 205|תיקון מס' 133 לפקודת העיריות|19:301480)); ((תשע&quot;ד, 54|תיקון מס' 134 לפקודת העיריות|19:301621)), ((54|הוראת שעה (תיקון מס' 2) לפקודת העיריות|19:301603)), ((300|תיקון מס' 135 לפקודת העיריות|19:301289)); ((תשע&quot;ו, 42|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לפקודת העיריות|20:319022)), ((580|תיקון מס' 139 לפקודת העיריות|20:322679)), ((1084|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|20:347840)); ((תשע&quot;ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לפקודת העיריות|20:456346)), ((110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|20:462390)), ((151|תיקון מס' 120 לחוק התכנון והבנייה|20:489235)), ((903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|20:504225)); ((תשע&quot;ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס' 5) לפקודת העיריות|23:573946)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 668|תיקון מס' 150 לפקודת העיריות|24:615425)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)).
''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 487|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((226|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

__TOC__

== פרק א': כינון מועצה מקומית ==

@ 1. צו כינון (תיקון: תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2)
: (א) שר הפנים (להלן - השר), רשאי על פי המלצת הממונה על המחוז (להלן - הממונה), להכריז בצו שכפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית (להלן - צו כינון).
: (ב) השר לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, אלא אם כן מספר התושבים באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי הענין, עולה על עשרת אלפים; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו עולה על עשרת אלפים, ובלבד שהוא עולה על חמשת אלפים.

@ 2. תכנו של צו כינון (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ב-2)
: (א) בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה.
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות, תשי&quot;א–1950]].))
&lt;!-- :: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953]].)) --&gt;
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי&quot;ח–1958]].))
: (ב) בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הוראות בדבר -
:: (1) מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים, עתירות ובקשות לענין זה לפני בתי משפט שפורשו או בדרך אחרת;
:: (2) הקמת ועדות של המועצה;
:: (3) מינויים או בחירתם של פקידי המועצה, השעייתם או פיטורם, סמכויותיהם וחובותיהם, ומתן קצבאות ומענקים להם;
:: (3א) השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, &quot;עובד&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
:: (4) תחולתן של הוראות [[7:209466|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5), תשל&quot;ג-1973]], על המועצה המקומית;
:: (5) כל שאר ענינים הכרוכים בכל האמור לעיל, או הנראים דרושים כדי להטיל הוראותיה של פקודה זו (להלן - הפקודה) על אותה מועצה מקומית לכשתורכב.
: (ג) מינה השר לפי הוראות צו הכינון מועצה ראשונה, יכהן כראש המועצה אזרח ישראלי.

@ 2א. כינון מועצה מקומית תעשייתית (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-6)
: (א) שר הפנים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, רשאי להכריז בצו, שאזור תעשיה בין עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות (להלן - אתר תעשייתי), ואשר תחומו יוגדר בצו (להלן - צו כינון), יתנהל על ידי מועצה מקומית תעשייתית (להלן - המועצה).
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989]] לייסוד מועצה מקומית תעשייתית &quot;נאות חובב&quot;.))
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן), התש״ן–1990]] לייסוד מועצה מקומית תעשייתית &quot;מגדל תפן&quot;.))
: (ב) בצו כינון יפורשו או יוסדרו הדברים האמורים [[בסעיף 2 לפקודה]], ועל המועצה יחולו הוראות הפקודה ואולם -
:: (1) [[סעיף 4 לפקודה]] לא יחול;
:: (2) צו הכינון לא יכלול הוראות בדבר בחירות;
:: (3) המועצה תהיה בת תשעה חברים, ואלה הם:
::: (א) נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
::: (א1) נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג שר הבריאות, מקרב עובדי משרדם;
::: (ב) שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי;
::: (ג) שלושה נציגים של המפעלים באתר התעשייתי;
:: (4) למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
::: (א) שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
::: (ב) שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
::: (ג) פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
::: (ד) פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
::: (ה) ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
:: (5)(א) המועצה תכין בכל שנה הצעת תקציב לשנת הכספים הקרובה; התקציב טעון אישור שר הפנים ושר האוצר;
::: (ב) המועצה לא תתחייב בהתחייבות כספית אלא במסגרת התקציב המאושר;
::: (ג) נוצר גרעון בביצוע התקציב, בסכום העולה על מה שנקבע בו לענין זה, תביא המועצה את הדבר לידיעת שר הפנים ושר האוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת הכספים שבה נוצר הגרעון;
::: (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את מספר המשרות שהמועצה רשאית למלא.

@ 3. כינון ועדים מקומיים (תיקון: תשל&quot;ד)
: (א) נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בענינים אלה:
:: (1) הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, איזור שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות;
:: (2) אצילת תפקידים של המועצה המקומית לועדים מקומיים בהגבלות או בתנאים או בלעדיהם;
:: (3) הטלת סכומים על הועדים המקומיים שישולמו למועצה המקומית במקום ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות שהיא רשאית להטיל על נכסים או על אנשים שבאזורי שיפוטם של הועדים המקומיים;
:: (4) חלוקת הוצאות של המועצה המקומית בין הכפרים או חלקיהם אשר לטובתם הוצאו הוצאות אלה;
:: (5) גבייתם של סכומים והוצאות כאמור על ידי המועצה המקומית מאת הועדים המקומיים;
:: (6) תיאום השימוש בסמכויות ועד מקומי עם השימוש בסמכויות המועצה, הן בענינים כספיים והן בענינים אחרים.
: (ב) ועד מקומי במילוי תפקידו כרשות מקומית יעמוד לביקורת מבקר המדינה; אולם הביקורת לא תופעל אלא אם הועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו.

@ 4. כינון מועצה מקומית בחלק מתחום עיריה
: (א) השר רשאי, על פי המלצת הממונה, להכריז בצו הכינון שתיכון מועצה מקומית ברובע פלוני של תחום עיריה השונה לפי אופיו וצרכיו משאר חלקי תחום העיריה.
: (ב) הצו לא יינתן אלא אם נתקבלה על כך הסכמת מועצת העיריה ויפורשו בו - בנוסף לפרטים הנדרשים [[בסעיף 2]] - היחסים שבין המועצה המקומית לבין מועצת העיריה.
: (ג) בכפוף להוראות הצו, לא ייגרע מסמכויות מועצת העיריה לגבי אותו רובע.

@ 5. כינון מועצה מקומית במקום שהיתה עיריה
: הכריז השר לפי [[סעיף 1]] כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, עיריה אחת, יחולו הוראות אלה:
: (1) המועצה המקומית תהא חליפתה של העיריה, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים (להלן - תשלומי חובה) שהוטלו כדין על ידי העיריה וטרם נגבו;
: (2) המועצה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב האכרזה חברי מועצת העיריה;
: (3) חוקי העזר והתקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי העיריה או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (4) כל הליך שהיה תלוי ועומד ערב תחילת האכרזה לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי העיריה, או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום העיריה, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
: (5) מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש תוך זמן קצוב ערר או ערעור לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
: (6) רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מכינון המועצה המקומית ורשויותיה במקום העיריה ורשויותיה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכות באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 6. כינון מועצה מקומית במקום שהיו מספר רשויות מקומיות
: הכריז השר לפי [[סעיף 1]] כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, בין עיריה ובין מועצה מקומית (להלן - רשויות קודמות) - יחולו הוראות אלה:
: (1) לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה, שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (2) השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר -
:: (א) לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
:: (ב) לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב תחילת האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים או כיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
:: (ג) להכריז על המועצה המקומית כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה וכן למעמדה לכל ענין אחר, ובין השאר לענין תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
: והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 7. הרחבת תחומה של מועצה מקומית (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיף 6]] והוראות [[סעיף 9א לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחומה של מועצה מקומית על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, כלול ערב האכרזה בתחום עיריה או מועצה מקומית.

@ 8. בחירות לפי פנקס בוחרים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) נקבע בצו לפי [[סעיף 1]] או על פיו, כי הבחירות למועצה המקומית, לועדים המקומיים כאמור [[בסעיף 3(א)]] (להלן - ועדים מקומיים), או לועדה של מועצה מקומית, יתנהלו לפי פנקס בוחרים, וכי תהיה זכות ערר, בדבר רישום או אי-רישום בפנקס הבוחרים לפני ועדת בחירות, ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור.
: (ב) עתירה לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שבעה ימים מיום ההחלטה בערר.
: (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית.

@ 9. (תיקון: תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))

== פרק ב': מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 10. מועצה מקומית היא תאגיד
: מועצה מקומית תהא אישיות משפטית, ובכפוף להוראות צו הכינון, תהא רשאית לעשות חוזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, לתבוע ולהיתבע בשמה היא.

@ 10א. סמכות לחתום על שטרות (תיקון: תשכ&quot;ו)
: מועצה מקומית רשאית, בכפוף להוראות הפקודה, צו הכינון ותקנות שהתקין השר לענין זה, להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

@ 10ב. אחריות אישית שמורה (תיקון: תשכ&quot;ו)
: האמור [[בסעיף 10א]] לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם מועצה מקומית על שטר שאין המועצה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את המועצה המקומית.

@ 11. (תיקון: תשע&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 12. דין ועד מקומי (תיקון: תשכ&quot;ו)
: לענין [[סעיפים 10 עד 11]], [[ו-13א]] דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית; אולם העסקאות של ועד מקומי הנמנות עם המפורטות [[בסעיף 11]], טעונות אישור המועצה המקומית, והחלטת המועצה המקומית בדבר מתן האישור תהא טעונה אישור כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה המקומית.

@ 13. סמכות ללוות (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ה-6)
: (א) מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה -
:: (1) ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;
:: (2) ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בסעיף קטן זה - חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור [[בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב]], בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב]], ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

@ 13א. סמכות לערוב (תיקון: תשל&quot;ג)
: (א) מועצה רשאית לערוב באישור השר לחיובו של אחר, למטרה מהמטרות שהמועצה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה באותה שנת כספים.
:: ((סמכות השר הואצלה לממונה על המחוז (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2358).))
: (ב) ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

@ 13ב. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א-2)
: הוראות [[+|סעיפים 149ג]], [[+|149ה]], [[+|149ח]], [[+|149י]], [[+|149יא]] [[ו-149יב לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

@ 13ג. תחולת הוראות - ייצוג הולם (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: הוראות [[סעיף 249א(3א) לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית שייסדה תאגיד.

@ 13ד. תחולת הוראות - צוות לתיקון ליקויים (תיקון: תשס&quot;ה-7)
: הוראות [[סעיף 170ג1א לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית.

@ 13ה. תחולת הוראות - ביקורת פנימית (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) הוראות [[+|סעיפים 167(ב) עד (ד)]], [[+|167א]], [[+|170א(א) עד (ד)]], [[+|170ב]], [[+|170ג]], [[+|170ג1]] [[ו-334א לפקודת העיריות]], יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה - מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השלמת משרה של מבקר יכול שתהיה באחד מאלה:
:: (1) במועצה המקומית שבה הוא מכהן כמבקר - בתפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, אם המועצה, לפי המלצת הוועדה לעניני ביקורת, אישרה זאת, לאחר שמצאה כי אין בתפקיד נוסף זה כדי לפגוע במילוי תפקידו כמבקר;
:: (2) בעיסוק או בעבודה נוספים מחוץ למועצה המקומית - אם אישרו זאת המועצה והשר, לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
::: (א) אין בעיסוק או בעבודה כדי לפגוע במילוי תפקידו או במעמדו כמבקר;
::: (ב) אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים בין העיסוק או העבודה לבין תפקידו כמבקר;
::: (ג) אין בעיסוק או בעבודה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד המועצה המקומית;
::: (ד) המבקר הצהיר על התמורה שיקבל בעבור העיסוק או העבודה.
: (ג) השר, באישור הוועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הכינון הוראות בדבר -
:: (1) דרכי מינויו, בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לשמש מבקר;
:: (2) התנאים והדרכים לפיטוריו או להשעייתו של מבקר;
:: (3) דרכי מינוים, בדיקת כשירותם, מעמדם ותנאים להפסקת שירותם של עובדים בלשכת המבקר;
:: (4) דרכי הכנתו ואישורו של תקציב לשכת המבקר.

@ 13ו. תחולת הוראות - אתר אינטרנט (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-4)
: הוראות [[סעיף 248ב לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

=== סימן ב': תשלומי חובה ===

@ 14. הסמכות להטיל תשלומי חובה (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
: (1) ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי [[#14|סעיף 12, של פקודת החינוך]];
: (2) אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו,
::- &quot;מקום ציבורי&quot;, &quot;שירות ציבורי&quot; - כהגדרתם [[+#סימן ג פרק ה1|בסימנים ג']] [[#סימן ד פרק ה1|ו((-))ד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק השוויון);
::- &quot;נגישות&quot; - כמשמעותה לפי [[-|פרק ה'1 בחוק השוויון]];
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כמשמעותו [[-|בפרק ב' לחוק השוויון]];
: (3) אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
: (4) דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
: (5) ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע.

@ 15. הוראות בדבר תשלומי חובה בצו הכינון
: בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 2]] יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר -
: (1) שומת תשלומי החובה וכל הענינים הכרוכים בשומה;
: (2) הטלת תשלומי החובה לפי אחוזים שונים או לפי דרגות שונות על נכסים או בני-אדם מסוגים שונים או על חלקים מיוחדים של תחום המועצה המקומית;
: (3) אופן גביית תשלומי החובה ומתן פטור מהם, וכן ויתורים, הנחות ומחיקות;
: (4) שמיעת ערעורים בענין תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופן אחר.

@ 16. ערעור על שומה
: (א) נקבע בצו הכינון או על פיו, כי השומה של תשלומי חובה תיעשה בעריכת לוח שומה על ידי ועדת שומה, וכי תהיה זכות ערר לפני ועדת עררים על החלטות ועדת שומה - יהיה ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית המשפט המחוזי והוא ידון בו כשופט יחיד, הכל בתנאים ובדרך שנקבעו [[בתוספת השניה]].
: (ב) פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה - אין אחריו ולא כלום.

@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 19. גביית תשלומי חובה (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וארנונת גולגולת, אגרות וסכומים אחרים המגיעים למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ולראש המועצה המקומית יהיו לענין זה הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו דין.
: (ב) לענין סעיף זה דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לענין זה לראש הועד המקומי, ושר הפנים רשאי, בצו הכינון, להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לענין זה או להעבירן, כולן או מקצתן, למועצה המקומית.

@ 20. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 21. העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות למועצה המקומית (תיקון: תשפ&quot;ג) 
: הוראות [[סעיף 324 לפקודת העיריות]] יחולו בשינויים המחויבים על מועצה מקומית.

=== סימן ג': חוקי עזר ===

@ 22. אישור חוקי עזר ופרסומם (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2)
: (א) אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש המועצה וחוק העזר יפורסם ברשומות, ואולם לא תאשר המועצה חוק עזר הכולל הוראות בדבר תשלום בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה.
: (ב) לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש המועצה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהוא הסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
: (ג) השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש המועצה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
: (ד) עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות על ביטול העיכוב;
:: (2) לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
:: (3) להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
: (ה) ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

@ 23. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ז-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: העובר על הוראה שבחוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף של 160 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש המועצה, או לאחר הרשעה.

@ 24. תשלום הוצאות עקב הפרה
: חוק עזר כאמור יכול שיכלול הוראה שבנוסף לעונש האמור [[בסעיף 23]] יהא האדם שהפר את חוק העזר או לא ביצע עבודה שהוטלה עליו בחוק העזר, חייב לשלם את ההוצאות שהוצאו על ידי המועצה עקב ההפרה או בביצוע העבודה.

@ 24א. תחולת הוראות (תיקון: תשל״ב, תשס״ג, תשס״ה–6, תשס״ז, תשע״א–5, תשע״א–7, תשע&quot;ב, תשע״ד–2, תשע״ו–2, תשע״ח, תשע״ח–2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: הוראות [[+#249.8|סעיפים 249(8)]] לענין גביית דמי כניסה למקומות כאמור [[באותו סעיף]], [[+#249.12א|249(12א)]] [[+#249.33|ו-(33)]], [[+|251]], [[+|251ד]], [[+|252א]], [[+|258א]], [[+|268א]], [[+|274ב]] [[ו-274ב1 לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על מועצה מקומית.

@ 24א1. קריאת שמות רחובות (תיקון: תש&quot;ע)
: מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור [[בסעיף 24ב]], ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים.

@ 24ב. קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
: (ב) המועצה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
: (ג) המועצה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי המועצה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחויבים;
:: (2) המועצה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
:: (3) היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור - זימנה המועצה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
:: (4) בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו - אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
:: (5) החלטה לשינוי השם, התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
: (ד) הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה המועצה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

@ 25. הוראות בדבר השתתפות בהוצאות עבודה
: הטילה מועצה מקומית בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצעה מכוח הפקודה או מכוח חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות שבוצעו על ידי המועצה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

@ 25א. חוקי עזר לדוגמה (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה מקומית, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
: (ב) קיבל השר הודעה על החלטת מועצה כאמור, יפרסם על כך הודעה ברשומות, ומשפורסמה יראו את חוק העזר לדוגמה, לכל דבר, כחוק עזר של המועצה המקומית שאושר על ידי השר ופורסם ברשומות.
: (ג) ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה מקומית והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
: (ד) סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי [[סעיף 77 לפקודת התעבורה]].

@ 26. סמכות לעובד מועצה מקומית לטיפול בעבריינים
: עבר אדם עבירה על חוק עזר של המועצה לעיני עובד מעובדי המועצה המקומית, שהוסמך לענין סעיף זה על פי החלטת המועצה, או שהיה לעובד כאמור יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות את עצמו לשביעת רצונו של אותו עובד; לא זיהה את עצמו אותו אדם כאמור, רשאי העובד לדרוש ממנו שילך אתו לתחנת המשטרה הקרובה ביותר לשם זיהויו, ואם סירב לעשות כן, רשאי העובד להשתמש במידה סבירה של כוח כדי להביאו לתחנת המשטרה כאמור; במילוי תפקידו לפי סעיף זה ישא העובד סימן היכר כפי שתקבע המועצה.

@ 26א. עבירות קנס (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ח-4, [ק&quot;ת שיעורים])
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של מועצה מקומית היא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
: (ב) השר יקבע בצו ברשומות -
:: (1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה).))

@ 26ב. (תיקון: תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 26ג. (תיקון: תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 26ד. (תיקון: תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))

== פרק ג': תקציב וחשבונות ==

@ 27. עריכת תקציב ואישורו (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: מועצה מקומית תערוך בכל שנה תקציב בצורה שנקבעה, המראה את אומדן ההכנסה וההוצאה שלה; התקציב יוכן ויאושר על ידי המועצה לפי הוראות [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, ואם היתה המועצה המקומית רובע של עיריה - על ידי העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971]].))

@ 28. אין לסטות מן התקציב (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: התקציב שאושר הוא התקציב השנתי למועצה המקומית, ולא תשלם שום תשלום מכספיה ולא תקבל עליה שום התחייבות, אלא בהתאם לתקציב המאושר.

@ 29. תיקון התקציב על ידי הממונה
: הממונה רשאי, לאחר ששקל את דעת המועצה המקומית, לשנות או לדחות פריט בתקציב וכן רשאי הוא להוסיף פריט לתקציב, אם ראה שעל פי נסיבות חורגות מן הרגיל הקשורות במועצה המקומית חיוני הוא, מטעמים של טובת הציבור, לעשות כן.

@ 30. שינוי בתקציב על ידי המועצה
: המועצה המקומית יכולה לשנות את התקציב בדרך שנקבעה כאמור לאישור התקציב המקורי.

@ 31. חילוקי דעות בנוגע לתקציב השנתי
: על חילוקי דעות בין המועצה המקומית ובין עיריה בענין התקציב השנתי יופנו לממונה והחלטתו תהא סופית.

@ 32. קופת המועצה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: צו הכינון יכול שתהא בו הוראה בדבר ייסוד קופת המועצה המקומית, השמירה על בטחונה ושאר ענינים הכרוכים בכך, וכל הקנסות, האגרות, דמי העונשין והתשלומים האחרים הנגבים לפי הפקודה, או לפי חוקי עזר שהותקנו על פיה, ישולמו לקופה ויהיו חלק ממנה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של המועצה המקומית בשל עבירה על [[סעיף 196 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שנעברה בתחומה.

@ 33. אחריות לתשלומים שלא כדין
: צו הכינון יכול שיהיו בו הוראות בדבר החיוב להחזיר סכומים ששולמו ותשלומם לא הותר לפי הצו או בתקציב שאושר לפי [[פרק זה]].

@ 34. בקורת חשבונות ותקציב (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[+#סימן ב פרק 11|סימנים ב']] [[+#סימן ד פרק 11|ו-ד' בפרק 11]] [[+#תוספת 4 פרט 10א|וסעיפים 10א]] [[ו-10ב בתוספת הרביעית לפקודת העיריות]] יחולו על מועצה מקומית, בשינויים המחויבים; בכפוף להוראה זו יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר ביקורת חשבונות.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994]].))

@ 34א. תחולת הוראות [[מפקודת העיריות]] על מועצות מקומיות (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע״ו–4, תשע&quot;ח-3, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הוראות [[+|סעיף 9ב]], [[+|סעיפים 120(10)]], [[+|123א]] [[+|ו-123ב]] לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי-תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, [[+|וסעיפים 142א עד 142ג2]], [[+|167(ה)]], [[+|167ב]], [[+|170(ב) ו-(ב1)(2א)]], [[+|170ג2]], [[+|170ג3]], [[+|171]], [[+|171א]], [[+|173ב]], [[+|188]], [[+|191]], [[+|192]], [[+|196]], [[+|198א]], [[+|198ב]], [[+|203]], [[+|206]], [[+|208]], [[+|208א]], [[+|210 עד 213]], [[+|233א]], [[+#249.5א|249(5א)]], [[+|249ב]], [[+|276]], [[+|277]], [[+|330א עד 330כח]], [[+|338]] [[+|ו-339]] לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי [[סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות]], [[+|341א]] [[ו-342, לפקודת העיריות]], והוראות התקנות לפי [[+|סעיפים 167(ה)]], [[+|170ג3(ד)]] [[ו-249, לפקודה האמורה]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.
: (ב) [[צו המועצות המקומיות (א), התשי&quot;א-1950]], [[צו המועצות המקומיות (ב), התשי&quot;ג-1953]], [[וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], יתוקנו לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו צווי חלוקת הכנסות לפי [[סעיף 9ב לפקודת העיריות]]: [[צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע&quot;ד-2014]], [[צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג'ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע&quot;ח-2018]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג'ד אל כרום), התשע&quot;ט-2018]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע&quot;ט-2019]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש&quot;ף-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין זכרון יעקב וחוף הכרמל לבין ג'סר אל-זרקא ופוריידיס)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזורית חוף הכרמל לבין המועצה המקומית ג'סר אל-זרקא והמועצה המקומית פוריידיס), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ&quot;א-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג'אר לבין המועצה המקומית עילבון), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ&quot;א-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין בני שמעון ומיתר לבין אל קסום, חורה ולקיה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון והמועצה המקומית מיתר לבין המועצה האזורית אל קסום והמועצות המקומיות חורה ולקיה), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ&quot;א-2021]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג'וליס וירכא), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין ברנר לבין נחל שורק, קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית ברנר לבין המועצה האזורית נחל שורק, והמועצות המקומיות קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי&quot;ש וגדרה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה-צורן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין תמר לבין דימונה, ירוחם, ערד, אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר, רמת נגב, כסיפה וערערה בנגב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית תמר לבין העיריות דימונה, ירוחם וערד, המועצות האזוריות אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות כסיפה וערערה בנגב), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ&quot;ה-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ&quot;ה-2025]] ו[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 35. תקנות כלליות
: בלי לפגוע בהוראות [[פרק זה]] רשאי השר להתקין תקנות הקובעות פנקסים שבהם ינוהלו חשבונות של מועצות מקומיות וצורת ניהולם, וכן אופן הכנת תקציביהן השנתיים, וכל הענינים הכרוכים בכך, ורשאי הוא באותן תקנות לקבוע הוראות בדבר תחולת התקנות, או מקצתן, על המועצות המקומיות הנקובות בהן.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988]].))

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-3, תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 35ג. הצהרת אמונים של חברי המועצה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (((מספור כפול במקור):))
: (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה&quot;.
: (ב) חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
: (ג) חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

== פרק ד': סמכויות השר והממונה ==

@ 35ג. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4) &lt;עוגן 35ג1&gt;
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גירעון מצטבר&quot; - עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;הדוח המבוקר&quot; - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות [[סעיף 34]];
:- &quot;שיעור גביה&quot;, לענין ארנונה או אספקת מים - היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים;
:- &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot; - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
:- &quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
:- &quot;תכנית הבראה&quot; - תכנית להבראת המועצה המקומית שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של המועצה המקומית בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנוסתיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין המועצה המקומית לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו.

@ 35ד. תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-6)
: (א) מועצה מקומית רשאית להכין תכנית הבראה.
: (ב) תכנית הבראה שהוכנה למועצה מקומית את טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה למועצה מקומית, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
: (ג) השר רשאי להורות למועצה מקומית שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
: (ד) נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי המועצה המקומית כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות למועצה המקומית להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה המועצה המקומית אחר הוראות השר כאמור, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל המועצה המקומית לפיה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות [[פרק זה]].

@ 36. מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת
: (א) כל אימת שנראה לממונה שמועצה מקומית לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא החובה או לבצע העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.

@ 37. כשאין אפשרות לכנס את המועצה
: בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה המקומית, רשאי הממונה להורות לראש המועצה או לסגנו או לחבר אחר של המועצה למלא חובה או לבצע עבודה שהמועצה נדרשת או מוסמכת לעשות לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטחון או לבריאות של תחום שיפוט המועצה או של תושביו.

@ 38. מועצה נחשלת (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-7)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה שהוא אזרח ישראלי ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
:: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי הוראות צו הכינון;
:: (2) המועצה או ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או צו הכינון או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
:: (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש המועצה או על פיזור המועצה.
: (ב) התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש מועצה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

@ 38א. מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4)
: (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים למועצה מקומית שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה - שיעורים).
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל השר כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
:: (1) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (בסעיף זה - ועדה);
:: (2) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
:: (3) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי [[סעיף 38(א)]].
:: (2) שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 38(א)]].
: (ד)(1) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות למועצה מקומית שחלות עליה הוראות [[פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים, על החלת הוראות [[-|סעיף 31יד]] [[-#פרק ד1|לפרק האמור]] עליה.
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, ולגבי מועצה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור [[-|בסעיף 31יד]], תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה.
:: (3) השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי מועצה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור [[פקודה זו|בסעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות]], תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004]].))

@ 39. תקופת כהונתן של מועצות או ועדות חדשות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) תקופת כהונתה של מועצה שנבחרה לפי הוראות [[סעיף 38]] תהיה בהתאם להוראות צו הכינון ותקופת כהונתה של מועצה או של ועדה שנתמנו לפי הוראות [[סעיף 38]] תהיה עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי [[סעיף 4 לחוק הבחירות]], ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

@ 39א. הסדר נושים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב-3)
: לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית.

@ 40. סמכויות ועדה ממונה
: ועדה ממונה לפי הוראות [[סעיף 38]] יהיו לה הסמכויות והחובות אשר למועצה המקומית לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר.

@ 41. יושב ראש ועדה ממונה וסגנו (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד-3)
: (א) לועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 38]] למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה, ימנה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, וימנה, אם ראה לעשות כן, חבר אחר להיות סגן יושב ראש.
: (ב) ליושב ראש ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שהוקנו או יוחדו לראש המועצה המקומית או לסגנו לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר, והם יקבלו מקופת המועצה את השכר שיקבע הממונה.
: (ג) הזכויות לגמלאות של יושב ראש וסגן יושב ראש, יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], וקופת המועצה המקומית לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

@ 42. ביטול מועצה מקומית
: רשאי השר לבטל צו כינון, ואם ביטלו - יתן ההוראות הדרושות להקניית נכסי המועצה המקומית; הנכסים יוקנו בהתאם להוראות אלה והעסקה תהיה פטורה מאגרות המשתלמות לפי [[תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט&quot;ז-1956]].

@ 43. החלת [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]]
: הממונה רשאי להחיל על מועצה מקומית את [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]], או כל חלק ממנה, כדרך שהשר רשאי על פי [[-|סעיף 29 שבה]] להחילה על עיריה, [[-|והפקודה]] או החלק ממנה יחולו על המועצה המקומית כדרך שהם חלים על עיריה בשינויים אלה: במקום &quot;עיריה&quot; ו&quot;מועצה&quot; קרי &quot;מועצה מקומית&quot; ובמקום &quot;[[פקודת העיריות]]&quot; קרי &quot;פקודת המועצות המקומיות או צו הכינון שניתן על פיה&quot;, ובמקום &quot;השר&quot; קרי &quot;הממונה&quot;.

@ 43א. תוכנה של תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-6)
: (א) בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה -
:: (1) מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
:: (2) אמצעי התייעלות שתנקוט המועצה המקומית, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של המועצה המקומית, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
:: (3) לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
: (ב) (((בוטל).))

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ב-2) ==

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 16]]))) ====

@ 1. מי רשאי לערער
: בעל דין לפני ועדת עררים הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת עררים, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי, אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה.

@ 2. מועד להגשת הערעור
: הערעור יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה בפני המערער, או תוך ארבעה עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה בדרך שנקבעה בצו הכינון - אם ניתנה שלא בפניו, או תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעת ועדת העררים על החלטתה בדרך שנקבעה כאמור, אם ההחלטה היא בדבר ערר כללי של המועצה, אלא שמותר להגיש ערעור גם לפני מסירת ההודעה או פרסומה; לענין סעיף זה, &quot;ערר כללי של המועצה&quot; - ערר של המועצה על לוח שומה על יסוד הטענה ששומת כלל הנכסים או סוג נכסים פלוני היא גבוהה מדי או נמוכה מדי ומבוקשת הורדה כללית או העלאה כללית מתאימה.

@ 3. המשיבים
: בכל ערעור שאינו של המועצה - המשיבים הם המועצה ובעל דינו של המערער בועדת העררים.

@ 4. דרכי הדיון
: הערעור יוגש ויתברר על ידי בקשה בדרך המרצה כאמור [[בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ&quot;ג-1963]].

@ 5. מסירת חומר הדיון
: רשם בית המשפט המחוזי יודיע לועדת השומה על הערעור, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקשר לענין המשמש נושא הערעור.

@ 6. הודעת פסק-הדין
: רשם בית המשפט המחוזי ישלח בלי דיחוי לועדת השומה הודעה על פסק-הדין של בית המשפט.

@ 7. תיקון לוח השומה
: החליט בית המשפט המחוזי על תיקון לוח השומה, יתקן יושב ראש ועדת השומה את הלוח בלי דיחוי.

@ 8. דרכי הדיון בשינוי לוח השומה
: הוראות [[תוספת זו]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על ערעור על החלטת ועדת עררים בדבר הוספות ללוח השומה ובדבר ביקורת לוח השומה, בהתאם לצו הכינון.

@ 9. חובת תשלום על אף הערעור
: החייב בתשלום ארנונה או בתשלום חובה אחר מכוח צו הכינון, ישלם אותם במועדם, אף אם הוגש ערעור לפי [[תוספת זו]] ועדיין לא הוכרע בו; חל שינוי בשומה עקב הערעור, הוא או המועצה ישלם או יקבל את ההפרש, הכל לפי הענין.

&lt;חתימה&gt; דב יוסף שר המשפטים</text>
      <sha1>ot4wxd5rztlnrhtcct58d5pdoh5ydpq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המועצות המקומיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294701</id>
    <revision>
      <id>2937160</id>
      <parentid>2936189</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[2937151]</comment>
      <origin>2937160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110784" sha1="5mfjbwviscevw6edmzk7wi0d9b8x21d" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000878}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1941, תוס׳ 1, 119|פקודת המועצות המקומיות, 1941|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561779.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 1, 59|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561848.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 15|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561961.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 126|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562505.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312726.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 164|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208541.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 145|חוק הבחירות למועצות המקומיות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208542.pdf}}, {{ח:תיבה|37|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317750.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״ה, 256|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525702.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 54|תיקון מס׳ 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 37|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 40|תיקון מס׳ 13 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209147.pdf}}, {{ח:תיבה|249|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 38|תיקון מס׳ 7 לחוק מבקר המדינה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211792.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209502.pdf}}, {{ח:תיבה|61|תיקון מס׳ 9 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 172|תיקון מס׳ 14 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 55|תיקון מס׳ 12 [צ״ל: תיקון מס׳ 14]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210621.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210652.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 38|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210875.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211394.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1621.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 69|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211527.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 68 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 43|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 2 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299804.pdf}}, {{ח:תיבה|70, 122|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299766.pdf}}, {{ח:תיבה|419|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299805.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299678.pdf}}, {{ח:תיבה|500|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299807.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 91 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299816.pdf}}, {{ח:תיבה|48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299672.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 98 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299800.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 99 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299707.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|370|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 103 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 124|תיקון מס׳ 109 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300151.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 80|תיקון מס׳ 110 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf}}, {{ח:תיבה|101|תיקון מס׳ 111 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300053.pdf}}, {{ח:תיבה|108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 114 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300828.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 173, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 296|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300972.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 120 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 88|תיקון מס׳ 121 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300722.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 122 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301204.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301029.pdf}}, {{ח:תיבה|732|הוראת שעה לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301305.pdf}}, {{ח:תיבה|736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301136.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 94|הוראת שעה (תיקון) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301425.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301416.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 205|תיקון מס׳ 133 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 54|תיקון מס׳ 134 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301621.pdf}}, {{ח:תיבה|54|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301603.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 135 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301289.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיקון מס׳ 139 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_322679.pdf}}, {{ח:תיבה|1084|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456346.pdf}}, {{ח:תיבה|110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_462390.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 120 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 668|תיקון מס׳ 150 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615425.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 151 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|226|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כינון מועצה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תשלומי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חוקי עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תקציב וחשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סמכויות השר והממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כינון מועצה מקומית}}

{{ח:סעיף|1|צו כינון|תיקון: תשנ״ג, תש״ס, תשס״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים (להלן – השר), רשאי על פי המלצת הממונה על המחוז (להלן – הממונה), להכריז בצו שכפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית (להלן – צו כינון).
{{ח:תת|(ב)}} השר לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, אלא אם כן מספר התושבים באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי הענין, עולה על עשרת אלפים; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו עולה על עשרת אלפים, ובלבד שהוא עולה על חמשת אלפים.

{{ח:סעיף|2|תכנו של צו כינון|תיקון: תשל״ג־2, תשנ״ד, תשס״ד־3, תשס״ד־7, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים, עתירות ובקשות לענין זה לפני בתי משפט שפורשו או בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת ועדות של המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} מינויים או בחירתם של פקידי המועצה, השעייתם או פיטורם, סמכויותיהם וחובותיהם, ומתן קצבאות ומענקים להם;
{{ח:תתת|(3א)}} השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, ”עובד“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תתת|(4)}} תחולתן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, על המועצה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל שאר ענינים הכרוכים בכל האמור לעיל, או הנראים דרושים כדי להטיל הוראותיה של פקודה זו (להלן – הפקודה) על אותה מועצה מקומית לכשתורכב.
{{ח:תת|(ג)}} מינה השר לפי הוראות צו הכינון מועצה ראשונה, יכהן כראש המועצה אזרח ישראלי.

{{ח:סעיף|2א|כינון מועצה מקומית תעשייתית|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, רשאי להכריז בצו, שאזור תעשיה בין עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות (להלן – אתר תעשייתי), ואשר תחומו יוגדר בצו (להלן – צו כינון), יתנהל על ידי מועצה מקומית תעשייתית (להלן – המועצה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב)|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989}} לייסוד מועצה מקומית תעשייתית ”נאות חובב“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן)|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן), התש״ן–1990}} לייסוד מועצה מקומית תעשייתית ”מגדל תפן“.}}
{{ח:תת|(ב)}} בצו כינון יפורשו או יוסדרו הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}}, ועל המועצה יחולו הוראות הפקודה ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לפקודה}} לא יחול;
{{ח:תתת|(2)}} צו הכינון לא יכלול הוראות בדבר בחירות;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תהיה בת תשעה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(א1)}} נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג שר הבריאות, מקרב עובדי משרדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} שלושה נציגים של המפעלים באתר התעשייתי;
{{ח:תתת|(4)}} למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ד)}} פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} המועצה תכין בכל שנה הצעת תקציב לשנת הכספים הקרובה; התקציב טעון אישור שר הפנים ושר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה לא תתחייב בהתחייבות כספית אלא במסגרת התקציב המאושר;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוצר גרעון בביצוע התקציב, בסכום העולה על מה שנקבע בו לענין זה, תביא המועצה את הדבר לידיעת שר הפנים ושר האוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת הכספים שבה נוצר הגרעון;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את מספר המשרות שהמועצה רשאית למלא.

{{ח:סעיף|3|כינון ועדים מקומיים|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, איזור שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות;
{{ח:תתת|(2)}} אצילת תפקידים של המועצה המקומית לועדים מקומיים בהגבלות או בתנאים או בלעדיהם;
{{ח:תתת|(3)}} הטלת סכומים על הועדים המקומיים שישולמו למועצה המקומית במקום ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות שהיא רשאית להטיל על נכסים או על אנשים שבאזורי שיפוטם של הועדים המקומיים;
{{ח:תתת|(4)}} חלוקת הוצאות של המועצה המקומית בין הכפרים או חלקיהם אשר לטובתם הוצאו הוצאות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} גבייתם של סכומים והוצאות כאמור על ידי המועצה המקומית מאת הועדים המקומיים;
{{ח:תתת|(6)}} תיאום השימוש בסמכויות ועד מקומי עם השימוש בסמכויות המועצה, הן בענינים כספיים והן בענינים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי במילוי תפקידו כרשות מקומית יעמוד לביקורת מבקר המדינה; אולם הביקורת לא תופעל אלא אם הועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו.

{{ח:סעיף|4|כינון מועצה מקומית בחלק מתחום עיריה}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, על פי המלצת הממונה, להכריז בצו הכינון שתיכון מועצה מקומית ברובע פלוני של תחום עיריה השונה לפי אופיו וצרכיו משאר חלקי תחום העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} הצו לא יינתן אלא אם נתקבלה על כך הסכמת מועצת העיריה ויפורשו בו – בנוסף לפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} – היחסים שבין המועצה המקומית לבין מועצת העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות הצו, לא ייגרע מסמכויות מועצת העיריה לגבי אותו רובע.

{{ח:סעיף|5|כינון מועצה מקומית במקום שהיתה עיריה}}
{{ח:ת}} הכריז השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, עיריה אחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המועצה המקומית תהא חליפתה של העיריה, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים (להלן – תשלומי חובה) שהוטלו כדין על ידי העיריה וטרם נגבו;
{{ח:תת|(2)}} המועצה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב האכרזה חברי מועצת העיריה;
{{ח:תת|(3)}} חוקי העזר והתקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי העיריה או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(4)}} כל הליך שהיה תלוי ועומד ערב תחילת האכרזה לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי העיריה, או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום העיריה, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
{{ח:תת|(5)}} מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש תוך זמן קצוב ערר או ערעור לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
{{ח:תת|(6)}} רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מכינון המועצה המקומית ורשויותיה במקום העיריה ורשויותיה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכות באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|6|כינון מועצה מקומית במקום שהיו מספר רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} הכריז השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, בין עיריה ובין מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות) – יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה, שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(2)}} השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
{{ח:תתת|(א)}} לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
{{ח:תתת|(ב)}} לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב תחילת האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים או כיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
{{ח:תתת|(ג)}} להכריז על המועצה המקומית כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה וכן למעמדה לכל ענין אחר, ובין השאר לענין תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
{{ח:ת}} והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|7|הרחבת תחומה של מועצה מקומית|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחומה של מועצה מקומית על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, כלול ערב האכרזה בתחום עיריה או מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|8|בחירות לפי פנקס בוחרים|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} או על פיו, כי הבחירות למועצה המקומית, לועדים המקומיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} (להלן – ועדים מקומיים), או לועדה של מועצה מקומית, יתנהלו לפי פנקס בוחרים, וכי תהיה זכות ערר, בדבר רישום או אי־רישום בפנקס הבוחרים לפני ועדת בחירות, ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עתירה לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שבעה ימים מיום ההחלטה בערר.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|10|מועצה מקומית היא תאגיד}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תהא אישיות משפטית, ובכפוף להוראות צו הכינון, תהא רשאית לעשות חוזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, לתבוע ולהיתבע בשמה היא.

{{ח:סעיף|10א|סמכות לחתום על שטרות|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית רשאית, בכפוף להוראות הפקודה, צו הכינון ותקנות שהתקין השר לענין זה, להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

{{ח:סעיף|10ב|אחריות אישית שמורה|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 10א|בסעיף 10א}} לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם מועצה מקומית על שטר שאין המועצה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12|דין ועד מקומי|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10 עד 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית; אולם העסקאות של ועד מקומי הנמנות עם המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, טעונות אישור המועצה המקומית, והחלטת המועצה המקומית בדבר מתן האישור תהא טעונה אישור כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|13|סמכות ללוות|תיקון: תשל״ג, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב}}, בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב}}, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:סעיף|13א|סמכות לערוב|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לערוב באישור השר לחיובו של אחר, למטרה מהמטרות שהמועצה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה באותה שנת כספים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות השר הואצלה לממונה על המחוז (י״פ תשס״ח, 2358).}}
{{ח:תת|(ב)}} ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

{{ח:סעיף|13ב|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ד־8, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ז־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ג|סעיפים 149ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ה|149ה}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ח|149ח}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149י|149י}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149יא|149יא}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149יב|ו־149יב לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|13ג|תחולת הוראות – ייצוג הולם|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|סעיף 249א(3א) לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית שייסדה תאגיד.

{{ח:סעיף|13ד|תחולת הוראות – צוות לתיקון ליקויים|תיקון: תשס״ה־7}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג1א|סעיף 170ג1א לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית.

{{ח:סעיף|13ה|תחולת הוראות – ביקורת פנימית|תיקון: תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיפים 167(ב) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167א|167א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170א|170א(א) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ב|170ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג|170ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג1|170ג1}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 334א|ו־334א לפקודת העיריות}}, יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה – מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השלמת משרה של מבקר יכול שתהיה באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועצה המקומית שבה הוא מכהן כמבקר – בתפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, אם המועצה, לפי המלצת הוועדה לעניני ביקורת, אישרה זאת, לאחר שמצאה כי אין בתפקיד נוסף זה כדי לפגוע במילוי תפקידו כמבקר;
{{ח:תתת|(2)}} בעיסוק או בעבודה נוספים מחוץ למועצה המקומית – אם אישרו זאת המועצה והשר, לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בעיסוק או בעבודה כדי לפגוע במילוי תפקידו או במעמדו כמבקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים בין העיסוק או העבודה לבין תפקידו כמבקר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בעיסוק או בעבודה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד המועצה המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} המבקר הצהיר על התמורה שיקבל בעבור העיסוק או העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הכינון הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי מינויו, בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לשמש מבקר;
{{ח:תתת|(2)}} התנאים והדרכים לפיטוריו או להשעייתו של מבקר;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי מינוים, בדיקת כשירותם, מעמדם ותנאים להפסקת שירותם של עובדים בלשכת המבקר;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי הכנתו ואישורו של תקציב לשכת המבקר.

{{ח:סעיף|13ו|תחולת הוראות – אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 248ב|סעיף 248ב לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תשלומי חובה}}

{{ח:סעיף|14|הסמכות להטיל תשלומי חובה|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
{{ח:תת|(1)}} ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי {{ח:חיצוני|פקודת החינוך#סעיף 14|סעיף 12, של פקודת החינוך}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“, ”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ בפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק השוויון);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 בחוק השוויון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק השוויון}};
{{ח:תת|(3)}} אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
{{ח:תת|(4)}} דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
{{ח:תת|(5)}} ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע.

{{ח:סעיף|15|הוראות בדבר תשלומי חובה בצו הכינון}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} שומת תשלומי החובה וכל הענינים הכרוכים בשומה;
{{ח:תת|(2)}} הטלת תשלומי החובה לפי אחוזים שונים או לפי דרגות שונות על נכסים או בני־אדם מסוגים שונים או על חלקים מיוחדים של תחום המועצה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} אופן גביית תשלומי החובה ומתן פטור מהם, וכן ויתורים, הנחות ומחיקות;
{{ח:תת|(4)}} שמיעת ערעורים בענין תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופן אחר.

{{ח:סעיף|16|ערעור על שומה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצו הכינון או על פיו, כי השומה של תשלומי חובה תיעשה בעריכת לוח שומה על ידי ועדת שומה, וכי תהיה זכות ערר לפני ועדת עררים על החלטות ועדת שומה – יהיה ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית המשפט המחוזי והוא ידון בו כשופט יחיד, הכל בתנאים ובדרך שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} פסק־דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה – אין אחריו ולא כלום.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|גביית תשלומי חובה|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וארנונת גולגולת, אגרות וסכומים אחרים המגיעים למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ולראש המועצה המקומית יהיו לענין זה הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו דין.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לענין זה לראש הועד המקומי, ושר הפנים רשאי, בצו הכינון, להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לענין זה או להעבירן, כולן או מקצתן, למועצה המקומית.

{{ח:סעיף|20||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21|העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות למועצה המקומית|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 324|סעיף 324 לפקודת העיריות}} יחולו בשינויים המחויבים על מועצה מקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חוקי עזר}}

{{ח:סעיף|22|אישור חוקי עזר ופרסומם|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש המועצה וחוק העזר יפורסם ברשומות, ואולם לא תאשר המועצה חוק עזר הכולל הוראות בדבר תשלום בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש המועצה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהוא הסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש המועצה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
{{ח:תת|(ד)}} עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על ביטול העיכוב;
{{ח:תתת|(2)}} לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תשנ״ז־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה שבחוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף של 160 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש המועצה, או לאחר הרשעה.

{{ח:סעיף|24|תשלום הוצאות עקב הפרה}}
{{ח:ת}} חוק עזר כאמור יכול שיכלול הוראה שבנוסף לעונש האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} יהא האדם שהפר את חוק העזר או לא ביצע עבודה שהוטלה עליו בחוק העזר, חייב לשלם את ההוצאות שהוצאו על ידי המועצה עקב ההפרה או בביצוע העבודה.

{{ח:סעיף|24א|תחולת הוראות|תיקון: תשל״ב, תשס״ג, תשס״ה־6, תשס״ז, תשע״א־5, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.8|סעיפים 249(8)}} לענין גביית דמי כניסה למקומות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.8|באותו סעיף}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.12א|249(12א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.33|ו־(33)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 251ד|251ד}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 252א|252א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258א|258א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 268א|268א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|274ב}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב1|ו־274ב1 לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|24א1|קריאת שמות רחובות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב}}, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים.

{{ח:סעיף|24ב|קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי המועצה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
{{ח:תתת|(3)}} היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה המועצה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה לשינוי השם, התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה המועצה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

{{ח:סעיף|25|הוראות בדבר השתתפות בהוצאות עבודה}}
{{ח:ת}} הטילה מועצה מקומית בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצעה מכוח הפקודה או מכוח חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות שבוצעו על ידי המועצה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

{{ח:סעיף|25א|חוקי עזר לדוגמה|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה מקומית, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל השר הודעה על החלטת מועצה כאמור, יפרסם על כך הודעה ברשומות, ומשפורסמה יראו את חוק העזר לדוגמה, לכל דבר, כחוק עזר של המועצה המקומית שאושר על ידי השר ופורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה מקומית והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|26|סמכות לעובד מועצה מקומית לטיפול בעבריינים}}
{{ח:ת}} עבר אדם עבירה על חוק עזר של המועצה לעיני עובד מעובדי המועצה המקומית, שהוסמך לענין סעיף זה על פי החלטת המועצה, או שהיה לעובד כאמור יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות את עצמו לשביעת רצונו של אותו עובד; לא זיהה את עצמו אותו אדם כאמור, רשאי העובד לדרוש ממנו שילך אתו לתחנת המשטרה הקרובה ביותר לשם זיהויו, ואם סירב לעשות כן, רשאי העובד להשתמש במידה סבירה של כוח כדי להביאו לתחנת המשטרה כאמור; במילוי תפקידו לפי סעיף זה ישא העובד סימן היכר כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|26א|עבירות קנס|תיקון: תשל״א, תשל״ה־2, תשמ״ב, תשס״ח־4, [ק״ת שיעורים]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של מועצה מקומית היא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו ברשומות –
{{ח:תתת|(1)}} את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26ב||תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ג||תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ד||תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תקציב וחשבונות}}

{{ח:סעיף|27|עריכת תקציב ואישורו|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תערוך בכל שנה תקציב בצורה שנקבעה, המראה את אומדן ההכנסה וההוצאה שלה; התקציב יוכן ויאושר על ידי המועצה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, ואם היתה המועצה המקומית רובע של עיריה – על ידי העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|28|אין לסטות מן התקציב|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} התקציב שאושר הוא התקציב השנתי למועצה המקומית, ולא תשלם שום תשלום מכספיה ולא תקבל עליה שום התחייבות, אלא בהתאם לתקציב המאושר.

{{ח:סעיף|29|תיקון התקציב על ידי הממונה}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, לאחר ששקל את דעת המועצה המקומית, לשנות או לדחות פריט בתקציב וכן רשאי הוא להוסיף פריט לתקציב, אם ראה שעל פי נסיבות חורגות מן הרגיל הקשורות במועצה המקומית חיוני הוא, מטעמים של טובת הציבור, לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|שינוי בתקציב על ידי המועצה}}
{{ח:ת}} המועצה המקומית יכולה לשנות את התקציב בדרך שנקבעה כאמור לאישור התקציב המקורי.

{{ח:סעיף|31|חילוקי דעות בנוגע לתקציב השנתי}}
{{ח:ת}} על חילוקי דעות בין המועצה המקומית ובין עיריה בענין התקציב השנתי יופנו לממונה והחלטתו תהא סופית.

{{ח:סעיף|32|קופת המועצה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} צו הכינון יכול שתהא בו הוראה בדבר ייסוד קופת המועצה המקומית, השמירה על בטחונה ושאר ענינים הכרוכים בכך, וכל הקנסות, האגרות, דמי העונשין והתשלומים האחרים הנגבים לפי הפקודה, או לפי חוקי עזר שהותקנו על פיה, ישולמו לקופה ויהיו חלק ממנה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של המועצה המקומית בשל עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שנעברה בתחומה.

{{ח:סעיף|33|אחריות לתשלומים שלא כדין}}
{{ח:ת}} צו הכינון יכול שיהיו בו הוראות בדבר החיוב להחזיר סכומים ששולמו ותשלומם לא הותר לפי הצו או בתקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|34|בקורת חשבונות ותקציב|תיקון: תשנ״ז, תשס״ה־4, תשס״ח־6, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|ו־ד׳ בפרק 11}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#תוספת 4 פרט 10א|וסעיפים 10א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#תוספת 4 פרט 10ב|ו־10ב בתוספת הרביעית לפקודת העיריות}} יחולו על מועצה מקומית, בשינויים המחויבים; בכפוף להוראה זו יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר ביקורת חשבונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|34א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|מפקודת העיריות}} על מועצות מקומיות|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ו, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־4, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ו־4, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 120|סעיפים 120(10)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 123א|123א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 123ב|ו־123ב}} לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי־תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|וסעיפים 142א עד 142ג2}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|167(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167ב|167ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170|170(ב) ו־(ב1)(2א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג2|170ג2}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג3|170ג3}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 171|171}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 171א|171א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 173ב|173ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|188}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 191|191}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 192|192}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|198א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198ב|198ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 203|203}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|206}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 208|208}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 208א|208א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 210|210 עד 213}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 233א|233א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.5א|249(5א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249ב|249ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|276}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 277|277}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 330א|330א עד 330כח}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 338|338}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 339|ו־339}} לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|סימן ד׳ לפרק 11 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 341א|341א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 342|ו־342, לפקודת העיריות}}, והוראות התקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיפים 167(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג3|170ג3(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249|ו־249, לפקודה האמורה}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)|צו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)|צו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, יתוקנו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו צווי חלוקת הכנסות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב לפקודת העיריות}}: {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב)|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר)|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג׳ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג׳ד אל כרום), התשע״ט–2018}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין זכרון יעקב וחוף הכרמל לבין ג'סר אל-זרקא ופוריידיס)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזורית חוף הכרמל לבין המועצה המקומית ג׳סר אל־זרקא והמועצה המקומית פוריידיס), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל־קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג'אר לבין המועצה המקומית עילבון)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג׳אר לבין המועצה המקומית עילבון), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין בני שמעון ומיתר לבין אל קסום, חורה ולקיה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון והמועצה המקומית מיתר לבין המועצה האזורית אל קסום והמועצות המקומיות חורה ולקיה), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג'וליס וירכא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג׳וליס וירכא), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין ברנר לבין נחל שורק, קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית ברנר לבין המועצה האזורית נחל שורק, והמועצות המקומיות קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&amp;quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי״ש וגדרה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד-מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן)|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה-צורן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה־צורן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין תמר לבין דימונה, ירוחם, ערד, אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר, רמת נגב, כסיפה וערערה בנגב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית תמר לבין העיריות דימונה, ירוחם וערד, המועצות האזוריות אל־קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות כסיפה וערערה בנגב), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל־כרמל ועספייא), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ״ה–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ״ה–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|35|תקנות כלליות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} רשאי השר להתקין תקנות הקובעות פנקסים שבהם ינוהלו חשבונות של מועצות מקומיות וצורת ניהולם, וכן אופן הכנת תקציביהן השנתיים, וכל הענינים הכרוכים בכך, ורשאי הוא באותן תקנות לקבוע הוראות בדבר תחולת התקנות, או מקצתן, על המועצות המקומיות הנקובות בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־3, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ג|הצהרת אמונים של חברי המועצה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור כפול במקור):}}
{{ח:תת|(א)}} עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה“.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סמכויות השר והממונה}}

{{ח:סעיף*|35ג|הגדרות|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4|עוגן=סעיף 35ג1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גביה“, לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – תכנית להבראת המועצה המקומית שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של המועצה המקומית בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנוסתיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין המועצה המקומית לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35ד|תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית רשאית להכין תכנית הבראה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבראה שהוכנה למועצה מקומית את טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה למועצה מקומית, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות למועצה מקומית שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי המועצה המקומית כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות למועצה המקומית להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה המועצה המקומית אחר הוראות השר כאמור, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל המועצה המקומית לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|36|מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת}}
{{ח:תת|(א)}} כל אימת שנראה לממונה שמועצה מקומית לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא החובה או לבצע העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.

{{ח:סעיף|37|כשאין אפשרות לכנס את המועצה}}
{{ח:ת}} בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה המקומית, רשאי הממונה להורות לראש המועצה או לסגנו או לחבר אחר של המועצה למלא חובה או לבצע עבודה שהמועצה נדרשת או מוסמכת לעשות לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטחון או לבריאות של תחום שיפוט המועצה או של תושביו.

{{ח:סעיף|38|מועצה נחשלת|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה שהוא אזרח ישראלי ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי הוראות צו הכינון;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה או ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או צו הכינון או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש המועצה או על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש מועצה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|38א|מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים למועצה מקומית שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל השר כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות למועצה מקומית שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים, על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|סעיף 31יד}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|לפרק האמור}} עליה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, ולגבי מועצה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|בסעיף 31יד}}, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה.
{{ח:תתת|(3)}} השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי מועצה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ד|בסעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות}}, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה)|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|39|תקופת כהונתן של מועצות או ועדות חדשות|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של מועצה שנבחרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תהיה בהתאם להוראות צו הכינון ותקופת כהונתה של מועצה או של ועדה שנתמנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תהיה עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הבחירות}}, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף|39א|הסדר נושים|תיקון: תש״ס, תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|40|סמכויות ועדה ממונה}}
{{ח:ת}} ועדה ממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} יהיו לה הסמכויות והחובות אשר למועצה המקומית לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר.

{{ח:סעיף|41|יושב ראש ועדה ממונה וסגנו|תיקון: תשל״ה, תשנ״ט, תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה, ימנה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, וימנה, אם ראה לעשות כן, חבר אחר להיות סגן יושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שהוקנו או יוחדו לראש המועצה המקומית או לסגנו לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר, והם יקבלו מקופת המועצה את השכר שיקבע הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הזכויות לגמלאות של יושב ראש וסגן יושב ראש, יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, וקופת המועצה המקומית לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

{{ח:סעיף|42|ביטול מועצה מקומית}}
{{ח:ת}} רשאי השר לבטל צו כינון, ואם ביטלו – יתן ההוראות הדרושות להקניית נכסי המועצה המקומית; הנכסים יוקנו בהתאם להוראות אלה והעסקה תהיה פטורה מאגרות המשתלמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט״ז–1956}}.

{{ח:סעיף|43|החלת {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להחיל על מועצה מקומית את {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}, או כל חלק ממנה, כדרך שהשר רשאי על פי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)#סעיף 29|סעיף 29 שבה}} להחילה על עיריה, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|והפקודה}} או החלק ממנה יחולו על המועצה המקומית כדרך שהם חלים על עיריה בשינויים אלה: במקום ”עיריה“ ו”מועצה“ קרי ”מועצה מקומית“ ובמקום ”{{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}“ קרי ”פקודת המועצות המקומיות או צו הכינון שניתן על פיה“, ובמקום ”השר“ קרי ”הממונה“.

{{ח:סעיף|43א|תוכנה של תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי התייעלות שתנקוט המועצה המקומית, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של המועצה המקומית, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
{{ח:תתת|(3)}} לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מי רשאי לערער|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעל דין לפני ועדת עררים הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת עררים, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי, אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה.

{{ח:סעיף*|2|מועד להגשת הערעור|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} הערעור יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה בפני המערער, או תוך ארבעה עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה בדרך שנקבעה בצו הכינון – אם ניתנה שלא בפניו, או תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעת ועדת העררים על החלטתה בדרך שנקבעה כאמור, אם ההחלטה היא בדבר ערר כללי של המועצה, אלא שמותר להגיש ערעור גם לפני מסירת ההודעה או פרסומה; לענין סעיף זה, ”ערר כללי של המועצה“ – ערר של המועצה על לוח שומה על יסוד הטענה ששומת כלל הנכסים או סוג נכסים פלוני היא גבוהה מדי או נמוכה מדי ומבוקשת הורדה כללית או העלאה כללית מתאימה.

{{ח:סעיף*|3|המשיבים|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בכל ערעור שאינו של המועצה – המשיבים הם המועצה ובעל דינו של המערער בועדת העררים.

{{ח:סעיף*|4|דרכי הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} הערעור יוגש ויתברר על ידי בקשה בדרך המרצה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף*|5|מסירת חומר הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשם בית המשפט המחוזי יודיע לועדת השומה על הערעור, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקשר לענין המשמש נושא הערעור.

{{ח:סעיף*|6|הודעת פסק־&lt;wbr&gt;הדין|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} רשם בית המשפט המחוזי ישלח בלי דיחוי לועדת השומה הודעה על פסק־הדין של בית המשפט.

{{ח:סעיף*|7|תיקון לוח השומה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} החליט בית המשפט המחוזי על תיקון לוח השומה, יתקן יושב ראש ועדת השומה את הלוח בלי דיחוי.

{{ח:סעיף*|8|דרכי הדיון בשינוי לוח השומה|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על ערעור על החלטת ועדת עררים בדבר הוספות ללוח השומה ובדבר ביקורת לוח השומה, בהתאם לצו הכינון.

{{ח:סעיף*|9|חובת תשלום על אף הערעור|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} החייב בתשלום ארנונה או בתשלום חובה אחר מכוח צו הכינון, ישלם אותם במועדם, אף אם הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} ועדיין לא הוכרע בו; חל שינוי בשומה עקב הערעור, הוא או המועצה ישלם או יקבל את ההפרש, הכל לפי הענין.

{{ח:חתימות}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5mfjbwviscevw6edmzk7wi0d9b8x21d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו המועצות המקומיות (ב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294753</id>
    <revision>
      <id>2937221</id>
      <parentid>2935635</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T22:06:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42092" sha1="rosbe8c9vl70oqioao8nrlmetz7h2al" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו המועצות המקומיות (ב), תשי&quot;ג-1953
=== צו בדבר מועצות מקומיות ===

&lt;מאגר תקן 2090738 קוד a163Y00000DuOf7QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1174|צו המועצות המקומיות (ב)|0369)), ((LIV|ת&quot;ט|i:1953)); ((תשי&quot;ד, 579|ת&quot;ט|0435)); ((תשט&quot;ו, 631|תיקון מס' 2|0501)), ((1348|תיקון מס' 6|0542)); ((תשט&quot;ז, 856|הוראת שעה|0611)), ((1152|תיקון מס' 6|0629)); ((תשי&quot;ח, 593|תיקון מס' 6|0763)), ((621|תיקון מס' 7|0764)), ((774|ת&quot;ט|0771)), ((1850|תיקון מס' 16 - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|0821)); ((תשי&quot;ט, 1757|תיקון מס' 10|0929)), ((1895|תיקון מס' 12|0937)), ((2004|תיקון מס' 16|0942)); ((תש&quot;ך, 795|תיקון מס' 3|0992)), ((887|תיקון מס' 4|0998)), ((1672|תיקון מס' 12|1035)); ((תשכ&quot;ב, 1068|תיקון|1248)), ((1392|תיקון מס' 2|1272)), ((2489|תיקון מס' 3|1353)); ((תשכ&quot;ג, 1150|תיקון (הוראת שעה)|1426)), ((1151|תיקון|1426)); ((תשכ&quot;ו, 1022|צו המועצות המקומיות (פטור מהיטל עינוגים)|1847)); ((תשל&quot;ב, 1277|תיקון|2858)); ((תשל&quot;ד, 762|ארנונה כללית - הוראת שעה|3143)); ((תשל&quot;ה, 8|תיקון|3228)); ((תשל&quot;ו, 1832|תיקון|3541)); ((תש&quot;ם, 1825|תיקון|4134)); ((ק&quot;ת חש&quot;ם תשמ&quot;א, 128|ת&quot;ט|0008)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 225|תיקון|4426)), ((1212|תיקון מס' 2|4488)); ((תשמ&quot;ו, 508|תיקון|4901)), ((1368|תיקון מס' 2|4964)); ((תשמ&quot;ז, 331|תיקון|4998)), ((1251|תיקון מס' 3|5051)); ((תשמ&quot;ח, 876|תיקון מס' 4|5110)); ((תשמ&quot;ט, 652|תיקון מס' 5|5175)); ((תשנ&quot;ג, 913|תיקון|5529)); ((תשנ&quot;ו, 904|תיקון|5753)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 295|ביטול|7740)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[לפקודת המועצות המקומיות, 1941]], [[+|והסעיפים 14(א)]] [[ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מצווה לאמור:
----
(('''צו המועצות המקומיות (ב), תשי&quot;ג-1953 בוטל ביום י&quot;ב בכסלו התשע&quot;ז (12.12.2016) לפי צו המועצות המקומיות (ב) (ביטול), התשע&quot;ז-2016; במקומו בא [[צו המועצות המקומיות, תשי&quot;א-1950]].'''))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ב-3, ס&quot;ח תשנ&quot;ו)
: בצו זה -
:- &quot;המועצה&quot; - כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תחום המועצה&quot; - כל אחד מהשטחים המתוארים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;נכסים&quot;, &quot;אדמה חקלאית&quot;, &quot;בנין&quot;, &quot;קרקע תפוסה&quot;, &quot;אדמת בנין&quot;, &quot;בעל&quot;, &quot;מחזיק&quot;, &quot;השר&quot; - פירושם כמשמעותם [[=צו (א)|בסעיף 1 לצו המועצות המקומיות (א), תשי&quot;א-1950]] (להלן - צו (א));
:- &quot;רחוב&quot; - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל&quot;ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה.

@ 2. חלות [[הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)]] יהיו סעיפים 2 עד 7 גם לצו זה.

@ 7א. מינוי חברים למועצה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: השר רשאי למנות למועצה חברים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש החברים הנבחרים; על חברים שנתמנו כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 101(1) ו-(4)]].

@ 7ב. חלות [[הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג)
: [[הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)]] יהיו סעיפים 8 עד 108ב גם לצו זה.

@ 109. ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשל&quot;ו)
: (א) המועצה בישיבתה הראשונה אחרי היבחרה או אחרי התמנותה תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר.
: (ב) לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו.
: (ג) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי ראש מועצה שנבחר לפי הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]].

@ 109א. חלות [[הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)]] יהיו סעיפים 110 עד 139 גם לצו זה.

@ 140. העסקת עובדים וגמול עבודתם ותנאיה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: (א) מועצה רשאית להעסיק מזכיר, גזבר, וכן עובדים אחרים במשכורת ולקבוע באישור השר את משכורתם ותנאי עבודתם; מינוים של גזבר ומזכיר טעון אישור השר.
: (ב) ראש המועצה, או כל אדם שהוסמך על ידיו, רשאי, בשים לב להוראות המועצה בענין זה, להעסיק עובדים בשכר כדי לבצע כל עבודה של המועצה ולקבוע שכרם ותנאי עבודתם.
: (ג) מועצה רשאית לדרוש מכל עובד הממלא תפקיד הגורר אחריות כספית, שיתן ערובה למילוי תפקידו כשורה.

@ 140א. (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 140ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 140‏/1. &lt;עוגן 140-1&gt; חלות [[הסעיפים 140א עד 179 לצו (א)]] (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א)
: [[סעיפים 140א עד 179 לצו (א)]] יהיו סעיפים 140א עד 179 גם לצו זה.

@ 154א. (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשל&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 180. בטחון קופת המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: גזבר המועצה יהא אחראי לבטחונה של קופת המועצה; אם אין גזבר, יהא ראש המועצה אחראי לבטחונה.

@ 181. תשלום כספים בבנק (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה, ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שייקבע לכך אלא -
: (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר, ובאין גזבר - לראש המועצה - להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
: (2) אם אין בנק בתחום המועצה - יוחזקו הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה.

@ 182. חתימה על פקודת תשלום (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט)
: (א) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה יהיו חתומים ביד ראש המועצה וביד הגזבר; אם אין גזבר או שכהונתו של ראש המועצה הותרה לפי [[סעיף 109(ב)]], ייחתם המסמך גם ביד חבר מועצה נוסף שהמועצה תמנהו לכך.
: (ב) לגבי המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה בסכום שאינו עולה על חמש מאות שקלים חדשים רשאי הגזבר, ובאין גזבר - ראש המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויות הגזבר לפי סעיף זה.

@ 182א. חלות [[הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)]] יהיו הסעיפים 183 עד 192 גם לצו זה.

@ 193. חתימה על מסמכים מסויימים (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: (א) חוזה, כתב התחייבות, או תעודה אחרת מסוג שקבע השר, שיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את המועצה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן מזכירה; אם אין גזבר או מזכיר ייחתמו המסמכים האמורים גם ביד עובד אחר של המועצה, הממלא לפי החלטת המועצה את תפקיד הגזבר או המזכיר.
: (ב) לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי הסכום שקבע השר, רשאי הגזבר, באישור המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה.

@ 193א. חלות [[+|הסעיפים 194]] [[ו-195 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[+|הסעיפים 194]] [[ו-195 לצו (א)]] יהיו סעיפים 194 ו-195 גם לצו זה.

@ 195א. המשכה בכהונה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: נתקיימו שירותים בתחום המועצה לפני קום המועצה והועסקו בהם עובדים, ימשיכו בכהונתם.

@ 195ב. חלות [[הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)]] יהיו הסעיפים 196 עד 204 גם לצו זה.

@ 205. &lt;!-- קודם: 46 --&gt; השם (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: לצו זה ייקרא &quot;צו המועצות המקומיות (ב), תשי&quot;ג-1953&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשכ&quot;ב-3) ==

@ (א) : (('''המועצה המקומית קרית שמונה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עח|כפרט (עח) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185 [0369], LIV [i:1953]; תשי&quot;ט, 673 [0866])))
@ (ב) : (('''המועצה המקומית יבנה''' (לשעבר: כפר-יבנה) - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185 [0369], LIV [i:1953]; תשי&quot;ח, 763 [0771]; תשכ&quot;א, 1708 [1142]; תשמ&quot;ו, 1178 [4956])))
@ (ג) : (('''המועצה המקומית בית שמש''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עז|כפרט (עז) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185 [0369], LIV [i:1953]; תשי&quot;ח, 1555 [0806])))
@ (ד) : (('''המועצה המקומית אור עקיבא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט ט|כפרט (ט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1268 [0377]; תשכ&quot;א, 2439 [1178])))
: (('''המועצה המקומית קרית עקרון''' (לשעבר: כפר-עקרון) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסח|כפרט (קסח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2700 [1194]; תשכ&quot;ה, 2617 [1765]; תשנ&quot;ז, 495 [5819]; תש&quot;ע, 755 [6865])))
@ (ה) : (('''המועצה המקומית גיל-עם '''- אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1360 [0384]; תשי&quot;ח, 501 [0756])))
@ (ו) : (('''המועצה המקומית גני-תקוה''' (לשעבר: שיכון היובל) - הוספה [[#תוספת 1 פרט צז|כפרט (צז) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 175 [0404], 736 [0446]; תשי&quot;ח, 87 [0741]; תש&quot;ם, 1282 [4107]; תשמ&quot;ה, 402 [4738]; תשנ&quot;ה, 1507 [5684]; תשנ&quot;ו, 557 [5736])))
@ (ז) : (('''המועצה המקומית ראש העין''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 424 [0422]; תשט&quot;ז, 519 [0585], 830 [0609]; תשכ&quot;ב, 2489 [1353]; תשכ&quot;ו, 315 [1798]; תשכ&quot;ז, 143 [1944]; תשנ&quot;ג, 397 [5501]; תשנ&quot;ד, 1241 [5616])))
@ (ח) : (('''המועצה המקומית מגדל העמק''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פה|כפרט (פה) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1286 [0471]; תשכ&quot;ו, 983 [1844])))
@ (ט) : (('''המועצה המקומית מחנה ישראל''' - בוטלה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1342 [0473]; תשכ&quot;ה, 1398 [1685])))
@ (י) : (('''המועצה המקומית קלנסווה''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 158 [0484]; תשי&quot;ז, 1610 [0712]; תשס&quot;א, 379 [6083])))
@ (יא) : (('''המועצה המקומית אור יהודה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עג|כפרט (עג) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 867 [0514]; תשט&quot;ז, 1103 [0625])))
@ (יב) : (('''המועצה המקומית תמרה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עו|כפרט (עו) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 978 [0519]; תשי&quot;ח, 565 [0761], 1161 [0791])))
@ (יג) : (('''המועצה המקומית זרנוקה''' - סופחה לעיריית רחובות)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 1048 [0523]; תשי&quot;ח, 168 [0745])))
@ (יד) : '''המועצה המקומית ג'לג'וליה''' (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 772 [0603]; תשי&quot;ט, 593 [0860], 1954 [0940]; תשכ&quot;ה, 1525 [1697]; תש&quot;ע, 1006 [6884])))
@ (טו) : (('''המועצה המקומית חצור''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פח|כפרט (פח) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1033 [0620]; תשכ&quot;ז, 1962 [2022])))
@ (טז) : (('''המועצה המקומית מג'אר''' (מגאר) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמה|כפרט (קמה) בצו המועצות המקומיות]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1193 [0632]; תשנ&quot;ח, 1166 [5919]; תשס&quot;ד, 962 [6337]; תשס&quot;ז, 16 [6520]; תשע&quot;ג, 962 [7238])))
@ (יז) : (('''המועצה המקומית אפקים''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 592 [0763]; תש&quot;ך, 1032 [1006]; תשכ&quot;ז, 2756 [2071]; תשכ&quot;ח, 236 [2134])))
@ (יח) : (('''המועצה המקומית ירכא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קל|כפרט (קל) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 893 [0778]; תשמ&quot;ו, 1047 [4942]; תשס&quot;ח, 1233 [6702]; תשע&quot;ב, 1381א [7138], 1602 [7154])))
@ (יט) : (('''המועצה המקומית כפר קרע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמא|כפרט (קמא) בצו המועצות המקומיות]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 970 [0781]; תשמ&quot;ד, 773 [4580]; תשס&quot;ה, 787 [6397])))
@ (כ) : (('''המועצה המקומית משהד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנג|כפרט (קנג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1723 [0816]; תשנ&quot;א, 755 [5342]; תשנ&quot;ד, 1271 [5618]; תשנ&quot;ה, 1653 [5692]; תשנ&quot;ו, 755 [5744]; תשס&quot;ד, 80 [6277]; תשע&quot;ג, 754 [7222])))
@ (כא) : (('''המועצה המקומית קרית-גת''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עט|כפרט (עט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1723 [0816]; תש&quot;ך, 955 [1002])))
@ (כב) : (('''המועצה המקומית שדרות''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פז|כפרט (פז) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1724 [0816]; תשכ&quot;ב, 2489 [1353]; תשכ&quot;ג, 1129 [1424]; תשכ&quot;ז, 1962 [2022])))
@ (כג) : (('''המועצה המקומית קרית-מלאכי''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צד|כפרט (צד) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1851 [0821]; תשכ&quot;ה, 2172 [1733]; תשל&quot;ז, 450 [3627])))
@ (כד) : (('''המועצה המקומית כפר-קאסם''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 12; תשנ&quot;ג, 397 [5501]; תשס&quot;ח, 644 [6658])))
@ (כה) : (('''המועצה המקומית רמת ישי''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעא|כפרט (קעא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 87 [0832], 280 [0841]; תשע&quot;ג, 59 [7171])))
@ (כו) : (('''המועצה המקומית דימונה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פא|כפרט (פא) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 260 [0841]; תשכ&quot;א, 2744 [1196])))
@ (כז) : (('''המועצה המקומית ג'ת''' - אוחדה [[פרט צט|למועצה מקומית ינוח–ג'ת]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 522 [0856]; תשכ&quot;א, 2701 [1194]; תש&quot;ן, 959)))
@ (כח) : (('''המועצה המקומית טורעאן''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכז|כפרט (קכז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1282 [0901]; תשכ&quot;ד, 647 [1536]; תש&quot;ס, 20 [6000]; תשע&quot;ג, 53 [7171])))
@ (כט) : (('''המועצה המקומית איכסאל''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קא|כפרט (קא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1614 [0922]; תשכ&quot;ג, 1181 [1428]; תשנ&quot;ה, 1652 [5692]; תשס&quot;ז, 184 [6529]; תשע&quot;ג, 51 [7171])))
@ (ל) : (('''המועצה המקומית ירוחם''' (לשעבר: כפר ירוחם) - הוספה [[#תוספת 1 פרט צג|כפרט (צג) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1615 [0922]; תשכ&quot;ב, 2334 [1353]; תשכ&quot;ז, 1314 [1990]; תשל&quot;ה, 381 [3260]; תשל&quot;ו, 1221 [3499])))
@ (לא) : (('''המועצה המקומית רכסים''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קע|כפרט (קע) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1824 [0934]; תשס&quot;ו, 260 [6448]; תשע&quot;א, 691 [6976])))
@ (לב) : (('''המועצה המקומית נוה-אפרים–מונוסון''' (לשעבר: נוה-אפרים) - הוספה [[#תוספת 1 פרט פו|כפרט (פו) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1978 [0941]; תשכ&quot;ב, 2044 [1320]; תשכ&quot;ז, 1962 [2022])))
@ (לג) : (('''המועצה המקומית אשדוד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פב|כפרט (פב) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 2004 [0942]; תשכ&quot;ה, 238 [1639])))
@ (לד) : (('''המועצה המקומית כנרת''' - אוחדה למועצה אזורית עמק הירדן)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 402 [0970], 778 [0991]; תש&quot;ן, 540 [5260]; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תשס&quot;ד, 186 [6288])))
@ (לה) : (('''המועצה המקומית כפר כנא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלט|כפרט (קלט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 912 [1000]; תש&quot;ל, 645 [2497]; תשנ&quot;ה, 1651 [5692]; תשע&quot;ג, 86 [7172], 762 [7222])))
@ (לו) : (('''המועצה המקומית נתיבות''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צב|כפרט (צב) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 955 [1002]; תשכ&quot;ג, 1039 [1418]; תשכ&quot;ו, 164 [1789]; תשל&quot;ד, 1389 [3189])))
@ (לז) : (('''המועצה המקומית יפיע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכט|כפרט (קכט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1130 [1012]; תשכ&quot;ב, 1411 [1275]; תשע&quot;ב, 1156 [7120])))
@ (לח) : (('''המועצה המקומית אום אל-פחם''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צה|כפרט (צה) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1131 [1012]; תשל&quot;ה, 1070 [3303], 1364; תשל&quot;ט, 486 [3933]; תשמ&quot;א, 1014 [4235])))
@ (לט) : (('''המועצה המקומית אעבלין''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קג|כפרט (קג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1368 [1022]; תשע&quot;ג, 67 [7171])))
@ (מ) : (('''המועצה המקומית שלומי''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעה|כפרט (קעה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1901 [1050]; תשנ&quot;ז, 18 [5785]; תשס&quot;א, 735 [6100]; תשע&quot;ג, 79 [7172])))
@ (מא) : (('''המועצה המקומית עין מאהל''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קס|כפרט (קס) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 533 [1079]; תשנ&quot;א, 756 [5342]; תשנ&quot;ד, 1272 [5618]; תשע&quot;ג, 74 [7171])))
@ (מב) : (('''המועצה המקומית דבוריה''' (דבורייה) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיח|כפרט (קיח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 657 [1086]; תשכ&quot;ב, 2591 [1360]; תשכ&quot;ג, 1749 [1467]; תשנ&quot;א, 756 [5342]; תשנ&quot;ה, 366 [5640]; תשע&quot;ג, 257 [7188])))
@ (מג) : (('''המועצה המקומית ג'יסר אל-זרקא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קטז|כפרט (קטז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2103 [1171]; תשנ&quot;ב, 1035 [5440]; תשס&quot;ז, 174 [6528])))
@ (מד) : (('''המועצה המקומית אבו-סנאן''' - אוחדה למועצה מקומית אבו-סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג&quot;ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית; הוספה [[#תוספת 1 פרט ק|כפרט (ק) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1000 [1105]; תשכ&quot;ט, 1294 [2374]; תשל&quot;ט, 203 [3915]; תשמ&quot;ט, 974 [5193]; בג&quot;ץ 590/89; ק&quot;ת תשנ&quot;א, 263 [5312]; תשע&quot;ב, 1158 [7120])))
@ (מו) : (('''המועצה המקומית כפר-ברא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלז|כפרט (קלז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1676 [1292]; תש&quot;ע, 755 [6865]; תשע&quot;ו, 1565 [7683])))
@ (מז) : (('''המועצה המקומית כפר מנדא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמ|כפרט (קמ) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1676 [1292]; תשמ&quot;ז, 523 [5009]; תשס&quot;ב, 352 [6147]; תשע&quot;ב, 1491 [7143])))
@ (מח) : (('''המועצה המקומית מעלות–תרשיחא''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 22 [1369]; תשכ&quot;ח, 2304 [2281]; תשנ&quot;ו, 409 [5729], 561 [5736])))
@ (מט) : (('''המועצה המקומית פרדסיה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסו|כפרט (קסו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 189 [1381]; תשמ&quot;ה, 479 [4744]; תשס&quot;ד, 963 [6337]; תשס&quot;ה, 790 [6397]; תש&quot;ע, 1143 [6893])))
@ (נ) : (('''המועצה המקומית גוש חלב (ג'יש)''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיד|כפרט (קיד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1038 [1418]; תשע&quot;ג, 258 [7188]; תשע&quot;ו, 417 [7590])))
@ (נא) : (('''המועצה המקומית בית-ג'ן''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קח|כפרט (קח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1313 [1435], 1586 [1454]; תשע&quot;ג, 886 [7233])))
@ (נב) : (('''המועצה המקומית מג'ד אל-כרום''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמו|כפרט (קמו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 478 [1525]; תשמ&quot;ו, 1048 [4942]; תש&quot;ע, 123 [6827]; תשע&quot;ג, 71 [7171])))
@ (נג) : (('''המועצה המקומית מבשרת-ציון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמד|כפרט (קמד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 516 [1528]; תשל&quot;ו, 1641 [3527])))
@ (נד) : (('''המועצה המקומית עראבה''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 516 [1528]; תשמ&quot;ו, 1061 [4943]; תשע&quot;ב, 690 [7082]; תשע&quot;ג, 58 [7171]; תשע&quot;ו, 1418 [7672])))
@ (נה) : (('''המועצה המקומית סח'נין''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 907 [1553]; תשמ&quot;ו, 1059 [4943]; תשנ&quot;ב, 662 [5414]; תשנ&quot;ה, 1311 [5672])))
@ (נו) : (('''המועצה המקומית פסוטה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסה|כפרט (קסה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1363 [1587]; תש&quot;ן, 962 [5285]; תשע&quot;ג, 75 [7171])))
@ (נז) : (('''המועצה המקומית מצפה-רמון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנב|כפרט (קנב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1390 [1590]; תשל&quot;א, 917 [2691]; תשל&quot;ה, 382 [3260]; תשס&quot;ד, 709 [6323])))
@ (נח) : (('''המועצה המקומית כפר-יסיף''' - הצו בוטל בבג&quot;ץ 14/65 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית [[#תוספת 1 פרט לה|כפרט (לה) בצו המועצות המקומיות (א)]]; אוחדה למועצה מקומית אבו-סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג&quot;ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית)) (((חא&quot;י כרך ג', 1869; &lt;!--החלפה--&gt; ק&quot;ת תשי&quot;א, 1285 [0188]; תשי&quot;ז, 1609 [0712]; תשכ&quot;ה, 572 [1659]; &lt;!--החלפה--&gt; ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 573 [1659]; בג&quot;ץ 14/65; ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 975 [5193]; בג&quot;ץ 590/89; ק&quot;ת תשנ&quot;א, 263 [5312])))
@ (נט) : (('''המועצה המקומית ערד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צ|כפרט (צ) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1139 [1670]; תשכ&quot;ט, 158 [2303])))
@ (ס) : (('''המועצה המקומית ג'וליס''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיג|כפרט (קיג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1205 [1673]; תשע&quot;ג, 86 [7172])))
@ (סא) : (('''המועצה המקומית חורפיש''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכד|כפרט (קכד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1182 [1982]; תשע&quot;ג, 69 [7171]; תשע&quot;ד, 1804 [7427])))
@ (סב) : (('''המועצה המקומית מכר''' (אל-מכר) - אוחדה למועצה מקומית ג'דיידה–מכר)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1472 [2225]; תש&quot;ל, 416 [2477]; תשמ&quot;ט, 971 [5193])))
@ (סג) : (('''המועצה המקומית נחף''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנד|כפרט (קנד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1645 [2234], 2070 [2265]; תשע&quot;ג, 73 [7171])))
@ (סד) : (('''המועצה המקומית ריינה''' (אר-ריינה) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסט|כפרט (קסט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 2264 [2278]; תשכ&quot;ט, 353 [2313]; תשל&quot;ג, 1851 [3050]; תשל&quot;ו, 2647 [3586]; תשנ&quot;א, 754 [5342]; תשנ&quot;ד, 1270 [5618]; תשנ&quot;ה, 1650 [5692]; תשע&quot;ג, 92 [7172])))
@ (סה) : (('''המועצה המקומית בסמת טבעון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיא|כפרט (קיא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 657 [2330]; תשנ&quot;ב, 1472 [5468]; תשע&quot;ג, 885 [7233])))
@ (סו) : (('''המועצה המקומית כרמיאל''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1521 [2392]; תשמ&quot;ו, 480 [4898])))
@ (סז) : (('''המועצה המקומית דיר אל((-))אסד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיט|כפרט (קיט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 450 [2480]; תשמ&quot;ו, 1059 [4943]; תש&quot;ע, 123 [6827]; תשע&quot;ג, 52 [7171])))
@ (סח) : (('''המועצה המקומית ערערה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסג|כפרט (קסג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2014 [2589]; תש&quot;ן, 1266 [5293]; תשס&quot;ה, 788 [6397])))
@ (סט) : (('''המועצה המקומית עארה''' - בוטלה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2015 [2589]; תשל&quot;א, 148 [2632]; תשל&quot;ט, 486 [3933])))
@ (ע) : (('''המועצה המקומית כאבול''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלא|כפרט (קלא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1850 [3050]; תשל&quot;ד, 1311 [3182]; תשל&quot;ט, 1497 [3999]; תשמ&quot;ו, 1047 [4942]; תש&quot;ן, 304 [5243]; תשע&quot;ג, 53 [7171])))
@ (עא) : (('''המועצה המקומית עילבון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנח|כפרט (קנח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 118 [3075], 1313 [3182]; תשמ&quot;ו, 1060 [4943]; תשע&quot;ג, 57 [7171])))
@ (עב) : (('''המועצה המקומית עומר''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנז|כפרט (קנז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1312 [3182]; תש&quot;ס, 368 [6022]; תשס&quot;ה, 614 [6380], 741 [6391]; תשס&quot;ו, 86 [6434]; תשס&quot;ז, 467 [6552]; תשס&quot;ט, 204 [6730])))
@ (עג) : (('''המועצה המקומית ג'ודיידה''' - אוחדה למועצה מקומית ג'דיידה–מכר)) (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 991 [3297]; תשמ&quot;ט, 972 [5193])))
@ (עג) : (([מספור שגוי במקור])) (('''המועצה המקומית אליכין''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קב|כפרט (קב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 2278 [3742]; תשנ&quot;א, 218 [5308]; תשנ&quot;ו, 1461 [5774]; תש&quot;ע, 754 [6865])))
@ (עד) : (('''המועצה המקומית דיר חנא''' (דייר-חנא) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכ|כפרט (קכ) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 921 [3295]; תשל&quot;ו, 273 [3416]; תשמ&quot;ו, 1046 [4942]; תשע&quot;ג, 259 [7188])))
@ (עה) : (('''המועצה המקומית שעב''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעו|כפרט (קעו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 1986 [3353]; תשמ&quot;ב, 241 [4283]; תשע&quot;ב, 1492 [7143])))
@ (עו) : (('''המועצה המקומית ביענה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קו|כפרט (קו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 605 [3441]; תש&quot;ע, 123 [6827]; תשע&quot;ב, 1158 [7120])))
@ (עח) : (('''המועצה המקומית סביון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנו|כפרט (קנו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 2076 [3889]; תשס&quot;ד, 20 [6270]; תש&quot;ע, 806 [6867])))
@ (עט) : (('''המועצה המקומית רהט''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשל&quot;ט, 1730 [4016]; תשמ&quot;ד, 1214 [4612]; תשנ&quot;ד, 1159 [5612])))
@ (פ) : (('''המועצה המקומית בני עי&quot;ש''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי בני עי&quot;ש --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קט|כפרט (קט) בצו המועצות המקומיות]]))(((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1280 [4257]; תש&quot;ן, 619 [5267]; תש&quot;ע, 1005 [6884])))
@ (פא) : (('''המועצה המקומית מג'דל שמס''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמז|כפרט (קמז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381 [4299]; תשע&quot;ג, 56 [7171])))
@ (פב) : (('''המועצה המקומית בוקעתא''' (בוקעאתא) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קה|כפרט (קה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381 [4299]; תשנ&quot;ד, 1272 [5618]; תשע&quot;ג, 1056 [7241])))
@ (פג) : (('''המועצה המקומית מסעדה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנ|כפרט (קנ) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381 [4299]; תשע&quot;ג, 56 [7171])))
@ (פד) : (('''המועצה המקומית עין קיניה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסא|כפרט (קסא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 382 [4299]; תשע&quot;ג, 91 [7172])))
@ (פה) : (('''המועצה המקומית ע'ג'ר''' (אל עג'ר) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסב|כפרט (קסב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 382 [4299]; תשע&quot;ג, 961 [7238])))
@ (פו) : (('''המועצה המקומית כאוכב אבו אלהיג'א''' (לשעבר: כווכב) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלב|כפרט (קלב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1212 [4612]; תשנ&quot;א, 391 [5319]; תשע&quot;ג, 70 [7171]; תשע&quot;ה, 3 [6507])))
@ (פז) : (('''המועצה המקומית תל שבע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעז|כפרט (קעז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1578 [4635]; תשס&quot;ה, 742 [6391]; תשס&quot;ט, 204 [6730])))
@ (פח) : (('''המועצה המקומית שבלי–אום אל-ג'נם''' (לשעבר: שיבלי) &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי אום אל ג'נם --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעב|כפרט (קעב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1740 [4646]; תשנ&quot;א, 168 [5305]; תשנ&quot;ב, 1423 [5463]; תשנ&quot;ו, 385 [5727]; תשנ&quot;ט, 168; תש&quot;ס, 576 [6034]; תשע&quot;ג, 961 [7238])))
@ (פט) : (('''המועצה המקומית מיתר''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמט|כפרט (קמט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1098 [4946], 1500 [4972]; תשנ&quot;ה, 267 [5633], 298 [5636]; תשס&quot;ה, 740 [6391]; תשס&quot;ו, 1074 [6507])))
@ (צ) : (('''המועצה המקומית בועיינה–נוג'ידאת''' (לשעבר: בועיינה) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קד|כפרט (קד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 649 [5015]; תשנ&quot;א, 391 [5319]; תשנ&quot;ח, 508 [5886]; תשע&quot;ג, 85 [7172])))
@ (צא) : (('''המועצה המקומית כוכב יאיר''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי צור יגאל --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלג|כפרט (קלג) בצו המועצות המקומיות]]))(((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1027 [5037]; תשס&quot;ג, 605 [6231]; תש&quot;ע, 254 [6835])))
@ (צב) : (('''המועצה המקומית טובא–זנגריה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכו|כפרט (קכו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 936 [5117]; תשס&quot;ז, 179 [6528]; תשע&quot;ב, 1661 [7160])))
@ (צג) : (('''המועצה המקומית זמר''' &lt;!-- חליפתם של הועדים המקומיים ימה, ביר אל סיכה, מרג'ה ואיבתאן --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכא|כפרט (קכא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 1070 [5128]; תשמ&quot;ט, 795 [5185]; תש&quot;ע, 1007 [6884]; תשע&quot;ג, 155 [7176])))
@ (צד) : (('''המועצה המקומית ג'דיידה–מכר''' &lt;!-- חליפתן של המועצות המקומיות ג'ודיידה ומכר --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיב|כפרט (קיב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 972 [5193]; תשע&quot;ג, 68 [7171])))
@ (צה) : (('''המועצה המקומית אבו סנאן–כפר יאסיף''' &lt;!-- חליפתן של המועצות המקומיות אבו סנאןוכפר יאסיף --&gt; - הצו בוטל בבג&quot;ץ 590/89)) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 975 [5193]; בג&quot;ץ 590/89; ק&quot;ת תשנ&quot;א, 263 [5312])))
@ (צו) : (('''המועצה המקומית להבים''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי להבים --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמב|כפרט (קמב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 1176 [5206]; תשנ&quot;ו, 909 [5753]; תשס&quot;ה, 740 [6391]; תשס&quot;ח, 123 [6624])))
@ (צז) : (('''המועצה המקומית מכבים–רעות''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי מכבים --&gt; אוחדה לעיריית מודיעין–מכבים–רעות)) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 608 [5266]; תשנ&quot;ד, 603 [5577]; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תש&quot;ע, 748 [6865])))
@ (צח) : (('''המועצה המקומית ביר אל-מכסור''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קז|כפרט (קז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 619 [5267]; תשנ&quot;ב, 1471 [5468]; תשע&quot;ג, 51 [7171]; תשע&quot;ו, 409 [7590], 1722 [7698])))
@ (צט) : (('''המועצה המקומית יאנוח((–))ג'ת''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכח|כפרט (קכח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 959 [5285]; תשנ&quot;א, 766 [5343]; תשע&quot;ג, 1056 [7241])))
@ (ק) : (('''המועצה המקומית כסרא–סמיע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלה|כפרט (קלה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 959 [5285]; תשנ&quot;א, 766 [5343]; תשע&quot;ג, 86 [7172])))
@ (קא) : (('''המועצה המקומית עילוט''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנט|כפרט (קנט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 932 [5362]; תשע&quot;ג, 1057 [7241])))
@ (קב) : (('''המועצה המקומית סאג'ור''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי סאג'ור --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנה|כפרט (קנה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 904 [5430]; תשס&quot;ז, 180 [6528]; תשע&quot;ג, 91 [7172])))
@ (קג) : (('''המועצה המקומית חצרות יסף''' - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1117 [5446]; תשנ&quot;ז, 348 [5807])))
@ (קד) : (('''המועצה המקומית קציר–חריש''' (לשעבר: טל–עירון) &lt;!-- חליפתה של הועדים המקומיים חריש וקציר --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכה|כפרט (קכה) בצו המועצות המקומיות]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1216 [5454]; תשנ&quot;ו, 1494 [5778]; תשס&quot;ז, 173 [6528]; תש&quot;ע, 142 [6830]; תשע&quot;ב, 1380א [7138], 1602 [7154])))
@ (קה) : (('''המועצה המקומית אבו גוש''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי אבו גוש --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט צט|כפרט (צט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 175 [5486])))
@ (קו) : (('''המועצה המקומית קרית יערים''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי קרית יערים --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסז|כפרט (קסז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 177 [5486])))
@ (קז) : (('''המועצה המקומית כפר ורדים''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלח|כפרט (קלח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 878 [5526], 1057 [5539]; תשנ&quot;ו, 410 [5729]; תשס&quot;ו, 1066 [6507]; תשע&quot;ב, 1381א [7138], 1602 [7154])))
@ (קח) : (('''המועצה המקומית שהם''' (שוהם) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעד|כפרט (קעד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1091 [5541]; תשנ&quot;ד, 244 [5564]; תשס&quot;ו, 782 [6482]; תש&quot;ע, 254 [6835])))
@ (קט) : (('''המועצה המקומית מודיעין''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 598 [5577]; תשס&quot;ב, 108 [6133])))
@ (קי) : (('''המועצה המקומית אלעד''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 715 [5660]; תשס&quot;ו, 1071 [6507]; תשס&quot;ח, 181 [6627])))
@ (קיא) : (('''המועצה המקומית חורה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכג|כפרט (קכג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 881 [5751]; תשס&quot;ו, 1073 [6507])))
@ (קיב) : (('''המועצה המקומית לקיה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמג|כפרט (קמג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 882 [5751]; תשע&quot;ד, 287 [7310])))
@ (קיג) : (('''המועצה המקומית ערערה בנגב''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסד|כפרט (קסד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 883 [5751])))
@ (קיד) : (('''המועצה המקומית כסיפה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלד|כפרט (קלד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 884 [5751])))
@ (קטו) : (('''המועצה המקומית שגב שלום''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעג|כפרט (קעג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 885 [5751]; תש&quot;ס, 67 [6004]; תשע&quot;ה, 406 [7456])))
@ (קטז) : (('''המועצה המקומית מזרעה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמח|כפרט (קמח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 925 [5755]; תשס&quot;ו, 79 [6434]; תשע&quot;ג, 72 [7171])))
@ (קיז) : (('''המועצה המקומית זרזיר''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכב|כפרט (קכב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 927 [5755]; תשס&quot;ב, 1337 [6196]; תשע&quot;ג, 753 [7222])))
@ (קיח) : (('''המועצה המקומית כעביה–טבאש–חג'אג'רה''' &lt;!-- חליפתם של הועדים המקומיים כעביה–טבאש וחג'אג'רה --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלו|כפרט (קלו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 928 [5755]; תשע&quot;ג, 54 [7171])))
@ (קיט) : (('''המועצה המקומית בסמ&quot;ה''' &lt;!-- חליפתה של המועצה האזורית נחל עירון --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קי|כפרט (קי) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 163 [5797]; תשס&quot;ה, 786 [6397])))
@ (קכ) : (('''המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)''' &lt;!-- חליפתה של המועצה האזורית נחל עירון --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנא|כפרט (קנא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 165 [5797]; תשס&quot;ה, 789 [6397])))
@ (קכא) : (('''המועצה המקומית צורן''' - אוחדה למועצה מקומית קדימה–צורן)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 18 [5857]; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תש&quot;ע, 1142 [6893])))

== תוספת שניה עד חמישית (תיקון: תשכ&quot;ב-3) ==
@ : [[התוספות השניה עד החמישית לצו (א)]] יהיו התוספות השניה עד החמישית גם לצו זה.

&lt;פרסום&gt; ד' בסיון תשי&quot;ג (18 במאי 1953)
&lt;חתימות&gt; ישראל רוקח, שר הפנים</text>
      <sha1>rosbe8c9vl70oqioao8nrlmetz7h2al</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937239</id>
      <parentid>2937221</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T06:15:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42198" sha1="qik5lnflcfcg5gie2x54txpfzdu9xxf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו המועצות המקומיות (ב), תשי&quot;ג-1953
=== צו בדבר מועצות מקומיות ===

&lt;מאגר תקן 2090738 קוד a163Y00000DuOf7QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1174|צו המועצות המקומיות (ב)|0369)), ((LIV|ת&quot;ט|i:1953)); ((תשי&quot;ד, 579|ת&quot;ט|0435)); ((תשט&quot;ו, 631|תיקון מס' 2|0501)), ((1348|תיקון מס' 6|0542)); ((תשט&quot;ז, 856|הוראת שעה|0611)), ((1152|תיקון מס' 6|0629)); ((תשי&quot;ח, 593|תיקון מס' 6|0763)), ((621|תיקון מס' 7|0764)), ((774|ת&quot;ט|0771)), ((1850|תיקון מס' 16 - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|0821)); ((תשי&quot;ט, 1757|תיקון מס' 10|0929)), ((1895|תיקון מס' 12|0937)), ((2004|תיקון מס' 16|0942)); ((תש&quot;ך, 795|תיקון מס' 3|0992)), ((887|תיקון מס' 4|0998)), ((1672|תיקון מס' 12|1035)); ((תשכ&quot;ב, 1068|תיקון|1248)), ((1392|תיקון מס' 2|1272)), ((2489|תיקון מס' 3|1353)); ((תשכ&quot;ג, 1150|תיקון (הוראת שעה)|1426)), ((1151|תיקון|1426)); ((תשכ&quot;ו, 1022|צו המועצות המקומיות (פטור מהיטל עינוגים)|1847)); ((תשל&quot;ב, 1277|תיקון|2858)); ((תשל&quot;ד, 762|ארנונה כללית - הוראת שעה|3143)); ((תשל&quot;ה, 8|תיקון|3228)); ((תשל&quot;ו, 1832|תיקון|3541)); ((תש&quot;ם, 1825|תיקון|4134)); ((ק&quot;ת חש&quot;ם תשמ&quot;א, 128|ת&quot;ט|0008)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 225|תיקון|4426)), ((1212|תיקון מס' 2|4488)); ((תשמ&quot;ו, 508|תיקון|4901)), ((1368|תיקון מס' 2|4964)); ((תשמ&quot;ז, 331|תיקון|4998)), ((1251|תיקון מס' 3|5051)); ((תשמ&quot;ח, 876|תיקון מס' 4|5110)); ((תשמ&quot;ט, 652|תיקון מס' 5|5175)); ((תשנ&quot;ג, 913|תיקון|5529)); ((תשנ&quot;ו, 904|תיקון|5753)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 295|ביטול|7740)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[לפקודת המועצות המקומיות, 1941]], [[+|והסעיפים 14(א)]] [[ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מצווה לאמור:
----
(('''צו המועצות המקומיות (ב), תשי&quot;ג-1953 בוטל ביום י&quot;ב בכסלו התשע&quot;ז (12.12.2016) לפי צו המועצות המקומיות (ב) (ביטול), התשע&quot;ז-2016; במקומו בא [[צו המועצות המקומיות, תשי&quot;א-1950]].'''))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ב-3, ס&quot;ח תשנ&quot;ו)
: בצו זה -
:- &quot;המועצה&quot; - כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תחום המועצה&quot; - כל אחד מהשטחים המתוארים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;נכסים&quot;, &quot;אדמה חקלאית&quot;, &quot;בנין&quot;, &quot;קרקע תפוסה&quot;, &quot;אדמת בנין&quot;, &quot;בעל&quot;, &quot;מחזיק&quot;, &quot;השר&quot; - פירושם כמשמעותם [[=צו (א)|בסעיף 1 לצו המועצות המקומיות (א), תשי&quot;א-1950]] (להלן - צו (א));
:- &quot;רחוב&quot; - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל&quot;ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה.

@ 2. חלות [[הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)]] יהיו סעיפים 2 עד 7 גם לצו זה.

@ 7א. מינוי חברים למועצה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: השר רשאי למנות למועצה חברים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש החברים הנבחרים; על חברים שנתמנו כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 101(1) ו-(4)]].

@ 7ב. חלות [[הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג)
: [[הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)]] יהיו סעיפים 8 עד 108ב גם לצו זה.

@ 109. ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשל&quot;ו)
: (א) המועצה בישיבתה הראשונה אחרי היבחרה או אחרי התמנותה תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר.
: (ב) לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו.
: (ג) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי ראש מועצה שנבחר לפי הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]].

@ 109א. חלות [[הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)]] יהיו סעיפים 110 עד 139 גם לצו זה.

@ 140. העסקת עובדים וגמול עבודתם ותנאיה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: (א) מועצה רשאית להעסיק מזכיר, גזבר, וכן עובדים אחרים במשכורת ולקבוע באישור השר את משכורתם ותנאי עבודתם; מינוים של גזבר ומזכיר טעון אישור השר.
: (ב) ראש המועצה, או כל אדם שהוסמך על ידיו, רשאי, בשים לב להוראות המועצה בענין זה, להעסיק עובדים בשכר כדי לבצע כל עבודה של המועצה ולקבוע שכרם ותנאי עבודתם.
: (ג) מועצה רשאית לדרוש מכל עובד הממלא תפקיד הגורר אחריות כספית, שיתן ערובה למילוי תפקידו כשורה.

@ 140א. (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תש&quot;ם) : (((בוטל).))
@ 140ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 140‏/1. &lt;עוגן 140-1&gt; חלות [[הסעיפים 140א עד 179 לצו (א)]] (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א)
: [[סעיפים 140א עד 179 לצו (א)]] יהיו סעיפים 140א עד 179 גם לצו זה.

@ 154א. (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשל&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 180. בטחון קופת המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: גזבר המועצה יהא אחראי לבטחונה של קופת המועצה; אם אין גזבר, יהא ראש המועצה אחראי לבטחונה.

@ 181. תשלום כספים בבנק (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה, ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שייקבע לכך אלא -
: (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר, ובאין גזבר - לראש המועצה - להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
: (2) אם אין בנק בתחום המועצה - יוחזקו הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה.

@ 182. חתימה על פקודת תשלום (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט)
: (א) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה יהיו חתומים ביד ראש המועצה וביד הגזבר; אם אין גזבר או שכהונתו של ראש המועצה הותרה לפי [[סעיף 109(ב)]], ייחתם המסמך גם ביד חבר מועצה נוסף שהמועצה תמנהו לכך.
: (ב) לגבי המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה בסכום שאינו עולה על חמש מאות שקלים חדשים רשאי הגזבר, ובאין גזבר - ראש המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויות הגזבר לפי סעיף זה.

@ 182א. חלות [[הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)]] יהיו הסעיפים 183 עד 192 גם לצו זה.

@ 193. חתימה על מסמכים מסויימים (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: (א) חוזה, כתב התחייבות, או תעודה אחרת מסוג שקבע השר, שיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את המועצה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן מזכירה; אם אין גזבר או מזכיר ייחתמו המסמכים האמורים גם ביד עובד אחר של המועצה, הממלא לפי החלטת המועצה את תפקיד הגזבר או המזכיר.
: (ב) לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי הסכום שקבע השר, רשאי הגזבר, באישור המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה.

@ 193א. חלות [[+|הסעיפים 194]] [[ו-195 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[+|הסעיפים 194]] [[ו-195 לצו (א)]] יהיו סעיפים 194 ו-195 גם לצו זה.

@ 195א. המשכה בכהונה (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: נתקיימו שירותים בתחום המועצה לפני קום המועצה והועסקו בהם עובדים, ימשיכו בכהונתם.

@ 195ב. חלות [[הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)]] (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: [[הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)]] יהיו הסעיפים 196 עד 204 גם לצו זה.

@ 205. &lt;!-- קודם: 46 --&gt; השם (תיקון: תשכ&quot;ב-3)
: לצו זה ייקרא &quot;צו המועצות המקומיות (ב), תשי&quot;ג-1953&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשכ&quot;ב-3) ==

@ (א) : (('''המועצה המקומית קרית שמונה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עח|כפרט (עח) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185 [0369], LIV [i:1953]; תשי&quot;ט, 673 [0866])))
@ (ב) : (('''המועצה המקומית יבנה''' (לשעבר: כפר-יבנה) - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185 [0369], LIV [i:1953]; תשי&quot;ח, 763 [0771]; תשכ&quot;א, 1708 [1142]; תשמ&quot;ו, 1178 [4956])))
@ (ג) : (('''המועצה המקומית בית שמש''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עז|כפרט (עז) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185 [0369], LIV [i:1953]; תשי&quot;ח, 1555 [0806])))
@ (ד) : (('''המועצה המקומית אור עקיבא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט ט|כפרט (ט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1268 [0377]; תשכ&quot;א, 2439 [1178])))
: (('''המועצה המקומית קרית עקרון''' (לשעבר: כפר-עקרון) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסח|כפרט (קסח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2700 [1194]; תשכ&quot;ה, 2617 [1765]; תשנ&quot;ז, 495 [5819]; תש&quot;ע, 755 [6865])))
@ (ה) : (('''המועצה המקומית גיל-עם''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1360 [0384]; תשי&quot;ח, 501 [0756])))
@ (ו) : (('''המועצה המקומית גני-תקוה''' (לשעבר: שיכון היובל) - הוספה [[#תוספת 1 פרט צז|כפרט (צז) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 175 [0404], 736 [0446]; תשי&quot;ח, 87 [0741]; תש&quot;ם, 1282 [4107]; תשמ&quot;ה, 402 [4738]; תשנ&quot;ה, 1507 [5684]; תשנ&quot;ו, 557 [5736])))
@ (ז) : (('''המועצה המקומית ראש העין''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 424 [0422]; תשט&quot;ז, 519 [0585], 830 [0609]; תשכ&quot;ב, 2489 [1353]; תשכ&quot;ו, 315 [1798]; תשכ&quot;ז, 143 [1944]; תשנ&quot;ג, 397 [5501]; תשנ&quot;ד, 1241 [5616])))
@ (ח) : (('''המועצה המקומית מגדל העמק''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פה|כפרט (פה) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1286 [0471]; תשכ&quot;ו, 983 [1844])))
@ (ט) : (('''המועצה המקומית מחנה ישראל''' - בוטלה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1342 [0473]; תשכ&quot;ה, 1398 [1685])))
@ (י) : (('''המועצה המקומית קלנסווה''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 158 [0484]; תשי&quot;ז, 1610 [0712]; תשס&quot;א, 379 [6083])))
@ (יא) : (('''המועצה המקומית אור יהודה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עג|כפרט (עג) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 867 [0514]; תשט&quot;ז, 1103 [0625])))
@ (יב) : (('''המועצה המקומית תמרה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עו|כפרט (עו) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 978 [0519]; תשי&quot;ח, 565 [0761], 1161 [0791])))
@ (יג) : (('''המועצה המקומית זרנוקה''' - סופחה לעיריית רחובות)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 1048 [0523]; תשי&quot;ח, 168 [0745])))
@ (יד) : (('''המועצה המקומית ג'לג'וליה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קטו|כפרט (קטו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 772 [0603]; תשי&quot;ט, 593 [0860], 1954 [0940]; תשכ&quot;ה, 1525 [1697]; תש&quot;ע, 1006 [6884])))
@ (טו) : (('''המועצה המקומית חצור''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פח|כפרט (פח) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1033 [0620]; תשכ&quot;ז, 1962 [2022])))
@ (טז) : (('''המועצה המקומית מג'אר''' (מגאר) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמה|כפרט (קמה) בצו המועצות המקומיות]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1193 [0632]; תשנ&quot;ח, 1166 [5919]; תשס&quot;ד, 962 [6337]; תשס&quot;ז, 16 [6520]; תשע&quot;ג, 962 [7238])))
@ (יז) : (('''המועצה המקומית אפקים''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 592 [0763]; תש&quot;ך, 1032 [1006]; תשכ&quot;ז, 2756 [2071]; תשכ&quot;ח, 236 [2134])))
@ (יח) : (('''המועצה המקומית ירכא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קל|כפרט (קל) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 893 [0778]; תשמ&quot;ו, 1047 [4942]; תשס&quot;ח, 1233 [6702]; תשע&quot;ב, 1381א [7138], 1602 [7154])))
@ (יט) : (('''המועצה המקומית כפר קרע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמא|כפרט (קמא) בצו המועצות המקומיות]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 970 [0781]; תשמ&quot;ד, 773 [4580]; תשס&quot;ה, 787 [6397])))
@ (כ) : (('''המועצה המקומית משהד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנג|כפרט (קנג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1723 [0816]; תשנ&quot;א, 755 [5342]; תשנ&quot;ד, 1271 [5618]; תשנ&quot;ה, 1653 [5692]; תשנ&quot;ו, 755 [5744]; תשס&quot;ד, 80 [6277]; תשע&quot;ג, 754 [7222])))
@ (כא) : (('''המועצה המקומית קרית-גת''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט עט|כפרט (עט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1723 [0816]; תש&quot;ך, 955 [1002])))
@ (כב) : (('''המועצה המקומית שדרות''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פז|כפרט (פז) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1724 [0816]; תשכ&quot;ב, 2489 [1353]; תשכ&quot;ג, 1129 [1424]; תשכ&quot;ז, 1962 [2022])))
@ (כג) : (('''המועצה המקומית קרית-מלאכי''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צד|כפרט (צד) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1851 [0821]; תשכ&quot;ה, 2172 [1733]; תשל&quot;ז, 450 [3627])))
@ (כד) : (('''המועצה המקומית כפר-קאסם''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 12; תשנ&quot;ג, 397 [5501]; תשס&quot;ח, 644 [6658])))
@ (כה) : (('''המועצה המקומית רמת ישי''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעא|כפרט (קעא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 87 [0832], 280 [0841]; תשע&quot;ג, 59 [7171])))
@ (כו) : (('''המועצה המקומית דימונה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פא|כפרט (פא) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 260 [0841]; תשכ&quot;א, 2744 [1196])))
@ (כז) : (('''המועצה המקומית ג'ת''' - אוחדה [[פרט צט|למועצה מקומית ינוח–ג'ת]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 522 [0856]; תשכ&quot;א, 2701 [1194]; תש&quot;ן, 959)))
@ (כח) : (('''המועצה המקומית טורעאן''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכז|כפרט (קכז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1282 [0901]; תשכ&quot;ד, 647 [1536]; תש&quot;ס, 20 [6000]; תשע&quot;ג, 53 [7171])))
@ (כט) : (('''המועצה המקומית איכסאל''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קא|כפרט (קא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1614 [0922]; תשכ&quot;ג, 1181 [1428]; תשנ&quot;ה, 1652 [5692]; תשס&quot;ז, 184 [6529]; תשע&quot;ג, 51 [7171])))
@ (ל) : (('''המועצה המקומית ירוחם''' (לשעבר: כפר ירוחם) - הוספה [[#תוספת 1 פרט צג|כפרט (צג) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1615 [0922]; תשכ&quot;ב, 2334 [1353]; תשכ&quot;ז, 1314 [1990]; תשל&quot;ה, 381 [3260]; תשל&quot;ו, 1221 [3499])))
@ (לא) : (('''המועצה המקומית רכסים''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קע|כפרט (קע) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1824 [0934]; תשס&quot;ו, 260 [6448]; תשע&quot;א, 691 [6976])))
@ (לב) : (('''המועצה המקומית נוה-אפרים–מונוסון''' (לשעבר: נוה-אפרים) - הוספה [[#תוספת 1 פרט פו|כפרט (פו) בצו המועצות המקומיות (א)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1978 [0941]; תשכ&quot;ב, 2044 [1320]; תשכ&quot;ז, 1962 [2022])))
@ (לג) : (('''המועצה המקומית אשדוד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט פב|כפרט (פב) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 2004 [0942]; תשכ&quot;ה, 238 [1639])))
@ (לד) : (('''המועצה המקומית כנרת''' - אוחדה למועצה אזורית עמק הירדן)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 402 [0970], 778 [0991]; תש&quot;ן, 540 [5260]; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תשס&quot;ד, 186 [6288])))
@ (לה) : (('''המועצה המקומית כפר כנא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלט|כפרט (קלט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 912 [1000]; תש&quot;ל, 645 [2497]; תשנ&quot;ה, 1651 [5692]; תשע&quot;ג, 86 [7172], 762 [7222])))
@ (לו) : (('''המועצה המקומית נתיבות''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צב|כפרט (צב) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 955 [1002]; תשכ&quot;ג, 1039 [1418]; תשכ&quot;ו, 164 [1789]; תשל&quot;ד, 1389 [3189])))
@ (לז) : (('''המועצה המקומית יפיע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכט|כפרט (קכט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1130 [1012]; תשכ&quot;ב, 1411 [1275]; תשע&quot;ב, 1156 [7120])))
@ (לח) : (('''המועצה המקומית אום אל-פחם''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צה|כפרט (צה) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1131 [1012]; תשל&quot;ה, 1070 [3303], 1364; תשל&quot;ט, 486 [3933]; תשמ&quot;א, 1014 [4235])))
@ (לט) : (('''המועצה המקומית אעבלין''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קג|כפרט (קג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1368 [1022]; תשע&quot;ג, 67 [7171])))
@ (מ) : (('''המועצה המקומית שלומי''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעה|כפרט (קעה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1901 [1050]; תשנ&quot;ז, 18 [5785]; תשס&quot;א, 735 [6100]; תשע&quot;ג, 79 [7172])))
@ (מא) : (('''המועצה המקומית עין מאהל''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קס|כפרט (קס) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 533 [1079]; תשנ&quot;א, 756 [5342]; תשנ&quot;ד, 1272 [5618]; תשע&quot;ג, 74 [7171])))
@ (מב) : (('''המועצה המקומית דבוריה''' (דבורייה) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיח|כפרט (קיח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 657 [1086]; תשכ&quot;ב, 2591 [1360]; תשכ&quot;ג, 1749 [1467]; תשנ&quot;א, 756 [5342]; תשנ&quot;ה, 366 [5640]; תשע&quot;ג, 257 [7188])))
@ (מג) : (('''המועצה המקומית ג'יסר אל-זרקא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קטז|כפרט (קטז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2103 [1171]; תשנ&quot;ב, 1035 [5440]; תשס&quot;ז, 174 [6528])))
@ (מד) : (('''המועצה המקומית אבו-סנאן''' - אוחדה למועצה מקומית אבו-סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג&quot;ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית; הוספה [[#תוספת 1 פרט ק|כפרט (ק) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1000 [1105]; תשכ&quot;ט, 1294 [2374]; תשל&quot;ט, 203 [3915]; תשמ&quot;ט, 974 [5193]; בג&quot;ץ 590/89; ק&quot;ת תשנ&quot;א, 263 [5312]; תשע&quot;ב, 1158 [7120])))
@ (מו) : (('''המועצה המקומית כפר-ברא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלז|כפרט (קלז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1676 [1292]; תש&quot;ע, 755 [6865]; תשע&quot;ו, 1565 [7683])))
@ (מז) : (('''המועצה המקומית כפר מנדא''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמ|כפרט (קמ) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1676 [1292]; תשמ&quot;ז, 523 [5009]; תשס&quot;ב, 352 [6147]; תשע&quot;ב, 1491 [7143])))
@ (מח) : (('''המועצה המקומית מעלות–תרשיחא''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 22 [1369]; תשכ&quot;ח, 2304 [2281]; תשנ&quot;ו, 409 [5729], 561 [5736])))
@ (מט) : (('''המועצה המקומית פרדסיה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסו|כפרט (קסו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 189 [1381]; תשמ&quot;ה, 479 [4744]; תשס&quot;ד, 963 [6337]; תשס&quot;ה, 790 [6397]; תש&quot;ע, 1143 [6893])))
@ (נ) : (('''המועצה המקומית גוש חלב (ג'יש)''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיד|כפרט (קיד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1038 [1418]; תשע&quot;ג, 258 [7188]; תשע&quot;ו, 417 [7590])))
@ (נא) : (('''המועצה המקומית בית-ג'ן''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קח|כפרט (קח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1313 [1435], 1586 [1454]; תשע&quot;ג, 886 [7233])))
@ (נב) : (('''המועצה המקומית מג'ד אל-כרום''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמו|כפרט (קמו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 478 [1525]; תשמ&quot;ו, 1048 [4942]; תש&quot;ע, 123 [6827]; תשע&quot;ג, 71 [7171])))
@ (נג) : (('''המועצה המקומית מבשרת-ציון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמד|כפרט (קמד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 516 [1528]; תשל&quot;ו, 1641 [3527])))
@ (נד) : (('''המועצה המקומית עראבה''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 516 [1528]; תשמ&quot;ו, 1061 [4943]; תשע&quot;ב, 690 [7082]; תשע&quot;ג, 58 [7171]; תשע&quot;ו, 1418 [7672])))
@ (נה) : (('''המועצה המקומית סח'נין''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 907 [1553]; תשמ&quot;ו, 1059 [4943]; תשנ&quot;ב, 662 [5414]; תשנ&quot;ה, 1311 [5672])))
@ (נו) : (('''המועצה המקומית פסוטה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסה|כפרט (קסה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1363 [1587]; תש&quot;ן, 962 [5285]; תשע&quot;ג, 75 [7171])))
@ (נז) : (('''המועצה המקומית מצפה-רמון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנב|כפרט (קנב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1390 [1590]; תשל&quot;א, 917 [2691]; תשל&quot;ה, 382 [3260]; תשס&quot;ד, 709 [6323])))
@ (נח) : (('''המועצה המקומית כפר-יסיף''' - הצו בוטל בבג&quot;ץ 14/65 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית [[#תוספת 1 פרט לה|כפרט (לה) בצו המועצות המקומיות (א)]]; אוחדה למועצה מקומית אבו-סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג&quot;ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית)) (((חא&quot;י כרך ג', 1869; &lt;!--החלפה--&gt; ק&quot;ת תשי&quot;א, 1285 [0188]; תשי&quot;ז, 1609 [0712]; תשכ&quot;ה, 572 [1659]; &lt;!--החלפה--&gt; ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 573 [1659]; בג&quot;ץ 14/65; ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 975 [5193]; בג&quot;ץ 590/89; ק&quot;ת תשנ&quot;א, 263 [5312])))
@ (נט) : (('''המועצה המקומית ערד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט צ|כפרט (צ) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1139 [1670]; תשכ&quot;ט, 158 [2303])))
@ (ס) : (('''המועצה המקומית ג'וליס''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיג|כפרט (קיג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1205 [1673]; תשע&quot;ג, 86 [7172])))
@ (סא) : (('''המועצה המקומית חורפיש''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכד|כפרט (קכד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1182 [1982]; תשע&quot;ג, 69 [7171]; תשע&quot;ד, 1804 [7427])))
@ (סב) : (('''המועצה המקומית מכר''' (אל-מכר) - אוחדה למועצה מקומית ג'דיידה–מכר)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1472 [2225]; תש&quot;ל, 416 [2477]; תשמ&quot;ט, 971 [5193])))
@ (סג) : (('''המועצה המקומית נחף''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנד|כפרט (קנד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1645 [2234], 2070 [2265]; תשע&quot;ג, 73 [7171])))
@ (סד) : (('''המועצה המקומית ריינה''' (אר-ריינה) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסט|כפרט (קסט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 2264 [2278]; תשכ&quot;ט, 353 [2313]; תשל&quot;ג, 1851 [3050]; תשל&quot;ו, 2647 [3586]; תשנ&quot;א, 754 [5342]; תשנ&quot;ד, 1270 [5618]; תשנ&quot;ה, 1650 [5692]; תשע&quot;ג, 92 [7172])))
@ (סה) : (('''המועצה המקומית בסמת טבעון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיא|כפרט (קיא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 657 [2330]; תשנ&quot;ב, 1472 [5468]; תשע&quot;ג, 885 [7233])))
@ (סו) : (('''המועצה המקומית כרמיאל''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1521 [2392]; תשמ&quot;ו, 480 [4898])))
@ (סז) : (('''המועצה המקומית דיר אל((-))אסד''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיט|כפרט (קיט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 450 [2480]; תשמ&quot;ו, 1059 [4943]; תש&quot;ע, 123 [6827]; תשע&quot;ג, 52 [7171])))
@ (סח) : (('''המועצה המקומית ערערה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסג|כפרט (קסג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2014 [2589]; תש&quot;ן, 1266 [5293]; תשס&quot;ה, 788 [6397])))
@ (סט) : (('''המועצה המקומית עארה''' - בוטלה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2015 [2589]; תשל&quot;א, 148 [2632]; תשל&quot;ט, 486 [3933])))
@ (ע) : (('''המועצה המקומית כאבול''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלא|כפרט (קלא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1850 [3050]; תשל&quot;ד, 1311 [3182]; תשל&quot;ט, 1497 [3999]; תשמ&quot;ו, 1047 [4942]; תש&quot;ן, 304 [5243]; תשע&quot;ג, 53 [7171])))
@ (עא) : (('''המועצה המקומית עילבון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנח|כפרט (קנח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 118 [3075], 1313 [3182]; תשמ&quot;ו, 1060 [4943]; תשע&quot;ג, 57 [7171])))
@ (עב) : (('''המועצה המקומית עומר''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנז|כפרט (קנז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1312 [3182]; תש&quot;ס, 368 [6022]; תשס&quot;ה, 614 [6380], 741 [6391]; תשס&quot;ו, 86 [6434]; תשס&quot;ז, 467 [6552]; תשס&quot;ט, 204 [6730])))
@ (עג) : (('''המועצה המקומית ג'ודיידה''' - אוחדה למועצה מקומית ג'דיידה–מכר)) (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 991 [3297]; תשמ&quot;ט, 972 [5193])))
@ (עג) : (([מספור שגוי במקור])) (('''המועצה המקומית אליכין''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קב|כפרט (קב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 2278 [3742]; תשנ&quot;א, 218 [5308]; תשנ&quot;ו, 1461 [5774]; תש&quot;ע, 754 [6865])))
@ (עד) : (('''המועצה המקומית דיר חנא''' (דייר-חנא) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכ|כפרט (קכ) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 921 [3295]; תשל&quot;ו, 273 [3416]; תשמ&quot;ו, 1046 [4942]; תשע&quot;ג, 259 [7188])))
@ (עה) : (('''המועצה המקומית שעב''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעו|כפרט (קעו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 1986 [3353]; תשמ&quot;ב, 241 [4283]; תשע&quot;ב, 1492 [7143])))
@ (עו) : (('''המועצה המקומית ביענה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קו|כפרט (קו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 605 [3441]; תש&quot;ע, 123 [6827]; תשע&quot;ב, 1158 [7120])))
@ (עח) : (('''המועצה המקומית סביון''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנו|כפרט (קנו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 2076 [3889]; תשס&quot;ד, 20 [6270]; תש&quot;ע, 806 [6867])))
@ (עט) : (('''המועצה המקומית רהט''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשל&quot;ט, 1730 [4016]; תשמ&quot;ד, 1214 [4612]; תשנ&quot;ד, 1159 [5612])))
@ (פ) : (('''המועצה המקומית בני עי&quot;ש''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי בני עי&quot;ש --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קט|כפרט (קט) בצו המועצות המקומיות]]))(((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1280 [4257]; תש&quot;ן, 619 [5267]; תש&quot;ע, 1005 [6884])))
@ (פא) : (('''המועצה המקומית מג'דל שמס''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמז|כפרט (קמז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381 [4299]; תשע&quot;ג, 56 [7171])))
@ (פב) : (('''המועצה המקומית בוקעתא''' (בוקעאתא) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קה|כפרט (קה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381 [4299]; תשנ&quot;ד, 1272 [5618]; תשע&quot;ג, 1056 [7241])))
@ (פג) : (('''המועצה המקומית מסעדה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנ|כפרט (קנ) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381 [4299]; תשע&quot;ג, 56 [7171])))
@ (פד) : (('''המועצה המקומית עין קיניה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסא|כפרט (קסא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 382 [4299]; תשע&quot;ג, 91 [7172])))
@ (פה) : (('''המועצה המקומית ע'ג'ר''' (אל עג'ר) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסב|כפרט (קסב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 382 [4299]; תשע&quot;ג, 961 [7238])))
@ (פו) : (('''המועצה המקומית כאוכב אבו אלהיג'א''' (לשעבר: כווכב) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלב|כפרט (קלב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1212 [4612]; תשנ&quot;א, 391 [5319]; תשע&quot;ג, 70 [7171]; תשע&quot;ה, 3 [6507])))
@ (פז) : (('''המועצה המקומית תל שבע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעז|כפרט (קעז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1578 [4635]; תשס&quot;ה, 742 [6391]; תשס&quot;ט, 204 [6730])))
@ (פח) : (('''המועצה המקומית שבלי–אום אל-ג'נם''' (לשעבר: שיבלי) &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי אום אל ג'נם --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעב|כפרט (קעב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1740 [4646]; תשנ&quot;א, 168 [5305]; תשנ&quot;ב, 1423 [5463]; תשנ&quot;ו, 385 [5727]; תשנ&quot;ט, 168; תש&quot;ס, 576 [6034]; תשע&quot;ג, 961 [7238])))
@ (פט) : (('''המועצה המקומית מיתר''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמט|כפרט (קמט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1098 [4946], 1500 [4972]; תשנ&quot;ה, 267 [5633], 298 [5636]; תשס&quot;ה, 740 [6391]; תשס&quot;ו, 1074 [6507])))
@ (צ) : (('''המועצה המקומית בועיינה–נוג'ידאת''' (לשעבר: בועיינה) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קד|כפרט (קד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 649 [5015]; תשנ&quot;א, 391 [5319]; תשנ&quot;ח, 508 [5886]; תשע&quot;ג, 85 [7172])))
@ (צא) : (('''המועצה המקומית כוכב יאיר''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי צור יגאל --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלג|כפרט (קלג) בצו המועצות המקומיות]]))(((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1027 [5037]; תשס&quot;ג, 605 [6231]; תש&quot;ע, 254 [6835])))
@ (צב) : (('''המועצה המקומית טובא–זנגריה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכו|כפרט (קכו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 936 [5117]; תשס&quot;ז, 179 [6528]; תשע&quot;ב, 1661 [7160])))
@ (צג) : (('''המועצה המקומית זמר''' &lt;!-- חליפתם של הועדים המקומיים ימה, ביר אל סיכה, מרג'ה ואיבתאן --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכא|כפרט (קכא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 1070 [5128]; תשמ&quot;ט, 795 [5185]; תש&quot;ע, 1007 [6884]; תשע&quot;ג, 155 [7176])))
@ (צד) : (('''המועצה המקומית ג'דיידה–מכר''' &lt;!-- חליפתן של המועצות המקומיות ג'ודיידה ומכר --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קיב|כפרט (קיב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 972 [5193]; תשע&quot;ג, 68 [7171])))
@ (צה) : (('''המועצה המקומית אבו סנאן–כפר יאסיף''' &lt;!-- חליפתן של המועצות המקומיות אבו סנאןוכפר יאסיף --&gt; - הצו בוטל בבג&quot;ץ 590/89)) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 975 [5193]; בג&quot;ץ 590/89; ק&quot;ת תשנ&quot;א, 263 [5312])))
@ (צו) : (('''המועצה המקומית להבים''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי להבים --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמב|כפרט (קמב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 1176 [5206]; תשנ&quot;ו, 909 [5753]; תשס&quot;ה, 740 [6391]; תשס&quot;ח, 123 [6624])))
@ (צז) : (('''המועצה המקומית מכבים–רעות''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי מכבים --&gt; אוחדה לעיריית מודיעין–מכבים–רעות)) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 608 [5266]; תשנ&quot;ד, 603 [5577]; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תש&quot;ע, 748 [6865])))
@ (צח) : (('''המועצה המקומית ביר אל-מכסור''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קז|כפרט (קז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 619 [5267]; תשנ&quot;ב, 1471 [5468]; תשע&quot;ג, 51 [7171]; תשע&quot;ו, 409 [7590], 1722 [7698])))
@ (צט) : (('''המועצה המקומית יאנוח((–))ג'ת''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכח|כפרט (קכח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 959 [5285]; תשנ&quot;א, 766 [5343]; תשע&quot;ג, 1056 [7241])))
@ (ק) : (('''המועצה המקומית כסרא–סמיע''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלה|כפרט (קלה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 959 [5285]; תשנ&quot;א, 766 [5343]; תשע&quot;ג, 86 [7172])))
@ (קא) : (('''המועצה המקומית עילוט''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנט|כפרט (קנט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 932 [5362]; תשע&quot;ג, 1057 [7241])))
@ (קב) : (('''המועצה המקומית סאג'ור''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי סאג'ור --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנה|כפרט (קנה) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 904 [5430]; תשס&quot;ז, 180 [6528]; תשע&quot;ג, 91 [7172])))
@ (קג) : (('''המועצה המקומית חצרות יסף''' - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1117 [5446]; תשנ&quot;ז, 348 [5807])))
@ (קד) : (('''המועצה המקומית קציר–חריש''' (לשעבר: טל–עירון) &lt;!-- חליפתה של הועדים המקומיים חריש וקציר --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכה|כפרט (קכה) בצו המועצות המקומיות]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1216 [5454]; תשנ&quot;ו, 1494 [5778]; תשס&quot;ז, 173 [6528]; תש&quot;ע, 142 [6830]; תשע&quot;ב, 1380א [7138], 1602 [7154])))
@ (קה) : (('''המועצה המקומית אבו גוש''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי אבו גוש --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט צט|כפרט (צט) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 175 [5486])))
@ (קו) : (('''המועצה המקומית קרית יערים''' &lt;!-- חליפתו של הועד המקומי קרית יערים --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסז|כפרט (קסז) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 177 [5486])))
@ (קז) : (('''המועצה המקומית כפר ורדים''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלח|כפרט (קלח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 878 [5526], 1057 [5539]; תשנ&quot;ו, 410 [5729]; תשס&quot;ו, 1066 [6507]; תשע&quot;ב, 1381א [7138], 1602 [7154])))
@ (קח) : (('''המועצה המקומית שהם''' (שוהם) - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעד|כפרט (קעד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1091 [5541]; תשנ&quot;ד, 244 [5564]; תשס&quot;ו, 782 [6482]; תש&quot;ע, 254 [6835])))
@ (קט) : (('''המועצה המקומית מודיעין''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 598 [5577]; תשס&quot;ב, 108 [6133])))
@ (קי) : (('''המועצה המקומית אלעד''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 715 [5660]; תשס&quot;ו, 1071 [6507]; תשס&quot;ח, 181 [6627])))
@ (קיא) : (('''המועצה המקומית חורה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכג|כפרט (קכג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 881 [5751]; תשס&quot;ו, 1073 [6507])))
@ (קיב) : (('''המועצה המקומית לקיה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמג|כפרט (קמג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 882 [5751]; תשע&quot;ד, 287 [7310])))
@ (קיג) : (('''המועצה המקומית ערערה בנגב''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קסד|כפרט (קסד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 883 [5751])))
@ (קיד) : (('''המועצה המקומית כסיפה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלד|כפרט (קלד) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 884 [5751])))
@ (קטו) : (('''המועצה המקומית שגב שלום''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קעג|כפרט (קעג) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 885 [5751]; תש&quot;ס, 67 [6004]; תשע&quot;ה, 406 [7456])))
@ (קטז) : (('''המועצה המקומית מזרעה''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קמח|כפרט (קמח) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 925 [5755]; תשס&quot;ו, 79 [6434]; תשע&quot;ג, 72 [7171])))
@ (קיז) : (('''המועצה המקומית זרזיר''' - הוספה [[#תוספת 1 פרט קכב|כפרט (קכב) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 927 [5755]; תשס&quot;ב, 1337 [6196]; תשע&quot;ג, 753 [7222])))
@ (קיח) : (('''המועצה המקומית כעביה–טבאש–חג'אג'רה''' &lt;!-- חליפתם של הועדים המקומיים כעביה–טבאש וחג'אג'רה --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קלו|כפרט (קלו) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 928 [5755]; תשע&quot;ג, 54 [7171])))
@ (קיט) : (('''המועצה המקומית בסמ&quot;ה''' &lt;!-- חליפתה של המועצה האזורית נחל עירון --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קי|כפרט (קי) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 163 [5797]; תשס&quot;ה, 786 [6397])))
@ (קכ) : (('''המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)''' &lt;!-- חליפתה של המועצה האזורית נחל עירון --&gt; - הוספה [[#תוספת 1 פרט קנא|כפרט (קנא) בצו המועצות המקומיות]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 165 [5797]; תשס&quot;ה, 789 [6397])))
@ (קכא) : (('''המועצה המקומית צורן''' - אוחדה למועצה מקומית קדימה–צורן)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 18 [5857]; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תש&quot;ע, 1142 [6893])))

== תוספת שניה עד חמישית (תיקון: תשכ&quot;ב-3) ==
@ : [[התוספות השניה עד החמישית לצו (א)]] יהיו התוספות השניה עד החמישית גם לצו זה.

&lt;פרסום&gt; ד' בסיון תשי&quot;ג (18 במאי 1953)
&lt;חתימות&gt; ישראל רוקח, שר הפנים</text>
      <sha1>qik5lnflcfcg5gie2x54txpfzdu9xxf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו המועצות המקומיות (ב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294759</id>
    <revision>
      <id>2937222</id>
      <parentid>2929726</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T22:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[2937221]</comment>
      <origin>2937222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85795" sha1="k0syjnfzpzgmo80x2pd4jrjc68ol8ih" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953}}
{{ח:קטע3||צו בדבר מועצות מקומיות}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ג, 1174|צו המועצות המקומיות (ב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf}}, {{ח:תיבה|LIV|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 579|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0435.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 631|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0501.pdf}}, {{ח:תיבה|1348|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 856|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0611.pdf}}, {{ח:תיבה|1152|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 593|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0763.pdf}}, {{ח:תיבה|621|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0764.pdf}}, {{ח:תיבה|774|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0771.pdf}}, {{ח:תיבה|1850|תיקון מס׳ 16 – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0821.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 1757|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0929.pdf}}, {{ח:תיבה|1895|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0937.pdf}}, {{ח:תיבה|2004|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0942.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 795|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0992.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0998.pdf}}, {{ח:תיבה|1672|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1068|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1248.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1272.pdf}}, {{ח:תיבה|2489|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1150|תיקון (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1426.pdf}}, {{ח:תיבה|1151|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1426.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 1022|צו המועצות המקומיות (פטור מהיטל עינוגים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1277|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 762|ארנונה כללית – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 8|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3228.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1832|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3541.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1825|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4134.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת חש״ם תשמ״א, 128|ת״ט|https://olaw.org.il/heshem/heshem-0008.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 225|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 508|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4901.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4964.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 331|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4998.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5051.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 876|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 652|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 913|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 904|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5753.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 295|ביטול|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7740.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953 בוטל ביום י״ב בכסלו התשע״ז (12.12.2016) לפי צו המועצות המקומיות (ב) (ביטול), התשע״ז–2016; במקומו בא {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}}.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ב־3, ס״ח תשנ״ו}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום המועצה“ – כל אחד מהשטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“, ”אדמה חקלאית“, ”בנין“, ”קרקע תפוסה“, ”אדמת בנין“, ”בעל“, ”מחזיק“, ”השר“ – פירושם כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 1|בסעיף 1 לצו המועצות המקומיות (א), תשי״א–1950}} (להלן – צו (א));
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה.

{{ח:סעיף|2|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 2|הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 2|הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)}} יהיו סעיפים 2 עד 7 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|7א|מינוי חברים למועצה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} השר רשאי למנות למועצה חברים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש החברים הנבחרים; על חברים שנתמנו כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(1) ו־(4)}}.

{{ח:סעיף|7ב|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 8|הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 8|הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)}} יהיו סעיפים 8 עד 108ב גם לצו זה.

{{ח:סעיף|109|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב־3, תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה בישיבתה הראשונה אחרי היבחרה או אחרי התמנותה תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו.
{{ח:תת|(ג)}} סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו לגבי ראש מועצה שנבחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|109א|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 110|הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 110|הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)}} יהיו סעיפים 110 עד 139 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|140|העסקת עובדים וגמול עבודתם ותנאיה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית להעסיק מזכיר, גזבר, וכן עובדים אחרים במשכורת ולקבוע באישור השר את משכורתם ותנאי עבודתם; מינוים של גזבר ומזכיר טעון אישור השר.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה, או כל אדם שהוסמך על ידיו, רשאי, בשים לב להוראות המועצה בענין זה, להעסיק עובדים בשכר כדי לבצע כל עבודה של המועצה ולקבוע שכרם ותנאי עבודתם.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה רשאית לדרוש מכל עובד הממלא תפקיד הגורר אחריות כספית, שיתן ערובה למילוי תפקידו כשורה.

{{ח:סעיף|140א||תיקון: תשכ״ב־3, תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|140ב||תיקון: תשל״ב, תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|140‏/1|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 140א|הסעיפים 140א עד 179 לצו (א)}}|תיקון: תש״ם, תשמ״א|עוגן=סעיף 140-1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 140א|סעיפים 140א עד 179 לצו (א)}} יהיו סעיפים 140א עד 179 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|154א||תיקון: תשכ״ג־2, תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|180|בטחון קופת המועצה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} גזבר המועצה יהא אחראי לבטחונה של קופת המועצה; אם אין גזבר, יהא ראש המועצה אחראי לבטחונה.

{{ח:סעיף|181|תשלום כספים בבנק|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה, ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שייקבע לכך אלא –
{{ח:תת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר, ובאין גזבר – לראש המועצה – להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
{{ח:תת|(2)}} אם אין בנק בתחום המועצה – יוחזקו הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה.

{{ח:סעיף|182|חתימה על פקודת תשלום|תיקון: תשכ״ב־3, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה יהיו חתומים ביד ראש המועצה וביד הגזבר; אם אין גזבר או שכהונתו של ראש המועצה הותרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)}}, ייחתם המסמך גם ביד חבר מועצה נוסף שהמועצה תמנהו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה בסכום שאינו עולה על חמש מאות שקלים חדשים רשאי הגזבר, ובאין גזבר – ראש המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויות הגזבר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|182א|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 183|הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 183|הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)}} יהיו הסעיפים 183 עד 192 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|193|חתימה על מסמכים מסויימים|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוזה, כתב התחייבות, או תעודה אחרת מסוג שקבע השר, שיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את המועצה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן מזכירה; אם אין גזבר או מזכיר ייחתמו המסמכים האמורים גם ביד עובד אחר של המועצה, הממלא לפי החלטת המועצה את תפקיד הגזבר או המזכיר.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי הסכום שקבע השר, רשאי הגזבר, באישור המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|193א|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 194|הסעיפים 194}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 195|ו־&lt;wbr&gt;195 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 194|הסעיפים 194}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 195|ו־195 לצו (א)}} יהיו סעיפים 194 ו־195 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|195א|המשכה בכהונה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} נתקיימו שירותים בתחום המועצה לפני קום המועצה והועסקו בהם עובדים, ימשיכו בכהונתם.

{{ח:סעיף|195ב|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 196|הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 196|הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)}} יהיו הסעיפים 196 עד 204 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|205|השם|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשכ״ב־3}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית שמונה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עח|כפרט (עח) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf|ק״ת תשי״ג, 1185}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf|LIV}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0866.pdf|תשי״ט, 673}})}}

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית יבנה''' (לשעבר: כפר־יבנה) – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf|ק״ת תשי״ג, 1185}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf|LIV}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0771.pdf|תשי״ח, 763}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1142.pdf|תשכ״א, 1708}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4956.pdf|תשמ״ו, 1178}})}}

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בית שמש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עז|כפרט (עז) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf|ק״ת תשי״ג, 1185}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf|LIV}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0806.pdf|תשי״ח, 1555}})}}

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אור עקיבא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט ט|כפרט (ט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0377.pdf|ק״ת תשי״ג, 1268}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1178.pdf|תשכ״א, 2439}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית עקרון''' (לשעבר: כפר־עקרון) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסח|כפרט (קסח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1194.pdf|ק״ת תשכ״א, 2700}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1765.pdf|תשכ״ה, 2617}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5819.pdf|תשנ״ז, 495}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|תש״ע, 755}})}}

{{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית גיל־עם '''- אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0384.pdf|ק״ת תשי״ג, 1360}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0756.pdf|תשי״ח, 501}})}}

{{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית גני־תקוה''' (לשעבר: שיכון היובל) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צז|כפרט (צז) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0404.pdf|ק״ת תשי״ד, 175}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0446.pdf|736}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0741.pdf|תשי״ח, 87}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf|תש״ם, 1282}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4738.pdf|תשמ״ה, 402}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5684.pdf|תשנ״ה, 1507}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf|תשנ״ו, 557}})}}

{{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ראש העין''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0422.pdf|ק״ת תשי״ד, 424}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0585.pdf|תשט״ז, 519}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0609.pdf|830}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf|תשכ״ב, 2489}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1798.pdf|תשכ״ו, 315}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1944.pdf|תשכ״ז, 143}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5501.pdf|תשנ״ג, 397}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5616.pdf|תשנ״ד, 1241}})}}

{{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מגדל העמק''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פה|כפרט (פה) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0471.pdf|ק״ת תשי״ד, 1286}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1844.pdf|תשכ״ו, 983}})}}

{{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מחנה ישראל''' – בוטלה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0473.pdf|ק״ת תשי״ד, 1342}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1685.pdf|תשכ״ה, 1398}})}}

{{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קלנסווה''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0484.pdf|ק״ת תשט״ו, 158}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0712.pdf|תשי״ז, 1610}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6083.pdf|תשס״א, 379}})}}

{{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אור יהודה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עג|כפרט (עג) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0514.pdf|ק״ת תשט״ו, 867}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0625.pdf|תשט״ז, 1103}})}}

{{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית תמרה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עו|כפרט (עו) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0519.pdf|ק״ת תשט״ו, 978}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0761.pdf|תשי״ח, 565}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0791.pdf|1161}})}}

{{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית זרנוקה''' – סופחה לעיריית רחובות}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0523.pdf|ק״ת תשט״ו, 1048}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0745.pdf|תשי״ח, 168}})}}

{{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}}
{{ח:ת}} '''המועצה המקומית ג׳לג׳וליה''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0603.pdf|ק״ת תשט״ז, 772}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0860.pdf|תשי״ט, 593}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0940.pdf|1954}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1697.pdf|תשכ״ה, 1525}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf|תש״ע, 1006}})}}

{{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חצור''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פח|כפרט (פח) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0620.pdf|ק״ת תשט״ז, 1033}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf|תשכ״ז, 1962}})}}

{{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מג׳אר''' (מגאר) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמה|כפרט (קמה) בצו המועצות המקומיות}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0632.pdf|ק״ת תשט״ז, 1193}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5919.pdf|תשנ״ח, 1166}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6337.pdf|תשס״ד, 962}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6520.pdf|תשס״ז, 16}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7238.pdf|תשע״ג, 962}})}}

{{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אפקים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0763.pdf|ק״ת תשי״ח, 592}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1006.pdf|תש״ך, 1032}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2071.pdf|תשכ״ז, 2756}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2134.pdf|תשכ״ח, 236}})}}

{{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ירכא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קל|כפרט (קל) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0778.pdf|ק״ת תשי״ח, 893}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1047}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6702.pdf|תשס״ח, 1233}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-7138.pdf|תשע״ב, 1381א}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-7154.pdf|1602}})}}

{{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר קרע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמא|כפרט (קמא) בצו המועצות המקומיות}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0781.pdf|ק״ת תשי״ח, 970}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4580.pdf|תשמ״ד, 773}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 787}})}}

{{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית משהד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנג|כפרט (קנג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0816.pdf|ק״ת תשי״ח, 1723}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 755}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1271}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1653}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5744.pdf|תשנ״ו, 755}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6277.pdf|תשס״ד, 80}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7222.pdf|תשע״ג, 754}})}}

{{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית־גת''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עט|כפרט (עט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0816.pdf|ק״ת תשי״ח, 1723}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1002.pdf|תש״ך, 955}})}}

{{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שדרות''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פז|כפרט (פז) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0816.pdf|ק״ת תשי״ח, 1724}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf|תשכ״ב, 2489}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1424.pdf|תשכ״ג, 1129}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf|תשכ״ז, 1962}})}}

{{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית־מלאכי''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צד|כפרט (צד) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0821.pdf|ק״ת תשי״ח, 1851}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1733.pdf|תשכ״ה, 2172}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3627.pdf|תשל״ז, 450}})}}

{{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר־קאסם''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 12; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5501.pdf|תשנ״ג, 397}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6658.pdf|תשס״ח, 644}})}}

{{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית רמת ישי''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעא|כפרט (קעא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0832.pdf|ק״ת תשי״ט, 87}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0841.pdf|280}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 59}})}}

{{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דימונה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פא|כפרט (פא) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0841.pdf|ק״ת תשי״ט, 260}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1196.pdf|תשכ״א, 2744}})}}

{{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳ת''' – אוחדה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט צט|למועצה מקומית ינוח–ג׳ת}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0856.pdf|ק״ת תשי״ט, 522}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1194.pdf|תשכ״א, 2701}}; תש״ן, 959)}}

{{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית טורעאן''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכז|כפרט (קכז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0901.pdf|ק״ת תשי״ט, 1282}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1536.pdf|תשכ״ד, 647}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6000.pdf|תש״ס, 20}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 53}})}}

{{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית איכסאל''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קא|כפרט (קא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf|ק״ת תשי״ט, 1614}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1428.pdf|תשכ״ג, 1181}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1652}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6529.pdf|תשס״ז, 184}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 51}})}}

{{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ירוחם''' (לשעבר: כפר ירוחם) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צג|כפרט (צג) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf|ק״ת תשי״ט, 1615}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf|תשכ״ב, 2334}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1990.pdf|תשכ״ז, 1314}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3260.pdf|תשל״ה, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3499.pdf|תשל״ו, 1221}})}}

{{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית רכסים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קע|כפרט (קע) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0934.pdf|ק״ת תשי״ט, 1824}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6448.pdf|תשס״ו, 260}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf|תשע״א, 691}})}}

{{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית נוה־אפרים–מונוסון''' (לשעבר: נוה־אפרים) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פו|כפרט (פו) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0941.pdf|ק״ת תשי״ט, 1978}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1320.pdf|תשכ״ב, 2044}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf|תשכ״ז, 1962}})}}

{{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אשדוד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פב|כפרט (פב) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0942.pdf|ק״ת תשי״ט, 2004}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1639.pdf|תשכ״ה, 238}})}}

{{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כנרת''' – אוחדה למועצה אזורית עמק הירדן}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0970.pdf|ק״ת תש״ך, 402}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0991.pdf|778}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5260.pdf|תש״ן, 540}}; ס״ח תשס״ג, 522; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6288.pdf|ק״ת תשס״ד, 186}})}}

{{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר כנא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלט|כפרט (קלט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1000.pdf|ק״ת תש״ך, 912}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2497.pdf|תש״ל, 645}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1651}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 86}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7222.pdf|762}})}}

{{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית נתיבות''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צב|כפרט (צב) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1002.pdf|ק״ת תש״ך, 955}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1418.pdf|תשכ״ג, 1039}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1789.pdf|תשכ״ו, 164}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3189.pdf|תשל״ד, 1389}})}}

{{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית יפיע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכט|כפרט (קכט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1012.pdf|ק״ת תש״ך, 1130}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1275.pdf|תשכ״ב, 1411}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|תשע״ב, 1156}})}}

{{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אום אל־פחם''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צה|כפרט (צה) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1012.pdf|ק״ת תש״ך, 1131}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3303.pdf|תשל״ה, 1070}}, 1364; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf|תשל״ט, 486}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4235.pdf|תשמ״א, 1014}})}}

{{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אעבלין''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קג|כפרט (קג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1022.pdf|ק״ת תש״ך, 1368}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 67}})}}

{{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שלומי''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעה|כפרט (קעה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1050.pdf|ק״ת תש״ך, 1901}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5785.pdf|תשנ״ז, 18}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6100.pdf|תשס״א, 735}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 79}})}}

{{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עין מאהל''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קס|כפרט (קס) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1079.pdf|ק״ת תשכ״א, 533}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 756}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1272}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 74}})}}

{{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דבוריה''' (דבורייה) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיח|כפרט (קיח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1086.pdf|ק״ת תשכ״א, 657}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1360.pdf|תשכ״ב, 2591}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1467.pdf|תשכ״ג, 1749}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 756}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5640.pdf|תשנ״ה, 366}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf|תשע״ג, 257}})}}

{{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳יסר אל־זרקא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קטז|כפרט (קטז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1171.pdf|ק״ת תשכ״א, 2103}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5440.pdf|תשנ״ב, 1035}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 174}})}}

{{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אבו־סנאן''' – אוחדה למועצה מקומית אבו־סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג״ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית; הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט ק|כפרט (ק) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1105.pdf|ק״ת תשכ״א, 1000}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2374.pdf|תשכ״ט, 1294}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3915.pdf|תשל״ט, 203}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|תשמ״ט, 974}}; בג״ץ 590/89; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5312.pdf|ק״ת תשנ״א, 263}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|תשע״ב, 1158}})}}

{{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר־ברא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלז|כפרט (קלז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1292.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1676}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|תש״ע, 755}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7683.pdf|תשע״ו, 1565}})}}

{{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר מנדא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמ|כפרט (קמ) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1292.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1676}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5009.pdf|תשמ״ז, 523}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6147.pdf|תשס״ב, 352}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7143.pdf|תשע״ב, 1491}})}}

{{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מעלות–תרשיחא''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1369.pdf|ק״ת תשכ״ג, 22}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2281.pdf|תשכ״ח, 2304}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5729.pdf|תשנ״ו, 409}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf|561}})}}

{{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית פרדסיה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסו|כפרט (קסו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1381.pdf|ק״ת תשכ״ג, 189}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4744.pdf|תשמ״ה, 479}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6337.pdf|תשס״ד, 963}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 790}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6893.pdf|תש״ע, 1143}})}}

{{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית גוש חלב (ג׳יש)''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיד|כפרט (קיד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1418.pdf|ק״ת תשכ״ג, 1038}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf|תשע״ג, 258}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7590.pdf|תשע״ו, 417}})}}

{{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בית־ג׳ן''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קח|כפרט (קח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1435.pdf|ק״ת תשכ״ג, 1313}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1454.pdf|1586}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7233.pdf|תשע״ג, 886}})}}

{{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מג׳ד אל־כרום''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמו|כפרט (קמו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1525.pdf|ק״ת תשכ״ד, 478}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1048}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6827.pdf|תש״ע, 123}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 71}})}}

{{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מבשרת־ציון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמד|כפרט (קמד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1528.pdf|ק״ת תשכ״ד, 516}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3527.pdf|תשל״ו, 1641}})}}

{{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עראבה''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1528.pdf|ק״ת תשכ״ד, 516}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1061}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7082.pdf|תשע״ב, 690}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 58}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7672.pdf|תשע״ו, 1418}})}}

{{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית סח׳נין''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1553.pdf|ק״ת תשכ״ד, 907}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1059}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5414.pdf|תשנ״ב, 662}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5672.pdf|תשנ״ה, 1311}})}}

{{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית פסוטה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסה|כפרט (קסה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1587.pdf|ק״ת תשכ״ד, 1363}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf|תש״ן, 962}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 75}})}}

{{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מצפה־רמון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנב|כפרט (קנב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1590.pdf|ק״ת תשכ״ד, 1390}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2691.pdf|תשל״א, 917}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3260.pdf|תשל״ה, 382}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6323.pdf|תשס״ד, 709}})}}

{{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר־יסיף''' – הצו בוטל בבג״ץ 14/65 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט לה|כפרט (לה) בצו המועצות המקומיות (א)}}; אוחדה למועצה מקומית אבו־סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג״ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית}} {{ח:הערה|(חא״י כרך ג׳, 1869; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0188.pdf|ק״ת תשי״א, 1285}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0712.pdf|תשי״ז, 1609}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1659.pdf|תשכ״ה, 572}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1659.pdf|ק״ת תשכ״ה, 573}}; בג״ץ 14/65; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|ק״ת תשמ״ט, 975}}; בג״ץ 590/89; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5312.pdf|ק״ת תשנ״א, 263}})}}

{{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ערד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צ|כפרט (צ) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1670.pdf|ק״ת תשכ״ה, 1139}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2303.pdf|תשכ״ט, 158}})}}

{{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳וליס''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיג|כפרט (קיג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1673.pdf|ק״ת תשכ״ה, 1205}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 86}})}}

{{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חורפיש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכד|כפרט (קכד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1982.pdf|ק״ת תשכ״ז, 1182}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 69}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7427.pdf|תשע״ד, 1804}})}}

{{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מכר''' (אל־מכר) – אוחדה למועצה מקומית ג׳דיידה–מכר}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2225.pdf|ק״ת תשכ״ח, 1472}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2477.pdf|תש״ל, 416}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|תשמ״ט, 971}})}}

{{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית נחף''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנד|כפרט (קנד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2234.pdf|ק״ת תשכ״ח, 1645}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2265.pdf|2070}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 73}})}}

{{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ריינה''' (אר־ריינה) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסט|כפרט (קסט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2278.pdf|ק״ת תשכ״ח, 2264}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2313.pdf|תשכ״ט, 353}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf|תשל״ג, 1851}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3586.pdf|תשל״ו, 2647}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 754}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1270}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1650}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 92}})}}

{{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בסמת טבעון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיא|כפרט (קיא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2330.pdf|ק״ת תשכ״ט, 657}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5468.pdf|תשנ״ב, 1472}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7233.pdf|תשע״ג, 885}})}}

{{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כרמיאל''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2392.pdf|ק״ת תשכ״ט, 1521}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4898.pdf|תשמ״ו, 480}})}}

{{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דיר אל{{מוקטן|־}}אסד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיט|כפרט (קיט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf|ק״ת תש״ל, 450}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1059}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6827.pdf|תש״ע, 123}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 52}})}}

{{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ערערה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסג|כפרט (קסג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2589.pdf|ק״ת תש״ל, 2014}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5293.pdf|תש״ן, 1266}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 788}})}}

{{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עארה''' – בוטלה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2589.pdf|ק״ת תש״ל, 2015}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2632.pdf|תשל״א, 148}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf|תשל״ט, 486}})}}

{{ח:סעיף*|(ע)||עוגן=תוספת 1 פרט ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כאבול''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלא|כפרט (קלא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf|ק״ת תשל״ג, 1850}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|תשל״ד, 1311}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3999.pdf|תשל״ט, 1497}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1047}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5243.pdf|תש״ן, 304}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 53}})}}

{{ח:סעיף*|(עא)||עוגן=תוספת 1 פרט עא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עילבון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנח|כפרט (קנח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3075.pdf|ק״ת תשל״ד, 118}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|1313}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1060}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 57}})}}

{{ח:סעיף*|(עב)||עוגן=תוספת 1 פרט עב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עומר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנז|כפרט (קנז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|ק״ת תשל״ד, 1312}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6022.pdf|תש״ס, 368}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6380.pdf|תשס״ה, 614}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|741}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6434.pdf|תשס״ו, 86}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6552.pdf|תשס״ז, 467}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6730.pdf|תשס״ט, 204}})}}

{{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳ודיידה''' – אוחדה למועצה מקומית ג׳דיידה–מכר}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3297.pdf|ק״ת תשל״ה, 991}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|תשמ״ט, 972}})}}

{{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|[מספור שגוי במקור]}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אליכין''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קב|כפרט (קב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3742.pdf|ק״ת תשל״ז, 2278}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5308.pdf|תשנ״א, 218}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5774.pdf|תשנ״ו, 1461}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|תש״ע, 754}})}}

{{ח:סעיף*|(עד)||עוגן=תוספת 1 פרט עד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דיר חנא''' (דייר־חנא) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכ|כפרט (קכ) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3295.pdf|ק״ת תשל״ה, 921}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3416.pdf|תשל״ו, 273}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1046}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf|תשע״ג, 259}})}}

{{ח:סעיף*|(עה)||עוגן=תוספת 1 פרט עה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שעב''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעו|כפרט (קעו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3353.pdf|ק״ת תשל״ה, 1986}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4283.pdf|תשמ״ב, 241}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7143.pdf|תשע״ב, 1492}})}}

{{ח:סעיף*|(עו)||עוגן=תוספת 1 פרט עו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ביענה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קו|כפרט (קו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3441.pdf|ק״ת תשל״ו, 605}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6827.pdf|תש״ע, 123}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|תשע״ב, 1158}})}}

{{ח:סעיף*|(עח)||עוגן=תוספת 1 פרט עח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית סביון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנו|כפרט (קנו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3889.pdf|ק״ת תשל״ח, 2076}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6270.pdf|תשס״ד, 20}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6867.pdf|תש״ע, 806}})}}

{{ח:סעיף*|(עט)||עוגן=תוספת 1 פרט עט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית רהט''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4016.pdf|ק״ת תשל״ט, 1730}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4612.pdf|תשמ״ד, 1214}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5612.pdf|תשנ״ד, 1159}})}}

{{ח:סעיף*|(פ)||עוגן=תוספת 1 פרט פ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בני עי״ש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קט|כפרט (קט) בצו המועצות המקומיות}}}}{{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4257.pdf|ק״ת תשמ״א, 1280}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5267.pdf|תש״ן, 619}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf|תש״ע, 1005}})}}

{{ח:סעיף*|(פא)||עוגן=תוספת 1 פרט פא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מג׳דל שמס''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמז|כפרט (קמז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 56}})}}

{{ח:סעיף*|(פב)||עוגן=תוספת 1 פרט פב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בוקעתא''' (בוקעאתא) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קה|כפרט (קה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1272}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7241.pdf|תשע״ג, 1056}})}}

{{ח:סעיף*|(פג)||עוגן=תוספת 1 פרט פג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מסעדה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנ|כפרט (קנ) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 56}})}}

{{ח:סעיף*|(פד)||עוגן=תוספת 1 פרט פד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עין קיניה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסא|כפרט (קסא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 382}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 91}})}}

{{ח:סעיף*|(פה)||עוגן=תוספת 1 פרט פה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ע׳ג׳ר''' (אל עג׳ר) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסב|כפרט (קסב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 382}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7238.pdf|תשע״ג, 961}})}}

{{ח:סעיף*|(פו)||עוגן=תוספת 1 פרט פו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כאוכב אבו אלהיג׳א''' (לשעבר: כווכב) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלב|כפרט (קלב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4612.pdf|ק״ת תשמ״ד, 1212}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5319.pdf|תשנ״א, 391}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 70}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשע״ה, 3}})}}

{{ח:סעיף*|(פז)||עוגן=תוספת 1 פרט פז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית תל שבע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעז|כפרט (קעז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4635.pdf|ק״ת תשמ״ד, 1578}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|תשס״ה, 742}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6730.pdf|תשס״ט, 204}})}}

{{ח:סעיף*|(פח)||עוגן=תוספת 1 פרט פח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שבלי–אום אל־ג׳נם''' (לשעבר: שיבלי) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעב|כפרט (קעב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4646.pdf|ק״ת תשמ״ד, 1740}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5305.pdf|תשנ״א, 168}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5463.pdf|תשנ״ב, 1423}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5727.pdf|תשנ״ו, 385}}; תשנ״ט, 168; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6034.pdf|תש״ס, 576}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7238.pdf|תשע״ג, 961}})}}

{{ח:סעיף*|(פט)||עוגן=תוספת 1 פרט פט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מיתר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמט|כפרט (קמט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4946.pdf|ק״ת תשמ״ו, 1098}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4972.pdf|1500}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5633.pdf|תשנ״ה, 267}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5636.pdf|298}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|תשס״ה, 740}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1074}})}}

{{ח:סעיף*|(צ)||עוגן=תוספת 1 פרט צ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בועיינה–נוג׳ידאת''' (לשעבר: בועיינה) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קד|כפרט (קד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5015.pdf|ק״ת תשמ״ז, 649}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5319.pdf|תשנ״א, 391}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5886.pdf|תשנ״ח, 508}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 85}})}}

{{ח:סעיף*|(צא)||עוגן=תוספת 1 פרט צא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כוכב יאיר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלג|כפרט (קלג) בצו המועצות המקומיות}}}}{{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5037.pdf|ק״ת תשמ״ז, 1027}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6231.pdf|תשס״ג, 605}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6835.pdf|תש״ע, 254}})}}

{{ח:סעיף*|(צב)||עוגן=תוספת 1 פרט צב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית טובא–זנגריה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכו|כפרט (קכו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5117.pdf|ק״ת תשמ״ח, 936}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 179}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7160.pdf|תשע״ב, 1661}})}}

{{ח:סעיף*|(צג)||עוגן=תוספת 1 פרט צג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית זמר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכא|כפרט (קכא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5128.pdf|ק״ת תשמ״ח, 1070}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5185.pdf|תשמ״ט, 795}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf|תש״ע, 1007}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7176.pdf|תשע״ג, 155}})}}

{{ח:סעיף*|(צד)||עוגן=תוספת 1 פרט צד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳דיידה–מכר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיב|כפרט (קיב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|ק״ת תשמ״ט, 972}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 68}})}}

{{ח:סעיף*|(צה)||עוגן=תוספת 1 פרט צה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אבו סנאן–כפר יאסיף''' – הצו בוטל בבג״ץ 590/89}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|ק״ת תשמ״ט, 975}}; בג״ץ 590/89; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5312.pdf|ק״ת תשנ״א, 263}})}}

{{ח:סעיף*|(צו)||עוגן=תוספת 1 פרט צו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית להבים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמב|כפרט (קמב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5206.pdf|ק״ת תשמ״ט, 1176}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5753.pdf|תשנ״ו, 909}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|תשס״ה, 740}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6624.pdf|תשס״ח, 123}})}}

{{ח:סעיף*|(צז)||עוגן=תוספת 1 פרט צז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מכבים–רעות''' אוחדה לעיריית מודיעין–מכבים–רעות}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5266.pdf|ק״ת תש״ן, 608}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf|תשנ״ד, 603}}; ס״ח תשס״ג, 522; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|ק״ת תש״ע, 748}})}}

{{ח:סעיף*|(צח)||עוגן=תוספת 1 פרט צח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ביר אל־מכסור''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קז|כפרט (קז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5267.pdf|ק״ת תש״ן, 619}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5468.pdf|תשנ״ב, 1471}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 51}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7590.pdf|תשע״ו, 409}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7698.pdf|1722}})}}

{{ח:סעיף*|(צט)||עוגן=תוספת 1 פרט צט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית יאנוח{{מוקטן|–}}ג׳ת''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכח|כפרט (קכח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf|ק״ת תש״ן, 959}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5343.pdf|תשנ״א, 766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7241.pdf|תשע״ג, 1056}})}}

{{ח:סעיף*|(ק)||עוגן=תוספת 1 פרט ק}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כסרא–סמיע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלה|כפרט (קלה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf|ק״ת תש״ן, 959}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5343.pdf|תשנ״א, 766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 86}})}}

{{ח:סעיף*|(קא)||עוגן=תוספת 1 פרט קא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עילוט''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנט|כפרט (קנט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5362.pdf|ק״ת תשנ״א, 932}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7241.pdf|תשע״ג, 1057}})}}

{{ח:סעיף*|(קב)||עוגן=תוספת 1 פרט קב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית סאג׳ור''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנה|כפרט (קנה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5430.pdf|ק״ת תשנ״ב, 904}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 180}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 91}})}}

{{ח:סעיף*|(קג)||עוגן=תוספת 1 פרט קג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חצרות יסף''' – אוחדה למועצה אזורית מטה אשר}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5446.pdf|ק״ת תשנ״ב, 1117}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5807.pdf|תשנ״ז, 348}})}}

{{ח:סעיף*|(קד)||עוגן=תוספת 1 פרט קד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קציר–חריש''' (לשעבר: טל–עירון) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכה|כפרט (קכה) בצו המועצות המקומיות}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5454.pdf|ק״ת תשנ״ב, 1216}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5778.pdf|תשנ״ו, 1494}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 173}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6830.pdf|תש״ע, 142}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7138.pdf|תשע״ב, 1380א}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7154.pdf|1602}})}}

{{ח:סעיף*|(קה)||עוגן=תוספת 1 פרט קה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אבו גוש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט צט|כפרט (צט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf|ק״ת תשנ״ג, 175}})}}

{{ח:סעיף*|(קו)||עוגן=תוספת 1 פרט קו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית יערים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסז|כפרט (קסז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf|ק״ת תשנ״ג, 177}})}}

{{ח:סעיף*|(קז)||עוגן=תוספת 1 פרט קז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר ורדים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלח|כפרט (קלח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5526.pdf|ק״ת תשנ״ג, 878}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5539.pdf|1057}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5729.pdf|תשנ״ו, 410}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1066}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7138.pdf|תשע״ב, 1381א}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7154.pdf|1602}})}}

{{ח:סעיף*|(קח)||עוגן=תוספת 1 פרט קח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שהם''' (שוהם) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעד|כפרט (קעד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5541.pdf|ק״ת תשנ״ג, 1091}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf|תשנ״ד, 244}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf|תשס״ו, 782}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6835.pdf|תש״ע, 254}})}}

{{ח:סעיף*|(קט)||עוגן=תוספת 1 פרט קט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מודיעין''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf|ק״ת תשנ״ד, 598}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6133.pdf|תשס״ב, 108}})}}

{{ח:סעיף*|(קי)||עוגן=תוספת 1 פרט קי}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אלעד''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5660.pdf|ק״ת תשנ״ה, 715}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1071}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6627.pdf|תשס״ח, 181}})}}

{{ח:סעיף*|(קיא)||עוגן=תוספת 1 פרט קיא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חורה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכג|כפרט (קכג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 881}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1073}})}}

{{ח:סעיף*|(קיב)||עוגן=תוספת 1 פרט קיב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית לקיה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמג|כפרט (קמג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 882}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7310.pdf|תשע״ד, 287}})}}

{{ח:סעיף*|(קיג)||עוגן=תוספת 1 פרט קיג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ערערה בנגב''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסד|כפרט (קסד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 883}})}}

{{ח:סעיף*|(קיד)||עוגן=תוספת 1 פרט קיד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כסיפה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלד|כפרט (קלד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 884}})}}

{{ח:סעיף*|(קטו)||עוגן=תוספת 1 פרט קטו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שגב שלום''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעג|כפרט (קעג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 885}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6004.pdf|תש״ס, 67}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7456.pdf|תשע״ה, 406}})}}

{{ח:סעיף*|(קטז)||עוגן=תוספת 1 פרט קטז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מזרעה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמח|כפרט (קמח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5755.pdf|ק״ת תשנ״ו, 925}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6434.pdf|תשס״ו, 79}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 72}})}}

{{ח:סעיף*|(קיז)||עוגן=תוספת 1 פרט קיז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית זרזיר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכב|כפרט (קכב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5755.pdf|ק״ת תשנ״ו, 927}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6196.pdf|תשס״ב, 1337}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7222.pdf|תשע״ג, 753}})}}

{{ח:סעיף*|(קיח)||עוגן=תוספת 1 פרט קיח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כעביה–טבאש–חג׳אג׳רה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלו|כפרט (קלו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5755.pdf|ק״ת תשנ״ו, 928}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 54}})}}

{{ח:סעיף*|(קיט)||עוגן=תוספת 1 פרט קיט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בסמ״ה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קי|כפרט (קי) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5797.pdf|ק״ת תשנ״ז, 163}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 786}})}}

{{ח:סעיף*|(קכ)||עוגן=תוספת 1 פרט קכ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנא|כפרט (קנא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5797.pdf|ק״ת תשנ״ז, 165}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 789}})}}

{{ח:סעיף*|(קכא)||עוגן=תוספת 1 פרט קכא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית צורן''' – אוחדה למועצה מקומית קדימה–צורן}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5857.pdf|ק״ת תשנ״ח, 18}}; ס״ח תשס״ג, 522; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6893.pdf|ק״ת תש״ע, 1142}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה עד חמישית|תיקון: תשכ״ב־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 2|התוספות השניה עד החמישית לצו (א)}} יהיו התוספות השניה עד החמישית גם לצו זה.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיון תשי״ג (18 במאי 1953)}}
* '''ישראל רוקח'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k0syjnfzpzgmo80x2pd4jrjc68ol8ih</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937242</id>
      <parentid>2937222</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T06:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[2937239]</comment>
      <origin>2937242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85969" sha1="96ezvzimax6lqsbq1gg2dojce7dol7v" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953}}
{{ח:קטע3||צו בדבר מועצות מקומיות}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ג, 1174|צו המועצות המקומיות (ב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf}}, {{ח:תיבה|LIV|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 579|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0435.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 631|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0501.pdf}}, {{ח:תיבה|1348|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 856|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0611.pdf}}, {{ח:תיבה|1152|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 593|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0763.pdf}}, {{ח:תיבה|621|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0764.pdf}}, {{ח:תיבה|774|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0771.pdf}}, {{ח:תיבה|1850|תיקון מס׳ 16 – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0821.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 1757|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0929.pdf}}, {{ח:תיבה|1895|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0937.pdf}}, {{ח:תיבה|2004|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0942.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 795|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0992.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0998.pdf}}, {{ח:תיבה|1672|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1068|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1248.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1272.pdf}}, {{ח:תיבה|2489|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1150|תיקון (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1426.pdf}}, {{ח:תיבה|1151|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1426.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 1022|צו המועצות המקומיות (פטור מהיטל עינוגים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1277|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 762|ארנונה כללית – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 8|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3228.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1832|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3541.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1825|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4134.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת חש״ם תשמ״א, 128|ת״ט|https://olaw.org.il/heshem/heshem-0008.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 225|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 508|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4901.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4964.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 331|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4998.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5051.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 876|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 652|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 913|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 904|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5753.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 295|ביטול|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7740.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953 בוטל ביום י״ב בכסלו התשע״ז (12.12.2016) לפי צו המועצות המקומיות (ב) (ביטול), התשע״ז–2016; במקומו בא {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}}.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ב־3, ס״ח תשנ״ו}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום המועצה“ – כל אחד מהשטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“, ”אדמה חקלאית“, ”בנין“, ”קרקע תפוסה“, ”אדמת בנין“, ”בעל“, ”מחזיק“, ”השר“ – פירושם כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 1|בסעיף 1 לצו המועצות המקומיות (א), תשי״א–1950}} (להלן – צו (א));
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה.

{{ח:סעיף|2|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 2|הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 2|הסעיפים 2 עד 7 לצו (א)}} יהיו סעיפים 2 עד 7 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|7א|מינוי חברים למועצה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} השר רשאי למנות למועצה חברים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש החברים הנבחרים; על חברים שנתמנו כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(1) ו־(4)}}.

{{ח:סעיף|7ב|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 8|הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 8|הסעיפים 8 עד 108ב לצו (א)}} יהיו סעיפים 8 עד 108ב גם לצו זה.

{{ח:סעיף|109|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב־3, תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה בישיבתה הראשונה אחרי היבחרה או אחרי התמנותה תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו.
{{ח:תת|(ג)}} סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו לגבי ראש מועצה שנבחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|109א|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 110|הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 110|הסעיפים 110 עד 139 לצו (א)}} יהיו סעיפים 110 עד 139 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|140|העסקת עובדים וגמול עבודתם ותנאיה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית להעסיק מזכיר, גזבר, וכן עובדים אחרים במשכורת ולקבוע באישור השר את משכורתם ותנאי עבודתם; מינוים של גזבר ומזכיר טעון אישור השר.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה, או כל אדם שהוסמך על ידיו, רשאי, בשים לב להוראות המועצה בענין זה, להעסיק עובדים בשכר כדי לבצע כל עבודה של המועצה ולקבוע שכרם ותנאי עבודתם.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה רשאית לדרוש מכל עובד הממלא תפקיד הגורר אחריות כספית, שיתן ערובה למילוי תפקידו כשורה.

{{ח:סעיף|140א||תיקון: תשכ״ב־3, תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|140ב||תיקון: תשל״ב, תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|140‏/1|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 140א|הסעיפים 140א עד 179 לצו (א)}}|תיקון: תש״ם, תשמ״א|עוגן=סעיף 140-1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 140א|סעיפים 140א עד 179 לצו (א)}} יהיו סעיפים 140א עד 179 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|154א||תיקון: תשכ״ג־2, תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|180|בטחון קופת המועצה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} גזבר המועצה יהא אחראי לבטחונה של קופת המועצה; אם אין גזבר, יהא ראש המועצה אחראי לבטחונה.

{{ח:סעיף|181|תשלום כספים בבנק|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה, ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שייקבע לכך אלא –
{{ח:תת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר, ובאין גזבר – לראש המועצה – להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
{{ח:תת|(2)}} אם אין בנק בתחום המועצה – יוחזקו הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה.

{{ח:סעיף|182|חתימה על פקודת תשלום|תיקון: תשכ״ב־3, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה יהיו חתומים ביד ראש המועצה וביד הגזבר; אם אין גזבר או שכהונתו של ראש המועצה הותרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)}}, ייחתם המסמך גם ביד חבר מועצה נוסף שהמועצה תמנהו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי המחאה או פקודת תשלום לחובת המועצה בסכום שאינו עולה על חמש מאות שקלים חדשים רשאי הגזבר, ובאין גזבר – ראש המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויות הגזבר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|182א|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 183|הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 183|הסעיפים 183 עד 192 לצו (א)}} יהיו הסעיפים 183 עד 192 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|193|חתימה על מסמכים מסויימים|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} חוזה, כתב התחייבות, או תעודה אחרת מסוג שקבע השר, שיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את המועצה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן מזכירה; אם אין גזבר או מזכיר ייחתמו המסמכים האמורים גם ביד עובד אחר של המועצה, הממלא לפי החלטת המועצה את תפקיד הגזבר או המזכיר.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי הסכום שקבע השר, רשאי הגזבר, באישור המועצה, להסמיך עובד אחר של המועצה להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|193א|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 194|הסעיפים 194}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 195|ו־&lt;wbr&gt;195 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 194|הסעיפים 194}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 195|ו־195 לצו (א)}} יהיו סעיפים 194 ו־195 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|195א|המשכה בכהונה|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} נתקיימו שירותים בתחום המועצה לפני קום המועצה והועסקו בהם עובדים, ימשיכו בכהונתם.

{{ח:סעיף|195ב|חלות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 196|הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)}}|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 196|הסעיפים 196 עד 204 לצו (א)}} יהיו הסעיפים 196 עד 204 גם לצו זה.

{{ח:סעיף|205|השם|תיקון: תשכ״ב־3}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשכ״ב־3}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית שמונה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עח|כפרט (עח) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf|ק״ת תשי״ג, 1185}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf|LIV}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0866.pdf|תשי״ט, 673}})}}

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית יבנה''' (לשעבר: כפר־יבנה) – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf|ק״ת תשי״ג, 1185}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf|LIV}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0771.pdf|תשי״ח, 763}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1142.pdf|תשכ״א, 1708}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4956.pdf|תשמ״ו, 1178}})}}

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בית שמש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עז|כפרט (עז) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0369.pdf|ק״ת תשי״ג, 1185}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf|LIV}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0806.pdf|תשי״ח, 1555}})}}

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אור עקיבא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט ט|כפרט (ט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0377.pdf|ק״ת תשי״ג, 1268}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1178.pdf|תשכ״א, 2439}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית עקרון''' (לשעבר: כפר־עקרון) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסח|כפרט (קסח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1194.pdf|ק״ת תשכ״א, 2700}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1765.pdf|תשכ״ה, 2617}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5819.pdf|תשנ״ז, 495}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|תש״ע, 755}})}}

{{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית גיל־עם''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0384.pdf|ק״ת תשי״ג, 1360}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0756.pdf|תשי״ח, 501}})}}

{{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית גני־תקוה''' (לשעבר: שיכון היובל) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צז|כפרט (צז) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0404.pdf|ק״ת תשי״ד, 175}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0446.pdf|736}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0741.pdf|תשי״ח, 87}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf|תש״ם, 1282}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4738.pdf|תשמ״ה, 402}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5684.pdf|תשנ״ה, 1507}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf|תשנ״ו, 557}})}}

{{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ראש העין''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0422.pdf|ק״ת תשי״ד, 424}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0585.pdf|תשט״ז, 519}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0609.pdf|830}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf|תשכ״ב, 2489}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1798.pdf|תשכ״ו, 315}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1944.pdf|תשכ״ז, 143}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5501.pdf|תשנ״ג, 397}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5616.pdf|תשנ״ד, 1241}})}}

{{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מגדל העמק''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פה|כפרט (פה) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0471.pdf|ק״ת תשי״ד, 1286}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1844.pdf|תשכ״ו, 983}})}}

{{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מחנה ישראל''' – בוטלה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0473.pdf|ק״ת תשי״ד, 1342}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1685.pdf|תשכ״ה, 1398}})}}

{{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קלנסווה''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0484.pdf|ק״ת תשט״ו, 158}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0712.pdf|תשי״ז, 1610}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6083.pdf|תשס״א, 379}})}}

{{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אור יהודה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עג|כפרט (עג) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0514.pdf|ק״ת תשט״ו, 867}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0625.pdf|תשט״ז, 1103}})}}

{{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית תמרה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עו|כפרט (עו) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0519.pdf|ק״ת תשט״ו, 978}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0761.pdf|תשי״ח, 565}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0791.pdf|1161}})}}

{{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית זרנוקה''' – סופחה לעיריית רחובות}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0523.pdf|ק״ת תשט״ו, 1048}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0745.pdf|תשי״ח, 168}})}}

{{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳לג׳וליה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קטו|כפרט (קטו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0603.pdf|ק״ת תשט״ז, 772}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0860.pdf|תשי״ט, 593}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0940.pdf|1954}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1697.pdf|תשכ״ה, 1525}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf|תש״ע, 1006}})}}

{{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חצור''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פח|כפרט (פח) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0620.pdf|ק״ת תשט״ז, 1033}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf|תשכ״ז, 1962}})}}

{{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מג׳אר''' (מגאר) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמה|כפרט (קמה) בצו המועצות המקומיות}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0632.pdf|ק״ת תשט״ז, 1193}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5919.pdf|תשנ״ח, 1166}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6337.pdf|תשס״ד, 962}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6520.pdf|תשס״ז, 16}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7238.pdf|תשע״ג, 962}})}}

{{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אפקים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0763.pdf|ק״ת תשי״ח, 592}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1006.pdf|תש״ך, 1032}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2071.pdf|תשכ״ז, 2756}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2134.pdf|תשכ״ח, 236}})}}

{{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ירכא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קל|כפרט (קל) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0778.pdf|ק״ת תשי״ח, 893}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1047}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6702.pdf|תשס״ח, 1233}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-7138.pdf|תשע״ב, 1381א}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-7154.pdf|1602}})}}

{{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר קרע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמא|כפרט (קמא) בצו המועצות המקומיות}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0781.pdf|ק״ת תשי״ח, 970}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4580.pdf|תשמ״ד, 773}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 787}})}}

{{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית משהד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנג|כפרט (קנג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0816.pdf|ק״ת תשי״ח, 1723}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 755}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1271}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1653}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5744.pdf|תשנ״ו, 755}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6277.pdf|תשס״ד, 80}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7222.pdf|תשע״ג, 754}})}}

{{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית־גת''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט עט|כפרט (עט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0816.pdf|ק״ת תשי״ח, 1723}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1002.pdf|תש״ך, 955}})}}

{{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שדרות''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פז|כפרט (פז) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0816.pdf|ק״ת תשי״ח, 1724}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf|תשכ״ב, 2489}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1424.pdf|תשכ״ג, 1129}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf|תשכ״ז, 1962}})}}

{{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית־מלאכי''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צד|כפרט (צד) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0821.pdf|ק״ת תשי״ח, 1851}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1733.pdf|תשכ״ה, 2172}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3627.pdf|תשל״ז, 450}})}}

{{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר־קאסם''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 12; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5501.pdf|תשנ״ג, 397}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6658.pdf|תשס״ח, 644}})}}

{{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית רמת ישי''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעא|כפרט (קעא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0832.pdf|ק״ת תשי״ט, 87}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0841.pdf|280}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 59}})}}

{{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דימונה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פא|כפרט (פא) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0841.pdf|ק״ת תשי״ט, 260}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1196.pdf|תשכ״א, 2744}})}}

{{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳ת''' – אוחדה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט צט|למועצה מקומית ינוח–ג׳ת}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0856.pdf|ק״ת תשי״ט, 522}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1194.pdf|תשכ״א, 2701}}; תש״ן, 959)}}

{{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית טורעאן''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכז|כפרט (קכז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0901.pdf|ק״ת תשי״ט, 1282}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1536.pdf|תשכ״ד, 647}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6000.pdf|תש״ס, 20}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 53}})}}

{{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית איכסאל''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קא|כפרט (קא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf|ק״ת תשי״ט, 1614}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1428.pdf|תשכ״ג, 1181}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1652}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6529.pdf|תשס״ז, 184}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 51}})}}

{{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ירוחם''' (לשעבר: כפר ירוחם) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צג|כפרט (צג) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf|ק״ת תשי״ט, 1615}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1353.pdf|תשכ״ב, 2334}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1990.pdf|תשכ״ז, 1314}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3260.pdf|תשל״ה, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3499.pdf|תשל״ו, 1221}})}}

{{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית רכסים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קע|כפרט (קע) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0934.pdf|ק״ת תשי״ט, 1824}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6448.pdf|תשס״ו, 260}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf|תשע״א, 691}})}}

{{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית נוה־אפרים–מונוסון''' (לשעבר: נוה־אפרים) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פו|כפרט (פו) בצו המועצות המקומיות (א)}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0941.pdf|ק״ת תשי״ט, 1978}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1320.pdf|תשכ״ב, 2044}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf|תשכ״ז, 1962}})}}

{{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אשדוד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט פב|כפרט (פב) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0942.pdf|ק״ת תשי״ט, 2004}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1639.pdf|תשכ״ה, 238}})}}

{{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כנרת''' – אוחדה למועצה אזורית עמק הירדן}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0970.pdf|ק״ת תש״ך, 402}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0991.pdf|778}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5260.pdf|תש״ן, 540}}; ס״ח תשס״ג, 522; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6288.pdf|ק״ת תשס״ד, 186}})}}

{{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר כנא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלט|כפרט (קלט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1000.pdf|ק״ת תש״ך, 912}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2497.pdf|תש״ל, 645}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1651}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 86}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7222.pdf|762}})}}

{{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית נתיבות''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צב|כפרט (צב) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1002.pdf|ק״ת תש״ך, 955}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1418.pdf|תשכ״ג, 1039}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1789.pdf|תשכ״ו, 164}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3189.pdf|תשל״ד, 1389}})}}

{{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית יפיע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכט|כפרט (קכט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1012.pdf|ק״ת תש״ך, 1130}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1275.pdf|תשכ״ב, 1411}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|תשע״ב, 1156}})}}

{{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אום אל־פחם''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צה|כפרט (צה) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1012.pdf|ק״ת תש״ך, 1131}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3303.pdf|תשל״ה, 1070}}, 1364; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf|תשל״ט, 486}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4235.pdf|תשמ״א, 1014}})}}

{{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אעבלין''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קג|כפרט (קג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1022.pdf|ק״ת תש״ך, 1368}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 67}})}}

{{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שלומי''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעה|כפרט (קעה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1050.pdf|ק״ת תש״ך, 1901}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5785.pdf|תשנ״ז, 18}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6100.pdf|תשס״א, 735}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 79}})}}

{{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עין מאהל''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קס|כפרט (קס) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1079.pdf|ק״ת תשכ״א, 533}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 756}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1272}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 74}})}}

{{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דבוריה''' (דבורייה) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיח|כפרט (קיח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1086.pdf|ק״ת תשכ״א, 657}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1360.pdf|תשכ״ב, 2591}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1467.pdf|תשכ״ג, 1749}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 756}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5640.pdf|תשנ״ה, 366}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf|תשע״ג, 257}})}}

{{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳יסר אל־זרקא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קטז|כפרט (קטז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1171.pdf|ק״ת תשכ״א, 2103}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5440.pdf|תשנ״ב, 1035}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 174}})}}

{{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אבו־סנאן''' – אוחדה למועצה מקומית אבו־סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג״ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית; הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט ק|כפרט (ק) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1105.pdf|ק״ת תשכ״א, 1000}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2374.pdf|תשכ״ט, 1294}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3915.pdf|תשל״ט, 203}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|תשמ״ט, 974}}; בג״ץ 590/89; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5312.pdf|ק״ת תשנ״א, 263}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|תשע״ב, 1158}})}}

{{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר־ברא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלז|כפרט (קלז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1292.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1676}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|תש״ע, 755}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7683.pdf|תשע״ו, 1565}})}}

{{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר מנדא''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמ|כפרט (קמ) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1292.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1676}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5009.pdf|תשמ״ז, 523}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6147.pdf|תשס״ב, 352}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7143.pdf|תשע״ב, 1491}})}}

{{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מעלות–תרשיחא''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1369.pdf|ק״ת תשכ״ג, 22}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2281.pdf|תשכ״ח, 2304}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5729.pdf|תשנ״ו, 409}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf|561}})}}

{{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית פרדסיה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסו|כפרט (קסו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1381.pdf|ק״ת תשכ״ג, 189}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4744.pdf|תשמ״ה, 479}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6337.pdf|תשס״ד, 963}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 790}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6893.pdf|תש״ע, 1143}})}}

{{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית גוש חלב (ג׳יש)''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיד|כפרט (קיד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1418.pdf|ק״ת תשכ״ג, 1038}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf|תשע״ג, 258}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7590.pdf|תשע״ו, 417}})}}

{{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בית־ג׳ן''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קח|כפרט (קח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1435.pdf|ק״ת תשכ״ג, 1313}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1454.pdf|1586}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7233.pdf|תשע״ג, 886}})}}

{{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מג׳ד אל־כרום''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמו|כפרט (קמו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1525.pdf|ק״ת תשכ״ד, 478}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1048}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6827.pdf|תש״ע, 123}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 71}})}}

{{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מבשרת־ציון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמד|כפרט (קמד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1528.pdf|ק״ת תשכ״ד, 516}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3527.pdf|תשל״ו, 1641}})}}

{{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עראבה''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1528.pdf|ק״ת תשכ״ד, 516}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1061}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7082.pdf|תשע״ב, 690}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 58}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7672.pdf|תשע״ו, 1418}})}}

{{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית סח׳נין''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1553.pdf|ק״ת תשכ״ד, 907}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1059}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5414.pdf|תשנ״ב, 662}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5672.pdf|תשנ״ה, 1311}})}}

{{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית פסוטה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסה|כפרט (קסה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1587.pdf|ק״ת תשכ״ד, 1363}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf|תש״ן, 962}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 75}})}}

{{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מצפה־רמון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנב|כפרט (קנב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1590.pdf|ק״ת תשכ״ד, 1390}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2691.pdf|תשל״א, 917}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3260.pdf|תשל״ה, 382}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6323.pdf|תשס״ד, 709}})}}

{{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר־יסיף''' – הצו בוטל בבג״ץ 14/65 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט לה|כפרט (לה) בצו המועצות המקומיות (א)}}; אוחדה למועצה מקומית אבו־סנאן–כפר יאסיף; הצו בוטל בבג״ץ 590/89 וחזרה לתוקף ההכרזה המקורית}} {{ח:הערה|(חא״י כרך ג׳, 1869; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0188.pdf|ק״ת תשי״א, 1285}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0712.pdf|תשי״ז, 1609}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1659.pdf|תשכ״ה, 572}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1659.pdf|ק״ת תשכ״ה, 573}}; בג״ץ 14/65; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|ק״ת תשמ״ט, 975}}; בג״ץ 590/89; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5312.pdf|ק״ת תשנ״א, 263}})}}

{{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ערד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1 פרט צ|כפרט (צ) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1670.pdf|ק״ת תשכ״ה, 1139}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2303.pdf|תשכ״ט, 158}})}}

{{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳וליס''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיג|כפרט (קיג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1673.pdf|ק״ת תשכ״ה, 1205}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 86}})}}

{{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חורפיש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכד|כפרט (קכד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1982.pdf|ק״ת תשכ״ז, 1182}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 69}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7427.pdf|תשע״ד, 1804}})}}

{{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מכר''' (אל־מכר) – אוחדה למועצה מקומית ג׳דיידה–מכר}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2225.pdf|ק״ת תשכ״ח, 1472}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2477.pdf|תש״ל, 416}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|תשמ״ט, 971}})}}

{{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית נחף''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנד|כפרט (קנד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2234.pdf|ק״ת תשכ״ח, 1645}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2265.pdf|2070}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 73}})}}

{{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ריינה''' (אר־ריינה) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסט|כפרט (קסט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2278.pdf|ק״ת תשכ״ח, 2264}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2313.pdf|תשכ״ט, 353}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf|תשל״ג, 1851}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3586.pdf|תשל״ו, 2647}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5342.pdf|תשנ״א, 754}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1270}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5692.pdf|תשנ״ה, 1650}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 92}})}}

{{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בסמת טבעון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיא|כפרט (קיא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2330.pdf|ק״ת תשכ״ט, 657}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5468.pdf|תשנ״ב, 1472}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7233.pdf|תשע״ג, 885}})}}

{{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כרמיאל''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2392.pdf|ק״ת תשכ״ט, 1521}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4898.pdf|תשמ״ו, 480}})}}

{{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דיר אל{{מוקטן|־}}אסד''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיט|כפרט (קיט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf|ק״ת תש״ל, 450}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1059}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6827.pdf|תש״ע, 123}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 52}})}}

{{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ערערה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסג|כפרט (קסג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2589.pdf|ק״ת תש״ל, 2014}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5293.pdf|תש״ן, 1266}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 788}})}}

{{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עארה''' – בוטלה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2589.pdf|ק״ת תש״ל, 2015}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2632.pdf|תשל״א, 148}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf|תשל״ט, 486}})}}

{{ח:סעיף*|(ע)||עוגן=תוספת 1 פרט ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כאבול''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלא|כפרט (קלא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf|ק״ת תשל״ג, 1850}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|תשל״ד, 1311}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3999.pdf|תשל״ט, 1497}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1047}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5243.pdf|תש״ן, 304}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 53}})}}

{{ח:סעיף*|(עא)||עוגן=תוספת 1 פרט עא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עילבון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנח|כפרט (קנח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3075.pdf|ק״ת תשל״ד, 118}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|1313}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4943.pdf|תשמ״ו, 1060}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 57}})}}

{{ח:סעיף*|(עב)||עוגן=תוספת 1 פרט עב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עומר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנז|כפרט (קנז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|ק״ת תשל״ד, 1312}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6022.pdf|תש״ס, 368}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6380.pdf|תשס״ה, 614}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|741}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6434.pdf|תשס״ו, 86}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6552.pdf|תשס״ז, 467}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6730.pdf|תשס״ט, 204}})}}

{{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳ודיידה''' – אוחדה למועצה מקומית ג׳דיידה–מכר}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3297.pdf|ק״ת תשל״ה, 991}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|תשמ״ט, 972}})}}

{{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|[מספור שגוי במקור]}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אליכין''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קב|כפרט (קב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3742.pdf|ק״ת תשל״ז, 2278}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5308.pdf|תשנ״א, 218}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5774.pdf|תשנ״ו, 1461}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|תש״ע, 754}})}}

{{ח:סעיף*|(עד)||עוגן=תוספת 1 פרט עד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית דיר חנא''' (דייר־חנא) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכ|כפרט (קכ) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3295.pdf|ק״ת תשל״ה, 921}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3416.pdf|תשל״ו, 273}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4942.pdf|תשמ״ו, 1046}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf|תשע״ג, 259}})}}

{{ח:סעיף*|(עה)||עוגן=תוספת 1 פרט עה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שעב''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעו|כפרט (קעו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3353.pdf|ק״ת תשל״ה, 1986}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4283.pdf|תשמ״ב, 241}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7143.pdf|תשע״ב, 1492}})}}

{{ח:סעיף*|(עו)||עוגן=תוספת 1 פרט עו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ביענה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קו|כפרט (קו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3441.pdf|ק״ת תשל״ו, 605}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6827.pdf|תש״ע, 123}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|תשע״ב, 1158}})}}

{{ח:סעיף*|(עח)||עוגן=תוספת 1 פרט עח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית סביון''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנו|כפרט (קנו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3889.pdf|ק״ת תשל״ח, 2076}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6270.pdf|תשס״ד, 20}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6867.pdf|תש״ע, 806}})}}

{{ח:סעיף*|(עט)||עוגן=תוספת 1 פרט עט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית רהט''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4016.pdf|ק״ת תשל״ט, 1730}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4612.pdf|תשמ״ד, 1214}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5612.pdf|תשנ״ד, 1159}})}}

{{ח:סעיף*|(פ)||עוגן=תוספת 1 פרט פ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בני עי״ש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קט|כפרט (קט) בצו המועצות המקומיות}}}}{{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4257.pdf|ק״ת תשמ״א, 1280}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5267.pdf|תש״ן, 619}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf|תש״ע, 1005}})}}

{{ח:סעיף*|(פא)||עוגן=תוספת 1 פרט פא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מג׳דל שמס''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמז|כפרט (קמז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 56}})}}

{{ח:סעיף*|(פב)||עוגן=תוספת 1 פרט פב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בוקעתא''' (בוקעאתא) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קה|כפרט (קה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf|תשנ״ד, 1272}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7241.pdf|תשע״ג, 1056}})}}

{{ח:סעיף*|(פג)||עוגן=תוספת 1 פרט פג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מסעדה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנ|כפרט (קנ) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 381}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 56}})}}

{{ח:סעיף*|(פד)||עוגן=תוספת 1 פרט פד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עין קיניה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסא|כפרט (קסא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 382}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 91}})}}

{{ח:סעיף*|(פה)||עוגן=תוספת 1 פרט פה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ע׳ג׳ר''' (אל עג׳ר) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסב|כפרט (קסב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf|ק״ת תשמ״ב, 382}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7238.pdf|תשע״ג, 961}})}}

{{ח:סעיף*|(פו)||עוגן=תוספת 1 פרט פו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כאוכב אבו אלהיג׳א''' (לשעבר: כווכב) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלב|כפרט (קלב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4612.pdf|ק״ת תשמ״ד, 1212}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5319.pdf|תשנ״א, 391}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 70}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשע״ה, 3}})}}

{{ח:סעיף*|(פז)||עוגן=תוספת 1 פרט פז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית תל שבע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעז|כפרט (קעז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4635.pdf|ק״ת תשמ״ד, 1578}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|תשס״ה, 742}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6730.pdf|תשס״ט, 204}})}}

{{ח:סעיף*|(פח)||עוגן=תוספת 1 פרט פח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שבלי–אום אל־ג׳נם''' (לשעבר: שיבלי) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעב|כפרט (קעב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4646.pdf|ק״ת תשמ״ד, 1740}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5305.pdf|תשנ״א, 168}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5463.pdf|תשנ״ב, 1423}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5727.pdf|תשנ״ו, 385}}; תשנ״ט, 168; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6034.pdf|תש״ס, 576}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7238.pdf|תשע״ג, 961}})}}

{{ח:סעיף*|(פט)||עוגן=תוספת 1 פרט פט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מיתר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמט|כפרט (קמט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4946.pdf|ק״ת תשמ״ו, 1098}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4972.pdf|1500}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5633.pdf|תשנ״ה, 267}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5636.pdf|298}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|תשס״ה, 740}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1074}})}}

{{ח:סעיף*|(צ)||עוגן=תוספת 1 פרט צ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בועיינה–נוג׳ידאת''' (לשעבר: בועיינה) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קד|כפרט (קד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5015.pdf|ק״ת תשמ״ז, 649}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5319.pdf|תשנ״א, 391}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5886.pdf|תשנ״ח, 508}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 85}})}}

{{ח:סעיף*|(צא)||עוגן=תוספת 1 פרט צא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כוכב יאיר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלג|כפרט (קלג) בצו המועצות המקומיות}}}}{{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5037.pdf|ק״ת תשמ״ז, 1027}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6231.pdf|תשס״ג, 605}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6835.pdf|תש״ע, 254}})}}

{{ח:סעיף*|(צב)||עוגן=תוספת 1 פרט צב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית טובא–זנגריה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכו|כפרט (קכו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5117.pdf|ק״ת תשמ״ח, 936}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 179}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7160.pdf|תשע״ב, 1661}})}}

{{ח:סעיף*|(צג)||עוגן=תוספת 1 פרט צג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית זמר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכא|כפרט (קכא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5128.pdf|ק״ת תשמ״ח, 1070}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5185.pdf|תשמ״ט, 795}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf|תש״ע, 1007}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7176.pdf|תשע״ג, 155}})}}

{{ח:סעיף*|(צד)||עוגן=תוספת 1 פרט צד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ג׳דיידה–מכר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קיב|כפרט (קיב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|ק״ת תשמ״ט, 972}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 68}})}}

{{ח:סעיף*|(צה)||עוגן=תוספת 1 פרט צה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אבו סנאן–כפר יאסיף''' – הצו בוטל בבג״ץ 590/89}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5193.pdf|ק״ת תשמ״ט, 975}}; בג״ץ 590/89; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5312.pdf|ק״ת תשנ״א, 263}})}}

{{ח:סעיף*|(צו)||עוגן=תוספת 1 פרט צו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית להבים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמב|כפרט (קמב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5206.pdf|ק״ת תשמ״ט, 1176}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5753.pdf|תשנ״ו, 909}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf|תשס״ה, 740}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6624.pdf|תשס״ח, 123}})}}

{{ח:סעיף*|(צז)||עוגן=תוספת 1 פרט צז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מכבים–רעות''' אוחדה לעיריית מודיעין–מכבים–רעות}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5266.pdf|ק״ת תש״ן, 608}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf|תשנ״ד, 603}}; ס״ח תשס״ג, 522; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf|ק״ת תש״ע, 748}})}}

{{ח:סעיף*|(צח)||עוגן=תוספת 1 פרט צח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ביר אל־מכסור''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קז|כפרט (קז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5267.pdf|ק״ת תש״ן, 619}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5468.pdf|תשנ״ב, 1471}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 51}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7590.pdf|תשע״ו, 409}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7698.pdf|1722}})}}

{{ח:סעיף*|(צט)||עוגן=תוספת 1 פרט צט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית יאנוח{{מוקטן|–}}ג׳ת''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכח|כפרט (קכח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf|ק״ת תש״ן, 959}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5343.pdf|תשנ״א, 766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7241.pdf|תשע״ג, 1056}})}}

{{ח:סעיף*|(ק)||עוגן=תוספת 1 פרט ק}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כסרא–סמיע''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלה|כפרט (קלה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5285.pdf|ק״ת תש״ן, 959}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5343.pdf|תשנ״א, 766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 86}})}}

{{ח:סעיף*|(קא)||עוגן=תוספת 1 פרט קא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית עילוט''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנט|כפרט (קנט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5362.pdf|ק״ת תשנ״א, 932}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7241.pdf|תשע״ג, 1057}})}}

{{ח:סעיף*|(קב)||עוגן=תוספת 1 פרט קב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית סאג׳ור''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנה|כפרט (קנה) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5430.pdf|ק״ת תשנ״ב, 904}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 180}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7172.pdf|תשע״ג, 91}})}}

{{ח:סעיף*|(קג)||עוגן=תוספת 1 פרט קג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חצרות יסף''' – אוחדה למועצה אזורית מטה אשר}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5446.pdf|ק״ת תשנ״ב, 1117}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5807.pdf|תשנ״ז, 348}})}}

{{ח:סעיף*|(קד)||עוגן=תוספת 1 פרט קד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קציר–חריש''' (לשעבר: טל–עירון) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכה|כפרט (קכה) בצו המועצות המקומיות}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5454.pdf|ק״ת תשנ״ב, 1216}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5778.pdf|תשנ״ו, 1494}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6528.pdf|תשס״ז, 173}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6830.pdf|תש״ע, 142}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7138.pdf|תשע״ב, 1380א}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7154.pdf|1602}})}}

{{ח:סעיף*|(קה)||עוגן=תוספת 1 פרט קה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אבו גוש''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט צט|כפרט (צט) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf|ק״ת תשנ״ג, 175}})}}

{{ח:סעיף*|(קו)||עוגן=תוספת 1 פרט קו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית קרית יערים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסז|כפרט (קסז) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf|ק״ת תשנ״ג, 177}})}}

{{ח:סעיף*|(קז)||עוגן=תוספת 1 פרט קז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כפר ורדים''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלח|כפרט (קלח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5526.pdf|ק״ת תשנ״ג, 878}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5539.pdf|1057}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5729.pdf|תשנ״ו, 410}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1066}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7138.pdf|תשע״ב, 1381א}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7154.pdf|1602}})}}

{{ח:סעיף*|(קח)||עוגן=תוספת 1 פרט קח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שהם''' (שוהם) – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעד|כפרט (קעד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5541.pdf|ק״ת תשנ״ג, 1091}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf|תשנ״ד, 244}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf|תשס״ו, 782}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6835.pdf|תש״ע, 254}})}}

{{ח:סעיף*|(קט)||עוגן=תוספת 1 פרט קט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מודיעין''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf|ק״ת תשנ״ד, 598}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6133.pdf|תשס״ב, 108}})}}

{{ח:סעיף*|(קי)||עוגן=תוספת 1 פרט קי}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית אלעד''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5660.pdf|ק״ת תשנ״ה, 715}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1071}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/laws/law-6627.pdf|תשס״ח, 181}})}}

{{ח:סעיף*|(קיא)||עוגן=תוספת 1 פרט קיא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית חורה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכג|כפרט (קכג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 881}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6507.pdf|תשס״ו, 1073}})}}

{{ח:סעיף*|(קיב)||עוגן=תוספת 1 פרט קיב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית לקיה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמג|כפרט (קמג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 882}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7310.pdf|תשע״ד, 287}})}}

{{ח:סעיף*|(קיג)||עוגן=תוספת 1 פרט קיג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית ערערה בנגב''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קסד|כפרט (קסד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 883}})}}

{{ח:סעיף*|(קיד)||עוגן=תוספת 1 פרט קיד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כסיפה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלד|כפרט (קלד) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 884}})}}

{{ח:סעיף*|(קטו)||עוגן=תוספת 1 פרט קטו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית שגב שלום''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קעג|כפרט (קעג) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5751.pdf|ק״ת תשנ״ו, 885}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6004.pdf|תש״ס, 67}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7456.pdf|תשע״ה, 406}})}}

{{ח:סעיף*|(קטז)||עוגן=תוספת 1 פרט קטז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מזרעה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קמח|כפרט (קמח) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5755.pdf|ק״ת תשנ״ו, 925}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6434.pdf|תשס״ו, 79}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 72}})}}

{{ח:סעיף*|(קיז)||עוגן=תוספת 1 פרט קיז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית זרזיר''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קכב|כפרט (קכב) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5755.pdf|ק״ת תשנ״ו, 927}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6196.pdf|תשס״ב, 1337}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7222.pdf|תשע״ג, 753}})}}

{{ח:סעיף*|(קיח)||עוגן=תוספת 1 פרט קיח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית כעביה–טבאש–חג׳אג׳רה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קלו|כפרט (קלו) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5755.pdf|ק״ת תשנ״ו, 928}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7171.pdf|תשע״ג, 54}})}}

{{ח:סעיף*|(קיט)||עוגן=תוספת 1 פרט קיט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית בסמ״ה''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קי|כפרט (קי) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5797.pdf|ק״ת תשנ״ז, 163}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 786}})}}

{{ח:סעיף*|(קכ)||עוגן=תוספת 1 פרט קכ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות#תוספת 1 פרט קנא|כפרט (קנא) בצו המועצות המקומיות}}}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5797.pdf|ק״ת תשנ״ז, 165}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6397.pdf|תשס״ה, 789}})}}

{{ח:סעיף*|(קכא)||עוגן=תוספת 1 פרט קכא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''המועצה המקומית צורן''' – אוחדה למועצה מקומית קדימה–צורן}} {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5857.pdf|ק״ת תשנ״ח, 18}}; ס״ח תשס״ג, 522; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6893.pdf|ק״ת תש״ע, 1142}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה עד חמישית|תיקון: תשכ״ב־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 2|התוספות השניה עד החמישית לצו (א)}} יהיו התוספות השניה עד החמישית גם לצו זה.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיון תשי״ג (18 במאי 1953)}}
* '''ישראל רוקח'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>96ezvzimax6lqsbq1gg2dojce7dol7v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לשכת עורכי הדין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295142</id>
    <revision>
      <id>2937134</id>
      <parentid>2935166</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T12:45:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 46</comment>
      <origin>2937134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="211097" sha1="78rotynmd8ip45avo5osssdy5wkw5m2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לשכת עורכי הדין, תשכ&quot;א-1961

&lt;מאגר 2000798 תיקון 2215003 תקן 148084 קוד a163Y00000DuD1VQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2069889 --&gt; ''פקודת עורכי הדין:'' ((חא&quot;י כרך א', פרק ב', עמ' 3|פקודת עורכי הדין|0:563181)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1934, תוס' 1, 198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)); ((1935, תוס' 1, 135|תיקון|0:561013)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 3|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)). &lt;!-- 2000959 --&gt; ''פקודת עורכי-הדין, 1938:'' ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 75|פקודת עורכי-הדין|0:561334)); ((1939, תוס' 1, 141|תקון|0:561511)); ((1941, תוס' 1, 67|תקון|0:561743)); ((1945, תוס' 1, 17|תיקון|0:562099)); ((1946, תוס' 1, 223|תיקון|0:562399)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 167|תיקון|0:312741)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 14|תיקון|1:209051)); ((תשכ&quot;א, 2|תיקון מס' 3|4:209050)). &lt;!-- 2000876 --&gt; ''פקודת המועצה המשפטית, 1938:'' ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 86|פקודת המועצה המשפטית|0:561337)); ((1945, תוס' 1, 14|תיקון|0:562097)); ((1947, תוס' 1, 153|תיקון|0:562547)); ((ס&quot;ח תש&quot;י, 151|הוראת שעה|1:208558)); ((תשי&quot;ז, 17|תיקון|3:208559)). &lt;!-- 2001339 --&gt; ''פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות):'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק ק&quot;ט, עמ' 1011|פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות)|0:563488)); ((ע&quot;ר 1939, תוס' 1, 27|תיקון|0:561414)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 178|חוק לשכת עורכי הדין|4:209049)); ((תשכ&quot;ב, 15|תיקון|5:209048)); ((תשכ&quot;ג, 66|תיקון מס' 2|5:209047)), ((145|תיקון מס' 3|5:209046)); ((תשכ&quot;ה, 25|תיקון מס' 4|5:209045)); ((תשכ&quot;ח, 12|תיקון מס' 5|6:209044)); ((תשל&quot;א, 178|תיקון מס' 6|7:210206)), ((180|תיקון מס' 7|7:209043)); ((תשל&quot;ב, 36|תיקון מס' 8|7:209042)); ((תשל&quot;ה, 79|הוראת שעה|8:209041)); ((תשל&quot;ו, 98|הוראת שעה מס' 2|8:209040)), ((126|תיקון מס' 9|8:209039)); ((תשל&quot;ז, 7|תיקון מס' 10|8:209038)); ((תשל&quot;ח, 198|תיקון מס' 11|9:209037)); ((תש&quot;ם, 108|תיקון מס' 12|9:209036)), ((110|תיקון מס' 13|9:209035)); ((תשמ&quot;ג, 120|התמחות (הוראת שעה)|10:209740)); ((תשמ&quot;ד, 12|ת&quot;ט|ec:10:317398)); ((תשמ&quot;ה, 197|תיקון מס' 14|11:210436)); ((תשמ&quot;ז, 36|תיקון מס' 15|11:210543)); ((תשמ&quot;ט, 64|תיקון מס' 16|12:210691)); ((תש&quot;ן, 119|תיקון מס' 17|12:210783)); ((תשנ&quot;א, 112|הוראת שעה|12:211720)), ((172|תיקון מס' 18 (המשך הרפורמה בהשכלה הגבוהה)|12:210857)); ((תשנ&quot;ב, 72|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|12:211794)); ((תשנ&quot;ג, 20|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 82|התמחות (הוראת שעה)|13:211051)), ((272|תיקון מס' 21|13:210984)), ((272|תיקון מס' 22|13:210964)), ((364|תיקון מס' 23|13:211069)); ((תשנ&quot;ה, 162|מועד הבחירות ובחינות התמחות (הוראות שעה)|13:211350)), ((189|תיקון מס' 24|13:211162)); ((תשנ&quot;ח, 176|תיקון מס' 25|14:211483)); ((תש&quot;ס, 134|תיקון מס' 26|15:300208)), ((182|חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה)|15:300210)); ((תשס&quot;ב, 96|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ג, 384|תיקון מס' 29|16:299788)); ((תשס&quot;ד, 327|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)); ((תשס&quot;ה, 745|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ח, 595|תיקון מס' 32|17:300909)); ((תשס&quot;ט, 149|תיקון מס' 32 (תיקון)|18:301056)), ((172|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 248|תיקון מס' 34|18:301034)); ((תשע&quot;א, 353|תיקון מס' 35|18:301249)), ((933|תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל|18:301265)); ((תשע&quot;ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע&quot;ו, 662|תיקון מס' 38|20:324297)); ((תשע&quot;ז, 1115|תיקון מס' 39|20:390422)), ((1199|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשפ&quot;ד, 504|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4118503)), ((540|תיקון מס' 42|25:4165880)), ((746|תיקון מס' 43|25:4267685)), ((1382|תיקון מס' 44|25:4769232)); ((תשפ&quot;ה, 242|תיקון מס' 45|25:5566966)), ((658|תיקון מס' 46)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 2924|צו לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת הוראת השעה והארכת התקופה הקובעת)|11359)).

__TOC__

== פרק ראשון: הלשכה ותפקידיה ==

@ 1. הקמת הלשכה (תיקון: תשע&quot;ו)
: מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן - הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין, וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

@ 2. תפקידי הלשכה (תיקון: תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע)
: הלשכה -
: (1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
: (2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
: (2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי [[פרק שמיני א']];
: (3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;
: (4) תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;
: הכל בהתאם לחוק זה.

@ 3. פעולות הלשכה שברשות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ו)
: הלשכה רשאית, בין השאר -
: (1) לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) לשמש בורר ולמנות בוררים;
: (3א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;
: (3ב) לעסוק בהליכי גישור;
: (3ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;
: (3ד) לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;
: (4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
: (5) לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
: (5א) לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;
: (6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;
: (7) לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

@ 4. הלשכה - תאגיד
: הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

@ 4א. מקום מושב הלשכה (תיקון: תשכ&quot;ח)
: מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.

@ 5. הלשכה - גוף מבוקר
: הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.

== פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה (תיקון: תשע&quot;ו) ==

=== סימן א': מוסדות הלשכה (תיקון: תשע&quot;ו) ===

@ 6. מוסדות הלשכה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: אלה מוסדות הלשכה:
: (1) ראש הלשכה;
: (2) המועצה הארצית;
: (3) (((נמחקה);))
: (4) הועדים המחוזיים;
: (5) בית דין משמעתי ארצי;
: (6) בתי דין משמעתיים מחוזיים;
: (7) (((נמחקה);))
: (8) ועדת אתיקה ארצית;
: (9) ועדות אתיקה מחוזיות.

@ 6א. סייג לכהונה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ו)
: כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

@ 7. (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ה-2) : (((בוטל).))

@ 8. ראש הלשכה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ו)
: (א) ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.
: (ב)(1) לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;
:: (2) לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.
: (ג) ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור [[בסעיף 19ב(א)]], וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.

@ 8א. ממלא מקום ראש הלשכה (תיקון: תשל&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
: (ב) נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

@ 8ב. בחירת ראש לשכה בידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-2)
: (א) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
: (א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.
: (א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ־90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות [[סעיף 8]].
: (ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

@ 8ג. העברת ראש הלשכה מכהונתו (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.
: (ב) הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתוך שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.
: (ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

@ 9. המועצה הארצית (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:
:: (1) ראש הלשכה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
:: (3) פרקליט המדינה;
:: (4) הפרקליט הצבאי הראשי;
:: (5) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
:: (6) שני חברים מכל מחוז, שהם יושב־ראש הועד המחוזי וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה -
:: (1) תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;
:: (2) תקבע, מדי שנה, את אלה:
::: (א) התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות [[סעיף 95]] ודרך ביצועו;
::: (ב) תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;
:: (3) תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;
:: (4) תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;
:: (5) תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;
:: (6) תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.
: (ד) כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.
: (ה) לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם -
:: (1) המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;
:: (2) החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.
: (ו) המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:
:: (1) ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי [[סעיפים 27]], [[29]], [[30]], [[34]], [[35(ב)]] [[ו-44]], וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;
:: (2) ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי [[סעיפים 84(ב)]] [[ו-89]];
:: (3) ועדת ביקורת כאמור [[בסעיף 10א]] ([[בפרק זה]] - ועדת הביקורת);
:: (4) ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי [[סעיפים 48 עד 52ב]];
:: (5) ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי [[פרק שמיני א']];
:: (6) ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי [[סעיף 93]], בהכנת התקציב השנתי לפי [[סעיף 95]] ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.
: (ז)(1) מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים.
:: (2) ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

@ 9א. מילוי מקום שהתפנה במועצה הארצית (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ס, תשס&quot;ג)
: (א) מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח [[סעיף 9(א)(5)]] או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי [[אותו סעיף]], יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.
: (ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב־ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
: (ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.
: (ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור [[בסעיף 9(א)(6)]] ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.
: (ה) (((בוטל).))

@ 9ב. הפסקת הכהונה עקב היעדרות מישיבות המועצה (תיקון: תש&quot;ם, תשע&quot;ו)
: (א) חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.
: (ב) תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי -
:: (1) המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה:
:: (2) יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.
: (ג) ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.
: (ד) לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.
: (ה) יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא־הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.
: (ו) חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה [[בסעיף 9א(א)]], ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.
: (ז) חבר מועצה יחדל לכהן כחבר המועצה אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות [[סעיף 9א]], בשינויים המחויבים.

@ 10. תקופת כהונה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז, תשע&quot;ו)
: תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין; תקופת כהונתם של חברי הוועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

@ 10א. ועדת הביקורת (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ועדת הביקורת -
:: (1) תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;
:: (2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;
:: (3) תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;
:: (4) תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים;
:: (5) תקבע הסדרים לעניין אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולה ולעניין ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.
: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידיו או על ידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.
: (ג) כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.
: (ד) המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.
: (ה) הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.
: (ו) ועדת הביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה, לפחות אחת לשנה.

@ 10ב. סמכות שר המשפטים להורות על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) נוכח שר המשפטים כי ראש הלשכה או המועצה הארצית, לרבות ועדה מוועדותיה שמונתה לפי [[סעיף 9(ו)]], נמנעים ממילוי חובה או מביצוע תפקיד שהוטלו עליהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את התפקיד, בתוך הזמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים, מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.

@ 10ג. סמכות שר המשפטים להורות על בחירות חדשות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) נוכח שר המשפטים כי תפקודה של הלשכה נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר בשל כך שהמועצה הארצית או ראש הלשכה אינם ממלאים את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שניתנה למועצה הארצית ולראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, להורות על בחירת מועצה ארצית חדשה או ראש לשכה חדש, או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות.
: (ב) שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו את תפקידיהם בתוך תקופה שיקבע, יפעיל את סמכותו האמורה.
: (ג) הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יתקיימו בחירות למועצה הארצית, ועל בחירת המועצה הארצית החדשה יחולו הוראות [[סעיף 9(א)]], בשינויים המחויבים; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות [[סעיף 8(א) ו-(ב)]] על בחירת ראש הלשכה החדש.

@ 10ד. חובת הגשת דוח על תרומות והוצאות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מועמד לתפקיד ראש הלשכה, רשימות מועמדים למועצה הארצית, מועמד לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי ורשימת מועמדים לוועד מחוזי יגישו ליושב ראש הוועדה האחראית, בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה, לבחירות למוסדות אלה (בסעיף זה - ועדת הבחירות), דוח הכולל פרטים אלה (בסעיף זה - הדוח), לא יאוחר מהיום העשירי שלפני יום הבחירות:
:: (1) רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד לראש הלשכה, מועמד ליושב ראש ועד מחוזי, רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך 90 הימים שלפני יום הגשת הדוח, ובתרומה שסכומה עולה על 50,000 שקלים חדשים - במשך השנה שלפני יום הגשת הדוח, בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים עליו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ-1,000 שקלים חדשים;
:: (2) סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד יום הגשת הדוח;
:: לעניין זה, &quot;תרומה&quot; ו&quot;הוצאה&quot; - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.
: (ב) הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד לתפקיד יושב ראש ועדת מחוזי, ולעניין רשימת מועמדים למועצה הארצית או רשימת מועמדים לוועד מחוזי - בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף קטן זה - מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה שבראשה הוא עומד.
: (ג) ועדת הבחירות תפרסם את הדוח באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון, לא יאוחר מהיום השביעי שלפני יום הבחירות.
: (ד) הדוח המעודכן עד ל-14 ימים לאחר יום הבחירות (בסעיף זה - הדוח הסופי) יוגש, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לוועדת הבחירות ולרואה החשבון המבקר של הלשכה, לא יאוחר מ-28 ימים לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון לא יאוחר משבועיים לאחר הגשת הדוח הסופי; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, שיתפרסם לראשונה לאחר יום הבחירות.
: (ה) מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א), ינהלו תרומות שקיבלו כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוצאות שהוציאו למימון התמודדתם בבחירות בחשבון בנק נפרד, ולפי הנחיות שקבעה המועצה הארצית לעניין ניהול מערכת חשבונות.
: (ו) חשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ה) ומערכת החשבונות של מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו לביקורת של רואה החשבון המבקר של הלשכה; במסגרת הביקורת, רשאי רואה החשבון המבקר לדרוש ממועמד, מרשימת מועמדים או מהבנק שבו מתנהל החשבון, מידע על פרטי פעולותיהם של המועמד או של רשימת המועמדים.
: (ז) בתוך 12 שבועות ממועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף קטן (ד), ימסור רואה החשבון המבקר של הלשכה דוח ביקורת על הדוחות הסופיים שנמסרו לו על ידי המועמדים ורשימות המועמדים, לשר המשפטים, לראש הלשכה, למועצה הארצית ולכל אחד מהמועמדים ורשימות המועמדים (בסעיף זה - דוח ביקורת); דוח הביקורת יפורסם באתר האינטרנט של הלשכה לא יאוחר משבוע לאחר הגשתו.
: (ח) מצא רואה החשבון המבקר חוסר התאמה, אי-סדרים או העדר דיווח בדוח הסופי שהוגש לו על ידי מועמד או רשימת מועמדים, יעביר את דוח הביקורת לבחינה של ועדת האתיקה הארצית.
: (ט) מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לוועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים או רשימות מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.
: (י) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.

@ 11. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 11א. (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 11ב. ניהול ישיבות המועצה הארצית וקביעת סדר היום (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ו)
: (א) יושב ראש המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות המועצה הארצית ויקבע את סדר יומו.
: (ב) ביקשו שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.
: (ג) המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.
: (ד) החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.
: (ה) חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, &quot;עניין אישי&quot; - כפי שייקבע בכללים.

@ 12. מחוזות לשכת עורכי הדין (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה-2, תש&quot;ס, תשע&quot;ו)
: (א) ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:
:: (1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;
:: (2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו;
:: (3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;
:: (4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;
:: (5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;
:: (6) מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.
: (ב) הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
: (ג) החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.
: (ד) החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור [[בסעיף 15]], מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור [[בסעיף 18ב(ב)]] ומינוי פרקליט כאמור [[בסעיף 18ג]], באותו מחוז.

@ 12א. רישום חברי הלשכה במחוזות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.
: (ב) הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות), התשס״ב–2002]].))

@ 13. הרכב של ועד מחוזי (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ז, תש&quot;ס, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ה)
: (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.
: (ב) יושב־ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
: (ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
: (ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
: (ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
: (ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
: (ז) ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:
:: (1) הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;
:: (2) קיום השתלמויות וימי עיון בתחומי המחוז לחברי המחוז;
:: (3) קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;
:: (4) קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי [[סעיף 95]].
::: (((החל משנת 2026):)) קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי [[סעיף 95(ב)(1)(ב)]].
: (ז1) (((החל משנת 2026):)) על אף האמור בסעיף קטן (ז) רישה, ועד מחוזי לא יהיה כפוף למועצה הארצית בנוגע לסמכויותיו לפי פסקאות (2) ו-(4) לאותו סעיף קטן בעניינים האלה:
:: (1) קביעת דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים לפי [[סעיף 93(א)(5)]] או שימוש בהם;
:: (2) שימוש בדמי חבר לפי [[סעיף 95(ב)(1)(ב)]], ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בביצוע תפקידיו של ועד מחוזי מכוח [[סעיף 2]].
: (ח) ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.
: (ט) המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

@ 14. בית הדין המשמעתי הארצי (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות [[סעיף 18ד]] ([[בפרק זה]] - ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.
: (ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

@ 15. בתי הדין המשמעתיים המחוזיים (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.
: (ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

@ 16. כשירות לכהונה כחבר בית דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח)
: (א) כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי -
:: (1) מי שהורשע בבית משפט או בבית־דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;
:: (2) מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.
: (ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

@ 17. תום כהונת חברי בתי הדין המשמעתיים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח)
: (א) תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.
: (ב) חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.
: (ג) (((בוטל).))

@ 17א. פקיעת כהונת חברי בית־דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח)
: כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
: (2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;
: (3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית־דין משמעתי לפי [[סעיף 16]];
: (4) חדל להיות חבר הלשכה.
: (5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

@ 17א1. השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי (תיקון: תשס&quot;ח)
: הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

@ 17ב. חילופי חברים בבית דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח)
: התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.

@ 18. יושב ראש, סגנים והרכב (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח)
: (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).
: (ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
: (ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
: (ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

@ 18א. (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 18ב. ועדות האתיקה (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ד-3)
: (א) בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:
:: (1) חברי הלשכה שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 16(א)(1) או (2)]];
:: (2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
: (ב) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:
:: (1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 16(א)(1) או (2)]];
:: (2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
: (ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה - ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור [[בסעיף 52ב]];
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.
: (ד)(1) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;
:: (2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ־11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
: (ה) המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו ומבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
: (ו) חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
: (ז) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
:: (2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו כהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;
:: (3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
: (ח) ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

@ 18ג. הפרקליטים (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור [[בסעיף 16(א)]] והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
: (ב) הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.
: (ג) הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010]].))
: (ד) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד בלשכה ובין אם לאו.

@ 18ד. ועדת המינויים (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: (א) ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:
:: (1) שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
:: (3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
:: (4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
::: (א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה, ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם [[בסימן ב']] - שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
::: (ב) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה - שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.
: (ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) - מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור [[בסעיף 16(א)]].
: (ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

@ 19. סדרי העבודה של המוסדות
: מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.

=== סימן ב': בעלי תפקידים בלשכה (תיקון: תשע&quot;ו) ===

@ 19א. מינוי המנהל הכללי, תקופת כהונתו והעברה מכהונה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ללשכה יהיה מנהל כללי, שתמנה המועצה הארצית לפי הצעת ראש הלשכה מבין מועמדים שיומלצו בידי ועדת איתור; ועדת האיתור תורכב מראש הלשכה או נציג מטעמו שיכהן כיושב ראש ועדת האיתור, ומשני חברים נוספים שתבחר המועצה הארצית.
: (ב) המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.
: (ג) המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ד) חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 19ב. תפקיד המנהל הכללי וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני הלשכה, בהתאם להנחיות ראש הלשכה בכפוף להחלטות המועצה הארצית כאמור [[בסעיף 8(ג)]], ויהיו נתונות לו הסמכויות הנדרשות לשם כך, לרבות הסמכות לנהל את כלל העובדים בלשכה בתיאום עם הוועדים המחוזיים.
: (ב) המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט הסמכויות לפי [[סעיפים 40(א)]], [[69(ג)]] [[ו-93(ב)]], בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;
:: (2) המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.

@ 19ג. חובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) המנהל הכללי יודיע לראש הלשכה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בלשכה הנוגע לתפקידיה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה הארצית לפי סמכותה, יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית ויביא לפניה את ההודעה.
: (ב) המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.

@ 19ד. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ללשכה יהיה רואה חשבון מבקר, שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.
: (ב) רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
: (ג) המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ד) רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ושל התאגידים שבשליטתה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה - פעולת ביקורת).
: (ה) רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי-תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי-תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.
: (ו) בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית חלפו חמש שנים מהמועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.
: (ז) נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תודיע לרואה החשבון המבקר בלא דיחוי כי עליו לפעול להפסקת יחסי התלות לאלתר; לא פסקו יחסי התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבה תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.
: (ח) רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.
: (ט) רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יב); המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
: (י) רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף האמור בכל דין, ידיעות על ענייני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.
: (יא) נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית; מצא רואה החשבון המבקר כי הליקויים המהותיים לא תוקנו בתוך שנה, ידווח על כך לשר המשפטים.
: (יב) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (יא), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.
: (יג) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

@ 19ה. יועץ משפטי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ללשכה יהיה יועץ משפטי שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.
: (ב) היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
: (ג) המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ד) לא יכהן כיועץ משפטי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כפי שייקבע בכללים.

@ 19ו. מבקר פנימי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ללשכה יהיה מבקר פנימי, שיהיה עובד הלשכה ותמנה המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.
: (ב) לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כפי שייקבע בכללים.
: (ג) המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
: (ד) המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.
: (ה) המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.
: (ו) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי [[סעיף 10א(א)(4)]]; ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.
: (ז) המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.
: (ח) לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי [[סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]] (בסעיף זה - חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.
: (ט) הוראות [[חוק הביקורת הפנימית]] יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.
: (י) המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.
: (יא) המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
: (יב)(1) המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
:: (2) מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

@ 19ז. סייג למינוי ולמתן שירות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא ימונה למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי (בחוק זה - בעל תפקיד), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כבעל תפקיד, לפי העניין, ולא תלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, לפי העניין.
: (ב) לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ משפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף, האמור בסעיף קטן (א).

@ 19ח. הפסקת כהונה בשל הרשעה (תיקון: תשע&quot;ו)
: על אף האמור [[בסעיפים 19א(ג)]], [[19ד(ג)]], [[19ה(ג)]] [[ו-19ו(ח)]], בעל תפקיד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור [[בסעיף 19ז]], ולעניין חברה או שותפות - גם אם הורשע בעל מניה או שותף בעבירה כאמור.

@ 19ט. השעיה מכהונה (תיקון: תשע&quot;ו)
: הוגשו נגד בעל תפקיד, ולעניין חברה או שותפות - גם נגד בעל מניה או שותף, כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור [[בסעיף 19ז(א)]], יושעה בעל התפקיד מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.

@ 19י. הוראות לעניין עובד בחברה או בשותפות שהיא רואה חשבון מבקר או יועץ משפטי של הלשכה (תיקון: תשע&quot;ו)
: התקיימו ברואה חשבון או בעורך דין שמועסק על ידי חברה או שותפות הוראות [[סעיף 19ז(א)]], ויש לו השפעה של ממש על השירות שהחברה או השותפות אמורים לתת ללשכה כרואה חשבון מבקר או כיועץ המשפטי שלה, לא ייתן אותו אדם כל שירות במסגרת פעילותה של החברה או השותפות כרואה החשבון המבקר או כיועץ המשפטי של הלשכה, ויחולו עליו הוראות גם [[סעיפים 19ח]] [[ו-19ט]], בשינויים המחויבים.

== פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו ==

@ 20. ייחוד פעולות המקצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
: (1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
: (2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני -
::: משרד ההוצאה לפועל;
::: לשכת רישום הקרקעות;
::: הפקיד המוסמך לענין [[פרק ו לחוק המקרקעין|חוק בתים משותפים, תשי&quot;ג-1952]];
::: רשם החברות;
::: רשם השותפויות;
::: רשם האגודות השיתופיות;
::: רשם הפטנטים והמדגמים;
::: הרשם כהגדרתו [[בחוק העיצובים, התשע&quot;ז-2017]];
::: רשם סימני המסחר;
::: פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]];
::: המנהל לענין [[חוק מס שבח מקרקעין, תש&quot;ט-1949]];
::: מנהל מס עזבון לענין [[חוק מס עזבון, תש&quot;ט-1949]];
: (3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
: (4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

@ 21. שמירת הוראות (תיקון: תשמ&quot;ה)
: הוראות [[סעיף 20]] אינן פוגעות באלה:
: (1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;
: (2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;
: (3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות [[סעיף 236 לפקודת מס הכנסה]];
: (4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי [[חוק הפטנטים|פקודת הפטנטים והמדגמים]] ולפי [[פקודת סימני המסחר, 1938]];
: (5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;
: (6) ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;
: (7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;
: (8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

@ 22. זכות ייצוג על ידי עורך דין
: אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.

@ 23. סניגור־חוץ במקרים מיוחדים (תיקון: תשכ&quot;ח)
: אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי [[חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש&quot;י-1950]], או לפי [[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש&quot;י-1950]], או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין - בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור - בטל מינויו של הסניגור.

== פרק רביעי: הכשרה למקצוע ==

@ 24. הוראה כללית
: אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:
: (1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
: (2) עבר תקופת התמחות;
: (3) עמד בבחינות הלשכה,
: הכל לפי המפורט [[בפרק זה]].

@ 25. השכלה משפטית גבוהה (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשכ&quot;ח, תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-4)
: אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין [[סעיף 24]]:
: (1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם [[לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי&quot;ח-1958]];
: (2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי הממונה שמונה לפי [[סעיף 25ו(ב)]] כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי [[סעיף 25ו]]; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת הממונה האמור ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה בהתאם לאמות המידה כאמור;
: (2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי [[+|סעיף 25ד]] או לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);
: (3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;
: (4) (((נמחקה).))

@ 25א. (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 25ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 25ג. (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 25ד. (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 25ה. (תיקון: תשנ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 25ו. אמות מידה והשגה לעניין הכרה בהשכלה ובניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: (א) שר המשפטים ימנה ועדה שתקבע ותפרסם אמות מידה להכרה לפי [[סעיפים 25(2)]], [[35(ב)]] [[ו-38(א)]] (בסעיף זה - הוועדה), ואלה חבריה:
:: (1) עובד בכיר במשרד המשפטים - והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;
:: (3) חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שתחום התמחותו הוא משפטים.
: (ב) השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי [[סעיף 25(2)]].
: (ג) הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי [[סעיף 25(2)]] ועל החלטות הלשכה לפי [[סעיף 25ז]].

@ 25ז. הכרה בניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-4)
: הלשכה תכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין [[סעיפים 35(ב)]] [[ו-38(א)]], שהוכיח, להנחת דעתה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי [[סעיף 25ו(א)]], כי עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל בשנים שלגביהן מבוקשת ההכרה.

@ 26. תנאים לרישום מתמחה (תיקון: תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ג-2. תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: אלה רשאים להירשם כמתמחים:
: (1) מי שקיבל בפקולטה כאמור [[בסעיף 25(1)]] תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; בפסקה זו, &quot;פקולטה&quot; - לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה [[בסעיף 25(1)]];
: (2) בוגר כאמור [[בסעיף 25(2) או (2א)]] לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
: (3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(3)]], לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
: (4) (((נמחקה).))

@ 26א. תנאים חריגים לרישום מתמחה (תיקון: תשנ&quot;ד-2)
: על אף האמור [[בסעיף 26]] רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים [[בסעיף האמור]].
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024]].))

@ 27. סירוב הלשכה לרשום מתמחה (תיקון: תשס&quot;ה)
: הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי [[סעיף 26]], אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

@ 28. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 29. מאמנים (תיקון: תשל&quot;א-2, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2, תשע&quot;א)
: (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
:: (1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
:: (1א) שופט של בית דין לעבודה;
:: (2) שופט בית משפט שלום שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
:: (2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי [[הפרק הרביעי לפקודת התעבורה]], ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
:: (3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
:: (3א) רשם כהגדרתו [[בסעיף 52א(ב)]] שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;
:: (4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
:: (5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
::: ((פורסם [[צו לשכת עורכי הדין (תפקידי השירות המשפטי), תשכ&quot;ב-1962]].))
: (ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו־(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

@ 30. ביטול אישור (תיקון: תשל&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לו לפי [[סעיף 29(א)(4)]] וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור אם נתקיימה אחת מאלה:
: (1) הלשכה נוכחה, על פי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי [[סעיף 41ב]], ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;
: (2) החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

@ 31. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 32. מספר המתמחים
: מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.

@ 33. העסקת המתמחים
: לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.

@ 34. המשך התמחות אצל מאמן אחר
: מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.

@ 35. תקופת ההתמחות (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-3, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-2)
: (א) תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים.
: (ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי [[סעיף 25ז]] ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים - רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 36. (תיקון: תשכ&quot;ג-2) : (((בוטל).))

@ 37. ייצוג שולחי המאמן
: בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

@ 37א. בחינות בדיני ישראל (תיקון: תשכ&quot;ג-2)
: מי שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(3)]] חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.

@ 38. בחינות התמחות (תיקון: תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ג-2, תשמ&quot;ה, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ד-4)
: (א) בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי [[סעיף 25ז]] והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה, פטור מבחינה זו.
: (ב) מי שנרשם כמתמחה לפי [[סעיף 26(1)]] על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי [[סעיף 26(2) או (3)]] לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

@ 39. תכנית הבחינות וסדריהן (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו)
: תכנית הבחינות לפי [[הסעיפים 26(2)]], [[37א]], [[38]] [[ו־98ו(א)(3)]] וסדריהן, לרבות ערר על תוצאות הבחינות, ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962]].))

@ 40. ועדה בוחנת (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הבחינות לפי [[סעיף 38]] יהיו, אם הן נערכות בעל-פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
: (ב) הבחינות לפי [[סעיף 38]] ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה - ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:
:: (1) שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
:: (2) ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;
:: (3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], שתחום התמחותם הוא משפטים.
: (ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.
: (ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.
: (ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

@ 41. משמעת מקצועית של מועמדים
: בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות - גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[הסעיפים 62 עד 74]].

@ 41א. דין מתמחה כדין עובד (תיקון: תשל&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא־הגנה לישראל.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

@ 41ב. נציב הפיקוח על ההתמחות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה - הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה.
: (ב) הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו [[בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]], ותבורר בידו בהתאם להוראות [[החוק האמור]]; בסעיף זה, &quot;שופט&quot; - שופט או רשם כאמור [[בסעיף 29(א)(1) עד (3א)]].
: (ד) לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.
: (ה) לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח או לבירור התלונה, לפי העניין.
: (ו) מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.
: (ז) הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ו).
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי [[סעיף 30]] או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי [[סעיף 63]] או לפי כל דין.
: (ט) תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (י) שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.
: (יא) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

== פרק חמישי: חברות בלשכה ==

@ 42. הוראה כללית (תיקון: תשס&quot;ב)
: אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

@ 43. פרסום מוקדם והתנגדויות (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו [[בסעיף 98א]] יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

@ 44. סירוב הלשכה לקבל חבר (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו -
:: (1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
:: (2) אם נתגלו עובדות אחרות - בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי [[סעיף 43]], ובין בדרך אחרת - והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

@ 45. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 46. רישום בפנקס, תעודה ועיסוק במקצוע
: החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.

@ 47. ביטול חברות (תיקון: תשס&quot;ה)
: בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 70]].

@ 48. פקיעת חברות (תיקון: תשס&quot;ה)
: חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
: (1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
: (2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;
: (3) הוכרז פושט רגל;
: (4) נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.

@ 49. השעיית חברות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ה)
: חברותו של חבר הלשכה תושעה -
: (1) אם הוכרז בפסק דין פסול־דין מחמת מחלת נפש - כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין - כל עוד לא בוטלה ההחלטה;
: (2) אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה - למשך תקופת ההשעיה.

@ 50. שמירת מרות וזכויות (תיקון: תש&quot;ס)
: מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

@ 50א. חבר הלשכה שהושעה (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור [[בסעיף 52ב]], ככל שאין [[בסעיפים 59ד ו־97]] הוראות מיוחדות לענינו.

@ 51. חידוש חברות
: מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות [[הסעיפים 42 עד 47]], בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.

@ 52. סייג לחידוש חברות
: על אף האמור [[בסעיף 51]], מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.

@ 52א. הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;א)
: (א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין סעיף זה, &quot;שופט&quot; -
:: (1) שופט כמשמעותו [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:: (2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל;
:: (3) שופט כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, &quot;רשם&quot; -
:: (1) רשם לפי [[סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:: (2) רשם לפי [[סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (3) רשם לפי [[סעיף 2(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
: (ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הורשע&quot;, בעבירה פלילית - לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

@ 52ב. חברות מוגבלת (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין - אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה - רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת [[סעיף 60]] בשינויים אלה:
: (1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור [[בסעיף 96]];
: (2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה, למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי [[סעיף 18ב]];
: (3) אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

== פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת ==

@ 53. שמירת כבוד המקצוע
: עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

@ 53א. סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;א-2)
: עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

@ 53ב. סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:
:: (1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת;
:: (2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;בן משפחה מדרגה ראשונה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
::- &quot;שופט&quot; - לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי־מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;
::- &quot;הליך קשור&quot;, ביחס להליך קודם - ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

@ 54. החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט
: במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

@ 55. הסדרת פרסומת (תיקון: תש&quot;ס-2)
: (א) עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001]].))

@ 56. איסור שידול לשם השגת עבודה
: לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.

@ 57. שימוש בתארים
: עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר &quot;עורך דין&quot; או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.

@ 58. איסור שותפות (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ח, תשס&quot;ט-2)
: עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו [[בסעיף 98א]], ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - אם ברוטו ואם נטו - בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו, אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו [[בסעיף 98א]] ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.

@ 59. איסור העסקה (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, &quot;מרשם&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 98א]].

@ 59א. סייגים לעיסוק בחברת עורכי־דין (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט-2)
: (א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:
:: (1) החברה רשומה בישראל לפי [[חוק החברות|פקודת החברות]] ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;
:: (2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות [[חוק החברות#|בתוספת השניה לפקודת החברות]];
:: (3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם [[בסעיף 98א]].
: (ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

@ 59ב. שם החברה (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט-2)
: שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה.

@ 59ג. הגבלת שיתוף בהכנסות (תיקון: תשל&quot;ח, תשס&quot;ט-2)
: (א) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו עורך דין זר כהגדרתו [[בסעיף 98א]], או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.
: (ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

@ 59ד. איסור השתתפות למי שהושעה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
: (ב) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

@ 59ה. אחריות החברה בנזיקין (תיקון: תשל&quot;ח)
: לענין [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

@ 59ו. שמירת אחריות ודינים (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע -
:: (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
:: (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.
: (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

@ 60. עיסוק אחר (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
: (ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003]].))

@ 60א. חוות דעת מקדימה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
: (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.
: (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.

@ 61. עבירות משמעת (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: אלה עבירות משמעת:
: (1) הפרת הוראה מהוראות [[הסעיפים 53 עד 60]] או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;
: (2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי [[סעיף 109]] או לפי [[סעיף 98יג(3)]];
: (3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

@ 62. שיפוט בתי הדין המשמעתיים
: על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

@ 62א. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 63. הזכות להגיש קובלנה (תיקון: תשס&quot;ח)
: ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן - קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי [[פרק זה]].

@ 64. שיפוט מקומי (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.
: (ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.
: (ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.

@ 64א. אי־תלות (תיקון: תשס&quot;ח)
: במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין.

@ 65. סדרי הדין
: סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015]].))

@ 65א. פומביות הדיון (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי.
: (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
:: (1) לשם שמירה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
:: (2) לשם הגנה על המוסר;
:: (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו-2005]];
:: (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]];
:: (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי [[סעיף 377א לחוק העונשין]];
:: (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
:: (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
:: (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;
:: (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.
: (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
: (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
: (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום [[שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו־(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.
: (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
: (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות [[סעיפים 70]] [[ו־71]].

@ 66. סמכויות עזר (תיקון: תש&quot;ם-2)
: (א) [[+|סעיפים 9 עד 11]] [[ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1969]], יחולו בשינויים המחוייבים בבית הדין המשמעתי כאילו היה ועדת חקירה; אולם -
:: (1) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי [[-|סעיף 27(ב) האמור]] ישולמו מקופת הלשכה;
:: (2) הקנסות שיטיל בית הדין המשמעתי לפי [[-|סעיף 11 האמור]], יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.
: (ב) מי שלא התייצב בפני בית הדין המשמעתי אף על פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי־התייצבותו או כפיית התייצבותו.

@ 67. ראיות
: בית דין משמעתי רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט.

@ 67א. העברת תיקים ומסמכים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: ציווה בית משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי [[סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה]], על יושב ראש בית דין משמעתי להמציא תיק בית הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון.

@ 68. ענשים (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ז)
: אלה הענשים שבית דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת משמעת:
: (1) אזהרה;
: (2) נזיפה;
: (3) קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;
: (4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;
: (5) הוצאה מן הלשכה.

@ 68א. השעיה על תנאי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
: (ב) מי שנדון להשעיה על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר - תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי) - עבירת משמעת על פי חוק זה שקבע בית הדין בגזר הדין (להלן - עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.
: (ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה - מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית הדין המשמעתי לא הורה אחרת.

@ 68ב. הפעלת השעיה על תנאי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) מי שנדון להשעיה על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה על תנאי.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול להינתן בידי בית הדין המשמעתי שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן בידי הרכב אחר של בית הדין האמור.
: (ג) צו לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור; ערעור כאמור ניתן לכלול בערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת.
: (ד) לענין [[סעיף 69(ב)]] יראו את הצו שניתן על פי סעיף קטן (א) כהחלטה על השעיה.

@ 68ג. תקופת השעיה בזו אחר זו (תיקון: תשמ&quot;ז)
: מי שהוטל עליו עונש השעיה בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש השעיה על תנאי ישא את שתי תקופות ההשעיה בזו אחר זו, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי שהרשיעו בעבירה הנוספת, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.

@ 68ד. תחילת השעיה שהופעלה (תיקון: תשמ&quot;ז)
: מי שהופעלה נגדו השעיה על תנאי יתחיל לשאת בעונש ביום מתן הצו המפעיל, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי על יום התחלה אחר.

@ 68ה. השעיה חופפת (תיקון: תשמ&quot;ז)
: (א) מי שנידון במשפט אחד לענשי השעיה בשל עבירות שונות, ולא הורה בית הדין המשמעתי שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש ההשעיה של התקופה הארוכה ביותר.
: (ב) מי שנידון להשעיה ולפני שנשא את מלוא עונשו חזר ונידון להשעיה ובית הדין המשמעתי שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי ההשעיה, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש השעיה אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.

@ 69. החלטות אחרות של בית הדין (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס, תשע&quot;ו)
: (א) בית דין משמעתי רשאי -
:: (1) להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
:: (2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;
:: (3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת, בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
:: (4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;
:: (5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;
:: (5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;
:: (6) לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.
: (ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם.
: (ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות בפרסום מפרסומי הלשכה באתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי.
: (ד) בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.

@ 69א. החלטה ברוב (תיקון: תש&quot;ם-2)
: נחלקו דעות חברי בית הדין, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת - תכריע הדעה אשר, לדעת אב בית הדין, מקילה עם הנאשם; אולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, או מידת ההשעיה הזמנית, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש או מידת העונש או ההשעיה הזמנית החמורים ביותר כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

@ 69ב. העמדת פסק דין לעיון הציבור (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי [[סעיף 70 לחוק בתי המשפט]], יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא יועמד לעיון הציבור.
: (ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין.

@ 70. ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי (תיקון: תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח)
: על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי, וכן רשאים לערער ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים.

@ 71. ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ח)
: על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערער כאמור ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים.

@ 71א. סמכויות בית המשפט שלערעור (תיקון: תשס&quot;ח)
: בית המשפט שלערעור רשאי לתת כל החלטה שבית הדין המשמעתי היה מוסמך לתתה.

@ 72. דחיית הביצוע (תיקון: תש&quot;ם-2, תשס&quot;ח)
: (א) ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב רק בשל כך שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.
: (א1) בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור - בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים.
: (ב) פסק דין מרשיע שאין עליו עוד ערעור, רשאי בית הדין המשמעתי שהטיל את העונש, ואם היה ערעור - בית הדין המשמעתי או בית המשפט שהכריע בערעור, לדחות, מטעמים שיירשמו, את ביצועו, כולו או חלקו, למועד שיקבע, בתנאים שיקבע או ללא תנאים.
: (ג) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 70]] [[ו־71]].

@ 73. ערעור על פסק דין נגד מתלונן (תיקון: תשמ&quot;ז)
: פסק דין של בית דין משמעתי המחייב מתלונן בתשלום הוצאות לפי [[סעיף 69(א)(4) או (5)]] ניתן לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בענין אזרחי.

@ 74. ביצוע חיובים כספיים (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) חיוב של נאשם בתשלומים לפי [[סעיף 69(א)(2), (3) או (4)]], חיוב של מתלונן לפי [[סעיף 69(א)(5)]] וחיוב של הלשכה לפי [[סעיף 69(א)(5א)]] ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בענין אזרחי.
: (ב) חיוב המדינה לפי [[סעיף 69(א)(5א)]] יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בענין אזרחי נגד המדינה.

@ 75. הרשעה בפלילים
: עורך דין שהורשע בבית משפט או בית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים [[בסעיף 68]], אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.

@ 76. ערעור
: על החלטת בית דין משמעתי מחוזי לפי [[סעיף 75]] יחולו הוראות [[הסעיפים 70 עד 72]].

@ 77. הודעה על הרשעה בפלילים
: בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע עורך דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה.
: ((פורסם [[צו לשכת עורכי הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), תשכ&quot;ח-1967]].))

@ 78. השעיה זמנית (תיקון: תשכ&quot;ח, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי [[סעיף 75]]; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה הסופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
: (ג) עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו - רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב).
: (ד) החליט בית הדין על השעיה זמנית על־פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.
: (ה) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[הסעיפים 70]] [[ו־71]].
: (ו) ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.
: (ז) הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.

@ 79. מעמד היועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי להתייצב, לטעון, להביא ראיות ולחקור עדים בכל דיון לפי [[פרק זה]], אף אם לא היה קובל או מערער.
: (ב) בכל עת עד להכרעת הדין בבית דין משמעתי מחוזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים בשל עבירת משמעת של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו; הפסקת ההליכים תהיה בהודעה בכתב לקובל, ואם התחיל הדיון - גם לבית הדין המשמעתי; הוגשה הודעה כאמור יופסקו ההליכים, ומותר לחדשם משבוטלה ההודעה.

@ 80. דין משמעת ודין פלילי
: (א) דיון לפי [[פרק זה]], אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
: (ב) הואשם עורך דין בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני בית דין משמעתי לפי [[פרק זה]], רשאי בית הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.

== פרק שביעי: עניני שכר טרחה ==

@ 81. תעריף מינימלי (תיקון: תשכ&quot;ח, תשנ&quot;ג)
: המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם.
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס–2000]].))

@ 82. תעריף מקסימלי
: קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסויימים שיש לקבוע בעדם תעריף מקסימלי לשכר טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מקסימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסויים.
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977]].))
: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל״ז–1977]].))
: ((פורסמו [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל״ז–1977]].))

@ 83. אישור תעריפים
: תעריפי שכר טרחה לפי [[הסעיפים 81]] [[או 82]] טעונים אישור שר המשפטים.

@ 84. איסור שכר לפי תוצאות
: (א) לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
: (ב) התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.
: (ג) נקבע תעריף מקסימלי לשכר טרחתו של עורך דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר - אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.

@ 85. איסור שכר כולל
: לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר לבין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.

@ 86. הפרת [[סעיפים 82 - 85]] - עבירת משמעת (תיקון: תשנ&quot;ב)
: עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד [[לסעיפים 82 עד 85]], אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת [[הסעיפים 84]] [[או 85]] כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.

@ 87. החזרת שכר מופרז
: מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע לפי [[הסעיפים 82]], [[84]] [[או 86]] רשאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם.

@ 88. זכות עיכוב (תיקון: תשכ&quot;ח)
: להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.

@ 89. חוות דעת הלשכה בענין שכר טרחה
: הלשכה תחווה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.

== פרק שביעי א': ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;א) ==

@ 89א. מינוי ממונה (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) נפטר עורך דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו ([[בפרק זה]] - עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו - רשאי בית המשפט המחוזי ([[בפרק זה]] - בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם.
: (ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי.
: (ג) עורך הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.
: (ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.

@ 89ב. המינוי כללי או מסוייג (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) המינוי יכול שיהיה כללי לכל עניניו המקצועיים של עורך הדין, או מסוייג לסוגי ענינים או לענינים מסויימים.
: (ב) לא יתמנה ממונה לטפל בענין שהיה בטיפולו של עורך הדין אם הוא מייצג בו צד אחר בענין.

@ 89ג. תקופת המינוי (תיקון: תשל&quot;א)
: תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, לבקשת הועד המחוזי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר ממונה מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא הממונה רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט.

@ 89ד. מעמדו של נאמן (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) מנהל עזבונו של עורך הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן על רכושו (להלן - נאמן) שהוא עצמו עורך דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך הדין אלא אם נתמנה לממונה.
: (ב) נתמנה ממונה לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי הממונה מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך הדין, אם דרש זאת הממונה.

@ 89ה. סמכות הממונה (תיקון: תשל&quot;א)
: דינו של ממונה, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה:
: (1) ענין שבו יש לעורך דין אחר יפוי כוח מטעם הלקוח והממונה ידע על כך;
: (2) ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שהממונה יטפל בו.

@ 89ו. הודעה ללקוח (תיקון: תשל&quot;א)
: ממונה יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר ליום המינוי, ללקוחו של עורך הדין אשר בענינו הוסמך לטפל.

@ 89ז. הודעה לערכאה שיפוטית (תיקון: תשל&quot;א)
: ייצג עורך הדין בעל דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.

@ 89ח. שכר טרחה והוצאות (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה
: (ב) לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.

== פרק שביעי ב': קרן גמלאות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) ==

@ 89ט. (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 89י. (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 8יא. (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 89יב. (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 89יג. (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) : (((בוטל).))
@ 89יד. (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ס) : (((בוטל).))

== פרק שמיני: הוראות שונות ==

@ 90. סוד מקצועי
: דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.

@ 90א. שמירת חומר ארכיוני (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אבטחת מידע&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]];
::- &quot;חומר ארכיוני&quot; - כל מסמך העשוי לשמש ראיה, שנמצא בידי עורך דין בשל טיפולו בעניין לקוחו, בין שעורך הדין ערך אותו ובין שנמסר לו, ולמעט מסמך פנימי;
::- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מסמך&quot; - כל מידע כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או מתועד בכל צורה אחרת, ובכלל זה מסר אלקטרוני;
::- &quot;מסמך פנימי&quot; - מסמך ששימש את עורך הדין לצרכים פנימיים, ובכלל זה תרשומת של התייעצות, התכתבות פנימית וטיוטה, אשר לא נמסר לו בידי הלקוח, לא הוגש לבית משפט או לא נמסר ללקוח או לצד שלישי;
::- &quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].
: (ב) עורך הדין ישמור על חומר ארכיוני למשך שבע שנים מיום סיום טיפולו בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, לפי העניין (להלן - תקופת השמירה).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עורך דין ישמור על חומר ארכיוני שהוא מסמך המפורט [[בטור א' לתוספת השנייה]] לתקופה כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]], ובהתאם למפורט בו; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]], ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם יקבע תקופת שמירה שונה.
: (ה) היה החומר הארכיוני מסמך שאינו מסר אלקטרוני, רשאי עורך הדין לסרוק אותו ולבער את המסמך המקורי גם בתקופת השמירה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) המסמך נסרק ונשמר בהתאם להוראות לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שעניינן השימוש כראיה בהליכים משפטיים של מסמך סרוק שבוער מקורו, ובהתאם להוראות סעיף קטן (ו);
:: (2) המסמך אינו מסוג המסמכים שניתן להשתמש בהם בצורת מקור בלבד, לפי כל דין;
:: (3) המסמך אינו מסמך שלפי הוראת הלקוח, בכתב, על עורך הדין לשמור אותו במקורו.
: (ו) על שמירה של חומר ארכיוני שהוא מסר אלקטרוני, ובכלל זה העתק סרוק של מסמך שמקורו בוער כאמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות סעיף זה והוראות אלה:
:: (1) עורך הדין ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת המסר האלקטרוני בצורה הנאמנה למקור;
:: (2) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]], עורך הדין ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, לשם שמירה על אבטחת המידע, בשים לב לחלופות הטכנולוגיות הקיימות.
: (ז) בתום תקופת השמירה יהיה עורך הדין רשאי לבער את החומר הארכיוני.
: (ח) ביעור חומר ארכיוני כאמור בסעיף זה ייעשה באמצעים המקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, תוך שמירה על אבטחת מידע ופרטיות הלקוח, בהתאם להוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]].
: (ט) לקוח רשאי לבקש מעורך הדין לקבל לידיו את החומר הארכיוני בתקופת השמירה.
: (י) פורקה שותפות עורכי דין, יחולו הוראות סעיף זה, ממועד פירוקה ואילך, רק על עורך הדין שלידיו נמסר החומר הארכיוני אגב הפירוק.
: (יא) הוראות סעיף זה יחולו גם על הממונה על ענייניו המקצועיים של עורך דין כמשמעותו [[בסעיף 89א(א)]].
: (יב) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר;
:: (2) חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי חיקוק אחר.

@ 91. אישור של יפוי־כוח (תיקון: תשמ&quot;ז)
: יפוי־כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.

@ 92. העברת יפוי־כוח
: עורך דין שניתן לו יפוי־כוח לפעול בתחום הפעולות המפורשות [[בסעיף 20]] או לקבל כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך דין אחר לפעול במקומו.

@ 93. מימון פעולות הלשכה (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ה)
: (א)(1) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהתייעצות עם שר המשפטים, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות למימון תפקידי הלשכה לפי [[סעיף 2]] ופעולותיה לפי [[סעיף 3]]; החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
:: (2) דמי חבר ואגרות למימון ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי [[סעיף 2]] ופעולותיה לפי [[סעיף 3]] ובשים לב לכלל מקורות המימון העומדים לרשות הלשכה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, ורווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה.
:: (3) דמי חבר ואגרות יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק, לגיל ולעיסוק של עורך הדין, ובלבד שהמועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תחליט על שיעור מופחת של דמי חבר ואגרות שיוטלו על חייל בשירות מילואים פעיל כפי שיוגדר בהחלטתה.
:: (4) הלשכה רשאית לעשות שימוש בדמי החבר ובאגרות למימון גם לקיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין, ולשם כך היא רשאית להשתמש בסכום שאינו עולה על עשרה אחוזים מהתקציב שנקבע לפי [[סעיף 95]].
: (א1) החליטה הלשכה להטיל דמי חבר או אגרות למימון בשיעור העולה על דמי החבר או האגרות למימון שנקבעו בהחלטה קודמת שלה, תהיה ההחלטה טעונה אישור שר המשפטים; ואולם החלטה כאמור על העלאה בשיעור שלא יעלה על חמישה אחוזים שנבעה מצורך חריג וחד-פעמי, תהיה טעונה התייעצות עם שר המשפטים.
: (ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה מהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.
: (ג) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).
: (ד) שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ה) דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.
: (ו) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.

@ 93. מימון תפקידי הלשכה ופעולותיה (תיקון: תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ה)
: (((החל משנת 2026):))
: (א)(1) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהתייעצות עם שר המשפטים, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות בהתאם להוראות סעיף זה; החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
:: (2)(א) דמי חבר ואגרות כאמור בפסקה (1) ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש לשם מימון ביצוע תפקידי הלשכה ופעולותיה כמפורט [[בתוספת השלישית]], בתוספת 150 אחוזים (להלן - תוספת אחוזית); רואה החשבון המבקר של הלשכה יאשר כי שיעור דמי החבר והאגרות שנקבע תואם את הסכום הנדרש כאמור.
::: (ב) המועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית לשנות, בצו, את [[התוספת השלישית]] ואת שיעור התוספת האחוזית.
:: (3) דמי חבר ואגרות יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק, לגיל ולעיסוק של עורך הדין, ובלבד שהמועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תחליט על שיעור מופחת של דמי חבר ואגרות שיוטלו על חייל בשירות מילואים פעיל כפי שיוגדר בהחלטתה.
:: (4)(א) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, לממן פעולות נוספות שהיא רשאית לעשות לפי כל דין ופעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין (בסעיף זה - פעולות רשות), מיתר מקורות המימון העומדים לרשותה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, רווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה, דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים; ואולם, החלטה על מימון פעולות רשות מהתוספת האחוזית אינה טעונה את הסכמת יושבי ראש הוועדים המחוזיים.
::: (ב) החליטה הלשכה כאמור בפסקת משנה (א), רשאית היא להתנות השתתפות בפעולות רשות לפי אותה פסקת משנה בתשלום דמי רשות או בתשלום רשות לעניין מסוים.
:: (5)(א) ועד מחוזי רשאי לקבוע דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים בעד פעולות רשות; החליט ועד מחוזי לקבוע דמי רשות, תגבה אותם הלשכה ותעבירם לוועד המחוזי.
::: (ב) החליט ועד מחוזי כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הוא להתנות השתתפות בפעולות רשות לפי אותה פסקת משנה בתשלום דמי רשות או בתשלום רשות לעניין מסוים.
: (א1) החליטה הלשכה להטיל דמי חבר או אגרות בשיעור העולה על דמי החבר או האגרות שנקבעו בהחלטה קודמת שלה, תהיה ההחלטה טעונה אישור שר המשפטים; ואולם החלטה כאמור על העלאה בשיעור שלא יעלה על חמישה אחוזים שנבעה מצורך חריג וחד-פעמי, תהיה טעונה התייעצות עם שר המשפטים.
: (ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה מהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.
: (ג) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).
: (ד) שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ה) דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.
: (ו) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.

@ 94. אגרות בעד שירותים (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-4)
: (א) הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא־חברים וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים; האגרות יפורסמו ברשומות.
: (ב) הוראות [[סעיף 93(ב) עד (ו)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה, &quot;עורך דין זר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 98א]].
: (ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי [[סעיף 25(2)]] ובעד הגשת השגה לפי [[סעיף 25ו(ג)]].

@ 95. תקציב (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ה)
: (א)(1) תקציב הלשכה ייקבע על ידי המועצה הארצית מדי שנה בשנה, על פי הצעת ראש הלשכה ובהתאם לנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי [[סעיף 2]], פעולותיה לפי [[סעיף 3]] וקיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין בהתאם להוראות חוק זה; דרך קביעת התקציב תיקבע בכללים, ובלבד שהתקציב יהיה מפורט תוך חלוקה לסעיפים על פי פעולות; תקציבי הועדים המחוזיים - על ידי ועדים אלה.
:: (2) (((החל משנת 2026):)) להצעת התקציב תצורף התייחסות יושב ראש ועדת האתיקה הארצית, נשיא בית הדין המשמעתי הארצי ויושב ראש הוועדה הבוחנת כמשמעותה [[בסעיף 40]], לנושאים שבתחום אחריותם.
: (ב)(1) המועצה הארצית תקבע, במסגרת תקציב הלשכה, חלוקה סבירה בין התקציב המיועד למחוזות הלשכה ובין התקציב המיועד לשאר הלשכה.
::: (((החל משנת 2026):)) תקציב הלשכה יחולק בין המחוזות ובין שאר הלשכה כך:
:::: (א) תקציב שמקורו באגרות שהלשכה רשאית לגבות לפי חוק זה ובדמי חבר לפי [[סעיף 93(א)(2)]], לא כולל התוספת האחוזית - בהתאם לסכום הנדרש לכל אחד מהם לשם ביצוע התפקידים והפעולות שלשמם נגבו הכספים לפי [[סעיף 93(א)(2)]];
::: (ב) תקציב שמקורו בתוספת האחוזית לפי [[סעיף 93(א)(2)]] - שש שביעיות ממנו יוקצו למחוזות ושביעית תוקצה לשאר הלשכה, והם יהיו רשאים לייעד אותו לביצוע כלל התפקידים, הפעולות והפעילות כאמור בסעיף קטן (א) או [[בסעיף 13(ז)]], לפי העניין; המועצה הארצית, בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים או באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את יחס החלוקה האמור;
::: (ג) תקציב שמקורו בכספים לפי [[סעיף 93(א)(4)]] - יחולק וייעשה בו שימוש בהתאם להחלטת המועצה הארצית בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים;
::: (ד) תקציב שמקורו בתשלומי רשות שנגבו לפי [[סעיף 93(א)(5)]] -
:: (2) כספים שיש להעבירם למחוז לפי פסקה (1) אינם ניתנים לקיזוז על ידי הלשכה אלא בהסכמת יושב ראש הוועד המחוזי.
: (ג)(1) התקציב המיועד לכל מחוז יורכב מסכום שווה שיינתן לכל אחד ממחוזות הלשכה, ומסכום נוסף שייקבע בהתאם לגודלו היחסי של המחוז; המועצה הארצית רשאית להורות על העברת סכומים נוספים מעבר לאלה שנקבעו בתקציב למחוז מסוים אם התעורר בכך צורך.
::: (((החל משנת 2026):))
::: (א) התקציב שמוקצה למחוזות לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) יחולק בין המחוזות בהתאם לסכום הנדרש לכל אחד מהם לשם ביצוע התפקידים שלשמם נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א).
::: (ב) התקציב שמוקצה למחוזות לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב) יחולק כך:
:::: (1) מחציתו תחולק בין מחוזות הלשכה באופן שווה (בסעיף קטן זה - הסכום הקבוע);
:::: (2) מחציתו תחולק בין מחוזות הלשכה בהתאם לגודלו היחסי של המחוז (בסעיף קטן זה - הסכום המשתנה).
:: (2) (((החל משנת 2026):)) על אף האמור בפסקה (1)(ב), כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים רשאים להחליט, פה אחד, על חלוקה שונה של הסכום הקבוע או הסכום המשתנה בין המחוזות.
:: (3) המועצה הארצית, בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, רשאית להורות על העברת סכומים נוספים מעבר לאלה שנקבעו בתקציב למחוז מסוים, אם יתעורר בכך צורך.
: (ד)(1) ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו, במסגרת הסכום הכולל שנקבע לו בתקציב הלשכה; הצעת התקציב האמורה תובא לאישור המועצה הארצית.
::: (((החל משנת 2026):)) ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו, במסגרת הסכום הכולל שנקבע בתקציב הלשכה; הצעת התקציב האמורה תובא לאישור המועצה הארצית בצירוף התייחסות יושב ראש ועדת האתיקה המחוזית ונשיא בית הדין המשמעתי של אותו מחוז לנושאים שבתחום אחריותם.
:: (2) שימוש בעודפי תקציב שנותרו לוועד מחוזי משנים קודמות טעון את הסכמת הוועד המחוזי.
: (ה) קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה, יוגש התקציב לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה; הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שינויים שנעשו בתקציב הלשכה לאחר הגשתו.
: (ו) בתוך שלושה חודשים לאחר הגשתו של תקציב הלשכה לפי סעיף קטן (ה), תגיש הלשכה את הדוחות הכספיים שלה לשנת התקציב הקודמת לשר המשפטים ותעמיד אותם לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה.
: (ז) לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, רשאית הלשכה להוציא בכל חודש, כל עוד לא נקבע התקציב כאמור, סכום השווה לחלק ה-12 מהתקציב השנתי הקודם; הסכום האמור ייועד קודם כל לקיום תפקידי הלשכה לפי [[סעיף 2]] והתחייבויותיה מכוח חוזים, וביתרה תשתמש הלשכה רק להפעלת שירותים ופעולות שנכללו בתקציב הקודם.
: (ח) לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה עד תום החודש השלישי שלאחר תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (בסעיף קטן זה - היום הקובע) את המועצה הארצית כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה ועל העברת ראש הלשכה מכהונתו וייערכו בחירות מוקדמות למועצה הארצית ולראש הלשכה לא יאוחר מתום שישים ימים מהיום הקובע.

@ 96. הסגת גבול המקצוע (תיקון: תשע&quot;ו)
: מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].

@ 97. התחזות (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו)
: (א) מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו [[בסעיף 98א]] כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

@ 98. שלילת תביעת שכר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו [[בסעיף 98א]] כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

== פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים (תיקון: תשס&quot;ט-2) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-2) ===

@ 98א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מרשם&quot; - מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות [[סעיף 98ו]] ולהוראות לפי [[סעיף 98יג]];
:- &quot;משרד עורכי דין זר&quot; - אחד מאלה:
:: (1) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
::: (א) מטרתו מתן שירותים משפטיים;
::: (ב) החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
::: (ג) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
:: (2) יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;
:- &quot;עורך דין זר&quot; - מי שרשום במרשם;
:- &quot;שירות משפטי בעניין דין זר&quot; - אחד מאלה:
:: (1) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין ([[בפרק זה]] - דין זר);
:: (2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שחל עליהם דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור.

=== סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2) ===

@ 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 20]], עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר.
: (ב) הוראות [[סעיפים 50]], [[51]] [[ו־52]] יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם.
: (ג) ההוראות לפי [[פרק שישי]], וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) כל הוראה [[בפרק שישי]] שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה [[בפרק שישי]] שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 62]], עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;
::: (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
:: (3) על אף הוראות [[סעיף 64]], הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;
:: (4) [[סעיף 75]] יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל.
: (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור [[בסעיף 98ו(א)(1)]], לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות [[סעיף 98ז]].

@ 98ג. חובת ציון התואר &quot;עורך דין זר&quot; ומדינת ההסמכה (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:
: (1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;
: (2) בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;
: (3) כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.

@ 98ד. מתן שירות משפטי בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 20]] והוראות [[סימן זה]], רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אם קיבל היתר לכך מהמועצה הארצית או ממי שהמועצה הארצית הסמיכה לעניין זה, לתת שירות משפטי בעניין דין זר בישראל, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בישראל שלא בדרך עיסוק.
: (ב) המועצה הארצית תודיע למבקש ההיתר על החלטתה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת המועצה הארצית יראו כאילו ניתן ההיתר.

@ 98ה. קבלת כספים בנאמנות על ידי עורך דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: עורך דין זר המקבל כספים בנאמנות יפקידם בחשבון שיתנהל בישראל, בתאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

=== סימן ג': מרשם עורכי דין זרים (תיקון: תשס&quot;ט-2) ===

@ 98ו. מרשם עורכי דין זרים (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-4)
: (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה;
:: (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) - במשך שבע שנים לפחות;
:: (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית;
:: (4)(א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה - הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:
:::: (1) ערבות;
:::: (2) ביטוח;
:::: (3) פיקדון;
::: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה.
:::: ((פורסם [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע״ב–2012]].))
: (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;
:: (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.
: (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה:
:: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל;
:: (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;
:: (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית.
: (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1) וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.

@ 98ז. מחיקה והתליה של רישום במרשם (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;
:: (2) הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;
:: (3) הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות [[סעיף 42]];
:: (4) הוא הוכרז פושט רגל;
:: (5) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם;
:: (6) בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:
::: (א) הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות [[סעיף 98ב(ג)(2)]], ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;
::: (ב) התגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות [[סעיף 98ב(ג)(2)]], שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם;
:: (7) בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי הוכח לפניו שהרישום הושג במרמה.
: (ב) הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:
:: (1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל - למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;
:: (2) התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות [[בפסקה (1) של סעיף 49]] - למשך התקופות המפורטות [[49|באותה פסקה]], לפי העניין;
:: (3) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם - למשך התקופה שקבע.
: (ג) עורך דין זר שהוגשו נגדו מחוץ לישראל כתב אישום או קובלנה משמעתית, רשאי בית דין משמעתי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

@ 98ח. הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות [[בסעיף 98ז(א)(1), (4) או (6)(א)]] [[או 98ז(ב)(1) או (2)]], או שהוא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה על כך.

=== סימן ד': משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2) ===

@ 98ט. שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:
:: (1) מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;
:: (2) לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה - בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.
: (ב) הוראות [[סעיפים 59ד עד 59ו]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.

@ 98י. שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.

@ 98יא. עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 58]] [[ו־59א]], רשאי עורך דין או עורך דין זר לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, כשותף או כחבר; ואולם עורך דין לא יהיה שותף או חבר במשרד עורכי הדין הזר כאמור, אם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד הוא תאגיד - גם אם יש לו הגבלה על אחריות בעלי המניות בו.
: (ב) עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר כשכיר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו הם עורכי דין או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.
: (ג) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטווה להפסיק את פעילותה בישראל לפי [[סעיף 98יב]].
: (ד) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.

@ 98יב. הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: (א) בית דין משמעתי רשאי, על פי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי [[פרק זה]], או שעורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, לחדול מההפרה.
: (ב) מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה, רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
: (ג) הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א) או (ב).
: (ד) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[הסעיפים 70 עד 72]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים (תיקון: תשס&quot;ט-2) ===

@ 98יג. כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים (תיקון: תשס&quot;ט-2)
: המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות בעניינים אלה:
: (1) סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;
: (2) דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;
: (3) הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;
: (4) חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;
: (5) סדרי דין בהליך לפי [[סעיף 98יב]];
: (6) הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים.

== פרק תשיעי: הוראות מעבר ==

@ 99. עורכי דין רשומים
: מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938 (להלן - פנקס עורכי הדין), והיה אותו זמן תושב ישראל, יהיה חבר הלשכה מתחילת חוק זה.

@ 100. חברות של עורכי דין במקרים מסויימים
: מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין, ולא היה תושב ישראל, או שהתעסקותו במקצוע הותלתה על ידי המועצה המשפטית, או שנתקיים בו האמור [[בסעיף 48(3)]], רשאי לבקש להתקבל ללשכה; על קבלתו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[הסעיפים 42 עד 47]]; הוא הדין במי ששמו נמחק מפנקס עורכי הדין על פי צו המועצה המשפטית, ועברו מאז עשר שנים, אלא שהלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לקבלו ללשכה או לסרב לו.

@ 101. חישוב ותק מאמנים
: מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין, תיחשב לו תקופת היותו רשום כתקופת ותק לענין [[הסעיפים 16]] [[ו־29]], ומי שערב תחילתו של חוק זה היה רשאי לשמש מאמן, ייחשב כאילו אושר להיות מאמן לפי [[סעיף 29(4)]].

@ 102. חישוב תקופת התמחות (תיקון: תשכ&quot;ג-2)
: מי שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה, תיחשב לו התמחותו בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, כהתמחות לפי חוק זה; מי שקוצרה תקופת התמחותו על־ידי המועצה המשפטית, תקוצר באותה תקופה גם התמחותו לפי חוק זה, ובלבד שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה או תוך שנתיים לאחר תחילתו, [[וסעיף 35(ג)]] לא יחול עליו.

@ 102א. הפחתת תקופת התמחות למי ששירת שירות מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשל&quot;ב)
: מי שלפני ה' באייר תש&quot;ט (4 במאי 1949) שירת שירות מיוחד ליישוב, להקמת המדינה או למדינה, רשאית הלשכה להפחית תקופת התמחותו, ובלבד שלא תפחת משנה.

@ 103. שמירת בחינות
: מי שנבחן בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, ייחשבו לו הבחינות שעמד בהן כבחינות לפי חוק זה.

@ 103א. שמירת לימודים (תיקון: תשכ&quot;ג)
: מי שקיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים אישור שסיים חוק לימודיו המשפטיים לפי תכנית הלימודים של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל־אביב, רואים אותו לענין [[סעיף 24]], כבעל השכלה משפטית גבוהה, והוא רשאי להירשם כמתמחה בתנאים האמורים [[בסעיף 26(2)]].

@ 104. שמירת מינויים
: מי שנתמנה לפני תחילת חוק זה לפי סעיף 4(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, ייחשב כאילו נתמנה לפי [[סעיף 23 לחוק זה]].

@ 105. המשך פעולות ורציפות
: כל פעולה שהמועצה המשפטית התחילה בה לפני תחילתו של חוק זה, תסיים אותה היא על אף האמור [[בסעיף 111]], מלבד אם העבירה את המשך הטיפול בה לידי הלשכה לפי תקנות שיתקין שר המשפטים.

@ 105א. עבירות משמעת לפני תחילת החוק (תיקון: תשכ&quot;ב)
: עבירת משמעת לפי פקודת עורכי הדין, 1938, והתקנות שהותקנו לפיה, שנעברה לפני יום תחילתו של חוק זה, והמועצה המשפטית לא התחילה לדון בה לפני אותו יום, תידון לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה כאילו היתה עבירת משמעת לפי חוק זה שנעברה אחרי תחילתו.

@ 106. העברת סמכויות וחיובים (תיקון: תשכ&quot;ג-2)
: כל מקום שחיקוק חוץ מחוק זה מסמיך או מחייב את המועצה המשפטית או את הסתדרות עורכי הדין בישראל או מוסד ממוסדותיה או את לשכת הפרקליטים או לשכת עורכי הדין למינוי או לכל פעולה אחרת, תהיה מעתה מוסמכת או מחוייבת לכך המועצה הארצית של הלשכה.

@ 106א. תיאום חיקוקים (תיקון: תשכ&quot;ג-2)
: כל מקום בחיקוק, חוץ מחוק זה, המדבר בפנקס עורכי הדין - אף פנקס חברי לשכת עורכי הדין במשמע.

@ 107. רואי חשבון
: הוראת [[סעיף 60(1)]] לא תחול על מי שביום קבלת חוק זה בכנסת היה רשום בפנקס עורכי הדין והיה בעל רשיון של רואה חשבון.

== פרק עשירי: הפעלת החוק ==

@ 108. הבחירות הראשונות למוסדות הלשכה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית; לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם [[לסעיף 19 לפקודת הפרשנות]], יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט&quot;ז בכסלו תשכ&quot;ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של [[סעיף 52א]] ביום ט&quot;ו בכסלו תשכ&quot;ב (23 בנובמבר 1961).

@ 109. התקנת כללים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ה)
: המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה - כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:
: (1) בחירתם, הרכבם וסדרי עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים), תשכ״ב–1962]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים), תשל״ח–1978]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ״ב–1982]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010]].))
: (1א) אופן קביעת דמי חבר ואגרות למימון לפי [[סעיף 93]], ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי [[סעיף 95]];
:: (((החל משנת 2026):)) אופן קביעת דמי חבר ואגרות לפי [[סעיף 93]], ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי [[סעיף 95]];
: (2) סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, סדרי ההתמחות ודרכי הפיקוח עליה;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי־הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ״ב–1962]].))
: (3) סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי־הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), תשכ״ב–1962]].))
: (4) כללי האתיקה המקצועית;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי־הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים), תשכ״ט–1969]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ״ט–1988]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס&quot;א-2001]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס&quot;ג-2003]].))
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע״ו–2016]].))
: (5) סדרי הדין לפני בתי הדין המשמעתיים;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015]].))
: (6) מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע״ה–2014]].))
: (7) מדי עורכי הדין וסדרי לבישתם;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), התשס״ו–2005]].))
: (8) חובותיהם וזכויותיהם של עורכי דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;
: (9) חובת עורכי דין לבייל יפויי כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;
: (10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות;
: (11) תשלום לחברי הוועדה הבוחנת וחבר הבוחנים;
:: ((פורסמו [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962]].))
: (12) תנאים נוספים לעניין כשירותם למינוי וכהונתם של בעלי תפקידים, כמשמעותם [[בסימן ב' בפרק השני]], או הוראות בדבר דרכי פעולתו ותנאי העסקתו של כל אחד מבעלי התפקידים, לרבות הוראות בדבר מילוי מקומו.
: כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומן; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר, כפי שנהגה המועצה המשפטית.

@ 109א. חובת התקנת כללים (תיקון: תש&quot;ע)
: המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים לעניין אמות המידה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים ויכול שייקבעו אמות מידה גם לפי תחומי משפט או סוגי הליכים; הוראות [[סעיף 109]] יחולו בשינויים המחוייבים; הלשכה תפרסם את הכללים לפי סעיף זה, בין השאר, באתר האינטרנט שלה.

@ 110. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף, להוראות [[סעיף 109]].

@ 111. ביטולים ושמירת תקנות
: פקודת עורכי הדין, 1938, ופקודת המועצה המשפטית, 1938 - בטלות; אולם התקנות שהותקנו לפיהן יעמדו בתקפן, בשינויים הנובעים מחוק זה, כאילו נעשו לפיו, כל עוד לא בוטלו בכללים או בתקנות לפי חוק זה.

@ 112. כותבי בקשות
: פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות) - בטלה; מי שקיבל רשיון לפי אותה פקודה לפני כ&quot;ח בניסן תרצ&quot;ה (1 במאי 1935) ורשיונו היה תקף ביום קבלת חוק זה בכנסת, ושר המשפטים או מי ששר המשפטים מינה לכך אישר בכתב, תוך שלושה חדשים מאותו יום, שהוא עוסק במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, רשאי, על אף האמור [[בסעיף 20 לחוק זה]], להמשיך במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, כאילו לא בוטל אותו סעיף; והוא הדין במי אשר שר המשפטים, או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך אותה תקופה, שהוא עסק במתן שירות כאמור מלפני ב' באייר תש&quot;ט (1 במאי 1949) והמשיך לעשות כן עד קבלת חוק זה בכנסת.

@ 113. תחילת תוקף
: תחילתו של חוק זה, פרט [[לסעיף 108]], תהא כעבור תשעה חדשים לאחר קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשל&quot;א-2, תשפ&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 41א]]))) ====
@ (1) : [[חוק פיצויי פיטורים, תשכ&quot;ג-1963]];
@ (2) : [[חוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]];
@ (3) : [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש&quot;ט-1949]];
@ (4) : [[חוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]];
@ (5) : [[חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ&quot;ג-1963]];
@ (6) : [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970]];
@ (7) : [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי&quot;ט-1959]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 90א(ד)]]))) ====
=== תקופת השמירה של מסמכים ===
: {|
! טור א' {{ש}} סוג המסמך !! טור ב' {{ש}} תקופת השמירה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. צוואה || התקופה שעד למסירת הצוואה במקור לרשם לענייני ירושה לפי [[סעיף 75 לחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]], או בהתאם לדרישת המצווה בכתב.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. שטר כהגדרתו [[בפקודת השטרות]] || שבע שנים מיום שנולדה לראשונה עילת תובענה על פי השטר לפי [[סעיף 96 לפקודת השטרות]] או תקופה ארוכה יותר אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב, ואם נמסרה לעורך הדין הודעת ויתור על טענת התיישנות שנרשמה לפי [[סעיף 96(א) לפקודת השטרות]] - בהתאם לרישום האמור.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מסמכים שעניינם עסקה במקרקעין או הליך במקרקעין, ובכלל זה הסדר או רישום, בישראל או באזור; לעניין זה, &quot;האזור&quot; - כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת || 25 שנים או תקופה אחרת אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. חומר ארכיוני שעניינו עסקה או הליך שדין זר חל עליהם || לפי תקופת ההתיישנות הקבועה בדין הזר לגבי אותו סוג של חומר ארכיוני, או תקופה אחרת אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב.
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[סעיף 93(א)(2)]]))) ====
: (((החל משנת 2026):))
@ (1) : תפקידי הלשכה לפי [[סעיף 2]];
@ (2) : פעולות הלשכה לפי [[סעיף 3(3ג)]];
@ (3) : בחירות למוסדות הלשכה לפי [[סעיפים 8]], [[8א]], [[9]] [[ו-13]];
@ (4) : פעולות הנדרשות לקביעת שכר טרחה לפי כל דין, ובכלל זה [[סעיפים 9(ו)(2)]], [[84(ב)]] [[ו-89]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ט בסיון תשכ&quot;א (13 ביוני 1961).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן־גוריון, ראש הממשלה
* פנחס רוזן, שר המשפטים
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>78rotynmd8ip45avo5osssdy5wkw5m2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לשכת עורכי הדין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295143</id>
    <revision>
      <id>2937135</id>
      <parentid>2924549</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T13:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[2937134] תיקון מס' 46</comment>
      <origin>2937135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="244772" sha1="abd0icjkxabge3u4hagp9q5wztvrchi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000798}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת עורכי הדין:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳, פרק ב׳, עמ׳ 3|פקודת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563181.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 3|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}. ''פקודת עורכי־הדין, 1938:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 75|פקודת עורכי־הדין|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561334.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 141|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561511.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 67|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561743.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 17|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562099.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 223|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562399.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 167|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312741.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 14|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209051.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 2|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209050.pdf}}. ''פקודת המועצה המשפטית, 1938:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 86|פקודת המועצה המשפטית|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561337.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 14|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562097.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 153|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562547.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״י, 151|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 17|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208559.pdf}}. ''פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות):'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק ק״ט, עמ׳ 1011|פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563488.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1939, תוס׳ 1, 27|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561414.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 178|חוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 15|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209048.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 66|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209047.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209046.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 25|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 12|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209044.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 178|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210206.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 36|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209042.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 79|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 98|הוראת שעה מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209040.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 7|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 198|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209037.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 108|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209036.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 120|התמחות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209740.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317398.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 197|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 36|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 64|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210691.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 119|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210783.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 112|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211720.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 18 (המשך הרפורמה בהשכלה הגבוהה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 72|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 20|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 82|התמחות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211051.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210984.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210964.pdf}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211069.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 162|מועד הבחירות ובחינות התמחות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211350.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 176|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211483.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 134|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300208.pdf}}, {{ח:תיבה|182|חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300210.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 96|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 384|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 327|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 745|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 595|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 149|תיקון מס׳ 32 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301056.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 248|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 353|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301249.pdf}}, {{ח:תיבה|933|תיקון מס׳ 33 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 662|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324297.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1115|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390422.pdf}}, {{ח:תיבה|1199|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 504|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4118503.pdf}}, {{ח:תיבה|540|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165880.pdf}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4267685.pdf}}, {{ח:תיבה|1382|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769232.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 242|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5566966.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 46}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2924|צו לשכת עורכי הדין (תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת הוראת השעה והארכת התקופה הקובעת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11359.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הלשכה ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: מוסדות הלשכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: בעלי תפקידים בלשכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הכשרה למקצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברות בלשכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: עניני שכר טרחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7א|פרק שביעי א׳: ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7ב|פרק שביעי ב׳: קרן גמלאות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א|פרק שמיני א׳: עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א סימן ג|סימן ג׳: מרשם עורכי דין זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א סימן ד|סימן ד׳: משרד עורכי דין זר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א סימן ה|סימן ה׳: כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הפעלת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|תקופת השמירה של מסמכים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הלשכה ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|1|הקמת הלשכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין, וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

{{ח:סעיף|2|תפקידי הלשכה|תיקון: תשס״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} הלשכה –
{{ח:תת|(1)}} תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
{{ח:תת|(2)}} תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
{{ח:תת|(2א)}} תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8א|פרק שמיני א׳}};
{{ח:תת|(3)}} תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;
{{ח:תת|(4)}} תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;
{{ח:ת}} הכל בהתאם לחוק זה.

{{ח:סעיף|3|פעולות הלשכה שברשות|תיקון: תש״ע, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הלשכה רשאית, בין השאר –
{{ח:תת|(1)}} לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} לשמש בורר ולמנות בוררים;
{{ח:תת|(3א)}} לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;
{{ח:תת|(3ב)}} לעסוק בהליכי גישור;
{{ח:תת|(3ג)}} לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;
{{ח:תת|(3ד)}} לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;
{{ח:תת|(4)}} לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
{{ח:תת|(5)}} לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
{{ח:תת|(5א)}} לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;
{{ח:תת|(6)}} ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;
{{ח:תת|(7)}} לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

{{ח:סעיף|4|הלשכה – תאגיד}}
{{ח:ת}} הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

{{ח:סעיף|4א|מקום מושב הלשכה|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.

{{ח:סעיף|5|הלשכה – גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: מוסדות הלשכה|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|6|מוסדות הלשכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה מוסדות הלשכה:
{{ח:תת|(1)}} ראש הלשכה;
{{ח:תת|(2)}} המועצה הארצית;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} הועדים המחוזיים;
{{ח:תת|(5)}} בית דין משמעתי ארצי;
{{ח:תת|(6)}} בתי דין משמעתיים מחוזיים;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(8)}} ועדת אתיקה ארצית;
{{ח:תת|(9)}} ועדות אתיקה מחוזיות.

{{ח:סעיף|6א|סייג לכהונה|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8|ראש הלשכה|תיקון: תשכ״ח, תשנ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב(א)}}, וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.

{{ח:סעיף|8א|ממלא מקום ראש הלשכה|תיקון: תשל״ו, תשמ״ז, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

{{ח:סעיף|8ב|בחירת ראש לשכה בידי המועצה|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
{{ח:תת|(א1)}} התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.
{{ח:תת|(א2)}} הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ־90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

{{ח:סעיף|8ג|העברת ראש הלשכה מכהונתו|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.
{{ח:תת|(ב)}} הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתוך שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

{{ח:סעיף|9|המועצה הארצית|תיקון: תש״ם, תשמ״ז, תשנ״ה־2, תש״ס, תשס״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הלשכה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} פרקליט המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} הפרקליט הצבאי הראשי;
{{ח:תתת|(5)}} עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
{{ח:תתת|(6)}} שני חברים מכל מחוז, שהם יושב־ראש הועד המחוזי וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} תקבע, מדי שנה, את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} ודרך ביצועו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;
{{ח:תתת|(3)}} תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;
{{ח:תתת|(4)}} תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;
{{ח:תתת|(5)}} תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;
{{ח:תתת|(6)}} תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.
{{ח:תת|(ד)}} כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ה)}} לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 44|ו־44}}, וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 89|ו־89}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדת ביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10א|בסעיף 10א}} ({{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – ועדת הביקורת);
{{ח:תתת|(4)}} ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48 עד 52ב}};
{{ח:תתת|(5)}} ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי {{ח:פנימי|פרק 8א|פרק שמיני א׳}};
{{ח:תתת|(6)}} ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93}}, בהכנת התקציב השנתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים.
{{ח:תתת|(2)}} ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

{{ח:סעיף|9א|מילוי מקום שהתפנה במועצה הארצית|תיקון: תש״ם, תש״ס, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(5)}} או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב־ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
{{ח:תת|(ג)}} לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(6)}} ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9ב|הפסקת הכהונה עקב היעדרות מישיבות המועצה|תיקון: תש״ם, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי –
{{ח:תתת|(1)}} המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה:
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא־הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}}, ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.
{{ח:תת|(ז)}} חבר מועצה יחדל לכהן כחבר המועצה אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|10|תקופת כהונה|תיקון: תש״ם, תשמ״ז, תשע״ו}}
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין; תקופת כהונתם של חברי הוועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

{{ח:סעיף|10א|ועדת הביקורת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הביקורת –
{{ח:תתת|(1)}} תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;
{{ח:תתת|(3)}} תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים;
{{ח:תתת|(5)}} תקבע הסדרים לעניין אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולה ולעניין ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידיו או על ידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה, לפחות אחת לשנה.

{{ח:סעיף|10ב|סמכות שר המשפטים להורות על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר המשפטים כי ראש הלשכה או המועצה הארצית, לרבות ועדה מוועדותיה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}}, נמנעים ממילוי חובה או מביצוע תפקיד שהוטלו עליהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את התפקיד, בתוך הזמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים, מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.

{{ח:סעיף|10ג|סמכות שר המשפטים להורות על בחירות חדשות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח שר המשפטים כי תפקודה של הלשכה נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר בשל כך שהמועצה הארצית או ראש הלשכה אינם ממלאים את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שניתנה למועצה הארצית ולראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, להורות על בחירת מועצה ארצית חדשה או ראש לשכה חדש, או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו את תפקידיהם בתוך תקופה שיקבע, יפעיל את סמכותו האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יתקיימו בחירות למועצה הארצית, ועל בחירת המועצה הארצית החדשה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, בשינויים המחויבים; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א) ו־(ב)}} על בחירת ראש הלשכה החדש.

{{ח:סעיף|10ד|חובת הגשת דוח על תרומות והוצאות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד לתפקיד ראש הלשכה, רשימות מועמדים למועצה הארצית, מועמד לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי ורשימת מועמדים לוועד מחוזי יגישו ליושב ראש הוועדה האחראית, בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה, לבחירות למוסדות אלה (בסעיף זה – ועדת הבחירות), דוח הכולל פרטים אלה (בסעיף זה – הדוח), לא יאוחר מהיום העשירי שלפני יום הבחירות:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד לראש הלשכה, מועמד ליושב ראש ועד מחוזי, רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך 90 הימים שלפני יום הגשת הדוח, ובתרומה שסכומה עולה על 50,000 שקלים חדשים – במשך השנה שלפני יום הגשת הדוח, בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים עליו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ־1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד יום הגשת הדוח;
{{ח:תת}} לעניין זה, ”תרומה“ ו”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד לתפקיד יושב ראש ועדת מחוזי, ולעניין רשימת מועמדים למועצה הארצית או רשימת מועמדים לוועד מחוזי – בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף קטן זה – מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה שבראשה הוא עומד.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הבחירות תפרסם את הדוח באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון, לא יאוחר מהיום השביעי שלפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(ד)}} הדוח המעודכן עד ל־14 ימים לאחר יום הבחירות (בסעיף זה – הדוח הסופי) יוגש, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לוועדת הבחירות ולרואה החשבון המבקר של הלשכה, לא יאוחר מ־28 ימים לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון לא יאוחר משבועיים לאחר הגשת הדוח הסופי; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, שיתפרסם לראשונה לאחר יום הבחירות.
{{ח:תת|(ה)}} מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א), ינהלו תרומות שקיבלו כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוצאות שהוציאו למימון התמודדתם בבחירות בחשבון בנק נפרד, ולפי הנחיות שקבעה המועצה הארצית לעניין ניהול מערכת חשבונות.
{{ח:תת|(ו)}} חשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ה) ומערכת החשבונות של מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו לביקורת של רואה החשבון המבקר של הלשכה; במסגרת הביקורת, רשאי רואה החשבון המבקר לדרוש ממועמד, מרשימת מועמדים או מהבנק שבו מתנהל החשבון, מידע על פרטי פעולותיהם של המועמד או של רשימת המועמדים.
{{ח:תת|(ז)}} בתוך 12 שבועות ממועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף קטן (ד), ימסור רואה החשבון המבקר של הלשכה דוח ביקורת על הדוחות הסופיים שנמסרו לו על ידי המועמדים ורשימות המועמדים, לשר המשפטים, לראש הלשכה, למועצה הארצית ולכל אחד מהמועמדים ורשימות המועמדים (בסעיף זה – דוח ביקורת); דוח הביקורת יפורסם באתר האינטרנט של הלשכה לא יאוחר משבוע לאחר הגשתו.
{{ח:תת|(ח)}} מצא רואה החשבון המבקר חוסר התאמה, אי־סדרים או העדר דיווח בדוח הסופי שהוגש לו על ידי מועמד או רשימת מועמדים, יעביר את דוח הביקורת לבחינה של ועדת האתיקה הארצית.
{{ח:תת|(ט)}} מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לוועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים או רשימות מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשכ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11א||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11ב|ניהול ישיבות המועצה הארצית וקביעת סדר היום|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות המועצה הארצית ויקבע את סדר יומו.
{{ח:תת|(ב)}} ביקשו שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, ”עניין אישי“ – כפי שייקבע בכללים.

{{ח:סעיף|12|מחוזות לשכת עורכי הדין|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ה־2, תש״ס, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:
{{ח:תתת|(1)}} מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;
{{ח:תתת|(2)}} מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו;
{{ח:תתת|(3)}} מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;
{{ח:תתת|(4)}} מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;
{{ח:תתת|(5)}} מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;
{{ח:תתת|(6)}} מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18ב|בסעיף 18ב(ב)}} ומינוי פרקליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18ג|בסעיף 18ג}}, באותו מחוז.

{{ח:סעיף|12א|רישום חברי הלשכה במחוזות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות)|כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות), התשס״ב–2002}}.}}

{{ח:סעיף|13|הרכב של ועד מחוזי|תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשמ״ז, תש״ס, תשע״ו, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.
{{ח:תת|(ב)}} יושב־ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
{{ח:תת|(ג)}} חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
{{ח:תת|(ה)}} התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
{{ח:תת|(ו)}} יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
{{ח:תת|(ז)}} ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:
{{ח:תתת|(1)}} הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;
{{ח:תתת|(2)}} קיום השתלמויות וימי עיון בתחומי המחוז לחברי המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;
{{ח:תתת|(4)}} קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}}.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95(ב)(1)(ב)}}.
{{ח:תת|(ז1)}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} על אף האמור בסעיף קטן (ז) רישה, ועד מחוזי לא יהיה כפוף למועצה הארצית בנוגע לסמכויותיו לפי פסקאות (2) ו־(4) לאותו סעיף קטן בעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעת דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(5)}} או שימוש בהם;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בדמי חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95(ב)(1)(ב)}}, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בביצוע תפקידיו של ועד מחוזי מכוח {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ח)}} ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.
{{ח:תת|(ט)}} המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

{{ח:סעיף|14|בית הדין המשמעתי הארצי|תיקון: תשמ״ז, תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18ד|סעיף 18ד}} ({{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

{{ח:סעיף|15|בתי הדין המשמעתיים המחוזיים|תיקון: תשמ״ז, תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

{{ח:סעיף|16|כשירות לכהונה כחבר בית דין משמעתי|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי – מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי – מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהורשע בבית משפט או בבית־דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

{{ח:סעיף|17|תום כהונת חברי בתי הדין המשמעתיים|תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשמ״ז, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|פקיעת כהונת חברי בית־&lt;wbr&gt;דין משמעתי|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;
{{ח:תת|(3)}} נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית־דין משמעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|(4)}} חדל להיות חבר הלשכה.
{{ח:תת|(5)}} ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

{{ח:סעיף|17א1|השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|17ב|חילופי חברים בבית דין משמעתי|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף|18|יושב ראש, סגנים והרכב|תיקון: תש״ם־2, תשמ״ז, תשמ״ט, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן – הנשיאות).
{{ח:תת|(ב)}} שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

{{ח:סעיף|18א||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ב|ועדות האתיקה|תיקון: תשס״ח, תשע״ו, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברי הלשכה שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(2)}} נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(2)}} נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ג)}} כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52ב|בסעיף 52ב}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ־11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו ומבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ו)}} חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ז)}} כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
{{ח:תתת|(2)}} נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו כהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

{{ח:סעיף|18ג|הפרקליטים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}} והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.
{{ח:תת|(ג)}} הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד בלשכה ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|18ד|ועדת המינויים|תיקון: תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
{{ח:תתת|(4)}} שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה, ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|בסימן ב׳}} – שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) – מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

{{ח:סעיף|19|סדרי העבודה של המוסדות}}
{{ח:ת}} מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: בעלי תפקידים בלשכה|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|19א|מינוי המנהל הכללי, תקופת כהונתו והעברה מכהונה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ללשכה יהיה מנהל כללי, שתמנה המועצה הארצית לפי הצעת ראש הלשכה מבין מועמדים שיומלצו בידי ועדת איתור; ועדת האיתור תורכב מראש הלשכה או נציג מטעמו שיכהן כיושב ראש ועדת האיתור, ומשני חברים נוספים שתבחר המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|19ב|תפקיד המנהל הכללי וסמכויותיו|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני הלשכה, בהתאם להנחיות ראש הלשכה בכפוף להחלטות המועצה הארצית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ג)}}, ויהיו נתונות לו הסמכויות הנדרשות לשם כך, לרבות הסמכות לנהל את כלל העובדים בלשכה בתיאום עם הוועדים המחוזיים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיפים 40(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 93|ו־93(ב)}}, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.

{{ח:סעיף|19ג|חובת דיווח|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי יודיע לראש הלשכה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בלשכה הנוגע לתפקידיה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה הארצית לפי סמכותה, יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית ויביא לפניה את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|19ד|רואה חשבון מבקר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ללשכה יהיה רואה חשבון מבקר, שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ב)}} רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ושל התאגידים שבשליטתה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת).
{{ח:תת|(ה)}} רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי־תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי־תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי־תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.
{{ח:תת|(ו)}} בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית חלפו חמש שנים מהמועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תודיע לרואה החשבון המבקר בלא דיחוי כי עליו לפעול להפסקת יחסי התלות לאלתר; לא פסקו יחסי התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבה תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.
{{ח:תת|(ח)}} רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.
{{ח:תת|(ט)}} רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יב); המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
{{ח:תת|(י)}} רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף האמור בכל דין, ידיעות על ענייני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.
{{ח:תת|(יא)}} נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית; מצא רואה החשבון המבקר כי הליקויים המהותיים לא תוקנו בתוך שנה, ידווח על כך לשר המשפטים.
{{ח:תת|(יב)}} הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (יא), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.
{{ח:תת|(יג)}} רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|19ה|יועץ משפטי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ללשכה יהיה יועץ משפטי שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכהן כיועץ משפטי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כפי שייקבע בכללים.

{{ח:סעיף|19ו|מבקר פנימי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ללשכה יהיה מבקר פנימי, שיהיה עובד הלשכה ותמנה המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כפי שייקבע בכללים.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א(א)(4)}}; ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.
{{ח:תת|(ח)}} לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית}} יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(י)}} המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.
{{ח:תת|(יא)}} המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
{{ח:תת|(יב)|(1)}} המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
{{ח:תתת|(2)}} מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

{{ח:סעיף|19ז|סייג למינוי ולמתן שירות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי (בחוק זה – בעל תפקיד), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כבעל תפקיד, לפי העניין, ולא תלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ משפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף, האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|19ח|הפסקת כהונה בשל הרשעה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיפים 19א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ד|19ד(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ה|19ה(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 19ו|ו־19ו(ח)}}, בעל תפקיד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז}}, ולעניין חברה או שותפות – גם אם הורשע בעל מניה או שותף בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|19ט|השעיה מכהונה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוגשו נגד בעל תפקיד, ולעניין חברה או שותפות – גם נגד בעל מניה או שותף, כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א)}}, יושעה בעל התפקיד מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.

{{ח:סעיף|19י|הוראות לעניין עובד בחברה או בשותפות שהיא רואה חשבון מבקר או יועץ משפטי של הלשכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} התקיימו ברואה חשבון או בעורך דין שמועסק על ידי חברה או שותפות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיף 19ז(א)}}, ויש לו השפעה של ממש על השירות שהחברה או השותפות אמורים לתת ללשכה כרואה חשבון מבקר או כיועץ המשפטי שלה, לא ייתן אותו אדם כל שירות במסגרת פעילותה של החברה או השותפות כרואה החשבון המבקר או כיועץ המשפטי של הלשכה, ויחולו עליו הוראות גם {{ח:פנימי|סעיף 19ח|סעיפים 19ח}} {{ח:פנימי|סעיף 19ט|ו־19ט}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו}}

{{ח:סעיף|20|ייחוד פעולות המקצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
{{ח:תת|(1)}} ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
{{ח:תת|(2)}} ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –
{{ח:תתת}} משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת}} לשכת רישום הקרקעות;
{{ח:תתת}} הפקיד המוסמך לענין {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|חוק בתים משותפים, תשי״ג–1952}};
{{ח:תתת}} רשם החברות;
{{ח:תתת}} רשם השותפויות;
{{ח:תתת}} רשם האגודות השיתופיות;
{{ח:תתת}} רשם הפטנטים והמדגמים;
{{ח:תתת}} הרשם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|בחוק העיצובים, התשע״ז–2017}};
{{ח:תתת}} רשם סימני המסחר;
{{ח:תתת}} פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת}} המנהל לענין {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|חוק מס שבח מקרקעין, תש״ט–1949}};
{{ח:תתת}} מנהל מס עזבון לענין {{ח:חיצוני|חוק מס עזבון|חוק מס עזבון, תש״ט–1949}};
{{ח:תת|(3)}} עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
{{ח:תת|(4)}} ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

{{ח:סעיף|21|שמירת הוראות|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} אינן פוגעות באלה:
{{ח:תת|(1)}} סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;
{{ח:תת|(2)}} ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;
{{ח:תת|(3)}} ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|(4)}} סמכויות של סוכן פטנטים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|פקודת הפטנטים והמדגמים}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר, 1938}};
{{ח:תת|(5)}} זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;
{{ח:תת|(6)}} ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;
{{ח:תת|(7)}} חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;
{{ח:תת|(8)}} ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

{{ח:סעיף|22|זכות ייצוג על ידי עורך דין}}
{{ח:ת}} אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.

{{ח:סעיף|23|סניגור־&lt;wbr&gt;חוץ במקרים מיוחדים|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950}}, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הכשרה למקצוע}}

{{ח:סעיף|24|הוראה כללית}}
{{ח:ת}} אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
{{ח:תת|(2)}} עבר תקופת התמחות;
{{ח:תת|(3)}} עמד בבחינות הלשכה,
{{ח:ת}} הכל לפי המפורט {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|25|השכלה משפטית גבוהה|תיקון: תשכ״ג־2, תשכ״ח, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ח, תשע״ז, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}:
{{ח:תת|(1)}} בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי הממונה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ו|סעיף 25ו(ב)}} כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ו|סעיף 25ו}}; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת הממונה האמור ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה בהתאם לאמות המידה כאמור;
{{ח:תת|(2א)}} בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|סעיף 25ד}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);
{{ח:תת|(3)}} מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|25א||תיקון: תשנ״א, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ב||תיקון: תשנ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ג||תיקון: תשנ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ד||תיקון: תשנ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ה||תיקון: תשנ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ו|אמות מידה והשגה לעניין הכרה בהשכלה ובניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדה שתקבע ותפרסם אמות מידה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(א)}} (בסעיף זה – הוועדה), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד בכיר במשרד המשפטים – והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שתחום התמחותו הוא משפטים.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(2)}} ועל החלטות הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ז|סעיף 25ז}}.

{{ח:סעיף|25ז|הכרה בניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} הלשכה תכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(א)}}, שהוכיח, להנחת דעתה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ו|סעיף 25ו(א)}}, כי עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל בשנים שלגביהן מבוקשת ההכרה.

{{ח:סעיף|26|תנאים לרישום מתמחה|תיקון: תשכ״ג, תשכ״ג־2. תשמ״ה, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} אלה רשאים להירשם כמתמחים:
{{ח:תת|(1)}} מי שקיבל בפקולטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(1)}} תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; בפסקה זו, ”פקולטה“ – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(1)}};
{{ח:תת|(2)}} בוגר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(2) או (2א)}} לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
{{ח:תת|(3)}} מי שנתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(3)}}, לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|26א|תנאים חריגים לרישום מתמחה|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}} רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף האמור}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה)|כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|27|סירוב הלשכה לרשום מתמחה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29|מאמנים|תיקון: תשל״א־2, תשל״ז, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
{{ח:תתת|(1א)}} שופט של בית דין לעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט שלום שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
{{ח:תתת|(2א)}} שופט תעבורה שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת התעבורה}}, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} שופט צבאי משפטאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
{{ח:תתת|(3א)}} רשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52א|בסעיף 52א(ב)}} שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
{{ח:תתת|(5)}} חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לשכת עורכי הדין (תפקידי השירות המשפטי)|צו לשכת עורכי הדין (תפקידי השירות המשפטי), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו־(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

{{ח:סעיף|30|ביטול אישור|תיקון: תשל״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(4)}} וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הלשכה נוכחה, על פי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ב|סעיף 41ב}}, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;
{{ח:תת|(2)}} החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|מספר המתמחים}}
{{ח:ת}} מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.

{{ח:סעיף|33|העסקת המתמחים}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.

{{ח:סעיף|34|המשך התמחות אצל מאמן אחר}}
{{ח:ת}} מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.

{{ח:סעיף|35|תקופת ההתמחות|תיקון: תשכ״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשע״ז, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד־4, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ז|סעיף 25ז}} ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|ייצוג שולחי המאמן}}
{{ח:ת}} בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

{{ח:סעיף|37א|בחינות בדיני ישראל|תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:ת}} מי שנתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(3)}} חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.

{{ח:סעיף|38|בחינות התמחות|תיקון: תשכ״ג, תשכ״ג־2, תשמ״ה, תשע״ו, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ז|סעיף 25ז}} והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה, פטור מבחינה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנרשם כמתמחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(1)}} על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(2) או (3)}} לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

{{ח:סעיף|39|תכנית הבחינות וסדריהן|תיקון: תשכ״ג־2, תשס״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} תכנית הבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיפים 26(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37א|37א}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}} {{ח:פנימי|סעיף 98ו|ו־98ו(א)(3)}} וסדריהן, לרבות ערר על תוצאות הבחינות, ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין)|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962}}.}}

{{ח:סעיף|40|ועדה בוחנת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} יהיו, אם הן נערכות בעל־פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שתחום התמחותם הוא משפטים.
{{ח:תת|(ג)}} מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ה)}} חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ו)}} לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|41|משמעת מקצועית של מועמדים}}
{{ח:ת}} בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 74}}.

{{ח:סעיף|41א|דין מתמחה כדין עובד|תיקון: תשל״א־2, תשע״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא־הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

{{ח:סעיף|41ב|נציב הפיקוח על ההתמחות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}, ותבורר בידו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|החוק האמור}}; בסעיף זה, ”שופט“ – שופט או רשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) עד (3א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ה)}} לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח או לבירור התלונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ז)}} הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}} או לפי כל דין.
{{ח:תת|(ט)}} תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(י)}} שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.
{{ח:תת|(יא)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברות בלשכה}}

{{ח:סעיף|42|הוראה כללית|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

{{ח:סעיף|43|פרסום מוקדם והתנגדויות|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}} יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

{{ח:סעיף|44|סירוב הלשכה לקבל חבר|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
{{ח:תתת|(1)}} אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
{{ח:תתת|(2)}} אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46|רישום בפנקס, תעודה ועיסוק במקצוע}}
{{ח:ת}} החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.

{{ח:סעיף|47|ביטול חברות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}.

{{ח:סעיף|48|פקיעת חברות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
{{ח:תת|(2)}} חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;
{{ח:תת|(3)}} הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(4)}} נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.

{{ח:סעיף|49|השעיית חברות|תיקון: תש״ס, תשס״ה}}
{{ח:ת}} חברותו של חבר הלשכה תושעה –
{{ח:תת|(1)}} אם הוכרז בפסק דין פסול־דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה;
{{ח:תת|(2)}} אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.

{{ח:סעיף|50|שמירת מרות וזכויות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

{{ח:סעיף|50א|חבר הלשכה שהושעה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52ב|בסעיף 52ב}}, ככל שאין {{ח:פנימי|סעיף 59ד|בסעיפים 59ד ו־97}} הוראות מיוחדות לענינו.

{{ח:סעיף|51|חידוש חברות}}
{{ח:ת}} מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיפים 42 עד 47}}, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.

{{ח:סעיף|52|סייג לחידוש חברות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.

{{ח:סעיף|52א|הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים|תיקון: תשכ״ב, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין סעיף זה, ”שופט“ –
{{ח:תתת|(1)}} שופט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(2)}} שופט צבאי משפטאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שופט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, ”רשם“ –
{{ח:תתת|(1)}} רשם לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 84|סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(2)}} רשם לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} רשם לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה#סעיף 2|סעיף 2(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
{{ח:תת|(ד)}} חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הורשע“, בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

{{ח:סעיף|52ב|חברות מוגבלת|תיקון: תשכ״ג־2, תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:ת}} חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}} בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}};
{{ח:תת|(2)}} לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה, למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|סעיף 18ב}};
{{ח:תת|(3)}} אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת}}

{{ח:סעיף|53|שמירת כבוד המקצוע}}
{{ח:ת}} עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

{{ח:סעיף|53א|סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ד, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

{{ח:סעיף|53ב|סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:
{{ח:תתת|(1)}} השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי־מד׳הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך קשור“, ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

{{ח:סעיף|54|החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

{{ח:סעיף|55|הסדרת פרסומת|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת)|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|56|איסור שידול לשם השגת עבודה}}
{{ח:ת}} לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.

{{ח:סעיף|57|שימוש בתארים}}
{{ח:ת}} עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר ”עורך דין“ או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.

{{ח:סעיף|58|איסור שותפות|תיקון: תשכ״ח, תשל״ח, תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}}, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו, אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}} ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.

{{ח:סעיף|59|איסור העסקה|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, ”מרשם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}}.

{{ח:סעיף|59א|סייגים לעיסוק בחברת עורכי־&lt;wbr&gt;דין|תיקון: תשל״ח, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה רשומה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}} ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החברות|בתוספת השניה לפקודת החברות}};
{{ח:תתת|(3)}} כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

{{ח:סעיף|59ב|שם החברה|תיקון: תשל״ח, תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה.

{{ח:סעיף|59ג|הגבלת שיתוף בהכנסות|תיקון: תשל״ח, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו עורך דין זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}}, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

{{ח:סעיף|59ד|איסור השתתפות למי שהושעה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

{{ח:סעיף|59ה|אחריות החברה בנזיקין|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

{{ח:סעיף|59ו|שמירת אחריות ודינים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע –
{{ח:תתת|(1)}} מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
{{ח:תתת|(2)}} מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

{{ח:סעיף|60|עיסוק אחר|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:סעיף|60א|חוות דעת מקדימה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.
{{ח:תת|(ג)}} חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.

{{ח:סעיף|61|עבירות משמעת|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} אלה עבירות משמעת:
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|הסעיפים 53 עד 60}} או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;
{{ח:תת|(2)}} הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 98יג|סעיף 98יג(3)}};
{{ח:תת|(3)}} כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

{{ח:סעיף|62|שיפוט בתי הדין המשמעתיים}}
{{ח:ת}} על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

{{ח:סעיף|62א||תיקון: תשנ״ב, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63|הזכות להגיש קובלנה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן – קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם – דרך כלל או לענין מסויים – לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|64|שיפוט מקומי|תיקון: תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.
{{ח:תת|(ג)}} היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.

{{ח:סעיף|64א|אי־&lt;wbr&gt;תלות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|65|סדרי הדין}}
{{ח:ת}} סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|65א|פומביות הדיון|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין משמעתי ידון בפומבי.
{{ח:תת|(ב)}} בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לשם שמירה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} לשם הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|(3)}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}};
{{ח:תתת|(4)}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(5)}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(6)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|(7)}} הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
{{ח:תתת|(8)}} הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;
{{ח:תתת|(9)}} הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ד)}} המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ה)}} על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו־(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70}} {{ח:פנימי|סעיף 71|ו־71}}.

{{ח:סעיף|66|סמכויות עזר|תיקון: תש״ם־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1969}}, יחולו בשינויים המחוייבים בבית הדין המשמעתי כאילו היה ועדת חקירה; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|סעיף 27(ב) האמור}} ישולמו מקופת הלשכה;
{{ח:תתת|(2)}} הקנסות שיטיל בית הדין המשמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|סעיף 11 האמור}}, יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא התייצב בפני בית הדין המשמעתי אף על פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי־התייצבותו או כפיית התייצבותו.

{{ח:סעיף|67|ראיות}}
{{ח:ת}} בית דין משמעתי רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט.

{{ח:סעיף|67א|העברת תיקים ומסמכים|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} ציווה בית משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה}}, על יושב ראש בית דין משמעתי להמציא תיק בית הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון.

{{ח:סעיף|68|ענשים|תיקון: תש״ם, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} אלה הענשים שבית דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת משמעת:
{{ח:תת|(1)}} אזהרה;
{{ח:תת|(2)}} נזיפה;
{{ח:תת|(3)}} קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;
{{ח:תת|(4)}} השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;
{{ח:תת|(5)}} הוצאה מן הלשכה.

{{ח:סעיף|68א|השעיה על תנאי|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנדון להשעיה על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר – תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – עבירת משמעת על פי חוק זה שקבע בית הדין בגזר הדין (להלן – עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה – מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית הדין המשמעתי לא הורה אחרת.

{{ח:סעיף|68ב|הפעלת השעיה על תנאי|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנדון להשעיה על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יכול להינתן בידי בית הדין המשמעתי שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן בידי הרכב אחר של בית הדין האמור.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור; ערעור כאמור ניתן לכלול בערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת.
{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ב)}} יראו את הצו שניתן על פי סעיף קטן (א) כהחלטה על השעיה.

{{ח:סעיף|68ג|תקופת השעיה בזו אחר זו|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} מי שהוטל עליו עונש השעיה בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש השעיה על תנאי ישא את שתי תקופות ההשעיה בזו אחר זו, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי שהרשיעו בעבירה הנוספת, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.

{{ח:סעיף|68ד|תחילת השעיה שהופעלה|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} מי שהופעלה נגדו השעיה על תנאי יתחיל לשאת בעונש ביום מתן הצו המפעיל, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי על יום התחלה אחר.

{{ח:סעיף|68ה|השעיה חופפת|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון במשפט אחד לענשי השעיה בשל עבירות שונות, ולא הורה בית הדין המשמעתי שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש ההשעיה של התקופה הארוכה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנידון להשעיה ולפני שנשא את מלוא עונשו חזר ונידון להשעיה ובית הדין המשמעתי שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי ההשעיה, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש השעיה אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.

{{ח:סעיף|69|החלטות אחרות של בית הדין|תיקון: תש״ם־2, תשמ״ז, תשמ״ט, תש״ס, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין משמעתי רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;
{{ח:תתת|(3)}} לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת, בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
{{ח:תתת|(4)}} לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;
{{ח:תתת|(5א)}} לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות בפרסום מפרסומי הלשכה באתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ד)}} בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.

{{ח:סעיף|69א|החלטה ברוב|תיקון: תש״ם־2}}
{{ח:ת}} נחלקו דעות חברי בית הדין, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת – תכריע הדעה אשר, לדעת אב בית הדין, מקילה עם הנאשם; אולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, או מידת ההשעיה הזמנית, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש או מידת העונש או ההשעיה הזמנית החמורים ביותר כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

{{ח:סעיף|69ב|העמדת פסק דין לעיון הציבור|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|סעיף 70 לחוק בתי המשפט}}, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא יועמד לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין.

{{ח:סעיף|70|ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי, וכן רשאים לערער ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים.

{{ח:סעיף|71|ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים|תיקון: תשכ״ח, תשמ״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערער כאמור ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים.

{{ח:סעיף|71א|סמכויות בית המשפט שלערעור|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} בית המשפט שלערעור רשאי לתת כל החלטה שבית הדין המשמעתי היה מוסמך לתתה.

{{ח:סעיף|72|דחיית הביצוע|תיקון: תש״ם־2, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב רק בשל כך שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.
{{ח:תת|(א1)}} בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור – בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים.
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין מרשיע שאין עליו עוד ערעור, רשאי בית הדין המשמעתי שהטיל את העונש, ואם היה ערעור – בית הדין המשמעתי או בית המשפט שהכריע בערעור, לדחות, מטעמים שיירשמו, את ביצועו, כולו או חלקו, למועד שיקבע, בתנאים שיקבע או ללא תנאים.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70}} {{ח:פנימי|סעיף 71|ו־71}}.

{{ח:סעיף|73|ערעור על פסק דין נגד מתלונן|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית דין משמעתי המחייב מתלונן בתשלום הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(4) או (5)}} ניתן לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בענין אזרחי.

{{ח:סעיף|74|ביצוע חיובים כספיים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} חיוב של נאשם בתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(2), (3) או (4)}}, חיוב של מתלונן לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(5)}} וחיוב של הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(5א)}} ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בענין אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(5א)}} יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בענין אזרחי נגד המדינה.

{{ח:סעיף|75|הרשעה בפלילים}}
{{ח:ת}} עורך דין שהורשע בבית משפט או בית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.

{{ח:סעיף|76|ערעור}}
{{ח:ת}} על החלטת בית דין משמעתי מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיפים 70 עד 72}}.

{{ח:סעיף|77|הודעה על הרשעה בפלילים}}
{{ח:ת}} בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע עורך דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לשכת עורכי הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק)|צו לשכת עורכי הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), תשכ״ח–1967}}.}}

{{ח:סעיף|78|השעיה זמנית|תיקון: תשכ״ח, תש״ם־2, תשמ״ט, תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה הסופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
{{ח:תת|(ג)}} עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו – רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית הדין על השעיה זמנית על־פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיפים 70}} {{ח:פנימי|סעיף 71|ו־71}}.
{{ח:תת|(ו)}} ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.
{{ח:תת|(ז)}} הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.

{{ח:סעיף|79|מעמד היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי להתייצב, לטעון, להביא ראיות ולחקור עדים בכל דיון לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}, אף אם לא היה קובל או מערער.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת עד להכרעת הדין בבית דין משמעתי מחוזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים בשל עבירת משמעת של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו; הפסקת ההליכים תהיה בהודעה בכתב לקובל, ואם התחיל הדיון – גם לבית הדין המשמעתי; הוגשה הודעה כאמור יופסקו ההליכים, ומותר לחדשם משבוטלה ההודעה.

{{ח:סעיף|80|דין משמעת ודין פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} דיון לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
{{ח:תת|(ב)}} הואשם עורך דין בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני בית דין משמעתי לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}, רשאי בית הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: עניני שכר טרחה}}

{{ח:סעיף|81|תעריף מינימלי|תיקון: תשכ״ח, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ)|כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|82|תעריף מקסימלי}}
{{ח:ת}} קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסויימים שיש לקבוע בעדם תעריף מקסימלי לשכר טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מקסימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסויים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)|תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|83|אישור תעריפים}}
{{ח:ת}} תעריפי שכר טרחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|הסעיפים 81}} {{ח:פנימי|סעיף 82|או 82}} טעונים אישור שר המשפטים.

{{ח:סעיף|84|איסור שכר לפי תוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע תעריף מקסימלי לשכר טרחתו של עורך דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר – אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.

{{ח:סעיף|85|איסור שכר כולל}}
{{ח:ת}} לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר לבין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.

{{ח:סעיף|86|הפרת {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיפים 82 – 85}} – עבירת משמעת|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 82|לסעיפים 82 עד 85}}, אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.

{{ח:סעיף|87|החזרת שכר מופרז}}
{{ח:ת}} מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|הסעיפים 82}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} רשאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם.

{{ח:סעיף|88|זכות עיכוב|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.

{{ח:סעיף|89|חוות דעת הלשכה בענין שכר טרחה}}
{{ח:ת}} הלשכה תחווה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.

{{ח:קטע2|פרק 7א|פרק שביעי א׳: ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״א}}

{{ח:סעיף|89א|מינוי ממונה|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר עורך דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו ({{ח:פנימי|פרק 7א|בפרק זה}} – עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית המשפט המחוזי ({{ח:פנימי|פרק 7א|בפרק זה}} – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} עורך הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.

{{ח:סעיף|89ב|המינוי כללי או מסוייג|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} המינוי יכול שיהיה כללי לכל עניניו המקצועיים של עורך הדין, או מסוייג לסוגי ענינים או לענינים מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה ממונה לטפל בענין שהיה בטיפולו של עורך הדין אם הוא מייצג בו צד אחר בענין.

{{ח:סעיף|89ג|תקופת המינוי|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, לבקשת הועד המחוזי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר ממונה מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא הממונה רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט.

{{ח:סעיף|89ד|מעמדו של נאמן|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל עזבונו של עורך הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן על רכושו (להלן – נאמן) שהוא עצמו עורך דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך הדין אלא אם נתמנה לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה ממונה לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי הממונה מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך הדין, אם דרש זאת הממונה.

{{ח:סעיף|89ה|סמכות הממונה|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} דינו של ממונה, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה:
{{ח:תת|(1)}} ענין שבו יש לעורך דין אחר יפוי כוח מטעם הלקוח והממונה ידע על כך;
{{ח:תת|(2)}} ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שהממונה יטפל בו.

{{ח:סעיף|89ו|הודעה ללקוח|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} ממונה יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר ליום המינוי, ללקוחו של עורך הדין אשר בענינו הוסמך לטפל.

{{ח:סעיף|89ז|הודעה לערכאה שיפוטית|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} ייצג עורך הדין בעל דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.

{{ח:סעיף|89ח|שכר טרחה והוצאות|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה
{{ח:תת|(ב)}} לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.

{{ח:קטע2|פרק 7ב|פרק שביעי ב׳: קרן גמלאות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ז, תש״ס}}

{{ח:סעיף|89ט||תיקון: תשל״ז, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89י||תיקון: תשל״ז, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8יא||תיקון: תשל״ז, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89יב||תיקון: תשל״ז, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89יג||תיקון: תשל״ז, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89יד||תיקון: תשל״ז, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|90|סוד מקצועי}}
{{ח:ת}} דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.

{{ח:סעיף|90א|שמירת חומר ארכיוני|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר ארכיוני“ – כל מסמך העשוי לשמש ראיה, שנמצא בידי עורך דין בשל טיפולו בעניין לקוחו, בין שעורך הדין ערך אותו ובין שנמסר לו, ולמעט מסמך פנימי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – כל מידע כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או מתועד בכל צורה אחרת, ובכלל זה מסר אלקטרוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך פנימי“ – מסמך ששימש את עורך הדין לצרכים פנימיים, ובכלל זה תרשומת של התייעצות, התכתבות פנימית וטיוטה, אשר לא נמסר לו בידי הלקוח, לא הוגש לבית משפט או לא נמסר ללקוח או לצד שלישי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב)}} עורך הדין ישמור על חומר ארכיוני למשך שבע שנים מיום סיום טיפולו בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, לפי העניין (להלן – תקופת השמירה).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עורך דין ישמור על חומר ארכיוני שהוא מסמך המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}} לתקופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ לתוספת האמורה}}, ובהתאם למפורט בו; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם יקבע תקופת שמירה שונה.
{{ח:תת|(ה)}} היה החומר הארכיוני מסמך שאינו מסר אלקטרוני, רשאי עורך הדין לסרוק אותו ולבער את המסמך המקורי גם בתקופת השמירה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסמך נסרק ונשמר בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שעניינן השימוש כראיה בהליכים משפטיים של מסמך סרוק שבוער מקורו, ובהתאם להוראות סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} המסמך אינו מסוג המסמכים שניתן להשתמש בהם בצורת מקור בלבד, לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} המסמך אינו מסמך שלפי הוראת הלקוח, בכתב, על עורך הדין לשמור אותו במקורו.
{{ח:תת|(ו)}} על שמירה של חומר ארכיוני שהוא מסר אלקטרוני, ובכלל זה העתק סרוק של מסמך שמקורו בוער כאמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות סעיף זה והוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עורך הדין ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת המסר האלקטרוני בצורה הנאמנה למקור;
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}, עורך הדין ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, לשם שמירה על אבטחת המידע, בשים לב לחלופות הטכנולוגיות הקיימות.
{{ח:תת|(ז)}} בתום תקופת השמירה יהיה עורך הדין רשאי לבער את החומר הארכיוני.
{{ח:תת|(ח)}} ביעור חומר ארכיוני כאמור בסעיף זה ייעשה באמצעים המקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, תוך שמירה על אבטחת מידע ופרטיות הלקוח, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ט)}} לקוח רשאי לבקש מעורך הדין לקבל לידיו את החומר הארכיוני בתקופת השמירה.
{{ח:תת|(י)}} פורקה שותפות עורכי דין, יחולו הוראות סעיף זה, ממועד פירוקה ואילך, רק על עורך הדין שלידיו נמסר החומר הארכיוני אגב הפירוק.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הממונה על ענייניו המקצועיים של עורך דין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89א|בסעיף 89א(א)}}.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר;
{{ח:תתת|(2)}} חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|91|אישור של יפוי־&lt;wbr&gt;כוח|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} יפוי־כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|92|העברת יפוי־&lt;wbr&gt;כוח}}
{{ח:ת}} עורך דין שניתן לו יפוי־כוח לפעול בתחום הפעולות המפורשות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}} או לקבל כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך דין אחר לפעול במקומו.

{{ח:סעיף|93|מימון פעולות הלשכה|תיקון: תש״ם־2, תשמ״ה, תשס״ח, תשע״ו, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהתייעצות עם שר המשפטים, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות למימון תפקידי הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ופעולותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} דמי חבר ואגרות למימון ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ופעולותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ובשים לב לכלל מקורות המימון העומדים לרשות הלשכה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, ורווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה.
{{ח:תתת|(3)}} דמי חבר ואגרות יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק, לגיל ולעיסוק של עורך הדין, ובלבד שהמועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תחליט על שיעור מופחת של דמי חבר ואגרות שיוטלו על חייל בשירות מילואים פעיל כפי שיוגדר בהחלטתה.
{{ח:תתת|(4)}} הלשכה רשאית לעשות שימוש בדמי החבר ובאגרות למימון גם לקיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין, ולשם כך היא רשאית להשתמש בסכום שאינו עולה על עשרה אחוזים מהתקציב שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}}.
{{ח:תת|(א1)}} החליטה הלשכה להטיל דמי חבר או אגרות למימון בשיעור העולה על דמי החבר או האגרות למימון שנקבעו בהחלטה קודמת שלה, תהיה ההחלטה טעונה אישור שר המשפטים; ואולם החלטה כאמור על העלאה בשיעור שלא יעלה על חמישה אחוזים שנבעה מצורך חריג וחד־פעמי, תהיה טעונה התייעצות עם שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה מהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור – לפני שנתאשר.
{{ח:תת|(ג)}} לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ה)}} דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.
{{ח:תת|(ו)}} לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.

{{ח:סעיף|93|מימון תפקידי הלשכה ופעולותיה|תיקון: תש״ם־2, תשמ״ה, תשס״ח, תשע״ו, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהתייעצות עם שר המשפטים, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות בהתאם להוראות סעיף זה; החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} דמי חבר ואגרות כאמור בפסקה (1) ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש לשם מימון ביצוע תפקידי הלשכה ופעולותיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בתוספת 150 אחוזים (להלן – תוספת אחוזית); רואה החשבון המבקר של הלשכה יאשר כי שיעור דמי החבר והאגרות שנקבע תואם את הסכום הנדרש כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} ואת שיעור התוספת האחוזית.
{{ח:תתת|(3)}} דמי חבר ואגרות יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק, לגיל ולעיסוק של עורך הדין, ובלבד שהמועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תחליט על שיעור מופחת של דמי חבר ואגרות שיוטלו על חייל בשירות מילואים פעיל כפי שיוגדר בהחלטתה.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, לממן פעולות נוספות שהיא רשאית לעשות לפי כל דין ופעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין (בסעיף זה – פעולות רשות), מיתר מקורות המימון העומדים לרשותה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, רווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה, דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים; ואולם, החלטה על מימון פעולות רשות מהתוספת האחוזית אינה טעונה את הסכמת יושבי ראש הוועדים המחוזיים.
{{ח:תתתת|(ב)}} החליטה הלשכה כאמור בפסקת משנה (א), רשאית היא להתנות השתתפות בפעולות רשות לפי אותה פסקת משנה בתשלום דמי רשות או בתשלום רשות לעניין מסוים.
{{ח:תתת|(5)|(א)}} ועד מחוזי רשאי לקבוע דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים בעד פעולות רשות; החליט ועד מחוזי לקבוע דמי רשות, תגבה אותם הלשכה ותעבירם לוועד המחוזי.
{{ח:תתתת|(ב)}} החליט ועד מחוזי כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הוא להתנות השתתפות בפעולות רשות לפי אותה פסקת משנה בתשלום דמי רשות או בתשלום רשות לעניין מסוים.
{{ח:תת|(א1)}} החליטה הלשכה להטיל דמי חבר או אגרות בשיעור העולה על דמי החבר או האגרות שנקבעו בהחלטה קודמת שלה, תהיה ההחלטה טעונה אישור שר המשפטים; ואולם החלטה כאמור על העלאה בשיעור שלא יעלה על חמישה אחוזים שנבעה מצורך חריג וחד־פעמי, תהיה טעונה התייעצות עם שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה מהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור – לפני שנתאשר.
{{ח:תת|(ג)}} לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ה)}} דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.
{{ח:תת|(ו)}} לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.

{{ח:סעיף|94|אגרות בעד שירותים|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא־חברים וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים; האגרות יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(ב) עד (ו)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עורך דין זר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(2)}} ובעד הגשת השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ו|סעיף 25ו(ג)}}.

{{ח:סעיף|95|תקציב|תיקון: תשע״ו, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תקציב הלשכה ייקבע על ידי המועצה הארצית מדי שנה בשנה, על פי הצעת ראש הלשכה ובהתאם לנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, פעולותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} וקיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין בהתאם להוראות חוק זה; דרך קביעת התקציב תיקבע בכללים, ובלבד שהתקציב יהיה מפורט תוך חלוקה לסעיפים על פי פעולות; תקציבי הועדים המחוזיים – על ידי ועדים אלה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} להצעת התקציב תצורף התייחסות יושב ראש ועדת האתיקה הארצית, נשיא בית הדין המשמעתי הארצי ויושב ראש הוועדה הבוחנת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}, לנושאים שבתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה הארצית תקבע, במסגרת תקציב הלשכה, חלוקה סבירה בין התקציב המיועד למחוזות הלשכה ובין התקציב המיועד לשאר הלשכה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} תקציב הלשכה יחולק בין המחוזות ובין שאר הלשכה כך:
{{ח:תתתתת|(א)}} תקציב שמקורו באגרות שהלשכה רשאית לגבות לפי חוק זה ובדמי חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(2)}}, לא כולל התוספת האחוזית – בהתאם לסכום הנדרש לכל אחד מהם לשם ביצוע התפקידים והפעולות שלשמם נגבו הכספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תקציב שמקורו בתוספת האחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(2)}} – שש שביעיות ממנו יוקצו למחוזות ושביעית תוקצה לשאר הלשכה, והם יהיו רשאים לייעד אותו לביצוע כלל התפקידים, הפעולות והפעילות כאמור בסעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ז)}}, לפי העניין; המועצה הארצית, בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים או באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את יחס החלוקה האמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} תקציב שמקורו בכספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(4)}} – יחולק וייעשה בו שימוש בהתאם להחלטת המועצה הארצית בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקציב שמקורו בתשלומי רשות שנגבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(5)}} –
{{ח:תתת|(2)}} כספים שיש להעבירם למחוז לפי פסקה (1) אינם ניתנים לקיזוז על ידי הלשכה אלא בהסכמת יושב ראש הוועד המחוזי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} התקציב המיועד לכל מחוז יורכב מסכום שווה שיינתן לכל אחד ממחוזות הלשכה, ומסכום נוסף שייקבע בהתאם לגודלו היחסי של המחוז; המועצה הארצית רשאית להורות על העברת סכומים נוספים מעבר לאלה שנקבעו בתקציב למחוז מסוים אם התעורר בכך צורך.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}}
{{ח:תתתת|(א)}} התקציב שמוקצה למחוזות לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) יחולק בין המחוזות בהתאם לסכום הנדרש לכל אחד מהם לשם ביצוע התפקידים שלשמם נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א).
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שמוקצה למחוזות לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב) יחולק כך:
{{ח:תתתתת|(1)}} מחציתו תחולק בין מחוזות הלשכה באופן שווה (בסעיף קטן זה – הסכום הקבוע);
{{ח:תתתתת|(2)}} מחציתו תחולק בין מחוזות הלשכה בהתאם לגודלו היחסי של המחוז (בסעיף קטן זה – הסכום המשתנה).
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} על אף האמור בפסקה (1)(ב), כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים רשאים להחליט, פה אחד, על חלוקה שונה של הסכום הקבוע או הסכום המשתנה בין המחוזות.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה הארצית, בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, רשאית להורות על העברת סכומים נוספים מעבר לאלה שנקבעו בתקציב למחוז מסוים, אם יתעורר בכך צורך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו, במסגרת הסכום הכולל שנקבע לו בתקציב הלשכה; הצעת התקציב האמורה תובא לאישור המועצה הארצית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו, במסגרת הסכום הכולל שנקבע בתקציב הלשכה; הצעת התקציב האמורה תובא לאישור המועצה הארצית בצירוף התייחסות יושב ראש ועדת האתיקה המחוזית ונשיא בית הדין המשמעתי של אותו מחוז לנושאים שבתחום אחריותם.
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בעודפי תקציב שנותרו לוועד מחוזי משנים קודמות טעון את הסכמת הוועד המחוזי.
{{ח:תת|(ה)}} קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה, יוגש התקציב לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה; הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שינויים שנעשו בתקציב הלשכה לאחר הגשתו.
{{ח:תת|(ו)}} בתוך שלושה חודשים לאחר הגשתו של תקציב הלשכה לפי סעיף קטן (ה), תגיש הלשכה את הדוחות הכספיים שלה לשנת התקציב הקודמת לשר המשפטים ותעמיד אותם לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה.
{{ח:תת|(ז)}} לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, רשאית הלשכה להוציא בכל חודש, כל עוד לא נקבע התקציב כאמור, סכום השווה לחלק ה־12 מהתקציב השנתי הקודם; הסכום האמור ייועד קודם כל לקיום תפקידי הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} והתחייבויותיה מכוח חוזים, וביתרה תשתמש הלשכה רק להפעלת שירותים ופעולות שנכללו בתקציב הקודם.
{{ח:תת|(ח)}} לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה עד תום החודש השלישי שלאחר תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (בסעיף קטן זה – היום הקובע) את המועצה הארצית כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה ועל העברת ראש הלשכה מכהונתו וייערכו בחירות מוקדמות למועצה הארצית ולראש הלשכה לא יאוחר מתום שישים ימים מהיום הקובע.

{{ח:סעיף|96|הסגת גבול המקצוע|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|97|התחזות|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}} כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|98|שלילת תביעת שכר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 98א|בסעיף 98א}} כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 8א|פרק שמיני א׳: עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:קטע3|פרק 8א סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ט־2}}

{{ח:סעיף|98א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 98ו|סעיף 98ו}} ולהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 98יג|סעיף 98יג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד עורכי דין זר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרתו מתן שירותים משפטיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך דין זר“ – מי שרשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות משפטי בעניין דין זר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין ({{ח:פנימי|פרק 8א|בפרק זה}} – דין זר);
{{ח:תתת|(2)}} עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שחל עליהם דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור.

{{ח:קטע3|פרק 8א סימן ב|סימן ב׳: מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}

{{ח:סעיף|98ב|מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}} יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי}}, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין־לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראה {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק שישי}} שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק שישי}} שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}} יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ד)}} חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 98ו|בסעיף 98ו(א)(1)}}, לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 98ז|סעיף 98ז}}.

{{ח:סעיף|98ג|חובת ציון התואר ”עורך דין זר“ ומדינת ההסמכה|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בנייר המכתבים המשרדי שלו;
{{ח:תת|(2)}} בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;
{{ח:תת|(3)}} כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.

{{ח:סעיף|98ד|מתן שירות משפטי בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} והוראות {{ח:פנימי|פרק 8א סימן ב|סימן זה}}, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אם קיבל היתר לכך מהמועצה הארצית או ממי שהמועצה הארצית הסמיכה לעניין זה, לתת שירות משפטי בעניין דין זר בישראל, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בישראל שלא בדרך עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית תודיע למבקש ההיתר על החלטתה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת המועצה הארצית יראו כאילו ניתן ההיתר.

{{ח:סעיף|98ה|קבלת כספים בנאמנות על ידי עורך דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} עורך דין זר המקבל כספים בנאמנות יפקידם בחשבון שיתנהל בישראל, בתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע3|פרק 8א סימן ג|סימן ג׳: מרשם עורכי דין זרים|תיקון: תשס״ט־2}}

{{ח:סעיף|98ו|מרשם עורכי דין זרים|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:
{{ח:תתתתת|(1)}} ערבות;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביטוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} פיקדון;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה.
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)|צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית.
{{ח:תת|(ד)}} מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1) וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.

{{ח:סעיף|98ז|מחיקה והתליה של רישום במרשם|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;
{{ח:תתת|(3)}} הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הוכרז פושט רגל;
{{ח:תתת|(5)}} בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם;
{{ח:תתת|(6)}} בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 98ב|סעיף 98ב(ג)(2)}}, ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} התגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 98ב|סעיף 98ב(ג)(2)}}, שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם;
{{ח:תתת|(7)}} בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי הוכח לפניו שהרישום הושג במרמה.
{{ח:תת|(ב)}} הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:
{{ח:תתת|(1)}} רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל – למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 49|בפסקה (1) של סעיף 49}} – למשך התקופות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 49|באותה פסקה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם – למשך התקופה שקבע.
{{ח:תת|(ג)}} עורך דין זר שהוגשו נגדו מחוץ לישראל כתב אישום או קובלנה משמעתית, רשאי בית דין משמעתי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|98ח|הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 98ז|בסעיף 98ז(א)(1), (4) או (6)(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 98ז|או 98ז(ב)(1) או (2)}}, או שהוא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה על כך.

{{ח:קטע3|פרק 8א סימן ד|סימן ד׳: משרד עורכי דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}

{{ח:סעיף|98ט|שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה – בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59ד|סעיפים 59ד עד 59ו}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.

{{ח:סעיף|98י|שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.

{{ח:סעיף|98יא|עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיפים 58}} {{ח:פנימי|סעיף 59א|ו־59א}}, רשאי עורך דין או עורך דין זר לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, כשותף או כחבר; ואולם עורך דין לא יהיה שותף או חבר במשרד עורכי הדין הזר כאמור, אם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד הוא תאגיד – גם אם יש לו הגבלה על אחריות בעלי המניות בו.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר כשכיר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו הם עורכי דין או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.
{{ח:תת|(ג)}} עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטווה להפסיק את פעילותה בישראל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98יב|סעיף 98יב}}.
{{ח:תת|(ד)}} עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.

{{ח:סעיף|98יב|הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין משמעתי רשאי, על פי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|פרק 8א|פרק זה}}, או שעורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, לחדול מההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה, רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א) או (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיפים 70 עד 72}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק 8א סימן ה|סימן ה׳: כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים|תיקון: תשס״ט־2}}

{{ח:סעיף|98יג|כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;
{{ח:תת|(2)}} דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;
{{ח:תת|(3)}} הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;
{{ח:תת|(4)}} חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;
{{ח:תת|(5)}} סדרי דין בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 98יב|סעיף 98יב}};
{{ח:תת|(6)}} הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|99|עורכי דין רשומים}}
{{ח:ת}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938 (להלן – פנקס עורכי הדין), והיה אותו זמן תושב ישראל, יהיה חבר הלשכה מתחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|100|חברות של עורכי דין במקרים מסויימים}}
{{ח:ת}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין, ולא היה תושב ישראל, או שהתעסקותו במקצוע הותלתה על ידי המועצה המשפטית, או שנתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(3)}}, רשאי לבקש להתקבל ללשכה; על קבלתו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|הסעיפים 42 עד 47}}; הוא הדין במי ששמו נמחק מפנקס עורכי הדין על פי צו המועצה המשפטית, ועברו מאז עשר שנים, אלא שהלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לקבלו ללשכה או לסרב לו.

{{ח:סעיף|101|חישוב ותק מאמנים}}
{{ח:ת}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין, תיחשב לו תקופת היותו רשום כתקופת ותק לענין {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}}, ומי שערב תחילתו של חוק זה היה רשאי לשמש מאמן, ייחשב כאילו אושר להיות מאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(4)}}.

{{ח:סעיף|102|חישוב תקופת התמחות|תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:ת}} מי שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה, תיחשב לו התמחותו בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, כהתמחות לפי חוק זה; מי שקוצרה תקופת התמחותו על־ידי המועצה המשפטית, תקוצר באותה תקופה גם התמחותו לפי חוק זה, ובלבד שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה או תוך שנתיים לאחר תחילתו, {{ח:פנימי|סעיף 35|וסעיף 35(ג)}} לא יחול עליו.

{{ח:סעיף|102א|הפחתת תקופת התמחות למי ששירת שירות מיוחד|תיקון: תשכ״ג־2, תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שלפני ה׳ באייר תש״ט (4 במאי 1949) שירת שירות מיוחד ליישוב, להקמת המדינה או למדינה, רשאית הלשכה להפחית תקופת התמחותו, ובלבד שלא תפחת משנה.

{{ח:סעיף|103|שמירת בחינות}}
{{ח:ת}} מי שנבחן בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, ייחשבו לו הבחינות שעמד בהן כבחינות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|103א|שמירת לימודים|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} מי שקיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים אישור שסיים חוק לימודיו המשפטיים לפי תכנית הלימודים של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל־אביב, רואים אותו לענין {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, כבעל השכלה משפטית גבוהה, והוא רשאי להירשם כמתמחה בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(2)}}.

{{ח:סעיף|104|שמירת מינויים}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה לפני תחילת חוק זה לפי סעיף 4(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, ייחשב כאילו נתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23 לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|105|המשך פעולות ורציפות}}
{{ח:ת}} כל פעולה שהמועצה המשפטית התחילה בה לפני תחילתו של חוק זה, תסיים אותה היא על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיף 111}}, מלבד אם העבירה את המשך הטיפול בה לידי הלשכה לפי תקנות שיתקין שר המשפטים.

{{ח:סעיף|105א|עבירות משמעת לפני תחילת החוק|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} עבירת משמעת לפי פקודת עורכי הדין, 1938, והתקנות שהותקנו לפיה, שנעברה לפני יום תחילתו של חוק זה, והמועצה המשפטית לא התחילה לדון בה לפני אותו יום, תידון לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה כאילו היתה עבירת משמעת לפי חוק זה שנעברה אחרי תחילתו.

{{ח:סעיף|106|העברת סמכויות וחיובים|תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:ת}} כל מקום שחיקוק חוץ מחוק זה מסמיך או מחייב את המועצה המשפטית או את הסתדרות עורכי הדין בישראל או מוסד ממוסדותיה או את לשכת הפרקליטים או לשכת עורכי הדין למינוי או לכל פעולה אחרת, תהיה מעתה מוסמכת או מחוייבת לכך המועצה הארצית של הלשכה.

{{ח:סעיף|106א|תיאום חיקוקים|תיקון: תשכ״ג־2}}
{{ח:ת}} כל מקום בחיקוק, חוץ מחוק זה, המדבר בפנקס עורכי הדין – אף פנקס חברי לשכת עורכי הדין במשמע.

{{ח:סעיף|107|רואי חשבון}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(1)}} לא תחול על מי שביום קבלת חוק זה בכנסת היה רשום בפנקס עורכי הדין והיה בעל רשיון של רואה חשבון.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הפעלת החוק}}

{{ח:סעיף|108|הבחירות הראשונות למוסדות הלשכה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית; לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 19|לסעיף 19 לפקודת הפרשנות}}, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט״ז בכסלו תשכ״ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 52א|סעיף 52א}} ביום ט״ו בכסלו תשכ״ב (23 בנובמבר 1961).

{{ח:סעיף|109|התקנת כללים|תיקון: תשכ״ח, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה – כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחירתם, הרכבם וסדרי עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)|כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)|כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)|כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)|כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(1א)}} אופן קביעת דמי חבר ואגרות למימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93}}, ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} אופן קביעת דמי חבר ואגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93}}, ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}};
{{ח:תת|(2)}} סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, סדרי ההתמחות ודרכי הפיקוח עליה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות)|כללי לשכת עורכי־הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:תת|(3)}} סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)|כללי לשכת עורכי־הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:תת|(4)}} כללי האתיקה המקצועית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)|כללי לשכת עורכי־הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים), תשכ״ט–1969}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ״ט–1988}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת)|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)|כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת|(5)}} סדרי הדין לפני בתי הדין המשמעתיים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)|כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(6)}} מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)|כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(7)}} מדי עורכי הדין וסדרי לבישתם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט)|כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), התשס״ו–2005}}.}}
{{ח:תת|(8)}} חובותיהם וזכויותיהם של עורכי דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;
{{ח:תת|(9)}} חובת עורכי דין לבייל יפויי כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;
{{ח:תת|(10)}} תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות;
{{ח:תת|(11)}} תשלום לחברי הוועדה הבוחנת וחבר הבוחנים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:תת|(12)}} תנאים נוספים לעניין כשירותם למינוי וכהונתם של בעלי תפקידים, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|בסימן ב׳ בפרק השני}}, או הוראות בדבר דרכי פעולתו ותנאי העסקתו של כל אחד מבעלי התפקידים, לרבות הוראות בדבר מילוי מקומו.
{{ח:ת}} כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומן; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר, כפי שנהגה המועצה המשפטית.

{{ח:סעיף|109א|חובת התקנת כללים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים לעניין אמות המידה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים ויכול שייקבעו אמות מידה גם לפי תחומי משפט או סוגי הליכים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}} יחולו בשינויים המחוייבים; הלשכה תפרסם את הכללים לפי סעיף זה, בין השאר, באתר האינטרנט שלה.

{{ח:סעיף|110|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}.

{{ח:סעיף|111|ביטולים ושמירת תקנות}}
{{ח:ת}} פקודת עורכי הדין, 1938, ופקודת המועצה המשפטית, 1938 – בטלות; אולם התקנות שהותקנו לפיהן יעמדו בתקפן, בשינויים הנובעים מחוק זה, כאילו נעשו לפיו, כל עוד לא בוטלו בכללים או בתקנות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|112|כותבי בקשות}}
{{ח:ת}} פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות) – בטלה; מי שקיבל רשיון לפי אותה פקודה לפני כ״ח בניסן תרצ״ה (1 במאי 1935) ורשיונו היה תקף ביום קבלת חוק זה בכנסת, ושר המשפטים או מי ששר המשפטים מינה לכך אישר בכתב, תוך שלושה חדשים מאותו יום, שהוא עוסק במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, רשאי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20 לחוק זה}}, להמשיך במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, כאילו לא בוטל אותו סעיף; והוא הדין במי אשר שר המשפטים, או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך אותה תקופה, שהוא עסק במתן שירות כאמור מלפני ב׳ באייר תש״ט (1 במאי 1949) והמשיך לעשות כן עד קבלת חוק זה בכנסת.

{{ח:סעיף|113|תחילת תוקף}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה, פרט {{ח:פנימי|סעיף 108|לסעיף 108}}, תהא כעבור תשעה חדשים לאחר קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשל״א־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי״ט–1959}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 90א|סעיף 90א(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||תקופת השמירה של מסמכים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} סוג המסמך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} תקופת השמירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} צוואה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שעד למסירת הצוואה במקור לרשם לענייני ירושה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 75|סעיף 75 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, או בהתאם לדרישת המצווה בכתב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} שטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שבע שנים מיום שנולדה לראשונה עילת תובענה על פי השטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 96|סעיף 96 לפקודת השטרות}} או תקופה ארוכה יותר אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב, ואם נמסרה לעורך הדין הודעת ויתור על טענת התיישנות שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 96|סעיף 96(א) לפקודת השטרות}} – בהתאם לרישום האמור.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מסמכים שעניינם עסקה במקרקעין או הליך במקרקעין, ובכלל זה הסדר או רישום, בישראל או באזור; לעניין זה, ”האזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 שנים או תקופה אחרת אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} חומר ארכיוני שעניינו עסקה או הליך שדין זר חל עליהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי תקופת ההתיישנות הקבועה בדין הזר לגבי אותו סוג של חומר ארכיוני, או תקופה אחרת אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} תפקידי הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} פעולות הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(3ג)}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} בחירות למוסדות הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} פעולות הנדרשות לקביעת שכר טרחה לפי כל דין, ובכלל זה {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(ו)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 89|ו־89}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ט בסיון תשכ״א (13 ביוני 1961).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>abd0icjkxabge3u4hagp9q5wztvrchi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית נ טו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>313001</id>
    <revision>
      <id>2937194</id>
      <parentid>961202</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:04:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>ממשל</comment>
      <origin>2937194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7405" sha1="hs8sdurphnd7rdjetant73nd02qyvtn" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ יד|טו|נ טז|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.}}
== וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ ==
=== לוּ ===
לא היה ניקוד במקור, ולכן הניקוד אינו מחייב.
* &quot;'''לוּ'''&quot; - קיצור של 'אליו', הם דיברו איתו. 
* &quot;'''לוּ'''&quot; - אולי, אפשרי, ייתכן. כשאלה, אולי ישטמנו יוסף ...
האחים לא היו בטוחים שיוסף יעניש אותם, אבל חששו שיוסף שוטם ויעניש אותם.

עכשו שיעקב נפטר, האחים ידעו שיוסף לא יכול לגלות לאביהם מה הם עשו לו. בכל אופן הם דאגו שיוסף יעניש אותם עכשו שאביו לא יראה ולא ידע.

קשה להבין למה האחים פחדו: האם הם חשבו שיוסף, מאבות העם, ירצה שיזכרו את הרצח ההמוני שהוא עשה באחיו? שכל תרבות עם ישראל תהיה בנויה על רצח אחים? שמוסג הסליחה ומחילה יחדל מעמנו? שלאלוהים אין חלק במה שקרה ליוסף?

=== וַיֹּאמְרוּ ===
תופעה חדשה נוצרה בעם ישראל.&lt;br&gt;
בגלל ריבוי הבנים, שוויון הכוחות, ובעיות משותפות, היה צורך לקבל החלטות בצורה מסודרת. &lt;br&gt;
ראובן, שכבר הנהיג את האחים כמה פעמים, יכול היה לעשות זאת. גם יהודה או יוסף יכלו לקחת את ההנהגה.

אך כאן נוצר שלטון דמוקרטי של ראשי המשפחות — כולם מדברים, מחליטים, ו'''מציגים חזית מאוחדת לפתרון בעיות'''.&lt;br&gt;
בהמשך, מודל זה הפך לסנהדרין, לכנסת ישראל, ולקהילות של רבנים וחכמים. אך בשל חולשת הממסד, השלטון עבר למלכים ולאדמו&quot;רים, וכנסת ישראל התמלאה במלחמות אחים.

=== וַיִּרְאוּ === 
גם כאן למילה &quot;וַיִּרְאוּ&quot; יש פרוש כפול:
* הם ראו בעיניהם שאביהם מת, ועכשו יוסף חופשי לפגוע בהם.
* הם יראו ופחדו מיוסף לאחר שאביהם מת, כי יוסף חופשי להעניש אותם.
סביר ששני הפרושים נכונים יחד, הם ראו ויראו.

=== אחיו של יוסף שנאו אותו שנים רבות === 
* עוד בצעירותו האחים שנאו אותו, ככתוב: &quot;וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם&quot; ([[ביאור:בראשית לז ד]]). 
* האחים רצו להרוג אותו, ככתוב: &quot;וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ&quot; ([[ביאור:בראשית לז כ]]).
* אחרי שהאחים מכרו אותו לעבדות הם סבלו 22 שנים, כשהם מסתירים את האמת מאביהם.
* בביקורים שלהם במצרים יוסף התעלל בהם, לדעתם, והפחיד אותם עד מוות.
* במשך חייהם במצרים, יוסף התרכז באביו, ולא נאמר שיוסף דיבר עם אחיו.
* יוסף לא סיפר ליעקב איך הוא נמכר לעבדות ולא הביא את דבתם רעה כפי שהוא עשה בצעירותו. האחים ראו בזה סימן רע של נטרית שנאה.{{הערה| &lt;small&gt;סביר שיעקב היה מעניש את בניו כשם שהוא העניש את ראובן ששכב עם בלהה, פילגשו.&lt;/small&gt;}}

קיים מוסג בפסיכולוגיה שנקרא: ([[:W:השלכה (פסיכולוגיה)|'''השלכה פסיכולוגיה''']]) בה אדם מתאר מה אחרים חושבים, וכך הוא מראה את מחשבותיו שלו.     &lt;br /&gt;
כאשר אנשים פועלים בקבוצה מופיעה תופעה של הגברת תגובה, וכאשר מספר אנשים מרגישים רגש מסוים, זה משפיע ומחזק את הרגש הזה אצל כל האחרים.&lt;br /&gt;
וכך קרה שהאחים חשבו שיוסף ירצה להרוג אותם, כי הם במקומו היו הורגים את אחיהם.

=== יוסף כבר וויתר להם  ===
יוסף לא נטר להם [[:W:טינה|'''טינה''']], אבל האחים לא הבינו:
* יוסף כבר אמר להם: &quot;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם&quot; ([[ביאור:בראשית מה ה]]). האחים לא האמינו והמשיכו לפחד ממנו.
* האחים לא הבינו את ההומור שלו: &quot;הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי&quot; ([[ביאור:בראשית מד טו]]).
* האחים חשבו שיוסף פגוע במוחו וסובל  פסיכוזת [[:W:שיגעון גדלות|'''שיגעון גדלות''']] בחלומותיו, ושהוא לא יוותר להם ללא עונש.
* האחים לא הבינו שאלוהים מקיים את נבואתו לאברהם בברית בין הבתרים, ושכל בני-ישראל הם העם המיועד. האחים חשבו שרק בני יוסף ישרדו.
* לכל האחים כבר היו ילדים בוגרים, כך שייתכן שהאחים חשבו שיוסף יעניש אותם אבל ימשיך לגדל את ילדיהם.
* ואפילו אם האחים הבינו, הם חיפשו דרך להבטיח שהוא סלח להם, וחיפשו דרך להשתחוות לו פעם נוספת, ככתוב: &quot;וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים&quot; ([[ביאור:בראשית נ יח]]). ובצורה זאת לתת ליוסף הזדמנות לנחם אותם ולהבטיח שהוא לא יפגע בהם בעתיד.

=== וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה ===
&quot;'''כָּל הָרָעָה'''&quot; - יוסף סבל מספר שנים כעבד, אבל עלה מהר לדרגת ניהול בכירה, אחר כך היה בבית הסוהר מספר שנים (מעל שנתים), כמנהל בית הסוהר, ומאז הוא משנה למלך מצרים. מה בדיוק היתה &quot;'''כָּל הָרָעָה'''&quot; שהאחים פוחדים ממנה לא נאמר. האחים כבר סבלו 22 שנים וחיו בשקר עם אביהם, הם סבלו בביקורים במצרים, הם ראו שיוסף צדק כשהוא הוציא את דבתם רעה לאביהם עליהם ושהוא היה חכם מהם, ועוד הם סבלו שבסוף יוסף יהרוג אותם. האחים כבר השיבו לעצמם את כל הרעה שהם עשו.


{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ יד|טו|נ טז|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>hs8sdurphnd7rdjetant73nd02qyvtn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ד כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322373</id>
    <revision>
      <id>2937208</id>
      <parentid>1307199</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:42:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1770" sha1="hgxdcukt2qxniwfknt9ge0ij7hn2jkw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ד|כו}}&lt;/noinclude&gt;
=== (פסוקים כו-כז) ===
'''פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו''' — מעניין ([[משלי טז יא|להלן טז יא]]) &quot;פלס ומאזני משפט&quot;, כלומר, שקול מעגל רגלך במשקל שוה, ואז '''כל דרכיך יכונו.''' והוסיף ביאור: '''אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע''' — ['''אל תט'''] מהדרך הישרה, '''הסר רגלך מרע''' לנטות פעמיך לאחד הצדדין, רק הקו האמצעית. 

במדרש: '''פלס מעגל רגלך,''' [הוי מחשב] הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואז '''כל דרכיך יכונו. אל תט ימין ושמאל,''' אמר ר' יוסי הגלילי: הוי זהיר שלא תטה ימין ושמאל מדברי תורה, '''הסר רגלך מרע''' מדרכן של רשעים, עד כאן. 

במועד קטן ([[מועד קטן ט א|ט.]]), כתיב: '''פלס מעגל רגלך,''' וכתיב ([[משלי ה ו|לקמן ה, ו]]): &quot;אורח חיים פן תפלס&quot;, אדברי תורה. עדי כאן במצוה שאי איפשר לעשותו על ידי אחרים: '''פלס מעגל רגלך,''' עשה המצוה כדי שלא תתבטל, ואחר כך תשוב לתלמודך [וכו']. וכן העמידו שם בפסוק ([[משלי ג טו]]): &quot;יקרה היא מפנינים&quot; וגו׳ עם הפסוק הב' ([[משלי ח יא|שם ח, יא]]): &quot;וכל חפצים לא ישוו [בה]&quot;, ואפילו חפצי שמים? כאן במצוה שאיפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים:</text>
      <sha1>hgxdcukt2qxniwfknt9ge0ij7hn2jkw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937209</id>
      <parentid>2937208</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:44:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1771" sha1="p3a8hcpirpw5c5by4hw1ok963qu0bkp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ד|כו}}&lt;/noinclude&gt;

=== (פסוקים כו-כז) ===
'''פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו''' — מעניין ([[משלי טז יא|להלן טז יא]]) &quot;פלס ומאזני משפט&quot;, כלומר, שקול מעגל רגלך במשקל שוה, ואז '''כל דרכיך יכונו.''' והוסיף ביאור: '''אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע''' — ['''אל תט'''] מהדרך הישרה, '''הסר רגלך מרע''' לנטות פעמיך לאחד הצדדין, רק הקו האמצעית. 

במדרש: '''פלס מעגל רגלך,''' [הוי מחשב] הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואז '''כל דרכיך יכונו. אל תט ימין ושמאל,''' אמר ר' יוסי הגלילי: הוי זהיר שלא תטה ימין ושמאל מדברי תורה, '''הסר רגלך מרע''' מדרכן של רשעים, עד כאן. 

במועד קטן ([[מועד קטן ט א|ט.]]), כתיב: '''פלס מעגל רגלך,''' וכתיב ([[משלי ה ו|לקמן ה, ו]]): &quot;אורח חיים פן תפלס&quot;, אדברי תורה. עדי כאן במצוה שאי איפשר לעשותו על ידי אחרים: '''פלס מעגל רגלך,''' עשה המצוה כדי שלא תתבטל, ואחר כך תשוב לתלמודך [וכו']. וכן העמידו שם בפסוק ([[משלי ג טו]]): &quot;יקרה היא מפנינים&quot; וגו׳ עם הפסוק הב' ([[משלי ח יא|שם ח, יא]]): &quot;וכל חפצים לא ישוו [בה]&quot;, ואפילו חפצי שמים? כאן במצוה שאיפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים:</text>
      <sha1>p3a8hcpirpw5c5by4hw1ok963qu0bkp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937210</id>
      <parentid>2937209</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:44:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1771" sha1="0i35qkfxrkm8lhmey1sojyqy0bfz7ak" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ד|כו}}&lt;/noinclude&gt;
: '''(פסוקים כו-כז)'''

'''פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו''' — מעניין ([[משלי טז יא|להלן טז יא]]) &quot;פלס ומאזני משפט&quot;, כלומר, שקול מעגל רגלך במשקל שוה, ואז '''כל דרכיך יכונו.''' והוסיף ביאור: '''אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע''' — ['''אל תט'''] מהדרך הישרה, '''הסר רגלך מרע''' לנטות פעמיך לאחד הצדדין, רק הקו האמצעית. 

במדרש: '''פלס מעגל רגלך,''' [הוי מחשב] הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואז '''כל דרכיך יכונו. אל תט ימין ושמאל,''' אמר ר' יוסי הגלילי: הוי זהיר שלא תטה ימין ושמאל מדברי תורה, '''הסר רגלך מרע''' מדרכן של רשעים, עד כאן. 

במועד קטן ([[מועד קטן ט א|ט.]]), כתיב: '''פלס מעגל רגלך,''' וכתיב ([[משלי ה ו|לקמן ה, ו]]): &quot;אורח חיים פן תפלס&quot;, אדברי תורה. עדי כאן במצוה שאי איפשר לעשותו על ידי אחרים: '''פלס מעגל רגלך,''' עשה המצוה כדי שלא תתבטל, ואחר כך תשוב לתלמודך [וכו']. וכן העמידו שם בפסוק ([[משלי ג טו]]): &quot;יקרה היא מפנינים&quot; וגו׳ עם הפסוק הב' ([[משלי ח יא|שם ח, יא]]): &quot;וכל חפצים לא ישוו [בה]&quot;, ואפילו חפצי שמים? כאן במצוה שאיפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן שאי איפשר לעשותה על ידי אחרים:</text>
      <sha1>0i35qkfxrkm8lhmey1sojyqy0bfz7ak</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב</title>
    <ns>116</ns>
    <id>325008</id>
    <revision>
      <id>2937263</id>
      <parentid>2934343</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>2937263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="336991" sha1="gvina8pwlzpyrwr94o7jnt586764d3m" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו–2016

&lt;מאגר 2006522 תיקון 2208655 תקן 484924 קוד a163Y00000DuK1SQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)); ((תשע&quot;ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((700|תיקון מס' 3|20:501344)); ((תשע&quot;ט, 77|תיקון מס' 4|20:526463)), ((254|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון מס' 6|22:567852)); ((תשפ״א, 376|תיקון מס׳ 7|24:604634)); ((תשפ&quot;ב, 970|תיקון מס' 8|24:643832)); ((תשפ&quot;ג, 183|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((408|תיקון מס' 23 והוראת שעה לחוק התחרות הכלכלית|25:2722039)), ((626|תיקון מס' 11|25:3020279)); ((תשפ&quot;ד, 186|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)).
''הארכת הוראת שעה:'' ((ק״ת תשפ״א, 80|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|8799)), ((3938|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|9557)); ((תשפ&quot;ב, 1652|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|9903));  ((תשפ&quot;ג, 1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|10564)), ((1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|10564)); ((תשפ&quot;ד, 3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|11412)), ((3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|11412)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 1340|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|11783)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ח, 7183|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|7774)); ((תשע&quot;ט, 6184|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|8076)), ((6184|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|8076)); ((תש&quot;ף, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|8676)), ((3908|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|8697)); ((תשפ&quot;א, 3096|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|9374)), ((3097|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|9374)); ((תשפ&quot;ב, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי)), ((7931|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק)); ((תשפ&quot;ג, 2474|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|11010)), ((2585|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|11015)); ((תשפ&quot;ד, 8058|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|12521)), ((8058|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|12521)); ((תשפ&quot;ה, 3668|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|13205)), ((3705|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|13110)).

&lt;!-- &lt;מבוא&gt; ((סמכויות שר הכלכלה והתעשייה לעניין [[סעיפים 20(3)]], [[117(א)(2)]], [[136(א)(3)]], [[143(ג)(1)]], [[145(א)(2)]] [[ו-149(3)]] הועברו לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ח, 506).)) --&gt;

__TOC__

== פרק א׳: מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה –
:- ”אב־טיפוס” – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
:- ”האגף להכשרה מקצועית” – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
:- ”אחריות” – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
:- ”בעל עניין” – כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”דגם רכב” – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- ”דרישות תקינה אירופית” – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
:- ”דרישות תקינה אמריקאית” – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
:- ”הנדסאי” ו”טכנאי מוסמך” – כהגדרתם [[בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע”ג–2012]];
:- ”הוועדה” – ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- ”חוק הגנת הצרכן” – [[חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- ”חוק התקנים” – [[חוק התקנים, התשי״ג–1953]];
:- ”ייבוא” – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
:- ”יבואן זעיר” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 44]];
:- ”יבואן ישיר” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 41]];
:- ”יבואן מסחרי” – כל אחד מאלה:
:: (1) יבואן זעיר;
:: (2) יבואן ישיר;
:: (3) יבואן עקיף;
:- ”יבואן עקיף” – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי [[סעיף 42]];
:- ”ייצור”, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
:- ”יצרן”, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
:- ”יצרן רכב במדינת חוץ” – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
:- ”מהנדס” – מהנדס רשום כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]];
:- ”מוסך” – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
:- ”מוסך מומחה” – כמשמעותו [[בסעיף 129]];
:- ”מוסך נייד” – רכב המשמש למתן שירותים כאמור [[בסעיף 135(ב)]];
:- ”מוסך שירות של יבואן” – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
:- ”מוצר תעבורה” – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
:- ”מוצר תעבורה חליפי” – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
:- ”מוצר תעבורה מקורי” – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
:- ”מוצר תעבורה משומש” – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
:- ”המחיר הכולל” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן]];
:- ”מייבא רכב בייבוא אישי” – מי שמייבא רכב לפי [[סעיף 33]];
:- ”המנהל” – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
:- ”מנהל מקצועי של מוסך” – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 136]];
:- ”מסמך תקינה” – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
:- ”מספר קטלוגי” – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
:- ”מעבדה מאושרת” – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- ”מעבדה מוכרת אירופית” – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/46/oj | דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC]], על עדכוניה;
:- ”מעבדה מוכרת אמריקאית” – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
:- ”מעבדה מוסמכת לרכב” – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי [[סעיף 236]];
:- ”מפעל ייצור” – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
:- ”מקצוע בענף הרכב” – כל אחד מאלה:
:: (1) ניהול מקצועי של מוסך;
:: (2) שמאות רכב;
:: (3) תיווך בייבוא אישי;
:- ”משווק רכב” – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
:- ”המשרד” – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- ”מתווך בייבוא אישי” – בעל רישיון לפי [[סעיף 68]] לתיווך בייבוא אישי;
:- ”סוג רכב” – סוג הרכב לפי [[פקודת התעבורה]] כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי [[הפקודה האמורה]]:
:: (1) ”רכב נוסעים” – רכב מסוג M;
:: (2) ”רכב מסחרי” – רכב מסוג N;
:: (3) ”גרור או נתמך” – רכב מסוג O;
:: (4) ”אופנוע” – רכב מסוג L;
:: (5) ”טרקטור” ו”מכונה ניידת” – רכב מסוג T;
:- ”סוחר ברכב מיבואן” – בעל רישיון לפי [[סעיף 89]] לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי [[אותו סעיף]];
:- ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן” – בעל רישיון לפי [[סעיף 92]] לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי [[אותו סעיף]];
:- ”סוכן מורשה” – סוכן ראשי או סוכן משני;
:- ”סוכן משני” – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי [[סעיף 42(ג)(2)]], ולתקופה שלא תפחת משנה;
:- ”סוכן ראשי” – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]]:
:: (1) לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]]:
:: (2) לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי [[סעיף 42(ג)(1)]];
:- ”סחר במוצרי תעבורה” – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
:- ”עוסק” ו”עוסק מורשה” – כהגדרתם [[בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]];
:- ”עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
:- ”עקרון עסק חי” – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
:- ”פקודת הייבוא והייצוא” – [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979]];
:- ”צמיג” – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
:- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
:- ”רישיון” – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
:- ”רישיון ייבוא” – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:- ”רישיון להפעלת מוסך” – כמשמעותו [[בסעיף 127]];
:- ”רישיון להפעלת מוסך נייד” – כמשמעותו [[בסעיף 135]];
:- ”רישיון יבואן מסחרי” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ד׳]];
:- ”רישיון לייצור מוצרי תעבורה” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ז׳]];
:- ”רישיון לייצור רכב ושיווקו” – כמשמעותו [[בסימן א׳ לפרק ג׳]];
:- ”רישיון לסחר במוצרי תעבורה” – כמשמעותו [[בסימן ד׳ לפרק ז׳]];
:- ”רישיון רכב” – כמשמעותו [[בסעיף 2 לפקודת התעבורה]];
:- ”רכב”, ”רכב מנועי” ו”רשות הרישוי” – כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:- ”רכב חדש” – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
:- ”רכב שנרשם במדינת חוץ” – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
:- ”רשות מוסמכת לייבוא” – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:- ”שומת רכב” – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי [[סעיף 153]]:
:: (1) פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
:: (2) הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
:: (3) הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי [[פקודת התעבורה]];
:- ”שיווק רכב” – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
:- ”שירות רכב” – כל אחד מאלה:
:: (1) ייצור רכב בישראל ושיווקו;
:: (2) ייבוא רכב ושיווקו;
:: (3) סחר ברכב מיבואן כהגדרתו [[בסעיף 88]];
:: (4) ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
:: (5) סחר במוצרי תעבורה;
:: (6) הפעלת מוסך או מוסך נייד;
:: (7) סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו [[בסעיף 88]];
:- ”שליטה” – כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”שמאות רכב” – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
:- ”שמאי רכב” – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי [[פרק ט׳]];
:- ”תוצר” – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
:- ”תיאור” – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
:: (1) לעניין רכב או מוצר תעבורה –
::: (א) כמות, משקל ומידות;
::: (ב) ארץ הייצור ושם היצרן;
::: (ג) הסמל המסחרי של היצרן;
::: (ד) חומרים או מרכיבים;
::: (ה) איכות ועמידות;
::: (ו) פגמים בו;
::: (ז) מטרת השימוש בו;
::: (ח) התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
::: (ט) בדיקות ותוצאות;
::: (י) אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
::: (יא) שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
::: (יב) מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
::: (יג) פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
::: (יד) מועד ייצור;
::: (טו) מספר קטלוגי;
::: (טז) מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
:: (2) לעניין שירות –
::: (א) תוכן השירות והיקפו;
::: (ב) טיב השירות, רמתו ותכליתו;
::: (ג) דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
::: (ד) אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
::: (ה) מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
:- ”תיווך בייבוא אישי” – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי [[סעיף 33]];
:- ”תכנית ייצור” – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
:- ”תעודת גמר” – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
:- ”תעודת מקצוע” – כמשמעותה [[בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי”ט–1959]];
:- ”תקלת בטיחות סדרתית” – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:- ”תקן ישראלי” ו”תקן רשמי” – כמשמעותם [[בחוק התקנים]];
:- ”השר” – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

== פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב ==

=== סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות ===

@ 3. מתן שירות רכב וחובת רישיון
: (א) לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
:: (1) סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;
:: (2) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
:: (3) מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;
:: (4) הבטחת איכות ובקרה;
:: (5) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
:: (6) המקום שבו יינתן השירות;
:: (7) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;
:: (8) הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

@ 4. עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון
: (א) לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
:: (1) סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
:: (2) חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
:: (3) תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 152]].

@ 5. הגשת בקשה לרישיון
: (א) המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.
: (ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

@ 6. מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות
: (א) המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

@ 7. תקופות רישיון או אישור
: (א) תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:
:: (1) אישור לייצור דגם רכב לפי [[סימן ב׳ לפרק ג׳]] ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי [[סימן ב׳ לפרק ז׳]];
:: (2) רישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 31]] ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי [[סעיף 37]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 8. סירוב לתת או לחדש רישיון
: המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 9. פטור מתנאים לקבלת רישיון
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 10. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או אי־חידושו (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
:: (3) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
:: (4) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (5) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
:: (6) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (7) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
:: (8)(א) הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי [[סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]], או הטיל עליו עיצום כספי לפי [[-|סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה]] לעניין הפרת תנאי, [[הסעיף האמור|(3), (4), (5) או (6) לחוק האמור]], והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).
::: (ב) המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]], בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;
:: (9) לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –
::: (א) הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי [[סעיף 14]];
::: (ב) התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי [[סעיף 13(ב)(1)]] המעידות על חשש לניגוד עניינים;
::: (ג) הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי [[סעיף 13(ב)(2)]].
: (ב) התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.
: (ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
: (ד) לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).
: (ה) סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

@ 11. בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו
: מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות [[סעיף 10]], לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

=== סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות ===

@ 12. איסור העברת רישיון
: לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

@ 13. ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית
: (א) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –
:: (1) באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);
:: (2) בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב)(1) השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.
:: (2) השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳ לפרק ט׳]], ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳ לפרק ח׳]].
:: (4) תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 14. השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית
: (א) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

@ 15. הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון
: בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

@ 16. דיווח ומסירת פרטים למנהל
: בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

@ 17. סירוב לתת שירות
: (א) בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017]].))

@ 18. הצגת רישיון
: בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

@ 19. חשבונית ללקוח
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

== פרק ג׳: ייצור רכב ==

=== סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו ===

@ 20. רישיון לייצור רכב ושיווקו
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:
: (1) הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;
: (3) לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי [[סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;
: (4) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;
: (5) לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;
: (6) הוא המציא למנהל כתב התחייבות –
:: (א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (ב) לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 28]];
: (7) הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
: (8) הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

=== סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב ===

@ 21. אישור לייצור דגם רכב
: (א) לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
: (ב) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:
:: (1) הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:: (2) המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;
:: (3) הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;
:: (4) הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;
:: (5) לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))
: (ג) המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

=== סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ===

@ 22. ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 23. תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: (א) גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –
:: (1) יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;
:: (2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
:: (3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 24. חובת סימון רכב
: (א) בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי [[פקודת התעבורה]], שם היצרן ודגם הרכב.
: (ב) השר רשאי –
:: (1) לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);
:: (2) לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 25. ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס
: (א) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות [[סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן]].

@ 26. ייצור רכב במפעל ייצור
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי [[סעיף 20(2)]].

@ 27. שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 28. בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות לרכב
: בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 29. חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –
: (1) אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור [[בסעיף 20(8)]] (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;
: (2) דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

@ 30. פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי [[סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8)]], [[21(ב)]], [[27 עד 29]], כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.
: (ב) המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

== פרק ד׳: ייבוא רכב ==

=== סימן א׳: רישיון ייבוא רכב ===

@ 31. רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) יבואן מסחרי;
:: (2) הוא מייבא רכב בייבוא אישי;
:: (3) גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;
:: (4) (((הנוסח הקבוע):)) מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;
::: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 1.6.2023):)) החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;
:: (5) מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי [[חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007]], ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;
:: (6) יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;
:: (7) הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד” – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;
:: (8) אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;
:: (9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;
:: (10) גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).
: (ב) לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 7]], הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי [[אותו סעיף]], אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

@ 32. יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, תשפ&quot;א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:
: (1) דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]];
: (2) דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;
: (3) דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;
: (4) דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;
: (5) לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי [[סעיף 41(א)(2)]];
:: (ב) הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
: (6) לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי [[סעיף 42(א)(2)]];
:: (ב) הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:
::: (1) רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
::: (2) רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
:: (ג) אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;
:: (ד) יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור [[בסעיף 57]];
: (7) (((לא חל לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחר עד יום 18.8.2025):))
:: לעניין יבואן זעיר - אם מתקיימים כל אלה:
:: (א) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
:: (ב) (((הוראת שעה עד יום 18.8.2025):)) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;
::: (((הנוסח הקבוע):)) הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
:: (ג) הרכב הוא אחד מאלה:
::: (1) הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון - ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;
::: (2) הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 33. ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, ”רכב” – רכב מסוגים אלה:
:: (1) רכב נוסעים מסוג M1;
:: (2) רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]];
:: (3) אופנוע;
:: (4) מכונה ניידת;
:: (5) רכב מסחרי מסוג N1.
: (ב) המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;
:: (2) חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;
:: (3) לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;
:: (4) הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי [[פקודת התעבורה]] ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;
:: (5) הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;
::: (((הוראת שעה עד יום 18.8.2025, לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי):))
::: הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;
:: (6) הרכב עומד בדרישות כאמור [[בסעיף 32(3) ו־(4)]];
:: (7) הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;
:: (8) הוא מסר הצהרה –
::: (א) בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי [[סעיף 70]] ומידע לגבי הרכב לפי [[סעיף 72]];
::: (ב) כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.
::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ” – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]], בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.
: (ה) הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 34. הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי
: אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

@ 35. הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי
: (א) לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33]], אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;
:: (2) הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.
: (ב) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33]] גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.
: (ג) הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי [[סעיף 33]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 36. ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב
: (א) המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים [[בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10)]], יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים [[בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6)]].
: (ב) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי [[בסעיף 31(א)(8)]].
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 37. רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת
: רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי [[סעיף 32]] [[או 33]], ואולם לא יחולו לגביו הוראות [[סעיף 32(5) עד (7)]] או [[סעיף 33(ב)(3)]], לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

@ 38. איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב
: רישיון שניתן לפי [[סימן זה]], לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

@ 39. ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו
: (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי [[סימן זה]], להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
:: (3) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
:: (4) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
:: (5) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (6) הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 33]], יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

@ 40. סירוב לתת רישיון ייבוא רכב
: (א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי [[סימן זה]], אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:
:: (1) בוטל רישיון שניתן לו לפי [[סימן זה]]; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי [[סעיף 39]] ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;
:: (2) מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי [[סימן זה]] בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.
: (ב) הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

=== סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי ===

@ 41. רישיון יבואן ישיר (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:
:: (1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;
:: (3) הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
::: (ב) לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;
: (ג) לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ד) לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:
:::: (1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:::: (2) היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
::: (ה) לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
:: (4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);
::: (ב) לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);
::: (ג) לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי [[סעיף 50]];
:: (5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.
: (ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 42. רישיון יבואן עקיף (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((לא חל לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל עד יום 18.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:
:: (1) הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:
::: (א) הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
::: (ב) הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;
:: (3) הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –
::: (א) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;
::: (ב) להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
::: (ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:
:::: (1) ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:::: (2) הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
::: (ד) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
:: (4) הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
::: (א) לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
::: (ב) לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;
::: (ג) לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי [[סעיף 50]];
:: (5) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (6) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.
: (ב) המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
: (ג) השר רשאי לקבוע –
:: (1) תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי”;
:: (2) דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 43. פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי [[סעיף 41]] [[או 42]] כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים [[בסעיף 41(א)(6)]] [[או 42(א)(6)]] ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

@ 44. רישיון יבואן זעיר (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((לא חל לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחר עד יום 18.8.2025):))
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:
:: (1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;
:: (3) הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
:: (4) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.
: (ב) יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בשנה בלבד.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 45. קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב
: על מתן רישיון לפי [[סימן זה]], קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות [[סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013]], בשינויים המחויבים.

@ 46. בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים
: המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי [[סימן זה]] על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי [[סימן ד׳]].

=== סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי ===

@ 47. שירותי תחזוקה (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 41(א)(5)]].
: (ב) יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 42(א)(5)]].
: (ג) יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 44(א)(3)]].

@ 48. הספקת מוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור [[בסעיף 41(א)(3)(א)]].
: (ב) יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור [[בסעיף 42(א)(4)(א)]].
: (ג) יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

@ 49. מתן אחריות לרכב מיובא (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.
: (ב) יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.
: (ג) לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

@ 50. תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא (תיקון: תשע&quot;ח-3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (((הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):))
: (א) יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור [[בסעיף 52]] אם הרכב יובא לפי [[סעיף 33]].
: (ב) נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –
:: (1) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;
:: (2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;
:: (3) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.
: (ג) הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
: (ד) (((לא חל על רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל עד יום 18.8.2025):))
:: נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –
:: (1) לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;
:: (2) לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.
: (ה) נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
: (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016]].))

@ 51. מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל
: המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

@ 52. תשלום בעד עלויות נלוות
: (א) בסעיף זה, ”יבואן אחר” – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי [[סעיף 49(א)]] [[או 50(א)]].
: (ב) לשם מתן השירות לפי [[סעיף 49(א)]] [[או 50(א)]], רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי [[סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג)]].
: (ג)(1) בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.
:: (2) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.
: (ד) אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

@ 53. הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה” – נפה שנקבעה לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]].

@ 54. איסור התערבות
: (א) יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]] או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.
: (ב) יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

@ 55. מסירת מידע ללקוח
: יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:
: (1) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]], שנגרם לרכב;
: (2) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
: (3) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
: (4) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:
: (5) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

@ 56. חובות דיווח של יבואן מסחרי
: (א) יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:
:: (1) הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;
:: (2) מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.
: (ב) יבואן מסחרי –
:: (1) ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;
:: (2) ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]], בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם” יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו”.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

@ 56א. חובת דיווח של יבואן ישיר לעניין העדפה בשיעור המכס - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי [[פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]] לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין-לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:
:: (1) שם יצרן הרכב במדינת חוץ;
:: (2) קוד היצרן של דגם הרכב;
:: (3) מדינת הייצור של הרכב.
: (ב) לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י&quot;ג בתמוז התשפ&quot;ג (2 ביולי 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט&quot;ו באלול התשפ&quot;ג (1 בספטמבר 2023).
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מנהל המכס&quot; - המנהל כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 57. שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף
: (א) יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.
: (ב) שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.
: (ג) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
: (ד) יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 58. תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות
: (א) יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.
: (ב) יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

@ 59. התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן
: (א) לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:
:: (1) תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי [[סעיף 131]];
:: (2) מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
:: (3) מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]], כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

=== סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ===

@ 60. מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ([[בסימן זה]] – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;
:: (3) שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן]].
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

@ 61. תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו
: תפקידי המועצה הם:
: (1) לייעץ למנהל בעניינים אלה:
:: (א) סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 8]] [[ו־10]];
:: (ב) חובות משווק רכב לפי [[סעיפים 77 עד 87]];
: (2) להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי [[סעיף 46]], בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

@ 62. סייגים למינוי
: לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

@ 63. הפסקת כהונה
: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
:: (2) חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי [[סעיף 60(א)]], ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
:: (3) השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:
::: (א) הוא הורשע בעבירה כאמור [[בסעיף 62]], או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
::: (ב) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
::: (ג) התקיים בו הסייג האמור [[בסעיף 64]];
::: (ד) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
::: (ה) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
: (ב) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי [[סעיף 60]], ליתרת תקופת כהונתו.

@ 64. ניגוד עניינים
: (א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
: (ב) חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
: (ג) התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
: (ד) בסעיף זה, ”עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

@ 65. החלת דינים
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]];
: (2) [[חוק העונשין]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]], לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;
: (4) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

@ 66. תוקף פעולות
: קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

@ 67. סדרי דיון
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
: (ב) המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א)]]; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
: (ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
: (ד) המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי [[סעיף 61(1)(ב)]] את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.
: (ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי ===

@ 68. רישיון לתיווך בייבוא אישי
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:
:: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
:: (2) הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.
: (ב) בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.
: (ג) השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016]].))

@ 69. מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות
: מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

@ 70. הסכם תיווך עם מייבא רכב בייבוא אישי
: (א) מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, ”מחיר כולל” – לרבות דמי משלוח והובלה, ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.
: (ב) מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

@ 71. תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי [[סעיף 33]] או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו [[בפקודת המכס]].

@ 72. מסירת מידע למייבא רכב
: מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:
: (1) מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;
: (2) הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);
: (3) מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
: (4) שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
: (5) מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]], שנגרם לרכב;
: (6) תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;
: (7) תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

@ 73. הגבלות לעניין הסכם לרכישת רכב
: מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

@ 74. תשלום בעד תיווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

@ 75. איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי
: מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 76. הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי
: (א) השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.
: (ב) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

== פרק ה׳: חובות משווק רכב ==

@ 77. מכירה ושיווק של רכב מיובא
: לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

@ 78. מכירת רכב שלא כדין
: משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 79. מידע בטיחותי לגבי רכב
: משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, ”פרסומת” – פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

@ 80. מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב
: (א) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, ”מוסד לימוד” – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.
: (ב) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי –
:: (1) למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי [[סעיף 52]], בשינויים המחויבים;
:: (2) להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;
:: (3) לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

@ 81. הבטחת כספי הקונה (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,170 ש&quot;ח))) או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:
:: (1) תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;
:: (2) מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.
: (ב) משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.
: (ג) ערבות בנקאית לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.
: (ד) ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) ערבות בנקאית תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ־125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.
: (ו) הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.
: (ז) מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
: (ח) השר, באישור הוועדה, רשאי –
:: (1) לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);
:: (3) לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

@ 82. תיאור רכב על ידי משווק רכב
: (א) משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.
: (ב) יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

@ 83. מתן מידע לקונה
: (א) משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

@ 84. הסכם בכתב לרכישת רכב
: משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

@ 85. רישום הרכב
: משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

@ 86. חובת מתן תעודת אחריות לרכב
: (א) משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.
: (ב) משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

@ 87. נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה
: משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

== פרק ו׳: סחר ברכב ==

@ 88. [[פרק ו׳]] – הגדרה
: [[בפרק זה]], ”רכב מיבואן” – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי [[פקודת התעבורה]], ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי [[סעיף 32(5) או (6)]].

@ 89. רישיון סוחר ברכב מיבואן
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:
: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
: (3) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

@ 90. החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן
: על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות [[בסעיפים 81 עד 87]], בשינויים המחויבים.

@ 91. חובת דיווח בנושא הון עצמי
: (א) סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל־31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור [[בסעיף 89(3)]].
: (ב) פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור [[בסעיף 89(3)]], ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

@ 92. רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:
: (1) הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
: (3) תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

@ 93. החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
: (א) על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות [[בסעיפים 82]] [[ו־87]], והוראות [[חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס״ח–2008]], והכול בשינויים המחויבים.
: (ב) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

@ 94. חובת הצבת שילוט
: בעל רישיון לפי [[פרק זה]] יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ואת מספר רישיונו.

@ 95. איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה
: בעל רישיון לפי [[פרק זה]] לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

== פרק ז׳: מוצרי תעבורה ==

=== סימן א׳: הגדרות ===

@ 96. [[פרק ז׳]] – הגדרה
: [[בפרק זה]], ”מוצר תעבורה” –
: (1) לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי [[סעיף 97]];
: (2) לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי [[סעיף 108]];
: (3) לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו [[בסעיף 2]], למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי [[סעיף 126]].

=== סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה ===

@ 97. קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – [[סימן ב׳]]
: השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות [[סימן זה]] יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי [[אותה פקודה]]; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

@ 98. רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:
: (1) הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
: (2) לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;
: (3) לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (4) הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו;
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (5) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו.

@ 99. חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה
: לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

@ 100. אישור לייצור דגם מוצר תעבורה במפעל ייצור
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:
:: (1) הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;
:: (2) הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב־טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:
::: (א) אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב־טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;
::: (ב) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;
::: (ג) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;
::: (ד) לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;
:::: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))
::: (ה) לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי [[חוק התקנים]];
:: (3) הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.
: (ב) המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

@ 101. ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי [[סעיף 98(4) ו־(5)]].

@ 102. ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה
: גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –
: (1) יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
: (2) יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

@ 103. חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

@ 104. תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

@ 105. מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס
: (א) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של מוצר התעבורה כאמור [[בסעיף 100(א)(2) ו־(3)]] שאישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות [[סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן]] בשינויים המחויבים.

@ 106. ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור
: בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי [[סעיף 98(2)]].

@ 107. אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה
: (א) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם מביניהם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

=== סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה ===

@ 108. קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – [[סימן ג׳]]
: השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות [[סימן זה]] יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי [[אותה פקודה]]; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

@ 109. ייבוא דגם מוצר תעבורה
: (א) אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה
:: (2) פועלים לפי התקן כאמור;
::: (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות–הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.
::: (ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב־טיפוס של המוצר;
:: (3) לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;
:: (4) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;
:: (5) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
:: (6) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות [[סימן זה]] יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.
: (ב) הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;
:: (2) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;
:: (3) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (4) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (5) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;
:: (6) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (7) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
:: (8) לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
:: (9) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 110. חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 109]], השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 109]].
: (ב) לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

@ 111. פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה
: (א) על אף האמור [[בסעיף 109]], המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי [[אותו סעיף]], רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור [[באותו סעיף]], למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.
: (ב) המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

@ 112. ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי או לצורכי מוסד לימוד (תיקון: תשע״ח–2)
: (א) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי [[סעיף 110]], לפי העניין, לייבוא חמישה מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי–עצמי;
:: (2) מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי [[סעיף 108]];
::: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))
:: (3) מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי [[סעיף 109(א)]], ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים]] –
:::: (1) אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי [[סעיף 109(א)]], ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצא ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;
:::: (2) אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) – באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;
::: (ב) לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים]] – באמצעות אישור רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
::: (ג) לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי –
:::: (1) אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופי, אמריקאית או קנדית לפי [[סעיף 109(א)]], ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקרש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
:::: (2) אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה – באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.
:: (4) המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;
:: (5) (((נמחקה).))
: (א1)(1) השר ראשי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.
:: (3) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יירראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.
: (ב) המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי [[סעיף 110]], לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

@ 113. ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים
: השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

@ 114. ייבוא מוצרי תעבורה משומשים
: (א) לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים –
:: (1) לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]], בתנאים שתקבע ברישיון;
:: (2) מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (ג) בסעיף זה, ”מוצר תעבורה” – כהגדרתו [[בסעיף 2]].

@ 115. פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי [[סעיפים 109]] [[ו־110]], לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

@ 116. [[סימן ג׳]] – סייג לתחולה
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות [[מסימן זה]] לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

=== סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה ===

@ 117. רישיון לסחר במוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
:: (1) לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
:: (2) הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:
::: (א) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ב) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
:: (1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
:: (2) בעל רישיון יבואן מסחרי;
:: (3) בעל רישיון להפעלת מוסך;
:: (4) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))

@ 118. תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים
: (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]], ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי [[סעיף 108]] – גם בהתאם להוראות לפי [[סימן ג׳]].
: (ב) לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור [[בסעיף 114(ב)]], אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:
:: (1) שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;
:: (2) הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:: (3) הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 119. אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: (א) לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי [[חוק הגנת הצרכן]], תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;
:: (2) תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;
:: (3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

@ 120. תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

@ 121. סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: (א)(1) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.
:: (2) הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי [[חוק הגנת הצרכן]] של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.
:: (3) השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע&quot;ח-2018]].))
: (ב) מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות [[בסעיף 109]], אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי [[חוק הגנת הצרכן]] של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

@ 122. ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה
: גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:
: (1) בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;
: (2) המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;
: (3) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

@ 123. טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

@ 124. השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה
: בלי לגרוע מהוראות לפי [[סעיף 14]], המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו [[בסעיף 117(א)(2)]] העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

@ 125. מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –
:: (1) הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור [[בסעיף 122]];
:: (2) מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
: (ב) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
: (ג) המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

@ 125א. תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים (תיקון: תשע&quot;ח)
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים [[בסעיף 117(ב)]] לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם לעניין סחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי הוראות [[סימן זה]], כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו עליהם בשינויים כפי שיקבע.

@ 126. [[סימן ד׳]] – סייג לתחולה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין השאר לפי סוג הרכב.
: ((פורסם [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018]].))

== פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ==

=== סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך ===

@ 127. רישיון להפעלת מוסך
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:
: (1) לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;
: (2) לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;
: (3) לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;
: (4) לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי [[סעיף 143(ג)]].
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 128. ביצוע פעולות ברכב
: (א) לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב ([[בפרק זה]] – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד), התשע״ח–2018]].))

@ 129. רישיון להפעלת מוסך מומחה
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:
: (1) הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;
: (2) הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 130. חובת שילוט במוסך
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:
:: (1) שם המוסך ומספר רישיונו;
:: (2) סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;
:: (3) אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי [[סעיף 129]];
:: (4) המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 131. הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי [[סעיף 132]], והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, ”מאמץ סביר” – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:
:: (1) בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 125]];
:: (2) אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;
:: (3) אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור [[בסעיף 49(ג)]], במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי [[סעיף 59(ב)]].
: (ג) בסעיף זה –
::- ”סוג”, של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;
::- ”מוצר תעבורה משופץ” – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

@ 132. הצעת מחיר במוסך
: (א)(1) בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי [[סעיף 131]], את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).
:: (2) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.
:: (3) הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970]], הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.
: (ב) הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.
: (ד) בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.
: (ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

@ 133. התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב
: לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

@ 134. איסור העברת מידע ליבואן מסחרי
: מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

@ 135. רישיון להפעלת מוסך נייד
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:
:: (1) לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;
:: (2) הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.
: (ב) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:
:: (1) תיקוני חירום לרכב;
:: (2) חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;
:: (3) שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.
: (ג) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד” ואת מספר הרישיון של המוסך.
: (ד) על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי [[סעיפים 133]], [[134]] [[ו־139]], בשינויים המחויבים.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

=== סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך ===

@ 136. רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;
:: (3) הוא אחד מאלה:
::: (א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
::: (ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳]] ([[בפרק זה]] – קורסים מקצועיים);
::: (ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;
:: (4) הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי [[סעיף 137]] או קיבל פטור לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 137. בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי [[סימן ג׳]], יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.
: (ב) השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 138. חובת מיומנות מקצועית
: במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

@ 139. הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב
: (א) בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.
: (ג) המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 140. פיקוח על עובדי המוסך
: מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי [[סעיפים 131 עד 133]] [[ו־139]].

@ 141. בדיקת תקינותו של רכב שטופל במוסך
: (א) מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.
: (ב) בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

@ 142. דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך
: מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))

@ 143. חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי
: (א) מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.
: (ג) המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);
:: (2) תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי [[סעיפים 127]], [[129]] [[ו־136]];
:: (3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;
:: (4) המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.
: (ד) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.
: (ה) בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 144. בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי [[פרק ח׳]]
: המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי [[פרק זה]].

=== סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ===

@ 145. המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ([[בסימן זה]] – המועצה) וחבריה הם:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;
:: (3) שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
: (ה) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 62 עד 66]], לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

@ 146. תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: תפקידי המועצה הם:
: (1) לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
:: (א) קביעת הוראות לפי [[סעיף 13(ב)]], לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;
:: (ב) קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 137]], תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור [[בסעיף 136]], ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;
:: (ג) קביעת הוראות מקצועיות לפי [[סעיף 139]];
: (2) לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור [[בסעיף 137]].

@ 147. בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך
: (א) המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.
: (ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות [[חוק העונשין]], הנוגעות לעובדי הציבור.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))

@ 148. סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.
: (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א)]]; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
: (ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

== פרק ט׳: שמאות רכב ==

=== סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב ===

@ 149. רישיון לשמאות רכב
: מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:
: (1) הוא תושב ישראל;
: (2) הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;
: (3) הוא אחד מאלה:
:: (א) מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ב) הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ג) טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
:: (ד) בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:
::: (1) תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;
::: (2) תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;
::: (3) תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי [[פקודת התעבורה]];
: (4) הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;
: (5) הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי [[סעיף 152]], לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי [[סעיף 151]].

@ 150. בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב
: (א) המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי [[סעיף 151]].
: (ב) על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות [[חוק העונשין]], הנוגעות לעובדי הציבור.
: (ג) השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.

@ 151. בחינות בשמאות רכב
: (א) השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]], יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.
: (ב) השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.

@ 152. התמחות בשמאות רכב
: השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.

@ 153. הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב
: השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]], יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.

@ 154. תיקון שומת רכב
: (א) המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי [[סעיף 153]].
: (ב) מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.
: (ד) החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

@ 155. מקום עריכתה של שומת רכב
: (א) לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

@ 156. חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב
: שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.

@ 157. איסור התחזות לשמאי רכב
: מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

@ 158. חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב
: בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

@ 159. איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב
: (א) בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל בלא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.
: (ב) השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע&quot;ח-2018]].))

=== סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב ===

@ 160. המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב ([[בסימן זה]] – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
:: (1) שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
:: (2) שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;
:: (3) נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;
:: (4) נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;
:: (5) נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן]], שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.
: (ב) השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
: (ד) המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.
: (ה) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
: (ו) על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 62 עד 66]], לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

@ 161. תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
: (1) סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי [[סעיפים 8]] [[ו־10]];
: (2) קביעת הוראות לפי [[סעיף 13(ב)]], לעניין שמאי רכב;
: (3) קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי [[סעיף 151]], תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי [[סעיף 149(4)]], ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;
: (4) קביעת הוראות מקצועיות לפי [[סעיף 153]].

@ 162. סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב
: (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.
: (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
: (ג) דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי [[סעיף 149(4)]], תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב ===

@ 163. עבירות משמעת
: שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
: (1) התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
: (2) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;
: (3) פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי [[אותו סעיף]];
: (4) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;
: (5) לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי [[סעיף 14]];
: (6) פעל בניגוד להוראות לפי [[סעיף 153]];
: (7) ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי [[סעיף 156]];
: (8) לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 158]];
: (9) השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 159(ב)]].

@ 164. מינוי ועדת משמעת
: (א) השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב ([[בסימן זה]] – ועדת המשמעת).
: (ב) חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
:: (1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;
:: (3) שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי [[סימן ב׳]] (בסעיף זה – המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.
: (ג) לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.
: (ד) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
: (ה) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

@ 165. תקופת כהונה של חבר ועדת המשמעת
: חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

@ 166. סייגים למינוי של חבר ועדת המשמעת
: לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;
: (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;
: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

@ 167. הפסקת כהונה של חבר ועדת המשמעת
: (א) חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
: (ב) השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי [[סעיף 164(ב)]];
:: (2) התקיים בו האמור [[בסעיף 166(1), (2) או (3)]];
:: (3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

@ 168. סמכות לסיים דיון
: חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות [[סעיף 165]] או נפסקה לפי הוראות [[סעיף 167(א) או (ב)(1)]], יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

@ 169. השעיה מכהונה של חבר ועדת המשמעת
: השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור [[בסעיף 166(2)]] – עד למתן פסק דין סופי בעניין.

@ 170. אי־תלות
: במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

@ 171. תובע ותפקידיו (תיקון: תשע״ח)
: (א) התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
: (ג) תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.
: (ד) לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], [[וסעיף 3 לפקודה האמורה]] יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.
: (ה) נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

@ 172. זכות עיון
: (א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
: (ב) נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
: (ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
: (ד) בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
: (ה) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
: (ז) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

@ 173. הודעה למתלונן
: (א) מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
: (ב) החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
: (ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

@ 174. הדיון בוועדת המשמעת
: (א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
:: (1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
:: (2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
: (ב) הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.
: (ג) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור [[בסעיף 163(4)]] יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור [[באותו סעיף]], כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
: (ה) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
: (ו) ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.
: (ז) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות [[בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], בשינויים המחייבים.

@ 175. זכות טיעון לנקבל
: בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

@ 176. סדרי דין ודיני ראיות
: (א) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
: (ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
: (ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
: (ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

@ 177. ועדת המשמעת שנחלקו בה הדעות
: נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

@ 178. מותב חסר
: (א) נעדר חבר ועד המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
: (ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 177]], החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

@ 179. מותב קטוע
: (א) נבצר מחבר ועדת משמעת שאינו היושב ראש לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו של אותו חבר, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.
: (ב) צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 177]], החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

@ 180. פסילת חבר ועדת המשמעת
: (א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
: (ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
: (ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 178]].

@ 181. סמכויות עזר של ועדת המשמעת
: (א) ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
:: (1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
:: (2) להזהיר או להשביע עד בהתאם [[לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980]];
:: (3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי [[סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], לשם גביית עדות;
:: (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
: (ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי [[סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

@ 182. אמצעי משמעת
: (א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
:: (1) התראה;
:: (2) נזיפה;
:: (3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]];
:: (4) התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;
:: (5) התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;
:: (6) ביטול הרישיון.
: (ב) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

@ 183. אמצעי משמעת על־תנאי
: (א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
: (ב) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על־תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
: (ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

@ 184. החלטות אחרות של ועדת המשמעת
: ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור [[בסעיפים 182]] [[ו־183]] –
: (1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
: (2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
: (3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

@ 185. ערעור על החלטת ועדת המשמעת ועיכוב ביצוע
: (א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ב) על החלטת ועדת המשמעת לפי [[סעיף 184(2)]] רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
: (ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
: (ד)(1) אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
:: (2) על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

@ 186. העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת
: (א) ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, והכול בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
: (ג) הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.
: (ד) החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
: (ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי [[סעיף 185]].
: (ו) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

@ 187. דיון משמעתי ודיון פלילי
: (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי [[פרק זה]] נגד שמאי רכב בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי [[סימן זה]] בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
: (ב) הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

@ 188. סמכות המנהל להתלות רישיון עד לסיום ההליכים
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 10]], המנהל רשאי להתלות רישיון של שמאי רכב שהוגשו נגדו קובלנה או כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים בוועדת המשמעת או ההליכים הפליליים, לפי העניין, אם סבר שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת.
: (ב) לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי [[סעיף 182(א)(5)]], תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

@ 189. תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות שמאי רכב ועל מי שרישיונו הותלה
: (א) שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע, כרישיון שבוטל.
: (ב) שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

@ 190. שיפוט משמעתי של מתמחים בשמאות רכב
: (א) בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון לשמאות רכב כפוף מתמחה בשמאות רכב להוראות לפי [[סעיף 13]] ולשיפוט משמעתי, ויחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.
: (ג) פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

== פרק י׳: פיקוח ואכיפה ==

@ 191. הסמכת מפקחים
: (א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות אלה, כולן או חלקן:
:: (1) ההוראות לפי חוק זה;
:: (2) הוראות לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין רכב ומוצר תעבורה.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי [[חוק הגנת הצרכן]], לעניין רכב ומוצר תעבורה.

@ 192. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור [[בסעיף 191(א)]], רשאי מפקח –
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]];
: (3) לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4)(א) אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.
:: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).
:: (ג) בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (5) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 193. סמכויות אכיפה
: התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור [[בסעיף 191(א)]], רשאי מפקח –
: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 194. זיהוי מפקח
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
: (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק י״א: עיצום כספי ==

@ 195. [[פרק י״א]] – הגדרות (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: [[בפרק זה]] –
:- ”בעל רישיון” – למעט שמאי רכב;
:- ”הסכום הבסיסי” – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 17,490 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,290 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (2) לגבי יבואן ישיר ויבואן עקיף שהם –
::: (א) מורשים לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשים לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 1,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 1,165,710 ש&quot;ח)));
:: (3) לגבי יבואן זעיר שהוא –
::: (א) מורשה לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש&quot;ח)));
::: (ב) מורשה לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה בחמישים אחוזים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (4) לגבי מתווך בייבוא אישי – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש&quot;ח)));
:: (5) לגבי סוחר ברכב מיבואן שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לסחור ברכב מסוג אופנוע בלבד – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,290 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לסחור ברכב שאינו מסוג אופנוע – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (6) לגבי סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהוא –
::: (א) יחיד המורשה לסחור בכלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש&quot;ח)));
::: (ב) יחיד המורשה לסחור בכלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש&quot;ח)));
::: (ג) תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
:: (7) לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא –
::: (א) יחיד – 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 29,140 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,290 ש&quot;ח)));
:: (8) לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא –
::: (א) יחיד – 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 17,490 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 34,970 ש&quot;ח)));
:: (9) לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא –
::: (א) יחיד – 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 87,430 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש&quot;ח)));
:: (10) לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא –
::: (א) יחיד – 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 23,310 ש&quot;ח)));
::: (ב) תאגיד – 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 34,970 ש&quot;ח)));
:: (11) לגבי מנהל מקצועי של מוסך או ממלא מקומו לפי [[סעיף 143(ג)]] בעת שהוא ממלא את מקומו – 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 11,660 ש&quot;ח))).

@ 196. הוראות לעניין הסכום הבסיסי
: (א) הסכום הבסיסי שיחול על מפר כמפורט [[בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי” בסעיף 195]], יהיה בהתאם לסוג הרישיון שבקשר אליו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה, ואף אם ביצע את ההפרה בלא רישיון.
: (ב) מפר שניתן לסווגו ליותר מפסקה או פסקת משנה אחת [[בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי” בסעיף 195]], יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים שניתן לסווגו לפי אותן פסקאות או פסקאות משנה.

@ 197. איסור אצילת סמכויות המנהל לפי [[פרק י״א]]
: סמכויות המנהל לפי [[פרק זה]] אינן ניתנות לאצילה.

@ 198. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה לסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) אדם שנתן שירות רכב בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]];
: (2) אדם שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
: (3) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
: (4) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13(א)(1)]];
: (5) בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר את כללי האתיקה המקצועית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13(א)(2)]];
: (6) מנהל מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות מקצועית בהתאם להוראות לפי [[סעיף 14]];
: (7) בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
: (8) בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות [[סעיף 16]];
: (9) בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 17]];
: (10) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שעשה אחד מאלה:
:: (א) ייצר או שיווק רכב בלי שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
:: (ב) לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית והודעה לגביה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 23]];
:: (ג) ייצר או שיווק דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]];
:: (ד) לא מילא אחר חובותיו לעניין רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בהתאם להוראות [[סעיף 25(ג)]];
:: (ה) ייצר או שיווק רכב שלא יוצר במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 26]];
:: (ו) לא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או לא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (ז) לא נתן אחריות לרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 28]];
:: (ח) לא דיווח למנהל על אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש לפי החוק או לאי־עמידה בעקרון עסק חי, בניגוד להוראות [[סעיף 29]];
: (11) אדם שייבא רכב בלא רישיון מהרשות המוסמכת לייבוא, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
: (12) יבואן ישיר שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 49(א)]];
: (13) יבואן עקיף שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, בניגוד להוראות [[סעיף 49(ב)]];
: (14) יבואן ישיר או יבואן עקיף שהתנה את תוקפה של אחריות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 49(ג)]];
: (15) יבואן ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 50(א)]];
: (16) יבואן ישיר שלא הודיע על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ב)(1) או (3)]];
: (17) יבואן עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ד)(2)]];
: (18) יבואן מסחרי שלא מסר אישור למנהל או שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(ב)(1) או (2)]];
: (18א) יבואן ישיר שלא מסר למנהל המכס פרט מהפרטים כאמור [[בסעיף 56א]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ועד תום תקופת הוראת השעה כהגדרתה [[בסעיף האמור]] (((ביום 30.6.2025)));
: (19) יבואן עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח בניגוד להוראות [[סעיף 57(א)]];
: (20) יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור [[בסעיף 59(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (21) מתווך בייבוא אישי שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 71]];
: (22) משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, בניגוד להוראות [[סעיף 78]];
: (23) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שסירב למסור מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 80(א)]];
: (24) משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שמנע מגורם מטפל כהגדרתו [[בסעיף 80(א)]] לקבל מידע וציוד הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 80(ב)]];
: (25) סוחר ברכב מיבואן שלא הגיש למנהל אישור רואה חשבון בדבר הון עצמי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 91(א)]];
: (26) סוחר ברכב מיבואן שלא דיווח למנהל על ירידה בהון העצמי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 91(ב)]];
: (27) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) ייצר מוצר תעבורה שלא קיבל אישור לייצור דגם של אותו מוצר, בניגוד להוראות [[סעיף 99]];
:: (ב) לא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 101]];
:: (ג) לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה והודעה לגביו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 102]];
:: (ד) ייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 105(א)]];
:: (ה) לא מילא אחר חובותיו לעניין מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות [[סעיף 105(ג)]];
:: (ו) לא ייצר מוצר תעבורה במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 106]];
: (28) אדם שייבא מוצר תעבורה מסוג החייב ברישיון ייבוא לפי הוראות [[סעיף 110]], בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (29) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) סחר במוצר תעבורה מיובא, בניגוד להוראות [[סעיף 118(א)]];
:: (ב) סחר במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש, בניגוד להוראות [[סעיף 118(ב)]];
:: (ג) לא מסר ללקוח תעודת אחריות כאמור [[בסעיף 119]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
:: (ד) לא הודיע למנהל על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 122(1)]];
:: (ה) לא הפסיק לשווק מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות [[סעיף 122(3)]];
:: (ו) לא הזמין בעלי כלי רכב שבהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי לשם החלפתו בלא תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 122(3)]];
: (30) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד להוראות לפי [[סעיף 135(ב)]];
: (31) בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב בלא נוכחות המנהל המקצועי של המוסך, לתקופה העולה על 60 ימים בשנה או לתקופה העולה על התקופה שאישר המנהל לפי [[סעיף 143(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]].

@ 199. עיצום כספי בשיעור 75 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־75 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(א)]];
: (2) יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(ב)]];
: (3) יבואן ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 48(א)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (4) יבואן עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לפי הוראות לפי [[סעיף 48(ב)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
: (5) סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]], החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כאמור [[בסעיף 125(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (7) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 133]], החל לגביו לפי [[סעיף 135(ד)]];
: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 139]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], החל לגביו לפי [[סעיף 135(ד)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 139(א) ו־(ג)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].

@ 200. עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 22]];
: (2) יבואן מסחרי שלא מסר מידע ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
: (3) יבואן ישיר או יבואן עקיף שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 56(א)]];
: (4) משווק רכב שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא כלל מידע בפרסומת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 79]];
:: (ב) לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא משווק, בניגוד להוראות [[סעיף 82(א)]];
:: (ג) לא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 83]];
: (5) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון שהוא מוכר, בניגוד להוראות [[סעיף 82]], החל לגביו לפי [[סעיף 93(א)]];
: (6) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
:: (א) נתן ללקוח אחריות לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 119(ב)(2)]];
:: (ב) איש המקצוע שעומד לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 124]];
:: (ג) לא מסר מידע למנהל בהתאם להוראות לפי [[סעיף 125(ב)]];
: (7) בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 133]];
: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות לפי [[סעיף 139(ב)]];
: (9) מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 142]].

@ 201. עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) יבואן מסחרי שהפר את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות לפי [[סעיף 52(ג)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (2) יבואן מסחרי שלא פרסם את תנאי ההתקשרות שלו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן כאמור [[בסעיף 58(א)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (3) מתווך בייבוא אישי שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא התקשר עם מייבא רכב בייבוא אישי בהסכם תיווך העומד בדרישות לפי [[סעיף 70]], או לא מסר למייבא העתק מההסכם לפי הוראות [[הסעיף האמור]], והכול בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (ב) לא מסר למייבא רכב בייבוא אישי מידע בכתב בהתאם להוראות [[סעיף 72]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (ג) קיבל תשלום ממייבא רכב בייבוא אישי בסכום העולה על הסכום שנקבע בהסכם התיווך, בניגוד להוראות [[סעיף 74]];
: (4) משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 84]] או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (5) סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות [[סעיף 84]] או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (6) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא נתן אחריות למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 107]];
: (7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיעד תלונות צרכנים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 123]];
: (8) מנהל מקצועי של מוסך שלא אישר את תקינותן של פעולות שבוצעו ברכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 141(א)]];
: (9) בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח לאחר שהרכב טופל במוסך, בלא אישור המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 141(ב)]].

@ 202. עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 19]];
: (2) יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 48(ג)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (3) יבואן ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ב)(3)]];
: (4) יבואן זעיר שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(א)]] החל לגביו לפי הוראות [[סעיף 56(ג)]];
: (5) מתווך בייבוא אישי שפרסם רכב למכירה, בניגוד להוראות [[סעיף 75]];
: (6) סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות [[סעיף 83]], החל עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (7) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 103]];
: (8) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה תיאור מלא ונכון, בניגוד להוראות [[סעיף 104]];
: (9) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה שהוא מייבא באופן מלא ונכון, שלא נתן ללקוח הנחיות בדבר התקנת המוצר, הרכבתו והשימוש בו או שלא הפנה אותו לקבלת שירות במוסך, בניגוד להוראות [[סעיף 120]];
: (10) בעל רישיון להפעלת מוסך שעשה אחד מאלה:
:: (א) הציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 131(א)]];
:: (ב) לא נתן ללקוח הצעת מחיר, לרבות הצעת מחיר מעודכנת, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 132(א) או (ב)]], לפי העניין;
:: (ג) לא סיפק ללקוח מוצר תעבורה שפורט בהצעת המחיר ועליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 132(ג)]];
:: (ד) לא העביר למנהל העתק מהצעות מחיר ומחשבוניות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 132(ד)]];
:: (ה) מסר ליבואן מסחרי שהוא קשור עמו בהסכם מידע על שימוש במוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 134]];
: (11) מנהל מקצועי של מוסך שלא היה נוכח במוסך בהתאם להוראות [[סעיף 143(א)]].

@ 203. עיצום כספי בשיעור 5 אחוזים מהסכום הבסיסי
: המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה ל־5 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
: (1) בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו בהתאם להוראות [[סעיף 18]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
: (2) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא סימן את הרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 24]];
: (3) יבואן ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 50(ב)(2)]];
: (4) יבואן עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון התקלה או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ד)]];
: (5) יבואן זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 50(ה)]];
: (6) יבואן מסחרי שלא פרסם או לא עדכן את רשימת מוסכי השירות שלו או שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות [[סעיף 58(ב)]];
: (7) משווק רכב שעשה אחד מאלה:
:: (א) לא הציג במקום עסקו הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 79]];
:: (ב) קיבל מקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, בניגוד להוראות [[סעיף 81(א)]];
:: (ג) דרש מקונה החזר, בניגוד להוראות [[סעיף 81(ב)]];
:: (ד) לא מסר לקונה ערבות בנקאית, בניגוד להוראות [[סעיף 81(ד)]];
:: (ה) לא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות [[סעיף 85]];
:: (ו) לא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד להוראות [[סעיף 86(א)]];
:: (ז) הציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 86(ב)]] או התנה רכישת רכב ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (ח) לא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 87]];
: (8) סוחר ברכב מיבואן שהפר אחת מההוראות המנויות בפסקה (7), החלות עליו לפי הוראות [[סעיף 90]];
: (9) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 87]], החל לגביו לפי הוראות [[סעיף 93(א)]];
: (10) בעל רישיון לפי [[פרק ו׳]] שלא הציב שלט בהתאם להוראות [[סעיף 94]];
: (11) סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא סוחר בו או הוביל מטען בתמורה ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 95]];
: (12) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת אחריות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 119(א)]];
: (13) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 121(א)]];
: (14) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות לפי [[סעיף 130]] או שהציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
: (15) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא סימן על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד” בהתאם להוראות [[סעיף 135(ג)]];
: (16) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא ניהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות [[סעיף 143(ה)]].

@ 204. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]] ([[בפרק זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותם סעיפים]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 205]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 207]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 205. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 204]] רשאי לטעון את טענותיו, לפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 206. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 205]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 208]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי [[סעיף 205]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 207. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]], לאחר שהמנהל הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 198 עד 203]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 208. סכומים מופחתים
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], בשיעורים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ז–2017]].))

@ 209. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 205]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 214]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר 2016; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 210. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 206]].

@ 211. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 212. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ״ה–1995]].

@ 213. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיפים 198 עד 203]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 214. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 215. פרסום
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור כאמור [[בסעיף 214]], יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה; ואולם לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 216. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיפים 198 עד 203]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 217. דיווח לכנסת – הוראת שעה
: המנהל ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של [[פרק זה]].

== פרק י״ב: עונשין ==

@ 218. עונשין
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]:
:: (1) בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
:: (2) בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 17]];
:: (3) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או שלא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי [[סעיף 27]];
:: (4) יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(א)]];
:: (5) יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 47(ב)]];
:: (6) יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 48(ג)]], בניגוד להוראות [[סעיף 48]];
:: (7) מתווך בייבוא אישי שהיה צד להסכם לרכישת רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 73]];
:: (8) בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 131(א)]];
:: (9) מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך בהוראות המנויות [[בסעיף 140]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (10) מי שעשה מעשה או מחדל שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 159]].
: (ב) אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]];
:: (2) מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]];
:: (3) יבואן מסחרי שהכתיב למוסך או הנחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו המוסך ירכוש מוצרי תעבורה, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)]];
:: (4) יבואן מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 54(ב)]];
:: (5) יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש ממנו דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור [[בסעיף 59(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (6) מי שמכר או שיווק רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות [[סעיף 77]];
:: (7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא בניגוד להוראות לפי [[סעיף 118]];
:: (8) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 121(א)]].

@ 219. עבירה נמשכת
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 220. עבירה בידי תאגיד
: נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע לעבירה.

@ 221. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור [[בסעיף 218]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור [[בסעיף 218]].
: (ב) נעברה עבירה כאמור [[בסעיף 218]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

== פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון ==

@ 222. [[פרק י״ג]] – הגדרות
: [[בפרק זה]] –
:- ”גוף ביטחוני” – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”;
:- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]];
:- ”מפקח” – מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 191]];
:- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
:: (2) צבא ההגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:- ”קצין בכיר” ו”קצין מוסמך” – כהגדרתם [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011]];
:- ”רכב מבצעי” – רכב ייעודי למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, או רכב שנעשו בו התאמות ושינויים לשם שימוש בו למטרות האמורות, ויש לגביו מסמך מאת הגוף הביטחוני המעיד על כך שיינתן למשתמש באותו רכב;
:- ”השר הממונה” – כמפורט להלן:
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים.

@ 223. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 224. תחולה על מערכת הביטחון
: (א) על אף האמור [[בסעיף 223]], ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות רכב שנותן גוף ביטחוני, או על אדם העובד או משרת, לפי העניין, בגוף ביטחוני ועוסק במקצוע בענף הרכב, והכול לעניין רכב כמפורט להלן:
:: (1) רכב מבצעי בשימוש גוף ביטחוני, ובלבד שהרכב כלול במרשם רכב מבצעי שמנהל אותו גוף (בסעיף זה – מרשם רכב מבצעי);
:: (2) רכב בשימוש גוף ביטחוני שאינו כלול במרשם הרכב המבצעי, ונעשה בו שימוש למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, מטעמים ביטחוניים דחופים ולתקופה קצובה, ובלבד שהשימוש ברכב אושר על ידי מי שראש הגוף הביטחוני העושה שימוש ברכב לפי פסקה זו הסמיכו לכך, והוא ינהל רישום על כך; הגוף הביטחוני ייתן למשתמש ברכב מסמך המעיד על קיום הוראות פסקה זו;
:: (3) רכב הזקוק לשירות מוסך נייד באופן דחוף, וקיימות נסיבות מיוחדות, ובכלל זה נסיבות ביטחוניות, טופוגרפיות ואקלימיות, שבשלהן אין אפשרות לקבל שירות כאמור מבעל רישיון להפעלת מוסך נייד.
: (ב) גוף ביטחוני יקבע הוראות פנימיות או פקודות, לפי העניין, לגבי מתן שירותי רכב ועיסוק במקצועות בענף הרכב בקשר לכלי רכב מבצעיים בשימושו; הוראות פנימיות או פקודות כאמור ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק זה; גוף כאמור יעביר את ההוראות הפנימיות או הפקודות לידיעת המנהל, עם קביעתן או שינוין או לפי דרישת המנהל.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לפטור התקשרות מסוימת שערך גוף ביטחוני עם בעל רישיון מסוים, שעניינה מתן שירות רכב לכלי רכב שבשימוש אותו גוף, מתחולת סעיפים מסוימים בחוק זה; פטור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים, לבקשת הגוף הביטחוני ובהסכמת השר הממונה עליו, והוא יחול רק על כלי הרכב שבשימוש הגוף הביטחוני המקבלים שירות רכב לפי ההתקשרות האמורה.

@ 225. תחולה לעניין שירות שנותן מוסך לרכב בשימוש מערכת הביטחון
: (א) על אף הוראות לפי חוק זה, בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, שגוף ביטחוני התקשר עמו בהסכם לטיפול בכלי רכב שבשימוש הגוף הביטחוני, לא ימסור מידע לפי חוק זה לגבי כלי רכב כאמור אלא בכפוף לכללי אבטחת מידע של הגוף הביטחוני שהתקשר עמו, כאמור בהסכם ביניהם.
: (ב) גוף ביטחוני ימסור למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך הודעה על כל התקשרות שערך עם בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד, לגבי טיפול בכלי הרכב שבשימושו של אותו גוף ביטחוני, ובכלל זה זהות בעל הרישיון שעמו נערכה ההתקשרות.
: (ג) בסעיף זה, ”כלי רכב” – בין שהם כלי רכב מבצעיים ובין אם לאו.

@ 226. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון
: על אף האמור [[בפרק י׳]], מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין שירות רכב ועיסוק במקצוע בענף הרכב הנעשים בתוך מיתקן של מערכת הביטחון, ולעניין מתן שירות על ידי בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד לרכב שבשימוש מערכת הביטחון, לפי התקשרות שנמסרה עליה הודעה לפי [[סעיף 225]] – גם מחוץ למיתקן כאמור, בכפוף להוראות [[סעיפים 227 עד 234]].

@ 227. התאמה ביטחונית ומידע מסווג
: לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור [[בסעיף 226]], אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

@ 228. סמכות כניסה
: (א) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
:: (2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
:: (3) מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
: (ב) קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

@ 229. הזדהות
: דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

@ 230. תיעוד מסמכים
: לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

@ 231. מסירת ידיעות ומסמכים
: (א) מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
:: (1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל;
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

@ 232. מדידות ודגימות
: מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

@ 233. תפיסה
: (א) לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

@ 234. סייג למסירת מידע
: מסירת מידע למנהל או לעובד המשרד לפי [[פרק זה]] תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

== פרק י״ד: הוראות שונות ==

@ 235. אצילת סמכויות המנהל
: המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד, אחד או יותר, חלק מהסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

@ 236. מעבדה מוסמכת לרכב
: המנהל רשאי לאשר מעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה, לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה; הודעה על אישור מעבדה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

@ 237. פרסום רשימת מעבדות מוכרות
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הפניה לרשימת מעבדות מוכרות אירופיות ומעבדות מוכרות אמריקאיות.

@ 238. אגרות
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע –
:: (1) אגרות בעד בקשות למתן רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה על תוצאות בחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון, תעודה או אישור כאמור;
:: (2) אגרה מופחתת או פטור מתשלום אגרה למבקש רישיון המחזיק ברישיון מסוג אחר לפי חוק זה;
:: (3) דרכי העדכון של אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן זה, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות.
: (ב) לעניין חוק זה, יראו רישיון, תעודה או אישור כתקפים מיום תשלום האגרה בעדם, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת להם תוקף במועד שקדם ליום התשלום.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 239. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022]].))
: ((פורסמו [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025]].))

@ 240. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי [[פקודת התעבורה]], [[פקודת הייבוא והייצוא]], [[חוק הגנת הצרכן]], [[חוק התקנים]] [[וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

@ 241. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 242. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998]].))
@ 243. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000]].))

== פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה ==

@ 244. תחילה
: (א) בכפוף להוראות [[פרק זה]], תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
: (ב) תחילתם של [[סימן ה׳ לפרק ד׳]] ושל [[פרק ו׳]] ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
: (ג) תחילתו של [[פרק י״א]] שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי [[סעיף 208]]; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו באישור הוועדה, את מועד תחילתו של [[פרק י״א]] לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
: (ד) לא הותקנו תקנות לפי חוק זה, כולן או חלקן, רשאי השר, בצו, באישור הוועדה, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה, כולו או חלקו, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנתיים.

@ 245. תקנות ראשונות
: (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 17]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 87]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ג) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 128(ב)]] יובאו לאישור הוועדה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ד) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 159(ב)]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 246. פרסום החוק
: חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

@ 247. שמירת תוקף (תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2)
: (א) הצווים המפורטים להלן, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום התחילה, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומם לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהם, או עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) (((התקופה הוארכה עד יום 17.2.2025))), לפי המוקדם:
:: (1) [[=צו ייצור רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967]] (להלן – צו ייצור רכב);
:: (2) [[=צו ייבוא רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978]] (להלן – צו ייבוא רכב);
:: (3) [[=צו מוצרי תעבורה|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982]] (להלן – צו מוצרי תעבורה);
:: (4) [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970]] (להלן – צו המוסכים);
:: (5) [[=צו שמאי רכב|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980]] (להלן – צו שמאי רכב).
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדה, עד יום כ&quot;ט בניסן התשפ&quot;ב (30 באפריל 2022), על ההתקדמות בהליכי התקנתן של תקנות לפי חוק זה, ובכלל זה תקנות להחלפת הצווים המנויים בסעיף קטן (א).

@ 248. הוראות מעבר לעניין רישיונות
: (א) רישיון למתן שירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת הרישיון ולא פחות משישה חודשים.
: (ב) רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.
: (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו –
:: (1) רישיון שניתן לפי [[צו ייצור רכב]] כרישיון לייצור רכב ושיווקו לפי [[סעיף 20]] ולרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]], בהתאם לתנאי הרישיון;
:: (2) רישיון שניתן לפי [[צו ייבוא רכב]] ולפי [[פקודת הייבוא והייצוא]] לעניין ייבוא רכב כרישיון ייבוא רכב לפי [[סעיף 31]];
:: (3) רישיון שניתן לפי [[סעיף 9 לפקודת התעבורה]] למטרה של רכישת רכב ומכירתו דרך עיסוק כרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי [[סעיף 92]];
:: (4) רישיון ייצור לפי [[צו מוצרי תעבורה]] כרישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי [[סעיף 98]];
:: (5) רישיון ייבוא לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]], לעניין מוצרי תעבורה החייבים ברישיון ייבוא לפי [[סעיף 110]] כרישיון ייבוא לפי [[הסעיף האמור]];
:: (6) רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[צו מוצרי תעבורה]] כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]];
:: (7) רישיון מפעל לפי [[צו המוסכים]] כרישיון להפעלת מוסך לפי [[סעיף 127]] או רישיון להפעלת מוסך נייד לפי [[סעיף 135]], בהתאם לתנאי הרישיון, וכרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי [[סעיף 117]], בהתאם לתנאי הרישיון;
:: (8) הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי [[צו המוסכים]] כרישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי [[סעיף 136]], לפי סוג ההסמכה;
:: (9) רישום בפנקס השמאים לפי [[צו שמאי רכב]] כרישיון לשמאות רכב לפי [[סעיף 149]].

@ 249. הוראות מעבר לעניין תעודות, אישורים, היתרים ופטורים
: תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו לפני יום התחילה בידי מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפי צווי הפיקוח האמורים [[בסעיף 247]] ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, והם ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה או עד לתום תקופת תוקפם, לפי המוקדם.

@ 250. הוראות מעבר לעניין מינויים
: (א) עובד המשרד שהוסמך לפי [[סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957]], לעניין צווי הפיקוח האמורים [[בסעיף 247]], והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי [[סעיף 191]], ואולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי [[סעיפים 192]] [[ו־193]] שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 191]]; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור.
: (ב) המועצה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 6 לצו ייבוא רכב]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 60]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
: (ג) המועצה המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 5 לצו שמאי רכב]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 160]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
: (ד) ועדת הסמכה שמונתה לפי [[סעיף 10 לצו המוסכים]], ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי [[סעיף 145]], והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.

@ 251. הוראות מעבר לעניין שמאי רכב
: (א) הוראות [[סעיף 8 לצו שמאי רכב]] ימשיכו לחול לעניין הליכים לפי [[אותו סעיף]] שהרשות כמשמעותה [[בצו האמור]] החלה בהם לפני יום התחילה לפי הוראות [[-|הצו]].
: (ב) אדם שהחל ערב יום התחילה התמחות בשמאות רכב לפי הוראות [[צו שמאי רכב]], יראו את התמחותו כהתמחות לפי [[סעיף 152]].

@ 252. הוראות מעבר לעניין ייבוא רכב
: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום התחילה, יקראו את [[סעיף 1 לצו ייבוא רכב]] כך:
: (1) בהגדרה ”יבואן”, במקום פסקה (2) יבוא:
:: ”(2) סוכן מורשה (להלן – יבואן מקביל);”;
: (2) במקום ההגדרה ”סוכן מורשה” יבוא:
:: ””סוכן מורשה” – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;”;
: (3) בהגדרה ”רכב חדש”, בסופה יבוא ”ולעניין יבואן מקביל – גם רכב שנרשם במדינת חוץ כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;”.

@ 253. הוראות שעה לעניין ייבוא רכב (תיקון: תשע״ח-3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) (((תקופת הוראת השעה הוארכה עד יום 18.8.2025))) יקראו את [[סעיף 32(7)]], כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
:: &quot;(ב) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;&quot;
: (ב) לעניין רכב מסוג שאינו רכב נוסעים או רכב מסחרי, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024) (((תקופת הוראת השעה הוארכה עד יום 18.8.2025)))  יחולו הוראות אלה כך:
:: (1) ההוראות והחובות החלות על יבואן ישיר לפי [[סעיפים 41]], [[47]], [[48]], [[49]] [[ו־50]], יחולו רק לעניין רכב שהוא מייבא;
:: (2) הוראות [[סעיף 32(7)]] – לא יחולו;
:: (3) [[בסעיף 33(ב)(5)]], במקום הסיפה החל במילה ”השר” יקראו ”ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל”;
:: (4) הוראות [[סעיפים 42]], [[49]] [[ו־50(ד)]] לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל;
:: (5) הוראות [[סעיף 44]] – לא יחולו.
: (ג) לעניין רכב מסוג שאינו אופנוע, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
:: (1) [[בסעיף 32(7)(א)]], במקום ”מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר”;
:: (2) [[בסעיף 33(ב)(5)]], במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, או מדגם או מתוצר אחר, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא”;
:: (3) [[בסעיף 48(א)]], במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא”;
:: (4) [[בסעיף 49]] –
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא, אלא אם כן יבואן ישיר שהיה בעל רישיון ייבוא לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, נתן לרשות כמשמעותה [[בצו האמור]], לפני אותו מועד, התחייבות לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לגבי כל רכב מתוצר שהוא מייבא.”;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”מתוצר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, ואם יבואן ישיר אינו מייבא דגם כאמור – ייתן את האחריות שנתן הסוכן המורשה או ייתן בעצמו את האחריות.”;
:: (5) [[בסעיף 50]] –
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”מדגם שהוא מייבא” ובסופו יבוא ”ואולם הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין רכב שהוא מתוצר שמייבא יבואן ישיר, אם היבואן הישיר נתן לרשות כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא.”;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)”;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), במקום ”מתוצר שהוא מייבא” יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)”;
::: (ד) בסעיף קטן (ד)(1), במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר” יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר” ובסופו יבוא ”ואולם הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר, אם יבואן ישיר נתן לרשות כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978]], לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שהוא מתוצר שהוא מייבא”.
: (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי בצו –
:: (1) להאריך את תוקפן של הוראות השעה שבסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או חלקן, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים, ואולם לעניין הארכת תוקפן של הוראות השעה כאמור אחרי יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ד (16 באוגוסט 2024), רשאי השר להאריך בדרך האמורה את תוקפן לשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, ולעניין הוראת השעה שבסעיף קטן (ב) - רשאי הוא להאריך בדרך האמורה את תוקפה לעניין סוגי הרכב שהוראת השעה חלה עליהם, כולם או חלקם, כפי שיקבע;
::: ((לפי צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 80), תוקפן של הוראות השעה שבסעיפים קטנים (א) ו־(ב) הוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, &lt;s&gt;עד יום ו' באייר התשפ&quot;א (18 באפריל 2021)&lt;/s&gt; עד יום 6.7.2021 (לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]]); לפי צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ&quot;א-2021 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 3938), תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (ב) הוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום ה' בשבט התשפ&quot;ב (7 בינואר 2022); לפי צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1658), תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (ב) הוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום ח' בתמוז התשפ&quot;ב (7 ביולי 2022).))
:: (2) להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (ג) לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ״ב בסיוון התשע״ו (28 ביוני 2016).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>gvina8pwlzpyrwr94o7jnt586764d3m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325011</id>
    <revision>
      <id>2937281</id>
      <parentid>2924600</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[2937263]</comment>
      <origin>2937281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="393705" sha1="520puepx40esnume3ayml00bs6x8wcy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2006522}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 976|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 194|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501344.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 77|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526463.pdf}}, {{ח:תיבה|254|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 376|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_604634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 970|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_643832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 183|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|408|תיקון מס׳ 23 והוראת שעה לחוק התחרות הכלכלית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2722039.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 186|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 80|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8799.pdf}}, {{ח:תיבה|3938|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1652|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10564.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11412.pdf}}, {{ח:תיבה|3244|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11412.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1340|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11783.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ח, 7183|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6184|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8076.pdf}}, {{ח:תיבה|6184|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8076.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8676.pdf}}, {{ח:תיבה|3908|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3096|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9374.pdf}}, {{ח:תיבה|3097|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9374.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3628|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי}}, {{ח:תיבה|7931|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2474|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11010.pdf}}, {{ח:תיבה|2585|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 8058|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}, {{ח:תיבה|8058|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3668|הודעה על עדכון סכומי העיצום הכספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13205.pdf}}, {{ח:תיבה|3705|הודעה על עדכון מחיר הרכב הנקוב בסעיף 81 לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13110.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ייצור רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ייבוא רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיון ייבוא רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: חובות משווק רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סחר ברכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שמאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב־טיפוס“ – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף להכשרה מקצועית“ – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחריות“ – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגם רכב“ – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות תקינה אירופית“ – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות תקינה אמריקאית“ – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ ו”טכנאי מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייבוא“ – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן זעיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן ישיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן מסחרי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן זעיר;
{{ח:תתת|(2)}} יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(3)}} יבואן עקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן עקיף“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן רכב במדינת חוץ“ – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס“ – מהנדס רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך“ – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך מומחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך נייד“ – רכב המשמש למתן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסך שירות של יבואן“ – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה“ – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה חליפי“ – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה מקורי“ – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה משומש“ – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הכולל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מייבא רכב בייבוא אישי“ – מי שמייבא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי של מוסך“ – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך תקינה“ – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת אירופית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2007/46/oj|דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC}}, על עדכוניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת אמריקאית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת לרכב“ – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל ייצור“ – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע בענף הרכב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניהול מקצועי של מוסך;
{{ח:תתת|(2)}} שמאות רכב;
{{ח:תתת|(3)}} תיווך בייבוא אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק רכב“ – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתווך בייבוא אישי“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לתיווך בייבוא אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג רכב“ – סוג הרכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}:
{{ח:תתת|(1)}} ”רכב נוסעים“ – רכב מסוג M;
{{ח:תתת|(2)}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסוג N;
{{ח:תתת|(3)}} ”גרור או נתמך“ – רכב מסוג O;
{{ח:תתת|(4)}} ”אופנוע“ – רכב מסוג L;
{{ח:תתת|(5)}} ”טרקטור“ ו”מכונה ניידת“ – רכב מסוג T;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן מורשה“ – סוכן ראשי או סוכן משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן משני“ – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(2)}}, ולתקופה שלא תפחת משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ראשי“ – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}}:
{{ח:תתת|(2)}} לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחר במוצרי תעבורה“ – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ ו”עוסק מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרון עסק חי“ – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמיג“ – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייבוא“ – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מוסך“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון להפעלת מוסך נייד“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון יבואן מסחרי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לייצור מוצרי תעבורה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לייצור רכב ושיווקו“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ לפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לסחר במוצרי תעבורה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“, ”רכב מנועי“ ו”רשות הרישוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חדש“ – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת לייבוא“ – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומת רכב“ – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
{{ח:תתת|(2)}} הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
{{ח:תתת|(3)}} הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק רכב“ – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רכב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ייצור רכב בישראל ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} ייבוא רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(3)}} סחר ברכב מיבואן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88}};
{{ח:תתת|(4)}} ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} סחר במוצרי תעבורה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעלת מוסך או מוסך נייד;
{{ח:תתת|(7)}} סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאות רכב“ – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי רכב“ – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצר“ – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור“ – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב או מוצר תעבורה –
{{ח:תתתת|(א)}} כמות, משקל ומידות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארץ הייצור ושם היצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסמל המסחרי של היצרן;
{{ח:תתתת|(ד)}} חומרים או מרכיבים;
{{ח:תתתת|(ה)}} איכות ועמידות;
{{ח:תתתת|(ו)}} פגמים בו;
{{ח:תתתת|(ז)}} מטרת השימוש בו;
{{ח:תתתת|(ח)}} התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
{{ח:תתתת|(ט)}} בדיקות ותוצאות;
{{ח:תתתת|(י)}} אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
{{ח:תתתת|(יא)}} שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
{{ח:תתתת|(יג)}} פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
{{ח:תתתת|(יד)}} מועד ייצור;
{{ח:תתתת|(טו)}} מספר קטלוגי;
{{ח:תתתת|(טז)}} מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירות –
{{ח:תתתת|(א)}} תוכן השירות והיקפו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טיב השירות, רמתו ותכליתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
{{ח:תתתת|(ה)}} מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיווך בייבוא אישי“ – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ייצור“ – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מקצוע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלת בטיחות סדרתית“ – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ ו”תקן רשמי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין רישיונות}}

{{ח:סעיף|3|מתן שירות רכב וחובת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
{{ח:תתת|(3)}} מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת איכות ובקרה;
{{ח:תתת|(5)}} חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(6)}} המקום שבו יינתן השירות;
{{ח:תתת|(7)}} תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|4|עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;
{{ח:תתת|(2)}} חובת תיעוד ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}.

{{ח:סעיף|5|הגשת בקשה לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|6|מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

{{ח:סעיף|7|תקופות רישיון או אישור}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:
{{ח:תתת|(1)}} אישור לייצור דגם רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק ג׳}} ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|8|סירוב לתת או לחדש רישיון}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|9|פטור מתנאים לקבלת רישיון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|10|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או אי־&lt;wbr&gt;חידושו|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(7)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 43|סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, או הטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה}} לעניין הפרת תנאי, {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|(3), (4), (5) או (6) לחוק האמור}}, והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(1)}} המעידות על חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).
{{ח:תת|(ה)}} סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

{{ח:סעיף|11|בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חובות בעל רישיון – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|12|איסור העברת רישיון}}
{{ח:ת}} לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|13|ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –
{{ח:תתת|(1)}} באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ לפרק ט׳}}, ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ לפרק ח׳}}.
{{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|14|השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|15|הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

{{ח:סעיף|16|דיווח ומסירת פרטים למנהל}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

{{ח:סעיף|17|סירוב לתת שירות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|18|הצגת רישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

{{ח:סעיף|19|חשבונית ללקוח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ייצור רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: רישיון לייצור רכב ושיווקו}}

{{ח:סעיף|20|רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:
{{ח:תת|(1)}} הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;
{{ח:תת|(4)}} הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(5)}} לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;
{{ח:תת|(6)}} הוא המציא למנהל כתב התחייבות –
{{ח:תתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(ב)}} לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תת|(7)}} הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
{{ח:תת|(8)}} הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: אישור לייצור דגם רכב}}

{{ח:סעיף|21|אישור לייצור דגם רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}

{{ח:סעיף|22|ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|23|תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|24|חובת סימון רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שם היצרן ודגם הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|25|ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־&lt;wbr&gt;טיפוס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:סעיף|26|ייצור רכב במפעל ייצור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(2)}}.

{{ח:סעיף|27|שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|28|בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו – אחריות לרכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|29|חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –
{{ח:תת|(1)}} אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(8)}} (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;
{{ח:תת|(2)}} דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

{{ח:סעיף|30|פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27 עד 29}}, כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ייבוא רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: רישיון ייבוא רכב}}

{{ח:סעיף|31|רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן מסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייבא רכב בייבוא אישי;
{{ח:תתת|(3)}} גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 1.6.2023):}} החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(5)}} מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}, ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(6)}} יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;
{{ח:תתת|(7)}} הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;
{{ח:תתת|(8)}} אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;
{{ח:תתת|(9)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;
{{ח:תתת|(10)}} גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}}, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

{{ח:סעיף|32|יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|(2)}} דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;
{{ח:תת|(3)}} דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;
{{ח:תת|(4)}} דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;
{{ח:תת|(5)}} לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תת|(6)}} לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתתת|(2)}} רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתת|(ג)}} אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;
{{ח:תתת|(ד)}} יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחר עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת}} לעניין יבואן זעיר – אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 18.8.2025):}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
{{ח:תתת|(ג)}} הרכב הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון – ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|33|ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”רכב“ – רכב מסוגים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רכב נוסעים מסוג M1;
{{ח:תתת|(2)}} רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} אופנוע;
{{ח:תתת|(4)}} מכונה ניידת;
{{ח:תתת|(5)}} רכב מסחרי מסוג N1.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;
{{ח:תתת|(2)}} חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;
{{ח:תתת|(3)}} לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 18.8.2025, לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי):}}
{{ח:תתת}} הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(6)}} הרכב עומד בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(3) ו־(4)}};
{{ח:תתת|(7)}} הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;
{{ח:תתת|(8)}} הוא מסר הצהרה –
{{ח:תתתת|(א)}} בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ומידע לגבי הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ“ – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|34|הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי}}
{{ח:ת}} אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

{{ח:סעיף|35|הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|36|ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10)}}, יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(א)(8)}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|37|רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת}}
{{ח:ת}} רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|או 33}}, ואולם לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(5) עד (7)}} או {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(3)}}, לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

{{ח:סעיף|38|איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:ת}} רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

{{ח:סעיף|39|ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

{{ח:סעיף|40|סירוב לתת רישיון ייבוא רכב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}, אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בוטל רישיון שניתן לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}} בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: רישיון יבואן מסחרי}}

{{ח:סעיף|41|רישיון יבואן ישיר|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;
{{ח:תת|(ג)}} לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
{{ח:תתתת|(ה)}} לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);
{{ח:תתתת|(ג)}} לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|42|רישיון יבואן עקיף|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –
{{ח:תתתת|(א)}} לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי“;
{{ח:תתת|(2)}} דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|43|פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42}} כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|או 42(א)(6)}} ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

{{ח:סעיף|44|רישיון יבואן זעיר|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לא חל לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחר עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בשנה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|45|קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב}}
{{ח:ת}} על מתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}, קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|46|בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים}}
{{ח:ת}} המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חובות יבואן מסחרי}}

{{ח:סעיף|47|שירותי תחזוקה|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(5)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(5)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|48|הספקת מוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(א)(3)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(א)(4)(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

{{ח:סעיף|49|מתן אחריות לרכב מיובא|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

{{ח:סעיף|50|תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי על פי סעיף זה, יחולו רק על רכב שהוא מייבא עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} אם הרכב יובא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(לא חל על רכב שאינו רכב נוסעים ואינו רכב מסחרי מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל עד יום 18.8.2025):}}
{{ח:תת}} נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ה)}} נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|51|מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל}}
{{ח:ת}} המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

{{ח:סעיף|52|תשלום בעד עלויות נלוות}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”יבואן אחר“ – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50(א)}}, רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.
{{ח:תתת|(2)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

{{ח:סעיף|53|הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה“ – נפה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|54|איסור התערבות}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}} או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

{{ח:סעיף|55|מסירת מידע ללקוח}}
{{ח:ת}} יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שנגרם לרכב;
{{ח:תת|(2)}} מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
{{ח:תת|(3)}} שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
{{ח:תת|(4)}} תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:
{{ח:תת|(5)}} תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|56|חובות דיווח של יבואן מסחרי}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;
{{ח:תתת|(2)}} מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי –
{{ח:תתת|(1)}} ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;
{{ח:תתת|(2)}} ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם“ יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו“.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|56א|חובת דיווח של יבואן ישיר לעניין העדפה בשיעור המכס – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}} לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין־לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:
{{ח:תתת|(1)}} שם יצרן הרכב במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} קוד היצרן של דגם הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} מדינת הייצור של הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י״ג בתמוז התשפ״ג (2 ביולי 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023).
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|57|שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|58|תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

{{ח:סעיף|59|התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:
{{ח:תתת|(1)}} תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}}, כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}

{{ח:סעיף|60|מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}} – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

{{ח:סעיף|61|תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ למנהל בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תתת|(ב)}} חובות משווק רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77 עד 87}};
{{ח:תת|(2)}} להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|סייגים למינוי}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:סעיף|63|הפסקת כהונה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(א)}}, ולגבי נציג ציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הורשע בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיים בו הסייג האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
{{ח:תתתת|(ה)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה התמנה אותו חבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, ליתרת תקופת כהונתו.

{{ח:סעיף|64|ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

{{ח:סעיף|65|החלת דינים}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

{{ח:סעיף|66|תוקף פעולות}}
{{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|67|סדרי דיון}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 60|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א)}}; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(1)(ב)}} את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: עיסוק בתיווך בייבוא אישי}}

{{ח:סעיף|68|רישיון לתיווך בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69|מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

{{ח:סעיף|70|הסכם תיווך עם מייבא רכב בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, ”מחיר כולל“ – לרבות דמי משלוח והובלה, ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|71|תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|72|מסירת מידע למייבא רכב}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;
{{ח:תת|(2)}} הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;
{{ח:תת|(4)}} שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;
{{ח:תת|(5)}} מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שנגרם לרכב;
{{ח:תת|(6)}} תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;
{{ח:תת|(7)}} תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|73|הגבלות לעניין הסכם לרכישת רכב}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

{{ח:סעיף|74|תשלום בעד תיווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

{{ח:סעיף|75|איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|76|הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: חובות משווק רכב}}

{{ח:סעיף|77|מכירה ושיווק של רכב מיובא}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

{{ח:סעיף|78|מכירת רכב שלא כדין}}
{{ח:ת}} משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|79|מידע בטיחותי לגבי רכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, ”פרסומת“ – פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

{{ח:סעיף|80|מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, ”מוסד לימוד“ – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי –
{{ח:תתת|(1)}} למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

{{ח:סעיף|81|הבטחת כספי הקונה|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,170 ש״ח)}} או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות בנקאית לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} ערבות בנקאית תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ־125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.
{{ח:תת|(ו)}} הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.
{{ח:תת|(ז)}} מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור הוועדה, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

{{ח:סעיף|82|תיאור רכב על ידי משווק רכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.
{{ח:תת|(ב)}} יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

{{ח:סעיף|83|מתן מידע לקונה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

{{ח:סעיף|84|הסכם בכתב לרכישת רכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

{{ח:סעיף|85|רישום הרכב}}
{{ח:ת}} משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

{{ח:סעיף|86|חובת מתן תעודת אחריות לרכב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

{{ח:סעיף|87|נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה}}
{{ח:ת}} משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סחר ברכב}}

{{ח:סעיף|88|{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} – הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, ”רכב מיבואן“ – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(5) או (6)}}.

{{ח:סעיף|89|רישיון סוחר ברכב מיבואן}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:
{{ח:תת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

{{ח:סעיף|90|החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן}}
{{ח:ת}} על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיפים 81 עד 87}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|91|חובת דיווח בנושא הון עצמי}}
{{ח:תת|(א)}} סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל־31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(3)}}, ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

{{ח:סעיף|92|רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:
{{ח:תת|(1)}} הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|93|החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}}
{{ח:תת|(א)}} על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 87|ו־87}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס״ח–2008}}, והכול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

{{ח:סעיף|94|חובת הצבת שילוט}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ואת מספר רישיונו.

{{ח:סעיף|95|איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי תעבורה}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|96|{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} – הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”מוצר תעבורה“ –
{{ח:תת|(1)}} לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ייצור מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|97|קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)|אותה פקודה}}; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|98|רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(4)}} הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(5)}} הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב־טיפוס שלו.

{{ח:סעיף|99|חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|100|אישור לייצור דגם מוצר תעבורה במפעל ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב־טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב־טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתתת|(ה)}} לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

{{ח:סעיף|101|ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(4) ו־(5)}}.

{{ח:סעיף|102|ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –
{{ח:תת|(1)}} יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;
{{ח:תת|(2)}} יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול בלא תשלום.

{{ח:סעיף|103|חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

{{ח:סעיף|104|תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

{{ח:סעיף|105|מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב־&lt;wbr&gt;טיפוס}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של מוצר התעבורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100(א)(2) ו־(3)}} שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|106|ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(2)}}.

{{ח:סעיף|107|אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם מביניהם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: ייבוא מוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|108|קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}}}}
{{ח:ת}} השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|אותה פקודה}}; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|109|ייבוא דגם מוצר תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה
{{ח:תתת|(2)}} פועלים לפי התקן כאמור;
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות–הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב־טיפוס של המוצר;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שיהיה ניתן לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו כמה חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|110|חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|111|פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}, רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|באותו סעיף}}, למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

{{ח:סעיף|112|ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי או לצורכי מוסד לימוד|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או משפחתי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לפי העניין, לייבוא חמישה מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי או משפחתי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי–עצמי;
{{ח:תתת|(2)}} מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי וחלה על המוצר חובת עמידה בדרישות תקן רשמי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצא ביקש להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם אין לגבי דגם המוצר סימון או מידע אחר בכתב כאמור בפסקת משנה (1) – באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן רשמי אך המוצר פטור מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק התקנים}} – באמצעות אישור רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם יש לגבי דגם המוצר דרישות תקינה אירופי, אמריקאית או קנדית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(א)}}, ולפי אותן דרישות יש סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו המעיד על עמידתו בדרישות האמורות, או אם מייבא המוצר המציא מידע אחר בכתב, להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות האמורות – באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא, אלא אם כן מייבא המוצר ביקרש להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לשם קבלת אישורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם אין לגבי דגם המוצר כאמור בפסקת משנה (1) סימון או מידע אחר בכתב כאמור באותה פסקת משנה – באמצעות אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר התעבורה כאמור כי הוכחת עמידתו בדרישות התקינה תהיה באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא.
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} השר ראשי לפטור, בצו, סוג מוצר תעבורה שאין לגביו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(3)(ג) מהוכחת עמידה בדרישות התקינה כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע כי הוכחת עמידתו של סוג מוצר תעבורה בדרישות תקינה לפי סעיף קטן (א)(3), הנעשית באמצעות אישור מאת רשות מוסמכת לייבוא לפי אותו סעיף קטן, תהיה באמצעות אישור מאת מעבדה מאושרת או מעבדה מוסמכת לרכב, כפי שיקבע לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהתקיימם יירראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות כאמור בסעיף קטן (א) כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

{{ח:סעיף|113|ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|114|ייבוא מוצרי תעבורה משומשים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים –
{{ח:תתת|(1)}} לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, בתנאים שתקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:סעיף|115|פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיפים 109}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}, לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

{{ח:סעיף|116|{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}} – סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|מסימן זה}} לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: סחר במוצרי תעבורה}}

{{ח:סעיף|117|רישיון לסחר במוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון יבואן מסחרי;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת מוסך;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|118|תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}} – גם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114(ב)}}, אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;
{{ח:תתת|(2)}} הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|119|אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

{{ח:סעיף|120|תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

{{ח:סעיף|121|סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}}, אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

{{ח:סעיף|122|ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה}}
{{ח:ת}} גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;
{{ח:תת|(2)}} המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו בלא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

{{ח:סעיף|123|טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|124|השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)(2)}} העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|125|מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 122|בסעיף 122}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה בהתאם להיקף פעילותם, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|125א|תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(ב)}} לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם לעניין סחר כאמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}}, כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו עליהם בשינויים כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|126|{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳}} – סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין השאר לפי סוג הרכב.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)|צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: רישיון להפעלת מוסך}}

{{ח:סעיף|127|רישיון להפעלת מוסך}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:
{{ח:תת|(1)}} לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;
{{ח:תת|(3)}} לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ג)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|128|ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|129|רישיון להפעלת מוסך מומחה}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|130|חובת שילוט במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המוסך ומספר רישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תתת|(4)}} המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|131|הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}}, והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, ”מאמץ סביר“ – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:
{{ח:תתת|(1)}} בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}};
{{ח:תתת|(2)}} אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(3)}} אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ג)}}, במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה משופץ“ – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

{{ח:סעיף|132|הצעת מחיר במוסך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

{{ח:סעיף|133|התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב}}
{{ח:ת}} לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

{{ח:סעיף|134|איסור העברת מידע ליבואן מסחרי}}
{{ח:ת}} מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

{{ח:סעיף|135|רישיון להפעלת מוסך נייד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:
{{ח:תתת|(1)}} לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} תיקוני חירום לרכב;
{{ח:תתת|(2)}} חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד“ ואת מספר הרישיון של המוסך.
{{ח:תת|(ד)}} על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: עיסוק בניהול מקצועי של מוסך}}

{{ח:סעיף|136|רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתתת|(ג)}} טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – קורסים מקצועיים);
{{ח:תתתת|(ד)}} בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}} או קיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|137|בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}}, יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|138|חובת מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

{{ח:סעיף|139|הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|140|פיקוח על עובדי המוסך}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיפים 131 עד 133}} {{ח:פנימי|סעיף 139|ו־139}}.

{{ח:סעיף|141|בדיקת תקינותו של רכב שטופל במוסך}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|142|דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|143|חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);
{{ח:תתת|(2)}} תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}} {{ח:פנימי|סעיף 136|ו־136}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין השאר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|144|בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}}}
{{ח:ת}} המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}

{{ח:סעיף|145|המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – המועצה) וחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(3)}} שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
{{ח:תת|(ה)}} על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 66}}, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

{{ח:סעיף|146|תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קביעת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;
{{ח:תתת|(ב)}} קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136}}, ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;
{{ח:תתת|(ג)}} קביעת הוראות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|סעיף 139}};
{{ח:תת|(2)}} לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137}}.

{{ח:סעיף|147|בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, הנוגעות לעובדי הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|148|סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א)}}; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שמאות רכב}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: עיסוק בשמאות רכב}}

{{ח:סעיף|149|רישיון לשמאות רכב}}
{{ח:ת}} מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:
{{ח:תת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;
{{ח:תת|(3)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ב)}} הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ג)}} טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;
{{ח:תתת|(ד)}} בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;
{{ח:תתתת|(2)}} תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;
{{ח:תתתת|(3)}} תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;
{{ח:תת|(5)}} הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}.

{{ח:סעיף|150|בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}.
{{ח:תת|(ב)}} על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}, הנוגעות לעובדי הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|151|בחינות בשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}}, יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.

{{ח:סעיף|152|התמחות בשמאות רכב}}
{{ח:ת}} השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.

{{ח:סעיף|153|הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}}, יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.

{{ח:סעיף|154|תיקון שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ־90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

{{ח:סעיף|155|מקום עריכתה של שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

{{ח:סעיף|156|חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב}}
{{ח:ת}} שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.

{{ח:סעיף|157|איסור התחזות לשמאי רכב}}
{{ח:ת}} מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

{{ח:סעיף|158|חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב}}
{{ח:ת}} בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

{{ח:סעיף|159|איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל בלא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}

{{ח:סעיף|160|המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם שתי נשים לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן}}, שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.
{{ח:תת|(ו)}} על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 66}}, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

{{ח:סעיף|161|תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:ת}} המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תת|(2)}} קביעת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לעניין שמאי רכב;
{{ח:תת|(3)}} קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}, תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(4)}}, ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;
{{ח:תת|(4)}} קביעת הוראות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.

{{ח:סעיף|162|סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(4)}}, תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: דין משמעתי של שמאי רכב}}

{{ח:סעיף|163|עבירות משמעת}}
{{ח:ת}} שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
{{ח:תת|(1)}} התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
{{ח:תת|(2)}} גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו בשמאות רכב;
{{ח:תת|(3)}} פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(4)}} הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב;
{{ח:תת|(5)}} לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תת|(6)}} פעל בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}};
{{ח:תת|(7)}} ערך שומת רכב בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}};
{{ח:תת|(8)}} לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בעת עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158|סעיף 158}};
{{ח:תת|(9)}} השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159(ב)}}.

{{ח:סעיף|164|מינוי ועדת משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}} – ועדת המשמעת).
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה, בעל מומחיות בתחום הרכב, שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד ואינו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד המדינה, לפי המלצת המועצה המייעצת לעניין שמאי הרכב שמונתה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳}} (בסעיף זה – המועצה), ואם לא המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה חבר המועצה לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|165|תקופת כהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

{{ח:סעיף|166|סייגים למינוי של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית משפט קבע כי ביצע את העבירה;
{{ח:תת|(2)}} הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן פסק דין בעניין;
{{ח:תת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שהוא ממלא.

{{ח:סעיף|167|הפסקת כהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל למלא אחר תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(1), (2) או (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|168|סמכות לסיים דיון}}
{{ח:ת}} חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}} או נפסקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א) או (ב)(1)}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

{{ח:סעיף|169|השעיה מכהונה של חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(2)}} – עד למתן פסק דין סופי בעניין.

{{ח:סעיף|170|אי־&lt;wbr&gt;תלות}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

{{ח:סעיף|171|תובע ותפקידיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
{{ח:תת|(ג)}} תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.
{{ח:תת|(ד)}} לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיף 3 לפקודה האמורה}} יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח תובע כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה.

{{ח:סעיף|172|זכות עיון}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

{{ח:סעיף|173|הודעה למתלונן}}
{{ח:תת|(א)}} מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|174|הדיון בוועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
{{ח:תתת|(2)}} הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} הליכים כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו שלא בנוכחות הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון בעבירת משמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(4)}} יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|באותו סעיף}}, כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו לפי בחירתו יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ז)}} על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|בסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחייבים.

{{ח:סעיף|175|זכות טיעון לנקבל}}
{{ח:ת}} בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שיתייצב לפני ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|176|סדרי דין ודיני ראיות}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.

{{ח:סעיף|177|ועדת המשמעת שנחלקו בה הדעות}}
{{ח:ת}} נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

{{ח:סעיף|178|מותב חסר}}
{{ח:תת|(א)}} נעדר חבר ועד המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|179|מותב קטוע}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מחבר ועדת משמעת שאינו היושב ראש לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו של אותו חבר, אלא אם כן החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|180|פסילת חבר ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך ולהשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}.

{{ח:סעיף|181|סמכויות עזר של ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
{{ח:תתת|(1)}} לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
{{ח:תתת|(2)}} להזהיר או להשביע עד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)|לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 13|סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם גביית עדות;
{{ח:תתת|(4)}} לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73א|סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

{{ח:סעיף|182|אמצעי משמעת}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התראה;
{{ח:תתת|(2)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} התניית המשך העיסוק בשמאות הרכב או בתחומי פעילות מסוימים במסגרת העיסוק האמור, בכך שהנקבל יעבור השתלמות מקצועית או יחויב בתקופת ניסיון;
{{ח:תתת|(5)}} התליית הרישיון לתקופה שלא תעלה על חמש שנים או הגבלתו לתקופה כאמור לתחומי פעילות מסוימים;
{{ח:תתת|(6)}} ביטול הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

{{ח:סעיף|183|אמצעי משמעת על־&lt;wbr&gt;תנאי}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת על־תנאי, לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

{{ח:סעיף|184|החלטות אחרות של ועדת המשמעת}}
{{ח:ת}} ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיפים 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|ו־183}} –
{{ח:תת|(1)}} לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
{{ח:תת|(2)}} לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
{{ח:תת|(3)}} לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|185|ערעור על החלטת ועדת המשמעת ועיכוב ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184(2)}} רשאי מתלונן לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי פסקה (1) רשאים הנקבל והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

{{ח:סעיף|186|העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות כפי שתורה, והכול בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באתר האינטרנט של המשרד בציון פרטים מזהים, תיישם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע ככל האפשר את אפשרות העיון בפרטים המזהים שפורסמו לאחר תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.

{{ח:סעיף|187|דיון משמעתי ודיון פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} נגד שמאי רכב בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

{{ח:סעיף|188|סמכות המנהל להתלות רישיון עד לסיום ההליכים}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, המנהל רשאי להתלות רישיון של שמאי רכב שהוגשו נגדו קובלנה או כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים בוועדת המשמעת או ההליכים הפליליים, לפי העניין, אם סבר שהדבר נדרש למניעת סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את רישיונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182(א)(5)}}, תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה לפי החלטת ועדת המשמעת כאמור.

{{ח:סעיף|189|תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות שמאי רכב ועל מי שרישיונו הותלה}}
{{ח:תת|(א)}} שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע, כרישיון שבוטל.
{{ח:תת|(ב)}} שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי פעולותיו בשמאות רכב לפני ההתליה או במהלכה.

{{ח:סעיף|190|שיפוט משמעתי של מתמחים בשמאות רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון לשמאות רכב כפוף מתמחה בשמאות רכב להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ולשיפוט משמעתי, ויחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המשמעת רשאית להטיל על מתמחה בשמאות רכב שעבר עבירת משמעת התראה או נזיפה או לפסלו מקבלת רישיון לשמאות רכב לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, רשאית ועדת המשמעת גם להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה.
{{ח:תת|(ג)}} פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת רישיון לשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש המתמחה בקשה לקבלת רישיון כאמור לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח ואכיפה}}

{{ח:סעיף|191|הסמכת מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות אלה, כולן או חלקן:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין רכב ומוצר תעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת הצרכן, כפי שהורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, לעניין רכב ומוצר תעבורה.

{{ח:סעיף|192|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191(א)}}, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)|(א)}} אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).
{{ח:תתת|(ג)}} בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
{{ח:תת|(5)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|193|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191(א)}}, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|194|זיהוי מפקח}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|195|{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – הגדרות|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט שמאי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 17,490 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לייצר ולשווק כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,290 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יבואן ישיר ויבואן עקיף שהם –
{{ח:תתתת|(א)}} מורשים לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשים לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 1,165,710 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יבואן זעיר שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מורשה לייבא כלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מורשה לייבא כלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה בחמישים אחוזים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מתווך בייבוא אישי – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} לגבי סוחר ברכב מיבואן שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לסחור ברכב מסוג אופנוע בלבד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,290 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לסחור ברכב שאינו מסוג אופנוע – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד המורשה לסחור בכלי רכב מסוג אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת או רכב שהוא גרור או נתמך מסוג O1 ו־O2‏ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 233,140 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד המורשה לסחור בכלי רכב שאינם כלי רכב מסוגים כאמור בפסקת משנה (א) – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד – סכום הגבוה פי שניים מהסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(7)}} לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 29,140 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 58,290 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(8)}} לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 17,490 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 34,970 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(9)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 87,430 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 116,570 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(10)}} לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד – 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 23,310 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד – 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 34,970 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מנהל מקצועי של מוסך או ממלא מקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ג)}} בעת שהוא ממלא את מקומו – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2025, 11,660 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|196|הוראות לעניין הסכום הבסיסי}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הבסיסי שיחול על מפר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 195|בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ בסעיף 195}}, יהיה בהתאם לסוג הרישיון שבקשר אליו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה, ואף אם ביצע את ההפרה בלא רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מפר שניתן לסווגו ליותר מפסקה או פסקת משנה אחת {{ח:פנימי|סעיף 195|בפסקאות (1) עד (11) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“ בסעיף 195}}, יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים שניתן לסווגו לפי אותן פסקאות או פסקאות משנה.

{{ח:סעיף|197|איסור אצילת סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} אינן ניתנות לאצילה.

{{ח:סעיף|198|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה לסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אדם שנתן שירות רכב בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} אדם שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}};
{{ח:תת|(5)}} בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שהפר את כללי האתיקה המקצועית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(2)}};
{{ח:תת|(6)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות מקצועית בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצר או שיווק רכב בלי שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בתקלת בטיחות סדרתית והודעה לגביה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תתת|(ג)}} ייצר או שיווק דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג)}};
{{ח:תתת|(ה)}} ייצר או שיווק רכב שלא יוצר במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או לא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(ז)}} לא נתן אחריות לרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תתת|(ח)}} לא דיווח למנהל על אירוע שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש לפי החוק או לאי־עמידה בעקרון עסק חי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:תת|(11)}} אדם שייבא רכב בלא רישיון מהרשות המוסמכת לייבוא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};
{{ח:תת|(12)}} יבואן ישיר שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}};
{{ח:תת|(13)}} יבואן עקיף שלא נתן לכל רכב שהוא מייבא את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ב)}};
{{ח:תת|(14)}} יבואן ישיר או יבואן עקיף שהתנה את תוקפה של אחריות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ג)}};
{{ח:תת|(15)}} יבואן ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}};
{{ח:תת|(16)}} יבואן ישיר שלא הודיע על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(1) או (3)}};
{{ח:תת|(17)}} יבואן עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ד)(2)}};
{{ח:תת|(18)}} יבואן מסחרי שלא מסר אישור למנהל או שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)(1) או (2)}};
{{ח:תת|(18א)}} יבואן ישיר שלא מסר למנהל המכס פרט מהפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|אותו סעיף}}, בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ועד תום תקופת הוראת השעה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף האמור}} {{ח:הערה|(ביום 30.6.2025)}};
{{ח:תת|(19)}} יבואן עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}};
{{ח:תת|(20)}} יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(21)}} מתווך בייבוא אישי שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}};
{{ח:תת|(22)}} משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}};
{{ח:תת|(23)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שסירב למסור מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(א)}};
{{ח:תת|(24)}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, שמנע מגורם מטפל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(א)}} לקבל מידע וציוד הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב)}};
{{ח:תת|(25)}} סוחר ברכב מיבואן שלא הגיש למנהל אישור רואה חשבון בדבר הון עצמי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(א)}};
{{ח:תת|(26)}} סוחר ברכב מיבואן שלא דיווח למנהל על ירידה בהון העצמי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:תת|(27)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצר מוצר תעבורה שלא קיבל אישור לייצור דגם של אותו מוצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין טיפול בליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה והודעה לגביו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תתת|(ד)}} ייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא מילא אחר חובותיו לעניין מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(ג)}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא ייצר מוצר תעבורה במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}};
{{ח:תת|(28)}} אדם שייבא מוצר תעבורה מסוג החייב ברישיון ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(29)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} סחר במוצר תעבורה מיובא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} סחר במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118(ב)}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר ללקוח תעודת אחריות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא הודיע למנהל על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(1)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא הפסיק לשווק מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(3)}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא הזמין בעלי כלי רכב שבהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי לשם החלפתו בלא תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(3)}};
{{ח:תת|(30)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ב)}};
{{ח:תת|(31)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב בלא נוכחות המנהל המקצועי של המוסך, לתקופה העולה על 60 ימים בשנה או לתקופה העולה על התקופה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|199|עיצום כספי בשיעור 75 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־75 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}}, החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ד)}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 139|אותו סעיף}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ד)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שפעל בניגוד להוראות יצרן הרכב או להוראות המנהל לעניין ביצוע פעולות ברכב, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(א) ו־(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 139|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|200|עיצום כספי בשיעור 50 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא החזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן מסחרי שלא מסר מידע ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר או יבואן עקיף שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}};
{{ח:תת|(4)}} משווק רכב שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא כלל מידע בפרסומת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא משווק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון שהוא מוכר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נתן ללקוח אחריות לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} איש המקצוע שעומד לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}};
{{ח:תתת|(ג)}} לא מסר מידע למנהל בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לדגם הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך שביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|סעיף 139(ב)}};
{{ח:תת|(9)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}.

{{ח:סעיף|201|עיצום כספי בשיעור 25 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־25 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יבואן מסחרי שהפר את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן מסחרי שלא פרסם את תנאי ההתקשרות שלו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(3)}} מתווך בייבוא אישי שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא התקשר עם מייבא רכב בייבוא אישי בהסכם תיווך העומד בדרישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, או לא מסר למייבא העתק מההסכם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|הסעיף האמור}}, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא מסר למייבא רכב בייבוא אישי מידע בכתב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ג)}} קיבל תשלום ממייבא רכב בייבוא אישי בסכום העולה על הסכום שנקבע בהסכם התיווך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}};
{{ח:תת|(4)}} משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(5)}} סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} או שלא מסר לקונה העתק מההסכם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיף האמור}} החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(6)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא נתן אחריות למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיעד תלונות צרכנים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}};
{{ח:תת|(8)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא אישר את תקינותן של פעולות שבוצעו ברכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(א)}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח לאחר שהרכב טופל במוסך, בלא אישור המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף 141(ב)}}.

{{ח:סעיף|202|עיצום כספי בשיעור 10 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־10 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|(2)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(3)}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן זעיר שלא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(א)}} החל לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}};
{{ח:תת|(5)}} מתווך בייבוא אישי שפרסם רכב למכירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}};
{{ח:תת|(6)}} סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב ורשימת מוסכים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, החל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(7)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת|(8)}} בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה תיאור מלא ונכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}};
{{ח:תת|(9)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר מוצר תעבורה שהוא מייבא באופן מלא ונכון, שלא נתן ללקוח הנחיות בדבר התקנת המוצר, הרכבתו והשימוש בו או שלא הפנה אותו לקבלת שירות במוסך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא נתן ללקוח הצעת מחיר, לרבות הצעת מחיר מעודכנת, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(א) או (ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} לא סיפק ללקוח מוצר תעבורה שפורט בהצעת המחיר ועליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(ג)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא העביר למנהל העתק מהצעות מחיר ומחשבוניות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(ד)}};
{{ח:תתת|(ה)}} מסר ליבואן מסחרי שהוא קשור עמו בהסכם מידע על שימוש במוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134}};
{{ח:תת|(11)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא היה נוכח במוסך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(א)}}.

{{ח:סעיף|203|עיצום כספי בשיעור 5 אחוזים מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום השווה ל־5 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}};
{{ח:תת|(2)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא סימן את הרכב שהוא מייצר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תת|(3)}} יבואן ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ב)(2)}};
{{ח:תת|(4)}} יבואן עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית, שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון התקלה או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ד)}};
{{ח:תת|(5)}} יבואן זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(ה)}};
{{ח:תת|(6)}} יבואן מסחרי שלא פרסם או לא עדכן את רשימת מוסכי השירות שלו או שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}};
{{ח:תת|(7)}} משווק רכב שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא הציג במקום עסקו הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};
{{ח:תתת|(ב)}} קיבל מקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(א)}};
{{ח:תתת|(ג)}} דרש מקונה החזר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב)}};
{{ח:תתת|(ד)}} לא מסר לקונה ערבות בנקאית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ד)}};
{{ח:תתת|(ה)}} לא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}};
{{ח:תתת|(ו)}} לא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(א)}};
{{ח:תתת|(ז)}} הציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב)}} או התנה רכישת רכב ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(ח)}} לא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}};
{{ח:תת|(8)}} סוחר ברכב מיבואן שהפר אחת מההוראות המנויות בפסקה (7), החלות עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(9)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שלא דיווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, החל לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א)}};
{{ח:תת|(10)}} בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שלא הציב שלט בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}};
{{ח:תת|(11)}} סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא סוחר בו או הוביל מטען בתמורה ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}};
{{ח:תת|(12)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת אחריות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119(א)}};
{{ח:תת|(13)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}};
{{ח:תת|(14)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} או שהציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(15)}} בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא סימן על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים ”מוסך נייד“ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(ג)}};
{{ח:תת|(16)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שלא ניהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ה)}}.

{{ח:סעיף|204|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 198|אותם סעיפים}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 207|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|205|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}} רשאי לטעון את טענותיו, לפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|206|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 205|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|207|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, לאחר שהמנהל הודיע למפר על הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|208|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|209|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר 2016; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|210|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}}.

{{ח:סעיף|211|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|212|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|213|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|214|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|215|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיף 214}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה; ואולם לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|216|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיפים 198 עד 203}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|217|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} המנהל ידווח לוועדה, אחת לשנה, על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים מתום שנה מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: עונשין}}

{{ח:סעיף|218|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון למתן שירות רכב שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר או שלא מכר מוצרי תעבורה לרכב כאמור בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(4)}} יבואן ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} יבואן עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} יבואן ישיר ויבואן עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:תתת|(7)}} מתווך בייבוא אישי שהיה צד להסכם לרכישת רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד בלבד של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(10)}} מי שעשה מעשה או מחדל שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} יבואן מסחרי שהכתיב למוסך או הנחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו המוסך ירכוש מוצרי תעבורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} יבואן מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של יבואן, הכתיב למוסך שירות, הנחה אותו, דרש ממנו דיווח או עשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם בעניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} מי שמכר או שיווק רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}}.

{{ח:סעיף|219|עבירה נמשכת}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|220|עבירה בידי תאגיד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע לעבירה.

{{ח:סעיף|221|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}

{{ח:סעיף|222|{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ ו”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבצעי“ – רכב ייעודי למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, או רכב שנעשו בו התאמות ושינויים לשם שימוש בו למטרות האמורות, ויש לגביו מסמך מאת הגוף הביטחוני המעיד על כך שיינתן למשתמש באותו רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|223|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|224|תחולה על מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות רכב שנותן גוף ביטחוני, או על אדם העובד או משרת, לפי העניין, בגוף ביטחוני ועוסק במקצוע בענף הרכב, והכול לעניין רכב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכב מבצעי בשימוש גוף ביטחוני, ובלבד שהרכב כלול במרשם רכב מבצעי שמנהל אותו גוף (בסעיף זה – מרשם רכב מבצעי);
{{ח:תתת|(2)}} רכב בשימוש גוף ביטחוני שאינו כלול במרשם הרכב המבצעי, ונעשה בו שימוש למטרות ביטחוניות–מבצעיות או לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, מטעמים ביטחוניים דחופים ולתקופה קצובה, ובלבד שהשימוש ברכב אושר על ידי מי שראש הגוף הביטחוני העושה שימוש ברכב לפי פסקה זו הסמיכו לכך, והוא ינהל רישום על כך; הגוף הביטחוני ייתן למשתמש ברכב מסמך המעיד על קיום הוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} רכב הזקוק לשירות מוסך נייד באופן דחוף, וקיימות נסיבות מיוחדות, ובכלל זה נסיבות ביטחוניות, טופוגרפיות ואקלימיות, שבשלהן אין אפשרות לקבל שירות כאמור מבעל רישיון להפעלת מוסך נייד.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ביטחוני יקבע הוראות פנימיות או פקודות, לפי העניין, לגבי מתן שירותי רכב ועיסוק במקצועות בענף הרכב בקשר לכלי רכב מבצעיים בשימושו; הוראות פנימיות או פקודות כאמור ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק זה; גוף כאמור יעביר את ההוראות הפנימיות או הפקודות לידיעת המנהל, עם קביעתן או שינוין או לפי דרישת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לפטור התקשרות מסוימת שערך גוף ביטחוני עם בעל רישיון מסוים, שעניינה מתן שירות רכב לכלי רכב שבשימוש אותו גוף, מתחולת סעיפים מסוימים בחוק זה; פטור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים, לבקשת הגוף הביטחוני ובהסכמת השר הממונה עליו, והוא יחול רק על כלי הרכב שבשימוש הגוף הביטחוני המקבלים שירות רכב לפי ההתקשרות האמורה.

{{ח:סעיף|225|תחולה לעניין שירות שנותן מוסך לרכב בשימוש מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות לפי חוק זה, בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, שגוף ביטחוני התקשר עמו בהסכם לטיפול בכלי רכב שבשימוש הגוף הביטחוני, לא ימסור מידע לפי חוק זה לגבי כלי רכב כאמור אלא בכפוף לכללי אבטחת מידע של הגוף הביטחוני שהתקשר עמו, כאמור בהסכם ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ביטחוני ימסור למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך הודעה על כל התקשרות שערך עם בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד, לגבי טיפול בכלי הרכב שבשימושו של אותו גוף ביטחוני, ובכלל זה זהות בעל הרישיון שעמו נערכה ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”כלי רכב“ – בין שהם כלי רכב מבצעיים ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|226|הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק י|בפרק י׳}}, מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין שירות רכב ועיסוק במקצוע בענף הרכב הנעשים בתוך מיתקן של מערכת הביטחון, ולעניין מתן שירות על ידי בעל רישיון להפעלת מוסך או רישיון להפעלת מוסך נייד לרכב שבשימוש מערכת הביטחון, לפי התקשרות שנמסרה עליה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} – גם מחוץ למיתקן כאמור, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיפים 227 עד 234}}.

{{ח:סעיף|227|התאמה ביטחונית ומידע מסווג}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226}}, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.

{{ח:סעיף|228|סמכות כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתת|(2)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד המשרד שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

{{ח:סעיף|229|הזדהות}}
{{ח:ת}} דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

{{ח:סעיף|230|תיעוד מסמכים}}
{{ח:ת}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

{{ח:סעיף|231|מסירת ידיעות ומסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

{{ח:סעיף|232|מדידות ודגימות}}
{{ח:ת}} מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

{{ח:סעיף|233|תפיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

{{ח:סעיף|234|סייג למסירת מידע}}
{{ח:ת}} מסירת מידע למנהל או לעובד המשרד לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|235|אצילת סמכויות המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לעובד המשרד, אחד או יותר, חלק מהסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|236|מעבדה מוסמכת לרכב}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאשר מעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה, לאחר שנוכח כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה; הודעה על אישור מעבדה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|237|פרסום רשימת מעבדות מוכרות}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הפניה לרשימת מעבדות מוכרות אירופיות ומעבדות מוכרות אמריקאיות.

{{ח:סעיף|238|אגרות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרות בעד בקשות למתן רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה על תוצאות בחינה וקבלת העתק מקור או עותק של רישיון, תעודה או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה מופחתת או פטור מתשלום אגרה למבקש רישיון המחזיק ברישיון מסוג אחר לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי העדכון של אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן זה, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה, יראו רישיון, תעודה או אישור כתקפים מיום תשלום האגרה בעדם, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת להם תוקף במועד שקדם ליום התשלום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|239|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|240|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|וחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|241|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|242|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|243|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה}}

{{ח:סעיף|244|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}} ושל {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}}; לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו באישור הוועדה, את מועד תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא הותקנו תקנות לפי חוק זה, כולן או חלקן, רשאי השר, בצו, באישור הוועדה, לדחות את מועד תחילתו של חוק זה, כולו או חלקו, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנתיים.

{{ח:סעיף|245|תקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיף 128(ב)}} יובאו לאישור הוועדה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159(ב)}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|246|פרסום החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:סעיף|247|שמירת תוקף|תיקון: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצווים המפורטים להלן, וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד, יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום התחילה, ויראו אותם כאילו נקבעו לפי חוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומם לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהם, או עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) {{ח:הערה|(התקופה הוארכה עד יום 17.2.2025)}}, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}} (להלן – צו ייצור רכב);
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978}} (להלן – צו ייבוא רכב);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}} (להלן – צו מוצרי תעבורה);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – צו המוסכים);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}} (להלן – צו שמאי רכב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדה, עד יום כ״ט בניסן התשפ״ב (30 באפריל 2022), על ההתקדמות בהליכי התקנתן של תקנות לפי חוק זה, ובכלל זה תקנות להחלפת הצווים המנויים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|248|הוראות מעבר לעניין רישיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון למתן שירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף עד תום תקופת הרישיון ולא פחות משישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו –
{{ח:תתת|(1)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו ייצור רכב}} כרישיון לייצור רכב ושיווקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} ולרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, בהתאם לתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו ייבוא רכב}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}} לעניין ייבוא רכב כרישיון ייבוא רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת התעבורה}} למטרה של רכישת רכב ומכירתו דרך עיסוק כרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}};
{{ח:תתת|(4)}} רישיון ייצור לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו מוצרי תעבורה}} כרישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תתת|(5)}} רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, לעניין מוצרי תעבורה החייבים ברישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} כרישיון ייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו מוצרי תעבורה}} כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}};
{{ח:תתת|(7)}} רישיון מפעל לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}} כרישיון להפעלת מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} או רישיון להפעלת מוסך נייד לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}}, בהתאם לתנאי הרישיון, וכרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}, בהתאם לתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(8)}} הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}} כרישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, לפי סוג ההסמכה;
{{ח:תתת|(9)}} רישום בפנקס השמאים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו שמאי רכב}} כרישיון לשמאות רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}.

{{ח:סעיף|249|הוראות מעבר לעניין תעודות, אישורים, היתרים ופטורים}}
{{ח:ת}} תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו לפני יום התחילה בידי מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד או מי שהוא הסמיכו לכך לפי צווי הפיקוח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}} ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, והם ימשיכו לעמוד בתוקפם לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה או עד לתום תקופת תוקפם, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|250|הוראות מעבר לעניין מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המשרד שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, לעניין צווי הפיקוח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}, והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}, ואולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}} שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}}; המנהל יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה המייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)#סעיף 6|סעיף 6 לצו ייבוא רכב}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה המייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 5|סעיף 5 לצו שמאי רכב}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הסמכה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 10|סעיף 10 לצו המוסכים}}, ואשר מינויה עמד בתוקפו ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, והיא תמשיך לכהן עד תום תקופת המינוי המקורית או עד תום שישה חודשים מיום התחילה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|251|הוראות מעבר לעניין שמאי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 8|סעיף 8 לצו שמאי רכב}} ימשיכו לחול לעניין הליכים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 8|אותו סעיף}} שהרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|בצו האמור}} החלה בהם לפני יום התחילה לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|הצו}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהחל ערב יום התחילה התמחות בשמאות רכב לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו שמאי רכב}}, יראו את התמחותו כהתמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}.

{{ח:סעיף|252|הוראות מעבר לעניין ייבוא רכב}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום התחילה, יקראו את {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותים לרכב)#סעיף 1|סעיף 1 לצו ייבוא רכב}} כך:
{{ח:תת|(1)}} בהגדרה ”יבואן“, במקום פסקה (2) יבוא:
{{ח:תתת|”(2)}} סוכן מורשה (להלן – יבואן מקביל);“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ההגדרה ”סוכן מורשה“ יבוא:
{{ח:תת}} ””סוכן מורשה“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;“;
{{ח:תת|(3)}} בהגדרה ”רכב חדש“, בסופה יבוא ”ולעניין יבואן מקביל – גם רכב שנרשם במדינת חוץ כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;“.

{{ח:סעיף|253|הוראות שעה לעניין ייבוא רכב|תיקון: תשע״ח־3, ק״ת תשפ״א, תשפ״א, ק״ת תשפ״א־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) {{ח:הערה|(תקופת הוראת השעה הוארכה עד יום 18.8.2025)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}}, כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל;“
{{ח:תת|(ב)}} לעניין רכב מסוג שאינו רכב נוסעים או רכב מסחרי, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024) {{ח:הערה|(תקופת הוראת השעה הוארכה עד יום 18.8.2025)}} יחולו הוראות אלה כך:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות והחובות החלות על יבואן ישיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}}, יחולו רק לעניין רכב שהוא מייבא;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(7)}} – לא יחולו;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(5)}}, במקום הסיפה החל במילה ”השר“ יקראו ”ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל“;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ד)}} לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} – לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין רכב מסוג שאינו אופנוע, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(7)(א)}}, במקום ”מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(5)}}, במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, או מדגם או מתוצר אחר, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(א)}}, במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא, אלא אם כן יבואן ישיר שהיה בעל רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו האמור}}, לפני אותו מועד, התחייבות לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב לגבי כל רכב מתוצר שהוא מייבא.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”מתוצר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר, ואם יבואן ישיר אינו מייבא דגם כאמור – ייתן את האחריות שנתן הסוכן המורשה או ייתן בעצמו את האחריות.“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”מדגם שהוא מייבא“ ובסופו יבוא ”ואולם הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין רכב שהוא מתוצר שמייבא יבואן ישיר, אם היבואן הישיר נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”מתוצר שהוא מייבא“ יבוא ”שהוא אחראי לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית לגביו לפי סעיף קטן (א)“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ד)(1), במקום ”מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר“ יבוא ”מדגם המיובא על ידי יבואן ישיר“ ובסופו יבוא ”ואולם הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר, אם יבואן ישיר נתן לרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן שירותי תחזוקה לרכב), התשל״ט–1978}}, לפני יום התחילה, או למנהל לאחר יום התחילה, התחייבות לטפל בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שהוא מתוצר שהוא מייבא“.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את תוקפן של הוראות השעה שבסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או חלקן, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים, ואולם לעניין הארכת תוקפן של הוראות השעה כאמור אחרי יום י״ב באב התשפ״ד (16 באוגוסט 2024), רשאי השר להאריך בדרך האמורה את תוקפן לשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, ולעניין הוראת השעה שבסעיף קטן (ב) – רשאי הוא להאריך בדרך האמורה את תוקפה לעניין סוגי הרכב שהוראת השעה חלה עליהם, כולם או חלקם, כפי שיקבע;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 80), תוקפן של הוראות השעה שבסעיפים קטנים (א) ו־(ב) הוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, &lt;s&gt;עד יום ו׳ באייר התשפ״א (18 באפריל 2021)&lt;/s&gt; עד יום 6.7.2021 (לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}}); לפי צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 3938), תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (ב) הוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום ה׳ בשבט התשפ״ב (7 בינואר 2022); לפי צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 1658), תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (ב) הוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום ח׳ בתמוז התשפ״ב (7 ביולי 2022).}}
{{ח:תתת|(2)}} להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (ג) לתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב בסיוון התשע״ו (28 ביוני 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>520puepx40esnume3ayml00bs6x8wcy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורך ואמיתך שלח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337669</id>
    <revision>
      <id>2937158</id>
      <parentid>2929699</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:56:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5279" sha1="cx70xkg9wimbu2jyx8xa2cmoqwxc2zn" xml:space="preserve">{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש; '''שמעון'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|א}}וֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ שְׁלַח / {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ בְּטוֹב הַצְלַח /  כִּי {{סי|אַ}}תָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח.{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}יטָה בְעִנּוּי נֶפֶשׁ / {{סי|בְּ}}טוּבְךָ הוֹצִיאֵנוּ לַחֹפֶשׁ / כִּי {{סי|בָ}}אוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.{{ממס|תהלים סט ב}}{{ש}}
{{סי|גַּ}}עֲיוֹתֵינוּ יְהוּ נִקְשָׁבִים / {{סי|גָּ}}לוּתֵנוּ הָשֵׁב לְיִשּׁוּבִים / כִּי {{סי|גֵ}}רִים אֲנַחְנוּ וְתוֹשָׁבִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דה&quot;א כט טו}}{{ש}}
{{סי|דָּ}}פַקְנוּ דְּלָתֶיךָ לִתְמֹד / {{סי|דָּ}}בַקְנוּ אֵלֶיךָ לִצְמֹד / כִּי {{סי|דַ}}לּוֹנוּ מְאֹד.{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
{{סי|הֱ}}לִיצוּנוּ זֵדִים בִּמְצָרֵינוּ / {{סי|הַ}}צִּילֵנוּ וְנוֹדְךָ צוּרֵנוּ / כִּי {{סי|ה}}וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ.{{ממס|תהלים מד ח}}{{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיֶיךָ מְיַחֲלִים לְעוֹדְדָם / {סי|זַ}}כִּים בְּיִרְאָתְךָ לְסַעֲדָם / כִּי {{סי|זֶ}}ה כָּל הָאָדָם.{{ממס|קהלת יב יג}}{{ש}}
{{סי|חֻ}}קּוֹת הָעַמִּים תֹּהוּ / {{סי|חֲ}}שׁוּקֶיךָ אַחֲרֶיךָ יִנָּהוּ / כִּי {{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתְךָ הֻשְֹמָה לְעִיִּים / {{סי|טַ}}יְּבָהּ בְּחוֹמוֹת בְּנוּיִים / כִּי {{סי|ט}}וֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים.{{ממס|תהלים סג ד}}{{ש}}
{{סי|יָ}}גַעְתִּי וְאָשִֹיחָה בְּמַעֲנִי / {{סי|יֵ}}בוֹשׁ וְיִכָּלֵם מְעַנִּי / כִּי {{סי|יַ}}עֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי.{{ממס|תהלים קמ יג}}{{ש}}
{{סי|כָּ}}בְדוּ שִֹפְתֵי קָמַי / {{סי|כָּ}}ל הַיּוֹם מַזְעִימַי / כִּי {{סי|כָ}}לוּ בְעָשָׁן יָמָי.{{ממס|תהלים קב ד}}{{ש}}
{{סי|לָ}}הֶם יָשִׁיב כְּפָעֳלָם / {{סי|לְ}}עַמּוֹ יְלַמֵּד לְהוֹעִילָם / כִּי {{סי|לֹ}}א יִזְנַח לְעוֹלָם.{{ממס|איכה ג לא}}{{ש}}
{{סי|מְ}}רַחֲמוֹ יִתֵּן מַאֲוָיוֹ / {{סי|מִ}}מֶּנּוּ יָסִיר דָּפְיוֹ / כִּי {{סי|מַ}}ה טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ.{{ממס|זכריה ט יז}}{{ש}}
{{סי|נְ}}שַׁמּוֹת הוּשָׁתוּ עָרַי / וְ{{סי|נָ}}כְרִים בָּאוּ שְׁעָרַי / כִּי {{סי|נָ}}שָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
{{סי|שֹ}}וֹשֹ אָשִֹישֹ עָלֶיךָ / {{סי|שִֹ}}יחַ לַעֲנוֹת גְּאוּלֶיךָ / כִּי {{סי|שִׂ}}מַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ.{{ממס|תהלים צב ה}}{{ש}}
{{סי|עִ}}זּוּז נוֹרָא וְאָיוֹם / {{סי|עַ}}תָּה הַמְצִיאֵנוּ פִדְיוֹם / כִּי {{סי|עָ}}לֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם.{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
{{סי|פַּ}}נֵּה דֶּרֶךְ עָקֹב / {{סי|פְּ}}אֵר הִלּוּלָךְ לִנְקֹב / כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב.{{ממס|ישעיהו מד כג}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רִים לְכַלּוֹת בְּחֶרֶץ / {{סי|צְ}}פֵה מִשְּׁמֵי עֶרֶץ / כִּי {{סי|צֵ}}ל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ.{{ממס|איוב ח ט}}{{ש}}
{{סי|קָ}}רֵב קֵץ עִדָּנַי / {{סי|ק}}וֹל לְהַשְׁמִיעַ לְעוֹיְנַי / כִּי {{סי|קָ}}רוֹב יוֹם יְיָ.{{ממס|יואל א טו}}{{ש}}
{{סי|רָ}}ם זְרֹעֲךָ תַּרְאֶה / {{סי|רַ}}עֲיָתְךָ פָּנִים הִתְרָאֶה / כִּי {{סי|רָ}}ם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע קוֹל תַּחֲנוּנַי / {{סי|שַׁ}}וְעָתִי תַּעֲלֶה לִמְעוֹנַי / כִּי {{סי|שֹׁ}}מֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}}
{{סי|תַּ}}חַן כְּתוֹדָה תִּרְצֶה / {{סי|תֹּ}}אמַר לְעַמְּךָ אֶתְרַצֶּה / כִּי {{סי|ת}}וֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא.{{ממס|ישעיהו נא ד}}{{ש}}
{{סי|שֶׁ|1}}קֶל {{סי|מֹ|1}}אזְנַיִם יִכְבָּשׁ / {{סי|עוֹ|1}}ז {{סי|נֶ|1}}צַח יַעֲטֶה וְיִלְבָּשׁ / כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ.{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cx70xkg9wimbu2jyx8xa2cmoqwxc2zn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937159</id>
      <parentid>2937158</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:59:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>כצ&quot;ל לפי האקרוסטיכון, וכן בכל המהדורות שראיתי</comment>
      <origin>2937159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5294" sha1="kdgr3scsak33pxh20d70irz5jdudtqh" xml:space="preserve">{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש; '''שמעון'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|א}}וֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ שְׁלַח / {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ בְּטוֹב הַצְלַח /  כִּי {{סי|אַ}}תָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח.{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}יטָה בְעִנּוּי נֶפֶשׁ / {{סי|בְּ}}טוּבְךָ הוֹצִיאֵנוּ לַחֹפֶשׁ / כִּי {{סי|בָ}}אוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.{{ממס|תהלים סט ב}}{{ש}}
{{סי|גַּ}}עֲיוֹתֵינוּ יְהוּ נִקְשָׁבִים / {{סי|גָּ}}לוּתֵנוּ הָשֵׁב לְיִשּׁוּבִים / כִּי {{סי|גֵ}}רִים אֲנַחְנוּ וְתוֹשָׁבִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דה&quot;א כט טו}}{{ש}}
{{סי|דָּ}}פַקְנוּ דְּלָתֶיךָ לִתְמֹד / {{סי|דָּ}}בַקְנוּ אֵלֶיךָ לִצְמֹד / כִּי {{סי|דַ}}לּוֹנוּ מְאֹד.{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
{{סי|הֱ}}לִיצוּנוּ זֵדִים בִּמְצָרֵינוּ / {{סי|הַ}}צִּילֵנוּ וְנוֹדְךָ צוּרֵנוּ / כִּי {{סי|ה}}וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ.{{ממס|תהלים מד ח}}{{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיֶיךָ מְיַחֲלִים לְעוֹדְדָם / {{סי|זַ}}כִּים בְּיִרְאָתְךָ לְסַעֲדָם / כִּי {{סי|זֶ}}ה כָּל הָאָדָם.{{ממס|קהלת יב יג}}{{ש}}
{{סי|חֻ}}קּוֹת הָעַמִּים תֹּהוּ / {{סי|חֲ}}שׁוּקֶיךָ אַחֲרֶיךָ יִנָּהוּ / כִּי {{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתְךָ הֻשְֹמָה לְעִיִּים / {{סי|טַ}}יְּבָהּ בְּחוֹמוֹת בְּנוּיִים / כִּי {{סי|ט}}וֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים.{{ממס|תהלים סג ד}}{{ש}}
{{סי|יָ}}גַעְתִּי וְאָשִֹיחָה בְּמַעֲנִי / {{סי|יֵ}}בוֹשׁ וְיִכָּלֵם מְעַנִּי / כִּי {{סי|יַ}}עֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי.{{ממס|תהלים קמ יג}}{{ש}}
{{סי|כָּ}}בְדוּ שִֹפְתֵי קָמַי / {{סי|כָּ}}ל הַיּוֹם מַזְעִימַי / כִּי {{סי|כָ}}לוּ בְעָשָׁן יָמָי.{{ממס|תהלים קב ד}}{{ש}}
{{סי|לָ}}הֶם יָשִׁיב כְּפָעֳלָם / {{סי|לְ}}עַמּוֹ יְלַמֵּד לְהוֹעִילָם / כִּי {{סי|לֹ}}א יִזְנַח לְעוֹלָם.{{ממס|איכה ג לא}}{{ש}}
{{סי|מְ}}רַחֲמוֹ יִתֵּן מַאֲוָיוֹ / {{סי|מִ}}מֶּנּוּ יָסִיר דָּפְיוֹ / כִּי {{סי|מַ}}ה טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ.{{ממס|זכריה ט יז}}{{ש}}
{{סי|נְ}}שַׁמּוֹת הוּשָׁתוּ עָרַי / וְ{{סי|נָ}}כְרִים בָּאוּ שְׁעָרַי / כִּי {{סי|נָ}}שָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.{{ממס|ירמיהו לא יח}}{{ש}}
{{סי|שֹ}}וֹשֹ אָשִֹישֹ עָלֶיךָ / {{סי|שִֹ}}יחַ לַעֲנוֹת גְּאוּלֶיךָ / כִּי {{סי|שִׂ}}מַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ.{{ממס|תהלים צב ה}}{{ש}}
{{סי|עִ}}זּוּז נוֹרָא וְאָיוֹם / {{סי|עַ}}תָּה הַמְצִיאֵנוּ פִדְיוֹם / כִּי {{סי|עָ}}לֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם.{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
{{סי|פַּ}}נֵּה דֶּרֶךְ עָקֹב / {{סי|פְּ}}אֵר הִלּוּלָךְ לִנְקֹב / כִּי {{סי|פָ}}דָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב.{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רִים לְכַלּוֹת בְּחֶרֶץ / {{סי|צְ}}פֵה מִשְּׁמֵי עֶרֶץ / כִּי {{סי|צֵ}}ל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ.{{ממס|איוב ח ט}}{{ש}}
{{סי|קָ}}רֵב קֵץ עִדָּנַי / {{סי|ק}}וֹל לְהַשְׁמִיעַ לְעוֹיְנַי / כִּי {{סי|קָ}}רוֹב יוֹם יְיָ.{{ממס|יואל א טו}}{{ש}}
{{סי|רָ}}ם זְרֹעֲךָ תַּרְאֶה / {{סי|רַ}}עֲיָתְךָ פָּנִים הִתְרָאֶה / כִּי {{סי|רָ}}ם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה.{{ממס|תהלים קלח ו}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע קוֹל תַּחֲנוּנַי / {{סי|שַׁ}}וְעָתִי תַּעֲלֶה לִמְעוֹנַי / כִּי {{סי|שֹׁ}}מֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}}
{{סי|תַּ}}חַן כְּתוֹדָה תִּרְצֶה / {{סי|תֹּ}}אמַר לְעַמְּךָ אֶתְרַצֶּה / כִּי {{סי|ת}}וֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא.{{ממס|ישעיהו נא ד}}{{ש}}
{{סי|שֶׁ|1}}קֶל {{סי|מֹ|1}}אזְנַיִם יִכְבָּשׁ / {{סי|עוֹ|1}}ז {{סי|נֶ|1}}צַח יַעֲטֶה וְיִלְבָּשׁ / כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ.{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kdgr3scsak33pxh20d70irz5jdudtqh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>338096</id>
    <revision>
      <id>2937205</id>
      <parentid>791055</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:34:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102" sha1="hhdch87jt3b4h7hf275mogxkkz0cdlk" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|נחמיאש|משלי|ה|ו|ז}}

[[קטגוריה:נחמיאש על משלי]]</text>
      <sha1>hhdch87jt3b4h7hf275mogxkkz0cdlk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ש&quot;ך על חושן משפט כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355289</id>
    <revision>
      <id>2937260</id>
      <parentid>860091</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:34:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A02:14F:4A2:D449:0:0:BB5:6B9D</ip>
      </contributor>
      <origin>2937260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23298" sha1="q7a2ym946qzr9ks968vy513wqq3y5jo" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|ש&quot;ך|חושן משפט|כז|כח|כט}}
{{המרת או.סי.אר2}}
===סעיף א===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{משע|שך|א|כל מי שיודע עדות כו'. }} כתב מהרי&quot;ו סי' מ&quot;ב דאם שום עד יאמר שאין רשאי להעיד מחמת שקבל עליו בסוד שלא לגלות הדבר אז בע&quot;ד יתיר לו (אותו בע&quot;ד שאמר לו בסוד שלא לגלות הוא עצמו יתיר לו וכן הוא שם במהרי&quot;ו) לגלות הדבר עכ&quot;ל והביאו ד&quot;מ סי' זה סעיף א' עכ&quot;ל סמ&quot;ע וע' לקמן סי' רס&quot;ו [רס&quot;ז] בסמ&quot;ע ס&quot;ק ד' כיוצא בזה:

{{משע|שך|ב|וחייב בדיני שמים }} כ' מהרש&quot;ל ביש&quot;ש פ' הכונס סי' ו' וז&quot;ל ונראה כל היכא דאמרינן חייב בדיני שמים אי תפס מפקינן מיניה אפי' לפי' רש&quot;י שפירש בפ' השוכר את האומנין (הפועלים) גבי חוסם פרה ודש בה שפטור בקים ליה בדרבה מיניה ואפ&quot;ה חייב לצאת ידי שמים והיכא שתפס הניזק לא מפקינן מיני' מאחר שמחויב לצאת ידי שמים וכן פסק הא&quot;ז מ&quot;מ כה&quot;ג לכ&quot;ע מפקינן מיניה בשלמא בקים ליה בדרבה מני' דחייב הוא רק דלא קטלינן בתרי קטלא ועבדינן החומרא הלכך היכא דלא עבדינן החומרא כגון בשוגג או שלא בהתראה או בזמן הזה א&quot;כ נוכל לומר שהסברא נותנת שאי תפס לא מפקינן מיניה דהא ס&quot;ס חייב הוא אבל היכי שגרמא בנזקין הוא ואין בו חיוב מן הדין אלא לצאת ידי שמים א&quot;כ פשיטא דאי תפס מפקינן מיניה (הג&quot;ה וכ&quot;כ ריב&quot;ש סי' שצ&quot;ב וע' לקמן סי' קפ&quot;ב ס&quot;ק א') עכ&quot;ל עוד כתב שם שאפי' בדברי' בלי כפייה אין לדוחקו ועיין שם (עיין ב&quot;ח לעיל סי' י&quot;א סעיף ד'):
&lt;קטע סוף=א/&gt;

===סעיף ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{משע|שך|ג|אבל לא יוכל להשביען }} פי' להשביען בב&quot;ד בפני עצמן להזקיקן שיאמרו הרי אנו מקבלין עלינו באלה ובשבועה שאין אנו יודעין לו עדות או שיאמרו אמן על השבוע' שמטיל עליהן ונ&quot;ל דה&quot;ה חרם בכה&quot;ג ג&quot;כ אין לקבל עליהן בענין זה דשבועה וחרם ענין א' הוא ודוקא בב&quot;ה יכול להטיל חרם או שבועה על הכלל דהיינו לומר כל מ ימכם שיודע או על יחידים בפרט ובמ&quot;ש בהגד&quot;מ ע&quot;ש ס&quot;ג עכ&quot;ל סמ&quot;ע וכ&quot;כ בתשובת מבי&quot;ט חלק ב' סי' רפ&quot;ג בשם החכם שאין משביע ואין מחרימי' את העדים מן הדין (הג&quot;ה ודלא כהמבי&quot;ט שחולק עליו וסובר שיכול להשביע' ויכול להטיל עליה' חרם בע&quot;כ וכ&quot;כ בסימני התשובה ומה שהביא ראיה מדברי התוס' ורש&quot;י ור&quot;ן ורמב&quot;ם ז&quot;ל דמשמע מדבריהם דאם השביען ואמרו אין אנחנו יודעין לך עדות שחייבין היינו כיון שאמרו אין אנו יודעי' לך עדות משמע שקבלו השבועה עליה' שאינם יודעי' וגם מ&quot;ש בשם מורו הרב ריב&quot;ש ז&quot;ל שכ' בשם הרמב&quot;ן שאפילו שתקו חייבים היינו דס&quot;ל משום דשתיקה כי האי הודאה הוו אבל כ&quot;ע מודו שאין יכול להשביען וגם להטיל עליהן חרם בע&quot;כ ויפה כתב אותו חכם שזה דבר פשוט ולא ניתן להכתב לעוצ' פשיטתו וק&quot;ל) וע' ב&quot;י מחו' ד' בשם הרשב&quot;א דאם החרי' על הכלל אינו יכול להחרים פעם אחרת על הפרט:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===סעיף ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{משע|שך|ד|משמתין אותו ל' יום. }} וע' במהרש&quot;ל ביש&quot;ש פ' י' דב&quot;ק סי' כ&quot;ג דאם רוצה לשלם מתירין לו וה&quot;ה דלא משמתי' ליה (ועיין בתשובת רמ&quot;א סי' פ&quot;ח דף קפ&quot;א ע&quot;ג):

{{משע|שך|ה|אבל אינו חייב לשלם. }} וכ&quot;פ ביש&quot;ש שם ומה שהקשה בסמ&quot;ע ממ&quot;ש בטור בי&quot;ד סי' של&quot;ד גם מהרש&quot;ל הרגיש בזה ע&quot;ש:

{{משע|שך|ו|אין משמתין אותו. }} ומהרש&quot;ל כ' שם דוקא היכא דהודה על הלואה סתם וכפר להרויח דאיכא חלול השם לא משמתינן ליה אבל בהפקעת הלואה שלא יודע לעכו&quot;ם דליכא חלול השם משמתי' ליה:

{{משע|שך|ז|ואם מתחלה יחדו העכו&quot;ם }} וכתב מהרש&quot;ל שם או שהם מרגישי' שהישראל יודע בדבר ואיכא למיחש לביטול קיומים של יהודים מעיד לכתחלה:

{{משע|שך|ח|ויעיד לו. }} עיין בתשו' רמ&quot;א סימן רס&quot;ט:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===סעיף ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{משע|שך|ט|אם יתבעוהו }} עיין בתשובת רמ&quot;א סי' נ&quot;ב דף קי&quot;ו ע&quot;ג:

{{משע|שך|י|שאין מוציאין ממון ע&quot;פ עד א' יכולי' להעיד. }} והרא&quot;ש פסק דאפילו אדם חשוב דמוציאין ממון על פיו לבד כיון דאדם חשוב הוא וקשה לו להשתמט מותר לו להעיד עכ&quot;ל סמ&quot;ע וביש&quot;ש כתב דט&quot;ס הוא בהרא&quot;ש וצ&quot;ל לא יעיד אלא ישלם מכיסו ומ&quot;מ אם העיד לא משמתינן ליה וע&quot;ש:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===סעיף ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{משע|שך|יא|להיות יושבי' בשעת קבלת העדות }} כתב בתשובת מבי&quot;ט חלק א' סי' קי&quot;ו דשלא במקום ישיבת הדייני' כגון בשוק או בדרך וכה&quot;ג אפי' בדיעבד לא מהני כשהדיינים עומדין ע&quot;ש ואין דבריו מוכרחים ובתשובת ן' לב ריש ספר ד' מביא בשם הריב&quot;ש דבדיעבד כשר והסכים עמו וכתב ולא מצינו מי שחולק על זה ע&quot;ש. וע&quot;ל סי' ל&quot;ט סעיף ז':
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===סעיף ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{משע|שך|יב|ואומרי' לו אמור היאך אתה יודע שהוא חייב לו }} ע' באגודת אזוב דף ע&quot;ו ע&quot;ג ובאגודה פ' אד&quot;מ סי' מ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

===סעיף יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{משע|שך|יג|ודלא כיש מכשירין }} ועיין בתשובת רמ&quot;א סי' י&quot;ב דף כ&quot;ט ל' וע' בתשו' מהרי&quot;ט סי' י&quot;ז:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

===סעיף יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{משע|שך|יד|חותכין דיני ממונות בעדות שבשטר }} ל' הסמ&quot;ע ודוקא שהוא שטר גמור התירו משום תיקון העול' כדי שלא תנעול דלת שלא ילוו משום יראה שימותו העדי' או ילכו למ&quot;ה כו' ואף שדברי המחבר אלו והסמ&quot;ע הם מדברי הרמב&quot;ם שכתב כן להדיא בפ&quot;ג מה' עדות וז&quot;ל דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהן ולא מפי כתב ידן אבל מדברי סופרי' שחותכין דיני ממונו' בעדות שבשטר אע&quot;פ שאין העדים קיימין כדי שלא תנעול דלת בפני לויין ואין דנין בעדות שבשטר בדיני קנסות ואצ&quot;ל במכות ובגלות אלא מפיהן ולא מכתב ידן עכ&quot;ל ומביאו הטור בקצר' מ&quot;מ לא נהירא דבכמ' דוכתי בש&quot;ס מוכח דעדות שבשטר דאורייתא הוא ומחייבינן ד&quot;נ וקנסות וגיטין על פי עדות שבשטר גם בכסף משנה הביא שהרשב&quot;ץ הקשה על הרמב&quot;ם שהרי מקרא מלא דבר הכתוב שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום למען יעמדו ימים רבים וגו'. ומה שתירץ הכ&quot;מ שם דהאי קרא דברי קבלה הוא ולא דברי תורה לפע&quot;ד לאו פירוקא מעליא הוא דהא אמרינן בהשולח דף ל&quot;ו ע&quot;א העדים חותמין על הגט מפני תיקון העול' מפני תיקון העולם דאורייתא הוא דכתיב וכתוב בספר וחתום אמר רבא לא צריכא אלא לר' אליעזר דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה דזימנין דמתו סהדי או אזלו למדינת הים. ולדעתי שלזה נתכוין הרשב&quot;ן אלא שקיצר בלשונו והכי מוכח נמי בריש פ&quot;ק דגטין (דף ג' ע&quot;א) דקאמר התם ליבעי תרי ומשני בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי כדריש לקיש דאמר ר&quot;ל עדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב&quot;ד ורבנן הוא דאצריך קיום והכא משום עגונה הקלו ע&quot;כ וכן משמע בש&quot;ס סוף פ&quot;ב דכתובות וכן הוא להדיא בהש&quot;י ותוס' ספ&quot;ב דכתובות וכן משמע בשאר פוסקי' בכמה דוכתי גם בכ&quot;מ הקשה על רמב&quot;ם מספ&quot;ב דכתובות וטפי ה&quot;ל הקשות מהך דרפ&quot;ק דגיטין שהבאתי ע&quot;ש וכבר האריך בזה הרמב&quot;ן בספר ההשגות שלו שהשיג על הרמב&quot;ם במנין המצות בסוף עיקר השני דף י' סוף ע&quot;ד וכתב שכבר השיגו על הרמב&quot;ם כל חכמי הדורות בזה תשובות גמורות וראיות ברורות ע&quot;ש באריכות:

וראיתי בס' מגילת אסתר שחיבר מה&quot;ר יצחק ליאון שהאריך ליישב דברי הרמב&quot;ם בזה להציל אותו מהשגותיו של הרמב&quot;ן. ולפע&quot;ד אין ממש בכל דבריו מה שכתב וז&quot;ל ומה שאמרו בפ' השולח דאורייתא הוא כו' לאו דוקא שיהא דאורייתא אלא כלפי שאמר במתני' שהיא תקנת ר&quot;ג אמר והא מימי ירמיה הוא ואל יקשה בעיניך כי ל' זה דאוריית' לא יהיה פירושו תורה ממש שהרב' יש כדומה אליו בש&quot;ס וכמו שהביא הרמב&quot;ן ממש בהשגתו הראשונים בשורש הראשון ומה שאמר עוד הרמב&quot;ן כי אנו דנין בגיטין בעדי חתימה בלבד פשיטא כי גם זהו דעת הרמב&quot;ם שהרי מפורש אמרו שם במתני' שמפני תיקון העולם תקנוהו וכמו שמפור' בש&quot;ס דזימנין דמייתי סהדי או אזלי למדה&quot;י כי אמרם שם במתנ' העדי' חותמי' על הגט לשון גט פירושו כל שטרות שבעולם וכן פירשו התו' ריש פ&quot;ק דגיטין ומכאן יצא לו להרמב&quot;ם ז&quot;ל שמה שדנין בד&quot;מ בעדים שבשטר הוא כדי שלא תנעול דלת בפני לוין פי' שאם יצטרך המלוה בבואו לגבות מעותיו להביא העדי' שיעידו בפיהם כי ראו אותו שהלוה מעות לפלוני ובזולת זה לא יוכל לגבות ימנעו ולא ילוו מעותיהם לשום אדם משום דזימנין דמייתי או אזלי למד&quot;ה ואין בידו להביאם ויפסיד מעותיו לכן תיקנו להם בעדות שבשטר עכ&quot;ל וזה אינו מכמה טעמים חדא דלשון דאורייתא הוא משמע שהוא ממש דאורייתא ומ&quot;ש הרמב&quot;ן בהשגתו הראשונים לא אמר אלא מה שאמרו בש&quot;ס פ&quot;ק דר&quot;ה אמרה תורה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות כו' שרגיל הש&quot;ס לקרות למצוה דרבנן תורה מפני שגם היא תורה ואגב ריהטא אין הש&quot;ס מדקדק בכך אבל שיקשה הש&quot;ס בפשיטות בלשון קושיא דאורייתא הוא דמשמע דמתמה טובא והא דאוריותא הוא ואם איתא דאינו אלא מדברי סופרים מירמיה לא ה&quot;ל לאקשויי דאורייתא הוא אלא הכי הל&quot;ל והא רבן גמליאל תיקן הא ירמיה תיקן וכדאיתא בפ&quot;ק דשבת גבי י&quot;ח דבר דפריך התם אטבול יום דאורייתא הוא ואידים פריך הא שלמה גזור ועוד דהא לפמ&quot;ש הרמב&quot;ם דין תורה שאין מקבלין עדות לא בד&quot;מ ולא בד&quot;נ אלא מפי העדים שנאמר כו' אבל מד&quot;ס שחותכים ד&quot;מ בעדות שבשטר כו' תנעול דלת בפני לוין כו' משמע להדיא דדוקא ד&quot;מ משום שלא תנעול דלת בפני לוין אבל בגיטין דלא שייך בהו ה&quot;ט אף מד&quot;ס אין דנין בעדות שבשטר אא&quot;כ העדים קיימים והא ליתא מסוגיא דהשולח הנ&quot;ל ואפי' תימא דבגיטין שייך נמי לו' דתקנו מדברי סופרים שיועיל עדות בשטר בגטין מ&quot;מ קשה מאי פריך ש&quot;ס הא שפיר איכא לשנויי דירמיה לא תיקן אלא בד&quot;מ דשייך בהו ה&quot;ט שלא תנעול דלת בפני לוין אבל בגטין דלא שייך ה&quot;ט ואתא ר&quot;ג ותיקן אף בגטין ואף שלשון גט משמע נמי כל שאר שטרות מ&quot;מ משמע נמי גט אשה וא&quot;כ תקנת ר&quot;ג היתה בגט אשה ועוד דע&quot;כ צ&quot;ל כן למאי דמשני לא צריכא אלא לר&quot;א כו' דהא ליכא למימר דפריך אשאר שטרות וכדפי' ועוד דאי תימא דפריך אשאר שטרות מאי משני לא צריכא אלא לר&quot;א כו' ס&quot;ס קשיא הא ירמיה תיקן וליכא למימר דמשני דר&quot;ג תיקן שלא ילוה אדם לחבירו לכתחלה בעידי מסירה דהא ודאי ליתא דהא אשכחן בכמה דוכתי בש&quot;ס שמותר להלות אפילו בלא שטר כלל ואמרינן בס&quot;פ הרבית אמר רב יודא אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים עובר מפני ולפני עור לא תתן מכשול הרי להדיא דבעדים מותר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם גופי' ספ&quot;ב מה' מלוה ואפי' בלא עדים נמי משמע דליכא איסורא אלא דלפני עור לא תתן מכשול אבל משום תקנת דר&quot;ג לא שמענו דא&quot;כ קשה מאי אשמעי' ר' יודא הא בלא&quot;ה מתני' היא תקנת ר&quot;ג א&quot;ו בהשולח פריך מגיטין דוקא ומשני לא צריכא אלא לר&quot;א דאמר עידי מסירה כרתי וא&quot;כ לדברי מהר&quot;י ליאון מאי משני אכתי קשה הא ירמיה תיקן ואי תימא ירמיה לא תיקן בגטין א&quot;כ קשה ל&quot;ל לשנויי לא צריכא אלא לר&quot;א הא לרבנן נמי ניחא אלא ודאי תצריך לומר דה&quot;פ לא צריכא אלא לר&quot;א כו' דתיקן דר&quot;ג דלא יגרש לכתחילה בעדי מסירה דזימנין דמייתי עדים או אזלי למ&quot;ה כו' א&quot;כ בע&quot;כ דתקנת ר&quot;ג היתה בגיטין לחוד ואם כן הדרא קושיא לדוכתא דלשני דירמי' לא תיקן בגיטין כלל אלא בד&quot;מ משום נעילת דלת ור&quot;ג תיקן בגיטין א&quot;ו ליתנהו לדברי הרמב&quot;ם והאי קרא דכתוב בספר וחתום למען יעמדו ימים רבים ל&quot;ד בד&quot;מ הוא ומשים תקנת שלא תנעול דלת אלא דין תורה הוא שעדות שבשטר מועיל בכל דבר אף שאין העדים קיימין וא&quot;כ פריך שפיר דאורייתא הוא ומשני לא צריכא אלא לר&quot;א כו' ותיקן ר&quot;ג שלא יגרש לכתחילה בעדי מסירה רק בעדי חתימה דזימנין דמייתי עדים או אזלי למד&quot;ה:

עוד כתב מהר&quot;י ליאון שם וז&quot;ל ומה שהקשה הרמב&quot;ן מאמרם בכתובות פ&quot;ב ומפ&quot;ק דגטין כדריש לקיש כו' אין תשובה ממנו על הרמב&quot;ם כלל כי זה המאמר לא נאמר רק לענין שיש לנו להאמין בכל הכתוב בשטר אבל פשיטא שצריך שהעדים יעידו בפיהם כל הכתוב בו מן התורה כו' ע&quot;ש שהאריך בזה וגם דבריו אלה אין להם שחר דהא קאמר בש&quot;ס בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי כדריש לקיש כו' אלמא דמדאוריי' א&quot;צ לקיים השטר כלל ובשטר שיצא לפנינו אפי' בלא קיום כלל גובין בו דאי מיירי שהעדים מעידים בפה הרי אין לך קיום גדול מזה והיאך קאמר בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי ועוד דהא בגטין באמת הקילו אפילו אין העדים כאן ואוקמא אדאורייתא דסגי בלא קיום כלל אף ע&quot;פ שאין העדים לפנינו ויותר ה&quot;ל לתרץ לפי שיטתו דהך דבפ&quot;ב דכתובו' ופ&quot;ק דגיטין מיירי מדינא ע&quot;פ דברי קבלה דירמיה דיועיל אפילו בלא קיום ורבנן חכמי המשנה הצריכו קיום אבל כל זה אינו משמע וכמ&quot;ש:

עוד האריך מהר&quot;י ליאון שם ליישב מ&quot;ש הרמב&quot;ן ואני מוצא דדיני נפשות ודיני קנסות בעדות שבשטר כו' בדברים שאין להם עיקר כלל ואין צירך להאריך ולהשיב על דבריו כי המעיין בצדק בדברי הרמב&quot;ן ובדברי מהר&quot;י ליאון שם ישפוט שדברי הרמב&quot;ן ברורים ונכונים (גם מדברי הב&quot;ח ס&quot;ס מ&quot;ו נראה שמסכים לדברי הרמב&quot;ן) ולפי שבטור הובאו דברי הרמב&quot;ם בסתם גם המחבר והר&quot;ן והע&quot;ש והסמ&quot;ע ושאר אחרונים נמשכו אחר דברי הרמב&quot;ם הוצרכתי להאריך ולברר דליתנהו לדברי הרמב&quot;ם בזה:

{{משע|שך|טו|ואם העד תלמיד חכם כו'. }} והרמב&quot;ם כתב אם הבעל דין המביאן תלמיד חכם וע' סמ&quot;ע ובכסף משנה פ&quot;ט מהלכות עדות ובב&quot;ח סימן זה:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

===סעיף טו===
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{משע|שך|טז|אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין. }} ע' בתשו' ן' לב ספר ב' סי' ח' וע' בתשובת מהרשד&quot;ם סי' ר&quot;א וסי' שפ&quot;ז:

{{משע|שך|יז|ואם קבלו אין דנין על פיו. }} ע' תשובות מהר&quot;א ן' ששון ססי' קמ&quot;ה:

{{משע|שך|יח|וחוזרין ומעידין. }} ע' בתשו' ן' לב סי' כ' וכ&quot;ה ובריש סי' ד' דף ב' ודף ג' ע&quot;ב וע' בתשו' ר' אליה ן' חיים סי' כ&quot;ט:

{{משע|שך|יט|ויש חולקין }} ומהרש&quot;ל ביש&quot;ש פסק דאפי' בדיעבד פסול העדו' שהוגבה שלא בפני ב&quot;ד:

{{משע|שך|כ|כשר בדיעבד. }} ולכן א&quot;י לחזור ולהגיד בע&quot;א וכ&quot;כ בתשו' ר&quot;ח ן' חיים שם:

{{משע|שך|כא|יראים להגיד כו' }} ע' בתשו' רמ&quot;א סי' י&quot;א דף כ&quot;ו ור&quot;ס י&quot;ד וס&quot;ס פ&quot;ו וסי' צ&quot;ט שאל' ב':

{{משע|שך|כב|רק להשקיט כו'. }} וכעין זה כתב מהרש&quot;ל סי' ח' וע&quot;ש עוד מדינים אלו:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

===סעיף טז===
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{משע|שך|כג|היה הבעל דין חולה כו'. }} ע' תשו' ן' לב ספר ב' סי' ח' וסי' ס&quot;א:

{{משע|שך|כד|העדים חולים כו'. }} ע' תשו' ר&quot;מ אלשיך סי' ט&quot;ז דף כ&quot;ז ואילך וסי' ע&quot;ה:

{{משע|שך|כה|שלא בפניו כו'.}} ע&quot;ל סי' ק&quot;מ סעיף י':

{{משע|שך|כו|שיפלו הנכסיס קמי יתמי. }} וכתב עוד הטור בשם הראב&quot;ד דאפי' יאמר התובע לדיינים לכל הפחות אם אינכם רוצים לקבל עדותן קחו הממון בידכם שלא יאכלוהו הקטנים אין שומעין לו עכ&quot;ל ומביאו גם כן הסמ&quot;ע וע' ב&quot;ח:

{{משע|שך|כז|אם פתחו ליה בדינא }} פי' התחילו לטעון בפניהם דאז אין יכולים לומר לא אדון לפניכם אלא בפני ג' אחרים עכ&quot;ל סמ&quot;ע ועמ&quot;ש ב&quot;י בשם ר&quot;י וע' במהרש&quot;ל סי' י':
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

===סעיף יז===
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{משע|שך|כח|אע&quot;פ שיש חולקין כו' }} וכ&quot;פ ביש&quot;ש:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

===סעיף יח===
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
{{משע|שך|כט|אבל המביא עדים לפטור עצמו מקבלין. }} ע&quot;ל סי' ק&quot;ח סעיף ט&quot;ז כתב המחבר יורש קטן שהי' שט&quot;ח לאביו ויצא עליו שובר אחר מיתת אביו אין קורעין את השטר ואין מגבין בו עד שיגדלו הותומי' כו' ואפי' יש עדים שזוכרי' הפרעון אין עדותן עדות לפי שאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ואע&quot;ג שמביא עדים לפטור שאני התם דחשב להוצי' שהרי רוצה להוציא השטר ולקרעו דלא כספר גידולי תרומה (דף קמ&quot;א ע&quot;ב) שהניח בקושיא (הגה ורב יוסף טראני בתשובה ח&quot;ג שאלה ל&quot;ב כתב וז&quot;ל ודברי הר&quot;ן ז&quot;ל אינם אלא היכא שבאים להוציא מהלוה שלא בפני המלוה דלפטור עצמו מהתביע' יכול להביא עדים שלא בפני התובע וכו' אבל כשאין המלוה תובעו ודאי שלא יקבלו העדות אלא בפניו עכ&quot;ל וע&quot;ש שמביא ראיה מהא דלקמן סי' ק&quot;ח שהוא מדברי הרמב&quot;ן ז&quot;ל ומביא עוד ראיות לדבריו ע&quot;ש ועוד ראי' לזה ממ&quot;ש המחבר לקמן סעיף כ&quot;ה ע&quot;ש ודו&quot;ק):
&lt;קטע סוף=יח/&gt;

===סעיף יט===
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{משע|שך|ל|אין מקבלין עדות על הקטן. }} ל' הסמ&quot;ע ע' בטור ובפריש' שמבואר שם שאפי' אם הוא ידוע שהקטן הוציא לפלוני בעבדיו בחזק' מהשדה או מהבית מ&quot;מ כיון שיש לו בו חזקת אבות וכו' וע' ל' סי' ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ג ומ&quot;ש שם:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;

===סעיף כד===
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
{{משע|שך|לא|אין דנין ע&quot;פ אותו הקבלה. }} ויכולין העדים לחזור בהן כ&quot;כ בשלטי גבורים פ&quot;ק דסנהדרין דף רצ&quot;א וכן עיקר ודלא כב&quot;ח ע&quot;ש:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;

===סעיף כו===
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
{{משע|שך|לב|ואם היו נסמכים על העמוד. }} ע' סמ&quot;ע דאינו מותר לכתחל' דממ&quot;נ אי מחשב ישיבה לגבי דיינים לא מחשב עמידה לגבי עדים עכ&quot;ל והב&quot;ח חולק שם ע&quot;ז וע&quot;ש:&lt;קטע סוף=כו/&gt;</text>
      <sha1>q7a2ym946qzr9ks968vy513wqq3y5jo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937286</id>
      <parentid>2937260</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:35:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ב */</comment>
      <origin>2937286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23299" sha1="m1jvgpnkd1jf4dv400rgqa0ydl1xorp" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|ש&quot;ך|חושן משפט|כז|כח|כט}}
{{המרת או.סי.אר2}}
===סעיף א===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{משע|שך|א|כל מי שיודע עדות כו'. }} כתב מהרי&quot;ו סי' מ&quot;ב דאם שום עד יאמר שאין רשאי להעיד מחמת שקבל עליו בסוד שלא לגלות הדבר אז בע&quot;ד יתיר לו (אותו בע&quot;ד שאמר לו בסוד שלא לגלות הוא עצמו יתיר לו וכן הוא שם במהרי&quot;ו) לגלות הדבר עכ&quot;ל והביאו ד&quot;מ סי' זה סעיף א' עכ&quot;ל סמ&quot;ע וע' לקמן סי' רס&quot;ו [רס&quot;ז] בסמ&quot;ע ס&quot;ק ד' כיוצא בזה:

{{משע|שך|ב|וחייב בדיני שמים }} כ' מהרש&quot;ל ביש&quot;ש פ' הכונס סי' ו' וז&quot;ל ונראה כל היכא דאמרינן חייב בדיני שמים אי תפס מפקינן מיניה אפי' לפי' רש&quot;י שפירש בפ' השוכר את האומנין (הפועלים) גבי חוסם פרה ודש בה שפטור בקים ליה בדרבה מיניה ואפ&quot;ה חייב לצאת ידי שמים והיכא שתפס הניזק לא מפקינן מיני' מאחר שמחויב לצאת ידי שמים וכן פסק הא&quot;ז מ&quot;מ כה&quot;ג לכ&quot;ע מפקינן מיניה בשלמא בקים ליה בדרבה מני' דחייב הוא רק דלא קטלינן בתרי קטלא ועבדינן החומרא הלכך היכא דלא עבדינן החומרא כגון בשוגג או שלא בהתראה או בזמן הזה א&quot;כ נוכל לומר שהסברא נותנת שאי תפס לא מפקינן מיניה דהא ס&quot;ס חייב הוא אבל היכי שגרמא בנזקין הוא ואין בו חיוב מן הדין אלא לצאת ידי שמים א&quot;כ פשיטא דאי תפס מפקינן מיניה (הג&quot;ה וכ&quot;כ ריב&quot;ש סי' שצ&quot;ב וע' לקמן סי' קפ&quot;ב ס&quot;ק א') עכ&quot;ל עוד כתב שם שאפי' בדברי' בלי כפייה אין לדוחקו ועיין שם (עיין ב&quot;ח לעיל סי' י&quot;א סעיף ד'):
&lt;קטע סוף=א/&gt;

===סעיף ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{משע|שך|ג|אבל לא יוכל להשביען }} פי' להשביען בב&quot;ד בפני עצמן להזקיקן שיאמרו הרי אנו מקבלין עלינו באלה ובשבועה שאין אנו יודעין לו עדות או שיאמרו אמן על השבוע' שמטיל עליהן ונ&quot;ל דה&quot;ה חרם בכה&quot;ג ג&quot;כ אין לקבל עליהן בענין זה דשבועה וחרם ענין א' הוא ודוקא בב&quot;ה יכול להטיל חרם או שבועה על הכלל דהיינו לומר כל מי מכם שיודע או על יחידים בפרט ובמ&quot;ש בהגד&quot;מ ע&quot;ש ס&quot;ג עכ&quot;ל סמ&quot;ע וכ&quot;כ בתשובת מבי&quot;ט חלק ב' סי' רפ&quot;ג בשם החכם שאין משביע ואין מחרימי' את העדים מן הדין (הג&quot;ה ודלא כהמבי&quot;ט שחולק עליו וסובר שיכול להשביע' ויכול להטיל עליה' חרם בע&quot;כ וכ&quot;כ בסימני התשובה ומה שהביא ראיה מדברי התוס' ורש&quot;י ור&quot;ן ורמב&quot;ם ז&quot;ל דמשמע מדבריהם דאם השביען ואמרו אין אנחנו יודעין לך עדות שחייבין היינו כיון שאמרו אין אנו יודעי' לך עדות משמע שקבלו השבועה עליה' שאינם יודעי' וגם מ&quot;ש בשם מורו הרב ריב&quot;ש ז&quot;ל שכ' בשם הרמב&quot;ן שאפילו שתקו חייבים היינו דס&quot;ל משום דשתיקה כי האי הודאה הוו אבל כ&quot;ע מודו שאין יכול להשביען וגם להטיל עליהן חרם בע&quot;כ ויפה כתב אותו חכם שזה דבר פשוט ולא ניתן להכתב לעוצם פשיטתו וק&quot;ל) וע' ב&quot;י מחו' ד' בשם הרשב&quot;א דאם החרי' על הכלל אינו יכול להחרים פעם אחרת על הפרט:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===סעיף ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{משע|שך|ד|משמתין אותו ל' יום. }} וע' במהרש&quot;ל ביש&quot;ש פ' י' דב&quot;ק סי' כ&quot;ג דאם רוצה לשלם מתירין לו וה&quot;ה דלא משמתי' ליה (ועיין בתשובת רמ&quot;א סי' פ&quot;ח דף קפ&quot;א ע&quot;ג):

{{משע|שך|ה|אבל אינו חייב לשלם. }} וכ&quot;פ ביש&quot;ש שם ומה שהקשה בסמ&quot;ע ממ&quot;ש בטור בי&quot;ד סי' של&quot;ד גם מהרש&quot;ל הרגיש בזה ע&quot;ש:

{{משע|שך|ו|אין משמתין אותו. }} ומהרש&quot;ל כ' שם דוקא היכא דהודה על הלואה סתם וכפר להרויח דאיכא חלול השם לא משמתינן ליה אבל בהפקעת הלואה שלא יודע לעכו&quot;ם דליכא חלול השם משמתי' ליה:

{{משע|שך|ז|ואם מתחלה יחדו העכו&quot;ם }} וכתב מהרש&quot;ל שם או שהם מרגישי' שהישראל יודע בדבר ואיכא למיחש לביטול קיומים של יהודים מעיד לכתחלה:

{{משע|שך|ח|ויעיד לו. }} עיין בתשו' רמ&quot;א סימן רס&quot;ט:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===סעיף ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{משע|שך|ט|אם יתבעוהו }} עיין בתשובת רמ&quot;א סי' נ&quot;ב דף קי&quot;ו ע&quot;ג:

{{משע|שך|י|שאין מוציאין ממון ע&quot;פ עד א' יכולי' להעיד. }} והרא&quot;ש פסק דאפילו אדם חשוב דמוציאין ממון על פיו לבד כיון דאדם חשוב הוא וקשה לו להשתמט מותר לו להעיד עכ&quot;ל סמ&quot;ע וביש&quot;ש כתב דט&quot;ס הוא בהרא&quot;ש וצ&quot;ל לא יעיד אלא ישלם מכיסו ומ&quot;מ אם העיד לא משמתינן ליה וע&quot;ש:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===סעיף ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{משע|שך|יא|להיות יושבי' בשעת קבלת העדות }} כתב בתשובת מבי&quot;ט חלק א' סי' קי&quot;ו דשלא במקום ישיבת הדייני' כגון בשוק או בדרך וכה&quot;ג אפי' בדיעבד לא מהני כשהדיינים עומדין ע&quot;ש ואין דבריו מוכרחים ובתשובת ן' לב ריש ספר ד' מביא בשם הריב&quot;ש דבדיעבד כשר והסכים עמו וכתב ולא מצינו מי שחולק על זה ע&quot;ש. וע&quot;ל סי' ל&quot;ט סעיף ז':
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===סעיף ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{משע|שך|יב|ואומרי' לו אמור היאך אתה יודע שהוא חייב לו }} ע' באגודת אזוב דף ע&quot;ו ע&quot;ג ובאגודה פ' אד&quot;מ סי' מ&quot;ב:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

===סעיף יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{משע|שך|יג|ודלא כיש מכשירין }} ועיין בתשובת רמ&quot;א סי' י&quot;ב דף כ&quot;ט ל' וע' בתשו' מהרי&quot;ט סי' י&quot;ז:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

===סעיף יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{משע|שך|יד|חותכין דיני ממונות בעדות שבשטר }} ל' הסמ&quot;ע ודוקא שהוא שטר גמור התירו משום תיקון העול' כדי שלא תנעול דלת שלא ילוו משום יראה שימותו העדי' או ילכו למ&quot;ה כו' ואף שדברי המחבר אלו והסמ&quot;ע הם מדברי הרמב&quot;ם שכתב כן להדיא בפ&quot;ג מה' עדות וז&quot;ל דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהן ולא מפי כתב ידן אבל מדברי סופרי' שחותכין דיני ממונו' בעדות שבשטר אע&quot;פ שאין העדים קיימין כדי שלא תנעול דלת בפני לויין ואין דנין בעדות שבשטר בדיני קנסות ואצ&quot;ל במכות ובגלות אלא מפיהן ולא מכתב ידן עכ&quot;ל ומביאו הטור בקצר' מ&quot;מ לא נהירא דבכמ' דוכתי בש&quot;ס מוכח דעדות שבשטר דאורייתא הוא ומחייבינן ד&quot;נ וקנסות וגיטין על פי עדות שבשטר גם בכסף משנה הביא שהרשב&quot;ץ הקשה על הרמב&quot;ם שהרי מקרא מלא דבר הכתוב שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום למען יעמדו ימים רבים וגו'. ומה שתירץ הכ&quot;מ שם דהאי קרא דברי קבלה הוא ולא דברי תורה לפע&quot;ד לאו פירוקא מעליא הוא דהא אמרינן בהשולח דף ל&quot;ו ע&quot;א העדים חותמין על הגט מפני תיקון העול' מפני תיקון העולם דאורייתא הוא דכתיב וכתוב בספר וחתום אמר רבא לא צריכא אלא לר' אליעזר דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה דזימנין דמתו סהדי או אזלו למדינת הים. ולדעתי שלזה נתכוין הרשב&quot;ן אלא שקיצר בלשונו והכי מוכח נמי בריש פ&quot;ק דגטין (דף ג' ע&quot;א) דקאמר התם ליבעי תרי ומשני בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי כדריש לקיש דאמר ר&quot;ל עדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב&quot;ד ורבנן הוא דאצריך קיום והכא משום עגונה הקלו ע&quot;כ וכן משמע בש&quot;ס סוף פ&quot;ב דכתובות וכן הוא להדיא בהש&quot;י ותוס' ספ&quot;ב דכתובות וכן משמע בשאר פוסקי' בכמה דוכתי גם בכ&quot;מ הקשה על רמב&quot;ם מספ&quot;ב דכתובות וטפי ה&quot;ל הקשות מהך דרפ&quot;ק דגיטין שהבאתי ע&quot;ש וכבר האריך בזה הרמב&quot;ן בספר ההשגות שלו שהשיג על הרמב&quot;ם במנין המצות בסוף עיקר השני דף י' סוף ע&quot;ד וכתב שכבר השיגו על הרמב&quot;ם כל חכמי הדורות בזה תשובות גמורות וראיות ברורות ע&quot;ש באריכות:

וראיתי בס' מגילת אסתר שחיבר מה&quot;ר יצחק ליאון שהאריך ליישב דברי הרמב&quot;ם בזה להציל אותו מהשגותיו של הרמב&quot;ן. ולפע&quot;ד אין ממש בכל דבריו מה שכתב וז&quot;ל ומה שאמרו בפ' השולח דאורייתא הוא כו' לאו דוקא שיהא דאורייתא אלא כלפי שאמר במתני' שהיא תקנת ר&quot;ג אמר והא מימי ירמיה הוא ואל יקשה בעיניך כי ל' זה דאוריית' לא יהיה פירושו תורה ממש שהרב' יש כדומה אליו בש&quot;ס וכמו שהביא הרמב&quot;ן ממש בהשגתו הראשונים בשורש הראשון ומה שאמר עוד הרמב&quot;ן כי אנו דנין בגיטין בעדי חתימה בלבד פשיטא כי גם זהו דעת הרמב&quot;ם שהרי מפורש אמרו שם במתני' שמפני תיקון העולם תקנוהו וכמו שמפור' בש&quot;ס דזימנין דמייתי סהדי או אזלי למדה&quot;י כי אמרם שם במתנ' העדי' חותמי' על הגט לשון גט פירושו כל שטרות שבעולם וכן פירשו התו' ריש פ&quot;ק דגיטין ומכאן יצא לו להרמב&quot;ם ז&quot;ל שמה שדנין בד&quot;מ בעדים שבשטר הוא כדי שלא תנעול דלת בפני לוין פי' שאם יצטרך המלוה בבואו לגבות מעותיו להביא העדי' שיעידו בפיהם כי ראו אותו שהלוה מעות לפלוני ובזולת זה לא יוכל לגבות ימנעו ולא ילוו מעותיהם לשום אדם משום דזימנין דמייתי או אזלי למד&quot;ה ואין בידו להביאם ויפסיד מעותיו לכן תיקנו להם בעדות שבשטר עכ&quot;ל וזה אינו מכמה טעמים חדא דלשון דאורייתא הוא משמע שהוא ממש דאורייתא ומ&quot;ש הרמב&quot;ן בהשגתו הראשונים לא אמר אלא מה שאמרו בש&quot;ס פ&quot;ק דר&quot;ה אמרה תורה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות כו' שרגיל הש&quot;ס לקרות למצוה דרבנן תורה מפני שגם היא תורה ואגב ריהטא אין הש&quot;ס מדקדק בכך אבל שיקשה הש&quot;ס בפשיטות בלשון קושיא דאורייתא הוא דמשמע דמתמה טובא והא דאוריותא הוא ואם איתא דאינו אלא מדברי סופרים מירמיה לא ה&quot;ל לאקשויי דאורייתא הוא אלא הכי הל&quot;ל והא רבן גמליאל תיקן הא ירמיה תיקן וכדאיתא בפ&quot;ק דשבת גבי י&quot;ח דבר דפריך התם אטבול יום דאורייתא הוא ואידים פריך הא שלמה גזור ועוד דהא לפמ&quot;ש הרמב&quot;ם דין תורה שאין מקבלין עדות לא בד&quot;מ ולא בד&quot;נ אלא מפי העדים שנאמר כו' אבל מד&quot;ס שחותכים ד&quot;מ בעדות שבשטר כו' תנעול דלת בפני לוין כו' משמע להדיא דדוקא ד&quot;מ משום שלא תנעול דלת בפני לוין אבל בגיטין דלא שייך בהו ה&quot;ט אף מד&quot;ס אין דנין בעדות שבשטר אא&quot;כ העדים קיימים והא ליתא מסוגיא דהשולח הנ&quot;ל ואפי' תימא דבגיטין שייך נמי לו' דתקנו מדברי סופרים שיועיל עדות בשטר בגטין מ&quot;מ קשה מאי פריך ש&quot;ס הא שפיר איכא לשנויי דירמיה לא תיקן אלא בד&quot;מ דשייך בהו ה&quot;ט שלא תנעול דלת בפני לוין אבל בגטין דלא שייך ה&quot;ט ואתא ר&quot;ג ותיקן אף בגטין ואף שלשון גט משמע נמי כל שאר שטרות מ&quot;מ משמע נמי גט אשה וא&quot;כ תקנת ר&quot;ג היתה בגט אשה ועוד דע&quot;כ צ&quot;ל כן למאי דמשני לא צריכא אלא לר&quot;א כו' דהא ליכא למימר דפריך אשאר שטרות וכדפי' ועוד דאי תימא דפריך אשאר שטרות מאי משני לא צריכא אלא לר&quot;א כו' ס&quot;ס קשיא הא ירמיה תיקן וליכא למימר דמשני דר&quot;ג תיקן שלא ילוה אדם לחבירו לכתחלה בעידי מסירה דהא ודאי ליתא דהא אשכחן בכמה דוכתי בש&quot;ס שמותר להלות אפילו בלא שטר כלל ואמרינן בס&quot;פ הרבית אמר רב יודא אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים עובר מפני ולפני עור לא תתן מכשול הרי להדיא דבעדים מותר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם גופי' ספ&quot;ב מה' מלוה ואפי' בלא עדים נמי משמע דליכא איסורא אלא דלפני עור לא תתן מכשול אבל משום תקנת דר&quot;ג לא שמענו דא&quot;כ קשה מאי אשמעי' ר' יודא הא בלא&quot;ה מתני' היא תקנת ר&quot;ג א&quot;ו בהשולח פריך מגיטין דוקא ומשני לא צריכא אלא לר&quot;א דאמר עידי מסירה כרתי וא&quot;כ לדברי מהר&quot;י ליאון מאי משני אכתי קשה הא ירמיה תיקן ואי תימא ירמיה לא תיקן בגטין א&quot;כ קשה ל&quot;ל לשנויי לא צריכא אלא לר&quot;א הא לרבנן נמי ניחא אלא ודאי תצריך לומר דה&quot;פ לא צריכא אלא לר&quot;א כו' דתיקן דר&quot;ג דלא יגרש לכתחילה בעדי מסירה דזימנין דמייתי עדים או אזלי למ&quot;ה כו' א&quot;כ בע&quot;כ דתקנת ר&quot;ג היתה בגיטין לחוד ואם כן הדרא קושיא לדוכתא דלשני דירמי' לא תיקן בגיטין כלל אלא בד&quot;מ משום נעילת דלת ור&quot;ג תיקן בגיטין א&quot;ו ליתנהו לדברי הרמב&quot;ם והאי קרא דכתוב בספר וחתום למען יעמדו ימים רבים ל&quot;ד בד&quot;מ הוא ומשים תקנת שלא תנעול דלת אלא דין תורה הוא שעדות שבשטר מועיל בכל דבר אף שאין העדים קיימין וא&quot;כ פריך שפיר דאורייתא הוא ומשני לא צריכא אלא לר&quot;א כו' ותיקן ר&quot;ג שלא יגרש לכתחילה בעדי מסירה רק בעדי חתימה דזימנין דמייתי עדים או אזלי למד&quot;ה:

עוד כתב מהר&quot;י ליאון שם וז&quot;ל ומה שהקשה הרמב&quot;ן מאמרם בכתובות פ&quot;ב ומפ&quot;ק דגטין כדריש לקיש כו' אין תשובה ממנו על הרמב&quot;ם כלל כי זה המאמר לא נאמר רק לענין שיש לנו להאמין בכל הכתוב בשטר אבל פשיטא שצריך שהעדים יעידו בפיהם כל הכתוב בו מן התורה כו' ע&quot;ש שהאריך בזה וגם דבריו אלה אין להם שחר דהא קאמר בש&quot;ס בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי כדריש לקיש כו' אלמא דמדאוריי' א&quot;צ לקיים השטר כלל ובשטר שיצא לפנינו אפי' בלא קיום כלל גובין בו דאי מיירי שהעדים מעידים בפה הרי אין לך קיום גדול מזה והיאך קאמר בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי ועוד דהא בגטין באמת הקילו אפילו אין העדים כאן ואוקמא אדאורייתא דסגי בלא קיום כלל אף ע&quot;פ שאין העדים לפנינו ויותר ה&quot;ל לתרץ לפי שיטתו דהך דבפ&quot;ב דכתובו' ופ&quot;ק דגיטין מיירי מדינא ע&quot;פ דברי קבלה דירמיה דיועיל אפילו בלא קיום ורבנן חכמי המשנה הצריכו קיום אבל כל זה אינו משמע וכמ&quot;ש:

עוד האריך מהר&quot;י ליאון שם ליישב מ&quot;ש הרמב&quot;ן ואני מוצא דדיני נפשות ודיני קנסות בעדות שבשטר כו' בדברים שאין להם עיקר כלל ואין צירך להאריך ולהשיב על דבריו כי המעיין בצדק בדברי הרמב&quot;ן ובדברי מהר&quot;י ליאון שם ישפוט שדברי הרמב&quot;ן ברורים ונכונים (גם מדברי הב&quot;ח ס&quot;ס מ&quot;ו נראה שמסכים לדברי הרמב&quot;ן) ולפי שבטור הובאו דברי הרמב&quot;ם בסתם גם המחבר והר&quot;ן והע&quot;ש והסמ&quot;ע ושאר אחרונים נמשכו אחר דברי הרמב&quot;ם הוצרכתי להאריך ולברר דליתנהו לדברי הרמב&quot;ם בזה:

{{משע|שך|טו|ואם העד תלמיד חכם כו'. }} והרמב&quot;ם כתב אם הבעל דין המביאן תלמיד חכם וע' סמ&quot;ע ובכסף משנה פ&quot;ט מהלכות עדות ובב&quot;ח סימן זה:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

===סעיף טו===
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{משע|שך|טז|אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין. }} ע' בתשו' ן' לב ספר ב' סי' ח' וע' בתשובת מהרשד&quot;ם סי' ר&quot;א וסי' שפ&quot;ז:

{{משע|שך|יז|ואם קבלו אין דנין על פיו. }} ע' תשובות מהר&quot;א ן' ששון ססי' קמ&quot;ה:

{{משע|שך|יח|וחוזרין ומעידין. }} ע' בתשו' ן' לב סי' כ' וכ&quot;ה ובריש סי' ד' דף ב' ודף ג' ע&quot;ב וע' בתשו' ר' אליה ן' חיים סי' כ&quot;ט:

{{משע|שך|יט|ויש חולקין }} ומהרש&quot;ל ביש&quot;ש פסק דאפי' בדיעבד פסול העדו' שהוגבה שלא בפני ב&quot;ד:

{{משע|שך|כ|כשר בדיעבד. }} ולכן א&quot;י לחזור ולהגיד בע&quot;א וכ&quot;כ בתשו' ר&quot;ח ן' חיים שם:

{{משע|שך|כא|יראים להגיד כו' }} ע' בתשו' רמ&quot;א סי' י&quot;א דף כ&quot;ו ור&quot;ס י&quot;ד וס&quot;ס פ&quot;ו וסי' צ&quot;ט שאל' ב':

{{משע|שך|כב|רק להשקיט כו'. }} וכעין זה כתב מהרש&quot;ל סי' ח' וע&quot;ש עוד מדינים אלו:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;

===סעיף טז===
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{משע|שך|כג|היה הבעל דין חולה כו'. }} ע' תשו' ן' לב ספר ב' סי' ח' וסי' ס&quot;א:

{{משע|שך|כד|העדים חולים כו'. }} ע' תשו' ר&quot;מ אלשיך סי' ט&quot;ז דף כ&quot;ז ואילך וסי' ע&quot;ה:

{{משע|שך|כה|שלא בפניו כו'.}} ע&quot;ל סי' ק&quot;מ סעיף י':

{{משע|שך|כו|שיפלו הנכסיס קמי יתמי. }} וכתב עוד הטור בשם הראב&quot;ד דאפי' יאמר התובע לדיינים לכל הפחות אם אינכם רוצים לקבל עדותן קחו הממון בידכם שלא יאכלוהו הקטנים אין שומעין לו עכ&quot;ל ומביאו גם כן הסמ&quot;ע וע' ב&quot;ח:

{{משע|שך|כז|אם פתחו ליה בדינא }} פי' התחילו לטעון בפניהם דאז אין יכולים לומר לא אדון לפניכם אלא בפני ג' אחרים עכ&quot;ל סמ&quot;ע ועמ&quot;ש ב&quot;י בשם ר&quot;י וע' במהרש&quot;ל סי' י':
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

===סעיף יז===
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{משע|שך|כח|אע&quot;פ שיש חולקין כו' }} וכ&quot;פ ביש&quot;ש:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

===סעיף יח===
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
{{משע|שך|כט|אבל המביא עדים לפטור עצמו מקבלין. }} ע&quot;ל סי' ק&quot;ח סעיף ט&quot;ז כתב המחבר יורש קטן שהי' שט&quot;ח לאביו ויצא עליו שובר אחר מיתת אביו אין קורעין את השטר ואין מגבין בו עד שיגדלו הותומי' כו' ואפי' יש עדים שזוכרי' הפרעון אין עדותן עדות לפי שאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ואע&quot;ג שמביא עדים לפטור שאני התם דחשב להוצי' שהרי רוצה להוציא השטר ולקרעו דלא כספר גידולי תרומה (דף קמ&quot;א ע&quot;ב) שהניח בקושיא (הגה ורב יוסף טראני בתשובה ח&quot;ג שאלה ל&quot;ב כתב וז&quot;ל ודברי הר&quot;ן ז&quot;ל אינם אלא היכא שבאים להוציא מהלוה שלא בפני המלוה דלפטור עצמו מהתביע' יכול להביא עדים שלא בפני התובע וכו' אבל כשאין המלוה תובעו ודאי שלא יקבלו העדות אלא בפניו עכ&quot;ל וע&quot;ש שמביא ראיה מהא דלקמן סי' ק&quot;ח שהוא מדברי הרמב&quot;ן ז&quot;ל ומביא עוד ראיות לדבריו ע&quot;ש ועוד ראי' לזה ממ&quot;ש המחבר לקמן סעיף כ&quot;ה ע&quot;ש ודו&quot;ק):
&lt;קטע סוף=יח/&gt;

===סעיף יט===
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{משע|שך|ל|אין מקבלין עדות על הקטן. }} ל' הסמ&quot;ע ע' בטור ובפריש' שמבואר שם שאפי' אם הוא ידוע שהקטן הוציא לפלוני בעבדיו בחזק' מהשדה או מהבית מ&quot;מ כיון שיש לו בו חזקת אבות וכו' וע' ל' סי' ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ג ומ&quot;ש שם:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;

===סעיף כד===
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
{{משע|שך|לא|אין דנין ע&quot;פ אותו הקבלה. }} ויכולין העדים לחזור בהן כ&quot;כ בשלטי גבורים פ&quot;ק דסנהדרין דף רצ&quot;א וכן עיקר ודלא כב&quot;ח ע&quot;ש:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;

===סעיף כו===
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
{{משע|שך|לב|ואם היו נסמכים על העמוד. }} ע' סמ&quot;ע דאינו מותר לכתחל' דממ&quot;נ אי מחשב ישיבה לגבי דיינים לא מחשב עמידה לגבי עדים עכ&quot;ל והב&quot;ח חולק שם ע&quot;ז וע&quot;ש:&lt;קטע סוף=כו/&gt;</text>
      <sha1>m1jvgpnkd1jf4dv400rgqa0ydl1xorp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלבי&quot;ם על מלכים א יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>359993</id>
    <revision>
      <id>2937195</id>
      <parentid>1417097</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T18:39:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MeromGolan</username>
        <id>27415</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון מקור</comment>
      <origin>2937195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31372" sha1="clv5sr3zgjnjr33pmq2fw87mpd2xelo" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלבי&quot;ם|על מלכים א|יא|יב|יג}}
(א) 
&lt;קטע התחלה=א/&gt;השאלות (א) למה התקבצו להמליכו בשכם לא בירושלים עיר המלוכה?:

{{צ|וילך רחבעם}}. ספר הכתוב איך נתקיים נבואת אחיה השלוני, כי באמת עת מלך שלמה זכה רחבעם במלכות ולא היה צריך
משיחה והמלכה, שאין מושחין מלך בן מלך כמ&quot;ש חז&quot;ל בהוריות (יא ב) ובכריתות (ה א), וכמ&quot;ש וימלוך רחבעם בנו תחתיו, אך
ישראל בקשו תואנה ובאו להמליכו, שבזה הודיעו לו שעדן אינו מלך עד ימליכוהו ברצונם ועד יקיים התנאים שיתנו עמו, ולכן
באו לשכם לא לירושלים ששם יתחזק ע&quot;י בית יהודה שבטו, אבל שכם היתה לראש יוסף ומתנגדת ליהודה כמ&quot;ש (תהלים עח,
סז) וימאס באהל יוסף וכו' ויבחר בדוד עבדו, וזה היה סבה ג&quot;כ שבחרו את ירבעם שהיה משבט יוסף שילך בראשם:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ב - ג) 
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;השאלות (ב - ג) פה משמע שירבעם נשאר יושב במצרים והם קראו לו ממצרים, ובד&quot;ה אמר ששב ממצרים ואז שלחו
וקראו לו:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ|וישב ירבעם במצרים}}. ובדה&quot;ב (י, ב) 
כתיב וישב ירבעם ממצרים וישלחו ויקראו לו, ושניהם מתאימות, תחלה עת שמע
הדבר לא חזר ממצרים כי לא ידע תוכן הדברים וחשב שבאו להמליכו ולחזק מלכותו, ונשאר במצרים, ואז שלחו וקראו לו
שישוב ממצרים ובודאי הודיעו לו מה שבלבם, וזה הנזכר פה ששלחו וקראו לו ממצרים, ואז וישב ירבעם ממצרים כמ&quot;ש בד&quot;ה
(ושם לא הזכיר מה שקראו לו ממצרים כי שם קצר בקורות מלכי ישראל ופה לא הזכיר מה שקראוהו שנית אחר שבא ממצרים
שזה נכלל במ&quot;ש ויבא ירבעם וכל זקני ישראל):

(ד) 
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;השאלות (ד) למה פתחו בעול לבד וסיימו בעבודה ובעול והיל&quot;ל אביך הקשה את עולנו והכביד עבודתנו? ומז&quot;ש ואתה
עתה?:

{{צ|אביך הקשה את עולנו}}. העול הוא המכריח את השור אל העבודה, וזה המשל אל מי שמשתרר ביד חזקה ומעניש בעונשים
קשים לממרה מצותיו. וידוע שיש שני מיני ממלכות, א] ממלכת מוגבלת, שאין המלך יכול לעשות דבר רק עפ&quot;י הסכמת העם
ונבחריהם וע&quot;פ נמוסי המדינה, וכן אינו יכול להכביד עליהם עבודה ומסים בלא דעתם. ויש ממלכה בלתי מוגבלת, שהמלך
שמשתרר לבדו כחפצו ויכול להעמיס עליהם עבודה ומסים כפי שירצה מבלי לשאול דעתם, כי כולם עבדיו, ויכריחם לעבוד
עבודתו ע&quot;י שיכביד העול דהיינו שיקצוב עונשים קשים ומרים להבלתי שומע בקולו. ותחלת התהוות מלכות ישראל בימי דוד
היתה ממלכה מוגבלת, ושלמה התחזק למלוך בעצמו ממלכה בלתי מוגבלת, ולכן נתן עליהם עול קשה שכל הממרה פיו יומת
אף שיצוה דברים הבלתי נאותים לטובת הכלל, ועי&quot;ז היה לו כח להכביד העבודה. וז&quot;ש {{צ|אביך הקשה את עולנו}}, ר&quot;ל
שהקשה מעצמו שלא כמשפטי המלוכה. ואחר שהיה שלא כדין, לכן {{צ|אתה עתה}}, ר&quot;ל הגם שהיינו מוכרחים לשתוק בימי
שלמה, א] מצד מעלתו שהיה מושל ממשל רב, ב] מצד שמלך כבר ולא יכלנו למרוד בו, אבל {{צ|אתה}} שאינך שלמה, {{צ|ועתה}}
שעדיין אינך מלך, צריך אתה להאסר במשפטי התנאים, א] {{צ|הקל מעבודת אביך}}, שהוא רוב המס, שיהיה בינינו תנאים
מוגבלים עד כמה תכבד העבודה. ב] לבל תשנה אח&quot;כ, הקל ג&quot;כ {{צ|מעולו הכבד}} שתהיה ממלכתך מוגבלה תחת נבחרי העם
וחוקי המדינה. ונתנו הטעם {{צ|אשר נתן עלינו}}, אחר שנתנו ביד חזקה ושלא כדין:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ה) 
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{צ|ויאמר אליהם לכו עוד שלשת ימים}}. יש בזה שני ציויים, א] שילכו עתה ויניחו בקשתם עד שלשה ימים, ב] שאחר
שלשה ימים ישובו, שבזה מה שיבואו שנית אינו נגד כבודו אחר שצוה להם לבא, ועז&quot;א {{צ|ושובו אלי}}:&lt;קטע סוף=ה/&gt;
(ו) 
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;השאלות (ו - יא) למה בפסוק ו' אמר איך אתם נועצים, ובפסוק ט' אמר מה אתם נועצים? תחלה אמר להשיב את העם הזה
דבר ואח&quot;כ אמר ונשיב דבר את העם, שנשמע שגם הם ישיבו, והקדים מלת דבר. מ&quot;ש ויעזוב וכו' אשר יעצוהו, מלת אשר
יעצהו מיותר, ולמה כפל אשר גדלו אתו אשר העומדים לפניו? מ&quot;ש כה תאמר אל העם הזה, כה תדבר אליהם, הוא כפל לשון.
ואיך יאמר קטני עבה ממתני אבי, שמבזה כבוד אביו, והכל יודעים כי כאין נחשב נגד אביו החכם מכל האדם?:
{{צ|ויועץ המלך}}. עד הנה קראו רחבעם כי העם לא החזיקו אותו למלך, אבל הוא בעצתו החזיק את עצמו כמולך מעצמו ובלתי
צריך להמלכת העם ולמלאות בקשתם, ובהשקפה זאת {{צ|התיעץ עם הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו}},
שהוא החזיק מלכות בלתי מוגבלת והם היו העומדים לפניו ויועציו וידעו איך התחזק במלכות כזה והתחבולות אשר עשה בזה.
וז&quot;ש {{צ|איך אתם נועצים}}, ולא אמר כמ&quot;ש אח&quot;ז {{צ|מה}} אתם נועצים, שמלת {{צ|מה}}, היא שאלה על גוף העצה אם למלאת בקשת
העם אם לא וע&quot;ז לא התיעץ כלל, כי החליט בדעתו שלא ימלא שאלתם רק ישתרר בממלכה בלתי מוגבלת, רק רצה להתיעץ
באיזה אופן ידחם מעל פניו, אם בדברים רכים, אם ברמאות, אם בדברים קשים ומפחידים, וז&quot;ש {{צ|איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר}}. ולקמן אומר להשיב דבר לעם הזה, כי פה לא היה העצה על הדבר עצמו, שבזה היתה הסכמתו
מוחלטת שלא ימלא רצונם, רק איך ישיב לעם הזה שהם מורדים וממרים ובאיזה אופן יסדר דבריו:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ז) 
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{צ|וידברו אליו לאמר}}. יפה אמרו חז&quot;ל (מגילה לא ב) ע&quot;ז סתירת זקנים בנין, הם יעצוהו בהשכל ודעת מאד לסתור ע&quot;מ
לבנות, אמרו אליו שאם יסרב מלמלא בקשתם הלא ימרדו בו וימליכו את הטוב בעיניהם, ואם יתחיל להתפשר עמהם עד כמה
תהיה תוקף ממשלתו והמסים והעבודה, אז גם הם יעיזו פנים לבקש דברים רבים, ויאסרוהו בשבועת האלה ובחוקים קבועים
לא יוכל להפרם, אבל העצה הוא שיבטיח להם יותר מאשר רוצים כי ישיב להם שהעם אינם עבדי המלך רק הוא עבד העם,
והוא צריך לעשות רצונם, באופן שישים בקשתם זאת כדבר קטן וכדבר שהשכל מחייבו מעצמו, ובזה ירויח, א] שירף רוחם
מדבר ומבקש עוד, כי יתן להם יותר מאשר שאלו. ב] שכאשר יקטין את הדבר ימליכוהו סתם ולא ישביעוהו ולא יעשו ע&quot;ז
חוקים קבועים. ואחר שימלוך אז ישתרר כחפצו והם לא יוכלו למרוד כי ייראו מפניו, וז&quot;ש {{צ|אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם}}, ר&quot;ל זאת תהיה התשובה שאתה עבד להם, ובזה לא יעשו עוד תנאים וחוקים, רק {{צ|ועניתם ודברת אליהם דברים טובים,}}  וזה יספיק להם ויניחו מרוגזם. ובד&quot;ה כתוב אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, שם באר שיאמר להם שהוא רק לטובת העם הזה לא לטובת עצמו ורק למלא רצונם, ורצונו בטל מפני רצונם, ובזה {{צ|והיו לך עבדים כל הימים}}, כי
תשאר מלכותך בלתי מוגבלת. ואמרו בדיוק {{צ|אם היום תהיה}}, ר&quot;ל שלא תמתין עד ג' ימים רק היום תקרא אותם ותשיב להם
שאתה עבד להם, שיהיה נראה להם שהוא דבר פשוט אצלך בלי צורך להתיעץ ולחשוב עליו, ובזה תעור עיניהם פתאום
וימליכוך בלא תנאים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(ח) 
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{צ|ויעזב}}. ספר שלכן עזב {{צ|את עצת הזקנים}} יען {{צ|אשר יעצהו}} עצה חדשה על דבר שלא שאל כלל, כי הוא שאל רק איך
ישיב להעם, וגלה דעתו שאינו רוצה כלל להסכים שימלוך מלכות מוגבלת, והם יעצוהו שימלא משאלות העם להיות מלכותו
מוגבלת, וע&quot;ז לא שאלם כלל, והוא לא הבין כי אך בעצתם יפיק לעשות כפי חפצו, לכן {{צ|ויועץ את הילדים}} כי חשב שהזקנים
דעתם גסה עליהם לערוך לפניו עצתם נגד רצונו, וזה לא יעשו הילדים יען {{צ|אשר גדלו אתו}}, ולא יערבו לבם לאמר לו שישפיל
א&quot;ע לפני העם. ב] מצד שהם {{צ|העומדים לפניו}}, שבחר אותם לשרים ויועצים בהנהגת המלכות ובזה הדבר נוגע גם להם, כי
במלכות מוגבלת גם שרי המלוכה מוגבלים, ובזה בודאי יחפשו תחבולות שתשאר המלכות בלי הגבלה לטובת עצמם:&lt;קטע סוף=ח/&gt;
(ט) 
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{צ|ויאמר אליהם מה אתם נועצים}}. ואחר ששמע מהזקנים שלא יוכל להשיב את העם ריקם וצריך למלא בקשתם
במקצת, שאל מה נשוב, ר&quot;ל עד כמה ימלא בקשתם. ואמר {{צ|ונשיב}} בלשון רבים, כי בענינים כאלה שהם תנאי הנהגת המלוכה
הם משותפים בזה באשר הם שרי העצה. ואמר {{צ|ונשיב דבר את העם הזה}}, הקדים מלת דבר, כי עקר העצה עתה על הדבר
עצמו לא על איכות דבריו וסדורם. ואמר {{צ|אשר דברו אלי לאמר הקל מן העול}}, שעל זה מתיעץ במה שרוצים להקל
העול, היינו שתהיה המלכות מוגבלת:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(י) 
&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{צ|וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו}}. ספר כי דבור זה לא היה מצד שהם עומדים לפניו דהיינו שהם שרי העצה, כי
כפי שהיו שרי העצה העומדים בראש העם לא היה ראוי שידברו כן והיה להם להשכיל כי מרה תהיה באחרונה, רק דברו כן
מצד שהם ילדים אשר גדלו אתו בשטות וידברו כחסרי דעת: {{צ|כה תאמר אשר דברו אליך}}. ר&quot;ל הנה הם טוענים {{צ|לאמר אביך הכביד את עולנו}}, והחזיק בזה שלא כדת, ולכן {{צ|אתה הקל מעלינו}}, אנו יועצים {{צ|כה תאמר כה תדבר אליהם}},
יש הבדל בין דבור ואמירה, האמירה היא המוחלטת והדבור הוא הצעת הדברים, שמטעים את האמירה ומדבר באורך מדוע
אמר כן (כמ&quot;ש בחבורי התו&quot;ה ויקרא סי' ג') ור&quot;ל בין האמירה עצמה שהוא הענין שנדונים עליו ובין הדבור שהוא איכות
הדברים והוצעתם יהיה באופן זה, שתאמר להם, אתם טוענים שאבי השתרר בחזקה שלא כדין, {{צ|הלא קטני עבה}} יותר יען
שבא {{צ|ממתני אבי}}, ר&quot;ל הלא אבי התחיל בהנהגה זו ובכ&quot;ז הייתם מחוייבים לשמוע לו כ&quot;ש אנכי שיש לי זכות על הנהגה זו
שירשתי מאבי:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(יא) 
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{צ|ועתה}}. דון בהפך, אם {{צ|אבי העמיס עליכם עול כבד}} והיה לו כח לחדש העול ולהכריח אתכם עליו, כ&quot;ש אני שיש לי
זכות ע&quot;ז {{צ|ואני אוסיף על עולכם}}, שזה קל יותר מלהעמיסו בתחלה, ואם אבי היה לו כח להכריח אתכם בשוטים אני אכריח
אתכם בעקרבים, כי יש לי זכות וירושה במלכות בלתי מוגבלת:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(יב) 
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{צ|ויבא}} וכו' {{צ|כאשר דבר המלך}}. ר&quot;ל ובביאתם שנית לא היה ראוי שיחרה אפו ע&quot;ז, כי הוא צוה להם שובו אלי ביום
השלישי (כנ&quot;ל ה):&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(יג) 
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;השאלות (יג - טו) מ&quot;ש ויען וכו', ויעזב את עצת הזקנים, הלא כבר אמר (פסוק ח) ויעזב את עצת הזקנים ולמה כפל דבריו?
ועוד שהיל&quot;ל ויעזב את עצת הזקנים ויען את העם קשה. ומז&quot;ש ולא שמע המלך אל העם שהוא מיותר?:

{{צ|ויען המלך}}. ר&quot;ל באמת עצת הזקנים ועצת הנערים שניהם כוונו לתכלית אחת שימלוך מלכות בלתי מוגבלת, רק היו מחולקים
על האמצעיים שיבחר לזה, שהזקנים יעצוהו שזה יהיה ע&quot;י שיענם מענה רך, והנערים יעצוהו שזה ישיג ע&quot;י מענה קשה, שיפיל
אימתו עליהם, ולפ&quot;ז בגוף התשובה שהשיב שאינו רוצה להגביל את מלכותו לא עזב את עצת הזקנים כלל, רק במה {{צ|שענה את העם קשה}} בזה כבר {{צ|עזב את עצת הזקנים}}, כי עי&quot;כ חרה אף העם בו. אבל עדיין היתה תקנה אם היה ממלא רצונם להגביל את מלכותו באמת ושיאסר במסורת משפטי המלוכה כפי חפץ העם, שאז לא היו מקפידים על דבריו הקשים אחר שהשיגו בקשתם, אבל עם זה:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(יד) 
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{צ|וידבר אליהם כעצת הילדים}}. שאינו רוצה למלא דבריהם ושהדין עמו ושיכריחם ע&quot;ז:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(טו) 
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{צ|ולא שמע}}. אין ספק שעוד התוכחו עמו והראו לו כי לא במקל חובלים ימשול בם נגד רצונם, והיה ראוי שישמע אל העם
ויראה אחרית דבר מראשיתו, רק {{צ| שהיה זה סבה מעם ה' למען הקים את דברו אשר דבר ה' ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט}}, ר&quot;ל שהגם שהנבואה שינבא הנביא לרעת איש אחד תשתנה לפעמים אם ייטיב האיש מעשהו, לא כן אם מעורב בה טובה לאיש אחר כמו פה שרעת רחבעם היתה הבטחת טובה לירבעם, ועז&quot;א אשר דבר ה' אל ירבעם, שה' הוא מדת הרחמים המורה הבטחת הטוב, ונבואה כזאת לא תשתנה בשום אופן:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(טז){{צ|וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם}} 
&lt;קטע התחלה=טז/&gt; שאם היה מטיב להם כעצת הזקנים, הגם שהמשכילים שבעם היו מבינים כי מערים הוא ושישוב אחר כך להשתרר עליהם, לא היו כלל העם מבינים זאת והיו מרוצים בדבריו, לא כן עתה שראו כולם כי לא שמע אליהם: {{צ|וישיבו העם אין לנו חלק בדוד}}.  ר&quot;ל העם יבחרו בית אחד להקים מתוכה מלך מצד שני ענינים, א] אם המלכות משתלשלת בבית זה מימות עולם והמלוכה לו אחוזת נחלה, ב] אם יש להם תועלת מן האיש שרוצים להמליכו בהיותו משבטם ויש להם חלק במלכותו מצד זה. לעומת זה אמרו אין לנו חלק בדוד עצמו, כי אינו משבטנו, ולא נחלה מצד השתלשלות המלכות מימות עולם מצד שהוא {{צ|בן ישי}} וישי היה הדיוט, וא&quot;כ מלכותו תלוי בהסכמתנו: {{צ|לאהליך ישראל ראה ביתך דוד}}. ימליץ שבית דוד נבנה מאהלי ישראל, שהם נטשו אהליהם ובנו את ביתו, וביתו נבנה מן חורבת אהליהם, ואם ישובו אל אהליהם אין לו בית, {{צ|וילך ישראל לאהליו}}:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(יז) 
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{צ|ובני ישראל}} וכו'. ר&quot;ל הגם שנפרדו מאתו בחרי אף לא התקבצו לבחור מלך אחר, כי התפרדו איש לאהלו, לא קבלו את
מלכותו ולא בחרו אחר על פניו, רק {{צ|בני ישראל היושבים בערי יהודה}} כולל שבט יהודה ובנימין ושאר שבטים הגרים
בגלילות האלה {{צ|עליהם מלך רחבעם}} תיכף, ויתר השבטים נשארו בלא מלך ועדן לא פשעו בו, ואם היה מניח אותם היה
עדיין תקוה, אבל:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(יח) 
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{צ|וישלח את אדורם}}. בזה הסכיל עשו ששלח את אדורם {{צ|שהיה}} ממונה {{צ|על המס}} בימי שלמה, ועליו היה משטמת העם
על כבד המסים, שלחו לגבות המס להראות שרוצה לקחת מהם המס ביד חזקה כמו מקדם, ובזה התמרמרו מאד ויסקלוהו
והמלך הוצרך לברוח, ואז:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(יט) 
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{צ|ויפשעו ישראל}}. מרדו בהחלט, ועתה היו מוכרחים להקים להם מלך שיעמוד נגד רחבעם שרוצה להכריחם בכח:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(כ) 
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;השאלות (כ) מ&quot;ש ויהי כשמוע כי שב ירבעם משמע שעתה שמעו וקראו לו, והלא כבר קראו לו בתחלה כמ&quot;ש בפסוק ב':

{{צ|ויהי כשמע}}. ר&quot;ל עוד תחלה בעת ששב ירבעם ממצרים אזי שלחו ויקראו אותו, כי כבר בארתי ששתי פעמים קראו אותו, א]
שישוב ממצרים, וזה היה מקצת אוהביו, ב] אחר ששב קראו לו כל העדה שילך בראשם, ומאז נתנו עיניהם בו שירים יד לעת
מצוא כמו שהרים יד במלך שלמה, לכן עתה {{צ|וימליכו אתו}}, ומעתה {{צ|לא נשאר אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה}}
{{צ|לבדו}}, כי עד עתה היו עדיין פוסחים על שתי הסעיפים:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(כא) 
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{צ|ויקהל, להלחם}}. כי חשבו שה' יושיעם אחר שהמלוכה מובטחת לזרע בית דוד, וז&quot;ש {{צ|להשיב את המלוכה אל רחבעם בן שלמה}}:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(כד) 
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{צ|לא תעלו}}. להלחם עמהם בעריהם: {{צ|ולא תלחמון}}. שתזמינו אותם למלחמה, כמו לכה נתראה פנים: {{צ|שובו איש לביתו}}. ר&quot;ל וא&quot;צ שתעמדו חלוצים מיראתכם שהם יבואו למלחמה בארצכם: {{צ|כי מאתי נהיה הדבר הזה}}. שיהיו עשרת השבטים לירבעם ושבט יהודה לבית דוד: {{צ|וישובו ללכת}}. ובד&quot;ה (ב' יא, ד) כתוב וישובו מלכת אל ירבעם, ר&quot;ל כי היה שני צויים, א] אל תעלו להלחם עמו וז&quot;ש בד&quot;ה וישובו מלכת, ב] שובו איש לביתו ועז&quot;א פה וישובו ללכת, פי' איש לביתו:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(כה) 
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{צ|ויבן ירבעם}}. לא הוצרך לבנות ערי מצור כמו שעשה רחבעם כנזכר בד&quot;ה (שם, ה), כי בטח ברוב עמו, רק בנה לו עיר
מלכות ואת פניאל. ובפי' הושע (ב, ד) התבאר מה היה כונתו בבנין שתי הערים האלה דוקא:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(כו) 
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{צ|ויאמר ירבעם}}. אולם לעומת זה עלה בלבו פחד אחר שאם יעלה העם לרגל אז ישוב לבם אל אדוניהם ויתפייסו עמו&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{צ|והרגוני, ושבו}} 
אח&quot;כ {{צ|אל רחבעם}} בפועל:

(כח) 
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;השאלות (כח) איך התיעץ לעשות עגלי זהב, וכבר ידעו ישראל הקצף אשר היה בעון העגל והי&quot;ל לעשות מקדש אחר בבית
אל כתבנית המקדש בירושלים? ולמה עשה שני עגלים ונתנם בשני מקומות? ומ&quot;ש ויהי הדבר הזה לחטאת היה לו לאמר בסוף
הענין, והלא בסוף סימן י&quot;ב אמר שנית ויהי בדבר הזה לחטאת לבית ירבעם. ולמה הלכו לפני האחד עד דן שמשמע לא לפני
השני? למה אמר שלש פעמים ויעל על המזבח, ושתי פעמים אמר ויעש חג?:

{{צ|ויועץ המלך}}. הנה להסיר את העם מלכת ירושלים היה יכול לבנות מקדש בבית אל כתבנית המקדש אשר בירושלים ולהעמיד
שם העבודה כמו במקדש ה' בירושלים, אבל זה היה קשה בעיניו, אם מצד הבנין עצמו שבנין שלמה נבנה בעושר מופלג מאד,
ולא היה יכול לבנות בית כמוהו, ואם יבנהו בלא הדר וכבוד יתמידו העם ללכת אל הבית הגדול, ואם ממה שהמקדש אשר
בירושלים נתפרסם כי שם ה' שכן מהאש מהשמים שהיה שם, וארון העדות וכלי משה, וכבר ראו כל העם כי מלא כבוד ה' את
בית ה' בעת בנינו, וכל הנביאים הגדילו מעלתו, שכל זה יחסר בבית אשר יבנה ולא יתקבל בעיני העם, ולכן היתה עצתו לעשות
שני עגלי זהב. ובאמת הרי&quot;א לא אבה לקבל דעת המפרשים שהיו העגלים לשם עבודה, שא&quot;א שיהיו ישראל מסכימים לזה, וכי
לא ידעו את מעשה העגל שבמדבר איך התאנף ה' בם ותפרץ בם מגפה, ולדעתו עשאם לזכר מלכותו שהיה משבט יוסף שסימנו
שור, בכור שורו הדר לו (דברים לג, יז), והיו שנים נגד מנשה ואפרים. אולם הכתוב אומר (פסוק לב) לזבח לעגלים אשר עשה,
ואמר (דה&quot;ב יג, ח) ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. ובאמת ממה שעשה שני עגלים, וממה שעשה החג בחדש
השמיני, מבואר נגלה שבהיותו במצרים ראה כן את המצרים עושים שהיו להם שני שורים אשר עבדו אותם, האחד בעיר
המלוכה מעמפיס (מוף) והשני בעיר העליפאליס (בית שמש), ובחדש השמיני היה חג להעם אל העגל, כי האיש שאליו נעשה
העגל (סראפיס או אזירס) שהוא ואשתו למדו דעת מלאכת עבודת האדמה, נהרג בחדש ההוא, כבדו מאד ופזרו עליו הון רב, לכן עשה עקר מהעגל בבית אל, ובכ&quot;ז אחר אשר עקר מגמתו היה להניא את העם מעבודת המקדש אין ספק שהראה במעשה זה פנים לכל צד, אל יראי ה' אמר שעשאם לשם האל שכמו שישכון במקדש על שני הכרובים הלקוחים מהמרכבה שהיא צורה אנושית מורה על החכמה, השיא אותם שישכון בבית אל ובדן אל פני שור שבמרכבה שמורה על ריבוי התבואות וכח שור. אולם המבואר בכתוב שתחלה לא עשה כהני במות רק אח&quot;כ, ונראה שחשב שכמו שהעם הסכימו לפרק מעליהם כובד משא מלך ושרים שבשביל זה מרדו בשלמה, ובחרו בו שהוא יקל מעליהם עול מלכות, כן ירצו לפרק מעליהם עול עבודת בית ה' שהיה ג&quot;כ למעמסה עליהם, אם ההליכה לרגל ג' פעמים בשנה למקום רחוק, ואם רוב הקרבנות על כל חטא ואשם ונדבות ותרומות ומעשרות וכדומה, וע&quot;כ עשה להם תבנית העגל שציור העגל מורה החפשיית להגיד להם שהם חפשים מכל עבודה (ובזה יפטרם בין מעבודת המקדש בין מעול המצות בכלל). ובתחלה לא בנה בית במות כלל, וחשב כי ישמחו העם אם יהיו פטורים מהבאת קרבנות וזבחים: {{צ|ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים}}. ר&quot;ל טורח רב יש לכם בעליה זאת, אם מרחק הדרך, ואם העלאת המעשרות והקרבנות: {{צ|הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים}}. ר&quot;ל
האלהים הלא העלה אתכם מבית עבדים, ואתם חפשים מכל עבודה בין לאלהים בין לאנשים. ולהמעיט טורח הדרך:&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(כט) 
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{צ|שם את האחד בבית אל ואת האחד בדן}}. שכל אחד ילך אל מקום הקרוב אליו:&lt;קטע סוף=כט/&gt;

(ל) 
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{צ|ויהי הדבר הזה לחטאת}}. הודיע כי ירבעם טעה בסברתו זאת, שחשב שכמו שרצו להקל מעליהם כובד המסים, יחפצו
להקל מעליהם משא העליה לרגל בדרך רחוקה והבאת הקרבנות, ולא כן הדבר, כי טבע האדם להתחייב א&quot;ע באיזה עבודה לה',
וכל שהדת תעמוס עליו עבודות קשות ומצות רבות כן יטה יותר אחריה ויעשם ברצון, עד שהדבר הזה מה ששם הא' בבית אל
והא' בדן להקל מעליהם טורח הדרך היה בעיניהם לחטאת, שההמון שלא השכילו להבחין בין עבודת מקדש ה' ובין עבודת עגלי
בית און, וחשבו שעבודת העגל רצויה היא, היה זה אצלם חטאת מה שרצה להקל בעבודתה, והם עשו בהפך שלא הלכו לבית
אל שהוא קרוב רק {{צ|וילכו לפני האחד עד דן}}, לקבל שכר פסיעות. וגם יכלול בזה שעי&quot;כ גדלה חטאת ישראל שבזה הראו
איך עובדים הפסל בכל נפשם ולבבם:&lt;קטע סוף=ל/&gt;

(לא) 
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{צ|ויעש את בית במות}}. אחר שראה כי לא קמו מזימות לבו בדרך זה, כי העם רוצים באיזה עבודה לא באין עבודה,
הוכרח לשום לפניהם איזה עבודות ומעשים, וראה שאם ישתוו עם עבודת המקדש כמעט קט ישובו אל המקדש ששם שוכן
האל האמתי, לכן עשה בית במות שיקריבו שם קרבנות, ועשה כמה שנויים מן עבודת המקדש, א] {{צ|ויעש כהנים מקצות}}&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{צ|העם}}, והיה זה אם שלא ידמה לעבודת המקדש, אם לפטור את {{צ|העם}} 
מנתינת התרומות והמעשרות, אם מפני שהכהנים הלכו
כולם לירושלים כמ&quot;ש בד&quot;ה (ב' יא, יד), ואם מפני שהתירא שאם ישארו הכהנים בחשיבותם אצל ההמון יפתו את העם ללכת
ירושלים:

(לב) 
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{צ|ויעש}}. השינוי השני {{צ|שעשה החג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש}}, באופן שידמה אל חג התוריי במה
שהוא ביום חמשה עשר ויבדל ממנו במה שהוא בחדש השמיני, שדבר כזה ישים פירוד גדול בין הכתות במה שיתדמו להם
במקצת כאלו גם הם שומרים מועדי ה', ומובדלים בזמן החג ובאיכות העבודה, וז&quot;ש שמה שהיה בט&quot;ו לחדש היה כדי שיהיה
{{צ|כחג אשר ביהודה}}, שיקראוהו חג הסוכות לנאץ ולהכעיס. ג] {{צ|ויעל על המזבח}}, מלת ויעל הוא פעל יוצא שהעלו עולות,
שפרי החג הנקרבים בחג הסוכות העלו בחג הזה: {{צ|כן עשה בבית אל}}. באר שכ&quot;ז עשה בבית אל ששם קבע העבודה {{צ|לזבח לעגלים אשר עשה}}, שרצה שבבית אל יעבדו גם לעגל שבדן, וגם מי שנדר לעגל שבדן היה מביא לבית אל כדי שהעבודה והקרבנות יהיו במקום אחד, דוגמת ירושלים, וכן {{צ|העמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה}}, לא בדן, כדי שתהיה כלל העבודה במקום אחד:&lt;קטע סוף=לב/&gt;

(לג) 
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{צ|ויעל}}. עד עתה דבר איך סדר ענין העבודה לעגלים, ועתה מתחיל לדבר מה שקרה בחג הראשון מענין הנביא שבא, אומר
בהגיע החג והעלה עולות {{צ|על המזבח אשר בבית אל בחמשה עשר לחדש השמיני}}, ובזה עשה חג לבני ישראל
שנעשה החג בפועל כי בא זמנו, ואז {{צ|ויעל על המזבח להקטיר}}, כי קרבן העולה נעשה ע&quot;י כהני הבמות, אבל להקטיר
קטורת עלה ירבעם בעצמו על המזבח, שעשה א&quot;ע דוגמת הכ&quot;ג, וכמו שביום הכפורים נכנס הכ&quot;ג לפני ולפנים להקטיר קטורת,
עלה הוא על ראש המזבח להקטיר שם קטורת, ואז בהיותו בראש המזבח:&lt;קטע סוף=לג/&gt;</text>
      <sha1>clv5sr3zgjnjr33pmq2fw87mpd2xelo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>362949</id>
    <revision>
      <id>2937218</id>
      <parentid>2929118</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:54:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוטים על סדר התפילה (יוצרות וקרובות) */ אני לא רואה סיבה שלא יופיע פעמיים; ואתחנן הוא בכל מקרה נחמו</comment>
      <origin>2937218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20536" sha1="0fhol3dezgr30t8lns5ext1cxiu93dg" xml:space="preserve">{{חיפוש2}}
===סידור===
*'''חול:''' [[/חול/שחרית/|שחרית]] • [[/חול/מנחה/|מנחה]] • [[/חול/ערבית/|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]]

*'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]]

*'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[/שבת/שיר השירים|שיר השירים]] • [[/קבלת שבת/]] • [[/שבת/ערבית/|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית ומוסף/|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה/|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/סדר הבדלה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]]
*'''מועדים:''' [[/מוסף ראש חודש|תפילת ראש חודש]] • [[סידור לשלש רגלים אשכנז|שלש רגלים]] • [[/הזכרת נשמות|סדר הזכרת נשמות]] • [[/תפילת גשם/]] • [[/פסח/תפילת טל|תפילת טל]] • הושענות &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[/הושענות (מזרחי)|מזרחי]] - [[/הושענות (מערבי)|מערבי]]] • [[/הדלקת נר חנוכה/]] • [[/פורים/קריאת המגילה|קריאת המגילה]]

===סליחות===
{{מקורות לסידור|הערה: '''מנהג אשכנז המזרחי''' הוא הנפוץ כיום בסידורים ומחזורים 'נוסח אשכנז'. המנהג '''המערבי''' נוהג בקהילות יוצאי גרמניה ושאר ארצות מערב אירופה.}}
*'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המזרחי:''' [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/שני קמא|שני קמא]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/חמישי|חמישי]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/שני תנינא|שני תנינא]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/עשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/תענית אסתר|תענית אסתר]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/כ' סיון|כ' בסיון]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/י&quot;ז בתמוז|י&quot;ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]]
*'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המערבי:''' [[/סליחות לשני קמא (מערבי)|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי (מערבי)/|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא (מערבי)/|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)/|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר (מערבי)/|תענית אסתר]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)/|י&quot;ז בתמוז]]
*'''סליחות לימי התשובה''' &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|פולין]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|ליטא]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי|אשכנז-פפד&quot;מ]]]
*'''קינות לתשעה באב''' &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[קינות לתשעה באב (אשכנז)|מזרחי]] - [[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)|מערבי]]]

===[[סידור/נוסח אשכנז/יוצרות וקרובות|פיוטים על סדר התפילה]] (יוצרות וקרובות)===
*'''מנהג אשכנז המערבי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)|שבת ר&quot;ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)|מוסף לשבת הגדול (בק&quot;ק)]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)|שבת א' אחר ר&quot;ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)|שבת ב' אחר ר&quot;ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)|שבת ג' אחר ר&quot;ח אייר]] •  [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)|שבת בהר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)|שבת א' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)|שבת ב' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני תשעה באב]] • [[קרובות לתשעה באב|תשעה באב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)|שבת ברית מילה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|ברכת המזון לסעודת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}'''פיוטי &quot;אלהיכם&quot;:''' [[/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]]
*'''מנהג אשכנז המזרחי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)|שבת ר&quot;ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)|שבת וירא]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)|שבת שירה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)|שבת יתרו]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)|שבת א' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)|שבת ב' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ג' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)|שבת ד' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ה' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)|שבת אחר שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)|שבת בהעלותך]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)|שבת שלח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)|שבת חוקת]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)|שבת עקב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)|שבת לפני ראש השנה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)|שבת בין יו&quot;כ לסוכות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)|שבת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]

===מחזור לראש השנה===
*'''ערב ראש השנה:''' [[סדר התרת נדרים]] • [[/עירוב תבשילין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]]
*'''יום ראשון של ראש השנה:''' [[/ראש השנה/ערבית|ערבית]] • [[/ראש השנה/סדר ליל ראש השנה|סדר ליל ראש השנה]] • [[/ראש השנה/שחרית יום א|שחרית]] • [[/ראש השנה/קריאת התורה יום א|קריאת התורה]] • [[/ראש השנה/שופר והכנסת תורה|תקיעת שופר והכנסת התורה]] • [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף]] • [[/ראש השנה/מנחה|מנחה]] • [[/ראש השנה/תשליך|תשליך]]
*'''יום שני של ראש השנה:''' [[/ראש השנה/ערבית|ערבית]] • [[/ראש השנה/שחרית יום ב|שחרית]] • [[/ראש השנה/קריאת התורה יום ב|קריאת התורה]] • [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף]] • [[/ראש השנה/מנחה|מנחה]]

===[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור|מחזור ליום כיפור]]===
*[[/יום כיפור/כפרות|כפרות]] • [[/יום כיפור/מנחה לערב יום כיפור|מנחה לערב יום כיפור]] • [[/יום כיפור/הדלקת נרות וברכת הבנים|הדלקת נרות וברכת הבנים]] • [[תפילה זכה]] • [[/יום כיפור/כל נדרי|כל נדרי]] • [[/יום כיפור/ערבית|ערבית]] • [[משנה יומא]] • [[/יום כיפור/שחרית|שחרית]] • [[/יום כיפור/קריאת התורה לשחרית|קריאת התורה והזכרת נשמות]] • [[/יום כיפור/מוסף|מוסף]] • [[/יום כיפור/מנחה|מנחה]] • [[/יום כיפור/נעילה|נעילה]]

===[[/פסח|מחזור לפסח]]===
*'''ערב פסח:''' [[/סדר בדיקת חמץ|בדיקת חמץ]] • [[/פסח/ביעור חמץ|ביעור חמץ]] • [[/עירובין|עירוב חצרות]] • [[סדר הקרבת קרבן פסח לאמירה בערב פסח|אמירת קרבן פסח]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]]
*'''יום טוב ראשון:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום א|ערבית]] • [[/פסח/הגדה|הגדה של פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף]]
*'''יום טוב שני:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום ב|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב|שחרית]]
*'''שבת חול המועד:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד|שחרית]]
*'''שביעי של פסח:''' ערבית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)|מערבי]] - [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)|מזרחי]]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז|שחרית]]
*'''יו&quot;ט אחרון:''' ערבית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מערבי)|מערבי]] - [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מזרחי)|מזרחי]]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח|שחרית]]

===מחזור לשבועות===
*'''יום טוב ראשון:''' [[/שבועות/ערבית ליל א|ערבית]] • [[תיקון ליל שבועות]] • [[/שבועות/שחרית יום א|שחרית]] • [[/שבועות/מוסף יום א|מוסף]]
*'''יום טוב שני:''' ערבית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[/שבועות/ערבית ליל ב (מערבי)|מערבי]] - [[/שבועות/ערבית ליל ב (מזרחי)|מזרחי]]] • [[/שבועות/שחרית יום ב|שחרית]] • [[/שבועות/מוסף יום ב|מוסף]]

===מחזור לסוכות===
*'''יום טוב ראשון:''' [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|ערבית]] • [[תפילה בכניסה לסוכה]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום א|שחרית]] • [[/מחזור לחג הסוכות/מוסף ליום טוב|מוסף]]
*'''יום טוב שני:''' ערבית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מערבי)|מערבי]] - [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מזרחי)|מזרחי]]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום ב|שחרית]] • [[/מחזור לחג הסוכות/מוסף ליום טוב|מוסף]]
*'''שבת חול המועד:''' [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית לשבת חול המועד|ערבית]] • שחרית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מערבי)|מערבי]] - [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מזרחי)|מזרחי]]] • [[/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשבת חול המועד|מוסף]]
*'''חול המועד:''' [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית ומוסף לחול המועד|שחרית ומוסף]]
*'''הושענא רבה:''' [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית ומוסף להושענא רבה|שחרית ומוסף]] • [[תפילה ביציאה מהסוכה]]
*'''שמיני עצרת:''' ערבית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מערבי)|מערבי]] - [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)|מזרחי]]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשמיני עצרת (בחו&quot;ל)|שחרית (בחו&quot;ל)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת|מוסף]]
*'''שמחת תורה:''' [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמחת תורה|ערבית]] • [[/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|הקפות]] • שחרית &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מערבי)|מערבי]] - [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מזרחי)|מזרחי]]] • [[/מחזור לחג הסוכות/קריאת התורה לשמחת תורה|קריאת התורה]] • [[/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת|מוסף (בא&quot;י)]]

===הוספות לסידור===
{{מקורות לסידור|לקט תחינות והוספות אחרות מסידורי אשכנז לדורותיהם, רובן לא נמצאות בסידורים הנפוצים.}}
*'''לכל יום:''' [[/תיקון חצות/]] • [[/פרק שירה/]] • [[/הוספות לפני התפילה/]] • [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילת השחר לרס&quot;ג]] • [[תוכחה ובקשה לרבינו בחיי]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[פתיחת אליהו]] • [[/סדר קרבנות יחיד/]] • [[/תחינות/]] • [[תפילת השל&quot;ה/ילדים|תפילת השל&quot;ה]] • [[/הטבת חלום/]] • [[/תפילת בית המדרש/]] • [[/שיר היחוד/]] • [[/מעמדות/]] • [[אגרת הרמב&quot;ן]] • [[/תפילה על חולה/]]

*'''לשבת:''' [[/תיקוני שבת/]] • [[/תפילה לשלום המלכות/]] • [[אכלו משמנים|זמר לשבת חנוכה]] • [[/הוספות למוצאי שבת/]]

*'''מעגל השנה:''' [[בקשה לרב סעדיה גאון|בקשה לרס&quot;ג]] • [[/תורת השב/]] • [[השתפכות הנפש (עיון תפילה)]] • [[/מגילת אנטיוכוס/]] • [[/סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת/]] • [[/מוסף לשבת זכור/]] • [[/מוסף לשבת פרה/]] • [[/קרבנות הנשיאים/]] • [[/ברכת החמה/]] • [[/שירי ל&quot;ג בעומר/]]

*'''מעגל החיים:''' [[/תפילות לברית מילה/]] • [[/חול קרייש/]] • [[/הכנסת הילד לבית המלמד/]] • [[שטר תנאים]] • [[כתובת נחלת שבעה - אשכנז|שטר כתובה]] • [[/וידוי שכיב מרע/]] • [[/צידוק הדין|צידוק הדין]]

*'''[[תהלים מנוקד ומפוסק|ספר תהלים]]'''

===קטעים===
{{טורים2|מספר=4|תוכן=
*[[/אבינו מלכנו/]]
*[[/אין כאלקינו/]]
*[[/אשרי/]]
*[[/ברכות השחר/]]
*[[/ברכת כהנים/]]
*[[/הזכרת נשמות/]]
*[[/הלל/]]
*[[/י&quot;ג מידות/]]
*[[/סדר הבדלה/]]
*[[/סדר קרבנות/|קרבנות]]
*[[מסגרת הסליחות (אשכנז)|מסגרת הסליחות]]
*[[/עלינו לשבח/]]
*[[/עמידה ליל שבת/]]
*[[/פיוט לשני וחמישי/]]
*[[/פסוקי דזמרה/]]
*[[/קדושה דסידרא/]]
*[[/קדיש/]]
*[[/קריאת התורה/]]
*[[/קריאת שמע ערבית/|קריאת שמע וברכותיה - ערבית]]
*[[/קריאת שמע שחרית/|קריאת שמע וברכותיה - שחרית]]
*[[/שבת/עמידה לשחרית|עמידה לשחרית של שבת]]
*[[/שיר של יום/]]
*[[/תפילת שמונה עשרה/]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|תחנון]]
}}

[[קטגוריה:נוסח אשכנז]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]]
[[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]]</text>
      <sha1>0fhol3dezgr30t8lns5ext1cxiu93dg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במה מדליקין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>363116</id>
    <revision>
      <id>2937182</id>
      <parentid>940437</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T17:46:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Omeritzics</username>
        <id>27779</id>
      </contributor>
      <origin>2937182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2132" sha1="iqsn12mkmt0z1fvci3ztcd96txvxhg7" xml:space="preserve">{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[ישעיהו ס כא|יְשַׁעְיָה ס כא]])}} וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.}}

{{:משנה שבת ב ניקוד}}

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא 
אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.|כל השאר=}}

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ 
אַל תִּקְרִי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ 
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.}}
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. 
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. 
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.}}
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>iqsn12mkmt0z1fvci3ztcd96txvxhg7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937235</id>
      <parentid>2937182</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T04:43:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <origin>2937235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2237" sha1="5b1kb5awe08cwr07vw36rv618d6tjdo" xml:space="preserve">{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[ישעיהו ס כא|יְשַׁעְיָה ס כא]])}} וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.}}

{{:משנה שבת ב ניקוד}}

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא 
אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.|כל השאר=}}

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ 
אַל תִּקְרִי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ 
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.}}
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. 
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. 
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל.}}
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5b1kb5awe08cwr07vw36rv618d6tjdo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>381163</id>
    <revision>
      <id>2937131</id>
      <parentid>2936383</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[2937125] ת&quot;ט</comment>
      <origin>2937131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1290936" sha1="8005p5c100gbo2a10qry8d7l4zkoode" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 8|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 230|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1807|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4846.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 896|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 259|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5071.pdf}}, {{ח:תיבה|518|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5087.pdf}}, {{ח:תיבה|774|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5105.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5133.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 372|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5248.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 354|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5640.pdf}}, {{ח:תיבה|1899|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5704.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 504|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5733.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 735|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5970.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 941|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6059.pdf}}, {{ח:תיבה|942|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6059.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 107|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6133.pdf}}, {{ח:תיבה|816|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6174.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 500|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6464.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 474|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6554.pdf}}, {{ח:תיבה|560|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 52|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6617.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 51|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6819.pdf}}, {{ח:תיבה|1132|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6893.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 91|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 871|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7098.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 703|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 764|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7351.pdf}}, {{ח:תיבה|1062|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7388.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1035|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7503.pdf}}, {{ח:תיבה|1236|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7513.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 873|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7635.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7817.pdf}}, {{ח:תיבה|1415|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7845.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 237|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7966.pdf}}, {{ח:תיבה|1873|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7991.pdf}}, {{ח:תיבה|2178|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 491|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8086.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 4|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 398|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8886.pdf}}, {{ח:תיבה|454|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8900.pdf}}, {{ח:תיבה|994|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9007.pdf}}, {{ח:תיבה|3134|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9365.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 860|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9723.pdf}}, {{ח:תיבה|2408|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10063.pdf}}, {{ח:תיבה|2408|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10063.pdf}}, {{ח:תיבה|2410|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10064.pdf}}, {{ח:תיבה|2984|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10179.pdf}}, {{ח:תיבה|3103|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10192.pdf}}, {{ח:תיבה|3472|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10257.pdf}}, {{ח:תיבה|4004|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10617.pdf}}, {{ח:תיבה|1834|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10657.pdf}}, {{ח:תיבה|2046|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 136|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10831.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10831.pdf}}, {{ח:תיבה|3052|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11380.pdf}}, {{ח:תיבה|3096|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11391.pdf}}, {{ח:תיבה|3619|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11462.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 354|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11575.pdf}}, {{ח:תיבה|540|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11613.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11697.pdf}}, {{ח:תיבה|940|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11697.pdf}}, {{ח:תיבה|1352|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11786.pdf}}, {{ח:תיבה|1832|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11883.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המרחב האוירי של ישראל ושירותי הפיקוח על התנועה האוירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: כללי טיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: כללי טיסת ראייה חקלאית (כטר״ח)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: כללי טיסת מכשירים (כט״מ)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: יירוט כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: תהליכי גישת מכשירים סטנדרטית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: אחזקת כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: מטוסים גדולים ומטוסים רב־מנועיים עם מנועי טורבינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: בלונים, עפיפונים, רקטות בלתי מאוישות, טיסנים נהוגי רדיו, מטוסים זעירים {{ח:הערה|ו}}מטוסי הדרכה זעירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳ – בלונים בלתי מאויישים קשורים ועפיפונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: רקטות בלתי מאויישות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ד|סימן ד׳: בלון חפשי בלתי מאוייש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ה|סימן ה׳: גילשונים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|סימן ו׳: מטוסים זעירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ז|סימן ז׳: טיסנים נהוגי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ח|סימן ח׳ – בלונים מאויישים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9 סימן ט|סימן ט׳: מצנח ממונע {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: צניחה וקיפול מצנחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: הפעלת כלי טיס בחקלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: כללי הפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: רישומים ודיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: כללי הפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: כלי טיס וציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: מגבלות הפעלה ודרישות מזג אויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ה|סימן ה׳: כשירויות אנשי צוות אוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ו|סימן ו׳: דרישות מבחנים לאנשי צוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן ז׳: אימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלת מטוס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן ט׳: דרישות מיוחדות לאחזקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: רישוי מוביל אוירי פנים ארצי ומוביל אוירי בינלאומי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ג|סימן ג׳: רישוי מוביל אוירי בטיסות שכר ובטיסות מיוחדות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ד|סימן ד׳: מתן רישיון הפעלה אווירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ה|סימן ה׳: אישור נתיבים למובילים אויריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו|סימן ו׳: ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו1|סימן ו{{ח:הערה|׳}}1: ניהול בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ז|סימן ז׳: דרישות לגבי מטוס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ט|סימן ט׳: דרישות כושר אוירי מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן י|סימן י׳: דרישות מכשירים וציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יא|סימן י״א: דרישות מיוחדות לאחזקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יב|סימן י״ב: עובדי טיס ואנשי צוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג: אימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד|סימן י״ד: כישורי אנשי צוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1 – מגבלות זמן טיסה ותפקיד ודרישות מנוחה – אנשי צוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן טו|סימן ט״ו: קצין מבצעי אויר – כישורים ומגבלות זמן תפקיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן טז|סימן ט״ז: הפעלת טיסות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן י״ז: כללי שיגור טיסה ושחרורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן יח|סימן י״ח: רישומים ודיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה: {{מוקטן|אותות (Signals)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית – ציוד רפואי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 1|חלק ראשון: ערכת עזרה ראשונה בינונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 2|חלק שני: תרמיל עזרה ראשונה גדול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 3|חלק שלישי: ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 4|חלק רביעי: ערכת זהירות כללית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 5|חלק חמישי: ערכה רפואית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|ספר בקרת האחזקה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|ספר עזר למבצעים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|הפעלת מטוסים בטיסות EDTO}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|ציוד הישרדות והצלה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תש״ן, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ב־2, תשס״ו, תשע״א, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשפ״א־3, תשפ״ב־8, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־4, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחזקה“ – פעולות בדק, למעט פעולת שינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור פיקוח טרמינלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 58|בתקנה 58}} וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור פיקוח שדה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}} וכפי שפרסם המנהל בפמ״ת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרון“ (Maneuvering Area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבות החנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תנועה“ (Movement Area) – אזור התמרון ורחבות החנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צוות אוויר“ – איש צוות המחזיק ברישיון עובד טיס תקף והממלא תפקיד מבצעי הדרוש להפעלת כלי טיס בזמן הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפ״א“ (אישור פריט אוירונוטי) – אישור מאת המנהל כי פריט מתאים לשימוש תעופתי, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – {{ח:חיצוני|https://old.caa.gov.il|אתר הרשות שכתובתו http://caa.gov.il}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בד״ח“ – מערך בדיקות והוראות חיוניות להפעלת כלי טיס, המקובל על המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות הפעלות תעופתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי תקשורת נדרשים“ (RCP – Required Communication Performance) – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון“ – כלי טיס קל מהאוויר שאינו מונע על ידי מנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון מאויש“ – בלון בין אם הוא חופשי או קשור לקרקע אשר לפי מפרט או הוראות היצרן רשאי לשאת אדם אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס ענן“ (Ceiling) – הגובה מעל פני הקרקע או המים של בסיס השכבה הנמוכה ביותר של ענן, המכסה יותר ממחצית פני השמים והמצויה מתחת לגובה של 6,000 מטרים (20,000 רגל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ (DH – Decision Height (לגבי גובה מפתן המסלול) או DA – Decision Altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע)) – גובה מוגדר בהפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) שבו יש חובה להתחיל בתהליך הליכה סביב אם לא נוצר קשר העין הדרוש להמשך הגישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה לחץ“ (Pressure Altitude) – לחץ אטמוספרי, המבוטא ביחידות של גובה המתאים לאותו הלחץ באטמוספרה הסטנדרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ (MDA – Minimum Descent Altitude או MDH – Minimum Descent Height) – גובה נקוב בהפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D) או בהפעלה בגישת הקפה (circling approach), אשר מתחתיו אין להנמיך אם לא נוצר קשר העין הדרוש להמשך הגישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה נקי ממכשולים“ (OCA – Obstacle clearance altitude (לגבי גובה פני הים הממוצע), או OCH – Obstacle clearance height (לגבי גובה השדה או גובה מפתן המסלול)) – הגובה הנמוך ביותר מעל גובה השדה או מעל גובה מפתן המסלול הנוגע בדבר, לפי העניין, המפורט במסגרת שירותי המידע התעופתי, שנעשה בו שימוש לשם עמידה באמות מידה נאותות למרחק בטוח ממכשולים; לעניין זה, גובה נקי ממכשולים –
{{ח:תתת|(1)}} בתהליך גישה מדויקת – נוגע לגובה מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} בתהליך גישה לא מדויקת ובתהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV) – נוגע לגובה שדה התעופה או לגובה מפתן המסלול אם הוא נמוך ביותר מ־7 רגל מגובה שדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} בתהליך גישת הקפה – נוגע לגובה שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שיוט“ – גובה הנשמר בחלק משמעותי של הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ג׳ירופלן“ – כלי טיס רוטורי שלמעט לצורך התנעה ראשונית, הכנף הסובבת שלו מונעת באמצעות תגובת זרימת האוויר ולא באמצעות מנוע, והשואב את יכולת הדחף שלו ממדחף הפועל מחוץ למערכת הכנפיים הסובבות שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גילשון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה התחלתית“ (Initial Approach) או ”קטע גישה התחלתית“ (Initial Approach Segment) – הקטע שבין קבע הגישה ההתחלתית (Initial Approach Fix) ובין קבע הביניים (Intermediate Fix), או, כאשר ישים, קבע הגישה הסופית או נקודת הגישה הסופית (Final Approach Fix or Point);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה ונחיתה בנוהלי טיסת מכשירים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה סופית“ (Final Approach) או ”קטע גישה סופית“ (FAS – Final Approach Segment) – הקטע מתוך תהליך גישת מכשירים שבו מושגת התיישרות עם צירי הגישה לקראת הנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דאון“ – כלי טיס כבד מן האוויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח תנאי מסלול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|בתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח מזג אוויר“ (Meteorological Report) – דיווח בדבר תצפית מזג אוויר לגבי זמן ומיקום מוגדרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייל“ – איש צוות, שאינו איש צוות אוויר, המבצע תפקידים שהטיל עליו המפעיל האווירי או הטייס המפקד של כלי הטיס, הנוגעים לבטיחות הנוסעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות כושר אוירי“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 69|בסעיף 69 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות תעבורה אווירית“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – הוראות לתעבורה אווירית הניתנות בידי יחידת נת״א לפי נספח 11 לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|בחוק הרישוי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליקופטר“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת ממונעת אחת או יותר הקבועה או הקבועות על ציר אנכי בעיקרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיית ניווט אופקית“ או ”הנחיית ניווט אנכית“ – הנחיה המסופקת באמצעות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עזר ניווט רדיו קרקעי;
{{ח:תתת|(2)}} נתוני ניווט שמייצר מחשב, בהתבסס על עזרי ניווט הממוקמים על הקרקע, בחלל, בכלי הטיס, או שילוב שלהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנמכה רציפה לגישה סופית“ (CDFA – Continuous descent final approach) – טכניקה להטסת קטע הגישה הסופית, בתהליך גישת מכשירים לא מדויקת ובתהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV), כהנמכה רציפה, בלא התיישרות בגובה (level off), מגובה – בגובה קבע הגישה הסופית או מעליו, לנקודה שהיא בקירוב 15 מטרים (50 רגל) מעל מפתן סף מסלול הנחיתה או הנקודה שבה יש להתחיל בתמרון ההצפה (flare manoeuvre) בסוג כלי הטיס המוטס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה בגישת מכשירים“ – גישה ונחיתה העושה שימוש במכשירים לשם הנחיית הניווט (navigation guidance instrument) המבוססת על תהליך גישת מכשירים, והמסווגת בהתבסס על מינימת ההפעלה המתוכננת (designed) הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה (הפעלת גישה) ובלבד שהתקיים קשר העין הדרוש, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סוג A: גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} סוג B: גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל); הפעלה בגישת מכשירים מסוג B מסווגת כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} קטגוריה I‏ (CAT I) – גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ־60 מטרים (200 רגל) וכן ראות אופקית שאינה פחותה מ־800 מטרים או טווח ראות על מסלול שאינו פחות מ־550 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} קטגוריה II‏ (CAT II) – גובה החלטה (DH) הנמוך מ־60 מטרים (200 רגל) ואינו נמוך מ־30 מטרים (100 רגל) וכן טווח ראות על מסלול שאינו פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קטגוריה III‏ (CAT III) – גובה החלטה (DH) הנמוך מ־30 מטרים (100 רגל), או בלא גובה החלטה, וכן טווח ראות על מסלול פחות מ־300 מטרים, או בלא מגבלות טווח ראות על מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D)“ – הפעלה בגישת מכשירים שבה נעשה שימוש בהנחיית ניווט אופקית בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D)“ – הפעלה בגישת מכשירים שבה נעשה שימוש גם בהנחיית ניווט אופקית וגם בהנחיית ניווט אנכית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרדה אנכית מזערית מופחתת“ (RVSM – Reduced Vertical Separation Minimum) – הפרדה אנכית בין מטוסים של 300 מטר (1,000 רגל) בין רום טיסה 290 לבין רום טיסה 410, כולל גבהים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקרחות חמורה“ (Severe Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא כזה שמערכות הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס אינן יכולות להקטין את הסכנה לבטיחות הטיסה כתוצאה מההתקרחות או לשלוט בה, ונדרש שינוי מיידי בגובה הטיסה או בכיוונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקרחות מתונה“ (Moderate Icing) – התקרחות שבה קצב הצטברות הקרח הוא סכנה לבטיחות הטיסה, השימוש במערכת הפשרת הקרח או מניעת ההתקרחות של כלי הטיס חיוני, ושינוי של גובה הטיסה או כיוונה רצוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטוס – פרק הזמן מהרגע שבו המטוס נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו הסופית בסוף הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הליקופטר – פרק הזמן מהרגע שבו החל הרוטור של ההליקופטר להסתובב ועד לרגע שבו ההליקופטר נעצר סופית בסוף הטיסה והרוטור חדל מלהסתובב;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין דרישות ניסיון של איש צוות אוויר – יחושב זמן הטיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק א פרק 5|הפרק החמישי לחלק א׳ לתקנות הרישיונות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן כל זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האוויר או מחמת כל סיבה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טווח ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – המרחק שממנו יכול טייס של כלי טיס הנמצא על קו האמצע של מסלול לראות את סימוני המסלול, את תאורות המתווה של המסלול או את תאורות הזיהוי של קו האמצע שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרישוי“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טייס משנה“ (Co-Pilot) – טייס הממלא תפקיד בהטסתו של כלי טיס, למעט תפקיד של טייס מפקד, ולמעט טייס מתלמד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה בין־לאומית“ – טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה כללית“ – טיסה המבוצעת בהפעלה כללית של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה ממושכת מעל ים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטוס קטן, מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, וכלי טיס שאינו מטוס או כלי טיס רוטורי {{ח:הערה|[במקור: רוטורקרפט]}} – טיסה מעל לים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מטוס שאינו כלול בפסקה (1) – טיסה מעל הים במרחק שבו הוא יכול לבצע נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר, כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} למטוס רב־מנועי – 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מילין ימיים), לפי הקטן ביניהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} למטוס חד־מנועי – 30 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 185 ק״מ (100 מילין ימיים), לפי הקטן מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין כלי טיס רוטורי {{ח:הערה|[במקור: רוטורקרפט]}} – טיסה מעל הים במרחק אופקי של יותר מ־50 מיילים ימיים (93 ק״מ) מקו החוף הקרוב ביותר או ממנחת כלי טיס רוטורי {{ח:הערה|[במקור: מנחת רוטורקרפט]}} בים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה מסחרית“ – הטסת כלי טיס לשם הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, בתמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסן נהוג רדיו“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכנאי לבדק כלי טיס“ – אדם שקיבל רישיון טכנאי לבדק כלי טיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק ה׳ לתקנות הרישיונות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – חלק היממה שאינו לילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יומן תחזוקה“ – יומן המצוי דרך קבע בכלי הטיס, המיועד לרישום תקלות טכניות בכלי הטיס, מנועיו, מדחפיו או ציוד שבו, ואופן הטיפול בהן ובכלל זה דחייתן, ומידע נוסף הדרוש לשם שמירה על בטיחות טיסה נמשכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת נת״א“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}, לרבות כל גוף הנותן שירותי ניהול תעבורה אווירית במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כט״מ“ – כללי טיסת מכשירים (IFR – Instruments Flight Rules);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כט״ר“ – כללי טיסת ראייה (VFR – Visual Flight Rules);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כטר״ח“ – כללי טיסת ראייה חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כטר״מ“ – כללי טיסת ראייה מבוקרת (CVFR – Controlled Visual Flight Rules);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס בלתי מאויש שאינו נהוג רדיו, בין שהוא ממונע, ובין שאינו ממונע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס רוטורי“ – כלי טיס כבד מן האוויר הנתמך בטיסה בעיקר באמצעות התגובה שיוצר האוויר במגעו עם כנף סובבת אחת או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי כושר אווירי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כשירות אווירית“ או ”כשירות לטיסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|כהגדרת ”כשירות אווירית“ בתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כשירות אווירית נמשכת“ – כלל התהליכים המבטיחים כי בכל זמן נתון לאורך חייו התפעוליים של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי שבו, הם ממלאים אחר כללי הכושר האווירי הישימים, ונמצאים במצב להפעלה בטוחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – חלק היממה מגמר דמדומי הערב (evening civil twilight) עד תחילת דמדומי הבוקר (morning civil twilight) כמפורסם בטבלאות זריחה–שקיעה שבפמ״ת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת התכן“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 128|בסעיף 128(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת שדה התעופה“ (State of the Aerodrome) – המדינה שבשטחה ממוקם שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס“ – כלי טיס כבד מן האוויר המונע באמצעות מנוע והנתמך בטיסה בעיקר באמצעות כנף קבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס גדול“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס הדרכה זעיר“ – מטוס זעיר דו־מושבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס זעיר“ – מטוס חד־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 390 ק״ג או מטוס דו־מושבי שמסתו המרבית המורשית להמראה אינה עולה על 600 ק״ג או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – 650 ק״ג, והמסוגל להסיע עד שני בני אדם לרבות הטייס, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג א׳ – שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף;
{{ח:תתת|(2)}} סוג ב׳ – שמושב הטייס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה כלפיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס קטן“ – מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה היא 5,700 ק״ג או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס רב־מנועי“ – מטוס בעל שני מנועים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – יחידת נת״א המספקת שירותי פיקוח ובקרה על תעבורת כלי טיס באוויר או על פני הקרקע בשדה תעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטאורולוגי“ (Meteorological Information) – דיווח מזג אוויר, תחזית מזג אוויר, ניתוח מצב מזג אוויר וכל מידע נוסף בדבר תנאי מזג אוויר, נוכחיים או צפויים, המסופק –
{{ח:תתת|(1)}} בישראל – בידי השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, ובכלל זה מידע ממיתקן דיווח מזג אוויר שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 37|סעיף 37 לחוק}}, הנמסר לכלי טיס מיחידת נת״א;
{{ח:תתת|(2)}} במדינת חוץ – בידי גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או בידי גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תחזוקתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם (להלן בהגדרה זו – פריט טיס) או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כושר אווירי לגבי פריט טיס, שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 69|סעיף 69 לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס ישראלי, שנתן המנהל או של פריט טיס זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט טיס;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט טיס מאת המפעיל האווירי של אותו פריט טיס, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;
{{ח:תתת|(5)}} כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מין“ (class) –
{{ח:תתת|(1)}} בקשר למתן רישיונות והגדרים לעובדי טיס, זכויותיהם ומגבלותיהם – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}};
{{ח:תתת|(2)}} בקשר למתן רשיונות לכלי טיס, פירושו חלוקה רחבה של כלי טיס בעלי אפיונים דומים של הנעה, טיסה או נחיתה; בכלל זה מטוס, כלי טיס רוטורי, דאון, בלון, מטוס יבשתי ומטוס ימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינימת הפעלה בשדה תעופה“ (Aerodrome Operating Minima ) – מגבלות השימוש בשדה תעופה לאחד או יותר מאלה, המבוטאות במונחים כמפורט לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} המראה – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול וכן, אם נדרש, מצב העננות;
{{ח:תתת|(2)}} נחיתה במסגרת הפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D) – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול, גובה מזערי להנמכה, וכן, אם נדרש, מצב העננות;
{{ח:תתת|(3)}} נחיתה במסגרת הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (D3) – המבוטאות במונחים של ראות או טווח ראות על מסלול וכן גובה החלטה המתאים לסוג ההפעלה או לקטגוריית ההפעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מירשה טיסה“ – הרשאה שנתנה יחידת נת״א לכלי טיס לפעול (to proceed), לפי תנאים שהגדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 1|כהגדרת ”מנוע כלי טיס“ בתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוע טורבינה“ – לרבות מנוע מסוג טורבו־מדחף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוע קריטי“ – מנוע שכישלונו ישפיע בצורה החמורה ביותר על הביצועים ותכונות הניהוג של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 4444“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול תעבורה אווירית (PANS-ATM) שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעקב מבוסס ביצועים“ (Performance-based surveillance (PBS)‎) – מעקב המבוסס על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך אחזקה“ (maintenance program) – מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, כדוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת EFB“ (‏Electronic Flight Bag) – מערכת מידע אלקטרונית, המורכבת מציוד ויישומים (applications) לשימוש צוות האוויר, המאפשרת שמירה, עדכון, הצגה, ועיבוד של מידע המשמש לצורך תפקידי EFB, לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על תנועה אווירית“ – בעל רישיון מפקח על תנועה אווירית שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)#חלק ה פרק 2|הפרק השני לחלק ה׳ לתקנות הרשיונות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט ביצועי מעקב נדרשים“ (Required surveillance performance (RSP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלת כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר מעקב מבוסס ביצועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט ביצועי תקשורת נדרשים“ (Required communication performance (RCP specification)‎) – קבוצת דרישות לגבי מתן שירותי תעבורה אווירית והציוד הקרקעי המשמש לכך, יכולת כלי טיס והפעלה של כלי טיס, שקיומן נדרש כדי לאפשר תקשורת מבוססת ביצועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט ניווט“ (Navigation specification) – קבוצת דרישות לגבי כלי טיס ולגבי צוות האוויר, שקיומן נדרש כדי לאפשר הפעלה של ניווט מבוסס ביצועים במרחב אווירי מסוים, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”מפרט RNAV“ ‏(Area navigation (RNAV) specification), המבוסס על ניווט שאינו כולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNAV, כגון: RNAV 1 או RNAV 5;
{{ח:תתת|(2)}} ”מפרט RNP“ ‏(Required navigation performance (RNP) specification), המבוסס על ניווט הכולל דרישות לגבי ניטור ביצועים והתראה (performance monitoring and alerting), המאופיין בקידומת RNP, כגון: RNP 4 או RNP APCH;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצנח ממונע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקובל על המנהל“ – מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה המקובלים על המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 545ד|תקנה 545ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר מיקום חירום“ (ELT – Emergency Locator Transmitter) – ציוד לשידור אותות מובחנים בתדרים ייעודיים אשר יכול להיות מופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות או באופן ידני, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משדר מיקום חירום אוטומטי קבוע (ELT (AF) – Automatic Fixed ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי ומחובר באופן קבוע לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} משדר מיקום חירום אוטומטי נייד (ELT (AP) – Automatic Portable ELT) – משדר המופעל באופן אוטומטי, מחובר באופן קשיח לכלי הטיס אבל ניתן להסרה ממנו במהירות;
{{ח:תתת|(3)}} משדר מיקום חירום אוטומטי נפרס (ELT (AD) – Automatic Deployable ELT) – משדר המחובר באופן קשיח לכלי הטיס והנפרס ומופעל באופן אוטומטי במקרה של התרסקות וכן, במקרים מסוימים, מופעל גם באמצעות חיישנים הידרו־סטטיים וניתן לפריסה גם באופן ידני;
{{ח:תתת|(4)}} משדר מיקום חירום להישרדות (ELT (S) – Survival ELT) – משדר הניתן להסרה מכלי הטיס והמאוחסן כך שניתן להפעילו בנקל במקרי חירום, והמופעל באופן ידני בידי ניצולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל תקן טכני“ (TSO – Technical Standard Order) – אמת מידה טכנית מזערית המשמשת בכלי טיס אזרחי לחומרים, חלקים, תהליכים וציוד תעופתי, כאמור בפרק משנה O לחלק ה־21 לפ.א.ר.;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוטאם (NOTAM)“ – הודעה המופצת באמצעי תקשורת אלקטרוני (telecommunication) הנוגעת למיסוד תשתית תעופה, שירות תעופתי, או הוראות תעבורה אווירית, מצבם או שינוים, וכן לסיכונים לתעופה, אשר חיוני להביאה במהירות לידיעת אנשים העוסקים בהפעלת טיסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניווט מבוסס ביצועים“ (Performance-based navigation (PBN)‎) – ניווט אזורי המבוסס על דרישות ביצועים (performance requirements) לכלי טיס הפועלים בנתיב, בגישת מכשירים או במרחב אווירי אחר שהועד לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת אל־חזור“ (Point of no return) – נקודת הציון הגאוגרפית האחרונה שממנה יכול מטוס לטוס, בטיסה נתונה, לשדה היעד או לשדה משנה לנתיב זמין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת הליכה סביב“ (MAPt – Missed Approach Point) – הנקודה בתהליך גישת מכשירים שבה או לפניה יש להתחיל בתהליך ההליכה סביב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת תכנון מחדש בטיסה“ (Point of in-flight re-planning) – נקודת ציון גאוגרפית שממנה יכול מטוס להמשיך בטיסה לשדה היעד, או לסטות לשדה משנה אם בעת ההגעה לאותה נקודה לא נותרה במטוס כמות דלק מספקת להשלמת הטיסה לשדה היעד עם כמויות הדלק הנדרשות לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נת״א“ – ניהול תעבורה אווירית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“ (type) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רישיונות והגדרים לעובדי טיס, לזכויותיהם ולמגבלותיהם – ייצור ודגם בסיסי של כלי טיס, לרבות שינויים בו שאינם משנים את הטסתו (handling) או את מאפייני טיסתו (flight characteristic), לדוגמה: B.777‏; A320;‏
{{ח:תתת|(2)}} לעניין דרישות לגבי כלי טיס – כלי הטיס הדומים זה לזה בתכן שלהם, לדוגמה: B737-800 ו־B737-900‏; Piper PA-23-235 ו־PA-23-250;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג ביצועי התקשורת הנדרשים“ (Required communication performance type (RCP type)‎) – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר בקרת האחזקה“ (MCM – Maintenance Control Manual) – ספר עזר לתחזוקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|בסעיף 19(3)(ב) לחוק}}, המפרט את נוהלי המפעיל האווירי המבטיחים כי כל פעולות הבדק והתחזוקה הקלה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בכלי הטיס של המפעיל האווירי בזמן ובאופן מבוקר ומשביע רצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר הטיסה“ (Flight Manual) – ספר עזר, המשויך לתעודת כושר הטיסה של כלי הטיס, הכולל הגבלות שבהן חייב כלי הטיס לעמוד לצורך שמירת כשירותו האווירית, וכן הוראות ומידע הדרושים לאנשי צוות האוויר להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר עזר למבצעים“ (Operations Manual) – ספר עזר של מפעיל אווירי הכולל נהלים, הוראות והנחיות לשימוש והכוונה של כוח האדם המועסק על ידו בתפקיד תפעולי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר תפעול כלי טיס“ (Aircraft Operating Manual) – ספר עזר, המכיל נוהלי תפעול במצב רגיל, במצב בלתי רגיל ובמצב חירום, בד״ח, מגבלות, מידע לגבי ביצועי כלי הטיס, פרטים לגבי מערכות כלי הטיס ומידע נוסף הנוגע להפעלת כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עפיפון“ – כלי טיס העשוי ממבנה העטוף בנייר, בבד, במתכת או בחומר אחר, המיועד להטסה והקשור לחבל או לכבל, והנתמך בטיסה בידי רוח הנעה מעבר למשטחיו בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ (Human Factors Principles) – עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פ.א.ר.“ – תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט, בלא תשלום, בשינויים המפורטים בתקנות אלה וכן בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שנאמר ”FAA“ יקראו הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שנאמר ”the administrator“ יקראו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} בתוספת החמישית (Appendix E) ובתוספת השישית (Appendix F) לחלק 121 לפ.א.ר., יקראו כל הפניה לתקנה 121.424 כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 447|לתקנה 447}}, וכל הפניה לתקנה 121.441 כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 461|לתקנה 461}};
{{ח:תתת|(4)}} בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.faa.gov/regulations_policies/faa_regulations/|FAA Regulations}} באתר רשות התעופה הפדרלית.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פמ״ת“ – פרסומי מידע תעופתי (A.I.P{{ח:הערה|.}} – Aeronautical Information Publication) בעלי תוקף קבוע החיוניים לתעבורה האווירית, שהוציא המנהל בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|לסעיף 84 לחוק}}, והעומדים לעיון הציבור באתר האינטרנט;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו ”{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/aip|פרסום מידע תעופתי פנים ארצי}}“ באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פניית נוהל“ (Procedure Turn) – תמרון שבו מבוצעת פניית יציאה מכיוון מוגדר, המלווה בפנייה בכיוון הנגדי, במטרה לאפשר לכלי הטיס ליירט נתיב או רדיאל ולהמשיך בכיוון ההפוך לכיוון המקורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריה“ (category) – לעניין מתן רישיונות לכלי טיס – סיווג כלי טיס לפי שימוש המיועד לו או לפי ההגבלות התפעוליות של השימוש בו; בכלל זה תובלה, רגיל, שימושי, אקרובטי, מוגבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית הצלה וכיבוי אש“ – קטגוריית שירותי הצלה וכיבוי אש כאמור בפרק התשיעי לחלק הראשון של נספח 14 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שדה תעופה – המפורסמת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים לאותו שדה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מטוס – הנגזרת 9-1 בחלק הראשון לנספח 14 לאמנה, לפי סוג המטוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קשר העין הדרוש“ – מצב דברים שבו מקטע העזרים החזותיים או קטע מאזור הגישה שאמור להיראות לעיני הטייס למשך זמן המספיק לו להערכת מיקום כלי הטיס ושיעור השינוי במיקומו לעומת הנתיב הרצוי, נראה לעיניו; במקרה של גישת הקפה – קשר העין הדרוש הוא עם סביבת המסלול; בהפעלת גישה בקטגוריה III עם גובה החלטה – קשר העין הדרוש הוא זה שצוין לגבי אותו תהליך גישה ולאותה הפעלה כמפורט בשירותי המידע התעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות טיסה“ (Flight Visibility) – מרחק אופקי ממוצע לפנים, מתא הטייס של כלי טיס הנמצא בטיסה, שממנו ניתן לראות ולזהות עצמים בולטים בלתי מוארים ביום ועצמים בולטים מוארים בלילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ (RVR – Runway Visual Range) – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רום טיסה“ (flight level) – רמה של לחץ אטמוספרי קבוע המבוטא בשלוש ספרות שמשמעותן גובה במאות רגל מעל מישור שבו נמדד לחץ אוויר של 29.92 אינץ׳ כספית (1013.25 מיליבר); לדוגמה, רום טיסה 255 משמעותו קריאת מד גובה ברומטרי של 25,500 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רקטה“ – כלי טיס המונע באמצעות פליטת גזים מתפשטים הנוצרים במנוע מחומרי הדף בעלי כושר פעולה עצמי שאינם תלויים בהכנסת כל חומר מבחוץ, לרבות כל חלק הנפרד ממנה במרוצת הפעולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה מסחרית“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הרישוי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת חריגי תצורה“ (CDL – Configuration Deviation List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס ושאישרה מדינת התכן, המזהה חלקים חיצוניים בסוג כלי טיס, שניתן להתחיל בטיסה גם אם הם אינם נמצאים; רשימה כאמור תכיל, אם נדרש על פי ספר הטיסה, מידע בדבר מגבלות ההפעלה ותיקון ביצועי כלי הטיס הנגזרים מכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת ציוד מזערי“ (MEL – Minimum Equipment List) – רשימה התואמת את רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס או מחמירה ממנה, שהכין מפעיל אווירי, המאפשרת הפעלת כלי הטיס, בכפוף לתנאים מוגדרים, כאשר ציוד מסוים בכלי הטיס אינו שמיש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת ציוד מזערי ראשית“ (MMEL – Master Minimum Equipment List) – רשימה שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס לסוג כלי טיס מסוים, באישור מדינת התכן, הכוללת רשימת פריטים שמותר שהם לא יהיו שמישים עם התחלת הטיסה; רשימה כאמור יכולה להיות קשורה לתנאי הפעלה מסוימים, להגבלות או לנהלים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“, ”שדה תעופה“ –
{{ח:תתת|(1)}} בישראל – שדה תעופה, לרבות מנחת, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} מחוץ לישראל – שטח יבשתי או ימי, לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה מבודד“, לעניין סוג נתון של מטוס – שדה יעד שלגביו לא קיים שדה משנה לשדה היעד המתאים לאותו סוג מטוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה משנה“ (Alternate Aerodrome) – שדה תעופה שאליו יכול כלי טיס לטוס כאשר לא ניתן או לא מומלץ להתקדם לעבר שדה היעד או לנחות בו, ובו זמינים שירותים ומיתקנים הדרושים להפעלת כלי הטיס, ובלבד ששדה תעופה כאמור מתאים להפעלת כלי הטיס, ופעיל בזמן ההגעה המשוער; שדה משנה יכול להיות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שדה משנה להמראה (Take-off Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות אם הדבר נדרש זמן קצר לאחר ההמראה וכאשר לא ניתן להשתמש בשדה ההמראה;
{{ח:תתת|(2)}} שדה משנה לנתיב (En-route Alternate) – שדה משנה שבו יכול כלי הטיס לנחות במקרה שבו נדרשת הסטה מנתיב הטיסה בעת טיסה בנתיב;
{{ח:תתת|(3)}} שדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate) – שדה משנה שבו יוכל כלי הטיס לנחות כאשר לא ניתן או לא מומלץ לנחות בשדה היעד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“, לעניין כלי טיס – לפי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 4|בפרק הרביעי לתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי גדול“, לעניין כלי טיס – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוץ“ – ביצוע פירוק, ניקוי, בדיקה, תיקון לפי הצורך, הרכבה מחדש וכן ביצוע בדיקה תפעולית לפי סימוכי השיפוץ, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 219|בתקנה 219 לתקנות הרישיונות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מידע תעופתי“ – לגבי מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בחוק}}, ולגבי מרחב אווירי שמחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל – שירותי מידע לתעופה הניתנים בידי מדינה חברה לפי נספח 15 לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ – שירותים הנדרשים לשם הגעה של כלי טיס לשדה תעופה ועזיבתו, למעט שירותי נת״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה תפעולית“ – היכולת להורות על ייזום טיסה, המשכה, סטייה מנתיבה המתוכנן או סיומה, לשם הבטחת בטיחות כלי הטיס, ולשם הבטחת סדירות הטיסה ויעילותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך גישת מכשירים“ (Instrument Approach Procedure) – סדרת תמרונים מוגדרים מראש המסתמכים על מכשירי הטיסה עם פירוט ההגנה ממכשולים, החל בקבע הגישה ההתחלתית, או אם ישים, מנקודת התחלה של נתיב הגעה מוגדר, עד לנקודה שממנה ניתן להשלים את הנחיתה, או, אם הנחיתה לא הושלמה, למקום שעומד באמות מידה של ניקיון ממכשולים לשם ביצוע המתנה (holding) או לשם טיסה בנתיב; תהליכי גישת מכשירים מסווגים כך:
{{ח:תתת|(1)}} תהליך גישה לא מדויקת (Non-precision approach (NPA) procedure) – תהליך גישת מכשירים שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (D2) והוא מסוג A; לעניין זה, הטסה לפי תהליך גישה לא מדויקת תוך שימוש בטכניקה של הנמכה רציפה לגישה סופית (CDFA) עם הנחיה אנכית לא מחייבת (advisory VNAV) שמחשב ציוד הנישא בכלי הטיס – מסווגת כהפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D); הטסה לפי תהליך גישה לא מדויקת תוך שימוש בטכניקה של הנמכה רציפה לגישה סופית (CDFA) עם חישוב ידני של שיעור ההנמכה הנדרש – מסווגת כהפעלה בגישת מכשירים דו־ממדית (2D);
{{ח:תתת|(2)}} תהליך גישה עם הנחיה אנכית (APV – Approach procedure with vertical guidance) – תהליך גישת מכשירים בניווט מבוסס ביצועים (PBN) שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) והוא מסוג A;
{{ח:תתת|(3)}} תהליך גישה מדויקת (Precision approach (PA) procedure) – תהליך גישת מכשירים המבוסס על מערכות ניווט (כגון ILS, MLS, GLS, SBAS CAT I) שתוכנן להפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) והוא מסוג A או B;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הליכה סביב“ (Missed Approach Procedure) – התהליך שאותו יש לבצע אם לא ניתן להמשיך בגישה לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית טיסה“ – מידע מפורט המסופק ליחידת נת״א, לגבי טיסה מתוכננת, או לגבי קטע של טיסה מתוכננת, של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית טיסה מבצעית“ – תכנית טיסה שהכין מפעיל אווירי לביצוע טיסה בטוחה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78א|בתקנה 78א}} המבוססת על שיקול ביצועי כלי הטיס, מגבלות תפעול נוספות ותנאים צפויים בנתיב הטיסה המתוכנן ובשדות התעופה הנוגעים לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת קו“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית מזג אוויר“ (Forecast) – תיאור תנאי מזג אוויר עתידיים, במועד מוגדר או בפרק זמן מוגדר, באזור מוגדר, המסופק –
{{ח:תתת|(1)}} בישראל – שנותן השירות המטאורולוגי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} במדינת חוץ – שנותן גורם המוסמך לכך באותה מדינה, כמפורט בפרסומי המידע התעופתי של אותה מדינה, או גורם אחר שמנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, אישר אותו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים“ (IMC – Instrument Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים, המבוטאים במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן, הנמוכים מהתנאים המזעריים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה“ (VMC – Visual Meteorological Conditions) – תנאים מטאורולוגיים השווים לכל התנאים המזעריים המפורטים להלן או הטובים מהם, במונחי ראות, מרחק מעננים וגובה בסיס הענן:
{{ח:תתת|(1)}} קיום ראות טיסה של לפחות 5 ק״מ מתחת לגובה של 3,050 מטרים (10,000 רגל) מעל גובה פני הים הממוצעים (AMSL) וראות טיסה של לפחות 8 ק״מ מעל לגובה זה;
{{ח:תתת|(2)}} מרחק אופקי של לפחות 1,500 מטרים ומרחק אנכי של לפחות 300 מטרים (1,000 רגל) בין כלי הטיס ובין ענן;
{{ח:תתת|(3)}} בסיס הענן (Ceiling) הוא לפחות 450 מטרים (1,500 רגל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת אחזקה ושחרור“ (Maintenance Release) – תעודה שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, לפי המידע התחזוקתי הישים, ולנוהלי הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד תפעולי“ – תפקיד מטעם מפעיל אווירי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תפקיד איש צוות;
{{ח:תתת|(2)}} תפקיד הקשור בניהול מבצעי טיסה ובשליטה תפעולית;
{{ח:תתת|(3)}} תפקיד הקשור במתן שירותי קרקע או בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי טיס שהוא מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקידי EFB“ (‏EFB Functions) – התפקידים שממלאת מערכת EFB לתמיכה בהפעלת כלי טיס או בביצוע תפקידי צוות האוויר, ובכלל זה גישה למידע הנדרש לצורך ניווט כלי הטיס והצגתו, גישה למידע תעופתי והצגתו, גישה למידע מטאורולוגי והצגתו, חישוב ביצועי כלי הטיס, חישוב מרכז הכובד של כלי הטיס, אחסון ספרים ונהלים הנדרשים להפעלת כלי הטיס והצגתם וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית מזג אוויר“ (Observation (Meteorological)‎) – מדידה או הערכה של נתון מזג אוויר קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישום“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישיונות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני הבדק“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנחתים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקשורת מבוססת ביצועים“ (Performance-based communication (PBC)‎) – תקשורת המבוססת על מפרטי ביצועים (performance specifications) הישימים למתן שירותי תעבורה אווירית.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4|אחריות טייס מפקד וסמכותו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 76|סעיף 76(א)(2) לחוק}} –
{{ח:תת|(1)}} יראו כלי טיס למעט כלי טיס האמור בפסקאות (2) ו־(3) כמוכן לתזוזה מרגע סגירת דלתותיו ואם אין לו דלתות – מרגע התנעת המנועים;
{{ח:תת|(2)}} יראו הליקופטר כמוכן לתזוזה מרגע התנעת המנועים, ויראו בעצירתו המלאה של הרוטור כעצירתו המלאה של ההליקופטר בסוף הטיסה;
{{ח:תת|(3)}} יראו בלון מאויש כמוכן לתזוזה מעת שהבלון, ובכלל זה חופת הבלון והסל, התנתקו מהקרקע, ולעניין בלון קשור – למעט כל מיתקן עגינה המחבר את הבלון לקרקע; יראו את הרגע שבו בלון מאויש הגיע למצב מנוחה חזרה על הקרקע כעצירתו המלאה בסוף הטיסה.

{{ח:סעיף|4א|חובת הודעה על תאונת טיס או על סטיה מהוראות כל דין|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אירעה תאונה לכלי טיס ישראלי מחוץ לישראל, שבה אדם נהרג או נפגע באופן חמור, או שנגרם נזק חמור לכלי טיס או לרכוש, יודיע הטייס המפקד, באמצעים המהירים ביותר המצויים ברשותו, על התאונה שהיה מעורב בה כלי הטיס –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר התאונה אירעה בשטחה של מדינה חברה – לרשות המתאימה לכך באותה מדינה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי שלה;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר התאונה אירעה מחוץ לשטחה של מדינה חברה – לרשות המתאימה לכך במדינה האחראית על מתן שירותי נת״א במרחב האווירי שאירעה בו התאונה, כמפורסם על ידי שירותי המידע התעופתי של אותה מדינה;
{{ח:תת}} אין בהוראה זו כדי לגרוע מן החובה לדווח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 106|סעיף 106 לחוק}}, לחוקר הראשי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} סטה טייס מפקד מהוראות כל דין במקרה חירום לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 76|סעיף 76(ב)(1) לחוק}}, ימציא למנהל דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בתוך עשרה ימים מיום הסטייה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} היתה סטייה כאמור בתקנת משנה (ב), סטייה מדיני מדינה חברה, יודיע על כך הטייס המפקד גם לרשות המתאימה לכך כאמור בתקנת משנה (א)(1), בלא דיחוי, ואם דרשה כך יגיש לה דוח כתוב בדבר הסטייה כאמור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מיום הדרישה.

{{ח:סעיף|5|טייס מפקד של כלי טיס שבו נדרש יותר מטייס אחד|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להמנות על צוות הטייסים שלו, אלא אם לפחות אחד מצוות הטייסים של כלי הטיס הוא טייס מפקד מורשה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתיר טייס מפקד לאדם ולא יחזיק אדם בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה אלא אם כן אותו אדם הוא:
{{ח:תתת|(1)}} טייס המורשה להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} נציגו של המנהל המוסמך להטיס את אותו טיפוס של כלי הטיס ואשר קיבל הסכמתו של הטייס המפקד והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה.
{{ח:תת|(ג)}} חילוף של טייס מפקד בשעת טיסה שלא במסגרת התנאים של תקנת משנה (ב), ייראה תמיד כמקרה חרום הקשור באי יכלתו הפתאומית של הטייס המפקד להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה. חילוף כאמור יחייב דיווח מיידי ליחידת פיקוח תעבורה אוירית (יחידת נת״א) או לכל תחנה אחרת עמה מקיים או עמה יכול לקיים כלי הטיס קשר רדיו; הפיקוד על כלי הטיס עובר במקרה חרום כזה למנוסה שבין האנשים המנויים להלן ולפי סדר הקדימות כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לטייס המשנה באותה טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} לטייס כשיר בעל רשיון והסמכה לשמש טייס מפקד על אותו טיפוס של כלי טיס, המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, בהסכמת טייס המשנה;
{{ח:תתת|(3)}} לכל אדם אחר בעל נסיון כטייס המצוי בצוות הטיסה או בין הנוסעים, רק אם גם טייס המשנה אינו יכול להמשיך למלא תפקידי טייס באותה טיסה;
{{ח:תתת|(4)}} כאמור בפסקה (2) ובפסקה (3), כסדרן, אם לא היה טייס משנה באותה טיסה מתחילתה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהחליף את הטייס המפקד בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ג) חייב לדווח למנהל מייד לאחר נחיתת החרום על כל פרטי המקרה ועל סיבותיו ונסיבותיו.

{{ח:סעיף|6|פעולות לפני הטיסה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מפקד יצטייד לפני התחלת הטיסה בכל המידע הניתן להשגה ביחס לאותה טיסה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע זה חייב לכלול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טיסה לפי כט״מ או לגבי טיסה שלא בקרבת שדה תעופה – דו״חות ותחזיות של מזג אויר, דרישות דלק, האלטרנטיבות האפשריות כאשר הטיסה המתוכננת אינה ניתנת לביצוע לפי התכנית, תוך התחשבות בכל עיכוב בתעבורה האוירית אשר הוא קיבל מידע עליו מטעם יחידת נת״א;
{{ח:תתת|(2)}} מידע על המסלולים המיועדים לשימוש ועל מרחקי המראה ונחיתה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א.}} לגבי כלי טיס אשר עבורם נדרש ספר טיסה מאושר המכיל מרחקי המראה ונחיתה – את מרחקי ההמראה והנחיתה הרשומים בספר העזר;
{{ח:תתתת|ב.}} לגבי כלי טיס אחר – מידע מוסמך אחר המתאים לכלי הטיס, המתייחס לביצועי כלי הטיס בנתונים הצפויים של גובה המסלול מעל פני הים ושל שיפוע המסלול, משקל כולל של כלי הטיס, רוח וטמפרטורה.
{{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד של כלי טיס, בטיסה כללית, ישאיר לפני המראתו רשימת הנוסעים הנמצאים איתו בכלי הטייס במקום ובאופן שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|6א|טופסי הכנת טיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יתחיל אדם בביצוע טיסה של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית, או של מטוס שהוראות {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני}} חלות עליו (להלן בתקנה זו – כלי טיס) אלא אם כן מולאו כל טופסי הכנת הטיסה, המאשרים, לשביעות רצונו של הטייס המפקד, כי –
{{ח:תת|(1)}} כלי הטיס כשיר לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} הציוד והמכשירים הנדרשים לביצוע הטיסה לפי תקנות אלה, מותקנים או נמצאים בכלי הטיס, לפי העניין, והם מספיקים לביצוע הטיסה;
{{ח:תת|(3)}} לכלי הטיס הוצאה תעודת אחזקה ושחרור או שהוא שוחרר לטיסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|תקנה 133}};
{{ח:תת|(4)}} לפי רשומון ההעמסה שמולא לפי תקנות אלה –
{{ח:תתת|(א)}} מסת כלי הטיס ומיקום מרכז הכובד שלו הם כאלה שניתן להפעיל את כלי הטיס בבטחה, בהתחשב בתנאי הטיסה הצפויים;
{{ח:תתת|(ב)}} המטען הנישא בכלי הטיס מחולק בצורה הולמת לפי מגבלות ההעמסה לפי ספר הטיסה שלו, ומאובטח בבטחה;
{{ח:תתת|(ג)}} כלי הטיס עומד במגבלות ההפעלה לפי ספר הטיסה שלו ולפי הוראות תקנות אלה, לטיסה המתוכננת;
{{ח:תת|(5)}} נחתמה תכנית טיסה מבצעית לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|תקנה 78א}}.

{{ח:סעיף|6ב|מפות תעופתיות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצאות בכלי הטיס מפות תעופתיות הישימות לנתיב הטיסה המתוכנן, וכן לכל נתיב לאורכו, שלגביו יש צפיות סבירה כי הטיסה יכולה להיות מוסטת אליו.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|8|אנשי צוות בעמדותיהם|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס ובעת ההמראה בעת הנחיתה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שלב אחר בזמן הטיסה, כל איש צוות אוויר שתפקידו דורש זאת יימצא בעמדתו בתא הטייס, אלא אם כן היעדרותו משם דרושה לשם ביצוע תפקיד הקשור להפעלת כלי הטיס או לשם צרכיו הפיזיולוגיים.
{{ח:תת|(ג)}} איש צוות אוויר יהדק את חגורת מושבו בכל עת היותו בעמדתו.
{{ח:תת|(ד)}} כל איש צוות אוויר הנמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה; איש צוות אוויר הנמצא בתא הטייס אך אינו נמצא במושב טייס, יחגור חגורות בטיחות בעת ההמראה והנחיתה, ואולם אם רצועת הכתף אינה מאפשרת לו לבצע את תפקידיו, הוא רשאי להתירה ובלבד שיישאר חגור בחגורת המושב.
{{ח:תת|(ה)}} הטייס המפקד בכלי הטיס יוודא כי כל אדם הנמצא במושב טייס ישמור חגורות כתף מהודקות במהלך המראת כלי הטיס או בנחיתתו.
{{ח:תת|(ו)}} כל דייל יהדק את חגורת המושב, וכאשר מותקנות, את רצועות הכתף בעת ההמראה והנחיתה, ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”חגורות בטיחות“ – כוללות את רצועות הכתף וחגורת המושב.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10|איסור הפעלה רשלנית או פזיזה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה או על פני הקרקע ברשלנות או בפזיזות שיש בהן כדי לסכן חיים או רכוש.

{{ח:סעיף|10א|איסור השארת רוטור סובב בהליקופטר|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} רוטור הליקופטר לא יושאר סובב בכוח מנוע בלא שטייס המורשה להטיס את אותו הליקופטר יאחז בהגאיו.

{{ח:סעיף|11|הגבלות על מילוי תפקיד איש צוות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של נבדק באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות בהתיעצות עם השר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר“ – מכשיר המראה את ריכוז האלכוהול באויר נשוף של אדם או את שווה ערכו בדמו של אותו אדם בדוגמה של נשיפת אויר שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או בדיקת הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, הנערכת במעבדה או במוסד רפואי ששר הבריאות בהתיעצות עם השר הכיר בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה להימצאות אלכוהול בגופו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידה הקבועה“ – אחד מריכוזי האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
{{ח:תתתת|(2)}} ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד שנעשתה בבדיקת נשיפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימלא אדם תפקיד איש צוות בכלי טיס –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר בבדיקת נשיפה או בבדיקת מעבדה נמצא בו אלכוהול בכמות העולה על המידה הקבועה;
{{ח:תתת|(2)}} תוך שמונה שעות מאז שתיית משקה אלכוהולי כלשהו;
{{ח:תתת|(3)}} כאשר הוא משתמש בכל סם או תרופה המשפיעים, או שיש בהם כדי להשפיע, לדעת המנהל, על כושרו למלא תפקידו באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} פרט למקרה חירום לא ירשה טייס של כלי טיס להטיס אדם בכלי הטיס אם ברור כי אותו אדם נמצא תחת השפעה של אלכוהול, סם או תרופה; הוראה זו לא תחול על הטסת חולה הנמצא בהשגחה רפואית מתאימה.
{{ח:תת|(ד)}} היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו –
{{ח:תתת|(1)}} להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה;
{{ח:תתת|(2)}} כי הבדיקות לקביעת ריכוז האלכוהול באויר הנשוף, ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים מסוכנים בגופו של הנבדק, כולן או מקצתן, יבוצעו במעבדה, מוסד רפואי, על־ידי רופא או אדם אחר שהמנהל הסמיכו לענין זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המנהל רשאי לדרוש מהנבדק להעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, בית החולים, הרופא או האדם האחר, לפי הענין, יעביר אליו תוצאות הבדיקה בדבר ריכוז האלכוהול או הסם בדמו שנעשתה בתוך 4 שעות לפני שקיבל איש הצוות את תפקידו או תוך 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו.
{{ח:תתת|(2)}} סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפיסקה (1) – רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות.

{{ח:סעיף|11א|איסור עישון בכלי טיס|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עישון“ – עישון סיגריה, סיגרלה, סיגר או מקטרת או החזקתם כשהם דולקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשן אדם בכלי טיס ישראלי (בתקנה זו – כלי טיס).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי אדם לעשן סיגריות בכלי טיס –
{{ח:תתת|(1)}} בטיסה מסחרית הנמשכת יותר משעתיים מנקודת המוצא אל היעד הסופי שלה, בתנאי שהמעשן נמצא באזור ובמקום ישיבה שהקצה לכך המפעיל ולאחר שהשלטים המורים על איסור עישון – כבו;
{{ח:תתת|(2)}} בטיסה שאינה מסחרית;
{{ח:תתת|(3)}} בטיסת שכר לשימוש עצמי כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(4)}} בטיסה שבה אישר המנהל את העישון.
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יעשן אדם בכלי טיס בכל עת –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר אורות השלטים המורים על איסור עישון דולקים;
{{ח:תתת|(2)}} בחדרי השירותים של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} במעברים שבין מושבי הנוסעים;
{{ח:תתת|(4)}} ליד דלתות כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} אם הורה איש צוות האויר על איסור עישון.
{{ח:תת|(ה)}} מפעיל יקבע בכל כלי טיס שבו חל איסור עישון שלטים מוארים שיהיו במצב תקין בכל עת, המורים על איסור העישון במספר, בגודל ובצורה שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|12|הובלת סמים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס אם לפי ידיעתו נמצאים בכלי הטיס סמים נרקוטיים, מריחואנה, חשיש וסמים או חמרים מעוררים, מדכאים או סמים מסוכנים אחרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, אלא אם ניתן על ידי המנהל מראש ובכתב אישור להובלת סמים או חומרים אלה.

{{ח:סעיף|13|השלכת חפצים וריסוס}}
{{ח:ת}} לא ישליך טייס מפקד של כלי טיס ולא ירשה לאדם להשליך חפץ או לרסס חומר מכלי טיס בטיסה אלא באישור המנהל מראש ואלא אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת חבלה או נזק כתוצאה מכך.

{{ח:סעיף|14|שימוש בחגורות בטיחות|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} פרט למקרים בהם יורה המנהל אחרת, יחולו בכלי טיס ישראלי, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ימריא בו טייס ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא כי כל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הדרכה בדבר הדרך שבה יש להדק ולהתיר את חגורת המושב או את חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} לא יסיעו טייס, לא ימריאו ולא ינחיתו אלא אם כן הטייס המפקד וידא שכל אדם הנמצא בכלי הטיס קיבל הוראה להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב או את חגורות הכתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2א)}} הטייס המפקד רשאי להורות לכל אדם בכלי הטיס להדק את חגורת המושב שבו הוא יושב, או את חגורות הכתף, ככל שאלה מותקנות בכלי הטיס, אם הוא רואה בכך צורך;
{{ח:תתת|(3)}} בעת ההסעה, ההמראה או הנחיתה של כלי הטיס, בכול עת שהטייס המפקד הורה על כך, או בכל עת שהשלטים המורים על הידוק חגורות דולקים, חייב כל אחד מהנוסעים בו לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו; הוראה זו לא תחול על –
{{ח:תתתת|(א)}} ילד שגילו עד שנתיים היכול להיות מוחזק על ידי אדם בוגר היושב על מושב;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוסע הנמצא בכלי הטיס למטרת צניחה ספורטיבית והיכול לשבת על רצפת כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על בלון חופשי המצויד בסל או בגונדולה ועל ספינת אויר.

{{ח:סעיף|15|מצנחים וצניחה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר טייס של כלי טיס הובלת מצנח המיועד לשימוש בשעת חרום בכלי הטיס, אלא אם נתמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצנח הוא מסוג מאושר כאמור {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק העשירי}};
{{ח:תתת|(2)}} המצנח נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים –
{{ח:תתתת|(א)}} תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה.
{{ח:תת|(ב)}} פרט למקרה של חרום, לא יבצע אדם צניחה מכלי טיס ולא יתיר טייס מפקד צניחה מכלי טיס בשטח ישראל אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 10|הפרק העשירי}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרט אם כל הנמצאים בכלי טיס חוגרים מצנח מסוג מאושר, לא יבצע טייס של כלי טיס אשר נמצא בו אדם שאיננו איש צוות, במתכוון, כל תימרון אשר בו יימצא כלי הטיס בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטייה בזוית העולה על 60 מעלות כלפי קו האופק;
{{ח:תתת|(2)}} מצב של חרטום־מעלה או חרטום־מטה בזוית העולה על 30 מעלות כלפי האופק.
{{ח:תת|(ד)}} תקנת משנה (ג) אינה חלה בכל אחד מהמקרים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} טיסות מיבחן לצורך רישוי של טייס;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע סיחרורים או תמרוני טיסה אחרים הדרושים לשם קבלת תעודה או הגדר תחת הדרכתו של טייס בעל רשיון הדרכה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}.

{{ח:סעיף|16|גרירת דאונים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס הגורר דאון, אלא אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטייס המפקד של כלי הטיס הגורר הוא בעל הסמכה לגרירת דאונים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}};
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס הגורר מצוייד בוו גרירה מדגם שאישר המנהל והמותקן בשיטה שאישר;
{{ח:תתת|(3)}} כבל הגרירה שבשימוש הוא בעל חוזק בקריעה של לא פחות מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ולא יותר מפעמיים משקל זה. אולם, חוזק הקריעה של כבל הגרירה מותר שיעלה על פעמיים משקלו הכולל המקסימלי המאושר של הדאון אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|א.}} חוליית בטחון מותקנת בנקודת חיבור כבל הגרירה אל הדאון, אשר חוזק הקריעה שלה אינו קטן מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ואינו עולה על פעמיים משקל זה;
{{ח:תתתת|ב.}} חוליית בטחון מותקנת בנקודת החיבור של כבל הגרירה אל כלי הטייס הגורר, אשר חוזק הקריעה שלה עולה, אך בלא יותר מ־25 אחוז, על חוזק הקריעה של חוליית הבטחון אשר בנקודת הגרירה של הדאון, ואינו עולה על פעמיים המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון;
{{ח:תתת|(4)}} לפני ביצוע פעולות של גרירת דאון, יודיע הטייס המפקד על כך ליחידת נת״א בשדה התעופה ממנו הוא עומד להמריא; לא קיימת יחידת נת״א הפועלת באותו שדה התעופה, יודיע הטייס המפקד על כוונת הגרירה ליחידת הנת״א המתאימה;
{{ח:תתת|(5)}} הטייסים של כלי הטיס הגורר ושל הדאון הסכימו ביניהם מראש על דרך ביצוע הפעולה, על סימונים להמראה ולשחרור הדאון, על מהירויות טיסה ועל נהלי חירום עבור כל אחד מהטייסים;
{{ח:תתת|(6)}} מפעיל כלי הטיס קבע נהלים לגרירת דאונים שאישר המנהל והגרירה מבוצעת בהתאם לאותם נהלים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישחרר טייס של כלי טיס את כבל הגרירה, לאחר שחרור הדאון, בצורה העלולה להוות סכנה לחיי אדם או לרכוש.

{{ח:סעיף|17|גרירת חפץ שאינו דאון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פרט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לא יגרור טייס של כלי טיס כל דבר באמצעות כלי הטיס אלא בהתאם לאישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לאישור לפי תקנה זו תוגש למנהל באופן ובצורה שיורה.

{{ח:סעיף|18|אבזרים אלקטרוניים מיטלטלים|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} מלבד כאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם ולא ירשה טייס מפקד או מפעיל של כלי טיס להפעיל אבזר אלקטרוני מיטלטל כלשהו בעת הטיסה בכלי טיס ישראלי במקרים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מופעל על ידי בעל רשיון הפעלה מסחרית;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס אחר, אם הוא מופעל לפי כט״מ.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על האבזרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשמקול מיטלטל;
{{ח:תתת|(2)}} מכשיר עזר לכבדי שמיעה;
{{ח:תתת|(3)}} קוצב לב;
{{ח:תתת|(4)}} מכונת גילוח חשמלית;
{{ח:תתת|(4א)}} מערכת EFB שמתקיימות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|תקנות 35א עד 35ג}} לגבי אותה טיסה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} כל אבזר אלקטרוני מיטלטל אחר אשר מפעילו של כלי הטיס קבע שהוא לא יגרום להפרעה למערכות הניווט והקשר של כלי הטיס.

{{ח:סעיף|19|הדרכת טיסה וטיסות אימוני מכשירים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט בלון חפשי מאוייש, למטרת הדרכת טיסה, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת ניהוג כפולה בפעולה מלאה (fully functioning dual controls).
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לאימוני טיסת מכשירים מדומה אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טייס בעל הגדרים מתאימים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|לתקנות הרשיונות}}, נמצא במושב הטייס השני ומשמש כטייס מאבטח;
{{ח:תתת|(2)}} לטייס המאבטח שדה ראייה בלתי מופרע קדימה ולשני הצדדים, או, אם קיימת הגבלה כלשהי בשדה הראייה, נמצא בכלי הטיס משקיף מוסמך אשר ביכולתו להשלים בצורה מספיקה את שדה הראייה של הטייס המאבטח;
{{ח:תתת|(3)}} פרט למקרה של כלי טיס הקל מהאויר, מצוייד כלי הטיס במערכת ניהוג כפולה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם כלי טיס שמשתמשים בו לטיסת מבחן לקבלת רשיון טייס בנתיבי תובלה באויר או לקבלת הגדר מין או הגדר סוג ברשיון כאמור, או לטיסת מבחן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, אלא אם נמצא במושב הטייס השני שליד ההגאים טייס מאבטח המורשה לשמש כטייס מפקד של כלי הטיס.

{{ח:סעיף|20|כמות דלק לטיסת כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאים של כללי טיסת מכשירים אלא אם נמצאת בכלי הטיס כמות דלק המספיקה, בהתחשב בדו״חות ובתחזיות של מזג האויר, לביצוע כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השלמת הטיסה עד לשדה התעופה המיועד לנחיתה הראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} טיסה משדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה;
{{ח:תתת|(3)}} טיסה נוספת לאחר מכן במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה המתוכנן.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א)(2) לא יחול אם נקבעו נהלי גישת מכשירים סטנדרטית לגבי השדה המיועד לנחיתה הראשונה בהוראות התעבורה האווירית, ותנאי מזג האויר לשדה זה החזויים למשך התקופה משעתיים לפני זמן ההגעה המשוער ועד שעתיים לאחר זמן זה הם כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בסיס עננים של לפחות 1000 רגל מעל לנמוך שבין שלושת אלה:
{{ח:תתתת|א.}} הגובה המזערי בנתיב הטיסה (MEA);
{{ח:תתתת|ב.}} הגובה המזערי להימנעות ממכשולים (MOCA);
{{ח:תתתת|ג.}} הגובה שנקבע לקטע הראשוני של נוהל גישת המכשירים לאותו שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הראות היא הגדולה שבין שני אלה:
{{ח:תתתת|א.}} חמשה ק״מ לפחות;
{{ח:תתתת|ב.}} שלשה ק״מ יותר מהראות המינימלית המאושרת לנחיתה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זו אינה חלה על הפעלת כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|והשלושה עשר}}.

{{ח:סעיף|21|חובה להתקין ולהפעיל טרנספונדר|תיקון: תשע״ד, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם כלי טיס אלא אם מותקן בכלי הטיס טרנספונדר תקין ושמיש, כמשמעותו בתקנה משנה (ג) והטרנספונדר כאמור פועל.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בתקנות אלה, ”טרנספונדר“ – מכשיר הידוע בשם טרנספונדר, שמתקיימים לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה –
{{ח:תתתת|(א)}} בעל יכולת Mode A/C, המגיב לכל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חקירה של חוקר Mode A/C – בכל קוד מתוך 4096 אפשרויות בחירה של קודים כפי שייקבע על ידי יחידת נת״א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן;
{{ח:תתתתת|(2)}} חקירה מסוג Intermode;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל יכולת Mode S המגיב לכל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חקירה של חוקר Mode A/C – בכל קוד כפי שייקבע על ידי יחידת נת״א שבתחום פיקוחה טס או עומד לטוס כלי הטיס שבו הוא מותקן;
{{ח:תתתתת|(2)}} חקירה מסוג Intermode;
{{ח:תתתתת|(3)}} חקירה של חוקר Mode S;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל יכולת דיווח אוטומטי של גובה־לחץ, עם יכולת תגובה אוטומטית לחקירה על ידי שידור מידע גובה־לחץ בפסיעות של 100 רגל לכל היותר.

{{ח:סעיף|22|תקן הטרנספונדר|תיקון: תשמ״ח, תש״ן, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טרנספונדר המותקן בכלי טיס ישראלי חייב לעמוד בדרישות ביצועים ותנאי סביבה המוגדרים בנוהל אישור פריט אוירונוטי (TSO) כמצויין בפרק משנה 0 של חלק 21 לפ.א.ר. (להלן – אפ״א) לכל דירוג 2A או 2B של אפ״א – C74b, או דירוג 1A או 1B של אפ״א – C74c, או אפ״א C112, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר הפעלת טרנספונדר העומד בדרישות אפ״א – C74a, אם הוכיח המבקש להנחת דעתו שהטרנספונדר עונה לתקני הביצועים המינימליים לכל דרוג 1A או 1B של אפ״א – C74c וכן עומד בדרישות תנאי הסביבה של אותו אפ״א לפיו יוצר הטרנספונדר במקור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי המנהל לאשר הפעלת טרנספונדר שאינו מסוג כאמור באותן תקנות משנה אם מצא המנהל שאותו טרנספונדר הוא בעל כושר ביצוע שווה ערך לפחות לטרנספונדר מסוג כאמור.

{{ח:סעיף|23|שמישות הטרנספונדר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם טרנספונדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}, אלא אם תוך עשרים וארבעה החדשים שקדמו להפעלתו, הוא נבחן, נבדק ונמצא עומד בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}}, ובתוספת הששית לחלק 43 לפ.א.ר. ובהתאם {{ח:פנימי|פרק 7|לפרק השביעי}}.

{{ח:סעיף|24|תחולה של תקנות בדבר טרנספונדר|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח־3, תשס״ז, תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21 עד 23}} לא יחולו על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי טיס רוטורי הטס או המיועד לטוס, באיזור פיקוח טרמינלי כמוגדר בפמ״ת (AIP), של ישראל, בגובה של אלף רגל או פחות מעל פני הקרקע (AGL), בתיאום מראש עם יחידת הנת״א המתאימה;
{{ח:תת|(2)}} דאון המיועד לטוס או הטס באיזור פיקוח שדה התעופה שממנו הוא ממריא;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} מטוס זעיר או מטוס הדרכה זעיר, שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לא מותקן בו טרנספונדר;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא טס במרחב אווירי שפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי שהוא ייעודי להפעלת מטוס זעיר ושלא נדרש להפעיל בו טרנספונדר;
{{ח:תתת|(ג)}} טיסתו מתבצעת לפי הוראות התעבורה האווירית שפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי לגבי המרחב האווירי כאמור;
{{ח:תת|(5)}} כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה מיוחדת אלא אם כן קבע המנהל אחרת; לעניין זה, ”תעודת כושר טיסה מיוחדת“ – למעט תעודת כושר טיסה למטוס זעיר או תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני שניתנה למטרת הפעלת כלי טיס שנבנה באמצעות חובב כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|בתקנה 84(7) לתקנות התיעוד}}.

{{ח:סעיף|25|פטור מהתקנת טרנספונדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}}, אם טרנספונדר המותקן בכלי טיס –
{{ח:תתת|(1)}} יצא מכלל שימוש בזמן הטיסה – כדי לאפשר לכלי הטיס להמשיך לשדה התעופה שבו הוא יועד לנחות, בין בטיסה ישירה ובין בטיסה עם נחיתות ביניים, או כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו;
{{ח:תתת|(2)}} יצא מכלל שימוש לפני הטיסה – כדי לאפשר לכלי הטיס לטוס ולנחות בשדה תעופה שבו אפשר לתקן את התקלה בטרנספונדר או להחליפו.
{{ח:תת|(ב)}} ראש משמרת ביחידת פיקוח ובקרה על תנועה אוירית רשאי לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}}, בתנאי שהבקשה לפטור הוגשה לו לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הטיסה המיועדת, במקרים מיוחדים שיקבעו מראש ובכתב על ידי המנהל ולתקופה שלא תעלה על שבוע ימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יטיס אדם כלי טיס שניתן לגביו פטור לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אלא אם נתקיימו בכלי הטיס הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, בכל הנוגע למשדר–מקלט תג״מ, ובלבד שאם חלה בזמן הטיסה תקלה במשדר–מקלט שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו־כיווני מתמיד, יבוטל הפטור מיד לאחר נחיתת כלי הטיס.

{{ח:סעיף|25א|מערכת מוטסת למניעת התנגשות|תיקון: תשס״ו, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שהמסה המרבית המורשית לו להמראה (MTOM) עולה על 5,700 ק״ג או המורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצויד במערכת Airborne Collision Avoidance System (להלן – מערכת ACAS II).
{{ח:תת|(ב)}} מערכת ACAS II תעמוד בהוראות המתאימות הקבועות בכרך IV לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26|שמירת קשר אלחוט דו־&lt;wbr&gt;כיווני|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס ישמור על קיום קשר אלחוט דיבור דו־כיווני עם יחידת נת״א ויציית לכל הוראות יחידת הנת״א.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק קשר האלחוט בכלי הטיס, בעת טיסה, עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כמפורט להלן זולת אם יחידת נת״א אישרה אחרת:
{{ח:תתת|(1)}} בטיסה לפי כטר״מ או כטר״מ מיוחד – ימשיך את הטיסה וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} בטיסה לפי כט״מ – ינהג בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס מפקד בטיסה לפי כטר״ח ישמור על קשר אלחוט דיבור דו־כיווני עם יחידת נת״א, אם הטיסה מבוצעת באיזור פיקוח שדה תעופה, מחוץ לאיזור המיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(ב)}} או בשעות הלילה.

{{ח:סעיף|26א|השימוש בשפות בתקשורת רדיו טלפון|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת״א תהיה אנגלית או עברית, לפי המפורסם בפמ״ת או בנוטאם.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש טייס או איש צוות אוויר ששפת תקשורת רדיו טלפון בין כלי הטיס ליחידת נת״א תהיה אנגלית או שיחידת הנת״א הורתה כך, תהיה שפת תקשורת רדיו–טלפון בין כלי טיס ליחידת נת״א אנגלית בלבד, אף אם פורסם לגביה בפמ״ת כי שפת התקשורת עמה היא עברית בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} שפת התקשורת ברדיו–טלפון בין יחידות נת״א תהיה אנגלית, זולת אם הוסכמה ביניהן שפה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} האופן שתתבצע בו תקשורת רדיו–טלפון בשפה האנגלית הוא כקבוע בפרק 5, כרך II של נספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ד1)}} תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס לבין יחידת נת״א תתבצע לפי {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ה)}} במקרה חריג המצריך פעולה מיידית להגנה על חיי אדם או לשמירה על בטיחות הטיסה, רשאי מפקח על תנועה אווירית לסטות מהוראות תקנה זו, ככל הדרוש בנסיבות המקרה, ובלבד שנקט צעדים הדרושים לשמירה על בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|27|בדיקת ציוד VOR}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס המצוייד במערכת ניווט רדיו מסוג VOR לפי כט״מ או כטר״מ אלא אם ציוד VOR שבכלי הטיס –
{{ח:תתת|(1)}} מתוחזק ונבדק על פי מערך האחזקה ונוהלים המאושרים בידי המנהל; או
{{ח:תתת|(2)}} נבדק בדיקה תפעולית תוך 30 יום לפני הטיסה ונמצא בתוך תחום סטיות הכיוון המותרות כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} מלבד כאמור בתקנת משנה (ג), כל אדם המבצע בדיקת ציוד לפי תקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} ישתמש בשדה התעופה המיועד להמראה, באות ניסוי ממיתקן קרקע שאישר המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, ישתמש באות ניסוי, המופעל או המאושר על ידי הרשות המוסמכת, לבדיקת ציוד VOR (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד);
{{ח:תתת|(2)}} אם לא קיים אות ניסוי בשדה התעופה המיועד להמראה, ישתמש הבודק בנקודה שאושרה על ידי המנהל כנקודת בדיקה של מערכת VOR או, מחוץ למדינת ישראל – על ידי הרשות המוסמכת המתאימה (סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא ארבע מעלות לכל צד);
{{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימים אות ניסוי או נקודת בדיקה המסומנת על הקרקע, תיעשה הבדיקה בטיסה מעל לנקודה שאושרה בידי המנהל, או, מחוץ למדינת ישראל, על ידי הרשות המוסמכת המתאימה. סטיית כיוון מקסימלית מותרת היא 6 מעלות לכל צד.
{{ח:תת|(ג)}} אם מותקנת בכלי הטיס מערכת VOR כפולה (שני מקלטים נפרדים פרט לאנטנה), רשאי בוחן הציוד לבדוק מקלט אחד כנגד השני במקום עריכת בדיקה כמפורט בתקנת משנה (ב). הבודק יכוון את שני המקלטים לאותה תחנה משדרת ויבדוק את ההפרש בין הקריאות בשני המכשירים. ההפרש המקסימלי המותר הוא ארבע מעלות.
{{ח:תת|(ד)}} המבצע בדיקת ציוד VOR לפי תקנות משנה (ב) או (ג) יציין בספר המטוס או במסמך רישום קבע אחר את תאריך הבדיקה, את המקום בו נערכה ואת השגיאה בכיוון ויחתום על גביהם.

{{ח:סעיף|28|תעודות הדרושות בכלי טיס|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תש״ן, תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק}}, ופרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בתקנה 214}}, לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מצויים בו לפחות תעודות ומסמכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מכל דלק נוסף מותקן בכלי הטיס – תעודה בדבר התקנתו בתא הנוסעים או בתא המטען של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} אם חל לגבי כלי הטיס הסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 176|בסעיף 176 לחוק}} – עותק מתאים למקור של אותו הסכם, בכל שפה שבה הוא נחתם;
{{ח:תתת|(3)}} בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית –
{{ח:תתתת|(א)}} עותק מתאים למקור של רישיון ההפעלה האווירית שניתן למפעיל האווירי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עותק של מפרטי ההפעלה המתאימים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם תעודת כושר הטיסה שלו מוצגת לראוה בכניסה לתא הטייס או לתא הנוסעים וניתנת לקריאה על ידי הנוסעים או צוות כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול על מטוס זעיר ועל מטוס הדרכה זעיר.

{{ח:סעיף|28א|יומן מסע|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי של כלי טיס יבטיח כי מצוי בכלי הטיס יומן מסע (Journey Log Book) שיירשמו בו פרטים לגבי טיסות כלי הטיס לפי הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} ביומן המסע יירשמו לגבי כל טיסה כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימני לאומיותו ורישומו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך;
{{ח:תתת|(3)}} שמות אנשי הצוות ותפקידיהם;
{{ח:תתת|(4)}} מקומות ההמראה והנחיתה, זמניהן ומשך הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} מאפייני הטיסה (למשל: כללית, מסחרית, טיסה סדירה, טיסת שכר וכיוצא באלה);
{{ח:תתת|(6)}} תקריות, תצפיות, הערות – אם קיימות;
{{ח:תתת|(7)}} חתימתו של הטייס המפקד, או אמצעי אחר שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} הפרטים הכלולים ביומן המסע לגבי כל טיסה יירשמו סמוך, ככל האפשר, למועד שבו הם ידועים, בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה; מפעיל אווירי רשאי לנהל יומן מסע באמצעות מערכת ממוחשבת, ובלבד שהנתונים שבה נרשמים סמוך, ככל האפשר, למועד שהם ידועים, והם מאובטחים מפני שינויים והמערכת מגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן כל 24 שעות.
{{ח:תת|(ד)}} הצהרה כללית (General Declaration) כמשמעותה בנספח 9 לאמנה, שמילא מפעיל אווירי, תיחשב כיומן מסע לעניין הפרטים המנויים בתקנת משנה (ב) הכלולים בה, ובלבד שהמפעיל האווירי שומר אותה בצמוד ליומן המסע שהוא מנהל, ולפי הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|28ב|יומן מסע – אחריות טייס מפקד|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הטייס המפקד אחראי כי הפרטים ביומן המסע יירשמו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 28א|תקנה 28א}}, לגבי הטיסה שבה הוא משמש טייס מפקד.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|30|כושר טיסה של כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} טייס מפקד של כלי טיס הוא האחראי לקביעה אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה; בבואו לקבוע אם כלי הטיס הוא במצב מתאים לטיסה בטוחה, רשאי הטייס המפקד להסתמך על חוות דעתו של אדם המורשה כדין לאשר את כלי הטיס לטיסה. הטייס המפקד יפסיק את הטיסה או לא יתחיל את הטיסה כאשר מתגלה בכלי הטיס מצב המסכן את כושר טיסתו.

{{ח:סעיף|30א|דיווח על תקלות תפעוליות|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי של כלי טיס ישראלי ידווח למנהל ולגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק של כלי הטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, בכתב, על כל כשל, תקלה או פגם (להלן – תקלה תפעולית) בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} התלקחות אש, כולל דיווח אם מערכת גילוי אש מותקנת בכלי הטיס ואם תפקדה כיאות;
{{ח:תתת|(2)}} התראת שווא לגבי אש או עשן;
{{ח:תתת|(3)}} תקלה במערכת הפליטה של המנוע שבעטייה נגרם נזק למנוע, לחלק של מבנה כלי הטיס הסמוך למנוע, לציודו או לרכיביו;
{{ח:תתת|(4)}} תקלה ברכיב של כלי הטיס שגרמה להצטברות או לזרימה של עשן, גז או אדים רעילים או מזיקים בתא הטייס או בתא הנוסעים;
{{ח:תתת|(5)}} כיבוי מנוע עקב הפסקת בעירה (Flameout);
{{ח:תתת|(6)}} כיבוי מנוע שגרם נזק מבני חיצוני למנוע או למבנה כלי הטיס;
{{ח:תתת|(7)}} כיבוי מנוע עקב נזק שנגרם מחדירת גוף זר או עקב התקרחות (Icing);
{{ח:תתת|(8)}} כיבוי של יותר ממנוע אחד תוך כדי טיסה;
{{ח:תתת|(9)}} תקלה במערכת הנצת (Feathering) המדחף או ביכולתה של המערכת לבקר את מנגנון מהירות היתר (Overspeed);
{{ח:תתת|(10)}} תקלה במערכת הדלק או במערכת הרקת הדלק המהירה, המשפיעה על סדירות זרימת הדלק או גורמת לנזילה מסוכנת;
{{ח:תתת|(11)}} תקלה בהורדת כן הנסע או בהרמתו או בפתיחה או בסגירה של דלתות כן הנסע;
{{ח:תתת|(12)}} תקלה במערכת הבלמים שגרמה לאבדן כושר בלימה כאשר כלי הטיס נמצא בתנועה על הקרקע;
{{ח:תתת|(13)}} נזק לחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), הדורש תיקון גדול;
{{ח:תתת|(14)}} סדק, עיוות קבוע, הפרדה של משטחים או שיתוך (קורוזיה) בחלקי מבנה ראשיים בכלי הטיס, כולל מבנים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite Material), מעבר למגבלות הנזק המותרות שקבע היצרן או המנהל;
{{ח:תתת|(15)}} תקלה ברכיב או במערכת כלי הטיס אשר חייבה נקיטת אמצעי חירום, למעט פעולה המצריכה כיבוי מנוע בטיסה;
{{ח:תתת|(16)}} כל תקלה תפעולית אחרת בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס, בציוד תעופתי או במנוע של כלי הטיס אשר אירעו או התגלו בכל עת, אם לפי שיקול דעת המפעיל האווירי סיכנו או עלולים היו לסכן את ההפעלה הבטוחה של כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי החייב בדיווח ישלח אותו, לכל המאוחר למחרת אירוע התקלה התפעולית או למחרת מציאתה על ידיו, ואולם אם יום המחרת אינו יום עבודה, ישלח אותו ביום העבודה הראשון שלאחריו.
{{ח:תת|(ג)}} הדיווח לפי תקנת משנה (א) ייערך לפי טופס שהורה המנהל, ויכלול את כל הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סוגו, מספרו הסידורי ושם היצרן של כלי הטיס, המנוע או המדחף, כולל סימן הרישום של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} זיהוי המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(3)}} התאריך שאירעה או שנמצאה בו התקלה התפעולית;
{{ח:תתת|(4)}} שלב הטיסה או פעולת הקרקע שבמהלכם נמצאה התקלה התפעולית;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור מהותה של התקלה התפעולית;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים לגבי החלק בכלי הטיס, במבנה כלי הטיס או בציוד התעופתי הנוגע בדבר, כולל מידע הנוגע למיקומו, אף אם בעת הדיווח הוא משוער, לקוד המערכת או לקוד הפריט (ATA Code) שכשל, וכן מידע לגבי הזמן שחלף מאז שבוצעו בו לאחרונה פעולות אחזקה, שיפוץ, תיקון או ביקורת;
{{ח:תתת|(7)}} סך כל מחזורי הפעולה, אם קיימים, וסך כל שעות הפעולה של כלי הטיס, המנוע, המדחף או האבזר;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי זהירות או פעולות חירום, אם ננקטו.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן מספר מעקב לכל דוח שיוגש לו וימסרהו למפעיל האווירי.
{{ח:תת|(ה)}} אין בדיווח לפי תקנה זו כדי לגרוע מחובות הדיווח המוטלות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}} על מפעיל המחזיק בתעודת סוג או בתעודת יצרן חלקים או באישור פריט אווירונוטי, או המורשה מטעם מחזיק תעודת הסוג (Licencee), או מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|פרק ז׳ לחוק}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין לעכב דיווח על פי תקנה זו, גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בה ידועים.
{{ח:תת|(ז)}} נודעו למפעיל האווירי פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנה זו, יגישם למנהל בהקדם, כתוספת לדיווח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מפעיל אווירי רשאי להסמיך מכון בדק שהוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות אחזקה לדווח למנהל במקומו על תקלה תפעולית לפי תקנה זו, שנמצאה בכלי טיס במהלך פעילות מכון הבדק, ואולם המפעיל האווירי אחראי לוודא כי מכון הבדק מקיים את הוראות תקנה זו; דוח כאמור יוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־72 שעות מהמועד שנמצאה בו התקלה התפעולית; מכון הבדק יעביר למפעיל האווירי עותק מכל דוח שהגיש כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנה זו יחולו על מפעיל אווירי של כלי טיס הרשום במדינת חוץ, לעניין תקלה תפעולית שאירעה בכלי הטיס או שנמצאה בו, בישראל.

{{ח:סעיף|30ב|דיווח על הפרעות בטיסה|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} מפעיל אווירי ידווח למנהל, באופן ובתדירות שיורה לו המנהל, על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל הפסקת טיסה, החלפה לא מתוכננת של כלי טיס במהלך טיסה, עצירה לא מתוכננת או סטייה לא מתוכננת מנתיב הטיסה, בעקבות תקלה טכנית או חשד לה, וזאת אם תקלה טכנית זו לא היתה חייבת בדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א}};
{{ח:תת|(2)}} פרטים על מנועים שהורדו טרם זמנם בשל תקלה תפעולית;
{{ח:תת|(3)}} פרטים על מדחפים שהונצו (Feathered) בטיסה שלא במסגרת טיסות אימונים, טיסות הדגמה או טיסות ניסוי.

{{ח:סעיף|30ג|דיווח למחזיק תעודת הסוג|תיקון: תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מפעיל אווירי של מטוס גדול או של הליקופטר שמסתו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, עולה על 3,175 ק״ג, ידווח למחזיק תעודת הסוג של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}} ועל הפרעות בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30ב|בתקנה 30ב}}, בתוך 3 ימי עבודה מן המועד שנמצאה בו התקלה התפעולית או אירעה ההפרעה בטיסה; היו התקלה התפעולית או ההפרעה בטיסה האמורות נוגעות לשינוי שנעשה בכלי הטיס, ידווח המפעיל האווירי של כלי הטיס גם למחזיק תוספת לתעודת סוג הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|30ד|ניטור, הערכה, תיעוד ודיווח על ניסיון תפעולי ותחזוקתי|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} מפעיל אווירי של כלי טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30ג|בתקנה 30ג}}, בטיסה מסחרית, ינטר, יעריך ויתעד את ניסיונו התפעולי והתחזוקתי, בכל הנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובכלל זה תקלות תפעוליות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}} והפרעות בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30ב|בתקנה 30ב}}, וימסור למנהל מידע בדבר ניסיונו התיפעולי והתחזוקתי כאמור, כפי שיורה לו המנהל; בתקנה זו, ”טיסה מסחרית“ – טיסה לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין, לרבות דואר, בתמורה.

{{ח:סעיף|30ה|נזק לכלי טיס|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נודע למנהל כי נגרם לכלי טיס ישראלי נזק בשל תקלה תפעולית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יחליט אם הנזק גרם לכך שכלי הטיס אינו כשיר עוד לטיסה לפי כללי הכושר האווירי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}}, הישימים לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} החליט המנהל כי כלי הטיס אינו כשיר לטיסה, יאסור על המשך הפעלתו עד להחזרתו לכשירות טיסה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 79|סעיף 79(ב) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} המנהל רשאי ליתן לכלי הטיס הרשאה מיוחדת לטיסה, בתנאים מגבילים מיוחדים שהורה עליהם, כדי לאפשר את הטסתו למקום שבו יהיה ניתן להחזיר את כשירותו לטיסה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 87|תקנה 87(ג) לתקנות התיעוד}}; כלי טיס שניתנה לו הרשאה מיוחדת לטיסה כאמור לא ישמש בטיסה מסחרית.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם הנזק בשטחה של מדינת חוץ, רשאי המנהל ליתן הרשאה מיוחדת לטיסה כאמור בתקנת משנה (א)(3), בהתחשב במגבלות שהציעה הרשות המוסמכת במדינה שאירע בה הנזק.
{{ח:תת|(ג)}} נגרם בישראל נזק לכלי טיס הרשום במדינת חוץ, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לאסור את המשך טיסתו, ובלבד שיודיע על כך מיד לרשות המוסמכת במדינת הרישום; ההודעה למדינת הרישום תכלול את כל המידע הנחוץ לה כדי לקבל החלטה בדבר כשירותו לטיסה של כלי הטיס וכן, במקרים המתאימים, מגבלות הנדרשות לדעת המנהל לצורך אישור הטסתו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה מדינת הרישום להתיר את הטסתו של כלי הטיס למקום שבו יהיה ניתן להחזיר את כשירותו לטיסה, רשאי המנהל לאשר את המשך הטסתו בכפוף למגבלות שהציע לפי פסקה (1), ככל שהציע;
{{ח:תתת|(3)}} החליטה מדינת הרישום כי כלי הטיס כשיר לטיסה, רשאי המנהל להתיר את המשך הטסתו של כלי הטיס, אלא אם כן ראה כי הפעלת כלי הטיס עלולה לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש.

{{ח:סעיף|31|הגבלות תפעוליות ודרישות לגבי סימונים בכלי טיס|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בניגוד להגבלות התפעוליות שנקבעו עבור אותו כלי טיס בספר הטיסה של אותו כלי טיס או, אם אין לו ספר טיסה, בניגוד להגבלות התפעוליות שנקבעו במסמך מקביל, בידי רשות הרישוי המוסמכת של מדינת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי אלא אם כן נמצאים בכלי הטיס ספר טיסה בר־תוקף, ובכלי טיס שבהם אין ספר כאמור – ספר הבעלים (aircraft owner handbook), חומר וציוד כנדרש בספרי עזר מאושרים אחרים, סימונים ושלטים, או כל צירוף של אלה, הכוללים את כל אחת מההגבלות שקבע המנהל לכלי הטיס.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בהפעלת כלי טיס שבה המפעיל האווירי חייב להחזיק ספר עזר למבצעים לפי תקנות אלה, רשאי הוא לשאת בכלי טיס את החלקים הקשורים להפעלת כלי טיס מתוך העותק המעודכן של ספר העזר למבצעים שלו, במקום ספר הטיסה או ספר הבעלים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי אלא אם כלי הטיס מזוהה כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}}.

{{ח:סעיף|31א|ציוד ומכשירים שאינם שמישים|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשנ״ה־2, תש״ס־2, תשס״ב־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם כלי טיס עם ציוד או מכשירים שאינם שמישים אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי המגדירה ציוד או מכשירים שאי־שמישותם אינה מונעת הפעלת כלי הטיס והתנאים לכך, שנערכה לפי תקנת משנה (ב) שהמנהל אישר;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכי כלי הטיס הנמצאים בהישג ידו של הטייס יכללו רשימה הכוללת את תיאור הציוד והמכשירים שאינם שמישים;
{{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס מופעל לפי התנאים והמגבלות החלים הכלולים ברשימת הציוד המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת הציוד המזערי לא תאפשר הפעלת כלי הטיס אם הציוד והמכשירים שלהלן אינם שמישים:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד ומכשירים הכלולים בדרישות כללי כושר אווירי שלפיהן הוצאה תעודת הסוג של כלי הטיס והחיוניים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס בכל תנאי הפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד ומכשירים הנדרשים לפי הוראות כושר אווירי להיות כשירים לפעולה;
{{ח:תתת|(3)}} ציוד ומכשירים הנדרשים להפעלת כלי הטיס לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להמריא כלי טיס עם ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס אינו מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} בתובלה אווירית מסחרית ואינו מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כלי טיס רוטורי, מטוס שאינו מונע במנוע טורבינה, שלגביהם לא קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלי טיס רוטורי קטן או מטוס קטן שאינו מונע במנוע טורבינה, שלגביהם קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית;
{{ח:תתתת|(ג)}} דאון או כלי טיס קל מהאוויר;
{{ח:תתת|(2)}} הציוד והמכשירים שאינם שמישים אינם –
{{ח:תתתת|(א)}} נדרשים לתפעול בכט״ר יום לפי כללי הכושר האווירי שלפיהם קיבל כלי הטיס רישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצוינים כנדרשים ברשימת הציוד המזערי או ברשימת הציוד של כלי הטיס, לפי סוג ההפעלה העומד להתבצע;
{{ח:תתתת|(ג)}} נדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}} או תקנה אחרת להפעלה המסוימת של הטיסה המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ד)}} נדרשים להיות תקינים לפי הוראות כושר אווירי;
{{ח:תתת|(3)}} הציוד והמכשירים שאינם שמישים הושבתו או הוסרו מכלי הטיס, בתא הטייס הוצב שילוט מתאים והפרטים נרשמו ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד; דרשה השבתת הציוד או המכשירים פעולת אחזקה, תבוצע פעולת האחזקה בהתאם לספר התחזוקה של כלי הטיס ופרטיה יירשמו ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד;
{{ח:תתת|(4)}} בוצעה בכלי הטיס בדיקה בידי טייס המורשה לטוס באותו כלי טיס, או בידי טכנאי בדק לכלי טיס המורשה לבצע פעולות אחזקה באותו כלי טיס, ואותו אדם ציין ביומן התחזוקה של כלי הטיס הנגיש לטייס המפקד כי הציוד או המכשירים שאינם שמישים לא מהווים סיכון לטיסת כלי הטיס.

{{ח:סעיף|31ב|רשות להמראה עם ציוד שאינו פועל|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} רשאי אדם להפעיל כלי טיס עם ציוד ומכשירים שאינם פועלים אם הוצאה לאותו כלי טיס הרשאה מיוחדת לטיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}.

{{ח:סעיף|32|שימוש בחמצן נשימה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי בגבהים המצויינים להלן אלא אם מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בגובה לחץ תא מעל 12500 רגל (MSL) ועד 14000 רגל (MSL) – עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי של חמצן נשימה והוא משתמש בו עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות;
{{ח:תתת|(2)}} בגובה לחץ תא מעל 14000 רגל (MSL) – עומד לרשות צוות ההטסה המזערי הדרוש מלאי חמצן נשימה והוא משתמש בו במשך כל זמן הטיסה בגבהים אלה;
{{ח:תתת|(3)}} בגובה לחץ תא מעל 15000 רגל (MSL) – עומד לרשות כל הנמצאים בכלי הטיס מלאי של חמצן נשימה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי עם תא בעל דיחוס, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} בטיסות מעל רום טיסה 250 (Flight level 250), נמצא בכלי הטיס, נוסף לחמצן הדרוש לפי תקנת משנה (א), מלאי של חמצן מספיק ל־10 דקות שימוש לפחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס, לשם שימוש חירום כאשר ירידת כלי הטיס לגובה נמוך יותר נדרשת עקב איבוד הדיחוס בתא;
{{ח:תתת|(2)}} בטיסות מעל רום טיסה 350, טייס אחד היושב ליד ההגאים חובש מסיכת חמצן ומשתמש בה, והמסיכה מהודקת היטב ואטומה ומספקת חמצן במשך כל הזמן ברציפות או באופן אוטומטי כאשר גובה לחץ התא עולה מעל 14000 רגל (MSL). אולם אותו טייס יכול שלא לחבוש ולא להשתמש במסיכת החמצן ברום טיסה 410 או מתחתיו, אם נמצאים שני טייסים ליד ההגאים ולכל אחד מהם מסיכת חמצן מסוג חבישה מהירה, אשר ניתן תוך 5 שניות לחבוש אותה ביד אחת ממצב מוכן, להזרים את החמצן ולהדק ולאטום אותה כראוי.
{{ח:תת|(ג)}} למרות האמור בתקנת משנה (ב)(2), אם מכל סיבה שהיא בכל זמן שהוא נאלץ טייס אחד לעזוב את מושבו ליד ההגאים, בעת טיסה בגבהים מעל רום טיסה 350, יחבוש הטייס שנותר ליד ההגאים את מסיכת החמצן שלו וישתמש בה, עד אשר יחזור הטייס השני למקומו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}.

{{ח:סעיף|33|מכשירים וציוד הדרושים בכלי טיס|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ח־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ממונע שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה סטנדרטית, בכל אחת מדרכי התפעול המפורטות בפסקאות (1) עד (4), אלא אם נמצאים בכלי הטיס המכשירים והציוד המפורטים באותן פסקאות או מכשירים וציוד מאושרים בידי המנהל כשווי ערך להם, ואלא אם מכשירים ופרטי ציוד אלה הם במצב שמיש, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} טיסה לפי כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ) – יום:
{{ח:תתת}} עבור טיסת כטר״מ בשעות אור היום דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים בידי המנהל, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|א.}} מד־סיבובים עבור כל מנוע;
{{ח:תתתתת|ב.}} מד לחץ שמן עבור כל מנוע עם סיכת לחץ;
{{ח:תתתתת|ג.}} מד טמפרטורה עבור כל מנוע המקורר בנוזל;
{{ח:תתתתת|ד.}} מד טמפרטורה שמן עבור כל מנוע המקורר באויר;
{{ח:תתתתת|ה.}} מד לחץ סעפת יניקה עבור כל מנוע בעל מדחס גידוש;
{{ח:תתתתת|ו.}} מד כמות דלק עבור כל מיכל;
{{ח:תתתתת|ז.}} מחוון מצב כנסע כאשר הכנסע מסוג מתקפל;
{{ח:תתתתת|ח.}} מד מהירות אויר;
{{ח:תתתתת|ט.}} מד גובה מדוייק הניתן לכיוונון לפי הלחץ הברומטרי;
{{ח:תתתתת|י.}} מצפן מגנטי;
{{ח:תתתתת|יא.}} שעון עם מחוג שניות מרכזי או עם מד־שניות ספרתי, או שעון נייד, שאינו זקוק לאישור המנהל;
{{ח:תתתתת|יב.}} מד־פנייה ג׳ירוסקופי עם מד החלקה;
{{ח:תתתתת|יג.}} מדחום אויר חיצון;
{{ח:תתתתת|יד.}} משדר–מקלט תג״מ (VHF) שניתן באמצעותו לשדר ולקלוט גם בתדר החרום, עם מיקרופון ואזניות; בכלי טיס המשמש להדרכה או לאימונים וכן בכלי טיס המופעל בידי שני טייסים יהיו שני מיקרופונים ושתי מערכות אזניות, או מערכת אחת של אזניות ומערכת רמקול;
{{ח:תתתתת|טו.}} טרנספונדר, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}};
{{ח:תתתתת|טז.}} מקור אנרגיה חשמלית המספיקה עבור כל הציוד החשמלי וציוד הרדיו המותקנים בכלי הטיס;
{{ח:תתתתת|יז.}} מערכת אחת שלמה של נתיכים חליפים או שלושה נתיכים חליפים מכל אחד מהסוגים הדרושים במערכת;
{{ח:תתתתת|יח.}} בכלי טיס הטס מעל למים ומרחקו מהחוף עולה על מרחק הגלישה במנוע או במנועים מופסקים –
{{ח:תתתתתת|1.}} חגורת הצלה צפה עבור כל אחד מהנמצאים בכלי הטיס וחגורת הצלה נוספת אחת הנמצאות בהישג יד של כל אחד מהם;
{{ח:תתתתתת|2.}} לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד;
{{ח:תתתתת|יט.}} פרט במקרה של ספינת אויר, חגורת בטיחות עבור כל הנמצאים בכלי הטיס שהם מעל לגיל שנתיים; כל חגורת בטיחות תצוייד בבריח מתכתי מאושר; החוזק הנקוב (Rated Strength) של כל חגורת בטיחות יתאים למקדם העומס הסופי (Ultimate Load Factor) לפי דרישות כושר אוירי הישימות, תוך התחשבות במאפייני הממדים (Dimensional Characteristics) של התקנת חגורת הבטיחות למושב או לדרגש; הרצועות של כל חגורת בטיחות תוחלפנה לפי הצורך או לפי דרישת המנהל;
{{ח:תתתתת|כ.}} למטוס קטן שיוצר אחרי 18 ביולי 1978 – חגורת כתף מאושרת לכל מושב קדמי. למטרת פסקה זו, תאריך הייצור של המטוס הוא התאריך שבו מסמכי ביקורת הקבלה מאשרים שהמטוס הוא מושלם ועונה על נתוני תכן הסוג המאושרים; מושב קדמי הוא מושב הממוקם בעמדת איש צוות אויר או מושב הממוקם בשורה אחת עמו;
{{ח:תתתתת|כא.}} מקלט VOR;
{{ח:תתתתת|כב.}} למטוס קטן שיוצר אחרי 12 בדצמבר 1986 ואשר בו עד 9 מושבים בנוסף לטייס – חגורת כתף מאושרת לכל מושב.
{{ח:תתתת|(2)}} טיסה לפי כטר״מ – לילה:
{{ח:תתתת}} עבור טיסת כטר״מ בשעות הלילה דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים על ידי המנהל, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|א.}} מכשירים וציוד המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|ב.}} אורות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}}; במקרה של תקלה של כל מנורה של מערכת אורות נגד התנגשות, מותר להמשיך בטיסה בכלי הטיס למקום נחיתה אשר שם ניתן לבצע תיקונים או החלפה;
{{ח:תתתתת|ג.}} שני פנסי אורות נחיתה או פנס אחד בעל שני חוטי ליבון המופעלים בנפרד;
{{ח:תתתתת|ד.}} שני אמצעים לתאורת מכשירים, אשר כל אחד מהם בנפרד מסוגל להאיר את כל המכשירים; פנס כיס יכול לשמש כאחד מאמצעי התאורה הדרושים;
{{ח:תתתתת|ה.}} תאורה בתא הנוסעים;
{{ח:תתתתת|ו.}} אור בתא הטייס המותאם לקריאת מפות ומסמכים.
{{ח:תתתת|(3)}} טיסה לפי כט״מ:
{{ח:תתתת}} עבור טיסת כט״מ דרושים כל אחד מהמכשירים והציוד המאושרים על ידי המנהל, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|א.}} מכשירים וציוד המפורטים בפסקה (2), אולם מד־פנייה ג׳ירוסקופי עם מד־החלקה כאמור בפסקה (1)(יב) אינו נדרש בכלי טיס אלה:
{{ח:תתתתתת|1.}} במטוסים גדולים בהם קיימת מערכת שלישית של מכשירי מצב המטוס (attitude instrument system) המתוכננת לפעול בתחום של 360 מעלות בציר העילרוד ובציר הגילגול והמותקנת כאמור בסעיף ‎121.305(j)‎ לפ.א.ר.;
{{ח:תתתתתת|2.}} בכלי טיס רוטורי, שהוצאה לגביו תעודת סוג לפי חלק 29 לפ.א.ר., בו קיימת מערכת שלישית של מכשירי מצב המטוס המתוכננת לפעול בתחום של מצבי טיסה של ±80 מעלות בציר העילרוד ושל ±120 מעלות בציר הגילגול והמותקנת כאמור בסעיף ‎29.1303(g)‎ לפ.א.ר.;
{{ח:תתתתת|ב.}} אופק מלאכותי ג׳ירוסקופי;
{{ח:תתתתת|ג.}} מציין כיוון ג׳ירוסקופי;
{{ח:תתתתת|ד.}} אמצעי התראה למקרה תקלה במערכות אספקת כוח למכשירים ג׳ירוסקופיים;
{{ח:תתתתת|ה.}} מערכת לחימום צינור פיטו של מד־מהירות;
{{ח:תתתתת|ו.}} שני מקורות כוח נפרדים, עם אמצעי המאפשר לברור כל אחד מהם, כשלפחות אחד מהם הוא משאבה או גנרטור המופעלים על ידי המנוע ואשר כל אחד מהם הוא בעל הפעלה עבור כל המכשירים הג׳ירוסקופיים; שני מקורות הכוח חייבים להיות כאלה שכשל של מכשיר אחד או של מקור כוח אחד לא יפריע להספקת כוח ליתר המכשירים; פסקת משנה זו אינה חלה על כלי טיס חד מנועי אשר קיימים בו מקורות כוח נפרדים למכשיר מד־פנייה ולמכשיר אופק מלאכותי;
{{ח:תתתתת|ז.}} מקור אלטרנטיבי של לחץ סטטי עבור מכשירי מד־מהירות ומד־גובה;
{{ח:תתתתת|ח.}} לכלי טיס הטס טיסות ממושכות מעל לים – מקלט נוסף ומיקרופון נוסף;
{{ח:תתתתת|ט.}} מקלט משואת סימון אנכית (MKR);
{{ח:תתתתת|י.}} מכשיר מודד מרחק (DME);
{{ח:תתתתת|יא.}} מוצא כיוון אוטומטי (ADF).
{{ח:תתתת}} מכשירי הקשר המשמשים גם כמכשירי ניווט והנדרשים לפי תקנת משנה זו חייבים להיות ניתנים לשימוש בו זמני.
{{ח:תתתת|(4)}} הפעלה של קטגוריה II:
{{ח:תתתת}} עבור הפעלה של קטגוריה II דרושים מכשירים וציוד כמפורט בפסקה (3) ובנספח A ל־פ.א.ר. 91.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ממונע שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה מיוחדת והמופעל לפי כטר״ח או כטר״מ, אלא אם כן נמצאים בכלי הטיס המכשירים והציוד המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) או מכשירים וציוד שאישר המנהל כשווי ערך להם, ואלא אם כן המכשירים ופרטי הציוד כאמור הם במצב שמיש, אולם –
{{ח:תתת|(1)}} לענין תקנת משנה (א)(1)כ׳, תהיה חגורת כתף מאושרת לכל מושב;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תקנת משנה (א)(2)ג׳, יהיו פנסי אורות בנחיתה שקבע המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות תקנת משנה (א)(1)כ״א ו־(2)ה׳ ו־ו׳ לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס זעיר שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, אלא אם כן נמצאים בו מכשירים וציוד שאישר המנהל והם במצב שמיש וזמין, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חגורת כתף מאושרת לכל מושב;
{{ח:תתת|(2)}} מד מהירות;
{{ח:תתת|(3)}} מד גובה;
{{ח:תתת|(4)}} מצפן מגנטי;
{{ח:תתת|(5)}} מד סיבובי מנוע;
{{ח:תתת|(6)}} מד טמפרטורה למנוע המקורר בנוזל או מד טמפרטורת ראש צילינדר;
{{ח:תתת|(7)}} טרנספונדר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(4)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} לא יפעיל אדם מטוס זעיר שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר, שתא הטייס שלו פתוח (אינו מוגן), אלא אם כן כל הנמצאים בו חובשים קסדות מגן.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדרוש התקנת מכשירים וציוד נוספים לאלה המפורטים בתקנת משנה (א) לגבי סוגי טיסות וסוגי כלי טיס שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} בנוסף למכשירים ולציוד המפורטים בתקנות משנה (א) ו־(ד) יימצאו בכלי הטיס מכשירים וציוד נוספים המפורטים כדרושים בספר הטיסה של כלי הטיס.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפעיל אדם בלון חופשי מאוייש שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה לבלון חופשי אלא אם כן נמצאים בו מכשירים וציוד שאישר המנהל מראש והם במצב שמיש וזמין, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מד גובה;
{{ח:תתת|(2)}} מד שיעור נסיקה;
{{ח:תתת|(3)}} מד טמפרטורת מעטפת;
{{ח:תתת|(4)}} מד כמות דלק;
{{ח:תתת|(5)}} מד לחץ בעירת דלק.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ח)}} תקנה זו אינה חלה על מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}.

{{ח:סעיף|33א|ציוד רפואי|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר, אלא אם כן נמצא בכלי הטיס ציוד רפואי במצב שמיש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד עזרה ראשונה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ציוד עזרה ראשונה כאמור בטור ב׳ בטבלה שלהלן בכלי טיס כמפורט בטור א׳ שלצדו:
{{ח:תתתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סודר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי טיס בעל עשרה מושבים או פחות, שאינו מטוס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תרמיל עזרה ראשונה בינוני, הכולל את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 1|בחלק הראשון לתוספת השלישית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי טיס בעל אחד עשר מושבים או יותר, שאינו מטוס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תרמיל עזרה ראשונה גדול, הכולל את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 2|בחלק השני לתוספת השלישית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטוס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערכות עזרה ראשונה (First Aid Kit) למטוס גדול, במספר כאמור בפסקת משנה (ב), הכוללות, כל אחת, את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 3|בחלק השלישי לתוספת השלישית}}, המיועדות לשימוש הצוות לטיפול במקרי פציעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} המספר המזערי של ערכות עזרה ראשונה למטוס גדול, שמספר המושבים בו נקוב בטור א׳ בטבלה שלהלן, יהיה כאמור בטור ב׳ שלצדו:
{{ח:תתתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סודר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מושבי הנוסעים {{ש}} במטוס גדול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ ערכות עזרה ראשונה {{ש}} למטוס גדול&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101 עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;201 עד 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;301 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} ערכת זהירות כללית לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, שהפעלתו מותנית בכך שמצויים בו דיילים – ערכות זהירות כללית (Universal Precaution Kits), במספר כאמור בפסקת משנה (ב), הכוללות, כל אחת, את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 4|בחלק הרביעי לתוספת השלישית}}, המיועדות לשימוש הצוות לטיפול במקרי מחלה עם חשד למחלות מידבקות, או לטיפול במקרי מחלה הדורשים מגע עם נוזלי גוף;
{{ח:תתתת|(ב)}} המספר המזערי של ערכות זהירות כללית בכלי טיס שמספר מושבי הנוסעים שלו מפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כאמור בטור ב׳ שלצדו:
{{ח:תתתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סודר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} מספר מושבי הנוסעים בכלי הטיס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} מספר ערכות זהירות כללית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0 עד 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), המנהל רשאי, במקרים של סיכון אפשרי לבריאות הציבור, דוגמת זמנים של התפרצות מגפה אפידמית, להורות למפעיל אווירי לשאת בכלי הטיס ערכות זהירות כללית נוספות;
{{ח:תתת|(3)}} במטוס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, המורשה לשאת למעלה מ־100 נוסעים, לקטע טיסה מתוכנן של שעתיים ויותר – ערכה רפואית (Medical Kit), הכוללת את הפריטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק 5|בחלק החמישי לתוספת השלישית}}, המיועדת לשימוש רופא או אדם מוסמך אחר לטיפול במקרי חירום רפואיים, ודפיברילטור (Defibrillator) שמתקיימים בו מאפיינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מסוג אוטומטי חיצוני (external automated), העומד בדרישות מינהל התרופות האמריקני (FDA);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל מקור מתח מתאים שאינו מסכן את בטיחות הטיסה, כפי שהורה המנהל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא מתוחזק לפי הוראות היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יבטיח כי –
{{ח:תתת|(1)}} הציוד הרפואי ימוקם בכלי הטיס במקום שאינו חשוף לחום, אבק או לחות; מקום הימצאו יסומן בצורה בולטת לעין;
{{ח:תתת|(2)}} ערכות עזרה ראשונה וערכות זהירות כללית יוצבו בפיזור שווה ככל האפשר בתוך תא הנוסעים, וכי הן יהיו נגישות לשימוש הצוות;
{{ח:תתת|(3)}} הערכה הרפואית והדפיברילטור יאוחסנו בתא הנוסעים, במקום שמור ומאובטח.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי יבטיח כי יקוימו לגבי הציוד הרפואי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלמותו תיבדק לפני כל טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} תיערך בדיקה ויזואלית שלו, והחלפת פריטי ציוד פגומים או פגי תוקף, אחת לשנה, לכל הפחות; מועדי התפוגה והבדיקה הבאה שלו יסומנו על גבי הערכה, אם ישים;
{{ח:תתת|(3)}} איש צוות המשתמש בפריט מפרטיו ידווח על כך בטופס רישום אירוע הכלול בערכות המפורטות בתקנה זו, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|33ב|סימון אזורי פריצה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אם על גבי גוף כלי הטיס מסומנים אזורים מתאימים לפריצה על ידי צוותי חילוץ במקרי חירום, המפעיל האווירי יוודא כי אזורים אלה יסומנו לפי התרשים שבתקנת משנה (ג) (להלן – התרשים), וכי צבע הסימונים יהיה אדום או צהוב ואם יש בכך צורך הם יוקפו בצבע לבן כדי להבליט אותם לעומת הרקע.
{{ח:תת|(ב)}} אם סימוני הפינות באזורים המסומנים כאמור בתרשים, נמצאים במרחק העולה על 2 מטרים זה מזה, יסומנו קווי ביניים בגודל של 9 ס״מ על 3 ס״מ, כמסומן בתרשים.
{{ח:תת|(ג)}} תרשים סימון אזורים מתאימים לפריצה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}}

{{ח:סעיף|33ג|ציוד למטוס המופעל בגובה העולה על 15,000 מטרים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס בגובה העולה על 15,000 מטרים (49,000 רגל) אלא אם כן מותקן במטוס מכשור למדידה ולהצגה מתמשכת של מינון הקרינה הקוסמית הנקלטת, וכן המינון המצטבר בכל טיסה; המכשור יותקן כך שאיש צוות אוויר יוכל לראות בנקל את מערכת התצוגה של המכשור.

{{ח:סעיף|34|הפעלה המחייבת עמידה במפרט ביצועי תקשורת נדרשים|תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ביצועי תקשורת נדרשים, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד בציוד תקשורת המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים;
{{ח:תתת|(2)}} בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, קיים מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} – קיים בה מידע לעניין יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים;
{{ח:תתת|(4)}} המפעיל האווירי של כלי הטיס מיסד, תיעד ומקיים –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency), בהתאם להפעלה המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, בהתאם להפעלה המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ד)}} נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס, בהתאם למפרט ביצועי התקשורת הנדרשים הישים;
{{ח:תתתת|(ה)}} נהלים לעניין קבלת מידע בנוגע לביצועי התקשורת בפועל (observed communication performance), ונקיטת פעולה מתקנת מיידית במקרים שבהם לפי המידע כאמור כלי טיס מסוים או סוג כלי טיס בהפעלת המפעיל האווירי, או פעילות המפעיל האווירי, אינם עומדים במפרט ביצועי התקשורת הנדרשים לגבי הפעלה מסוימת.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעיל אווירי ישראלי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) –
{{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו מקובלים על המנהל.

{{ח:סעיף|34א|הפעלה המחייבת עמידה במפרט ניווט|תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ניווט, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד בציוד ניווט המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט הניווט הישים;
{{ח:תתת|(2)}} בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, קיים מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט הניווט הישים;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} – קיים בה מידע לעניין יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט הניווט הישים;
{{ח:תתת|(4)}} המפעיל האווירי של כלי הטיס מיסד, תיעד ומקיים –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency), בהתאם להפעלה המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט הניווט הישים;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, שתתאים להפעלה המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ד)}} נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת, בהתאם למפרט הניווט הישים;
{{ח:תתת|(5)}} במרחב אווירי שלגביו הוגדר מפרט ניווט הטעון אישור (PBN Authorization Required (AR)‎) – הוא קיבל את אישור המנהל להפעלה; על אף האמור, לעניין מפעיל אווירי של כלי טיס זר, אישור להפעלה במרחב אווירי כאמור יינתן –
{{ח:תתתת|(א)}} על ידי הרשות המוסמכת במדינת המפעיל שלו, אם כלי הטיס מופעל בהפעלה מסחרית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על ידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום של כלי הטיס, אם כלי הטיס מופעל בהפעלה כללית.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעיל אווירי ישראלי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) –
{{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו מקובלים על המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} אישור כאמור בתקנת משנה (א)(5) –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כלי טיס המופעל בהפעלה מסחרית – יירשם במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כלי טיס המופעל בהפעלה כללית – יינתן למפעיל האווירי כאישור נפרד.

{{ח:סעיף|34ב|הפעלה במרחב או נתיב שהוגדר כ־&lt;wbr&gt;MNPS|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס במרחב אווירי שנקבע בהסכמי טיס אזוריים כ”מרחב אווירי המחייב מפרטי הפעלת ניווט מזעריים“ (MNPS – Minimum Navigation Performance Specifications) (להלן – מרחב MNPS), אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} המטוס מצויד בציוד ניווט שהתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המנהל אישר כי הוא עונה על דרישות פסקאות (a) עד (c) לסעיף השני (2 Section) לתוספת השלישית לחלק 91 לפ.א.ר.;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק, באופן רציף, נתונים לצוות האוויר בדבר העקיבה אחר נתיב הטיסה המתוכנן או ההתרחקות ממנו, ברמת הדיוק הנדרשת בכל נקודה לאורך הנתיב;
{{ח:תתת|(2)}} בהפעלה מסחרית של כלי טיס – המנהל רשם אישור להפעלת כלי הטיס במרחב MNPS במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי; אישור המנהל להפעלת MNPS יינתן לפי מסמך 7030 בדבר נהלים אזוריים משלימים שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס במרחב אווירי המחייב מפרטי הפעלת ניווט מזעריים, גם אם ציוד הניווט שבו אינו עומד בהוראות תקנת משנה (א), ובלבד שכל טיסה של מטוס כאמור, במרחב אווירי כאמור, אושרה בידי יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי המבקש להפעיל כלי טיס במרחב אווירי או בנתיבים כאמור בתקנת משנה (א) יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל, ובצירוף המסמכים שהורה עליהם.

{{ח:סעיף|34ג|הפעלת מטוס במרחב או נתיב שהוגדרו בו הפרדות אנכיות מופחתות (RVSM)|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס ישראלי במרחב אווירי שהוגדר במסגרת הסכמי טיס אזוריים כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת (להלן – הפעלת RVSM), אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} המטוס מצויד בציוד ניווט לפי הוראות החלק השני (section 2) לתוספת השביעית (Appendix G) לפרק ה־91 לפ.א.ר. (להלן – תוספת G לפ.א.ר. 91);
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר את המטוס להפעלת RVSM; על אישור המנהל כאמור יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא יינתן לפי הנחיות ספר העזר ליישום הפרדות אנכיות מזעריות (מסמך 9574) שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהפעלה מסחרית של מטוסים הוא יירשם במפרטי ההפעלה של המפעיל האווירי, ובהפעלה כללית של מטוסים הוא יינתן למפעיל האווירי כאישור נפרד.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי של מטוס ישראלי המבקש לבצע הפעלת RVSM יגיש למנהל בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל בצירוף המסמכים האמורים בפסקה (b) בחלק 3 (section 3) לתוספת G לחלק 91 לפ.א.ר., ויוכיח את האמור בפסקה (c) לחלק 3 לתוספת G לחלק 91 לפ.א.ר., בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט (1) בטבלה שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל לא יאשר מטוס להפעלת RVSM אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יכולות ביצועי הניווט האנכיים של המטוס עומדות בדרישות תוספת 4 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה;
{{ח:תתת|(2)}} המפעיל האווירי הציג נהלים מתאימים ומערך אחזקה מתאים לשמירה על הכשירות האווירית הנמשכת של המטוס;
{{ח:תתת|(3)}} המפעיל האווירי הציג נהלים פנימיים מתאימים –
{{ח:תתתת|(א)}} לפעולות אנשי צוות האוויר בהפעלת RVSM;
{{ח:תתתת|(ב)}} להכנת טיסה ולמילוי תכנית טיסה בהפעלת RVSM;
{{ח:תתתת|(ג)}} לדיווח על סטיות מהגובה שאושר לטיסה כאמור בחלק 6 (section 6) לתוספת G לפ.א.ר. 91;
{{ח:תתתת|(ד)}} לקבלת דוחות בדבר חריגה משמירת גובה, מיחידות נת״א מתאימות, ולנקיטת כל פעולה מתקנת מיידית לכל מטוס או קבוצת מטוסים מאותו סוג אשר זוהו בדוחות כאמור כלא עומדים בדרישות שמירת הגובה, הנדרשות להפעלה במרחב RVSM.
{{ח:תת|(ד)}} מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית, שהמנהל אישר לו לבצע הפעלת RVSM –
{{ח:תתת|(1)}} יבדוק את ביצועי שמירת גובה של שני מטוסים מכול סוג אשר הורשה לבצע באמצעותו הפעלת RVSM, ואם הוא מפעיל מטוס אחד בלבד מסוג המורשה לבצע הפעלת RVSM – את אותו מטוס, במועדים אלה, לפי המאוחר מביניהם –
{{ח:תתתת|(א)}} אחת לשנתיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהגיע המטוס ל־1,000 שעות טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} יעביר למנהל את תוצאות הבדיקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), במרחב אווירי מחוץ למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, שהוגדר כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת, מותרת הפעלת מטוס ישראלי שלא אושר להפעלת RVSM, אם הדבר מותר בהתאם למפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי הישימים לאותו מרחב אווירי, ההפעלה אושרה בידי יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, והיא מתבצעת בהתאם לתנאי האישור כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפעיל אדם מטוס זר במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוגדר בפרסומי המידע התעופתי כמרחב הפרדה אנכית מזערית מופחתת, אלא אם כן הפעלתו במרחב כאמור אושרה כמפורט להלן, לפי העניין, בהתאם לאמות המידה הבין־לאומיות הישימות:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא מופעל בהפעלה מסחרית – בידי הרשות המוסמכת במדינת המפעיל, והאישור כאמור נרשם במפרטי ההפעלה הרלוונטיים;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא מופעל בהפעלה כללית – בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום;
{{ח:תת}} לעניין זה, ”אמות המידה הבין־לאומיות“ – התקינה שקבע הארגון לפי סעיף 37 לאמנה.

{{ח:סעיף|34ג1|ציוד מעקב|תיקון: תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי, אלא אם כן כלי הטיס מצויד בציוד מעקב (surveillance equipment) המאפשר לו לפעול בהתאם לדרישות ניהול התעבורה האווירית הישימות לאותו מרחב אווירי.

{{ח:סעיף|34ג2|הפעלה המחייבת עמידה במפרט ביצועי מעקב נדרשים|תיקון: תשפ״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שהוגדר לגביו מפרט ביצועי מעקב נדרשים, אלא אם כן, מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד בציוד מעקב המאפשר לו לפעול בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים;
{{ח:תתת|(2)}} בספר הטיסה של כלי הטיס או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, קיים מידע לעניין יכולות מפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיימת לגבי כלי הטיס רשימת ציוד מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} – קיים בה מידע לגבי יכולות כלי הטיס לעמוד במפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיסד, תיעד ומקיים –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין תפעול במצב רגיל (normal) ובמצב בלתי רגיל (abnormal), ובכלל זה לעניין התמודדות עם מצבים בלתי צפויים (contingency);
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישות לעניין כשירות ומיומנות (qualification and proficiency) נדרשים מצוות הטיסה, בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אימונים לכוח האדם השייך לעניין, שתתאים להפעלה המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ד)}} נהלים לעניין תחזוקה, שיבטיחו את הכשירות האווירית הנמשכת, בהתאם למפרט ביצועי המעקב הנדרשים הישים;
{{ח:תתתת|(ה)}} נהלים לעניין קבלת דוחות בנוגע לביצועי המעקב בפועל (observed surveillance performance), ונקיטת פעולה מתקנת מיידית במקרים שבהם לפי הדוחות האמורים כלי טיס מסוים, סוג כלי טיס או פעילות המפעיל האווירי, אינם עומדים במפרט ביצועי המעקב הנדרשים.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – הנהלים, הדרישות ותכנית האימונים כאמור בתקנת משנה (א)(4) –
{{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו מקובלים על המנהל.

{{ח:סעיף|34ד|ציוד מעקב, ציוד ניווט וציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} מפעיל אווירי יבטיח כי התקנת ציוד המשמש למעקב, לניווט או לתקשורת בכלי טיס שהוא מפעיל, נעשית כך שכשל בפריט ציוד כאמור או כשל בשילוב של פריטי ציוד כאמור לא יגרום לכשל בפריט ציוד אחר המשמש למטרות מעקב, לניווט או לתקשורת.

{{ח:סעיף|34ה|ניהול בסיס נתוני ניווט אלקטרוניים|תיקון: תשפ״א־3, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי –
{{ח:תתת|(1)}} לא יעשה שימוש בבסיס נתוני ניווט אלקטרוניים, שהותאם לשימוש בכלי טיס בטיסה או על הקרקע, המשמש במערכות כלי טיס שהוא מפעיל (בתקנה זו – בסיס נתונים), אלא אם כן בסיס הנתונים עומד בדרישות איכות למידע (data quality requirements), מתאימות לשימוש המיועד בבסיס הנתונים;
{{ח:תתת|(2)}} יבטיח –
{{ח:תתתת|(א)}} הפצה והכנסה (Insertion), מבעוד מועד, של בסיס נתונים עדכני, אשר לא עבר שינוי לא מורשה (current and unaltered), לכל מערכת כלי טיס שהוא מפעיל שנדרשת לבסיס נתונים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} שבבסיס נתונים שמופץ ומוכנס כאמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם נקבעה לגביו תקופת תוקף – נעשה שימוש בתוך תקופת התוקף שלו;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם לא נקבעה לגביו תקופת תוקף – נעשה שימוש לאחר שהמפעיל האווירי קבע לגביו כי אין מניעה משימוש בו בשל חוסר עדכניותו;
{{ח:תתת|(3)}} ידווח למי שסיפק לו את בסיס הנתונים על כל גילוי של מידע שגוי, לא עקבי או חסר, שלדעתו עלול להוות מפגע בטיחות וזאת מיד עם גילוי הדבר;
{{ח:תתת|(4)}} יודיע על קיומו של מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור בפסקה (3), מיד עם גילוי הדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} לכל איש צוות אוויר בכלי טיס שהוא מפעיל שבו נעשה שימוש בבסיס נתונים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל אדם אחר שהוא מעסיק ושקיומו של מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור נוגע למילוי תפקידו בשירות המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(5)}} יבטיח שבמסגרת הפעלת כלי טיס שהוא מפעיל לא נעשה שימוש בבסיס נתונים שהתגלה בו מידע שגוי, לא עקבי או חסר כאמור בפסקה (3).
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית יקבע נהלים לביצוע חובותיו לפי פסקאות (1) ו־(2)(ב)(2) לתקנת משנה (א), ובכלל זה לעניין דרישות האיכות למידע; נהלים ודרישות האיכות למידע כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יפורטו בספר העזר למבצעים שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפעיל אווירי ישראלי – היו מקובלים על המנהל.

{{ח:סעיף|34ו|דרישות לגבי מכשיר רדיו בתחום התג״מ|תיקון: תשפ״א־4}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אווירי שיש לקיים בו תקשורת קולית דו־כיוונית עם יחידת נת״א או כלי טיס שלפי תקנות אלה מותקן בו או צריך להיות מצוי בו מכשיר רדיו לתקשורת כאמור, אלא אם כן כלי הטיס מצויד במכשיר רדיו שמתקיימים בו, לגבי תחום התג״מ (VHF), כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} טווח התדרים שלו הוא מ־118.000 מגה־הרץ עד 136.975 מגה־הרץ לפחות;
{{ח:תת|(2)}} הפרדת התדרים שלו היא של 8.33 קילו־הרץ או של 25 קילו־הרץ.

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|35א|מניעת הפרעה לכלי טיס כתוצאה משימוש במערכת EFB נישאת|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB נישאת (portable) בכלי טיס ולא יתיר שימוש במערכת EFB כאמור, אלא אם כן הבטיח שאינה משפיעה על הביצועים של הציוד התעופתי של אותו כלי הטיס, או על היכולת להפעיל את כלי הטיס בצורה בטוחה.

{{ח:סעיף|35ב|שימוש במערכת EFB|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB בכלי טיס ולא יתיר שימוש במערכת EFB בכלי טיס, אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} העריך את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בכל אחד מתפקידי ה־EFB;
{{ח:תת|(2)}} מיסד ותיעד –
{{ח:תתת|(א)}} נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת ה־EFB ובכל אחד מתפקידי ה־EFB;
{{ח:תתת|(ב)}} נהלים לניהול תפקידי ה־EFB ובכלל זה כל בסיס נתונים המשמש בהם;
{{ח:תת|(3)}} הבטיח כי, במקרה של כשל במערכת ה־EFB, זמין בכלי הטיס מידע מספיק לשימוש אנשי צוות האוויר לצורך השלמה בטוחה של הטיסה;
{{ח:תת|(4)}} ווידא כי איש צוות אוויר המשתמש במערכת ה־EFB אומן לכך, בין השאר לפי נהלים ודרישות אימונים לפי פסקה (2).

{{ח:סעיף|35ג|אישור שימוש במערכת EFB בתובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה מפעיל אווירי שימוש במערכת EFB בכלי טיס בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן המנהל אישר לו את מערכת ה־EFB ואת תפקידי ה־EFB לגבי כל סוג של כלי טיס שהוא מבקש לעשות בו שימוש בהפעלתו.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי, המבקש את אישור המנהל כאמור בתקנת משנה (א), יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי –
{{ח:תתת|(1)}} מערכת ה־EFB, וכל הנדרש להתקנתה ולשימוש בה בכלי הטיס, ובכלל זה השפעות הגומלין שלה על מערכות כלי הטיס, אם יש כאלה, עומדים בדרישות כללי כושר אווירי הישימות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא העריך את הסיכונים הבטיחותיים הכרוכים בכל אחד מתפקידי ה־EFB;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קבע דרישות שיבטיחו כי במקרה של כשל במערכת ה־EFB, יהיה בידי אנשי צוות האוויר, באופן מיידי, מספיק מידע זמין לצורך השלמה בטוחה של הטיסה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיסד ותיעד –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת ה־EFB ובכל אחד מתפקידי ה־EFB;
{{ח:תתתת|(ב)}} נהלים לניהול תפקידי ה־EFB ובכלל זה כל בסיס נתונים המשמש בהם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יערוך מפעיל אווירי שינוי בנהלים ובדרישות האימונים, כמפורט בתקנת משנה (ב)(3) ו־(4), שאושרו לו, אלא אם כן השינוי מקובל על המנהל.

{{ח:סעיף|36|רשם נתוני טיסה ורשמקול תא הטייס|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כן כלי הטיס עומד בדרישות בדבר רישום נתוני טיסה כמפורט בתקנה זו, ואם כלי ורשמקול תא הטייס הטיס מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|והשלושה עשר}} – אלא כשכלי הטיס עומד בדרישות הישימות {{ח:פנימי|פרק 12|בפרקים האמורים}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע בטורבינה או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של 10 מושבים או יותר ואשר יוצר אחרי 11 באוקטובר 1991 אלא אם כן מותקן בו רשם נתוני טיסה דיגיטלי בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים העונה לדרישות הפרמטרים, הטווח והדיוק המופיעים בנספח E לחלק 91 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} לגבי מטוס או דרישות נספח F לחלק 91 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} לגבי כלי טיס רוטורי, והמסוגל להכיל נתונים מוקלטים של 8 שעות טיסה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה, שבו 6 מושבים או יותר ואשר להפעלתו נדרשים שני טייסים, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול תא הטייס והוא –
{{ח:תתת|(1)}} מותקן בהתאם לאחת מתקנות הפ.א.ר{{ח:הערה|.}} שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תתת}} ‎23.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת}} ‎25.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת}} ‎27.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת}} ‎29.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת|(2)}} מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד״ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד״ח בגמר הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל תכונות מחיקה המאפשרות בכל עת, בזמן פעולתו, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב־15 הדקות האחרונות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהעברת כלי טיס, שבו רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס אינו שמיש, ממקום שבו אין אפשרות ביצוע תיקונים או החלפה של מכשירים אלה, אל מקום שבו קיימת אפשרות כזו;
{{ח:תתת|(2)}} בהמשכת הטיסה כמתוכנן, כאשר רשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס מתקלקל לאחר המראת כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} בביצוע טיסת ניסוי אשר במהלכה פעולתם של רשם נתוני הטיסה או של רשמקול תא הטייס מופסקת לצורך בדיקתם או לצורך בדיקת ציוד קשר או ציוד חשמלי אחר המותקנים בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} בהעברת כלי הטיס ממקום רכישתו אל מקום שבו יותקן רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס.
{{ח:תת|(ה)}} כלי טיס שמופעל בטיסה לא מסחרית יהיה מורשה לטוס עם רשם נתוני טיסה או רשמקול תא הטייס שאינם שמישים למשך תקופה שלא תעלה על 30 ימים בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביומן התחזוקה יהיה רישום החתום ביד טכנאי לבדק כלי טיס, של התאריך שבו הפסיק רשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס לפעול;
{{ח:תתת|(2)}} מול עיני הטייס המפקד תותקן לוחית המציינת שרשם נתוני הטיסה או רשמקול תא הטייס אינם שמישים.
{{ח:תת|(ו)}} רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות אלה חייב לפעול ברציפות מרגע שמטוס מתחיל בריצת ההמראה או שכלי טיס רוטורי מתחיל לרחף ועד שהמטוס מסיים את ריצת הנחיתה או שכלי הטיס הרוטורי נוחת ביעדו.
{{ח:תת|(ז)}} במקרה של תאונה או תקרית, ישמור המחזיק ברשיון ההפעלה את האינפורמציה המוקלטת ברשם נתוני טיסה וברשמקול תא הטייס במשך 60 ימים לפחות או למשך תקופה ארוכה יותר אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או חוקר, החוקרים את התאונה או את התקרית.

{{ח:סעיף|37|התאמת קריאות גובה לחץ אוטומטי למד גובה הטייס|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מיתקן דיווח אוטומטי של גובה לחץ המשולב עם טרנספונדר –
{{ח:תת|(1)}} כאשר יחידת נת״א דורשת את הפסקת הדיווח האוטומטי;
{{ח:תת|(2)}} אלא אם בעת התקנתו נבדק המיתקן וכוייל לשדר נתוני גובה שסטייתם מקריאות מד גובה של הטייס אינן עולות על 125 רגל (על בסיס סבירות של 95 אחוז), כאשר מד גובה הטייס מכוונן ללחץ ברומטרי 1013.25 מיליבר (29.92 אינצ׳ כספית) לגבהים מגובה פני הים ועד לגובה ההפעלה המרבי של כלי הטיס;
{{ח:תת|(3)}} אלא אם מדי הגובה והמספרים (digitizers) ממיתקן זה עונים על המיפרטים TSO-C10b ו־88TSO-C או א.פ.א. מתאים שיקבע על פי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}, הכל בהתאם לעניין.

{{ח:סעיף|38|הגבלות משקל מטוס בקטגורית ”תובלה“|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“, למעט מטוס המונע במנוע טורבינה, שניתנה לגביו תעודת סוג אחרי 30 בספטמבר 1958, אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקל ההמראה אינו עולה על משקל ההמראה המקסימלי המותר עבור גובה שדה התעופה ממנו מתבצעת ההמראה;
{{ח:תתת|(2)}} גובה שדה התעופה ממנו מיועד כלי הטיס להמראה נמצא בתוך תחום הגבהים אשר עבורם נקבעו משקלות המראה מקסימליים;
{{ח:תתת|(3)}} הצריכה הנורמלית של דלק ושל שמן במשך הטיסה לשדה התעופה המיועד לנחיתה תהיה כזו שבעת ההגעה משקלו הכולל של כלי הטיס לא יעלה על משקל הנחיתה המקסימלי המתאים לגובה של אותו שדה תעופה;
{{ח:תתת|(4)}} הגבהים של שדה התעופה המיועד לנחיתה ושל כל שדות התעופה המשניים שנרשמו עבור אותה טיסה הם בתוך תחום הגבהים אשר עבורם נקבעו משקלות נחיתה מקסימליים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגורית ”תובלה“ המונע במנוע טורבינה, שניתנה לגביו תעודת סוג לאחר 30 בספטמבר 1958, אלא בהתאם לספר טיסה של המטוס, וכן לא ימריא מטוס זה אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקל ההמראה אינו עולה על משקל ההמראה הרשום בספר הטיסה של המטוס עבור גובה שדה התעופה ועבור הטמפרטורה השוררת בו בעת ההמראה;
{{ח:תתת|(2)}} הצריכה הנורמלית של דלק ושל שמן במשך הטיסה לשדה התעופה המיועד לנחיתה לשדות התעופה המשניים תהיה כזו, שבעת ההגעה לא יעלה משקלו הכולל של המטוס על משקל הנחיתה המקסימלי הרשום בספר הטיסה, עבור הגבהים של כל שדות התעופה המיועדים לנחיתה והטמפרטורות הצפויות בהם בעת הנחיתה;
{{ח:תתת|(3)}} משקל ההמראה אינו עולה על המשקל הרשום בספר הטיסה כמתאים למרחקים המינימליים הדרושים להמראה בהתחשב עם גובה שדה התעופה, המסלול בשימוש, השיפוע הכולל של המסלול וכן הטמפרטורה ורכיב הרוח השוררים בשדה התעופה בעת ההמראה;
{{ח:תתת|(4)}} כאשר מרחק ההמראה מכיל קטע מרחק פנוי (clearway), אורך המרחק הפנוי אינו גדול מחצי –
{{ח:תתתת|א.}} מרחק ריצת ההמראה, במקרה של מטוסים שהורשו עד 30 באוגוסט 1959; או
{{ח:תתתת|ב.}} אורך המסלול, במקרה של מטוסים שהורשו אחרי 29 באוגוסט 1959.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימריא אדם מטוס בקטגורית ”תובלה“ המונע במנוע טורבינה, שניתנה בגינו תעודת סוג אחרי 29 באוגוסט 1959, אלא אם בנוסף לעמידה בדרישות תקנת משנה (ב), נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרחק האצה ועצירה (accelerate – stop distance) אינו עולה על מרחק ריצת ההמראה בתוספת מרחק העצירה (אם קיים);
{{ח:תתת|(2)}} מרחק ההמראה אינו עולה על מרחק ריצת ההמראה בתוספת המרחק הפנוי (אם קיים).

{{ח:סעיף|39|הגבלות כלי טיס בקטגוריה {{ח:הערה|”}}מוגבל{{ח:הערה|“}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ אלא –
{{ח:תתת|(1)}} לשימוש מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 11|בתקנה 11 לתקנות התיעוד}}, שלגביו ניתנה לכלי הטיס תעודת סוג בקטגוריה זו (להלן – שימוש מיוחד);
{{ח:תתת|(2)}} לביצוע פעולה הקשורה במישרין באותו שימוש מיוחד, לרבות הפעלת כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ לשם אימון צוות האויר בביצוע השימושים המיוחדים לגביו ניתנה תעודת הסוג.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ להובלת אנשים או טובין בתמורה או בשכר. לענין תקנת משנה זו לא יראו הובלה של אנשים או חמרים הדרושים לביצוע השימוש המיוחד לרבות הובלה של אנשים ושל חמרים אל מקום ביצוע הפעולה, וכן פעולות הקשורות באימון צוות האויר בביצוע השימוש המיוחד, כהובלת אנשים או טובין בתמורה או בשכר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יובל אדם בכלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ אלא אם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איש צוות אויר;
{{ח:תתת|(2)}} עובר אימונים של צוות אויר;
{{ח:תתת|(3)}} אדם הנדרש לביצוע הפעולות הקשורות במישרין בשימוש המיוחד.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה ”מוגבל“ בשטח ישראל –
{{ח:תתת|(1)}} מעל לשטח המאוכלס בצפיפות;
{{ח:תתת|(2)}} בנתיב טיסה עמוס;
{{ח:תתת|(3)}} בקרבת מקום לשדה תעופה עמוס, אלא באישור המנהל ובהתאם להגבלות תפעוליות מיוחדות שקבע בו.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל אדם מטוס קטן בקטגוריה ”מוגבל“ שיוצר אחרי 18 ביולי 1978, אלא אם כל מושב קדמי מצוייד בחגורת כתף מאושרת. ”תאריך הייצור“ ו”מושב קדמי“ פירושם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(1)(כ)}}.
{{ח:תת|(ו)}} תקנה זו לא תחול על כלי טיס רוטורי להובלת מטען חיצוני שאינו מוליך נוסעים.

{{ח:סעיף|40|הגבלות כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס שניתנה לגביו תעודת סוג זמנית, אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס כשיר לקבלת תעודת כושר טיסה זמנית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 89|תקנה 89 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כלי טיס המופעל מחוץ למדינה – ניתן לו אישור מיוחד לכך מאת המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי כלי טיס המופעל בטיסה מסחרית – ניתן לו אישור לכך מאת המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} כלי הטיס מופעל לביצוע הפעולות האלה:
{{ח:תתתת|א.}} פעולות הדרושות במישרין לשם רישוי סוג או רישוי סוג־תוספת של כלי הטיס;
{{ח:תתתת|ב.}} אימון צוות אויר, לרבות דימוי של מבצעים בטיסה מסחרית;
{{ח:תתתת|ג.}} טיסות הדגמה על ידי היצרן עבור לקוחות בכוח;
{{ח:תתתת|ד.}} חקר שווקים על ידי היצרן;
{{ח:תתתת|ה.}} ניסוי בטיסה של מכשירים, אבזרים וציוד אשר אין להם השפעה על הכשירות האוירית של כלי הטיס;
{{ח:תתתת|ו.}} ניסוי פעולת מערכות של כלי הטיס;
{{ח:תתתת|ז.}} פעולות אחרות שאישר המנהל.
{{ח:תתת|(5)}} כלי הטיס מופעל בהתאם להגבלות שנקבעו לגביו והמוצגות בתוך כלי הטיס או הרשומות בספר טיסה זמני או במסמך מתאים אחר, אולם כאשר כלי הטיס מופעל בקשר לפעולות הדרושות במישרין לשם רישוי סוג או רישוי סוג־תוספת שלו, יופעל כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|תקנה 84 לתקנות התיעוד}} הדנה בתעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני, וטיסות הניסוי יבוצעו רק מעל הים או מעל אזורים דלילי־אוכלוסין שאינם עמוסים בתנועה אוירית;
{{ח:תתת|(6)}} מפעיל כלי הטיס קבע נהלים מאושרים –
{{ח:תתתת|א.}} שישמשו כהוראות והנחיות לצוותי טיסה וצוותי קרקע לגבי הפעלת כלי הטיס לפי תקנה זו;
{{ח:תתתת|ב.}} לכניסה וליציאה של כלי הטיס לשדות תעופה ומהם, כאשר נתיבי ההמראה והגישה נמצאים מעל לשטחים מאוכלסים;
{{ח:תתת|(7)}} מפעיל כלי הטיס ווידא שכל איש צוות טיסה הינו מורשה כדין והוא בעל ידע ומידת הכרה מספיקים בכל הנוגע לכלי הטיס ולנהלים להפעלתו;
{{ח:תתת|(8)}} מפעיל כלי הטיס תיחזק את כלי הטיס כנדרש בתקנות המתאימות וכן בהתאם לכל הוראה נוספת שקבע המנהל;
{{ח:תתת|(9)}} יצרן כלי הטיס או המנהל קבעו כי לשם הפעלה בטוחה של כלי הטיס נדרש שינוי בתכן, במיבנה או בשיטת התפעול, והשינוי בוצע ואושר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות התיעוד}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית לא יוביל אדם בכלי הטיס, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} לאותו אדם ענין ישיר בפעולות כאמור בפסקה (4) לתקנת משנה (א) או שאותו אדם קיבל אישור מיוחד לכך מיצרן כלי הטיס ומהמנהל;
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל כלי הטיס הודיע לאותו אדם שתעודת הסוג של כלי הטיס היא תעודת סוג זמנית.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע הגבלות או נהלים נוספים הדרושים לדעתו להפעלת כלי טיס בעל תעודת סוג זמנית, לרבות הגבלה על מספר האנשים שמותר להטיס בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|41|הגבלות כלי טיס לשימוש נסיוני}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני –
{{ח:תתת|(1)}} אלא למטרה שעבורה הוצאה התעודה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|בתקנה 84 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(2)}} להובלת אנשים או טובין בשכר או בתמורה;
{{ח:תתת|(3)}} מחוץ לתחום שנקבע על ידי המנהל, אלא אם הראה המפעיל כי כלי הטיס ניתן לשליטה מלאה בכל טווח המהירויות שלו ובכל התמרונים שעליו לבצע ואין בכלי הטיס אפיוני תפעול או תכונות תכן מסוכנים;
{{ח:תתת|(4)}} מעל לשטחים המאוכלסים בצפיפות ובנתיבי טיסה עמוסים, אלא אם ניתן אישור מיוחד לכך על ידי המנהל ובהתאם להגבלות המיוחדות לכלי טיס מסויים להמראה ולנחיתה מעל לשטחים המאוכלסים בצפיפות.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע לכל אדם המשתתף בטיסה כי כלי הטיס הוא בשימוש נסיוני;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כלי הטיס לפי כטר״מ בשעות אור יום בלבד, אלא אם ניתן אישור מיוחד מאת המנהל לנהוג אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע מראש למגדל הפיקוח בשדה תעופה שבו ניתנים שרותי פיקוח טיסה, על אופיים הנסיוני של כלי הטיס והטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע הגבלות נוספות הנראות לו כדרושות, לרבות הגבלות על אנשים שמותר להטיסם בכלי טיס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני.

{{ח:סעיף|42|כללים מיוחדים לכלי טיס זר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תקנה זו חלה על מפעיל כלי טיס זר בישראל בנוסף לכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} בכלי הטיס המופעל לפי כטר״מ או לפי כט״מ יימצא לפחות איש צוות אויר אחד בתפקיד שיהא בעל יכולת לנהל קשר אלחוט דיבור דו־כיווני בשפה העברית או האנגלית.
{{ח:תת|(ג)}} כלי טיס המופעל לפי כט״מ –
{{ח:תתת|(1)}} יהיה מצוייד בציוד רדיו, המאפשר קשר דו־כיווני עם יחידת נת״א, ובציוד ניווט־רדיו המתאים לעזרי רדיו לניווט שבשימוש;
{{ח:תתת|(2)}} יוטס על ידי אדם המחזיק ברשיון טיס ישראלי עם הגדר מכשירים, או על ידי אדם המוסמך בתוקף רשיון הטיס הזר שברשותו לטוס לפי כט״מ והוא בקי בנוהלי הטיסה החלים בישראל, לרבות טיסה בנתיבים, המתנה וגישת מכשירים.
{{ח:תת|(ד)}} מפעיל כלי טיס זר מעל לים לאורך חופי ישראל יודיע מראש על תכנית טיסה כזו בהתאם לנהלים של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית הידועים כ־Supplementary Procedures המתאימים לאזור שישראל מצוייה בו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במקרה בו הציוד הנדרש בכלי הטיס לפי פסקה (ג)(1) הוא ציוד VOR וכלי הטיס מופעל מעל 24,000 רגל (MSL), כלי הטיס מצוייד במכשיר מדידת מרחק (DME) המסוגל לקלוט ולציין מידע על מרחק מתחנות VORTAC או VORDME;
{{ח:תתת|(2)}} יצא מכשיר DME מכלל שימוש בטיסה מעל 24,000 רגל (MSL), ידווח הטייס המפקד על כך מיד ליחידת נת״א ויהא רשאי לאחר זאת להמשיך בטיסה בגובה 24,000 רגל או מעליו, לשדה הנחיתה המיועד אשר שם ניתן להחליף או לתקן את המכשיר הפגום;
{{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקאות (1) ו־(2) לא יחול על כלי טיס זר שאינו מצוייד במכשיר DME כאשר כלי הטיס מופעל למטרות המנויות להלן, ובתנאי שנמסרה על כך הודעה מראש ליחידת נת״א לפני כל המראה:
{{ח:תתתת|א.}} טיסת העברה בישראל למקום שם ניתן לבצע תיקונים או שינויים בכלי הטיס;
{{ח:תתתת|ב.}} טיסת העברה למדינה בה עומד כלי הטיס להרשם;
{{ח:תתתת|ג.}} טיסה של כלי טיס שיוצר בישראל למטרות ניסויי טיסה, אימוני צוותי אויר זרים בהפעלת כלי הטיס והעברת כלי הטיס למטרת ייצוא;
{{ח:תתתת|ד.}} טיסות העברה, תצוגה וטיסות ניסוי של כלי טיס שהובא לישראל למטרת תצוגה או ניסוי.
{{ח:תת|(ו)}} לא ישמש אדם כאיש צוות אוויר בכלי טיס זר אלא אם הוא בעל רשיון איש צוות אוויר שניתן לו בישראל או במדינת חוץ שבה רשום כלי הטיס, או אם רשיונו אושר על ידי הרשות המוסמכת לכך בישראל.

{{ח:סעיף|42א|הפעלה של כלי טיס זר בישראל|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשע״ד, תשפ״ב־8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בישראל, דרך קבע, כלי טיס זר.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו תיחשב הפעלתו של כלי טיס זר בישראל, דרך קבע, אם שהה כלי הטיס בישראל יותר מ־45 ימים בכל תקופה רצופה של 270 ימים מיום הגיעו לארץ לראשונה, ולענין שהיית כלי טיס בישראל יחשב חלק מיום, כיום.
{{ח:תת|(ג)}} הופעל כלי הטיס הזר בישראל במשך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או שהה כלי הטיס בישראל, גם אם כלי הטיס לא הופעל או אם הופסקה הפעלתו במשך התקופה האמורה, לא תאושר הפעלתו בישראל לתקופה נוספת כאמור אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שהוצא מישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוטס כלי טיס זר בישראל אלא בידי בעלו הרשום או בידי אדם ששכר אותו כדי להטיסו בעצמו לכל תקופת שהותו של כלי הטיס בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (ד), לא יפעיל תושב ישראל ולא ישכור כלי טיס זר אלא אם כן נתמלאו בו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לתת פטור בכתב מדרישות תקנה זו, כולן או מקצתן, ולהתנות פטור כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} מטוס השוהה בישראל לצורכי ביצוע פעולות בדק במכון בדק;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס המופעל על ידי מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} כלי טיס זר שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הפעלתו לישראל, בשטחה או ממנה טעונה היתר הפעלה – הוא מקיים את טיסותיו לישראל, בתוכה וממנה לפי היתר ההפעלה שניתן להפעלתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הפעלתו לישראל, בשטחה או ממנה אינה טעונה היתר הפעלה – הוא מופעל באמצעות מחזיק רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינת המפעיל שלו, והמנהל אישר לו לשהות דרך קבע בישראל, לאחר ששוכנע כי הפעלתו דרך קבע בישראל יכולה להיעשות בצורה בטוחה, בשים לב, בין השאר, למיקום מרכז הפעילות של כלי הטיס ולמאפייני הפיקוח המתבצע על הפעלתו מטעם מדינת המפעיל.

{{ח:סעיף|43|טיסת העברה של מטוס גדול עם מנוע אחד דומם|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בטיסת העברה מטוס גדול בעל ארבעה מנועים או בעל שלושה מנועי טורבינה, כאשר אחד המנועים אינו בפעולה, למטרת תיקון אותו מנוע, אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטוס מאותו דגם נוסה בטיסה ונמצא עומד ברמת בטיחות משביעת רצון בהתאם לתקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין; אולם מפעיל אשר הראה כי לפני 19 בנובמבר 1966 מטוס מאותו דגם ביצע טיסת ניסוי משביעת רצון עם מנוע אחד דומם בהתאם לנתונים הביצועיים המפורטים בפסקה (2), יהיה פטור מחובת ביצוע טיסת ניסוי עבור אותו דגם;
{{ח:תתת|(2)}} ספר הטיסה המאושר מכיל את הנתונים הביצועיים הבאים והטיסה מתבצעת בהתאם להם:
{{ח:תתתת|א.}} משקל מקסימלי;
{{ח:תתתת|ב.}} תחומי מרכז הכובד;
{{ח:תתתת|ג.}} תצורה של המדחף שאינו בפעולה (אם ישים);
{{ח:תתתת|ד.}} אורך המסלול להמראה, לרבות התחשבות בטמפרטורה;
{{ח:תתתת|ה.}} טווח הגבהים;
{{ח:תתתת|ו.}} הגבלות שנקבעו בתעודת הסוג;
{{ח:תתתת|ז.}} טווח של הגבלות ביצועיות;
{{ח:תתתת|ח.}} נתונים על יכולת ביצוע;
{{ח:תתתת|ט.}} נהלי תפעול;
{{ח:תתת|(3)}} ספר העזר המבצעי של המפעיל מכיל נהלי תפעול לפעולה בטוחה של המטוס, לרבות דרישות מיוחדות כלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} הגבלה הקובעת כי המשקל המבצעי המקסימלי בכל טיסת העברה יוגבל למינימום הנחוץ לביצוע אותה טיסה עם כמויות הדלק הרזרביות הדרושות;
{{ח:תתתת|ב.}} הגבלה הקובעת כי ההמראות יבוצעו ממסלול יבש, אלא אם אישר המנהל המראה של מטוס מאותו דגם עם מנוע אחד דומם ממסלול רטוב, והפרטים הקשורים בהמראה כזו כלולים בספר טיסה;
{{ח:תתתת|ג.}} נהלי תפעול משדות תעופה בהם המסלול מצריך המראה או גישה מעל לשטח מאוכלס;
{{ח:תתתת|ד.}} נהלי בקורת לבדיקת תקינותם התפעולית של המנועים השמישים.
{{ח:תתת|(4)}} לגבי המראות המטוס –
{{ח:תתתת|א.}} שלב הנסיקה ההתחלתי אינו עובר מעל לאזור המאוכלס בצפיפות;
{{ח:תתתת|ב.}} תנאי מזג האויר בשדה ההמראה או בשדה היעד אינם גרועים מאלה שנקבעו לטיסות לפי כט״ר;
{{ח:תתת|(5)}} בכלי הטיס מובלים רק אנשי צוות הדרושים להפעלת כלי הטיס בעת טיסתו;
{{ח:תתת|(6)}} בכלי הטיס משמשים בתפקיד אנשי צוות אויר הבקיאים בנהלים המבצעיים הקשורים בטיסת העברה עם מנוע אחד דומם המפורטים בספר העזר המבצעי של המפעיל והבקיאים במידע על ההגבלות ועל הביצועים המפורטים בספר הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} טיסת ניסוי של מטוס גדול בעל מנועי בוכנה עם מנוע אחד דומם למטרת קביעת ביצועי הטיסה שלו תיעשה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תבחר מהירות שאינה נמוכה מ־1.3Vs1 ואשר בה ניתן לשלוט במטוס בצורה משביעת רצון בנסיקה עם מנוע קריטי דומם כאשר המדחף מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל, בעוד יתר המנועים פועלים בהספק המקסימלי שנקבע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(2)}} המרחק הדרוש להאצת המטוס עד למהירות המפורטת בפסקה (1) ולטיפוסו לגובה של 50 רגל ייקבע כאשר מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|א.}} כן הנסע במצב מורד;
{{ח:תתתת|ב.}} המנוע הקריטי דומם והמדחף מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה למפעיל;
{{ח:תתתת|ג.}} יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על המקסימום שנקבע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(3)}} ייקבעו נהלי ההמראה, הטיסה והנחיתה, כגון מצב של קיזוז ההגאים, שיטה של הפקת הספק המנועים, הספק המקסימלי של המנועים ומהירויות; המטוס יהיה במצב הניתן לשליטה מניחה את הדעת במשך כל תהליך ההמראה, כאשר הוא מופעל לפי נהלים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} ביצועי המטוס ייקבעו כאשר משקלו המקסימלי אינו עולה על משקל המאפשר שיעור נסיקה של 400 רגל לדקה לפחות בתצורת טיסה כמפורט בתקנה 25.121 ל־פ.א.ר. בגובה של 5000 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} בקביעת הביצועים יש להביא בחשבון את השפעת הטמפרטורה בקביעת אורך מסלול ההמראה, כמפורט בספר הטיסה של המטוס.
{{ח:תת|(ג)}} טיסות ניסוי של מטוס גדול בעל מנועי טורבינה, עם מנוע אחד דומם, למטרת קביעת ביצועי הטיסה שלו, ייעשו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מהירויות המראה V&lt;sub&gt;R&lt;/sub&gt; ו־V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; שלא תהיינה נמוכות מאלה שלפיהן קיבל המטוס את תעודת הסוג שלו כאמור בתקנה 25.107 ל־פ.א.ר. ייבחרו כך שניתן יהיה לשלוט על המטוס במהירויות אלה בצורה מניחה את הדעת כאשר המנוע הקריטי דומם והמדחף, אם קיים, מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל, וכאשר יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על זה שנקבע לצורך תעודת הסוג, כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.;
{{ח:תתת|(2)}} מרחק ההמראה המינימלי יהיה המרחק האופקי הדרוש להאיץ ולטפס לגובה של 35 רגל במהירות V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, עם כל תוספת מהירות המתקבלת תוך כדי הניסויים, המוכפל ב־115 אחוז, בתנאים שלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} כן הנסע במצב מורד;
{{ח:תתתת|ב.}} המנוע הקריטי דומם והמדחף, אם קיים, מוסר ממנו או נמצא בתצורה הרצויה על ידי המפעיל;
{{ח:תתתת|ג.}} יתר המנועים פועלים בהספק שאינו עולה על זה שנקבע לצורך הוצאת תעודת הסוג, כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.;
{{ח:תתת|(3)}} ייקבעו נהלי ההמראה, הטיסה והנחיתה, כגון מצב קיזוז הגאים, שיטה של הפקת הספק המנועים, הספק מקסימלי של המנועים ומהירויות. המטוס יהיה במצב הניתן לשליטה מניחה את הדעת במשך כל תהליך ההמראה, כאשר הוא מופעל לפי נהלים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} ביצועי המטוס ייקבעו כאשר משקלו המקסימלי אינו עולה על המשקל שנקבע כאמור בתקנה 25.121 לפ.א.ר. בתנאים אלה:
{{ח:תתתת|א.}} השיפוע היציב למעשה של שלב הנסיקה הסופי הנדרש בתהליך ההמראה, לא יהיה פחות מ־1.2 אחוז בסופו של נתיב ההמראה, כאשר שני מנועים קריטיים אינם בפעולה;
{{ח:תתתת|ב.}} מהירות הנסיקה לא תהיה נמוכה מהמהירות המקוזזת הדרושה לטיסה עם שני מנועים דוממים, עבור השיפוע היציב, בשלב הנסיקה הסופי כאמור בפיסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(5)}} המטוס יהיה נשלט בצורה מניחה את הדעת בנסיקה עם שני מנועים קריטיים דוממים. ביצועי נסיקה יכולים להיות מסוכמים על ידי חישובים המבוססים על תוצאות הניסויים והשווים להן בדיוקם;
{{ח:תתת|(6)}} בקביעת הביצועים יש להביא בחשבון את השפעת הטמפרטורה בקביעת מרחק ההמראה ובקביעת שלב הנסיקה הסופי, המחושב כאמור בתקנה 25.101 לפ.א.ר.;
{{ח:תתת|(7)}} טיסות הניסוי יכללו לפחות שלוש המראות;
{{ח:תתת|(8)}} לענין פסקאות (4) ו־(5), שני המנועים הקריטיים במטוס בעל ארבעה מנועים הם שני מנועים הנמצאים בצידו האחד של המטוס ובמטוס בעל שלושה מנועים הם המנוע המרכזי ואחד המנועים הצדדיים.

{{ח:סעיף|44|מיתקן קולי להתראת מהירות ומערכת מציין חימום פיטו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“ המונע במנועי טורבינה או מטוס עם Vmo/Mmo שהוא גדול מ־0.8VDF/MDF או מ־0.8Vo/MD והמופעל בטיסה מסחרית אלא אם המטוס מצוייד במיתקן קולי להתראת מהירות העונה על הדרישות המפורטות בתקנה ‎25.1303(C)(1)‎ לפ.א.ר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“ המצוייד במערכת חימום פיטו, לאחר ח׳ בניסן התשמ״ב (1 באפריל 1982), אלא אם קיימת במטוס מערכת לציון כושר הפעולה של מערכת חימום הפיטו, כקבוע בתקנה 25.1326 לפ.א.ר.

{{ח:סעיף|45|מערכת התראת גובה במטוס טורבו־&lt;wbr&gt;סילוני|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פרט כאמור בתקנת משנה (ד), לא יפעיל אדם מטוס טורבו־סילוני ישראלי, אלא אם המטוס מצוייד במערכת מאושרת ושמישה של התראת גובה העונה על דרישות תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מערכת התראת גובה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מסוגלת לבצע את כל הפעולות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תזהיר את הטייס בהתקרבו לגובה שנבחר מראש או בהתרחקו ממנו, הן בנסיקה והן בהנמכה –
{{ח:תתתת|א.}} באמצעות איתות קולי וחזותי, במועד שיספיק לטייס לבסס טיסה אופקית בגובה שנבחר; אולם לטיסות מתחת ל־3000 רגל מעל פני הקרקע (AGL) מספיק אם המערכת מזהירה בסוג איתות אחד בלבד, חזותי או קולי; מותר להשתמש במד גובה רדיו כדי לספק את האיתות, אם המפעיל מצוייד בנוהל מאושר, לקביעת גובה ההחלטה או גובה ההנמכה המינימלי (MDA) בהתאם לנסיבות;
{{ח:תתתת|ב.}} באמצעות איתות חזותי, במועד שיספיק לבסס טיסה אופקית בגובה שנבחר, וכאשר קיימת סטיה מעל אותו גובה שנבחר או מתחתיו, באמצעות איתות קולי;
{{ח:תתת|(2)}} תספק את האיתותים הדרושים מגובה פני הים עד לתקרת הטיסה המבצעית המאושרת של המטוס;
{{ח:תתת|(3)}} תאפשר בחירה של גבהים בהפרשיות המתאימה לגבהים בהם מופעל המטוס;
{{ח:תתת|(4)}} תאפשר בדיקה לפעולת איתות תקינה של המערכת ללא ציוד בדיקה מיוחד;
{{ח:תתת|(5)}} תאפשר כיוונון בהתאם לשינויים בלחץ הברומטרי, כאשר המערכת מופעלת על ידי לחץ ברומטרי.
{{ח:תת|(ג)}} כל מפעיל אשר תקנה זו חלה עליו יקבע ויפרסם נהלים בדבר השימוש במערכת התראת גובה, וכל איש צוות אויר ימלא אחר הנהלים המתייחסים לו.
{{ח:תת|(ד)}} תקנת משנה (א) לא תחול על טיסות של מטוס בעל תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני או טיסות של מטוס כאשר מבצעים בו אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיסת העברה של מטוס, שנרכש זה עתה, למקום בו תותקן בו מערכת התראת גובה;
{{ח:תתת|(2)}} המשך טיסה כפי שתוכננה מלכתחילה, כאשר מערכת התראת גובה יוצאת מכלל שימוש בעת הטיסה; אולם אין להמריא ממקום בו קיימת אפשרות לתקן או להחליף את המערכת, עד לביצוע התיקון או ההחלפה;
{{ח:תתת|(3)}} טיסת העברה של המטוס עם מערכת התראת גובה בלתי שמישה ממקום שאין בו אפשרות תיקון המערכת או החלפתה למקום בו קיימת אפשרות כזו;
{{ח:תתת|(4)}} טיסת ניסוי לשם בדיקת כושרו האוירי של המטוס;
{{ח:תתת|(5)}} טיסת העברה של המטוס אל מחוץ לישראל לצורכי רישום במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(6)}} טיסת תצוגה למטרת מכירה;
{{ח:תתת|(7)}} אימון אנשי צוות זרים בתפעול המטוס לפני העברתו למקום שמחוץ לישראל לצורכי רישומו במדינת חוץ.

{{ח:סעיף|46|משדר מיקום חירום|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תש״ס־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס –
{{ח:תתת|(1)}} בתובלה אווירית מסחרית –
{{ח:תתתת|(א)}} המורשה לקחת 19 נוסעים או פחות, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום מכל סוג שהוא, ואם הוצאה לו תעודת כושר טיסה לראשונה אחרי 1 ביולי 2008 – הוא מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המורשה לקחת יותר מ־19 נוסעים, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות או בשני משדרי מיקום חירום מכל סוג שהוא, ואם הוצאה לו תעודת כושר טיסה לראשונה אחרי 1 ביולי 2008 – הוא מצויד בשני משדרי מיקום חירום לפחות, מהם משדר אחד לפחות יהיה מסוג אוטומטי;
{{ח:תתת|(2)}} בהפעלה מסחרית שאינה תובלה אווירית מסחרית ובהפעלה כללית, אלא אם כן המטוס מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם הליקופטר, אלא אם כן הוא מצויד במשדר מיקום חירום אוטומטי אחד לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי יבטיח כי יתקיימו ההוראות שלהלן לגבי משדר מיקום חירום הנדרש לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בהוראות פרק 5 לחלק II לכרך III לנספח 10 לאמנה, כעדכונו מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יחובר לכלי הטיס בצורה שתבטיח שההסתברות שהוא יינזק במקרה של התרסקות כלי הטיס תהיה קטנה ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ימוקם בכלי הטיס קרוב עד כמה שאפשר לקצהו האחורי, ואם כלי הטיס מצויד ביותר ממשדר מיקום חירום אחד – אחד מהם לפחות ימוקם כאמור; הוראה זו אינה חלה על משדר מיקום חירום להישרדות.
{{ח:תת|(ד)}} מפעיל אווירי יבטיח כי כל משדר מיקום חירום יקודד בשיטה שיאשר המנהל, לפי הוראות הכרך השלישי לנספח 10 לאמנה, ויירשם במערכת הבין־לאומית COSPAS-SARSAT.
{{ח:תת|(ה)}} מפעיל אווירי יבטיח כי –
{{ח:תתת|(1)}} הסוללות שבשימוש במשדר מיקום חירום יוחלפו או יוטענו מחדש, אם הסוללות ניתנות לטעינה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כאשר המשדר היה בפעולה במשך פרקי זמן המצטרפים לתקופה העולה על שעה אחת;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתום חמישים אחוזים מאורך החיים של הסוללה, או חמישים אחוזים ממשך תקופת כושר הפעולה שלה לאחר הטעינה, במקרה של סוללות הניתנות לטעינה – כפי שקבע יצרן המשדר; תקנת משנה זו לא תחול לגבי סוללות אשר בדרך כלל אינן מתכלות באחסנה, כגון סוללה המופעלת במגע עם מים;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך התפוגה להחלפה או לטעינה מחדש של הסוללה רשום בצורה ברורה על גוף המשדר.
{{ח:תת|(ו)}} מפעיל אווירי יכלול במערך האחזקה סעיפים לבדיקת כל משדר מיקום חירום לפי הוראות היצרן; לא נקבעו הוראות יצרן בעניין זה, המפעיל האווירי יכלול במערך האחזקה הוראות לבדיקת כל משדר מיקום חירום אחת ל־12 חודשים לפחות שתכלול את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} התקנה נכונה;
{{ח:תתת|(2)}} שיתוך (קורוזיה) בסוללות;
{{ח:תתת|(3)}} מצב הבקרות וחיישן ההתרסקות;
{{ח:תתת|(4)}} קיום אות רדיו בעוצמה מספקת מהמכשיר.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי אדם להפעיל כלי טיס בלא משדר מיקום חירום –
{{ח:תתת|(1)}} לשם ביצוע טיסת העברה של כלי טיס שנרכש בלא משדר מיקום חירום – ממקום רכישתו אל מקום שם יותקן בו משדר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לתקופה שלא תעלה על 90 ימים אם משדר מיקום החירום אינו שמיש או הורד ממנו זמנית למטרת בדיקה או תיקון, ובלבד שאם הוא הורד מכלי הטיס התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נרשמו במסמכי כלי הטיס תאריך הורדת המשדר, הסוג והדגם שלו, מספרו הסידורי והסיבה להורדתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשדה הראייה של הטייס קיים שילוט מתאים המציין כי משדר מיקום חירום אינו מותקן.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנה זו, כלי טיס אלה אינם חייבים בהתקנת משדר מיקום חירום:
{{ח:תתת|(1)}} כלי טיס בטיסות אימונים המתנהלות ברדיוס של 35 ק״מ (19 מיילים ימיים) משדה ההמראה, וכלי טיס המופעל בגרירת דאונים;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס חקלאי המופעל במסגרת רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 11|הפרק האחד עשר}};
{{ח:תתת|(3)}} מטוס זעיר ומטוס הדרכה זעיר;
{{ח:תתת|(4)}} כלי טיס המיועד לשאת אדם אחד בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} כלי טיס המופעל אגב ניסויי טיסה בתהליך תיכון;
{{ח:תתת|(6)}} כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|תקנה 84(1) לתקנות התיעוד}}, כאשר הוא מופעל על פי אותה תעודה;
{{ח:תתת|(7)}} כלי טיס המופעל לשם אחת המטרות המנויות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 84|בתקנה 84(2) עד (6) לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(8)}} כלי טיס חדש המופעל אגב ייצורו, הכנתו למסירה לקונה מיועד או מסירתו לקונה כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מיקום חירום אוטומטי“ – משדר מיקום חירום מסוג כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”משדר מיקום חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר מיקום חירום מכל סוג שהוא“ – משדר מיקום חירום כאמור באחת מפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”משדר מיקום חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נרכש“, לעניין כלי טיס – בין באמצעות קנייה ובין באמצעות חכירה.

{{ח:סעיף|46א|מיתקן איתור תת־&lt;wbr&gt;מימי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג, בתובלה אווירית מסחרית, בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט רגילה או 740 ק״מ (400 מיל ימי), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, אלא אם כן המטוס מצויד במיתקן איתור תת־מימי, שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מופעל אוטומטית בהיותו מתחת למים;
{{ח:תת|(2)}} מרגע הפעלתו לפי פסקה (1) –
{{ח:תתת|(א)}} הוא משדר בתדר 8.8kHz;
{{ח:תתת|(ב)}} משך פעולתו הוא 30 ימים ברציפות לפחות;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחובר בצורה מאובטחת לגוף המטוס, ואינו מותקן בכנפיים או בזנב המטוס;
{{ח:תת|(4)}} הוא עונה על דרישות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נוהל תקן טכני TSO-C200 או גרסה עדכנית שלו;
{{ח:תתת|(ב)}} נוהל תקן טכני אירופי ETSO-C200 או גרסה עדכנית שלו; לעניין זה, ”נוהל תקן טכני אירופי“ – מפרט כשירות אווירית מפורט, המהווה תקן ביצועים לפריט מסוים, שהוציאה הסוכנות האירופית לבטיחות אווירית לפי תקנת הנציבות האירופית 748/2012 מיום ט״ו באב התשע״ב (3 באוגוסט 2012), הקובעת כללים מיישמים בדבר הכשירות האווירית והרישוי הסביבתי של כלי טיס ומוצרים, חלקים ויישומים קשורים, וכן ארגוני תכן וייצור;
{{ח:תתת|(ג)}} תקן שווה ערך למפורט בפסקאות משנה (א) או (ב), כפי שאישר המנהל למפעיל האווירי של המטוס.

{{ח:סעיף|46ב|מערכת עקיבה אחרי כלי טיס|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי של מטוס בטיסת תובלה אווירית מסחרית שאינה טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה –
{{ח:תתת|(1)}} יקיים, כחלק מהשליטה התפעולית שלו, מערכת עקיבה אחרי כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} יבצע עקיבה אחרי מטוס בטיסה שאינה טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה באמצעות מערכת עקיבה אחרי כלי טיס, לפחות החל מהימצאו במרחק של 90 קילומטרים משדה התעופה שממנו המריא ועד להימצאו במרחק של 90 קילומטרים משדה התעופה שבו הוא עתיד לנחות;
{{ח:תתת|(3)}} יקבע ויקיים נהלים בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תיאור מערכת העקיבה אחרי כלי טיס המשמשת אותו, ובכלל זה זיהוי התנהגות טיסה לא־רגילה ומסירת הודעה ליחידת הנת״א המתאימה, כאשר נדרש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שימור המידע הנוגע לעקיבה אחרי כל מטוס, כדי לסייע לכוחות חיפוש והצלה בקביעת המיקום הידוע האחרון של המטוס וקיום היכולת למסור, במקרה של אירוע בטיחותי חמור, העתק מהמידע האמור בלא דיחוי ובתצורה אלקטרונית, כך שהמידע יהיה קריא לאדם באמצעות שימוש בעורך קובצי מלל שכיח;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין חוסר או אובדן מידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס –
{{ח:תתתתת|(1)}} זיהוי כל אובדן מידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס, שאינו תוצאה של גורם זמני;
{{ח:תתתתת|(2)}} מתן מענה, מבעוד מועד, לכל מקרה של מחסור שיטתי במידע הנוגע לעקיבה אחרי מטוס הנוגע למטוס מסוים או לנתיב מסוים;
{{ח:תתתת|(ד)}} בדיקה מיידית של חשד להתנהגות טיסה לא־רגילה ונקיטת פעולה מתאימה בעקבותיה, ובכלל זה לעניין יידוע יחידת הנת״א המתאימה, מסירת מידע שנדרש לה לשם מילוי תפקידה ותיאום פעולות עמה;
{{ח:תתת}} נהלים כאמור בפסקאות משנה (א), (ג) ו־(ד) יהיו מקובלים על המנהל; נהלים כאמור בפסקת משנה (ב) טעונים את אישור המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מבוססת על ציוד המסוגל לבצע את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגלות את מיקום המטוס בארבעה ממדים (קו רוחב, קו אורך, גובה וזמן);
{{ח:תתת|(2)}} לשדר את מיקום המטוס למפעיל האווירי שלו באופן אוטומטי ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מחובת המפעיל האווירי לפי תקנת משנה (א), רשאי המנהל לאשר למפעיל אווירי של מטוס בטיסה שאינה טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה לעשות שימוש במערכת עקיבה אחרי כלי טיס שלא מתקיימת לגביה תקנת משנה (ב)(2), במקרים שמתקיימים לגביהם שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כשל בציוד המטוס, טרם תחילת הטיסה, שבשלו עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) באופן אוטומטי אינה אפשרית;
{{ח:תתתת|(ב)}} כשל מערכתי, שאינו תלוי במטוס, שבשלו עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) באופן אוטומטי אינה בת־השגה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקרים חוזרים שבהם למשך זמן קצר אין כיסוי (Coverage) של יחידת הנת״א המתאימה המאפשר עקיבה אחרי כלי טיס בארבעה ממדים ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות;
{{ח:תתתת|(ד)}} סגירה זמנית של מרחבי אוויר שעלולה לאלץ כלי טיס שאינו מצויד במערכת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ב), לטוס בנתיבים שבהם נדרשת עקיבה אחרי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס תוצאות תהליך ניהול סיכונים שהגיש לו המפעיל האווירי, שניתן לנהל את הסיכונים בהפעלת המטוס הנובעים מכך; תהליך ניהול סיכונים כאמור יכלול, לכל הפחות, בחינת כל אלה ועמדה לגביהם:
{{ח:תתתת|(א)}} יכולת מערכת השליטה התפעולית של המפעיל האווירי ונהליה, ובכלל זה בכל הנוגע ליצירת קשר עם יחידות נת״א השייכות לעניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} היכולת הכוללת של המטוס ושל מערכותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} האמצעים הזמינים לקביעת מיקומו של המטוס וליצירת קשר עמו;
{{ח:תתתת|(ד)}} תדירות הפערים בדיווח האוטומטי ומשכם;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההשלכות, מבחינת הגורם האנושי, של השינויים בנוהלי התפעול של צוות הטיסה, בדגש על עומס העבודה על צוות האוויר;
{{ח:תתתת|(ו)}} אמצעי אפחות סיכון מוגדרים ונהלים להתמודדות עם אירועים לא צפויים (Contingency procedures).
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התנהגות טיסה לא־רגילה“ (Abnormal flight behaviour) – אירוע הנוגע לטיסה שמתקיימים לגביו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מחוץ למדדים שהגדיר המפעיל האווירי להתנהגות טיסה רגילה או שהוא מעיד, לדעת המפעיל האווירי, על סטייה ברורה מהתנהגות טיסה רגילה;
{{ח:תתתת|(2)}} המפעיל האווירי הורה לגביו שהוא מהווה סיכון להמשכה הבטוח של הטיסה או לחיי אדם או לרכוש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיסה שיחידת נת״א עוקבת אחריה“ – טיסה שמתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הנתיב המתוכנן לשדה היעד (Planned route) והנתיבים המתוכננים לשדות המשנה (Planned diversion routes), שבהם עתיד המטוס לטוס, כלולים במרחב אווירי שבו ניתנים, ברגיל, שירותי תעבורה אווירית הנתמכים במערכות עקיבה לפיקוח על תעבורה אווירית (ATC surveillance systems), שביכולתן לקבוע את מיקומו של המטוס בארבעה ממדים ובמרווחי זמן של 15 דקות או פחות;
{{ח:תתתת|(2)}} המפעיל האווירי מסר ליחידות הנת״א המתאימות מידע בדבר אמצעי הקשר שישמשו לצורך יצירת קשר מיידי עמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לפני ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), ושמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} מסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, עולה על 19 מושבים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הוא מצויד כך שהוא מספק מידע לגבי מיקומו נוסף על המידע שהוא משדר באמצעות הטרנספונדר;
{{ח:תתתת|(2)}} מטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), או לאחריו, ושהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} מסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, עולה על 19 מושבים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 45,500 ק״ג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עקיבה אחרי כלי טיס“ (Aircraft tracking system) – מערכת המסתמכת על עקיבה אחרי כלי טיס שמטרתה לזהות התנהגות טיסה לא־רגילה ולספק התראה על כך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקיבה אחרי כלי טיס“ (Aircraft tracking) – תהליך המתבצע באמצעות מערכת קרקעית לקיום רשומות של המיקום, בארבעה ממדים (קו רוחב, קו אורך, גובה וזמן), של כלי טיס בטיסה מסוימת ולעדכונן במרווחי זמן קבועים.

{{ח:סעיף|46ג|שידור אוטונומי של מיקום מטוס במצוקה|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפעיל אווירי מטוס שמסתו המרבית המורשית להמראה עולה על 27,000 ק״ג ושניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) או לאחריו, בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן המטוס מצויד כך שהוא מסוגל, כאשר הוא במצוקה, לשדר באופן אוטונומי, בתדירות של פעם בדקה לפחות, מידע שעל בסיסו יכול המפעיל האווירי לדעת את מיקומו.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לפי התוספת (Appendix‏) 9 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, שעניינה: ”Location of an Aeroplane in Distress“.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל אווירי של מטוס כאמור בתקנת משנה (א) שנמצא במצוקה ימסור מידע בדבר מיקומו של המטוס ליחידת הנת״א המתאימה ולגוף המופקד על פעולות חיפוש והצלה.
{{ח:תת|(ד)}} אם ליחידת נת״א יסוד להאמין שמטוס נמצא במצוקה, תודיע על כך למפעיל האווירי של מטוס זה; יחידת הנת״א והמפעיל האווירי כאמור יתאמו ביניהם את המשך התקשורת והעברת המידע ביניהם בעניין.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”מצוקה“ – מצב דברים שבו כלי טיס נמצא במצב כזה שאם התנהגות כלי הטיס (Aircraft behaviour) לא תתוקן, תוצאתה עלולה להיות תאונה.

{{ח:סעיף|47|הפעלה במהירות על־&lt;wbr&gt;קולית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במהירות אמיתית העולה על מאך אחד, אלא בהתאם לתנאים ולהגבלות כמפורט בנספח B לחלק 91 ל־פ.א.ר. בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט (2) בטבלה בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|47א|מיומנות בשפה האנגלית לצורך הפעלת כלי טיס בטיסה בין־&lt;wbr&gt;לאומית|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} המחזיק ברישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}}, יבטיח שאנשי צוות האוויר המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|בתקנה 21ד לתקנות הרישיונות}} שהוא מעסיק בטיסות בין־לאומיות, הוכיחו את יכולתם לדבר בשפה האנגלית ולהבינה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|בתקנה האמורה}}.

{{ח:סעיף|48|תנאים להסכם חכירה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} צדדים לחכירת כלי טיס ישראלי יכללו בהסכם החכירה, בסעיף אחרון המודפס באותיות גדולות ונראות לעין שיכלול את כל אלה בקשר לכלי הטיס:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות החיקוק והוראות המנהל שעל פיהן תוחזק כלי הטיס ונבדק בשנים עשר החדשים שקדמו לכריתת ההסכם והצהרת הצדדים בדבר עמידת כלי הטיס בהוראות {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} בכל הנוגע להפעלתו במסגרת המטרות שלשמן נחכר כאמור בהסכם החכירה;
{{ח:תתת|(2)}} זהות האדם שהצדדים רואים אותו כאחראי לשליטה המבצעית בכלי הטיס בהתאם להסכם החכירה והצהרת אותו אדם כי הוא מבין את היקף אחריותו למילוי אחר האמור בחיקוקים ובהוראות המתאימים;
{{ח:תתת|(3)}} הצהרה לפיה הצדדים יודעים כי מידע והסברים בדבר החיקוקים וההוראות האחרות ובדבר עמידתו של כלי הטיס בכל אלה ניתנים להשגה ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס חכור, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} החוכר המציא למנהל עותק של הסכם החכירה ובו כלולים התנאים האמורים בתקנת משנה (א), בתוך 72 שעות ממועד כריתתו ועותק של הסכם החכירה ובו כלולים התנאים האמורים בתקנת משנה (א) מצוי בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} החוכר, או הבעל הרשום של כלי הטיס, אם החוכר אינו אזרח ישראלי או תושב קבוע בישראל, מסר הודעה למנהל לפחות 48 שעות לפני ההמראה הראשונה של כלי הטיס לפי הסכם החכירה, שתכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|א.}} שדה התעופה שממנו ימריא כלי הטיס;
{{ח:תתתת|ב.}} מועד ההמראה;
{{ח:תתתת|ג.}} סימן הרישום של כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} עותק הסכם החכירה שהומצא למנהל לא יפורסם בקרב הציבור הרחב ולא יימסר להעתקה או לבדיקה לציבור הרחב או חלק ממנו.
{{ח:תת|(ד)}} לענין תקנה זו{{ח:הערה|,}} ”חכירה“ היא הסכם להספקת כלי טיס מאדם אחד לשני בתמורה, בין עם צוות ובין בלעדיו, למעט הסכם למכירת כלי טיס או הסכם של מכר־על־תנאי של כלי טיס.

{{ח:סעיף|48א|העברת תפקידים וחובות בהסכם חכירה בין מדינות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהתאם לאמור בסעיף 83 תוספת (Article 83 bis) לאמנה, כפי שתוקנה ב־6 באוקטובר 1980, מדינת ישראל (להלן – המדינה) רשאית, בהסכם בכתב בינה ובין מדינה חברה אחרת (להלן – המדינה החברה) ובכפוף לתנאי ההסכם –
{{ח:תתת|(1)}} להעביר למדינה החברה את התפקידים והחובות של המדינה, כולם או מקצתם, לפי סעיפים 12, 30, 31 ו־‎32(a)‎ לאמנה כמדינת רישום של כלי טיס אחד או יותר הרשומים במדינה והמופעלים בהתאם להסכם חכירה, שכר או חילופין (lease, charter or interchange) של כלי טיס או כל הסדר דומה אחר בידי מפעיל שמקום העסק העיקרי שלו, ובאין לו מקום עסק כאמור – מושב הקבע שלו, נמצא במדינה החברה;
{{ח:תתת|(2)}} לקבל על עצמה לבצע את התפקידים והחובות, של המדינה החברה, כולם או מקצתם, לפי סעיפים 12, 30, 31 ו־‎32(a)‎ לאמנה, כמדינת רישום של כלי טיס אחד או יותר הרשומים במדינה החברה והמופעלים בהתאם להסכם חכירה, שכר או חילופין של כלי טיס או כל הסדר דומה אחר, בידי מפעיל שמקום העסק העיקרי שלו, ובאין לו מקום עסק כאמור – מושב הקבע שלו, נמצא במדינה.
{{ח:תת|(ב)}} כל תפקיד או חובה שהועברו לפי תקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} למדינה חברה – ניתן, בהסכם בכתב בין המדינה לבין המדינה החברה ובכפוף לתנאי ההסכם, להחזירם למדינה;
{{ח:תתת|(2)}} למדינה – ניתן, בהסכם בכתב בין המדינה לבין המדינה החברה ובכפוף לתנאי ההסכם, להחזירם למדינה החברה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תנאי של הסכם כאמור בתקנת משנה (ב) ניתן לבטל או לתקן בהסכם בכתב בין הצדדים להסכם.
{{ח:תת|(ד)}} כל זמן שהסכם לפי תקנת משנה (א)(1) או (ב)(2) עומד בתוקף, לא יבוצעו התפקידים והחובות המפורטים בו בידי המדינה או מי מטעמה בזיקה לכלי הטיס המפורטים בהסכם.
{{ח:תת|(ה)}} כל זמן שהסכם לפי תקנת משנה (א)(2) או (ב)(1) עומד בתוקף, יבוצעו התפקידים והחובות המפורטים בו בידי המדינה או מי מטעמה בזיקה לכלי הטיס המפורטים בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המרחב האוירי של ישראל ושירותי הפיקוח על התנועה האוירית}}

{{ח:סעיף|49|מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המרחב האוירי בישראל, והמרחב האוירי מחוץ לישראל הנתון לפיקוחה האוירי, שתחומיו מוגדרים בפרסומי מידע תעופתי ושבהם ניתנים שירותי פיקוח על תנועה אוירית, מהווים את מרחב הפיקוח התעופתי (מפ״ת – Flight Information Region – FIR) של ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} כל מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל הוא מרחב אוירי מבוקר, שכל טיסה בו חייבת בהגשת תכנית טיסה ובקבלת מירשה טיסה מראש ממנה ובשמירת קשר במשך כל זמן הטיסה בין כלי הטיס לבין יחידת נת״א.

{{ח:סעיף|49א|מקומות כניסה ויציאה בישראל|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} כלי טיס רשאי להמריא כדי לצאת מישראל או לנחות בהיכנסו לישראל אך ורק במקומות המנויים להלן:
{{ח:תת|(1)}} נמל התעופה בן גוריון;
{{ח:תת|(2)}} שדה התעופה אילת;
{{ח:תת|(3)}} שדה התעופה חיפה;
{{ח:תת|(4)}} שדה התעופה ירושלים (עטרות);
{{ח:תת|(5)}} שדה התעופה דב הוז (תל־אביב);
{{ח:תת|(6)}} שדה התעופה עובדה.

{{ח:סעיף|50|חלוקת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל}}
{{ח:תת|(א)}} מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל מתחלק לאיזורים בהם מותרת הטיסה ולאיזורים בהם הטיסה אסורה.
{{ח:תת|(ב)}} באיזורים בהם מותרת הטיסה קיימים פרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים, נתיבי אויר מוגדרים מראש, איזורי פיקוח, איזורי פיקוח טרמינליים, איזורי פיקוח שדה, איזורים מוגבלים ואיזורים מסוכנים, המוגדרים בשטח, בגובה ובזמן בפמ״ת של ישראל.

{{ח:סעיף|51|איזור אסור לטיסה}}
{{ח:ת}} איזור אסור לטיסה (prohibited area) הוא איזור המוגדר בשטח ובגובה בפמ״ת של ישראל, שהטיסה בו אסורה אלא אם ניתן אישור מיוחד מראש, מאת מי שנקבע לכך בפמ״ת.

{{ח:סעיף|52|איזור מוגבל לטיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} איזור מוגבל לטיסה (restricted area) הוא איזור שהטיסה בו מוגבלת בשטח, בגובה, בזמן או במגבלות אחרות, אלא אם ניתן אישור מראש מאת יחידת נת״א לחרוג ממגבלות אלה.

{{ח:סעיף|53|איזור מסוכן לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} איזור מסוכן לטיסה (danger area) הוא איזור שבו עלולות להתקיים פעילויות או תופעות מסוכנות לטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור מסוכן לטיסה אלא אם הטייס המפקד של כלי הטיס שקל את המידע בדבר הפעילויות או התופעות האמורות ושוכנע כי לא נשקפת סכנה לבטיחות טיסתו באותו איזור.

{{ח:סעיף|54|פרוזדור אויר}}
{{ח:תת|(א)}} פרוזדור אויר (airway) הוא מרחב אוירי מבוקר או חלק ממנו, המותחם בין שני גבהים מוגדרים, משני צדיו של ציר מרכזי.
{{ח:תת|(ב)}} הציר המרכזי של כל קטע בפרוזדור האויר הינו קו ישר המחבר נקודות ציון גיאוגרפיות, כגון נ״צ על גבי מפה, ישוב, צומת וכד׳, המבוטאות על ידי עזרי ניווט.

{{ח:סעיף|55|פרוזדור אויר מיוחד}}
{{ח:ת}} פרוזדור אויר מיוחד הוא פרוזדור אויר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(א)}} שהציר המרכזי של כל קטע שבו הינו קו ישר המחבר נקודות ציון גיאוגרפיות.

{{ח:סעיף|56|נתיב אויר מוגדר מראש}}
{{ח:ת}} נתיב אויר מוגדר מראש (predetermined route) הוא נתיב טיסה שאינו פרוזדור אויר, שנקבע מראש בתוך איזור פיקוח כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 57|בתקנה 57}} והמבוסס על עזרי ניווט.

{{ח:סעיף|57|איזור פיקוח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} איזור פיקוח (control area – CTA) הוא מרחב אויר מבוקר המותחם בשטח והמשתרע מגובה שנקבע מראש מעל פני הקרקע או המים כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל טיסה באיזור פיקוח חייבת בדיווח על התקדמות הטיסה ובמילוי אחר הוראות יחידת נת״א ואחר נהלי הטיסה הישימים שנקבעו בפמ״ת ובנוטאם.

{{ח:סעיף|58|איזור פיקוח טרמינלי}}
{{ח:ת}} איזור פיקוח טרמינלי (terminal control area – TMA) הוא איזור פיקוח, המותחם בגובה ובשטח, הנקבע באיזור בו קיים ריכוז של נתיבי טיסה בסביבת שדה תעופה אחד או שדות תעופה שבהם קיימת פעילות טיסה מוגברת.

{{ח:סעיף|59|איזור פיקוח שדה}}
{{ח:ת}} איזור פיקוח שדה (control zone – CTR) הוא איזור פיקוח במרחב אויר מבוקר המותחם סביב שדה תעופה מפני הקרקע עד גובה מוגדר.

{{ח:סעיף|60|איזור שדה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} איזור שדה (aerodrome traffic zone) הוא מרחב אויר מבוקר המותחם סביב שדה תעופה ללא מגדל פיקוח, מפני הקרקע עד גובה מוגדר.
{{ח:תת|(ב)}} כל טיסה באיזור שדה תבוצע על פי נהלי הטיסה הישימים שנקבעו בפמ״ת ובנוטאם.

{{ח:סעיף|61|נקודת דיווח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נקודת דיווח (reporting point) היא מקום גיאוגרפי שנקבע בכינוי מסויים בפמ״ת, שביחס אליו כלי טיס מדווח על מיקומו.
{{ח:תת|(ב)}} נקודת דיווח יכולה להיות נקודת דיווח חובה ונקודת דיווח לפי דרישה.
{{ח:תת|(ג)}} בהגיע כלי טיס אל נקודת דיווח שנקבעה בפמ״ת כנקודת דיווח חובה, עליו לדווח על כך ליחידת נת״א.
{{ח:תת|(ד)}} בהגיע כלי טיס אל נקודת דיווח שנקבעה בפמ״ת כנקודת דיווח לפי דרישה, עליו לדווח על כך ליחידת נת״א אם נדרש לכך על ידיה.
{{ח:תת|(ה)}} דיווח לפי תקנה זו יהיה בציון כינוי נקודת הדיווח כפי שנקבע בפמ״ת.

{{ח:סעיף|62|איזור אימונים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} איזור אימונים הוא מרחב אויר מבוקר המותחם בגובה, בשטח ובזמן בפמ״ת ושבו מתבצעים אימוני טיסה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתאמן אדם אימוני טיסה, למעט אימוני טיסות ניווט ואימוני המראה ונחיתה בשדה תעופה, אלא באיזור אימונים ואלא לפי נהלי האימונים והטיסה הישימים שנקבעו בפמ״ת או אלא לפי אישור יחידת נת״א ולפי הוראותיה.

{{ח:סעיף|63|שירות פיקוח על תנועה אוירית}}
{{ח:ת}} מטרותיו של שירות פיקוח על תנועה אוירית הן:
{{ח:תת|(1)}} מניעת התנגשות –
{{ח:תתת|א.}} בין כלי טיס;
{{ח:תתת|ב.}} בין כלי טיס לבין מכשולים על פני הקרקע באיזור תמרון שדה תעופה;
{{ח:תת|(2)}} הסדרת זרימה שוטפת ותקינה של תעבורה אוירית;
{{ח:תת|(3)}} העברת מידע תעופתי חיוני לכל הנוגעים בדבר;
{{ח:תת|(4)}} הזעקת שירותי חיפוש והצלה בעת הצורך.

{{ח:סעיף|64|שירות מידע תעופתי}}
{{ח:ת}} תפקידי שירות מידע תעופתי הם לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האוירית בכל הנוגע לאלה:
{{ח:תת|(1)}} שדות תעופה;
{{ח:תת|(2)}} שירותי פיקוח על התנועה האוירית ומיתקניהם;
{{ח:תת|(3)}} קשר, עזרי ניווט ושירותי תעבורה אוירית אחרים ומיתקניהם;
{{ח:תת|(4)}} שירותים מטאורולוגים ומיתקניהם;
{{ח:תת|(5)}} שירותי חיפוש והצלה ומיתקניהם;
{{ח:תת|(6)}} חיקוקים, נהלים והוראות הקשורים בתעבורה אוירית;
{{ח:תת|(7)}} שירותים הקשורים בכניסתם למדינה של נוסעים, אנשי צוות ומטען וביציאתם ממנה;
{{ח:תת|(8)}} סיכונים לתעבורה האוירית.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|66|חיוב ברשיון ובאישור|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשפ״ד־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתן אדם שירות פיקוח על תנועה אוירית ולא יפרסם פרסומי מידע תעופתי ונוטאם אלא אם ניתן לו רשיון לכך מאת המנהל ואלא בהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם אדם פרסומי מידע תעופתי, אלא אם המנהל אישר מראש כל פרסום כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.12.2024 לעניין מיתקן עזר לטיסה, והחל מיום 17.12.2026 לעניין מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית):}} לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה או מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור; לעניין זה יראו נהלים שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (ד) וכל שינוי בהם שאישר המנהל לפי תקנת משנה (ה), כתנאים באישור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.12.2024 לעניין מיתקן עזר לטיסה, והחל מיום 17.12.2026 לעניין מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית):}} מבקש אישור כאמור בתקנת משנה (ג) יגיש לאישור המנהל נהלים לעניין התקנה, תחזוקה והפעלה לגבי המיתקן שלגביו הוא מבקש אישור; נהלים כאמור לעניין מיתקן עזר לטיסה מסוג מד מרחק (DME), משואה לא כיוונית (NDB), משואת תג״מ כל כיוונית (VOR), GBAS ו־ILS יהיו גם לפי מסמך 8071, שעניינו: ”Manual on Testing of Radio Navigation Aids“, שהוציא ארגון התעופה הבין־לאומי, ובכלל זה ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) למסמך זה (בתקנה זו – המסמך).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום 17.12.2024 לעניין מיתקן עזר לטיסה, והחל מיום 17.12.2026 לעניין מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית):}} בעל אישור כאמור בתקנת משנה (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישנה את הנהלים שאישר לו המנהל, אלא באישור המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} ישנה את הנהלים שאישר לו המנהל אם הורה לו המנהל לשנותם, בין השאר אם חל שינוי במסמך המחייב לדעתו את שינוים או אם מצא המנהל כי אינם מתאימים;
{{ח:תתת|(3)}} יקיים את הנהלים שאישר לו המנהל וכל שינוי בהם שאישר לו המנהל כאמור בפסקה (1) או שהורה לו המנהל כאמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|66א|מיומנות בשפה האנגלית לצורך מתן שירותי נת״א מסוימים|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} המחזיק ברישיון למתן שירותי נת״א לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66(א)}} יבטיח שמפקחי התנועה האווירית שהוא מעסיק הנותנים שירותי נת״א לטיסות בנתיבים בין־לאומיים, הוכיחו את יכולתם לדבר בשפה האנגלית ולהבינה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|בתקנה 21ד לתקנות הרישיונות}}; לעניין זה, ”נתיב בין־לאומי“ – נתיב המוביל מחוץ לישראל אל שדה תעופה מן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 49א|בתקנה 49א}}, או משדה תעופה כאמור אל מחוץ לישראל, או נתיב החוצה את המרחב האווירי של ישראל.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: כללי טיסה}}
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|67|טיסה בקרבת כלי טיס אחר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם כלי טיס קרוב לכלי טיס אחר עד כדי התהוות סכנה של התנגשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יטיס אדם כלי טיס בטיסת מיבנה אלא בהסדר מראש עם כל אחד מהטייסים המפקדים, בנפרד או ביחד, של כל אחד מכלי הטיס בטיסת המיבנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוביל אדם בטיסת מיבנה נוסעים בטיסה מסחרית.
{{ח:תת|(ד)}} פרט אם אושר על ידי יחידת נת״א, לא יפעיל אדם כלי טיס בהתאם להוראה או להנחייה שניתנה לטייס של כלי טיס אחר למטרות פיקוח על תנועה אוירית באמצעות מכ״מ.

{{ח:סעיף|68|כללי זכות קדימה – תפעול יבשתי|תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} כללי – כל אדם הקשור בהטסת כלי טיס יקיים הסתכלות והשגחה מתמדת להימצאות כלי טיס אחרים, על מנת למנוע התקרבות שיש בה משום סכנה, בין אם הטיסה מתנהלת לפי כט״מ או לפי כטר״מ, והכל כמפורט בתקנה זו. כאשר תקנה זו מעניקה זכות קדימה לאותו כלי טיס, יתן מפעיל של כלי הטיס האחר זכות קדימה לאותו כלי טיס, ולא יעבור מעליו, מתחתיו, או לפניו, אלא אם נשמר מרחק בטוח בין שני כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} מצב מצוקה (distress) – לכלי טיס במצב מצוקה זכות קדימה על פני כל יתר כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} נתיבים מתכנסים (converging) – כאשר שני כלי טיס מאותה קטגוריה (כגון בלון, דאון, מטוס, כלי טיס רוטורי, כלי רחיפה ממונע, כלי רחיפה בלתי ממונע) טסים באותו גובה בקירוב בנתיבים מתכנסים, למעט התקרבות חזיתית או כמעט חזיתית, זכות קדימה תהיה לכלי הטיס הנמצא מימין. כאשר כלי הטיס הם מקטגוריות שונות זכות הקדימה תהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} לבלון זכות קדימה על פני כל קטגוריה אחרת של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} לדאון ולכלי רחיפה בלתי ממונע זכות קדימה על פני ספינת אויר, כלי רחיפה ממונע, מטוס או כלי טיס רוטורי;
{{ח:תתת|(3)}} לספינת אויר ולכלי רחיפה ממונע זכות קדימה על פני מטוס או כלי טיס רוטורי.
{{ח:תת}} אולם לכלי טיס המשמש לגרירה או לתדלוק של כלי טיס אחר, זכות קדימה על פני כל כלי טיס ממונע אחר.
{{ח:תת|(ד)}} התקרבות חזיתית (approaching head-on) – כאשר שני כלי טיס מתקרבים חזיתית או כמעט חזיתית האחד לקראת השני, ישנה טייסו של כל אחד משני כלי הטיס כיוון טיסתו לימין.
{{ח:תת|(ה)}} עקיפה (overtaking) – לכל כלי טיס שנעקף זכות קדימה וכלי הטיס העוקף ישנה כיוון לימין ויעקוף במרחק בטוח.
{{ח:תת|(ו)}} נחיתה – לכלי הטיס בשעת גישה סופית לנחיתה, או בשלבים האחרונים של הנחיתה, זכות קדימה על פני כלי טיס אחרים בטיסה או בשלבי הסעה על הקרקע; הוראה זו לא תחול על כלי רחיפה בלתי ממונע לעניין מתן זכות קדימה בנחיתה.
{{ח:תת}} כאשר שני כלי טיס או יותר מתקרבים לשדה תעופה לשם נחיתה, זכות הקדימה היא לכלי הטיס הנמוך שביניהם, אולם זכות קדימה זו לא תנוצל לצורך ”חיתוך“ לפני כלי הטיס הנמצא בגישה סופית, או לצורך עקיפתו.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – לרבות כלי רחיפה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) עד (5) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה בלתי ממונע“ – גילשון אוויר ומצנח רחף כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה ממונע“ – גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף עם מנוע עזר ומצנח ממונע כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (2), (4) ו־(5) להגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}}.

{{ח:סעיף|69|כללי זכות קדימה – תפעול ימי}}
{{ח:תת|(א)}} כללי – מטיס כלי טיס על פני המים, ישמור ככל האפשר מרחק בטוח מכלי שיט וימנע מהפרעה לניווטם, ויתן זכות קדימה לכל כלי שיט וכלי טיס אחר, לו מוענקת זכות קדימה כמפורט בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} חצייה (crossing) – כאשר שני כלי טיס או כלי טיס וכלי שיט נעים בנתיבים החוצים זה את זה, לכלי הטיס או לכלי השיט שמימין זכות קדימה.
{{ח:תת|(ג)}} התקרבות חזיתית – כאשר שני כלי טיס, או כלי טיס וכלי שיט, מתקרבים חזיתית או כמעט חזיתית האחד לעומת השני, ישנה כל אחד את כיוונו לימין, וישמור על מרחק בטוח ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} עקיפה – לכל כלי טיס וכלי שיט הנעקף זכות קדימה, וכלי הטיס או כלי השיט העוקף ישנה כיוון כך שישמר מרחק בטוח.
{{ח:תת|(ה)}} תנאים מיוחדים – כאשר שני כלי טיס, או כלי טיס וכלי שיט מתקרבים זה לזה במידה העלולה לגרום להתנגשות, כל כלי טיס וכלי שיט יתקדם תוך שימת לב זהירה לתנאים הקיימים ולמגבלות של הכלים הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|70|מהירות כלי טיס|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בגובה של פחות מ־10,000 רגל (MSL) במהירות אויר מכשירית העולה על 250 קשר (288 מייל לשעה), אלא באישור יחידת נת״א, או אם הדבר הותר בהוראות תעבורה אווירית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתחום איזור פיקוח שדה במהירות אויר מכשירית העולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 156 קשר (180 מייל לשעה) – אם כלי הטיס מונע במנועי בוכנה;
{{ח:תתת|(2)}} 200 קשר (230 מייל לשעה) אם כלי הטיס מונע במנועי טורבינה, אלא באישור יחידת נת״א או לפי הוראותיה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מתחת לתחום איזור פיקוח טרמינלי במהירות מכשירית העולה על 200 קשר (230 מייל לשעה).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם המהירות הבטוחה המינימלית לכלי טיס בטיסה מסויימת הינה גדולה מהמהירות המקסימלית שנקבעה בתקנה זו, רשאי אדם להטיס את כלי הטיס באותה מהירות בטוחה מינימלית, אם הודיע על כך ליחידת נת״א.

{{ח:סעיף|71|טיסה אוירובטית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה אוירובטית בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעל איזור מאוכלס של עיר, כפר או מקום יישוב אחר;
{{ח:תתת|(2)}} מעל מקום התקהלות בני אדם בשטח פתוח;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך תחומי איזור פיקוח שדה תעופה, איזור פיקוח טרמינלי ופרוזדור טיסה;
{{ח:תתת|(4)}} מתחת לגובה 1500 רגל מעל לקרקע;
{{ח:תתת|(5)}} בתנאי ראות־טיסה של פחות מ־5 ק״מ.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו טיסה אוירובטית פירושה תמרון, המבוצע מרצונו של הטייס, הקשור בשינוי פתאומי במצבו של כלי הטיס, וכן מצבי טיסה ותאוצה בלתי רגילים שאינם דרושים לטיסה רגילה.

{{ח:סעיף|72|תאורה בטיסות לילה|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בזמן תאורה אלא אם כן מצויים בו אורות ניווט דולקים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחנה אדם כלי טיס מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד רבע שעה לאחר זריחתה ולא יגרור או יסיע אותו בתוך איזור שדה התעופה בו מתבצעת פעילות טיסות לילה או בקרבה מסוכנת לשדה תעופה כזה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מואר היטב;
{{ח:תתת|(2)}} מצויים בכלי הטיס אורות ניווט דולקים או כלי הטיס נמצא באיזור המסומן בתאורת אזהרה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעגן אדם כלי טיס על פני המים מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד רבע שעה לאחר זריחתה אלא אם מיתקן העגינה מואר, או אלא אם מקום העגינה הינו במקום בו לא נדרשת תאורת עגינה לכלי שיט.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי טיס על פני המים מרבע שעה לפני שקיעת השמש ועד זריחתה אלא אם מצויים בכלי הטיס אורות נגד התנגשות אדומים או לבנים והאורות דולקים. אורות נגד התנגשות אלה אינם חייבים להיות דולקים בעת טיסה בתנאי מזג אויר מכשירי (IMC) אם הטייס המפקד מצא לנכון לכבותם מסיבות בטיחות כאשר אורות אלה מפריעים להפעלה בטוחה של כלי הטיס.

{{ח:סעיף|73|ציות להוראות בקרת תעבורה אוירית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} למעט במצב חירום, לא יסטה טייס מפקד מתנאי מירשה טיסה שאושר על ידי יחידת נת״א, אלא אם קיבל הטייס המפקד מירשה טיסה חדש.
{{ח:תת|(ב)}} למעט במצב חירום, לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור, שניתנים בו שרותי בקרת תעבורה אוירית, בניגוד להוראות יחידת נת״א.
{{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד הסוטה במצב חירום ממירשה טיסה או מהוראות יחידת נת״א, ידווח על הסטייה ליחידת הנת״א מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ד)}} טייס מפקד אשר קיבל מיחידת נת״א קדימות בגלל מצב חירום שאינו נכלל בין הארועים המחייבים דיווח בכל מקרה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|בתקנה 3 לתקנות הטיס (ועדות לחקירת תאונות ותקריות כלי טיס), התשכ״ט–1969}}, יגיש תוך 48 שעות לראש יחידת הנת״א, לפי דרישתו, דו״ח מפורט על נסיבות מצב החירום.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנות משנה (א) עד (ג), ”טייס מפקד“ – לרבות טייס אחר הממלא את מקומו בהטסה בהעדרו של הטייס המפקד מתא הטייס.

{{ח:סעיף|74|אותות}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל מפעיל כלי טיס אות מן האותות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלה}} או הבחין בו, יציית לאותו אות כמוסבר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} האותות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלה}} ישמשו למטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת האמורה}} בלבד ואין להשתמש באותות אחרים שיש בהם כדי להטעות או לבלבל את הזולת.

{{ח:סעיף|75|זמן|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} זמן, בכל הקשור לטיסה, יהיה זמן אוניברסלי מתואם – (UTC – Coordinated Universal Time), בשעות ודקות של יממה בת 24 שעות המתחילה בחצות.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת הזמן ואיפוס השעון יבוצעו לפני תחילת הפעלת כלי הטיס ובמרוצת הטיסה, אם הדבר דרוש.

{{ח:סעיף|76|כוונון מד הגובה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מפעיל כלי טיס במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל ישמור על גובה שיוט ויכוון את מד הגובה תוך התייחסות לרום טיסה, או לגובה הנמדד לגבי גובה פני הים הממוצעים, כפי שמפורט בפמ״ת.

{{ח:סעיף|77|משדר מיקום חירום}}
{{ח:ת}} מפעיל כלי טיס המצוייד במשדר מיקום חירום ינהג כדלהלן:
{{ח:תת|(1)}} לפני כל טיסה, יעביר את המכשיר למצב כוננות ויאזין על ערוץ החירום (121.5 מגה־הרץ) על מנת לוודא שהמכשיר אינו משדר;
{{ח:תת|(2)}} לאחר כל נחיתה יאזין שנית על ערוץ החירום, ויוודא שהמכשיר אינו משדר;
{{ח:תת|(3)}} לפני עזבו את כלי הטיס ינצור את המכשיר על מנת להוציאו ממצב כוננות.

{{ח:סעיף|78|תכנית טיסה|תיקון: תשמ״ו, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא בהתאם לתכנית טיסה שהוגשה ליחידת נת״א המתאימה, או בהתאם לשינוי בתכנית טיסה, שניתן לגביה מירשה טיסה, או אלא אם מצב חירום מצריך פעולה שלא בהתאם לתכנית הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המגיש תכנית טיסה לפי כטר״מ, כטר״ח או כט״מ יכלול בתכנית זו את כל אלה, אלא אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א:
{{ח:תתת|(1)}} סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, ובמידת הצורך אות הקריאה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} כללי הטיסה שלפיהם תתבצע הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} סוג כלי הטיס, או במקרה של טיסת מיבנה, סוגם של כל אחד מכלי הטיס ומספרם;
{{ח:תתת|(4)}} סוג הטיסה, כגון: מסחרית, פרטית וכדומה;
{{ח:תתת|(4א)}} קטגוריית העקבה (Wake Turbulence) של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} השם המלא של הטייס המפקד, או במקרה של טיסת מיבנה – של מוביל המיבנה;
{{ח:תתת|(6)}} מקום ההמראה הראשון וזמנה המתוכנן, מקום הנחיתה המתוכנן הראשון וזמן טיסה משוער עד לאותו מקום, וכן מקומות המראה ונחיתה נוספים המתוכננים בנתיב וזמני המראה מתוכננים וזמני טיסה משוערים עד לאותם מקומות;
{{ח:תתת|(7)}} הנתיב המתוכנן לשדה היעד (במקרה של טיסת כט״מ – הנתיב המתוכנן אל נקודת דיווח ממנה מיועדת להתבצע גישת מכשירים לנחיתה), בגובה השיוט (או רום הטיסה) ומהירות אויר אמיתית בגובה זה, וכן הנתיבים המתוכננים לשדות הביניים;
{{ח:תתת|(8)}} זמני טיסה משוערים עד לגבולות של מרחב הפיקוח התעופתי (F.I.R.‎);
{{ח:תתת|(9)}} ציוד הקשר, עזרי הרדיו לניווט ולהנמכה וסוג הטרנספונדר בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(10)}} כמות הדלק בכלי הטיס (מבוטא בשעות טיסה), בעת כל המראה שצויינה בתכנית הטיסה;
{{ח:תתת|(11)}} בטיסה לפי כט״מ, לכלי טיס שאינם מופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר לתקנות אלה}} – שדה משנה לשדה היעד, בכפוף לאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה);
{{ח:תתת|(11א)}} לכלי טיס המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר לתקנות אלה}} – שדות המשנה הנדרשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים האמורים}};
{{ח:תתת|(12)}} מספר הנוסעים ואנשי הצוות בכלי הטיס ומספרם המשוער בכל המראה נוספת;
{{ח:תתת|(13)}} הסוג של ציוד חירום והצלה וכמותו;
{{ח:תתת|(14)}} כל מידע נוסף אשר הטייס המפקד או יחידת נת״א מוצאים כדרוש לצורכי נת״א.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה תכנית טיסה ואושרה, יודיע הטייס המפקד ליחידת נת״א על גמר ביצוע הטיסה לפי התכנית או על ביטולה; על אף האמור, לא נדרש להודיע על גמר ביצוע טיסה בשדה תעופה שלגביו פורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי כי לא נדרשת הודעה כאמור; כאשר טיסה מתבצעת לשדה תעופה צבאי שבו ניתנים שירותי נת״א בידי צה״ל, ההודעה על גמר ביצוע הטיסה תימסר ליחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו שדה.
{{ח:תת|(ד)}} פסקה (11) בתקנת משנה (ב) לא תחול אם עבור שדה היעד המתוכנן הראשון פורסם תהליך גישת מכשירים סטנדרטי בפרסומי מידע תעופתי של ישראל או בפרסומי מידע תעופתי של מדינת שדה התעופה של שדה היעד המתוכנן הראשון, לפי הענין, ותנאי מזג האויר בשדה זה החזויים לתקופה משתי שעות לפני זמן הנחיתה המיועד ועד שתי שעות אחריו הם לפחות אלה: בסיס העננים אינו נמוך מ־1500 רגל מעל לגובה ההנמכה המינימלי (MDA) או גובה ההחלטה שנקבע לתהליך גישת מכשירים עבור אותו שדה, והראות היא הגדולה מבין שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חמישה ק״מ;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה ק״מ מעל לראות המינימלית המותרת לנחיתה באותו שדה.
{{ח:תת|(ה)}} למעט לעניין כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרקים השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}} – לא יכלול אדם שדה תעופה כשדה משנה בתכנית הטיסה לפי כט״מ, אם החיזוי העדכני של תנאי מזג האויר לזמן ההגעה המתוכנן לאותו שדה הוא כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} אם פורסם תהליך גישת מכשירים כאמור בתקנת משנה (ד) – בסיס העננים והראות שנקבעו כמינימליים לשדה שהוא משמש כשדה משני; אם לא נקבעו מינימות (minima) אלה בתהליך גישת מכשירים, יהיו כלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} עבור תהליכי גישת מכשירים מדוייקת (precision approach) – בסיס העננים יהיה 600 רגל, והראות שלושה ק״מ;
{{ח:תתתת|ב.}} עבור תהליכי גישת מכשירים לא מדוייקת וגישה עם הנחיה אנכית (APV) – בסיס העננים יהיה 800 רגל, והראות שלושה ק״מ;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא פורסם תהליך גישת מכשירים כאמור בתקנת משנה (ד) עבור שדה זה – בסיס העננים והראות המינימליים יהיו כאלה שיאפשרו הנמכה מגובה השיוט המינימלי (MEA) ונחיתה לפי כטר״מ.
{{ח:תת|(ו)}} מפעיל אווירי המפעיל מטוס בתובלה אווירית מסחרית יתאם שינויים בתכנית טיסה, ככל האפשר, עם יחידת הנת״א המתאימה לפני שידורם למטוס; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של טייס מפקד לקבל מירשה טיסה מאת יחידת הנת״א המתאימה, אם נדרש, לפני ביצוע שינויים כאמור.

{{ח:סעיף|78א|תכנית טיסה מבצעית (operational flight plan)|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית, וכן מטוס שחל לגביו {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני לתקנות אלה}}, אלא אם כן נחתמה תכנית טיסה מבצעית בידי הטייס המפקד; לגבי מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}} תכנית הטיסה תיחתם גם בידי קצין מבצעי האוויר המשגר את הטיסה, אלא אם כן קצין מבצעי האוויר כאמור אינו נמצא בשדה התעופה שממנו משוגרת הטיסה ואז יירשם שמו בתכניות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יבטיח כי לטייס המפקד, החותם על תכנית הטיסה המבצעית, תהיה גישה לכל המידע המשמש לתכנון הטיסה, כולל מידע בדבר כמויות הדלק והשמן, שדות משנה, מידע מטאורולוגי ונוטאם לגבי הנתיבים ושדות התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הטיסה המבצעית והרישומים בה במהלך הטיסה יכילו, לכל הפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(2)}} סוג כלי הטיס כולל שם היצרן ודגם המטוס, וכן סימן הרישום של הכלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך הטיסה;
{{ח:תתת|(4)}} מספר הטיסה, אם ישנו;
{{ח:תתת|(5)}} מקום ההמראה;
{{ח:תתת|(6)}} מועד תחילת הטיסה (Off-Block Time) המתוכנן והמבוצע בפועל, ומועד ההמראה (Take-Off Time);
{{ח:תתת|(7)}} מקום הנחיתה המתוכנן ומקום הנחיתה בפועל;
{{ח:תתת|(8)}} מועד הנחיתה בפועל ומועד סיום הטיסה (On-Block Time);
{{ח:תתת|(9)}} כללי הטיסה ובכלל זה כטר״מ, כט״מ, וסוג ההפעלה ובכלל זה טיסה סטנדרטית, EDTO, טיסת העברה;
{{ח:תתת|(10)}} נתיבים וקטעי נתיבים, כולל נקודות דיווח ונקודות ציון בנתיב, מרחקים, זמנים וכיווני טיסה;
{{ח:תתת|(11)}} מהירות שיוט מתוכננת וזמני הטיסה המתוכננים בין נקודות הדיווח או נקודות הציון לאורך הנתיב, וכן זמני ההגעה בפועל לכל נקודה בנתיב;
{{ח:תתת|(12)}} גובהי טיסה בטוחים וגובהי טיסה מזעריים;
{{ח:תתת|(13)}} גובהי טיסה מתוכננים ורומי טיסה (Flight Levels) מתוכננים;
{{ח:תתת|(14)}} חישובי דלק, כולל רישומי בדיקות הדלק במהלך הטיסה;
{{ח:תתת|(15)}} כמות הדלק בכלי הטיס בעת התנעת המנועים ובעת ההמראה;
{{ח:תתת|(16)}} שדה או שדות משנה לשדה היעד, שדה משנה להמראה ושדה משנה לנתיב, הנדרשים לפי תקנות האלה, כולל המידע הנדרש לפי פסקאות (9) עד (14), לגבי כל אחד משדות המשנה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(17)}} תכנית הטיסה (ATS) הראשונית כפי שאישרה יחידת הנת״א המתאימה וכן עדכונים בתכנית הטיסה, אם היו;
{{ח:תתת|(18)}} עדכון תכנית הטיסה בנתיב, אם נעשה;
{{ח:תתת|(19)}} מידע מטאורולוגי ישים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא נדרש לכלול בתכנית הטיסה המבצעית פריטים אשר אינם ישימים לסוג ההפעלה או אשר מופיעים וזמינים במסמכים אחרים של המפעיל האווירי הנישאים בכלי הטיס, והמפורטים בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} מפעיל אווירי יבטיח כי עותק של תכנית הטיסה המבצעית החתומה יועבר לפני ההמראה לתיוק במשרדיו, ואם הדבר אינו אפשרי, יועבר כאמור אל הרשות המוסמכת בשדה ההמראה, או יישמר במקום מתאים בנקודת ההמראה.
{{ח:תת|(ו)}} מפעיל אווירי יוודא כי כל הרישומים בתכנית הטיסה המבצעית יהיו מעודכנים ויירשמו בכלי כתיבה בלתי ניתן למחיקה, או באמצעי אחרי שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ז)}} תקנה זו לא תחול לגבי טיסות פנים־ארציות המבוצעות ביום ובתנאי כט״ר או כטר״מ.

{{ח:סעיף|79|הפעלה בתחומי שדה תעופה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתחומי שדה תעופה, אלא בהתאם להוראות שפורסמו בפמ״ת ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|תקנות 80}} {{ח:פנימי|סעיף 81|ו־81}}.
{{ח:תת|(ב)}} פרט אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א, לא יפעיל אדם כלי טיס באזור שדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}, אלא לצורך נחיתה בשדה התעופה, המראה ממנו או הסעה בו.
{{ח:תת|(ג)}} הטייס המפקד של מטוס, המונע במנוע טורבו־סילוני, יכוון את מצב המדפים לצורך שלבי הנחיתה הסופיים, למצב המדפים המינימלי המורשה לנחיתה, כפי שנקבע בספר הטיסה לעניין התנאים הישימים, אלא אם דרוש אחרת למטרת אימון והדרכה או לצורך רישוי המטוס; אולם בידי הטייס המפקד של המטוס הסמכות והאחריות הסופיים להפעלה בטוחה של המטוס והוא רשאי להשתמש במצב מדפים אחר המאושר לאותו מטוס אם לדעתו הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי מפקח על תנועה אוירית ליתן אישור חד פעמי להפעלת כלי טיס למטרה מיוחדת באיזור פיקוח שדה ורשאי המנהל ליתן אישור כללי בכתב להפעלת כלי טיס באיזור פיקוח שדה שלא לצרכים האמורים בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|79א|הסעה באזור תנועה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יסיע אדם מטוס באזור תנועה אלא אם כן האדם האוחז בהגאי המטוס בעת ההסעה כאמור –
{{ח:תת|(1)}} המפעיל האווירי של המטוס או נציג מוסמך מטעמו הסמיך אותו לכך, כדין;
{{ח:תת|(2)}} מיומן כראוי להסיע את המטוס;
{{ח:תת|(3)}} מוסמך להפעיל את מכשיר הרדיו–טלפון, אם נדרשת תקשורת רדיו בשדה התעופה;
{{ח:תת|(4)}} קיבל הדרכה בדבר מבנה שדה התעופה וכן המסלולים, השלטים, הסימונים, האורות, האותות וההוראות של יחידת הנת״א, המונחים והנהלים בשדה התעופה, והוא מסוגל למלא אחר הדרישות התפעוליות הנדרשות לתנועה בטוחה של המטוס בשדה התעופה.

{{ח:סעיף|79ב|המראה משטח הפעלה ונחיתה בו|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להמריא הליקופטר מאתר שאינו שדה תעופה או מנחת (בתקנה זו – שטח הפעלה) וכן להנחית הליקופטר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי להמריא מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה וכן להנחית כלי טיס בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל מבעל רישיון מדריך טיס שברישיונו הגדר הדרכה מתאים לסוג כלי הטיס שהוא מבקש להפעיל בשטח הפעלה, הכשיר לפי תקנה זו להפעיל כלי טיס מאותו סוג לשטח הפעלה וממנו (להלן בתקנה זו – המדריך) –
{{ח:תתתת|(א)}} הדרכה עיונית בנושא עקרונות נחיתה בשטח הפעלה והמראה ממנו, בעניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שיטות לבדיקת שטח הפעלה מהאוויר ויישומן, ובכלל זה בחינת אורכו המעשי של שטח ההפעלה, מאפייני סוגים שונים של תשתיות קרקעיות, איתור מכשולים וקביעת משמעותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} משמעויות נחיתה בתשתיות קרקעיות שונות, ובכלל זה כורכר, דשא או חול והמראה מהן;
{{ח:תתתתת|(3)}} מקומות אסורים לנחיתה ולהמראה, ובכלל זה תשתית יבשתית, אזור פיקוח שדה תעופה או אזור מאוכלס;
{{ח:תתתתת|(4)}} ביצוע נחיתה והמראה קצרות;
{{ח:תתתתת|(5)}} בחירת גלישה לנחיתה וביצועה מתוך התחשבות במכשולים, בגזירת רוח ובמרחק פיזי מהמכשול עצמו;
{{ח:תתתתת|(6)}} בחירת דרכי גישה אפשריות לשטח ההפעלה לצורכי פינוי בעת הצורך;
{{ח:תתתתת|(7)}} דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת נחיתה בשטח הפעלה ולפני המראה ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרכה זוגית בטיסה, בת שלוש שעות לפחות, לשטח הפעלה וממנו, שבה יתורגלו הנושאים שפורטו בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} לאחר שקיבל הדרכה כאמור בפסקה (2) – המדריך אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר להפעיל כלי טיס מהסוג שלגביו הודרך לשטח הפעלה וממנו;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בדק ואישר מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} הוא דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לא ימריא אדם משטח הפעלה, ולא ינחית אדם בשטח הפעלה –
{{ח:תתת|(1)}} מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס;
{{ח:תתת|(2)}} הליקופטר, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס או בקרבתו;
{{ח:תתת|(3)}} מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי –
{{ח:תתתת|(א)}} אם שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם נתיבי ההמראה משטח ההפעלה והגישה אליו נמצאים מעל אזור מאוכלס, זולת אם הנתיבים האמורים נקבעו בפמ״ת לטיסת מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן, המופעל בהפעלה מסחרית.
{{ח:תת}} לעניין תקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מאוכלס“ – מתחם בשטח יישוב, המשמש בעיקר למטרות מגורים, תעשייה, מסחר או פנאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגורים“ – לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, כגון: מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי אדם להמריא מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה ולהנחיתו בשטח הפעלה בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ד)(1), (2) ו־(4), ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באותו אדם מתקיימות הוראות תקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפעלה אווירית מעסיק את אותו אדם, והוא מפעיל את כלי הטיס במסגרת העסקתו כאמור, או שאותו אדם מקיים הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח שאושרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 34|תקנה 34(2)ב.3. לתקנות הרישיונות}};
{{ח:תתת|(3)}} המנהל אישר לבעל רישיון ההפעלה האווירית האמור, במסגרת מפרטי ההפעלה שלו, או לאדם שמקיים הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח כאמור בפסקה (2), להמריא כלי טיס ולהנחיתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה זו, ואולם לא יינתן אישור כאמור לגבי הפעלה של מטוס, מטוס זעיר או ג׳ירופלן –
{{ח:תתתת|(א)}} שבה מוסע בתמורה מי שאינו איש צוות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שעניינה הדרכה בידי בעל רישיון מדריך טיס, למעט הדרכה לפי תקנת משנה (ב)(2); הדרכה כאמור לא תבוצע בשטח הפעלה שנמצא באזור מאוכלס; לעניין זה, ”אזור מאוכלס“ – כהגדרתו בתקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|79ג|המראה ונחיתה במנחת שניתן רישיון להפעלתו, בשעה שהמנחת אינו מופעל|תיקון: תשע״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי ממנחת ולא ינחית אדם מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי במנחת, בשעה שהמנחת אינו מופעל, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעיל המנחת הסכים לכך שאותו אדם יבצע את ההמראה מהמנחת או את הנחיתה בו אף שהמנחת אינו מופעל בידיו, וההמראה או הנחיתה נעשות לפי תנאים שקבע מפעיל המנחת לאותו אדם לעניין שמירת הבטיחות והסדר במנחת, אם קבע;
{{ח:תתת|(2)}} אותו אדם בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את המנחת ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} הרישיון להפעלת המנחת תקף, ואינו מוגבל או מותלה;
{{ח:תתת|(4)}} אותו אדם דיווח בקשר ליחידת נת״א לקראת הנחיתה במנחת וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}} לא יחולו על מנחת בשעה שהוא משמש לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מפעיל מנחת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|בתקנות המנחתים}}.

{{ח:סעיף|80|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – גבהים מינימליים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס אל שדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח אלא כאמור להלן או אלא אם נקבע אחרת בפמ״ת לגבי אותו שדה תעופה או על ידי יחידת נת״א:
{{ח:תת|(1)}} המטוס ייכנס לאיזור פיקוח שדה התעופה בגובה של לא פחות מ־1,500 רגל מעל פני שדה התעופה עד שתידרש ירידה נוספת של המטוס לשם נחיתה בטוחה;
{{ח:תת|(2)}} מטוס המצוייד ב־ILS והמבצע גישה לנחיתה למסלול המצוייד ב־ILS יטוס בגובה שיפוע הגלישה (glide slope) או מעליו, בין המסמן החיצוני (outer marker) או נקודת ההצטלבות עם שיפוע הגלישה, אם עמידה בדרישות המתאימות של מרחק מהעננים מחייבת הצטלבות עם הקרן מאוחר יותר (קרוב יותר למסלול), לבין המסמן האמצעי (middle marker);
{{ח:תת|(3)}} מטוס המבצע גישה לנחיתה למסלול המצוייד במציין שיפוע גישה חזותי (visual approach slope indicator) יטוס בגובה שיפוע הגלישה או מעליו עד שיידרש גובה נמוך יותר של המטוס לשם נחיתה בטוחה;
{{ח:תת|(4)}} פסקאות (2) ו־(3) אינן אוסרות תמרונים רגילים מעל לשיפוע הגלישה, או מתחתיו המבוצעים לשם שמירת זוית
{{ח:ת}} שיפוע הגלישה הנכונה.

{{ח:סעיף|81|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – גישות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} טייס המבצע גישה לנחיתה בשדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח –
{{ח:תת|(1)}} במטוס, יבצע הקפה שמאלית, אלא אם נקבע אחרת בפמ״ת לגבי אותו שדה תעופה או על ידי יחידת נת״א;
{{ח:תת|(2)}} בכלי טיס רוטורי, יימנע מהתקרבות לזרימת אויר של כלי טיס עם כנף קבועה.

{{ח:סעיף|82|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – יציאות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס הממריא משדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח אלא בהתאם לאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} הטייס יטוס לפי נהלי היציאה שפורסמו לגבי אותו שדה תעופה בפמ״ת;
{{ח:תת|(2)}} אלא אם נדרש אחרת בנהלי היציאה או בדרישות המתאימות של מרחק מהעננים, הטייס של מטוס המונע במנוע טורבינה וטייס של מטוס גדול, ינסוק לגובה של 1500 רגל מעל פני השטח בפרק הזמן המעשי הקצר ביותר.

{{ח:סעיף|83|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – הגבלת רעש|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} טייס של מטוס המונע במנוע טורבינה או של מטוס גדול, הנוחת או הממריא בשדה תעופה בו פועל מגדל פיקוח ואשר נקבעו על ידי המנהל עבור אותו שדה התעופה נהלי שימוש במסלולים לצורך הגבלת רעש, ישתמש במסלול שנקבע עבורו לפי אותם נהלים על ידי יחידת נת״א; אולם לטייס הסמכות הסופית והאחריות להפעלתו הבטוחה של המטוס ואם הוא קובע, מטעמי בטיחות הטיסה, שיש להשתמש במסלול אחר, תיקבע עבורו יחידת נת״א מסלול זה לשימוש בהתחשב בתנועה האוירית ובתנאים האחרים השוררים במקום.

{{ח:סעיף|84|הפעלה בשדה עם מגדל פיקוח – מירשה טיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם כלי טיס על מסלול המראה או על מסלול הסעה בשדה תעופה שבו פועל מגדל פיקוח, וכן לא ימריא ולא ינחית כלי טיס בשדה תעופה כאמור, אלא אם כן קיבל לכך מירשה טיסה מתאים מיחידת נת״א.
{{ח:תת|(ב)}} אם מירשה טיסה להסיע הוא למקום המחייב חציית מסלול המראה לשם הגעה אליו, יחידת הנת״א תכלול בו הוראה מפורשת אם מותר לחצות את המסלול האמור או שיש לעצור לפניו; אדם המסיע כלי טיס לא יחצה מסלול המראה אלא לפי הוראה מפורשת מאת יחידת נת״א כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מסלול המראה“ – מסלול המיועד להמראה ולנחיתה של כלי טיס.

{{ח:סעיף|85|הפעלה בשדה ללא מגדל פיקוח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס המטיס כלי טיס אל שדה תעופה שלא פועל בו מגדל פיקוח או ממנו –
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של מטוס המתקרב לנחיתה, יבצע הקפה שמאלית, אולם אם מוצגים בשדה התעופה סימון תאורה או סימון חזותי מאושרים המציינים שיש לבצע הקפה ימנית, יבצע הטייס הקפה ימנית;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של הליקופטר, יימנע הטייס מהתקרבות לזרימת אויר של כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של יציאת כלי הטיס, יטיס הטייס את כלי הטיס לפי נהלי היציאה שנקבעו בפמ״ת לאותו שדה תעופה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהמראה או בנחיתה בשדה תעופה שלא פועל בו מגדל פיקוח, אלא אם מילא אחרי ההוראות בפמ״ת בדבר נוהלי טיס המתייחסים לאותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|85א|מניעת רעש|תיקון: תשמ״ו, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס בתחום פעילות מערכת ניטור שפורסם בפמ״ת ברעש העולה על סף הרעש שפורסם בפמ״ת או בנוטאם.

{{ח:סעיף|86|הגבלות זמניות על טיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פורסם נוטאם בדבר הגבלות על הטיסה או בדבר איזורים אסורים לטיסה לא יפעיל אדם כלי טיס אלא בכפוף לאותן הגבלות או אלא באישור מיוחד של יחידת נת״א שניתן לגבי אותו כלי טיס.

{{ח:סעיף|87|אזורי ניסויי טיסה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס למטרת ניסויי טיסה, אלא מעל הים הפתוח או מעל אזורים דלילי אוכלוסין שבהם התנועה האוירית דלילה, או במרחבי־אויר שנקבעו במיוחד למטרה זו על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|88|אזורים מוגבלים או אסורים לטיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס באזור שנקבע על ידי המנהל כאזור מוגבל לטיסה או כאזור אסור לטיסה, אלא באישור מראש מאת הרשות השולטת או המשתמשת באותו אזור ומאת יחידת נת״א.

{{ח:סעיף|89|טיסה במרחב אוירי מבוקר פוזיטיבית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס במרחב אוירי מבוקר פוזיטיבית שקבע המנהל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} כלי הטיס מופעל לפי כט״מ בגובה שנקבע עבורו על ידי יחידת נת״א;
{{ח:תת|(2)}} כאשר מצויים בכלי הטיס מכשירים וציוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנות 21}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33(א)(3)}};
{{ח:תת|(3)}} הטייס המטיס את כלי הטיס מחזיק בהגדר מכשירים.

{{ח:סעיף|90|פטור}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתת פטור בכתב מדרישות תקנות {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}}, כולן או מקצתן, ולהתנות תנאים בפטור, אם הוא שוכנע שהפעלת כלי הטיס לפי תנאי הפטור יכולה להתבצע בבטיחות.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפטור לפי תקנת משנה (א) תוגש למנהל בצורה שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקף הפטור יהיה כמצוין בו.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: כללי טיסת ראייה מבוקרת (כטר״מ)}}

{{ח:סעיף|91|כללי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר״מ, אלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנות 93}} {{ח:פנימי|סעיף 94|או 94}}.

{{ח:סעיף|92|תנאי מזג אויר}}
{{ח:ת}} לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כטר״מ ולא יפעיל כלי טיס כאמור, אלא אם תנאי מזג האויר מאפשרים ביצוע הטיסה כולה לפי כטר״מ כאמור {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|93|כללי טיסת ראייה מבוקרת|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תש״ן, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} כללי טיסת ראייה מבוקרת הם:
{{ח:תת|(1)}} טיסה לפי כטר״מ תתבצע ביום בלבד, פרט לטיסה באיזורי פיקוח בשדה תעופה, שבהם פועל מגדל פיקוח ובאיזורים אחרים, שנקבעו בפמ״ת של ישראל כי ניתן לבצע את הטיסה בהם גם בזמן תאורה, ובפרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים ובנתיבים מוגדרים מראש גם בשעות החשיכה, בתנאי שהטייס מוסמך על פי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}} לבצע טיסות מרחב בלילה וכלי הטיס מצוייד במכשירים ובעזרי רדיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(2) ו־(3)}};
{{ח:תת|(2)}} מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר״מ כל אלה:
{{ח:תתת|א.}} קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע;
{{ח:תתת|ב.}} הימנעות מטיסה מעל לעננים או ביניהם, כאשר העננים מכסים יותר ממחצית פני השמים;
{{ח:תתת|ג.}} הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם, כאשר הטיסה מתבצעת באיזור פיקוח שדה תעופה;
{{ח:תתת|ד.}} הימנעות מכניסה לעננים;
{{ח:תתת|ה.}} שמירת מרחק אנכי של לפחות אלף רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים;
{{ח:תתת|ו.}} שמירת מרחק אופקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין עננים בודדים;
{{ח:תתת|ז.}} קיום ראות טיסה של לפחות חמישה ק״מ עד לגובה של 10,000 רגל (AMSL) ושמונה ק״מ בגובה של 10,000 רגל (AMSL) ומעלה;
{{ח:תת|(3)}} המראה ונחיתה לא יתבצעו כשבסיס העננים המכסים יותר ממחצית פני השמים, הוא פחות מאלף וחמש מאות רגל מעל שדה התעופה;
{{ח:תת|(4)}} הגובה המזערי בטיסה לפי כטר״מ, למעט בהמראה או בנחיתה, יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|א.}} מעל אזורים מאוכלסים או מעל ריכוזי בני אדם בשטח פתוח:
{{ח:תתתת|(1)}} ביום – גבוה יותר מגובה המאפשר נחיתה במקרה חירום, ללא פגיעה בבני אדם או ללא גרימת נזק לרכוש על פני הקרקע, אולם בכל מקרה לא נמוך מאלף רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטרים ממקום הימצאו של כלי הטיס;
{{ח:תתתת|(2)}} בלילה – פרט אם פורסם אחרת בפרסומי פמ״ת פנים ארצי – באזור שבו גובה פני הקרקע אינו עולה על 5000 רגל מעל פני הים – לפחות 1000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק״מ ממקום הימצאו של כלי הטיס, ובאיזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5000 רגל – לפחות 2000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 3 ק״מ ממקום הימצאו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|ב.}} מעל אזורים ושטחים אחרים:
{{ח:תתתת|(1)}} ביום – לפחות 500 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 600 מטר מכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(2)}} בלילה – לא פחות מהאמור בפסקת משנה א(2);
{{ח:תת|(5)}} גובה מירבי לטיסה לפי כטר״מ יהיה 20,000 רגל (AMSL) באזורים יבשתיים או רום טיסה (FL) 200 מעל לים;
{{ח:תת|(6)}} מהירות הטיסה תהיה מתחת למהירות הקול.

{{ח:סעיף|94|כטר״מ מיוחד|תיקון: תש״ן, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כאשר תנאי מזג האויר הם מתחת לרמה הנדרשת לטיסות לפי כטר״מ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}, אך מעל האמור בתקנה זו, יכולה הטיסה להתבצע לפי כטר״מ מיוחד, בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיסה היא באזור פיקוח שדה וביום בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} הטייס המפקד הוא בעל נסיון של לפחות 150 שעות טיסה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי הטיס יוודא במשך כל זמן הטיסה לפי כטר״מ מיוחד כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיום קשר ראייה מתמיד עם הקרקע ועם מסלול הנחיתה;
{{ח:תתת|(2)}} הימנעות מכניסה לעננים ושמירת מרחק אופקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין העננים;
{{ח:תתת|(3)}} הימנעות מטיסה מעל לעננים בכל כמות שהיא או ביניהם;
{{ח:תתת|(4)}} שמירת מרחק אנכי של לפחות 200 רגל בין כלי הטיס לבין שכבת עננים המכסה יותר ממחצית פני השמים;
{{ח:תתת|(5)}} קיום ראות טיסה של לפחות ק״מ וחצי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימריא מפעיל כלי טיס לטיסה לפי כטר״מ מיוחד אלא אם תנאי מזג האויר מאפשרים ביצוע הטיסה כולה לפי כטר״מ מיוחד, אלא אם קיבל אישור לכך מראש מיחידת נת״א.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: כללי טיסת ראייה חקלאית (כטר״ח)}}

{{ח:סעיף|95|תחולה}}
{{ח:ת}} כטר״ח יחולו על מפעיל כלי טיס בטיסות הקשורות במישרין בביצוע פעילות חקלאית בלבד לרבות הדרכה, העברת נוסעים וחומרים ופיקוח על פעילות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק האחד עשר לתקנות אלה}}.

{{ח:סעיף|96|תנאים להפעלת כלי טיס לפי כטר״ח|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר״ח אלא אם כלי הטיס מורשה לבצע פעילות חקלאית והמפעיל הוא בעל רשיון מתאים לכך.
{{ח:תת|(ב)}} טיסות לפי כטר״ח יבוצעו באזורים מיוחדים לכך שנקבעו בפמ״ת ומגובה פני הקרקע ועד לגובה של 500 רגל מעל פני הקרקע – ביום, ועד לגובה של 1500 רגל מעל פני הקרקע – בלילה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|97|מגבלות תנאי מזג אויר}}
{{ח:ת}} לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כטר״ח ולא יפעיל כלי הטיס בטיסה כאמור, אלא אם הטיסה כולה יכולה להתבצע במגבלות נהלי טיסה לפי כטר״ח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|98|נהלי טיסה לפי כטר״ח|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כטר״ח, אלא אם הוא ממלא אחר כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקיים קשר ראייה מתמיד עם הקרקע;
{{ח:תת|(2)}} נמנע לחלוטין מכניסה לעננים או לערפל;
{{ח:תת|(3)}} נמנע לחלוטין מטיסה מעל לערפל או לערפילים המכסים למעלה ממחצית פני הקרקע בשעות אור יום;
{{ח:תת|(4)}} נמנע לחלוטין מטיסה מעל לערפל או לערפילים בכל כמות שהיא בשעות הלילה;
{{ח:תת|(5)}} שומר על מרחק אפקי של לפחות ק״מ וחצי בין כלי הטיס לבין ענן בודד;
{{ח:תת|(6)}} מקיים ראות טיסה של לפחות ק״מ וחצי;
{{ח:תת|(7)}} מוודא קיום ראות אפקית של לפחות 5 ק״מ בטיסות העברה.

{{ח:סעיף|99|גובהי טיסה לפי כטר״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הגובה המזערי בטיסות לפי כטר״ח, פרט בהמראה ובנחיתה, יהיה גובה כזה שימנע לחלוטין כל מגע בין כל חלק של כלי הטיס לבין כל עצם דומם, צומח או חי על פני הקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} גובה השיוט לטיסות לפי כטר״ח יהיה 200 רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 100 מטר מכלי הטיס – בשעות אור יום, ו־1000 רגל מעל העצם הגבוה ביותר ברדיוס של 1000 מטר מכלי הטיס – בשעות הלילה.
{{ח:תת|(ג)}} הגובה המירבי לטיסות לפי כטר״ח יהיה 500 רגל מעל פני הקרקע – בשעות אור יום, ו־1500 רגל מעל פני הקרקע – בשעות הלילה.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: כללי טיסת מכשירים (כט״מ)}}

{{ח:סעיף|100|תנאים להפעלת כלי טיס לפי כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ אלא אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בנתיב הטיסה המתוכנן מצויים מיתקנים אלקטרוניים לעזר בניווט שמישים, ובכלי הטיס מצויות מפות ניווט מתאימות;
{{ח:תת|(2)}} בשדה התעופה המיועד לנחיתה ובשדות התעופה המשניים מצויים מיתקני הנמכה אלקטרוניים שמישים ובכלי הטיס מצוי ספר ובו נהלי הנמכה מתאימים ונהלי חירום למקרה של אובדן קשר אלחוט־דיבור בין כלי הטיס לבין יחידת נת״א;
{{ח:תת|(3)}} בכלי הטיס מצויים המכשירים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנות 21}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, מכשירים אלה הינם שמישים וכלי הטיס אושר לביצוע טיסה לפי כט״מ;
{{ח:תת|(4)}} צוות כלי הטיס הוא בעל רשיונות והגדרים מתאימים.

{{ח:סעיף|101|מגבלות תנאי מזג אויר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יגיש מפעיל כלי טיס תכנית טיסה לפי כט״מ ולא יפעיל את כלי הטיס בטיסה כאמור, אלא אם הטיסה כולה יכולה להתבצע במגבלות תנאי מזג אויר לטיסת מכשירים, כפי שנקבעו בהוראות התעבורה האווירית.

{{ח:סעיף|102|גובה מזערי בטיסה לפי כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מתחת לגובה המזערי כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} למעט בהמראה או בנחיתה, אם לא נקבעו גבהים מזעריים בהוראות התעבורה האווירית הנוגעות בדבר, הגבהים המזעריים לפי כט״מ יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} 2,000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 8 ק״מ ממקום הימצאו המשוער של כלי הטיס, באזור שבו גובה פני הקרקע עולה על 5,000 רגל מעל פני הים או באזור הררי; לעניין זה, ”אזור הררי“ – אזור שבו קיימת השתנות של גובה פני שטח העולה על 900 מטרים (3,000 רגל) בתחום מרחק של 18.5 קילומטרים (10 מיילים ימיים);
{{ח:תתת|(2)}} 1,000 רגל מעל לעצם הגבוה ביותר ברדיוס של 8 ק״מ ממקום הימצאו המשוער של כלי הטיס, בכל אזור שאינו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת}} ואולם כאשר נקבע גובה מזערי לנתיב (MEA) וגובה מזערי נקי ממכשולים (MOCA) בעבור נתיב מסוים, רשאי הטייס להפעילו מתחת לגובה המזערי לנתיב, בתנאי שיישמר המרחק האנכי הקבוע מעל לגובה המזערי הנקי ממכשולים בתוך מרחק אופקי של 40 קילומטרים (22 מיילים ימיים) מ־VOR שעליו מתבסס נתיב האוויר האמור, לפי מיטב הערכתו של הטייס את מרחק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל כלי טיס יתחיל בטיפוס לגובה מזערי הגבוה יותר מגובה מזערי קודם, מיד אחרי מעבר הנקודה בה מתחיל הגובה המזערי החדש, אולם כאשר קיימים מכשולי קרקע יש לחצות את נקודת המעבר כבר בגובה המזערי לחצייה (MCA) הישים או מעליו.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”גובה מזערי נקי ממכשולים“ (MOCA – Minimum Obstacle Clearance Altitude) – הגובה המזערי בקטע טיסה מוגדר המספק את ההפרדה הנדרשת ממכשולים.

{{ח:סעיף|103|גובה שיוט בטיסה לפי כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גובה השיוט בטיסת שיוט אפקית יהיה הגובה שהוקצה לכלי הטיס על ידי יחידת נת״א עבור אותה טיסה.
{{ח:תת|(ב)}} הגובה המירבי לטיסות לפי כט״מ הוא גובה טיסה של 100,000 רגל או רום טיסה 1000 (1000 FL).
{{ח:תת|(ג)}} לא ישנה מפעיל כלי טיס גובה שיוט אלא אם קיבל אישור לכך מאת יחידת נת״א.
{{ח:תת|(ד)}} לא תבוצע הנמכה של כלי טיס אלא באישור יחידת נת״א.

{{ח:סעיף|104|מסלול טיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פרט אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א, לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה לפי כט״מ אלא בקו האמצע של פרוזדור אויר, או בקו האמצע של נתיב אויר מוגדר מראש, כפי שנקבעו בפמ״ת של ישראל. אולם תקנה זו אינה אוסרת תימרון כלי הטיס כדי לחלוף על פני תנועה אוירית אחרת במרחק בטוח או תמרון כלי טיס, בתנאי כטר״מ, כדי לוודא שמסלול הטיסה המיועד להנמכה או לטיפוס פנוי.

{{ח:סעיף|105|קשר רדיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} טייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט״מ יקיים האזנה מתמדת בתדר המתאים וידווח באמצעות רדיו בהקדם האפשרי על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזמן והגובה של מעבר כל נקודת דיווח חובה או נקודת דיווח שהוא נדרש לדווח עליה על ידי יחידת נת״א; אולם כאשר כלי הטיס נמצא בבקרת מכ״מ, ידווח רק על מעבר כלי הטיס נקודות דיווח שהוא נדרש לדווח עליהן במיוחד על ידי יחידת נת״א;
{{ח:תת|(2)}} כל תנאי מזג אויר בלתי צפויים שבהם הוא נתקל; וכן
{{ח:תת|(3)}} כל מידע אחר הקשור בבטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|106|אבדן קשר רדיו|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הופסק קשר הרדיו בכלי טיס בטיסה לפי כט״מ עקב תקלה כלשהי, ינהג הטייס כאמור בתקנה זו, זולת אם אושר אחרת על ידי יחידת נת״א.
{{ח:תת|(ב)}} היו תנאי מזג האויר ברמה של כט״ר (Visual Meteorological Conditions – VMC), ימשיך הטייס את הטיסה לפי כטר״מ וינחת בשדה תעופה המתאים הקרוב ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} אם תנאי מזג האוויר ברמה של כט״מ או שהטייס לא יכול לנהוג לפי תקנת משנה (ב), ימשיך הטייס בטיסה כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נתיב –
{{ח:תתתת|(א)}} ימשיך בנתיב הטיסה שאושר במירשה הטיסה האחרון שקיבל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יחידת נת״א מדריכה את הטייס בהכוונת מכ״מ – ימשיך בנתיב הישיר מהמקום שבו אירעה התקלה אל נקודת הקבע, הנתיב, או פרוזדור הטיסה שצוינו במירשה הטיסה שניתן לפי המכ״מ (Vector Clearance);
{{ח:תתתת|(ג)}} אם לא צוין נתיב – ימשיך בנתיב שיחידת הנת״א הודיעה שהוא צפוי בשלב מתן מירשה הטיסה הבא;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם לא צוין נתיב ולא נמסר על נתיב צפוי כאמור בפסקת משנה (ג), ימשיך בנתיב שצוין בתכנית הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} גובה – ימשיך גבוה ביותר מבין הגבהים או רומי הטיסה המצוינים להלן בעבור קטעי הנתיב:
{{ח:תתתת|(א)}} הגובה או רום הטיסה שצוין במירשה הטיסה האחרון שקיבל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגובה המזערי לטיסות כט״מ יומר, אם הדבר מתאים לכך, לרום טיסה מזערי כאמור בתקנה ‎91.121(c)‎ ל־פ.א.ר.;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגובה או רום הטיסה שיחידת נת״א הודיעה שהם צפויים בשלב מירשה הטיסה הבא;
{{ח:תתת|(3)}} עזיבת קבע המתנה – אם התקבלו הוראות המתנה, יעזוב הטייס את קבע ההמתנה בזמן שנקבע כצפוי לקבלת מירשה טיסה נוסף, או, אם התקבל זמן כאמור, יעזוב את קבע ההמתנה כדי להגיע לקבע שממנו מתחילה הגישה קרוב ככל האפשר לזמן־תחילת־הגישה כפי שנקבע לו במירשה הטיסה;
{{ח:תתת|(4)}} הנמכה לגישה – יתחיל בהנמכה מגובה השיוט או מרום הטיסה כאשר יגיע לקבע אשר ממנו מתחילה הגישה, ואולם לא לפני –
{{ח:תתתת|(א)}} זמן־תחילת־הגישה כפי שנקבע לו במירשה הטיסה, אם התקבל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הזמן האמור לא התקבל – זמן ההגעה המשוער לפי תכנית הטיסה כפי שאישרה יחידת נת״א.

{{ח:סעיף|107|דיווח על תקלה במכשיר עזר לניווט|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} ארעה בכלי טיס, המופעל בטיסה לפי כט״מ, תקלה במכשיר עזר לניווט, לרבות במכשירי הקשר, ידווח על כך מפעיל כלי הטיס מיד ליחידת נת״א, יודיע ליחידה את מידת העזרה הדרושה לו, ויציין באיזו מידה התקלה מגבילה את יכולתו להטיס את כלי הטיס לפי כט״מ בהתאם להוראות התעבורה האווירית הישימות.

{{ח:סעיף|108|תהליכי מכשירים לשדה תעופה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ בהמראה או בנחיתה, אלא לפי תהליכי טיסת מכשירים שהרשות המוסמכת לכך במדינת שדה התעופה קבעה אותו לשדה התעופה, ואם שדה התעופה מצוי מחוץ לשטחה של מדינה – אלא לפי תהליכי טיסת מכשירים שהרשות המוסמכת במדינה האחראית על אותו שדה קבעה אותם לאותו שדה, כפי שפורסמו במסגרת שירותי המידע התעופתי של אותה מדינה.

{{ח:סעיף|109|מינימות לנחיתה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}}, כאשר תהליך גישת מכשירים שבו משתמשים מפרט ומחייב גובה החלטה וגובה מינימלי להנמכה (MDA) יהיה גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה, הגבוה מבין אלה:
{{ח:תת|(א)}} גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבע באותו תהליך גישה;
{{ח:תת|(ב)}} גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבעו במקום אחר לטייס המפקד של כלי הטיס;
{{ח:תת|(ג)}} גובה ההחלטה או הגובה המינימלי להנמכה שנקבעו בהתאם לציוד שמותקן בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|110|מינימה להמראה משדה תעופה אזרחי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסה מסחרית בהמראה משדה תעופה אזרחי בטיסת כט״מ אלא אם תנאי מזג האויר הינם במינימת מזג האויר שנקבעה להמראה מאותו שדה תעופה בהוראות התעבורה האווירית, או מעליה; אם המינימה להמראה לא נקבעה בהוראות התעבורה האווירית, לגבי שדה תעופה מסויים, יחולו המינימות להמראות לפי כט״מ, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} כלי טיס חד־מנועיים ודו־מנועיים – ראות של 1,500 מטר;
{{ח:תת|(2)}} כלי טיס בעל יותר משני מנועים – ראות של 800 מטר.

{{ח:סעיף|111|שדה תעופה צבאי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} פרט אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ אל שדה תעופה צבאי או ממנו, אלא לפי תהליכי גישת מכשירים ולפי המינימות להמראה ולנחיתה שנקבעו על ידי הרשות הצבאית האחראית על אותו שדה תעופה ושפורסמו בפמ״ת או שאושרו לאותו מפעיל על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|112|ערכי RVR וראות אפקית|תיקון: תשמ״ח־3, תש״ן, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} פרט למינימות עבור הפעלה בקטגוריה II ו־III במקרה בו מינימות טווח ראות על מסלול (RVR) להמראה או לנחיתה מתוארות בתהליך גישת מכשירים, אולם לא דווחו ערכי RVR עבור המסלול המיועד להפעלה, יומר ערך מינימת RVR לערך של ראות אפקית, בהתאם לטבלה דלהלן וערך זה ישמש כראות האופקית הישימה לאותו מסלול:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ראות אופקית במטרים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;RVR ברגל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|113|טיסה מחוץ לנתיבים ושימוש במכ״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אושר שימוש במכ״מ בתעבורה האוירית, ניתן להעזר בו לא רק להשגחה (surveillance) ולהנמכות מכ״ם מדוייקות, אלא גם בתהליכי גישת מכשירים שונים המבוססים על עזרי ניווט מסוגים אחרים. ניתן להשתמש בווקטורים של מכ״מ כדי לספק הנחיית כיוון דרך הקטעים (segments) של תהליך הגישה עד לקבע הגישה הסופית (FAF – Final Approach Fix) או המקום של תחילת הגישה הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} בטיסה מחוץ לנתיבים או בטיסה לאורך וקטור של מכ״מ ישמור הטייס, לאחר שקיבל מירשה טיסה לגישה (approach clearance) על הגובה האחרון שהוקצה לו, בנוסף לקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|תקנה 102}}, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} הוקצה לו גובה אחר על ידי יחידת נת״א; או
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס התייצב בקטע של נתיב שפורסם או בקטע של תהליך גישת מכשירים.
{{ח:תת|(ג)}} התייצב כלי הטיס כאמור בפסקה (ב)(2), ימשיך הטייס את טיסתו וינמיך בהתאם לגבהים שפורסמו לנתיבים עבור כל קטע עוקב של הנתיב או של תהליך הגישה, אלא אם ניתן לו גובה אחר על ידי יחידת נת״א.
{{ח:תת|(ד)}} הגיע כלי הטיס לקבע הגישה הסופית (FAF) או למקום הגישה הסופית, רשאי הטייס –
{{ח:תתת|(1)}} להשלים את גישת המכשירים בהתאם לתהליך הגישה שפורסם לאותו עזר ניווט; או
{{ח:תתת|(2)}} להמשיך לנחיתה לפי תהליך מכ״מ השגחה (PPI – Planned Position Indicator) או לפי גישת מכ״מ מדוייקת (PAR – Precision Approach Radar).

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|115|הפעלה מתחת לגובה החלטה או לגובה מזערי להנמכה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס תוך שימוש בתהליכי גישת מכשירים כאמור בהוראות התעבורה האווירית, למעט לפי קטגוריות II ו־III, אלא אם כן הוא עונה על הוראות תקנה זו, זולת אם אישר לו המנהל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בשדה תעופה שבו נקבעו גובה החלטה או גובה מזערי להנמכה לא ימשיך טייס בביצוע תהליך גישת מכשירים מתחת לגובה ההחלטה או לגובה המזערי להנמכה המותרים לאותו תהליך, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לטייס המפקד, בראייה, להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור;
{{ח:תתת|(2)}} ראות הטיסה אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בתהליך גישת המכשירים שבשימוש;
{{ח:תתת|(3)}} פרט לגישות מכשירים המבוצעות לפי תהליכי הנמכה בקטגוריות II או III, הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור לפחות אחד העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} את מערכת תאורת הגישה; ואולם טייס הנעזר באורות הגישה לקביעת נקודת ייחוס, לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה, אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} את מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} את אזור הנגיעה, סימניו או תאורתו;
{{ח:תתתת|(ד)}} את תאורת התחלת המסלול;
{{ח:תתתת|(ה)}} את אורות סימון זווית הגלישה (VASI או PAPI);
{{ח:תתתת|(ו)}} את המסלול, סימוניו או תאורתו.
{{ח:תת|(ג)}} טייס המבצע גישת מכשירים יתחיל מיד בתהליך הליכה סביב מתאים –
{{ח:תתת|(1)}} אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ב) באחד ממקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כאשר כלי הטיס מופעל מתחת לגובה המזערי להנמכה (MDA);
{{ח:תתתת|(ב)}} כאשר כלי הטיס הגיע לנקודת ההליכה סביב (MAPt) או לגובה החלטה או בכל עת לאחר מכן עד לנגיעה;
{{ח:תתת|(2)}} אם בעת ביצועה של ההקפה (Circle to land) בגובה המזערי להנמכה (MDA) או מעליו, הטייס לא רואה בבירור חלק מהשדה החייב בזיהוי, למעט בעת ביצוען של פניות רגילות.

{{ח:סעיף|115א|הפעלה בקטגוריות II ו־&lt;wbr&gt;III|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ח־3, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות גישת מכשירים II ו־III אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצוות המטיס את כלי הטיס מורכב מטייס מפקד ומטייס משנה שהם בעלי אישור להפעלה זו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}};
{{ח:תתת|(2)}} לכל אדם הנמנה עם הצוות המטיס את כלי הטיס הידע המתאים וההיכרות עם הנהלים לסוג ההפעלה;
{{ח:תתת|(3)}} בלוח המכשירים שלפני הטייס המטיס את כלי הטיס, מצויים מכשירים המתאימים לשיטת ההנחיה וההנמכה הנמצאת בשימוש בסוג ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות II ו־III אלא אם כן כל אחד ואחד ממרכיבי מיתקני ההנחיה וההנמכה הקרקעיים הדרושים לאותו סוג של גישת המכשירים והציוד המורכב בכלי הטיס המתאים להם לפי רשימת הציוד הנדרש להפעלה זו, מותקנים, מופעלים ונמצאים במצב שמיש וזמין, ומסופק מידע מטאורולוגי לגבי טווח ראות על מסלול.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנה זו, כאשר תהליך גישת מכשירים שבו משתמשים מפרט וקובע גובה החלטה, יהיה גובה ההחלטה המותר הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה ההחלטה שנקבע באותו תהליך גישה;
{{ח:תתת|(2)}} גובה ההחלטה שנקבע במקום אחר לטייס המפקד של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} גובה ההחלטה שנקבע בהתאם לציוד המותקן בכלי הטיס.
{{ח:תת|(ד)}} זולת אם אישר המנהל אחרת, לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריות II או III אשר לגביו נקבע גובה החלטה מתחת לגובה ההחלטה המותר, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס נמצא, בכל עת, במקום המאפשר לו בראייה להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד בתמרון ובשיעורי הנמכה רגילים ולגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור;
{{ח:תתת|(2)}} הטייס המבצע הנמכה יראה ויזהה בבירור אחד העזרים החזותיים לפחות המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מערכת תאורת גישה; ואולם לא ינמיך הטייס מתחת לגובה של 100 רגל מעל גובה אזור הנגיעה אלא אם כן הוא יכול לראות בבירור ולזהות גם את האורות האדומים שבשורות הצד של מערכת תאורת הגישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מפתן המסלול, סימוניו או תאורתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אזור הנגיעה או סימוני אזור הנגיעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אורות אזור הנגיעה.
{{ח:תת|(ה)}} זולת אם אישר המנהל אחרת, אם לפני הנגיעה לא מתקיים אחד מהתנאים האמורים בתקנת משנה (ד) לפחות, הטייס המבצע גישת מכשירים כמפורט בתקנה זו יבצע תהליך הליכה סביב מתאים.
{{ח:תת|(ו)}} לא ינחית אדם כלי טיס בהפעלה של קטגוריה III, שלא נקבע בעבורה גובה החלטה, אלא לפי התנאים המפורטים באישור שנתן המנהל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל מחזיק רישיון הפעלה אווירית כלי טיס בקטגוריות II או III אלא אם כן הדבר הותר במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון ולפי תנאיהם, ולפי המפורט בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון; והוראות תקנת משנה (א)(1) לא יחולו לגבי צוות המטיס את כלי הטיס המועסק בידי בעל רישיון הפעלה אווירית כאמור, לגבי טיסה שהוא מבצע במסגרת העסקתו כאמור.

{{ח:סעיף|115ב|ספר עזר להפעלה בקטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס ישראלי בהפעלה של קטגוריה II או III אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נמצא בכלי הטיס ספר עזר מעודכן המאושר להפעלה של קטגוריה II או III בעבור כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} ההפעלה מתבצעת לפי נהלים, הוראות והגבלות אשר בספר העזר;
{{ח:תתת|(3)}} המכשירים והציוד המפורטים בספר העזר והדרושים בעבור הפעלה של קטגוריה II או III נבדקו ותוחזקו לפי דרישות הכלולות בספר העזר.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יחזיק עותק מעודכן של ספר העזר המאושר להפעלה של קטגוריה II או III בבסיס הפעולות הראשי שלו ויגיש אותו לביקורת המנהל לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול לגבי מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}.

{{ח:סעיף|115ג|הרשאה מיוחדת להפעלה בקטגוריה III|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת תעודת הרשאה המתירה למפעיל אווירי, בהפעלה כללית, לסטות מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנות 33(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 115א|115א}}, {{ח:פנימי|סעיף 115ב|ו־115ב}} לשם הפעלת מטוסים קטנים המוגדרים ככלי טיס מקטגוריה ”A“ בתקנה 97.3 לפ.א.ר., בפעולות קטגוריה II, אם מצא כי אותה הפעלה יכולה להתבצע בבטיחות ולפי תנאי התעודה.

{{ח:סעיף|115ד|מערכת הגברת ראות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115}}, רשאי טייס להפעיל כלי טיס מתחת לגובה המזערי להנמכה או להמשיך בגישה מתחת לגובה ההחלטה ולנחות, גם בלא שימוש בתהליכי גישת מכשירים לפי קטגוריות II או III, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מצויד והטייס עושה שימוש במערכת הגברת ראות (EVS – Enhanced Vision System) אשר התצוגה שלה מתאימה לתמרון כלי הטיס, המאושרת על ידי המנהל, או, בכלי טיס זר –
{{ח:תתתת|(א)}} המופעל בתובלה אווירית מסחרית – שמדינת המפעיל אישרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המופעל בהפעלה כללית – שמדינת הרישום אישרה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לו להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור;
{{ח:תתת|(3)}} הטייס המבצע את ההנמכה מצא כי ראות הטיסה המתאפשרת באמצעות שימוש במערכת הגברת הראות אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בתהליך גישת המכשירים שבשימוש;
{{ח:תתת|(4)}} הטייס המבצע את ההנמכה יראה ויזהה בבירור באמצעות מערכת הגברת הראות את מערכת תאורת הגישה, או את העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מפתן המסלול, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתתתת|(1)}} התחלת משטח הנחיתה של המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורת המפתן;
{{ח:תתתתת|(3)}} תאורת הזיהוי של קצה המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} אזור הנגיעה, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות:
{{ח:תתתתת|(1)}} משטח הנחיתה באזור הנגיעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורת משטח הנגיעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} סימוני משטח הנגיעה;
{{ח:תתתתת|(4)}} תאורת המסלול;
{{ח:תתת|(5)}} הטייס הוסמך לעשות שימוש במערכת הגברת ראות, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}} – לפי תכנית האימונים של המפעיל האווירי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל הפעלה אחרת – בהתאם לפי הוראות לשמירה על כשירות כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}};
{{ח:תתת|(6)}} אם כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית – המפעיל האווירי הורשה לכך במפרטי ההפעלה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הטייס המבצע את ההנמכה לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל אזור הנגיעה של המסלול המיועד, אלא אם כן ראות הטיסה הקיימת מאפשרת לו לראות בבירור ולזהות, בלא שימוש במערכת הגברת הראות את אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מפתן המסלול או תאורת מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני אזור הנגיעה או תאורת אזור הנגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מערכת הגברת ראות“ – מערכת מוטסת בעלת היכולות המפורטות בתקנת פ.א.ר. ‎91.175(m)‎.

{{ח:סעיף|116|רכיבים או עזרי ראייה בלתי שמישים או שאינם בפעולה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} רכיבי הקרקע הבסיסיים של ILS הם משדר קרן כיוון (Localizer), משדר קרן זוית גלישה (Glide Slope), מסמן חיצוני (Outer Marker), מסמן אמצעי (Middle Marker) ובמקרים של שימוש ב־ILS להפעלה בקטגוריות II ו־III גם מסמן פנימי (Inner Marker); משואה ממקמת (Compass Locator) או מכ״מ דיוק (Precision Radar) יכולים לשמש תחליף למסמן חיצוני או למסמן אמצעי; משואת תג״מ כל כיוונית (VOR), מד מרחק (DME), או משואה לא כיוונית (NDB) מאושרים לתהליך גישת המכשירים או מכ״מ השגחה של שדה תעופה (ASR), יכולים לשמש תחליף למסמן חיצוני; עזרים העשויים לבוא כתחליף למסמן הפנימי בהפעלה בקטגוריה II ו־III יפורטו בתהליכי גישה מתאימים, בהיתרי המנהל או במפרטי ההפעלה. מקום שתהליך גישת ILS כאמור בהוראות התעבורה האווירית מכתיב מינימות ראות של 550 או 600 מטרים (1800 או 2000 רגל RVR), אורות מסלול בעלי עצמה גבוהה, אורות איזור הנגיעה, אורות וסימון קו אמצע המסלול ומכשירי מדידת RVR הינם עזרים המהווים חלק חיוני מ־ILS למינימות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מלבד כאמור בתקנת משנה (ג) או אם לא קבע המנהל אחרת, אם רכיב קרקע, עזר ראייה או RVR הוא בלתי שמיש, אינו בפעולה או שאין מפעילים אותו, המינימות לגישה ישירה המצויינות בכל תהליך גישה כאמור בהוראות התעבורה האווירית, מועלות כמצויין בטבלות שבתקנת משנה (ג). אם המכשיר בכלי הטיס המיועד לקליטת רכיב קרקע אינו בפעולה או אינו בשימוש, תחול העלאת המינימה המתייחסת לאותו רכיב קרקע כאמור. אם יותר מרכיב אחד או עזר הוא בלתי שמיש, אינו בפעולה או שאין מפעילים אותו, כל מינימה תועלה למינימה הגבוהה ביותר הנדרשת מכל אחד מהרכיבים או העזרים שהם בלתי שמישים, אינם בפעולה או שאין מפעילים אותם.
{{ח:תת|(ג)}} אלה טבלות העלאות המינימות הנדרשות במקרה של אי פעולת רכיבים ועזרים:
{{ח:תתת|(1)}} ILS ומכ״מ דיוק (PAR)
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב או עזר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת גובה החלטה DH {{ש}} (ברגל)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת הראות {{ש}} (במטר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;LOC*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גישה ILS אינה מאושרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;GS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם למצויין בתהליך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;OM, *MM*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא שינוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ABC&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;OM, *MM*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוסף 400 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוסף 400 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MALSR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוסף 400 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ABC&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת}} {{מוקטן|*) אינו ישים למכ״מ דיוק (PAR).}}
{{ח:תתת|(2)}} עם מינימת ראות של 550 מטר או מינימת ראות RVR של 600 מטר
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב או עזר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת גובה החלטה DH {{ש}} (ברגל)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת הראות {{ש}} (במטר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;LOC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גישת ILS אינה מאושרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;GS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם למצויין בתהליך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;OM, MM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדל עד 800 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ABC&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;OM, MM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדל עד 1200 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדל עד 1200 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;HIRL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא שינוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדל עד 800 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;TDZL, RCLS, RCLM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם למצויין בתהליך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;RVR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא שינוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדל עד 800 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כולן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3)}} LDA‏, LOC‏, VOR‏, ASR
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב או עזר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת MDA {{ש}} (ברגל)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת הראות {{ש}} (במטר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ALS, SSALSR, MALSR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא שינוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוסף 800 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ABC&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SSALS, MALS, HIRL, REIL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא שינוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוסף 400 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ABC&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(4)}} NDB (ADF)‎
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב או עזר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת MDA {{ש}} (ברגל)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;העלאת הראות {{ש}} (במטר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קטגוריות של כלי טיס {{ש}} להנמכת מכשירים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ALS, SSALSR, MALSR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא שינוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוסף 400 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ABC&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו תהיה לראשי התיבות ולקיצורים המצויינים בטבלות המשמעות כמצויין לצידם להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ILS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;instrument landing system&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיטת גישת מכשירים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;PAR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;precision radar approach&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנמכת מכ״ם דיוק;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;LOC&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;localizer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משדר קרן כיוון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;GS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;glide slope&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משדר קרן זוית גלישה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;OM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;outer marker&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסמן חיצוני;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;middle marker&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסמן אמצעי;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;approach lights system&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות גישה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MALSR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;medium intensity approach light system with runway allignment indicator lights&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות גישה בעצמה בינונית עם תאורת הכוונה להתיישרות על המסלול;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;RVR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;runway visual range&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טווח ראייה במסלול;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;HIRL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;high intensity runway lights&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות מסלול בעצמה גבוהה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;TDZL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;touchdown zone lights&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות איזור נגיעה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;RCLS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;runway centerline system&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות קו אמצעי;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;RCLM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;runway centerline marking&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סימון קו אמצעי;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;LDA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;localizer type directional aid&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עזר כיווני מסוג משדר קרן כיוון;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;VOR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;very high frequency omnidirectional range station&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משואת תג״מ כל־כיוונית;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ASR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;airport surveillance radar&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכ״מ השגחה של שדה תעופה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SSALSR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;simplified short approach lights system with runway alignment indicator lights&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות גישה פשוטים מקוצרים עם תאורת הכוונה להתיישרות על המסלול;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SSALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;simplified short approach lights system&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות גישה פשוטים מקוצרים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;medium intensity approach light system&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גישה בעצמה בינונית;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;REIL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;runway end indication lights&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורות זיהוי קצה המסלול;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ADF&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;automatic direction finder&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוצא כיוון אוטומטי;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;NDB&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;non-directional beacon&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משואה לא־כיוונית;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} טבלאות הרכיבים והעזרים הבלתי פעילים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לתקנת משנה (ג) אינן ישימות לתהליכי הליקופטר; המינימות להליקופטרים נקבעות לכל תהליך בנפרד עבור רכיבים או עזרים בלתי שמישים.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: יירוט כלי טיס}}

{{ח:סעיף|117|חובות טייס מפקד של כלי טיס מיורט|תיקון: תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טייס מפקד של כלי טיס שיורט על ידי כלי טיס אחר, יבצע מיידית את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ימלא אחר כל ההוראות שנתן טייס כלי הטיס המיירט וישיב להן, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 121|בתקנה 121}};
{{ח:תת|(2)}} יודיע על היירוט, אם הדבר אפשרי, ליחידת נת״א;
{{ח:תת|(3)}} ינסה להקים קשר רדיו עם כלי הטיס המיירט או עם יחידת פיקוח־יירוט המתאימה, בתדר החירום 121.5 מג״ה ויחזור על קריאה זו בתדר החירום 243 מג״ה, אם הדבר מעשי, ויציין את זהות כלי הטיס ומקום הימצאו ואת טיבה של הטיסה;
{{ח:תת|(4)}} יברור על הטרנספונדר קוד 7700 ב־MODE A, אלא אם קיבל הוראה אחרת מיחידת נת״א המתאימה;
{{ח:תת|(5)}} אם כלי הטיס מצויד במערכות עקיבה אוטומטיות תלויות (ADS-B‏, ADS-C) יבחר את פונקציית החירום המתאימה, אם אפשר, אלא אם כן קיבל הוראה אחרת מיחידת הנת״א המתאימה.

{{ח:סעיף|118|פעולות טייס מפקד בקבלת הוראות סותרות בקשר רדיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} התקבלו בקשר רדיו, מכל מקור שהוא, הוראות העומדות בסתירה לאלה שניתנו מאת טייס כלי הטיס המיירט בין באותות ראייה ובין בקשר רדיו, יבקש הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט הבהרה מיידית מאותו מקור, וימשיך למלא אחר ההוראות שניתנו לו באותות ראייה או בקשר רדיו על ידי טייס כלי הטיס המיירט.

{{ח:סעיף|119|משמעות המונח יירוט}}
{{ח:ת}} המונח יירוט {{ח:פנימי|פרק 5|בסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק זה]}}}} אינו כולל שירות יירוט או ליווי שניתן לפי בקשה, לכלי טיס במצוקה.

{{ח:סעיף|120|חובות בעל רשיון הפעלה אווירית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הפעלה אווירית –
{{ח:תת|(1)}} יכלול בספר העזר למבצעים נהלים לשעת חירום במקרה של יירוט, לרבות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}} הקשורות ליירוט כלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} יוודא שאנשי צוות האויר המועסקים על ידו ועובדים אחרים שעשויה להיות להם נגיעה בעניין, בקיאים בנהלים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} יוודא המצאותם של הנהלים כאמור בפסקה (1) בכלי הטיס בטיסה.

{{ח:סעיף|121|אותות ליירוט כלי טיס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} האותות שנותן כלי טיס מיירט או אלה שנותן כלי טיס מיורט ותגובות כלי הטיס המיורט או המיירט בהתאמה, יהיו כמפורט בטבלה 2 לתוספת 1 לנספח 2 לאמנה; הטבלה כאמור תפורסם בנוהל ENR 1.12 בפמ״ת.

{{ח:סעיף|121א|תקשורת רדיו ביירוט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוצר קשר רדיו במהלך היירוט בין כלי הטיס המיירט לכלי הטיס המיורט, אך התקשורת בשפה משותפת לשני כלי הטיס אינה אפשרית, הטייסים של שני כלי הטיס ינסו להעביר ולאשר הוראות ומידע חיוני נוסף באמצעות הביטויים המפורטים בטבלה A2-1 לסעיף 3 לתוספת 2 לנספח 2 לאמנה; כל שידור רדיו כאמור יבוצע פעמיים.
{{ח:תת|(ב)}} טבלה A2-1 האמורה בתקנת משנה (א) תפורסם בנוהל ENR 1.12 בפמ״ת.

{{ח:סעיף|121ב|חובות יחידת נת״א|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נודע ליחידת נת״א על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שהיא אחראית למתן שירותי נת״א בו, תנקוט את הצעדים האלה, לפי הנסיבות:
{{ח:תתת|(1)}} תנסה ליצור קשר דו־כיווני עם כלי הטיס המיורט בכל אמצעי זמין, כולל תדר חירום 121.5 מג״ה, אלא אם כן קשר כזה כבר קיים;
{{ח:תתת|(2)}} תודיע לטייס של כלי הטיס המיורט על היירוט;
{{ח:תתת|(3)}} תיצור קשר עם יחידת בקרת היירוט שלה קשר דו־כיווני עם כלי הטיס המיירט ותספק לה מידע זמין המצוי ברשותה בנוגע לכלי הטיס המיורט;
{{ח:תתת|(4)}} תעביר הודעות בין כלי הטיס המיירט או יחידת בקרת היירוט לבין כלי הטיס המיורט, לפי הצורך;
{{ח:תתת|(5)}} תנקוט את כל האמצעים כדי לשמור על בטיחות כלי הטיס המיורט, בתיאום עם יחידת בקרת היירוט;
{{ח:תתת|(6)}} תעדכן את יחידות הנת״א המספקות שירותים במרחבי פיקוח תעופתיים סמוכים, אם נראה שכלי הטיס סטו מאותם מרחבי פיקוח תעופתיים סמוכים או אליהם.
{{ח:תת|(ב)}} נודע ליחידת נת״א על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שבו היא אינה אחראית למתן שירותי נת״א, תנקוט את הצעדים האלה, לפי הנסיבות:
{{ח:תתת|(1)}} תודיע ליחידת הנת״א הנותנת שירותי נת״א במרחב האווירי שבו מתרחש היירוט, על אירוע היירוט, תספק לה את כל המידע הזמין שיש ברשותה הנוגע לעניין שיכול לסייע בזיהוי כלי הטיס, ותבקש ממנה לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כמפורט בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} תעביר הודעות בין כלי הטיס המיורט לבין יחידת הנת״א המתאימה, יחידת בקרת היירוט, או כלי הטיס המיירט.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”יחידת בקרת היירוט“ – יחידת הפיקוח האווירי הצבאית שבמרחב האווירי שעליו היא מופקדת מתרחש אירוע היירוט.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: תהליכי גישת מכשירים סטנדרטית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תש״ן, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: אחזקת כלי טיס}}

{{ח:סעיף|125|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחזקה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה קלה“ – פעולות פשוטות של שימור והחלפת חלקים תקניים קטנים כמפורט בסעיף C בתוספת הראשונה (Appendix A) לחלק 43 לפ.א.ר., בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט (3) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה יומית“ – בדיקת כשירות של מטוס המבוצעת אחת לעשרים וארבע שעות, בהתאם למערך האחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תחנה“ – בדיקה שהתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא בדיקת כשירות של כלי טיס בהתאם למערך האחזקה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לבצעה במלואה באופן חזותי, בלא שימוש בציוד בדיקה או במכשירי בדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מבוצעת בתחנה או בתחנת מעבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס אם“ – מקום המוגדר בספר העזר למבצעים של המפעיל האווירי, וכאשר נדרש ספר בקרת אחזקה, גם בספר בקרת האחזקה, כבסיס אחזקה עיקרי שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה“ – שדה תעופה שאינו בסיס־אם של המפעיל האווירי, המשמש באורח קבוע להעלאה או להורדה של נוסעים או מטען על ידי בעל הרשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת מעבר“ – שדה תעופה שאינו בסיס־אם ואינו תחנה, המשמש מעת לעת לצרכי העלאה או הורדה של נוסעים או מטען או לצרכי מעבר בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות כושר אוירי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תעופתי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי גדול“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|125א|תחולה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} יחולו על פעולות בדק ותחזוקה קלה של כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי טיס שקיבל תעודת כושר טיסה בישראל;
{{ח:תת|(2)}} כלי טיס זר המופעל בישראל על פי {{ח:פנימי|סעיף 42א|תקנה 42א}};
{{ח:תת|(3)}} גוף מנועים, מדחפים, אבזרים ורכיבים של כלי טיס כאמור בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|126|חובת אחזקה|תיקון: תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס במצב כשיר לטיסה ואלא אם כן מתקיימות בכלי הטיס הדרישות של הוראות כושר אווירי.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס יהיה אחראי לביצוע אחזקת כלי הטיס לרבות תחזוקה קלה, ולכך שיתקיימו בו הדרישות של הוראות כושר אווירי.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבצע אדם פעולות בדק או תחזוקה קלה בכלי הטיס, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} והוראות תקנות ישימות אחרות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, שקיימות לגביו הגבלות כושר אווירי המפורטות בספר האחזקה של כלי הטיס, בגיליונות הנתונים של תעודת הסוג שלו, במערך האחזקה, או במסמך מתאים אחר, אלא אם בוצעה פעולה, כגון החלפת חלקים או שיפוצם, או בדיקות תקופתיות שלהם, במועדים הנקובים באותם מסמכים; המנהל רשאי לאשר הפעלה זמנית של כלי טיס שלא קוימו לגביו הוראות תקנת משנה זו, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אשר –
{{ח:תתת|(1)}} אינו נמצא במצב התואם את תעודת הסוג שלו, ככל שיש לו תעודת סוג;
{{ח:תתת|(2)}} הופעל באופן החורג מן המגבלות הרשומות בספר הטיסה שלו או בתעודת כושר הטיסה שלו, ואשר פגע או היה עלול לפגוע בכושרו האווירי בלי שנקט פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} היה מעורב בתאונה או בתקרית באופן שפגע או היה עלול לפגוע בכושרו האווירי, בלי שנקט פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} ”פעולה מתקנת מתאימה להשבת כושרו האווירי של כלי הטיס“ בפסקאות (2) ו־(3), תהיה לפי ספרות האחזקה של כלי הטיס או – אם לא נכללה בספרות האחזקה פעולה מתקנת מתאימה – פעולה מתקנת באישור המנהל.

{{ח:סעיף|127|האחזקה הדרושה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי יבטיח קיומם, בכל עת, של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס מתוחזק לפי מערך אחזקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנה 131}};
{{ח:תתת|(2)}} כל התקלות המתגלות בכלי הטיס תוקנו לפי המידע התחזוקתי הישים או לפי שיטה אחרת הנהוגה בתעופה להנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} העוסקים בביצוע פעולות הבדק והתחזוקה הקלה הם בעלי כישורים מתאימים לכך ומסמכי האחזקה חתומים בידי אנשים שהורשו לכך לפי דיני הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} האישור כי כלי הטיס כשר לטיסה נרשם במסמכי כלי הטיס בצורה ובאופן שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (2) בתקנת משנה (א), חובת ביצוע תיקון של תקלה המתגלה בכלי הטיס לא תחול אם התקלה כלולה ברשימה של הציוד המזערי שאישר המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} כתקלה, שאינה מונעת הפעלתו של כלי הטיס בבטיחות ונרשמה ביומן התחזוקה הנגיש לטייס המפקד של כלי הטיס כתקלה שתיקונה נדחה.

{{ח:סעיף|128||תיקון: תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|129|ביצוע פעולות בדק בידי יצרן|תיקון: תשמ״ד, תש״ן, תשנ״ה, תשע״ג, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} יצרן המייצר כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף או ציוד תעופתי (בתקנה זו – פריט) לפי תעודת סוג, תעודת ייצור, אפ״א, תעודת יצרן חלקים או לפי נוהל תקן טכני, רשאי לבצע באותו פריט פעולת בדק.

{{ח:סעיף|129א|ביצוע פעולות בדק בידי איש צוות אוויר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} טייס רשאי לבצע בדיקה יומית של כלי טיס מן המפורטים להלן, שהוא בעלו או מפעילו, לאחר שקיבל הדרכה לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} ובכפוף לתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותה תקנה}} ולהוראות תקנת משנה (ה):
{{ח:תתת|(1)}} מטוס קטן;
{{ח:תתת|(2)}} הליקופטר שמסתו המרבית המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, אינה עולה על 3,175 ק״ג;
{{ח:תתת|(3)}} כלי טיס אחר שהמנהל התיר, במסגרת מערך האחזקה שלו, לבצע בו בדיקה יומית על ידי טייס, אם ראה כי הדבר נדרש בשל מאפייני ההפעלה של כלי הטיס, ובלבד שאינו מופעל בתובלה אווירית מסחרית.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} בתובלה אווירית מסחרית, לא תבוצע בו בדיקה יומית אלא מחוץ לבסיס האם בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} טכנאי טיס או – לגבי כלי טיס המופעל בלא טכנאי טיס – הטייס, רשאי, כאשר הוא מפעיל כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}}, {{ח:פנימי|פרק 12|השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}}, לבצע בו בדיקת תחנה, מחוץ לבסיס האם, ומחוץ לישראל – בתחנת מעבר בלבד, ובלבד שהוא קיבל הדרכה לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} ובכפוף לתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותה תקנה}} ולהוראות תקנת משנה (ה); סיים טכנאי הטיס או הטייס בדיקת תחנה כאמור, יאשר בחתימת ידו ביומן התחזוקה כי כלי הטיס כשיר להמשיך בטיסתו ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא התגלה בכלי הטיס כל פגם המשפיע על כושר טיסתו, למעט פגם שהוא תקלה שתיקונה נדחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בתקנה 127(ב)}}, ולא תוקנה בו מערכת כלשהי המשפיעה על בטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} עד מועד הנחיתה הבאה של כלי הטיס לא חל מועד לביצוע ביקורת כלשהי או לביצוע הוראת כושר אווירי.
{{ח:תת|(ד)}} טייס, ובכלי טיס המופעל עם טכנאי טיס – גם טכנאי טיס, רשאי לבצע הוראת כושר אווירי חוזרת (Repetitive AD) המבוצעת במסגרת בדיקת קדם־טיסה (Pre-flight), אם נקבע באותה הוראה במפורש כי ניתן לבצעה בידי איש צוות אוויר, ובלבד שהוא קיבל הדרכה לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} ובכפוף לתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותה תקנה}} ולהוראות תקנת משנה (ה).
{{ח:תת|(ה)}} טייס או טכנאי טיס המבצע בדיקה יומית או בדיקת תחנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור בתקנת משנה (ג), יפעל לפי קובץ הנהלים של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בכלי הטיס שממנו קיבל הדרכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}}, ובהתאם למידע התחזוקתי וגיליונות העבודה או כרטיסי העבודה שאותו גוף סיפק לו.

{{ח:סעיף|129ב|ביצוע פעולות בדק במסגרת מכון בדק|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יראו אדם כמבצע פעולות בדק במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|בסעיף 23(א)(1) לחוק}}, אלא אם כן הוא מבצע פעולות אלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}} או שהוא איש צוות אוויר המבצע פעולות בדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 129א|תקנה 129א}}.

{{ח:סעיף|129ג|ביצוע תחזוקה קלה|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם, למעט איש צוות אוויר, לא יבצע תחזוקה קלה בכלי טיס אלא אם כן הוא רשאי לבצע באותו כלי טיס פעולות בדק, ובכפוף לכל הוראה או תנאי החלים עליו בביצוע פעולות בדק.
{{ח:תת|(ב)}} איש צוות אוויר לא יבצע תחזוקה קלה בכלי טיס אף אם הוא רשאי לבצע בו פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעלו או מפעילו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס אינו מופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}}, {{ח:פנימי|פרק 12|השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|או השלושה עשר}};
{{ח:תתת|(3)}} פעולת התחזוקה הקלה נרשמה במערך האחזקה כפעולה שניתן לבצעה בידי איש צוות אוויר;
{{ח:תתת|(4)}} אותו אדם קיבל הדרכה לביצוע אותה פעולת תחזוקה קלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”איש צוות אוויר“ – למעט טייס בעל הגדר לאחזקה עצמית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק ד פרק 7|הפרק השביעי לחלק ד׳ לתקנות הרישיונות}}.

{{ח:סעיף|130|הדרכה והרשאה לביצוע בדיקה יומית, בדיקת תחנה, הוראת כושר אווירי חוזרת ותחזוקה קלה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} טייס או טכנאי טיס לא יבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה, הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, או תחזוקה קלה אלא אם כן קיבל הדרכה עיונית ומעשית מן הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בכלי הטיס, ואם אושר לגבי אותו כלי טיס יותר מגוף אחד כמוסמך לביצוע פעולות בדק – מן הגוף המוסמך כאמור שהמנהל אישר לעניין זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בדיקה יומית או בדיקת תחנה – הדרכה עיונית ומעשית לביצוען, לפי העניין, לפי דרישות מערך האחזקה, המידע התחזוקתי הרלוונטי, ונוהלי הגוף המוסמך כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}} – הדרכה עיונית ומעשית לביצועה לפי דרישות אותה הוראה, המידע התחזוקתי הרלוונטי, ונוהלי הגוף המוסמך כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי תחזוקה קלה – הדרכה עיונית ומעשית לביצוע פעולת התחזוקה הקלה לפי המידע התחזוקתי הרלוונטי.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), טייס או טכנאי טיס לא יבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, בכלי טיס המופעל בתובלה אווירית מסחרית, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר תכנית להדרכה עיונית ומעשית כאמור בתקנת משנה (א) (בתקנת משנה זו – הדרכה ראשונית), וכן הדרכת רענון בנושאים שנלמדו בהדרכה הראשונית, ובנושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא המציא למנהל אישור מאת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק כאמור, כי עבר בהצלחה את ההדרכה כאמור בפסקה (1), והאישור כאמור מקובל על המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} טייס או טכנאי טיס שהתקיימו לגביו –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות תקנת משנה (א) – יראו כבעל זכות, לפי רישיון עובד הטיס שלו, לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, לפי העניין, לגבי סוג כלי הטיס או קבוצת כלי הטיס שלגביהם קיבל הדרכה, לפי העניין, כאשר הוא מופעל בהפעלה כללית או בהפעלה מסחרית שאינה תובלה אווירית מסחרית.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) – יראו כבעל זכות, לפי רישיון עובד הטיס שלו, לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ד)}}, לפי העניין, לגבי סוג כלי הטיס או קבוצת כלי הטיס שלגביהם קיבל הדרכה, לפי העניין, גם כאשר כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית במסגרת המפעיל האווירי המפעיל את כלי הטיס; זכות כאמור תהיה בתוקף כל עוד מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא חל שינוי בזהות הגורם המוסמך לביצוע פעולות הבדק שנתן את ההדרכה לפי תקנת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ב)}} הטייס או טכנאי הטיס מקבל הדרכת ריענון מן הגוף המוסמך כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק שנתן הדרכה לפי תקנה זו, ישמור רישומים על ביצוע ההדרכה כאמור למשך שנתיים לפחות מיום ביצוע ההדרכה.

{{ח:סעיף|131|מערך אחזקה|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי ימציא לאישור המנהל מערך אחזקה לכל כלי טיס שהוא מפעיל, המיועד להבטיח שכלי הטיס מתוחזק במצב כשיר לטיסה, שיבוסס על מידע תחזוקתי מתאים שסיפקו מדינת התכן או מחזיק תעודת הסוג, ועל כל מידע תחזוקתי ישים אחר, ובו יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה והתדירויות לביצוען, בהתחשב בשימוש הצפוי בכלי הטיס; יש לזהות ולציין את פעולות האחזקה ואת התדירויות לביצוען, המוגדרים כחובה לפי תכן הסוג של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת הפעולה המותרת בין שיפוץ אחד לבא אחריו של כלי הטיס, מנועי, מדחפים, רכיבים ואבזרים, אם תקופת פעולה זו היא מוגבלת;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית מתמשכת לשמירה על שלמות מבנית (Continuing Structural Integrity Program), כאשר תכנית כאמור נכללת במידע התחזוקתי שעליו מבוסס מערך האחזקה;
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לשינויים או חריגות מפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} הפניות למידע התחזוקתי שלפיו מבוצעות פעולות האחזקה;
{{ח:תתת|(6)}} תכנית ניטור מצב (condition monitoring) ותכנית אמינות, למערכות כלי הטיס, רכיביו ומנועיו; הוראה זו תחול לגבי כלי טיס מסוג שהמידע התחזוקתי שלו בדבר פעולות אחזקה והתדירויות לביצוען נקבע באמצעות ועדת סקר תחזוקה (MRB – Maintenance Review Board) או תהליך מקביל לכך, ובלבד שהמנהל הורה על תחולתה לגביו;
{{ח:תתת|(7)}} לכלי טיס המופעל בהפעלה כללית – שיטות ליישום מערך האחזקה.
{{ח:תת|(ב)}} החובה להגיש מערך אחזקה לאישור המנהל תחול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה מסחרית – אם הוא מבקש לרשום את כלי הטיס במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיון ההפעלה האווירית שלו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפעיל אווירי של כלי טיס בהפעלה כללית – אם הוא מבקש לרשום על שמו כלי טיס בפנקס הרישום.
{{ח:תת|(ג)}} זולת אם המנהל הורה אחרת יבוצעו הביקורות כמפורט במערך האחזקה בתדירות ובפירוט שנקבעו בהתחשב בהמלצת היצרן, בניסיון שהצטבר באחזקת כלי טיס זהים או דומים ובניסיון המקובל בתעופה, והכול בהתחשב בתנאים המיוחדים שבהם מופעל כלי הטיס.
{{ח:תת|(ד)}} מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית וכן מפעיל אווירי הפועל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני}} יוודא שהתכן והיישום של מערך האחזקה לוקח בחשבון את עקרונות הגורם האנושי.
{{ח:תת|(ה)}} מפעיל אווירי בתובלה אווירית מסחרית וכן מפעיל אווירי של מטוס גדול או מטוס המונע במנועי סילון יעמיד עותקים של מערכי האחזקה לרבות עדכונים, שינויים או תוספות להם, מיד עם עריכתם, לכל גוף ולכל אדם הממלא מטעמו תפקיד תפעולי או תפקיד הקשור באחזקת כלי הטיס, ובכלל זה לכל גוף המוסמך לביצוע אחזקה {{ח:הערה|[צ״ל: גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק]}} מטעמו.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו, ”פעולות אחזקה“ – לרבות תחזוקה קלה.

{{ח:סעיף|132|תיקון מערך אחזקה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי יבצע מעקב תקופתי אחר מצב כושר הטיסה של כלי הטיס וכל חלקיו.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אווירי יתקן את מערך האחזקה –
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכל עדכון במידע התחזוקתי הישים;
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם לכל שינוי מהותי במאפייני כלי הטיס או במאפייני ההפעלה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} בהתאם לתוצאות מעקב תקופתי המבוצע לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} תיקון מערך האחזקה טעון אישור של המנהל מראש.
{{ח:תת|(ד)}} תיקון מערך האחזקה כאמור בתקנת משנה (ב)(1) או (2) יבוצע בתוך 120 ימים ממועד העדכון במידע התחזוקתי הישים או ממועד השינוי במאפייני כלי הטיס או במאפייני ההפעלה כאמור, לפי העניין; על אף האמור, תיקון דחוף יבוצע בתוך 30 ימים מהמועד האמור; לעניין זה, ”תיקון דחוף“ – תיקון המוסיף פעולות אחזקה למערך האחזקה או מצמצם תדירויות של פעולות אחזקה הכלולות בו, שיש לבצען לפני חלוף 120 ימים מאותו מועד.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי להורות למפעיל אווירי לתקן מערך אחזקה אם מצא שהוא אינו עומד בדרישות תקנות אלה; על דרישה לשינוי כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 396א|תקנה 396א}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|133|החזרה לשירות של כלי טיס לאחר ביצוע פעולת בדק או תחזוקה קלה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לאחר שבוצעה בו פעולת בדק או תחזוקה קלה, אלא אם כן אושרה החזרתו של כלי הטיס לשירות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר אדם החזרה לשירות של כלי טיס לאחר שבוצעה בו פעולת בדק או תחזוקה קלה אלא אם כן התמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טכנאי לבדק כלי טיס המבצע פעולות בדק או תחזוקה קלה במסגרת מכון בדק, או עובד מכון בדק המוסמך להוציא תעודת אחזקה ושחרור אף אם אינו טכנאי לבדק כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} טייס או טכנאי טיס המוסמך לבצע בדיקה יומית, בדיקת תחנה או הוראת כושר אווירי חוזרת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 129א|בתקנה 129א(ג)}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} ובכפוף לאמור בהן;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד מטעמו של יצרן כלי הטיס בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129}}, לפי מידע תחזוקתי מאושר;
{{ח:תתתת|(ד)}} טייס המבצע תחזוקה קלה בכלי הטיס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129ג|תקנה 129ג(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 7|לפרק זה}} ובכפוף לאמור בה;
{{ח:תתתת|(ה)}} טייס בעל הגדר אחזקה עצמית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}}, בכפוף לזכויות שבהגדר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אותו אדם אישר שכלי הטיס כשיר לטיסה, באמצעות הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימה עליה;
{{ח:תתת|(3)}} על הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימתה בידי אדם כאמור בפסקאות משנה (1)(א) ו־(ב) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}};
{{ח:תתת|(4)}} על הכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימתה בידי מי מן האמורים בפסקאות משנה (1)(ג) עד (ה) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תעודת אחזקה ושחרור תיחתם רק אם אותו אדם מצא כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה הושלמה לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי החל ולפי נוהלי היצרן או המפעיל האווירי, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} בוצעו כל הרישומים כנדרש {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}}, והם ממולאים וחתומים כנדרש;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא תיערך לפי טופס שהורה המנהל, ותכלול, לכל הפחות, את אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הצהרת החותם עליה כי התקיים האמור בפסקה משנה (א);
{{ח:תתתתת|(2)}} פירוט פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה; לעניין זה יש לכלול בתעודה תיאור כללי של פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה, בלא ציון מלא של כל השלבים שבוצעו, ובלבד שיש בסיכום הפניה לתיעוד המלא של העבודה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הפניה למידע התחזוקתי שעל בסיסו בוצעה;
{{ח:תתתתת|(4)}} המועדים שבהם בוצעה פעולת הבדק או התחזוקה הקלה, לרבות במונחים של שעות טיסה, מחזורי המראות ונחיתות וכיוצא באלה;
{{ח:תתתתת|(5)}} זהותו של החותם עליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס יכול שתהיה גם בדרך של רישום ביומן התחזוקה, הנגיש לטייס המפקד, אם המפעיל האווירי התיר זאת, ולפי נוהלי המפעיל האווירי, והוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על רישום כאמור.

{{ח:סעיף|134|רמת ביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם פעולות בדק או תחזוקה קלה בכלי טיס, אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הוא משתמש בשיטות, בטכניקות ובנוהלים המקובלים על המנהל;
{{ח:תת|(2)}} הוא משתמש בכלים, במיתקני בדיקה ובציוד בדיקה הדרושים כדי לוודא השלמת העבודות לפי נוהלי עבודה תקינים הנהוגים בתעשיה; הציוד ומיתקני הבדיקה יהיו אלה המומלצים על ידי יצרן הפריט עליו מבוצעת העבודה או שווי ערך להם;
{{ח:תת|(3)}} הוא מבצע את העבודה באופן, ומשתמש בחומרים בעלי איכות, המבטיחים שמצב כלי הטיס, מנוע כלי הטיס, המדחף או הציוד התעופתי לאחר ביצוע עבודה יהיה לפחות זהה למצב המקורי של הפריט או למצבו כשהוא מתוקן כיאות, מבחינת תכונות אוירודינמיות, חוזק המיבנה, התנגדות לזעזועים ורטט, בלאי ושאר תכונות המשפיעות על הכושר האווירי;
{{ח:תת|(4)}} פרט למקרים בהם קבע המנהל אחרת, הוא פועל לפי מערך האחזקה, לפי מידע תחזוקתי עדכני, ולפי קובץ הנהלים של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק שבמסגרתו מבוצעת פעולת הבדק או התחזוקה הקלה.

{{ח:סעיף|135|דרישות מיוחדות לגבי ביקורות בכלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ביקורת בכלי טיס אלא באופן ובצורה שיאפשרו לו לוודא אם כלי הטיס עונה לכל דרישות כושר אויר הישימות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם ביקורת בכלי טיס אלא לפי טופסי הביקורת הנלווים למערך האחזקה המאושר מאת המנהל.

{{ח:סעיף|136|רישומי פעולות בדק|תיקון: תש״ן, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אווירי יבטיח כי הרישומים המפורטים בתקנת משנה (ב) יישמרו למשך התקופה כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} אלה הרישומים שיש לנהל ולשמור כאמור בתקנת משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} רישומים של ביצוע פעולות בדק כולל תיקונים, ביקורות שגרתיות ובדיקות מיוחדות המבוצעות על כלי טיס, מנוע, מדחף, רוטור, מערכותיהם וציודם ומתן תעודת אחזקה ושחרור בגינם. רישומים כאמור יכילו את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|א.}} תיאור של העבודה שבוצעה, או התייחסות לנתונים שאושרו בידי המנהל, כולל זיהוי החלקים שהוחלפו או שונו;
{{ח:תתתת|ב.}} תאריך השלמת העבודה;
{{ח:תתתת|ב1.}} זהות מכון הבדק שבוצעה בו פעולת הבדק, אם ישים;
{{ח:תתתת|ג.}} החתימה ומספר הרשיון, או זיהוי אחר של האדם שחתם על תעודת האחזקה והשחרור;
{{ח:תתת|(2)}} רישומים המכילים את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|א.}} הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, שבו גוף כלי טיס, מנוע ומדחף בעל פסיעה משתנה היה בשירות;
{{ח:תתתת|ב.}} הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, שבו חלקים בעלי אורך חיים מוגבל של גוף כלי טיס, מנוע, מדחף, רוטור וציוד תעופתי היו בשירות;
{{ח:תתתת|ג.}} הזמן הכולל לפי שעות, ימים או מחזורי הפעלה, לפי העניין, מאז השיפוץ האחרון של כל הפריטים המורכבים בכלי הטיס אשר חייבים לעבור, לפי מערך האחזקה, שיפוץ על בסיס של זמן בשירות, כגון שעות פעולה, מספר הפעלות ומספר נחיתות;
{{ח:תתתת|ד.}} תיאור המצב העדכני של כלי הטיס לגבי ביצוע הביקורות, לרבות הזמן או שעות הטיסה שעברו מאז ביצוע הביקורות האחרונות, הנדרשות לפי מערך האחזקה המאושר;
{{ח:תתתת|ה.}} המצב העדכני של יישום הוראות כושר אוירי הישימות כולל שיטת העמידה בדרישות, מספר ההוראה ועדכונה;
{{ח:תתתת|ו.}} המצב העדכני של השינויים הגדולים שבוצעו בכלי הטיס, במנוע, במדחף, ברוטור, ובציוד תעופתי;
{{ח:תתתת|ז.}} המצב העדכני של תיקונים גדולים שבוצעו במבנה גוף כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} הרישומים המפורטים בתקנת משנה (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1) – יישמרו לתקופה של שנה לפחות, מן המועד שבו הוצאה תעודת אחזקה ושחרור;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (2) – יישמרו לתקופה של 90 ימים לפחות לאחר המועד שבו כלי הטיס, המנוע, המדחף, הציוד התעופתי או החלק שאליו הם מתייחסים הוצא משירות.
{{ח:תת|(ד)}} המפעיל האווירי יאפשר למנהל לבדוק בכל עת את הרישומים לפי תקנה זו, ויציג למנהל בכל עת על פי דרישתו את התעודה שהוא מחזיק בכלי הטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(א)(4)}} בדבר הרכבת מכל דלק נוסף בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|137|העברת רישומי פעולות בדק|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס הרשום בפנקס כלי הטיס בישראל המוכר את כלי הטיס לאחר, יעביר לקונה רישומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} הרישומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136(ב)(1)}}; אולם הקונה רשאי להרשות למוכר להמשיך להחזיק ברישומים אלה בתנאי שהקונה עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 136|תקנה 136(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מסר מפעיל אווירי כלי טיס להפעלתו של מפעיל אווירי אחר, המפעיל האווירי שמסר את כלי הטיס כאמור יאפשר למפעיל האווירי שלהפעלתו נמסר כלי הטיס כאמור, נגישות לרישומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}} ובכלל זה יאפשר לו לעדכנם.

{{ח:סעיף|138|רישומי מנוע שנבנה מחדש|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס שמותקן בו מנוע שנבנה מחדש בידי היצרן או בידי מכון בדק בעל הגדר מתאים, רשאי להשתמש ברישומי אחזקה שאינם מכילים את כל הפרטים בדבר האחזקה שבוצעה במנוע לפני שנבנה מחדש.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן או מכון בדק בעל הגדר מתאים, הקובע שרישום שעות הפעולה של מנוע שנבנה מחדש על ידו יתחיל מאפס, יבצע בספר רישומים חדש כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יצרף הצהרה חתומה ביד אדם מוסמך ובה יירשם תאריך השלמת בנייתו מחדש של המנוע;
{{ח:תתת|(2)}} ירשום את כל השינויים שבוצעו כתוצאה מעמידה בדרישות הוראות כושר אוירי;
{{ח:תתת|(3)}} ירשום את כל השינויים שבוצעו כתוצאה ממילוי אחר עלוני שירות של היצרן.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מנוע שנבנה מחדש“ פרושו מנוע משומש שפורק לחלוטין, נבדק ותוקן בהתאם לצורך, הורכב מחדש, נבחן ואושר כעונה לדרישות האפיצויות (tolerances) וגבולות (limits) של מנוע חדש שהינו בעל חלקים חדשים או משומשים. אולם, כל החלקים המצויים במנוע כאמור יעמדו באפיצויות וגבולות המופיעים בשרטוטי הייצור כמו חלקים חדשים או באפיצויות מוכרות של גרימות (oversize) או גמידות (undersize).

{{ח:סעיף|139|הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם נוסעים, למעט אנשי צוות ומפקחים, בכלי טיס שבוצעו בו תיקונים או שינויים שיש בהם כדי לשנות מהותית את אפיוני הטיסה שלו או שיש בהם כדי לשנות מהותית את ביצועיו בטיסה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס אושר להחזרה לשירות על ידי אדם כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}}; וכן
{{ח:תתת|(2)}} טייס בעל הגדר מתאים שיש לו נסיון של לפחות חמש מאות שעות טיסה הטיס את כלי הטיס, ביצע בדיקה תפעולית של אותו חלק או מערכת שבו בוצע התיקון או השינוי ואישר במסמכי כלי הטיס כי כלי הטיס כשיר לטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} טיסה כאמור בפסקה (2) לתקנת משנה (א) אינה דרושה אם בוצעו באותו חלק ניסויי קרקע או בדיקות קרקע המראים בעליל שהתיקון או השינוי האמורים לא גרמו לשינויים מהותיים באפיוני הטיסה או בביצועי הטיסה של כלי הטיס.

{{ח:סעיף|140|דרישות מיוחדות לתכולת מערך האחזקה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מערך אחזקה יכיל סעיף ובו תצויין בדיקה לעמידה בדרישות התוספת החמישית לחלק 43 ל־פ.א.ר. של מערכת הלחץ הסטטי ושל מכשיר מד הגובה בכלי הטיס; בדיקה זו תבוצע כל 24 חודש לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מערך אחזקה יכיל סעיף ובו תצויין בדיקה לעמידה בדרישות התוספת הששית לחלק 43 ל־פ.א.ר. של הטרנספונדר בכלי הטיס; בדיקה זו תבוצע כל 24 חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב1)}} מערך אחזקה יכיל סעיפים שבהם יצוינו בדיקה תפעולית ובדיקת תפקוד של כל רשם נתונים המותקן בכלי הטיס, לפי ההוראות המתאימות בתוספת השמינית לחלק הראשון לנספח השישי לאמנה; לעניין זה, ”רשם נתונים“ – כל מכשיר הקלטה המותקן בכלי טיס המיועד לסייע בחקירה בטיחותית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר כל פעולת הרכבה או אחזקה במערכת הטרנספונדר, העלולה לפגוע בנתוני דיוק (Data Correspondance Error) תבוצע בדיקת אינטגרציה של ציוד דיווח אוטומטי לענין גובה לחץ של הטרנספונדר כמפורט בסעיף (C) בתוספת החמישית של חלק 43 לפ.א.ר.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקנת משנה (א), התוספת החמישית לחלק 43 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בפרט (4) בטבלה שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (ב), התוספת השישית לחלק 43 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בפרט (5) בטבלה שבתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|141|איסור הפעלה ללא בדיקת מד גובה}}
{{ח:ת}} לא יטיס אדם כלי טיס בטיסה לפי כט״מ בגובה שמעל הגובה המרבי שעבורו נבדק מכשיר מד הגובה.

{{ח:סעיף|142|פטור|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} לא יחולו על כלי טיס שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה לשימוש נסיוני זולת אם ניתנה לגבי אותו כלי טיס, תעודת כושר טיסה אחרת.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: מטוסים גדולים ומטוסים רב־מנועיים עם מנועי טורבינה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|143|תחולה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|פרק זה}} יחולו לגבי מטוס גדול ולגבי מטוס רב־מנועי עם מנועי טורבינה, בנוסף ליתר הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|פרק זה}} לא יחולו לגבי מטוס אשר הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|הפרקים האחד עשר}}, {{ח:פנימי|פרק 12|השנים עשר}} {{ח:פנימי|פרק 13|והשלושה עשר}} חלות לגביו אך יחולו על מטוס המופעל לצרכי עסקו של המפעיל שאינו עסק של הטסת כלי טיס בטיסה מסחרית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8|פרק זה}} יחולו, בין השאר, לגבי הפעילויות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} טיסות העברה או טיסות אימונים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עבודה מהאויר כגון צילום או מיפוי אוירי ושמירה על קווי צינורות, אך למעט כיבוי אש;
{{ח:תתת|(3)}} טיסות המבוצעות על ידי מפעיל המטוס למטרת הסעתו העצמית או להטסת אורחיו שלא ניתן תמורתן תשלום כלשהו;
{{ח:תתת|(4)}} טיסות לתצוגת מטוס ללקוחות בכוח בתנאי שלא ניתן תמורתן כל תשלום למעט תשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בתקנה 145}};
{{ח:תתת|(5)}} הטסת פקידים, עובדים, אורחים וטובין של תאגיד במטוס המופעל על ידי אותו תאגיד, או על ידי תאגיד־אב או תאגיד־בן של אותו תאגיד כאשר התובלה מבוצעת במסגרת עיסוקו של התאגיד ובמהלך עסקיו, למעט טיסה מסחרית, ובתנאי שלא ניתן כל תשלום תמורת התובלה מעל לעלות הבעלות, התפעול, וההחזקה של המטוס; לא יינתן כל תשלום להטסת אורח של התאגיד, כאשר התובלה אינה מבוצעת במסגרת עיסוקו של התאגיד ובמהלך עסקיו;
{{ח:תתת|(6)}} הטסת פקידי התאגיד, עובדיו ואורחיו במטוס, המופעל לפי חוזה לחלוקת זמן, לפי חוזה לחילופי השימוש במטוס או לפי חוזה בעלות משותפת, כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 144|בתקנה 144}};
{{ח:תתת|(7)}} הטסת טובין, למעט דואר, במטוס המופעל על ידי אדם לקידום עסקו או תעסוקתו, למעט טיסה מסחרית כאשר התובלה מבוצעת במסגרת עיסוקו או תעסוקתו או קשורה אליהם, ובתנאי שלא ניתן תמורתן כל תשלום למעט תשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בתקנה 145}};
{{ח:תתת|(8)}} הטסה במטוס של קבוצות ספורט, מקהלות או קבוצות כיוצא באלה, שלהן מטרה משותפת שאינה טיסה מסחרית או תיור, בתנאי שלא ניתן תמורתה תשלום כלשהוא על ידי כל אדם.

{{ח:סעיף|144|הגדרות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143(ג)(6)}} תהיה למונחים הבאים המשמעות שלצידם:
{{ח:תת|(1)}} ”חוזה לחלוקת זמן“ – הסדר לפיו אדם מחכיר את מטוסו על צוותו לאדם אחר, ולא ניתן עבור ההחכרה תשלום כלשהוא למעט התשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בתקנה 145}};
{{ח:תת|(2)}} ”חוזה לחילופי השימוש“ – הסדר לפיו אדם מחכיר את מטוסו לאדם אחר תמורת קבלת מספר שעות טיסה זהה, לכשיידרשו, במטוס של החוכר, ולא ניתן תמורת ההחלפה תשלום כלשהוא מעל להפרש בין עלויות הבעלות, התפעול וההחזקה של שני המטוסים;
{{ח:תת|(3)}} ”חוזה בעלות משותפת“ – הסדר לפיו אחד הבעלים הרשומים בתור שכאלה בפנקס רישום כלי הטיס, מעסיק ומספק את צוות ההטסה של המטוס וכל אחד מהבעלים הרשומים כאמור משלם חלק מהתשלומים כמפורט בחוזה.

{{ח:סעיף|145|תשלומים מותרים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} התשלומים שמותר לקבלם לכיסוי הוצאות של טיסה מסויימת לביצוע פעילות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143(ג)(4) ו־(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 144|ובתקנה 144(1)}}, הם תשלומים לכיסוי ההוצאות של –
{{ח:תת|(1)}} דלק, שמנים ונוזלים אחרים הדרושים לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} מזון, לינה ותעבורה יבשתית של הצוות;
{{ח:תת|(3)}} חניה ועגינה מחוץ לבסיס האם של המטוס;
{{ח:תת|(4)}} דמי ביטוח לטיסה המסויימת;
{{ח:תת|(5)}} אגרות ותשלומי חובה אחרים;
{{ח:תת|(6)}} מכס, אישורים במדינות חוץ ותשלומים הקשורים בטיסה המסויימת;
{{ח:תת|(7)}} מזון ומשקה בעת הטיסה;
{{ח:תת|(8)}} הוצאות לתעבורה יבשתית של הנוסעים;
{{ח:תת|(9)}} שירותי תכנון טיס ומזג אויר.

{{ח:סעיף|146|ציוד טיסה ומידע תפעולי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטייס המפקד יוודא כי בכל טיסה נמצאים בעמדת הטייס, במקום הניתן לגישה, ציוד טיסה, מפות ומידע אוירונוטיים כמפורט להלן, כשהם מעודכנים ומתאימים למטרתם:
{{ח:תתת|(1)}} פנס יד שבו לפחות שתי סוללות מגודל D, או שוות ערך להן, במצב עבודה תקין;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת תיוג של בדיקות חיוניות בתא הטייס המכילה את הנהלים הנדרשים לפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(3)}} מפות אוירונוטיות הישימות לטיסה;
{{ח:תתת|(4)}} לטיסות לפי כט״מ או כטר״מ, או לטיסות לילה – מפות ניווט, מפות איזור פיקוח טרמינלי ומפות הנמכה;
{{ח:תתת|(5)}} במקרה של מטוס בעל יותר ממנוע אחד – מידע של ביצועי טיפוס עם מנוע אחד דומם.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת התיוג של בדיקות חיוניות בתא הטייס תכיל את הנהלים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות שלפני התנעת מנועים;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות לפני המראה;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות בעת השיוט;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקות לפני הנחיתה;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקות לאחר הנחיתה;
{{ח:תתת|(6)}} בדיקות להדממת מנועים;
{{ח:תתת|(7)}} נהלי חירום.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת התיוג של בדיקות חיוניות לשעת חירום בתא הטייס, כאמור בתקנת משנה (ב)(7), תכיל נהלים ישימים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תפעול בשעת חירום של מערכות הדלק, הידרוליקה, חשמל ומערכות מיכניות;
{{ח:תתת|(2)}} תפעול בשעת חירום של מכשירים ופיקודים;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים למקרה של הפסקת מנוע;
{{ח:תתת|(4)}} כל נוהל אחר הדרוש לבטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ד)}} הטייס המפקד ואנשי צוות האויר ישתמשו בעת הצורך בציוד, במפות, במידע ובנהלים המפורטים בתקנה זו.

{{ח:סעיף|147|הכרת מגבלות תפעול וציוד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מפקד ילמד לפני התחלת הטיסה את ספר הטיסה של המטוס, וכן את פרטי השלטים, סימונים, סימוני המכשירים, או צירופים של אלה, המכילים כל מגבלה תפעולית שנקבעה עבור המטוס על ידי המנהל, לרבות המגבלות שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} איש צוות הנמנה עם צוות האויר של המטוס, ילמד לפני התחלת הטיסה את כל ציוד החירום המותקן במטוס ובמיוחד את ציוד החירום שהוא מופקד עליו, ואת הנהלים לשימוש בציוד זה במצבי חירום.

{{ח:סעיף|148|ציוד לטיסת כטר״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס בלילה לפי תנאי כטר״מ, אלא אם המטוס מצוייד במכשירים ובציוד הדרוש לפעילות לפי כט״מ, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)(3)}}. כל מכשיר וציוד כאמור יהיה במצב פעולה תקין.

{{ח:סעיף|149|ציוד הצלה לטיסה מעל הים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 90 ק״מ מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בחגורת הצלה או באמצעי ציפה מאושרים עבור כל אדם הנמצא במטוס.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק״מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, לפי הקטן ביניהם, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, אלא אם המטוס מצוייד בציוד הצלה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} חגורת הצלה המצויידת בתאורה מאושרת לציון המקום, עבור כל אדם הנמצא במטוס;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מספיק של סירות הצלה שכל אחת מהן מצויידת בתאורה מאושרת, בקיבולת ובכושר ציפה הדרושים לקליטת כל שוכני המטוס;
{{ח:תתת|(3)}} לפחות מיתקן איתות פירוטכני אחד לכל סירת הצלה;
{{ח:תתת|(4)}} משדר חירום בעל כושר ציפה עצמי ועמיד בפני מים, המסוגל לשדר בתדר החירום בלי תלות בהספקת כוח חיצוני;
{{ח:תתת|(5)}} חבל הצלה (life-line) למטוס בקטגוריה ”תובלה“ המאוחסן במטוס כאמור בתקנה ‎25.1411(g)‎ ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד ההצלה ימוקם במטוס במקום המסומן בצורה נראית לעין וברורה והניתן לגישה נוחה במקרה של נחיתת אונס על פני המים.
{{ח:תת|(ד)}} לכל סירת הצלה יוצמד ציוד מילוט כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(2)}}, המותאם לתואי הטיסה.

{{ח:סעיף|150|ציוד רדיו לפעילות מעל לים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא אדם מטוס לטיסה מעל לים למרחק העולה על 185 ק״מ, או מרחק טיסה של 30 דקות, מהנקודה הקרובה ביותר על החוף, לפי הקטן ביניהם, אלא אם מצוי במטוס ציוד קשר רדיו וניווט המפורט להלן במצב פעולה תקין, המותאם למיתקני קרקע שבשימוש והמסוגל לשדר לפחות למיתקן קרקע אחד ולקלוט ממנו בכל נקודה לאורך תואי הטיסה:
{{ח:תתת|(1)}} שני משדרים;
{{ח:תתת|(2)}} שני מיקרופונים;
{{ח:תתת|(3)}} שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניה אחת ורמקול;
{{ח:תתת|(4)}} שני מקלטי ניווט נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני;
{{ח:תתת|(5)}} שני מקלטי קשר נפרדים ובלתי תלויים אחד בשני, אולם מקלט המסוגל לקלוט הן אותות קשר והן אותות ניווט יכול לשמש במקום מקלט קשר נפרד ומקלט ניווט נפרד.
{{ח:תת|(ב)}} למרות האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להפעיל מטוס שאין בו נוסעים ממקום שלא ניתן לבצע בו תיקונים והחלפות למקום בו ניתן לבצע אותם, בתנאי שקיים לפחות אחד מכל אחד מהפריטים כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5).
{{ח:תת|(ג)}} למרות האמור בתקנת משנה (א), כאשר נדרש הן ציוד קשר תג״מ והן ציוד קשר ת״ג עבור הנתיב, והמטוס מצוייד בשני משדרי קשר תג״מ ושני מקלטי קשר תג״מ, מותר להפעיל את המטוס עם משדר קשר ת״ג אחד ומקלט קשר ת״ג אחד בלבד.

{{ח:סעיף|151|ציוד חירום|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס אלא אם המטוס מצוייד בציוד חירום כמפורט בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} כל פריט של ציוד החירום –
{{ח:תתת|(1)}} ייבדק כאמור {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק השביעי}} כדי לוודא כשירות ונכונות לפעולה מיידית;
{{ח:תתת|(2)}} יימצא במטוס במקום הניתן לגישה נוחה לצוות המטוס;
{{ח:תתת|(3)}} שיטת הפעלתו תסומן באופן ברור;
{{ח:תתת|(4)}} כאשר הוא נמצא בתוך אריזה סגורה או מכל, יסומנו על גביהם תכולתם של האריזה או של המכל והתאריך האחרון של בדיקת הפריט.
{{ח:תת|(ג)}} מטפי יד לכיבוי אש אשר בכל אחד מהם תהיה כמות וסוג חומר המתאימים לכיבוי סוג האש העלולה לפרוץ בתא שבו מיועד כל מטפה להיות מופעל, יימצאו מוכנים לשימוש בתאי הצוות, הנוסעים והמטען של המטוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מטפה יד לפחות אחד יימצא בתא הטייס בהישג יד של צוות ההטסה;
{{ח:תתת|(2)}} מטפה יד אחד לפחות יימצא במקום נוח בתא הנוסעים המיועד להוליך בין שבעה לשלושים נוסעים, שני מטפי יד לפחות יימצאו בתא הנוסעים המיועד להוליך בין שלושים ואחד לששים נוסעים, ושלושה מטפי יד לפחות יימצאו בתא הנוסעים המיועד להוליך ששים ואחד נוסעים או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} מטפי יד יותקנו בתא הנוסעים ויאובטחו באופן שלא יפגעו בהפעלה הבטוחה של כלי הטיס או בצוות ובנוסעים, ויהיו מוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(4)}} לא היו מטפי היד נראים לעין, יוצבו שלטים עם הוראות בעברית ובאנגלית או באמצעות סימנים מקובלים בדבר מיקומם בצורה בולטת לעין;
{{ח:תתת|(5)}} חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי ד׳ בטבת התשע״ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר בכלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_Montreal-Protocol.pdf|בנספח הראשון (Annex A), קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס׳ 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer)}} המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} מטוס המיועד להוליך יותר מ־19 נוסעים יצוייד בגרזן פריצה.
{{ח:תת|(ו)}} מטוס המוליך נוסעים יצוייד במגפון או במגפונים ניידים המופעלים על ידי סוללות, שיימצאו בהישג ידם של אנשי צוות המטוס האחראים לפינוי נוסעים בעת חירום, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} במטוס המיועד להוליך יותר מ־60 נוסעים אך פחות מ־100 נוסעים יימצא מגפון אחד; המגפון ימוקם בחלקו האחורי של תא הנוסעים בקרבת מקום מושבו של הדייל;
{{ח:תתת|(2)}} במטוס המיועד להוליך יותר מ־99 נוסעים, יימצא מגפון אחד בקצהו הקדמי של המטוס והשני בקצהו האחורי.

{{ח:סעיף|152|כללי גובה טיסה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בתקנה 91}} ופרט בעת המראה ונחיתה, לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר״מ בגובה נמוך יותר מהגבהים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} אלף רגל מעל כל הר, גבעה או מכשול אחר, במקרה של טיסות בשעות היום;
{{ח:תת|(2)}} הגבהים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106(ג)(2)}}, לטיסות בשעות הלילה.

{{ח:סעיף|153|שלטי עישון וחגורות בטיחות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פרט לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפעיל אדם מטוס המוליך נוסעים אלא אם הוא מצוייד בשלטים הנראים לעיני הנוסעים והדיילים והמודיעים להם בעברית ובאנגלית או באמצעות סימנים מקובלים המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש להדק חגורות בטיחות. תאורת השלטים תהיה ניתנת להדלקה ולכיבוי על ידי צוות האויר; צוות האויר ידליק את תאורת השלטים בכל המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שהטייס המפקד ימצא כי הדבר דרוש.
{{ח:תת|(ב)}} טייס מפקד של מטוס שאינו מצוייד כאמור בתקנת משנה (א), יוודא שהנוסעים מקבלים הודעה בעל פה בכל פעם כאשר יש צורך להדק חגורות בטיחות וכאשר העישון אסור.

{{ח:סעיף|154|תדריך לנוסעים|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לפני כל המראה יוודא הטייס המפקד של מטוס המוליך נוסעים, שכל הנוסעים קיבלו תדריך בעל פה בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} עישון;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בחגורת מושב וחגורות כתף במידה שאלה מותקנות בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} מיקום פתח הכניסה ויציאות החירום של הנוסעים ושיטת פתיחתם;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום ציוד ההצלה;
{{ח:תתת|(5)}} נהלי נחיתת אונס על פני המים ושימוש בציוד ציפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בתקנה 149}} לטיסה מעל לים;
{{ח:תתת|(6)}} שימוש בציוד חמצן המותקן במטוס בעת טיסה רגילה ובשעת חירום.
{{ח:תת|(ב)}} התדריך בעל פה הנדרש לפי תקנת משנה (א) יינתן על ידי הטייס המפקד או על ידי איש צוות, אולם אין הוא חייב להינתן כאשר הטייס המפקד קובע כי הנוסעים בקיאים בפרטי התדריך. בנוסף לתדריך בעל פה ניתן להוסיף הוראות בצורת כרטיסים מודפסים שיכללו –
{{ח:תתת|(1)}} דיאגרמה של יציאות החירום ושל שיטות הפעלתן;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום.
{{ח:תת}} כרטיס תדרוך כאמור ימוקם בהישג ידו של כל נוסע ויכיל רק פירוט המתאים לסוג ולדגם של המטוס בו הוא נמצא.

{{ח:סעיף|154א|חגורות כתף|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בקטגוריה ”תובלה“, אשר ניתנה לו תעודת סוג אחרי 1 בינואר 1958, אלא אם כן הותקנה בכל מושב שבתא הטייס ובכל מושב של כל אחד מהדיילים, חגורת בטיחות משולבת עם חגורת כתף (Shoulder Harness Restraint System) העומדים בדרישות סעיף 25.785 לפ.א.ר. ובלבד שחגורת הבטיחות ומערכות חגורת הכתף יתוכננו בהתאם למקדמי עומס עקב כוחות ההתמדה (Inertia Load Factors) שנקבעו בעת רישויו של כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר השימוש בחגורות כתף וחגורות בטיחות משולבות עם חגורות כתף שאושרו והותקנו לפני 6 במרס 1980.

{{ח:סעיף|155|כבודת היד|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} טייס מפקד של מטוס המיועד להוליך יותר מ־19 נוסעים, לא יתיר כבודת יד לנוסע לשאת את כבודת היד שלו במטוס, אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} מאוחסנת בתא מטען מתאים, או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 156|בתקנה 156}}; או
{{ח:תת|(2)}} מונחת מתחת למושב הנוסע כך שהיא לא תחליק קדימה במקרה של נחיתה קשה, כאשר כוח המכה הינו חזק דיו כדי לגרום לכוחות אינרציה כאמור בתקנה (b)25.561 ל־פ.א.ר. או לדרישות התקנות שלפיהן המטוס קיבל תעודת סוג.

{{ח:סעיף|156|הובלת מטען|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר טייס מפקד הובלת מטען במטוס אלא אם המטען –
{{ח:תתת|(1)}} נמצא במכל, בתא או על מדף מאושרים, המותקנים במטוס;
{{ח:תתת|(2)}} קשור לבטח בשיטה שאישר המנהל; או מובל כאמור להלן:
{{ח:תתתת|א.}} הוא קשור לבטח על ידי אמצעי קשירה חזק דיו כדי למנוע תזוזת המטען בכל תנאי הטיסה המשוערים;
{{ח:תתתת|ב.}} הוא ארוז או מכוסה כך שלא ייגרם נזק לנוסעים;
{{ח:תתתת|ג.}} הוא אינו מעמיס את המושבים או את מבנה הרצפה מעל לגבולות העומס שלהם;
{{ח:תתתת|ד.}} הוא ממוקם כך שהגישה לכל יציאה רגילה או יציאת חירום או השימוש בהן או הגישה במעבר שבין תא הטייס ותא הנוסעים אינן מופרעות;
{{ח:תתתת|ה.}} אין הוא ממוקם ישירות מעל הנוסעים היושבים.
{{ח:תת|(ב)}} כאשר המטען מובל בתא מטען המתוכנן כדי לאפשר כניסת אדם לתוכו לשם כיבוי אש, יאפשר סידור המטען גישה של אדם עם מטפה לכל חלק של התא.

{{ח:סעיף|157|דרישות דלק לטיסה לפי כטר״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יתחיל אדם בטיסה לפי כטר״מ במטוס אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג האויר החזויים, יש בו כמות של דלק המספיקה כדי להגיע לנקודה המתוכננת הראשונה של נחיתה לפי תכנית הטיסה ולאחר מכן, בהנחה של תצרוכת דלק נורמלית בתנאי שיוט, לטיסה של 30 דקות נוספות.

{{ח:סעיף|158|הפעלה בתנאי התקרחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא טייס מטוס אם –
{{ח:תתת|(1)}} כפור, שלג או קרח צמודים למדחף, לחלונות, למנוע, למערכות מד־המהירות, מד־גובה, מד־שיעור הנסיקה או למערכת מורה מצב טיסה במטוס;
{{ח:תתת|(2)}} שלג או קרח צמודים לכנפיים, למייצבים או למישטחי ההיגוי;
{{ח:תתת|(3)}} כפור צמוד לכנפיים, למייצבים או למישטחי ההיגוי, אלא אם הכפור הוחלק.
{{ח:תת|(ב)}} פרט למטוס המצוייד במערכות נגד התקרחות מאושרות, לא יטיס טייס מטוס –
{{ח:תתת|(1)}} בתנאי כט״מ לתוך תנאי התקרחות מתונה ידועים או חזויים;
{{ח:תתת|(2)}} בתנאי כטר״מ לתוך תנאי התקרחות מתונה, אלא אם המטוס מצוייד בציוד פועל נגד התקרחות המגן על כל מדחף, חלון, כנף, מייצבים או משטחי היגוי ועל מד־המהירות, מד־הגובה, מד־שיעור הנסיקה או מערכת מורה מצב הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} פרט למטוס המצוייד במערכות נגד התקרחות מאושרות, לא יטיס טייס מטוס לתוך תנאי התקרחות חמורה ידועים או חזויים.
{{ח:תת|(ד)}} אם דו״חות עכשויים של מזג אויר הקשורים לנתיב הטיסה המיועד מורים על שיפור בתנאי ההתקרחות לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות מישנה (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|159|דרישות לגבי טכנאי טיס|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס כמפורט כלהלן ללא איש צוות אויר המחזיק ברשיון טכנאי־טיס תקף:
{{ח:תתת|(1)}} מטוס שניתנה לגביו תעודת סוג לפני 2 בינואר 1964, שמשקלו המאושר להמראה עולה על 35,000 ק״ג;
{{ח:תתת|(2)}} מטוס שניתנה לגביו תעודת סוג לאחר 1 בינואר 1964, שנדרש עבורו טכנאי טיס בהתאם לדרישות תעודת הסוג.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם כטכנאי טיס במטוס, אלא אם, במשך ששת החדשים שקדמו לטיסה ביצע לפחות 50 שעות של זמן טיסה בתפקיד של טכנאי טיס באותו סוג מטוס, או אם עבר מיבחן מיומנות על ידי המנהל באותו סוג מטוס.

{{ח:סעיף|160|דרישות לגבי טייס משנה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס כמפורט להלן אלא אם נמצא בו טייס משנה של אותו מטוס:
{{ח:תתת|(1)}} מטוס גדול;
{{ח:תתת|(2)}} מטוס טורבו־סילון רב מנועי אשר לפי תעודת הסוג שלו נדרשים בו לפחות שני טייסים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס שאינו עונה על דרישות תקנת משנה (א), אם אותו מטוס תוכנן עם עמדת טייס יחידה ותעודת הסוג שלו ניתנה בתור שכזו. המנהל רשאי לקבוע תנאים באישור כדי להבטיח הפעלה בטוחה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימנה אדם טייס כטייס משנה ולא ישמש טייס כטייס משנה של מטוס שבו נדרשים שני טייסים כאמור בתעודת הסוג שלו, אלא אם הטייס עונה על דרישות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}.

{{ח:סעיף|161|דרישות לגבי דיילים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס אלא אם נמצאים בו דיילים במספר, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} במטוס שבו מצויים יותר מ־19 נוסעים, אך לא יותר מ־51 נוסעים – דייל אחד;
{{ח:תתת|(2)}} במטוס שבו מצויים יותר מ־50 נוסעים, אך לא יותר מ־101 נוסעים – שני דיילים;
{{ח:תתת|(3)}} במטוס שבו מצויים יותר מ־100 נוסעים – שני דיילים ועוד דייל אחד לכל קבוצה של 50 נוסעים או חלק ממנה מעל 100 נוסעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם כדייל במטוס כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הוכיח להנחת דעתו של הטייס המפקד שהוא בקי בפעולות הדרושות במצבי חירום ופינוי והוא בעל יכולת בהפעלת ציוד החירום ומיתקני החירום המותקנים במטוס והקשורים בביצוע תפקידיו.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: בלונים, עפיפונים, רקטות בלתי מאוישות, טיסנים נהוגי רדיו, מטוסים זעירים {{ח:הערה|ו}}מטוסי הדרכה זעירים|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:קטע3|פרק 9 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|162|תחולה|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״ד־4, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}} יחול על הפעלה בישראל של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלון בלתי מאויש הקשור לפני הקרקע או מספר בלונים הקשורים יחדיו, או חפץ המצוי עליו, בעלי קוטר של יותר ממאה ושמונים ס״מ או בעלי קיבולת גז של יותר מ־3.25 מטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} עפיפון השוקל יותר משנים וחצי ק״ג שעומדים להטיסו כשהוא קשור לחבל או לכבל;
{{ח:תתת|(3)}} רקטה בלתי מאויישת, למעט –
{{ח:תתתת|א.}} רקטה שמשתמשים בה לזיקוקין באויר;
{{ח:תתתת|ב.}} מודלים של רקטות –
{{ח:תתתתת|1.}} המונעות על ידי חומר הנעה במשקל של לא יותר ממאה גרם;
{{ח:תתתתת|2.}} שחומר ההתנעה בהן הוא בעל בעירה איטית;
{{ח:תתתתת|3.}} העשויות מנייר, מעץ או מפלסטיק שביר, שאינם מכילים חלקי מתכת בעלי ממדים מהותיים והשוקלות לא יותר מחצי ק״ג לרבות חומר ההנעה;
{{ח:תתתתת|4.}} מופעלות באופן שאינו מהווה סכנה לבני אדם, לרכוש ולכלי טיס אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} בלון חפשי בלתי מאוייש –
{{ח:תתתת|א.}} הנושא מטען השוקל יותר משני ק״ג, ובתנאי שבעת שמחלקים את משקלו הכללי של המטען בשטח החתך הקטן ביותר של הבלון, יעלה יחס המטען מול השטח על 13.5 גרם לסנטימטר רבוע;
{{ח:תתתת|ב.}} הנושא מטען במשקל כולל העולה על 6 ק״ג בין אם המטען הוא יחידה אחת או יותר;
{{ח:תתתת|ג.}} שמשתמשים בו בחבל או בכלי אחר לתליית המטען, הדורש כח של יותר מ־25 ק״ג כדי להפריד בין המטען התלוי לבין הבלון;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} מטוס זעיר שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|א.}} יש לו אמצעי שליטה כיוונית;
{{ח:תתתת|ב.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|ד.}} מהירותו המרבית בטיסה אופקית עם כוח מנוע מרבי לטיסה ממושכת (Vh) בתנאים אטמוספריים סטנדרטיים בגובה פני הים, אינה עולה על 120 קשר (Cas‏) (138 מי״ש);
{{ח:תתתת|ה.}} מהירות ההזדקרות שלו (Vs1) במשקל ההמראה המרבי ובמרכז הכובד הקריטי ביותר, אינה עולה על 45 קשר (Cas‏) (51 מי״ש);
{{ח:תתתת|ו.}} ניתנה לו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר;
{{ח:תתת|(7)}} מטוס הדרכה זעיר שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|א.}} יש לו אמצעי שליטה כיוונית;
{{ח:תתתת|ב.}} הוא מסוגל לשאת עד שני אנשים;
{{ח:תתתת|ג.}} הוא משמש להדרכה בלבד;
{{ח:תתתת|ד.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|ה.}} ניתנה לו תעודת כושר טיסה למטוס זעיר;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} בלון מאוייש;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} למטרות {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}, ג׳ירוגליידר המחובר לכלי רכב המצוי על פני הקרקע ייחשב כעפיפון.

{{ח:סעיף|163|רשיון הפעלה מבצעית ורישיון הפעלה אווירית|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תש״ן, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ה־2, תשפ״ד־4, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת אלא ברשיון הפעלה מבצעית שנתן לו המנהל ולפי תנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם בלון מאוייש בהפעלה מסחרית, אלא אם כן נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנו לו רישיון הפעלה אווירית ומפרטי הפעלה מתאימים בידי המנהל כאמור {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ח|בסימן ח׳ לפרק זה}}, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון להפעלה מסחרית.
{{ח:תת|(ג1)}} הפעלה מסחרית של בלון בלתי מאויש או של עפיפון אינה טעונה רישיון הפעלה אווירית.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|164|איסור הפעלה באיזור אסור, באיזור מסוכן או באיזור מוגבל|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם בלון, עפיפון, רקטה בלתי מאויישת, מטוס זעיר, או מטוס הדרכה זעיר באיזור אסור, באיזור מסוכן או באיזור מוגבל אלא באישור הרשות המשתמשת באותו אזור או המפקחת עליו.

{{ח:סעיף|165|איסור הפעלה מסוכנת|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשע״ה־2, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס האמור {{ח:פנימי|סעיף 164|בתקנה 164}} באופן שיהיה בו כדי להוות סכנה לבני אדם, לרכוש או לכלי טיס אחר.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ב|סימן ב׳ – בלונים בלתי מאויישים קשורים ועפיפונים|תיקון: תשמ״ח־3}}

{{ח:סעיף|166|הגבלות תפעוליות|תיקון: תשמ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון –
{{ח:תתת|(1)}} בקירבה של פחות מ־150 מטר מבסיס ענן;
{{ח:תתת|(2)}} בגובה של יותר מ־150 מטר מעל פני הקרקע;
{{ח:תתת|(3)}} מאיזור שבו הראות על הקרקע היא פחות מ־5 ק״מ;
{{ח:תתת|(4)}} במרחק של פחות מ־8 ק״מ מגבולות שדה תעופה;
{{ח:תתת|(5)}} במקרה שעוצמת הרוח עולה על 25 קשר או על עוצמת הרוח המכסימלית שנקבעה על ידי היצרן, לפי הנמוך יותר ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על הפעלת בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון מתחת לקצהו העליון של כל מיבנה, ובמרחק של עד 80 מטר ממנו, בתנאי שהפעלתם אינה גורמת להסתרת תאורתו של אותו מיבנה.

{{ח:סעיף|167|מתן הודעה וקבלת אישור|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בגובה של יותר מ־50 מטר מעל פני הקרקע, אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד וקיבל את אישורה להפעלה, תוך 24 שעות לפני תחילת ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמות בעל הבלון או העפיפון ומפעילו;
{{ח:תתת|(2)}} גודל הבלון או גודלו ומשקלו של העפיפון;
{{ח:תתת|(3)}} מקום ההפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} הגובה מעל פני הקרקע שבו יופעלו הבלון או העפיפון;
{{ח:תתת|(5)}} התאריך, הזמן ומשך ההפעלה.

{{ח:סעיף|168|דרישות תאורה וסימון|תיקון: תשמ״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בשעות הלילה, אלא אם הבלון או העפיפון וחוטי הקשירה שלהם לקרקע, מסומנים ומוארים כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש או עפיפון בשעות היום, אלא אם לחוטי הקשירה שלהם לקרקע קשורים סרטים באורך של לפחות 80 ס״מ וברוחב של 30 ס״מ הצבועים ברצועות של אדום ולבן לסירוגין ברוחב של 10 ס״מ, במרחקים שלא יעלו על 15 מטר אחד מהשני, החל מגובה של 50 מטר מעל פני הקרקע.

{{ח:סעיף|169|מיתקן מהיר להוצאת הגז|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון קשור בלתי מאוייש אלא אם הוא קשור בנפרד בשני חבלים או כבלים, ראשי ומישני, כך שכאשר נקרע החבל הראשי, יפעיל החבל המישני מיתקן לפליטה מהירה של הגז מהבלון באופן אוטומטי, וימנע את שחרורו של הבלון מקשירתו.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה בו המיתקנים האמורים אינם פועלים כשורה, יודיע המפעיל על כך מיד ליחידת נת״א הסמוכה למקום ויציין בהודעתו את המקום והזמן בו ניתק הבלון ואת תואי טיסתו המשוער.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ג|סימן ג׳: רקטות בלתי מאויישות}}

{{ח:סעיף|170|הגבלות תפעוליות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת –
{{ח:תת|(1)}} באופן שתיווצר סכנת התנגשות עם כלי טיס אחרים;
{{ח:תת|(2)}} בתחום 8 ק״מ מגבולות שדה תעופה;
{{ח:תת|(3)}} בכל גובה שבו עננים או אובך מכסים יותר ממחצית פני השמיים;
{{ח:תת|(4)}} בכל גובה שבו הראות האופקית היא פחות מ־8 ק״מ;
{{ח:תת|(5)}} לתוך ענן כלשהוא;
{{ח:תת|(6)}} במרחק של פחות מ־500 מטר מכל אדם או רכוש שאינם קשורים בהפעלה;
{{ח:תת|(7)}} בשעות הלילה.

{{ח:סעיף|171|מתן הודעה וקבלת אישור|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם רקטה בלתי מאויישת אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד וקיבל את אישורה לכך תוך 24 עד 48 שעות לפני תחילת ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם מפעיל הרקטה ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הרקטות שיופעלו;
{{ח:תתת|(3)}} גודלה של כל רקטה ומשקלה;
{{ח:תתת|(4)}} הגובה המירבי שבו תופעל כל רקטה;
{{ח:תתת|(5)}} מקום ההפעלה;
{{ח:תתת|(6)}} התאריך, הזמן ומשך ההפעלה;
{{ח:תתת|(7)}} כל מידע אחר שיידרש על ידי יחידת נת״א.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ד|סימן ד׳: בלון חפשי בלתי מאוייש}}

{{ח:סעיף|172|הגבלות תפעוליות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש –
{{ח:תת|(1)}} אלא באישור מראש מאת יחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד;
{{ח:תת|(2)}} בגובה שבו עננים או אובך מכסים יותר ממחצית פני השמיים;
{{ח:תת|(3)}} בגובה לחץ סטנדרטי של פחות מ־60,000 רגל כאשר הראות האופקית היא פחות מ־8 ק״מ;
{{ח:תת|(4)}} במרוצת 1000 הרגל הראשונים של הנסיקה, מעל איזור מאוכלס של עיר, עיירה או יישוב או מעל התקהלות מתחת כיפת השמיים של בני אדם שאינם קשורים בהפעלה;
{{ח:תת|(5)}} באופן שבו פגיעת הבלון או חלק ממנו, לרבות מיטענו, בפני הקרקע תהווה סיכון לבני אדם או לרכוש שאינם קשורים בהפעלה.

{{ח:סעיף|173|דרישות ציוד וסימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} הוא מצוייד לפחות בשני מיתקנים או מערכות לניתוק המיטען, הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצוייד לפחות בשתי שיטות, מערכות, מיתקנים, או צירוף שלהם הפועלים באורח בלתי תלוי האחד בשני, להפסקת טיסת מעטפת הבלון;
{{ח:תתת|(3)}} מעטפת הבלון מצויידת במיתקן מחזיר מכ״מ או בחומר המסוגל להחזיר הד למכ״מ קרקעי הפועל בטווח תדרים של בין 200 ל־2700 מג״ה.
{{ח:תת}} המפעיל יגרום להפעלת המיתקנים האמורים בפיסקאות (1) ו־(2) כאשר תנאי מזג האויר גרועים יותר מאלה שנקבעו להפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ד|סימן זה}}, או כאשר תקלה או סיבה אחרת גורמת לכך שהמשך הפעלת הבלון מסכן תנועה אוירית אחרת או בני אדם או רכוש על פני הקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש מתחת לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל משקיעת השמש ועד זריחתה, אלא אם הבלון, חיבוריו ומיטענו, בין אם הם מופרדים במשך ההפעלה ובין אם לאו, מצויידים באורות שניתן לראותם ממרחק של לפחות 8 ק״מ והמנצנצים בתדירות של לפחות 40, אך לא יותר מ־100, ניצנוצים לדקה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד באנטנה נגררת שדרוש כח של יותר מ־23 ק״ג כדי לקרעה בכל נקודה לאורכה, אלא אם לאנטנה מחוברות רצועות צבעוניות במרחקים שלא יעלו על 15 מטר והנראות למרחק של לפחות 1.5 ק״מ.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם משקיעת השמש ועד זריחתה בלון חפשי בלתי מאוייש המצוייד במיתקן תלוי, למעט מצנח פתוח הצבוע בצבעים בולטים, שאורכו יותר מ־15 מטר, אלא אם המיתקן התלוי צבוע ברצועות צבע בולט או אם קשורות אליו רצועות צבעוניות הנראות למרחק של לפחות 1.5 ק״מ.

{{ח:סעיף|174|מתן הודעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה לפני השיגור: לא יפעיל אדם בלון חפשי בלתי מאוייש אלא אם הוא הודיע על כך ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד 6 עד 24 שעות לפני תחילת ההפעלה, בהודעה הכוללת את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון הבלון;
{{ח:תתת|(2)}} התאריך והשעה המשוערת של השיגור, המעודכנת במידת הצורך כך שתהיה בגבולות 30 דקות לפני השיגור למעשה או אחריו;
{{ח:תתת|(3)}} מקום השיגור;
{{ח:תתת|(4)}} גובה השיוט;
{{ח:תתת|(5)}} המסלול המשוער והזמן המשוער להגעה לגובה השיוט או לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל, לפי הנמוך שביניהם;
{{ח:תתת|(6)}} אורכו וקוטרו של הבלון, אורך המיתקן התלוי, משקל המטען ואורך האנטנה הנגררת;
{{ח:תתת|(7)}} משך הטיסה;
{{ח:תתת|(8)}} הזמן המשוער והמקום המשוער למגע הבלון עם הקרקע;
{{ח:תתת|(9)}} אמצעי הקשר בין המפעיל לבין יחידות נת״א במשך כל זמן הפעלת הבלון.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ביטול: בוטלה ההפעלה, יודיע על כך המפעיל מיד ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה המיועד.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על שיגור: המפעיל יודיע ליחידת נת״א הקרובה למקום ההפעלה על שיגור הבלון מיד לאחר שיגורו.

{{ח:סעיף|175|דיווחי מיקום הבלון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המפעיל בלון חפשי בלתי מאוייש –
{{ח:תתת|(1)}} יעקוב אחר נתיב הטיסה של הבלון וירשום את מיקומו לפחות כל שעתיים;
{{ח:תתת|(2)}} ימציא ליחידת הנת״א מידע על מקומו של הבלון בכל עת שיידרש לכך על ידיה.
{{ח:תת|(ב)}} המפעיל ידווח ליחידת הנת״א, שעה אחת לפני תחילת ירידת הבלון, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקומו הגיאוגרפי העדכני של הבלון;
{{ח:תתת|(2)}} גובהו;
{{ח:תתת|(3)}} הזמן החזוי לחדירתו לגובה לחץ סטנדרטי של 60,000 רגל, אם ישים;
{{ח:תתת|(4)}} מסלול הטיסה החזוי במשך שארית הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} הזמן החזוי והמקום המשוער לנקודת המגע עם הקרקע.
{{ח:תת|(ג)}} אם לא נרשם מקומו של הבלון במשך יותר משעתיים, ידווח על כך המפעיל מיד ליחידת הנת״א. הדיווח יכלול את המקום האחרון שנרשם וכל שינוי בתחזית מסלול הטיסה. המפעיל ידווח ליחידת הנת״א מיד לכשיתגלה הבלון.
{{ח:תת|(ד)}} המפעיל ידווח ליחידת הנת״א מיד לאחר סיום טיסת הבלון.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ה|סימן ה׳: גילשונים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף|176||תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|177||תיקון: תשמ״ד, תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|178||תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|179||תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180||תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ו|סימן ו׳: מטוסים זעירים|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|180א|הגדרה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|בסימן זה}}, ”מטוס זעיר“ – לרבות מטוס הדרכה זעיר, אם לא נאמר במפורש אחרת.

{{ח:סעיף|180ב||תיקון: תשמ״ד, תשע״ד, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180ג|תחולה על מפעיל לא מורשה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|סימן זה}} החלות על אדם שהורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}} יחולו על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 9|שפרק זה}} חל עליה ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}}.

{{ח:סעיף|180ג1|הפעלה מסחרית במטוס זעיר|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס זעיר בהפעלה מסחרית, אלא אם כן ניתנו לו רישיון הפעלה אווירית ומפרטי הפעלה לכך בידי המנהל, כאמור {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ו|בסימן זה}}, או אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפעיל מטוס זעיר בהפעלה מסחרית שכל עניינה השכרת מטוס זעיר לאחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה למטוס זעיר, המפעיל מטוס זעיר בהדרכה לתפקידי עובד טיס לפי תוכנית אימונים ופיקוח שאושרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 34|תקנה 34(2)ב.3 לתקנות הרישיונות}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל לא ייתן רישיון הפעלה אווירית ומפרטי הפעלה מתאימים להפעלה מסחרית של מטוס זעיר כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ההפעלה המסחרית היא הדרכה לתפקידי עובד טיס.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”הדרכה לתפקידי עובד טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק}}.

{{ח:סעיף|180ד|תקפו של רשיון|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשע״ד, תשע״ד־4, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} תוקפו של רישיון הפעלה אווירית לגבי מטוס זעיר אינו מוגבל בזמן, זולת אם הותלה או בוטל בידי המנהל, ואלא אם הותלה או בוטל רשיון ההפעלה המסחרית שלו.

{{ח:סעיף|180ה|תחולת תקנות|תיקון: תשמ״ד, תש״ע, תשע״ד־4, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} על על מבקש או מחזיק ברישיון הפעלה אווירית לגבי מטוס זעיר ועל מי שמטיס מטוס זעיר בהפעלה מסחרית לפי רישיון הפעלה אווירית כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד השביעי}} וכן הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} המפורטות להלן בהתאמה לפי הענין, ולפי האמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 234|תקנות 234}} {{ח:פנימי|סעיף 235|ו־235}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנת משנה (א)(2)}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 237|תקנות 237 עד 240}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} למעט תקנת משנה (ב)(14) ו־(15);
{{ח:תתת|(ב)}} במקום תקנת משנה (ב)(16) יקראו:
{{ח:תתתת|”(16)}} נהלים לטיסות מבחן ולטיסות העברה;“
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(א) ו־(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 243|תקנות 243 עד 248}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 249|תקנה 249}}, אולם –
{{ח:תתת|(א)}} לענין תקנת משנה (א), אחרי פסקה (2) יבוא:
{{ח:תתתת|”(3)}} במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק ברישיון הפעלה אווירית למטוס זעיר המבצע הפעלה של מטוסים זעירים, הוא מחזיק ברשיון תקף עם הגדר מטוס זעיר.“
{{ח:תתת|(ב)}} לענין תקנת משנה (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
{{ח:תתתת|&quot;(3)}} במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק ברישיון הפעלה אווירית למטוס זעיר המבצע הפעלה של מטוסים זעירים –
{{ח:תתתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס תקף עם הגדר מטוס זעיר;
{{ח:תתתתת|ב.}} מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדר מטוס זעיר;
{{ח:תתתתת|ג.}} בעל נסיון של 500 שעות טיסה, מהן לפחות 200 שעות כמדריך;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שממלא תפקיד של טייס ראשי רשאי למלא גם את תפקידו של הממונה על המבצעים.&quot;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנה 251}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנת משנה (ג)}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|תקנה 252}}, למעט המלים ”שיש לשאתו בכל כלי טיס כאמור“ שבתקנת משנה (א);
{{ח:תת|(11)}} {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנות 254 עד 256}};
{{ח:תת|(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 258|תקנה 258}};
{{ח:תת|(13)}} {{ח:פנימי|סעיף 259|תקנה 259}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 259|פסקאות (4) ו־(5)}} אולם – במקום ”לכל אדם המועסק על ידו“ ו”כל טייס“ ברישה, יבוא ”לכל טייס המטיס כלי טיס המופעל על ידיו“ ו”לכל טייס כאמור“ – בהתאמה;
{{ח:תת|(14)}} {{ח:פנימי|סעיף 260|תקנה 260}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 260|תקנת משנה (א)(2) עד (5)}};
{{ח:תת|(15)}} {{ח:פנימי|סעיף 266|תקנות 266}}, {{ח:פנימי|סעיף 278|278}}, {{ח:פנימי|סעיף 295|295}}, {{ח:פנימי|סעיף 302|302}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}} {{ח:פנימי|סעיף 305|ו־305}};
{{ח:תת|(15א)}} {{ח:פנימי|סעיף 314|תקנה 314(א)}};
{{ח:תת|(15ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 318|תקנה 318}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 318|תקנת משנה (ג)}};
{{ח:תת|(15ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 322|תקנות 322}} {{ח:פנימי|סעיף 323|ו־323}};
{{ח:תת|(16)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן ט׳}}.

{{ח:סעיף|180ו|מגבלות הפעלה|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תשע״א, תשע״ד, תשע״ד־4, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם מטוס זעיר אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} אם המטוס הזעיר הוא דו־מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} המטוס הזעיר מוטס בידי טייס מפקד בעל רישיון טייס מסחרי עם הגדר מטוס זעיר או בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר עם הגדר מטוס זעיר, באחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בהפעלה כללית;
{{ח:תתתתת|(2)}} בטיסה המבוצעת לצורכי הדרכה, כשהטייס המפקד הוא בעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה למטוס זעיר מאותו סוג;
{{ח:תתתת|(ג)}} המטוס הזעיר מוטס בידי טייס מפקד בעל רישיון טייס פרטי עם הגדר מטוס זעיר;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93(4) ו־(5)}}, לא יטיס אדם מטוס זעיר –
{{ח:תתת|(1)}} מעל איזור מאוכלס או מעל התקהלות בני אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בגובה של מעל 500 רגל מעל פני השטח, אם לא נקבע אחרת בפמ״ת ובהתאם לקבוע בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון;
{{ח:תתת|(3)}} מחוץ לאזורים ולנתיבי טיסה שנקבעו בפמ״ת לטיסת מטוסים זעירים או משטח הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ב|תקנה 79ב}};
{{ח:תתת|(4)}} אלא משדות תעופה או מנחתים שנקבעו בפמ״ת לטיסת מטוסים זעירים או משטח הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ב|תקנה 79ב}}.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ז|סימן ז׳: טיסנים נהוגי רדיו {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו, תשפ״ד־4}}

{{ח:סעיף|180ז||תיקון: תשמ״ו, תש״ן, תשע״ד, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ח|סימן ח׳ – בלונים מאויישים|תיקון: תשמ״ח־3}}

{{ח:סעיף|180ח||תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180ט|תחולה על מפעיל לא מורשה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 9 סימן ח|סימן זה}} החלות על אדם שהורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}} יחולו גם על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 9|שפרק זה}} חל עליה ללא רשיון הפעלה ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בתקנה 163}}.

{{ח:סעיף|180י|תוקפו של רשיון|תיקון: תשמ״ח־3}}
{{ח:ת}} תוקפו של רשיון להפעלה מבצעית של בלון מאוייש אינו מוגבל בזמן זולת אם הותלה או בוטל בידי המנהל או הותלה או בוטל רשיון ההפעלה המסחרי שלו.

{{ח:סעיף|180יא|הוראות החלות על הפעלת בלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} על מחזיק ברשיון להפעלה מבצעית של בלון מאוייש יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד החמישי}}, {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} והוראות {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} המפורטות להלן ולפי האמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 230|תקנות 230}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקאות (5) עד (9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 234|234}} {{ח:פנימי|סעיף 235|ו־235}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 237|תקנות 237 עד 240}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 241|פסקאות (14) ו־(15) לתקנת משנה (ב)}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנות 242 עד 248}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 249|תקנה 249}}, אולם לעניין תקנת משנה (ב), פסקה (2)א, במקום ”הגדר מכשירים“ יבוא ”הגדר בלון“;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנה 251}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 251|תקנת משנה (ג)}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|תקנה 252(א)}}, למעט המלים ”שיש לשאתו בכלי טיס כאמור“;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 253|תקנות 253 עד 259}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 260|פסקאות (2), (4) ו־(5) לתקנת משנה (א)}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|תקנות 262}}, {{ח:פנימי|סעיף 263|263}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}}, {{ח:פנימי|סעיף 273|273}}, {{ח:פנימי|סעיף 276|276 עד 281}}, {{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|סעיף 302|302}}, {{ח:פנימי|סעיף 305|305}}, {{ח:פנימי|סעיף 317|317}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 317|תקנת משנה (ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322 עד 329}}, {{ח:פנימי|סעיף 332|332}}, {{ח:פנימי|סעיף 333|333}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 333|תקנות משנה (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 334|334}}, {{ח:פנימי|סעיף 336|336}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 336|פרטים ה ו־ז לפסקה (1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 337|337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 339|ו־339}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנות 342 עד 355}}.

{{ח:סעיף|180יב|כישורי טייס בלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם בלון מאוייש אלא אם כן הוא בעל רשיון טיס והגדרים תקפים אשר ניתנו לו על פי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}} ועל פי הזכויות המוקנות לו באותו רשיון.

{{ח:סעיף|180יג|מגבלות הפעלה|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}} לא יפעיל אדם בלון מאוייש –
{{ח:תת|(1)}} אלא בתנאי כטר״מ יום בלבד;
{{ח:תת|(2)}} באזורים אסורים להפרחת בלונים שנקבעו על ידי המנהל או פורסמו בפמ״ת;
{{ח:תת|(3)}} בקרבת התקהלות של בני אדם או מבנים אלא אם כן הוא לא מסכנם;
{{ח:תת|(4)}} במרחק של פחות מ־150 מטרים מבסיס ענן;
{{ח:תת|(5)}} במרחק של פחות מ־8 ק״מ מנקודת הציון של שדה תעופה או מנחת אלא אם כן קיבל אישור לכך בכתב ממנהל שדה התעופה או מבעל הרשיון להפעלת המנחת, זולת אם נקבע אחרת בפמ״ת לכל אזור מסויים;
{{ח:תת|(6)}} בקרבת פרוזדורי טיסה ונתיבים, אלא אם כן נקבע אחרת בפמ״ת או באישור בכתב שנתן המנהל;
{{ח:תת|(7)}} ברוח שעצמתה עולה על 12 קשר או עצמת הרוח המרבית שקבע היצרן, לפי הנמוך שביניהם.

{{ח:קטע3|פרק 9 סימן ט|סימן ט׳: מצנח ממונע {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ה־2}}

{{ח:סעיף|180יד||תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180טו||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180טז||תיקון: תשמ״ח־3, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180יז||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180יח||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|180יט||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: צניחה וקיפול מצנחים}}

{{ח:סעיף|181|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צניחה“ – ירידת אדם מכלי טיס הנמצא בטיסה, אל שטח יבשתי או ימי כאשר הוא מתכוון להשתמש, או משתמש במצנח במשך אותה ירידה או במשך חלק ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיפול“ – קיפול מצנח ואריזתו.

{{ח:סעיף|182|איסור צניחה מסוכנת}}
{{ח:ת}} לא יצנח אדם וטייס מפקד בכלי טיס לא יתיר צניחת אדם מכלי הטיס, אם אותה צניחה מהווה סכנה לתעבורה אווירית או לאדם או לרכוש, באוויר, על פני הקרקע או על פני המים.

{{ח:סעיף|183|ציוד רדיו והשימוש בו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס צניחה לאדם מכלי הטיס, אלא אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיים קשר רדיו בין כלי הטיס לבין יחידת הנת״א שבתחום פיקוחה מצוי מקום ההצנחה המתוכנן, לפחות חמש דקות לפני פעולת ההצנחה, לשם קבלת מידע בכלי הטיס בקשר לתנועה האווירית בשטח ההצנחה המתוכנן;
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בפסקה (1) התקבל על ידי הטייס המפקד והובא לידיעת הצנחנים באותה טיסה;
{{ח:תתת|(3)}} קיים קשר רדיו בין כלי הטיס לבין צוות הקרקע במקום ההצנחה המתוכנן בצניחה בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל טיסה חייב הטייס המפקד בכלי טיס המשמש לצניחה –
{{ח:תתת|(1)}} להימצא במשך כל זמן הצניחה בהאזנה מתמדת בתדירות המאפשרת לו קיום קשר עם יחידת הנת״א ובלילה – גם עם צוות הקרקע במקום ההצנחה;
{{ח:תתת|(2)}} להודיע ליחידת הנת״א על התחלת הצניחה ועל סיומה באותה טיסה, מהרגע שבו ראשון הצנחנים עוזב את כלי הטיס ועד הרגע שבו אחרון הצנחנים הגיע לפני הקרקע או המים.
{{ח:תת|(ג)}} חלה בזמן הטיסה תקלה במכשיר הקשר שיש בה כדי למנוע קיום קשר דו־כיווני מתמיד, חייב הטייס המפקד בכלי הטיס לאסור כל צניחה, ואדם לא יצנח באותה עת מכלי הטיס. אולם, אם חלה התקלה לאחר קבלת אישור יחידת הנת״א, ההצנחה יכולה להמשך בהתאם לתנאי האישור, אלא אם התקלה מונעת קיום קשר דו־כיווני עם צוות הקרקע במקום ההצנחה בלילה.

{{ח:סעיף|184|טיס צניחה מעל איזור מאוכלס או לתוכו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד צניחת אדם מכלי הטיס מעל או לתוך איזור מאוכלס של עיר, עיירה, או ישוב אחר או התקהלות בני־אדם (להלן – איזור מאוכלס), אלא אם ניתן לכך רשיון בהתאם לתקנה זו; אולם רשאי צנחן לגלוש מעל איזור מאוכלס בעזרת מצנח כשר ומתאים אם הוא מצוי בגובה המספיק כדי למנוע יצירת סכנה לבני אדם ולרכוש על פני הקרקע או המים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון צניחה מעל איזור מאוכלס או לתוכו תוגש על ידי מפעיל כלי הטיס למנהל, בצורה ובאופן שיורה המנהל בפירסומי הרשות, לפחות עשרה ימים לפני יום הצניחה.
{{ח:תת|(ג)}} כל מחזיק ברשיון צניחה כאמור יציג את הרשיון לביקורת המנהל או מפקח, לפי בקשתם.

{{ח:סעיף|185|צניחה מעל שדה תעופה או לתוכו}}
{{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד לאדם לצנוח מעל איזור פיקוח שדה תעופה או לתוכו, אלא אם קיבלו לשם כך היתר מהמנהל ולאחר שקיבלו אישורו של מנהל שדה התעופה או בעל רשיון המינחת.

{{ח:סעיף|186|איסור צניחה ללא הודעה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד לאדם לצנוח מכלי טיס, אלא אם קיבלה יחידת הנת״א שבתחום פיקוחה מצוי מקום ההצנחה המתוכנן הודעה על כך לפחות שעה אך לא יותר מעשרים וארבע שעות מראש, אלא אם ההודעה כללה מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 187|בתקנה 187}} ואם יחידת הנת״א אישרה את ההצנחה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנה זו לא תחול לגבי צניחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בתקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}}.

{{ח:סעיף|187|המידע הנדרש|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} כל אדם המבקש רשיון או היתר לביצוע צניחה, חייב לכלול בבקשה מידע כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} היום והשעה בו תחל הצניחה;
{{ח:תת|(2)}} משך פעולת הצניחה המיועדת;
{{ח:תת|(3)}} גודל שטח ההצנחה מסביב למטרה;
{{ח:תת|(4)}} ציון מרכז שטח ההצנחה ביחס למיתקן VOR הקרוב ביותר, במונחים של רדיאל VOR שלאורכו נמצא אותו מקום, ומרחקו במייל ימי ממיתקן ה־VOR כאשר מיתקן זה מצוי במרחק של 55 ק״מ או פחות (30 מייל ימי) ממקום ההצנחה; או ציון המקום הגיאוגרפי ונקודת הציון על מפה בקנה מידה 1:250,000 כאשר מיתקן ה־VOR נמצא במרחק של יותר מ־55 ק״מ ממקום ההצנחה;
{{ח:תת|(5)}} הגבהים מעל לשטח הקרקע או המים שבהם תבוצע הצניחה;
{{ח:תת|(6)}} השם, המען ומספר הטלפון של האדם המבקש את הרשיון או ההיתר ושל האדם המוסר את ההודעה;
{{ח:תת|(7)}} זיהוי כלי הטיס שבו ישתמשו לשם ביצוע הצניחה;
{{ח:תת|(8)}} תדירויות הרדיו שבהן ניתן להשתמש בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|188|הודעה על ביטול צניחה או דחייתה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} כל אדם המגיש בקשה לרשיון או להיתר או המוסר הודעה לפי {{ח:פנימי|פרק 10|פרק זה}}, יודיע מיד ליחידת הנת״א או ליחידות הנת״א על ביטול הצניחה או דחייתה, אם היא אכן בוטלה או נדחתה.

{{ח:סעיף|189|איסור צניחות מעל איזורים מוגבלים או אסורים או בתוכם}}
{{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס מעל או בתוך איזורים שהוכרזו על ידי המנהל בפמ״ת כאיזורים מוגבלים או אסורים, אלא באישור הרשות המשתמשת באותו איזור או המפקחת עליו.

{{ח:סעיף|190|תנאי מזג אויר וראות}}
{{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי טיס –
{{ח:תת|(1)}} לתוך עננים או דרכם;
{{ח:תת|(2)}} כאשר הראות והמרחק מעננים הם פחות מ-
{{ח:תתת|א.}} כאשר הראות פחות מחמישה ק״מ והצניחה נעשית מתחת גובה 10,000 רגל MSL‏ – 500 רגל מתחת לעננים, 1000 רגל מעל לעננים ו־750 מטר במרחק אופקי מהעננים; או
{{ח:תתת|ב.}} כאשר הראות פחות משמונה ק״מ והצניחה נעשית בגובה של מעל 10,000 רגל MSL‏ – 1000 רגל מתחת לעננים, 1000 רגל מעל לעננים וקילומטר וחצי במרחק אופקי מהעננים;
{{ח:תת|(3)}} מעל לעננים, כאשר העננים מכסים יותר מארבע שמיניות של השמיים באיזור ההצנחה;
{{ח:תת|(4)}} כאשר הצנחן אינו רואה בתחילת הצניחה את מרכז המטרה.

{{ח:סעיף|191|צניחות בלילה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס בלילה, אלא אם אותו אדם מצוייד באמצעי תאורה הנראים למרחק של לפחות חמישה ק״מ והמטרה מוארת באופן שאפשר לצונח לראותה מתחילת הצניחה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם הצונח בלילה חייב להפעיל את אמצעי התאורה כאמור בתקנת משנה (א) מהרגע שבו נפתחת חופת מצנחו ועד הרגע שבו הוא מגיע לפני הקרקע או המים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190}}, לא יצנח אדם וטייס מפקד לא יתיר לאדם לצנוח מכלי טיס בלילה מעל עננים בכל כמות שהיא באיזור הצניחה.

{{ח:סעיף|192|משקאות וסמים}}
{{ח:ת}} לא יצנח אדם כאשר, ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אם נראה לו שאותו אדם –
{{ח:תת|(1)}} הוא תחת השפעה של משקאות משכרים;
{{ח:תת|(2)}} הוא משתמש בסם המשפיע בכל צורה שהיא על הבטיחות.

{{ח:סעיף|193|ציוד בכלי טיס ועל הקרקע}}
{{ח:ת}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אלא אם מצוי בכלי הטיס באיזורי המטרה ציוד הצלה, עזרה ראשונה, וציוד אחר, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בכלי הטיס – סכין לחיתוך כבלים ורתמות, ובלילה גם אמצעי תאורה נייד לבדיקת הצונחים וציודם; לכל צונח יהיה ציוד מלא לצניחה הכולל משקפיים, קסדה, סכין חיתוך ולבוש מתאים, ולצניחה חפשית – גם מד־גובה, ובלילה גם אמצעי תאורה לבדיקת חופת המצנח ומד־גובה;
{{ח:תת|(2)}} בידי צוות הקרקע –
{{ח:תתת|א.}} ביום –
{{ח:תתתת|1.}} מצפן;
{{ח:תתתת|2.}} מד־רוח (אנמומטר);
{{ח:תתתת|3.}} יריעות לסימנים מוסכמים (8 פנלים);
{{ח:תתתת|4.}} רימון עשן צבעוני לצורך סימון מידי של ביטול הצניחה;
{{ח:תתת|ב.}} בלילה –
{{ח:תתתת|1.}} מכשיר רדיו דו־כיווני שמיש ועוד מערכת סוללות כעתודה;
{{ח:תתתת|2.}} מצפן;
{{ח:תתתת|3.}} מד־רוח (אנמומטר);
{{ח:תתתת|4.}} אמצעי תאורה ניידים כמספר אנשי צוות הקרקע;
{{ח:תתתת|5.}} פנס סימון אדום לביטול הצניחות, עם מקור זרם עצמאי בעל טווח ראייה של שלושה ק״מ לפחות;
{{ח:תתתת|6.}} שתי מערכות נפרדות של אמצעי תאורה בעלות מקור אור עצמאי לסימון חץ ומכשולים קבועים בשטח;
{{ח:תתתת|7.}} אמצעי תאורה חילופיים עבור כל אחת משתי המערכות האמורות בפרט (6) המוכנים להפעלה בעת ובעונה אחת;
{{ח:תתת|ג.}} ציוד עזרה ראשונה וארגז עזרה ראשונה הכוללים את כל אלה:
{{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד כאבי ראש (אסיאלגן או דומה לו);
{{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד כאבים (פלגין או דומה לו);
{{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד בחילות והקאות (טרבמין או דומה לו);
{{ח:תתתת}} 10 טבליות נגד כאבים חזקים (פרקודן או דומה לו);
{{ח:תתתת}} 5 אגדים לחבישת פצעים לאחר כיסוי בפד גזה סטרילית;
{{ח:תתתת}} 2 תחבושות אישיות – פד סטרילי גדול עם אגד למקרה של פצע עמוק;
{{ח:תתתת}} 2 תחבושות מטלין – תחבושות סטריליות נגד כוויות;
{{ח:תתתת}} 4 פדים של גזה סטרילית – לכיסוי פצע;
{{ח:תתתת}} ק״ג צמר גפן – לריפוד וכיסוי מעל הגזה;
{{ח:תתתת}} חבילת אגדים מידבקים לכיסוי פצע קטן (לויקופלסט או דומה לו);
{{ח:תתתת}} 2 חוסמי עורקים מגומי – לעצירת שטפי דם;
{{ח:תתתת}} מערכת פדים לקיבוע אברים במקרה של שברים, חשד לשברים או לפריקות;
{{ח:תתתת}} אלונקה;
{{ח:תתתת}} מספריים;
{{ח:תתתת}} יוד או חומר חיטוי אחר;
{{ח:תתתת}} 10 ליטר מי שתיה.

{{ח:סעיף|194|טיס ציוד צניחה ודרישות אריזה|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצנח אדם ולא יתיר טייס מפקד בכלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס, אלא אם אותו אדם חוגר ריתמת יחיד המכילה מערכת מצנחים כפולה הכוללת לפחות מצנח עיקרי אחד ומצנח עזר מאושרים, המקופלים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} המצנח העיקרי מקופל בידי מקפל מצנחים מוסמך או בידי הצונח, תוך תקופה שאינה עולה על 120 יום לפני יום השימוש בו;
{{ח:תתת|(2)}} מצנח העזר נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים –
{{ח:תתתת|(א)}} תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים, הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינתטי אחר המשמש לייצור מצנחים, והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצנח אדם תוך כדי שימוש ברצועת הפתיחה הסטטית המחוברת לכלי הטיס ולמצנח הראשי אלא אם הוא משתמש באמצעי פתיחה אוטומטי המתואר והמחובר כאמור להלן, כדי לעזור למצנח המוביל למלא את תפקידיו, או אם לא משתמשים במצנח מוביל, כדי לעזור בפרישה ישירה של חופת המצנח הראשי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הפתיחה האוטומטי חייב להיות באורך מתאים שיאפשר לתיק מעטפת המצנח להיפתח לפני העמסת משקל על מיתקן הפתיחה האוטומטי;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן הפתיחה האוטומטי חייב להיות בחוזק העמסה סטטי של –
{{ח:תתתת|א.}} לפחות 12.7 ק״ג (28 פאונד) ולא יותר מ־72.6 ק״ג (160 פאונד), אם משתמשים בו כדי לעזור למצנח המוביל למלא את תפקידיו;
{{ח:תתתת|ב.}} לפחות 25.4 ק״ג (56 פאונד) ולא יותר מ־145.3 ק״ג (320 פאונד), אם משתמשים בו כדי לעזור בפרישה ישירה של חופת המצנח הראשי;
{{ח:תתת|(3)}} אמצעי הפתיחה האוטומטי יחובר כלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} בקצהו האחד יחובר לפיני הפתיחה, או, אם אין משתמשים בפיני פתיחה יחובר לקונוסים של תיקי המצנח, ובקצהו השני יחובר למצנח המוביל; אם אין משתמשים במצנח מוביל יחובר ישירות לציצית המצנח;
{{ח:תתתת|ב.}} לא יחבר אדם אמצעי פתיחה אוטומטי כאמור בתקנת משנה זו לכל מצנח ראשי, אלא אם הוא בעל רשיון בר־תוקף לקיפול מצנחים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}, או אם הוא האדם הצונח בעזרת אותו מצנח;
{{ח:תתתת|ג.}} לצורך {{ח:פנימי|פרק 10|פרק זה}}, מצנח מאושר הוא –
{{ח:תתתתת|1.}} מצנח שיוצר לפי תעודת סוג שניתנה בישראל, או במדינת חוץ ואושרה על ידי המנהל;
{{ח:תתתתת|2.}} מצנח שיוצר לפי אישור פריט אוירונוטי או בהתאם למפרטי נוהל טכני מספר TSO c23, כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|בפרק הארבעה עשר לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתתתת|3.}} מצנח שאושר על ידי רשות מוסמכת בצבא הגנה לישראל לענין זה.

{{ח:סעיף|195|תחולה במקרים מסויימים}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 10|פרק זה}} לא יחול על –
{{ח:תת|(1)}} צניחה החיונית להצלת חיי אדם או רכוש על פני הקרקע או המים, אם נעשתה בהתאם לאישור או להוראות המנהל או רשות מוסמכת מתאימה אחרת;
{{ח:תת|(2)}} צניחת אדם המשרת בצבא הגנה לישראל באותו זמן, שצניחתו היא במסגרת פעילות צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף|196|ציוד קיפול}}
{{ח:ת}} לא ישתמש מקפל מצנחים בעל רשיון בזכויותיו לפי הרשיון אלא אם עומד לרשותו הציוד המזערי כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} מישטח חלק ונקי ברוחב של לפחות מטר ובאורך של לפחות שלושה עשר מטר;
{{ח:תת|(2)}} מקום מתאים לתליה אנכית של מצנחים לשם ייבושם ואיוורורם;
{{ח:תת|(3)}} מכשירי קיפול ומכשירים אחרים לקיפול ולאחזקה של סוגי המצנחים שאותם הוא מקפל ומתחזק;
{{ח:תת|(4)}} אמצעים אחרים הדרושים, לדעת המנהל, לביצוע תפקידיו ולהגנה על מכשיריו וציודו.

{{ח:סעיף|197|תקני ביצוע}}
{{ח:ת}} מקפל מצנחים בעל רשיון –
{{ח:תת|(1)}} לא יקפל, יאחזק או ישנה כל מצנח אלא אם הוא בעל הגדר לאותו סוג מצנחים;
{{ח:תת|(2)}} לא יקפל מצנח שאינו בטוח לשימוש;
{{ח:תת|(3)}} לא יקפל מצנח שלא יובש ואוורר כראוי;
{{ח:תת|(4)}} לא ישנה מצנח באופן שלא הותר במפורש על ידי המנהל או על ידי היצרן;
{{ח:תת|(5)}} לא יקפל, יאחזק או ישנה מצנח באופן שונה מזה שאישרו המנהל או היצרן;
{{ח:תת|(6)}} לא ישתמש בזכויות רשיונו והגדרו אם הוא אינו מכיר את ההוראות המעודכנות של יצרן המצנחים לגבי הפעולה אותה הוא מתכוון לעשות וכל עוד לא נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|א.}} הוא ביצע תפקידים בהתאם לרשיונו במשך לפחות תשעים יום תוך שנים עשר החודשים שקדמו לשימוש בזכויות כאמור;
{{ח:תתת|ב.}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מסוגל לבצע תפקידים אלה.

{{ח:סעיף|198|רישומים}}
{{ח:תת|(א)}} מקפל מצנחים בעל רשיון ינהל רישום של כל קיפול, אחזקה ושינוי של מצנחים שנעשו על ידו או שנעשו בהשגחתו; הרישום יכלול את הפרטים שלהלן לגבי כל מצנח שבו בוצעה פעולה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המצנח ושם היצרן;
{{ח:תתת|(2)}} מספרו הסידורי;
{{ח:תתת|(3)}} שם בעליו וכתובתו;
{{ח:תתת|(4)}} סוג הפעולה שבוצעה והיקפה;
{{ח:תתת|(5)}} התאריך שבו בוצעה הפעולה ומקום ביצועה;
{{ח:תתת|(6)}} תוצאות הבדיקות שנערכו בו.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העורך רישומים לפי תקנת משנה (א) ישמרם לתקופה של שנתיים לפחות מיום רישומם.
{{ח:תת|(ג)}} מקפל מצנחים בעל רשיון מקפל מצנח יכתוב על גבי תג הצמוד לאריזת המצנח את תאריך הקיפול והאריזה ומקום ביצועם, ויציין על גביו כל פגם שנתגלה תוך כדי כך, ובסופן יחתום בשמו המלא ויציין את מספר רשיונו.

{{ח:סעיף|199|חותם}}
{{ח:ת}} כל מקפל מצנחים בעל רשיון יחזיק ברשותו חותם עם סימן זיהוי שקבע המנהל; אחרי קיפול מצנח יחתום את אריזת המצנח בחותם בהתאם להמלצת יצרן המצנח לגבי אותו סוג של מצנחים.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: הפעלת כלי טיס בחקלאות}}
{{ח:קטע3|פרק 11 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|200|תחולה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} יחול על:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת כלי טיס בחקלאות בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מתן רשיונות הפעלה אווירית של כלי טיס בחקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה חירום, אדם המפעיל כלי טיס בחקלאות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, רשאי לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} לשם ביצוע פעולות סיוע לציבור שאושרו על ידי המנהל, ככל שהדבר חיוני לאותה מטרה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם הסוטה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} כאמור בתקנת משנה (ב), ידווח על כך מיד טלפונית למנהל ולאחר מכן בכתב תוך 48 שעות לאחר ביצוע הסטייה, ויציין בדו״ח את הפעולה שנעשתה לרבות תיאור הפעולה והסיבות לביצועה.

{{ח:סעיף|201|הגדרות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלת כלי טיס בחקלאות“ – הפעלת כלי טיס לשם –
{{ח:תתת|(1)}} ריסוס, איבוק ופיזור רעל בחקלאות;
{{ח:תתת|(2)}} פיזור כל חומר אחר המיועד לדישון הצומח, להשבחת הקרקע, לזריעה או להדברת מזיקים;
{{ח:תתת|(3)}} עיסוק בפעילויות פיזור חומרים הקשורים לשירות בחקלאות, גידולים או הגנת יערות;
{{ח:תתת|(4)}} כיבוי שרפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איזור מאוכלס“ – איזור המאוכלס בצפיפות על ידי בני אדם, שנקבע בפמ״ת על ידי המנהל בהתיעצות עם משרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רעל בחקלאות“ –
{{ח:תתת|(1)}} חומר או תערובת חומרים המיועדים למניעה, קטילה, דחייה או הפחתה של חרקים, חיות מזיקות, פטריות, תולעי הנימה (nematodes), עשבים שוטים וצורות אחרות של צמחים, חיות או וירוסים, למעט וירוסים על גבי בני אדם או חיות או בתוכם, שמשרד החקלאות קבע כי הם בבחינת מזיקים (pest);
{{ח:תתת|(2)}} כל חומר או תערובת חומרים המיועדים לשימוש לבקרת צמחים, להשרת עלים (defoliant) או לייבוש צמחים (desiccant);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד החקלאות“ – שר החקלאות או מי שהסמיך.

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ב|סימן ב׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|202|רישיון הפעלה אווירית בחקלאות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בחקלאות אלא אם כן המנהל נתן לו רישיון הפעלה אווירית בחקלאות כאמור {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} ולפי תנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|203|בקשה למתן רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון הפעלה אווירית בחקלאות תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע.

{{ח:סעיף|204|תיקון רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן רשיון הפעלה אווירית בחקלאות –
{{ח:תתת|(1)}} ביזמתו, אם מצא לאחר בדיקה כי הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון רשיון תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו רוצה המבקש שהתיקון ייכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} סירב המנהל לבקשה לתיקון רשיון, רשאי מחזיק הרשיון להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב.

{{ח:סעיף|205|תנאים לקבלת רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} אדם זכאי לקבל רשיון הפעלה אווירית בחקלאות אם הוא עונה על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 207|תקנות 207}}, {{ח:פנימי|סעיף 208|208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}.

{{ח:סעיף|206|פטור מדרישות מסויימות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המבקש רשיון הפעלה אווירית בחקלאות שאין בו היתר לפיזור רעל בחקלאות, אינו נדרש לענות על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 209|פסקאות (2) עד (4) לתקנה 209(ב)}}.

{{ח:סעיף|207|טייסים ובעלי תפקידים|תיקון: תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון להפעלה אווירית בחקלאות יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומדים לרשותו טייסים שהם בעלי רשיון טייס מסחרי או טייס תובלה בנתיבי אויר ובעלי הגדר חקלאי והגדר מתאים לכלי הטיס המיועד לשימוש, שהם תקפים ושניתנו בישראל או שאושרו על ידי רשות בה.
{{ח:תת}} המבקש ימציא למנהל את רשימת הטייסים, שתכלול את פרטי הטייס, נסיון טיסתו, רשיונותיו והגדריו, תקופת העסקתו וחלקיות העסקתו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומדים לרשותו בתפקיד מלא בעלי התפקידים במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח את הדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה, לפי הפירוט כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} '''ראש מבצעים''' – לא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על מבצעים ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידו והוא:
{{ח:תתתת|א.}} בעל רשיון טייס או רשיון קצין מבצעי אויר תקפים עם הגדרים מתאימים;
{{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, {{ח:פנימי|פרק 12|פרק 12}} או {{ח:פנימי|פרק 13|פרק 13}}, או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, {{ח:פנימי|פרק 12|פרק 12}} או {{ח:פנימי|פרק 13|פרק 13}};
{{ח:תתתת|ג.}} עמד בדרישות הידע המקצועי והכשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}};
{{ח:תתת|(2)}} '''טייס ראשי''' – לא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה, אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו, ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו והוא –
{{ח:תתתת|א.}} מחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי עם הגדר חקלאי ורשיון הדרכה מתאים;
{{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס שיופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}};
{{ח:תתתת|ג.}} בעל נסיון של לפחות 1000 שעות טיסה כטייס מפקד בהפעלת כלי טיס בחקלאות, אשר מהן לפחות 100 שעות בוצעו בשנה האחרונה על כלי הטיס שיופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}};
{{ח:תתתת|ד.}} עמד בדרישות הידע המקצועי והכשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}};
{{ח:תתת|(3)}} '''מדריך ראשי''' – שהוא בעל רשיון טייס והגדר הדרכה, אם למפעיל גם רשיון בית ספר להוראת טיסה;
{{ח:תתת|(4)}} '''ממונה על התחזוקה והביקורת''' – שהוא בעלי רשיון טכנאי בדק כלי טיס עם הגדר המתאים לסוג הציוד המתוחזק.

{{ח:סעיף|208|כלי טיס|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות מבקש רשיון הפעלה אווירית חקלאית יעמוד כלי טיס אחד לפחות, הכשיר לטיסה והרשום כדין בישראל, המצויד לביצוע הפעלה אווירית בחקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) רשאי מחזיק רשיון להפעיל כלי טיס החכור על ידו, ללא צוות, והרשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית אם –
{{ח:תתת|(1)}} מצויה בכלי הטיס תעודת כושר טיסה מתאימה שהוציאה המדינה בה רשום כלי הטיס וכלי הטיס עונה על דרישות הרשיון והסימון של אותה מדינה;
{{ח:תתת|(2)}} תכן הסוג של כלי הטיס אושר לפי תעודת סוג שהוצאה בישראל והוא עונה על הדרישות הישימות שהיו חלות על כלי הטיס אילו היה רשום בישראל, לרבות הדרישות הישימות למתן תעודת כושר טיסה בקטגוריה מתאימה בישראל הכוללות התאמה לתכן הסוג, תנאים להפעלה בטוחה ומגבלות הרעש הישימות; אולם לא נדרש מתן תעודת רישום ישראלית ותעודת כושר אוירי ישראלית לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס מוטס בידי אנשי צוות אויר בעלי רשיון טיס שניתן בישראל שמעסיק מחזיק הרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} מחזיק הרשיון המציא למנהל את עותק הסכם החכירה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל התיר הפעלה כאמור והיא נעשית בהתאם לתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(6)}} המדינה החברה שרשום בה כלי הטיס העבירה למדינה את תפקידיה וחובותיה באשר לתפעולו המבצעי של כלי הטיס, לציוד הרדיו שלו, לאחזקתו ולצוותו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48א|בתקנה 48א}}.

{{ח:סעיף|209|ידע מבצעי וכשירות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל שהוא בעל ידע מקצועי וכשירות המספיקים לשם ביצוע הפעלה אווירית בחקלאות, כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג). אולם מבקש פטור מהוראות תקנה זו אם, בזמן הגשת הבקשה, הוא מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית המתיר לו לבצע הפעלה אווירית בחקלאות, אלא אם קבע המנהל כי ביצוע ההפעלה האווירית בחקלאות על ידו בשנה שקדמה להגשת הבקשה מעורר ספקות באשר לבטיחות ההפעלה או ליכולתו בפיזור חמרי חקלאות, כימיקלים או רעל בחקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} מבחן הידע המקצועי יכיל את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצעדים שיש לנקוט בהם לפני תחילת ההפעלה, לרבות בדיקת השטח שבו מיועדת ההפעלה להתבצע;
{{ח:תתת|(2)}} החזקה בטוחה של רעלים בחקלאות וטיפול נאות במכלים משומשים שהכילו רעלים אלה;
{{ח:תתת|(3)}} ההשפעות הכלליות של רעלים ושל כימיקלים בחקלאות על צמחים, חיות ובני אדם, ובמיוחד של הרעלים והכימיקלים שעומדים להשתמש בהם באיזורים המיועדים להפעלה, אמצעי הזהירות שיש לאחוז בהם בשימוש ברעלים ובכימיקלים בחקלאות;
{{ח:תתת|(4)}} סימפטומים של הרעלת בני אדם על ידי רעלים בחקלאות, אמצעי החירום המתאימים שיש לנקוט בהם ומיקום המרכזים שבהם מטפלים בנפגעים בהרעלה כאמור, כגון בתי חולים, מרפאות וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(5)}} יכולת הפעולה ומגבלות ההפעלה של כלי הטיס שבו עומדים להשתמש;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים ותהליכים הקשורים בבטיחות ובהפעלה אווירית בחקלאות;
{{ח:תתת|(7)}} ידע כאמור בפסקאות (5) ו־(6) לגבי הפעלה בלילה לשם ביצוע טיסות כאלה.
{{ח:תת|(ג)}} מבחן הכשירות יכיל את כל התמרונים המפורטים להלן, אותם יש לבצע בכל אחד מכלי הטיס המנויים {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208}}, ובמשקל המקסימלי המורשה להמראה של כלי הטיס או במשקלו המכסימלי שנקבע למטרת המטען המיוחד, לפי הגבוה שביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} המראות ממסלול קצר ומסלול רך (מטוסים וג׳ירופלנים בלבד);
{{ח:תתת|(2)}} גישות לאזורי ההפעלה;
{{ח:תתת|(3)}} יציאות מגלישה לכיוון אופקי (flare outs);
{{ח:תתת|(4)}} טיסות לאורך שורות מסומנות (swath runs);
{{ח:תתת|(5)}} משיכות מצלילה (pull-up) והליכות סביב;
{{ח:תתת|(6)}} האטות או עצירות פתאומיות, בהליקופטרים בלבד;
{{ח:תתת|(7)}} תמרונים כאמור בפסקאות (1) עד (6) בלילה, לשם ביצוע טיסות כאלה.

{{ח:סעיף|210|ספר עזר למבצעים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות כלי טיס בפעולות לפי הרשיון אלא אם ברשותו ספר עזר למבצעים הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים על מנת לאפשר לצוות ההפעלה למלא את חובותיו לפי כל דין החל על ההפעלה, לשמור על רמת בטיחות גבוהה וליתן את השירותים המבוקשים.
{{ח:תת|(ב)}} העתק ספר העזר למבצעים יומצא למנהל לפני תחילת ההפעלה וכן יומצא למנהל כל תיקון ושינוי בספר, מיד עם הוצאתם. מחזיק הרשיון יבצע כל תיקון ושינוי בספר העזר למבצעים אם יידרש לעשות כן על ידי המנהל, ככל שייראה לו למען בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|211|תקופת תקפו של רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תקפו של רשיון הפעלה אווירית בחקלאות היא כתקופת תקפו של רשיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן, אלא אם רשיון ההפעלה האווירית בוטל או הותלה על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} התיר מחזיק ברשיון לכלי טיס המופעל על פי הרשיון לעסוק בהובלת סמים בניגוד לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} רשאי המנהל להתלות או לבטל את הרשיון.

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ג|סימן ג׳: כללי הפעלה}}

{{ח:סעיף|212|תחולה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן זה}} יחול על בני אדם וכלי טיס שמשתמשים בהם בהפעלה אווירית בחקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות רשאי לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני עד הפרק השביעי}}, כקבוע {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} לגבי פעולות פיזור חמרים, כאשר הוא מבצע הפעלה אווירית, שאינה פיזור חמרים, הקשורה בחקלאות, בגננות או בשימור יערות בהתאם לכללי ההפעלה של {{ח:פנימי|פרק 11 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|213|דרישות כלי טיס}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כלי הטיס –
{{ח:תת|(1)}} עונה על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 208|תקנה 208}};
{{ח:תת|(2)}} מצוייד בחגורת כתף מתאימה ומותקנת כראוי לשימוש כל טייס;
{{ח:תת|(3)}} בטיסות לילה – מצוייד בתאורה מיוחדת שאושרה על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|214|נשיאת רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם עותק רשיון ההפעלה האווירית בחקלאות שניתן לו נישא בכלי הטיס. הרשיון יוצג לבדיקה בפני המנהל או מפקח לפי דרישתם.
{{ח:תת|(ב)}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}}, אין חובה לשאת בכלי הטיס את תעודת הרישום, תעודת כושר הטיסה או הרשאה מיוחדת לטיסה ואת רשיון תחנת הטלגרף האלחוטי של כלי הטיס; אולם כשהם אינם נישאים בכלי הטיס יש להחזיקם בבסיס ממנו מופעל כלי הטיס מוכנים לביקורת.

{{ח:סעיף|215|אופן פיזור החמרים}}
{{ח:ת}} לא יפיץ אדם חמרים מכלי טיס, ולא יגרום לפיזורם, בצורה ובאופן היוצרים סיכון לבני אדם או לרכוש על פני הקרקע.

{{ח:סעיף|216|פיזור רעלים בחקלאות}}
{{ח:ת}} לא יפזר אדם מכלי טיס ולא יגרום לפיזור של רעלים בחקלאות שנקבעו ככאלה על ידי משרד החקלאות –
{{ח:תת|(1)}} לשימוש שאינו השימוש שנקבע לו על ידי משרד החקלאות;
{{ח:תת|(2)}} בניגוד להוראות הבטיחות או מגבלות השימוש המצויינות על תויתו;
{{ח:תת|(3)}} בניגוד לכל דין.

{{ח:סעיף|217|פיזור רעלים למטרות ניסוי}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}} לא תחול על אדם המפזר רעלים בחקלאות למטרות ניסוי, בהשגחת מי שהוסמך על ידי משרד החקלאות לבצע מחקר על רעלים בחקלאות או לפי אישור שניתן לו על ידי משרד החקלאות לביצוע הניסוי.

{{ח:סעיף|218|כח־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון הפעלה אווירית בחקלאות יבטיח כי כל אדם המועסק על ידו בהפעלה האמורה מודע לחובותיו ולאחריותו כמוגדר בספר העזר למיבצעים וכנדרש לביצוע נאות ובטוח של ההפעלה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם כטייס מפקד בכלי טיס אלא אם הוא בעל רשיון טייס והגדרים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 207|בתקנה 207}}, ואלא אם הוכיח להנחת דעתו של הטייס הראשי המועסק על ידי מחזיק הרשיון כי הוא עונה על דרישות הידע המקצועי והכשירות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) לא תחול על טייס –
{{ח:תתת|(1)}} ששימש כטייס בחקלאות בשירותו של מי שהפעיל כדין הפעלה אווירית בחקלאות לפני כניסת תקנות אלה לתקפן, והגיש בקשה לרשיון הפעלה אווירית בחקלאות כאמור בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} ששירותו כטייס בחקלאות כאמור לא עורר בעייה בכל הנוגע בבטיחות טיסתו או ביכולתו בפיזור חמרים או כימיקלים בחקלאות.

{{ח:סעיף|219|איזור פיקוח שדה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פרט לטיסות אל איזורי פיזור חמרים ומהם, לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור פיקוח שדה אלא אם התקבל אישור להפעלה זו ממגדל הפיקוח באותו איזור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בתנאי מזג אוויר הנחותים ממינימות כטר״מ באיזור שדה, אלא אם התקבל אישור להפעלה זו מיחידת הנת״א המתאימה.

{{ח:סעיף|220|אי שמירה על כיווני התנועה האוירית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} למרות האמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, רשאי טייס מפקד של כלי טיס לסטות מכיווני התנועה האוירית בשדה תעופה, באישור יחידת הנת״א המתאימה, אם –
{{ח:תת|(1)}} כלי הטיס מופעל בהפעלה אווירית בחקלאות;
{{ח:תת|(2)}} הטייס המפקד מונע בכל עת התקרבות כלי הטיס לכלי הטיס אחרים השומרים על כיווני התנועה האוירית ונותן לאותם כלי טיס זכות קדימה;
{{ח:תת|(3)}} פרט למקרי חירום, נחיתות והמראות אינן מתבצעות על רמפות, מסלולי הסעה או שטחים אחרים בשדה התעופה שאינם מיועדים לשימוש זה.

{{ח:סעיף|221|הפעלה מעל איזור בלתי מאוכלס}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, רשאי טייס מפקד כלי טיס, כאשר הוא מבצע פיזור חמרים בפועל, לרבות גישות, יציאות ופניות הנדרשות באופן סביר להפעלה האמורה, להטיסו מעל איזור בלתי מאוכלס מתחת ל־500 רגל מעל פני הקרקע וקרוב יותר מ־500 רגל לבני אדם, כלי רכב ומיבנים וחפצים אחרים, אם ההפעלה אינה מסכנת בני אדם או רכוש על פני הקרקע, בהתחשב ברוחות, במזג האויר, במרחק בני אדם או רכוש ממקום הריסוס ומכלי הטיס ובגורמים אחרים שיש בהם כדי להשפיע, ואם נקבעו לעניין זה הוראות על ידי המנהל – לפי הוראות המנהל.

{{ח:סעיף|222|הפעלה באיזור מאוכלס – כללי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, מותר להפעיל כלי טיס מעל איזור מאוכלס בגבהים הנדרשים לשם ביצועה הנאות של ההפעלה האווירית בחקלאות, אם ההפעלה מתבצעת –
{{ח:תת|(1)}} בבטיחות המכסימלית לבני אדם ולרכוש על פני הקרקע, המתאימה להפעלה;
{{ח:תת|(2)}} בהתאם לדרישות {{ח:פנימי|סעיף 223|תקנה 223}}.

{{ח:סעיף|223|תנאים להפעלה באיזור מאוכלס|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל לאיזור מאוכלס אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} התקבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הרשות המקומית שבתחומה עומדת ההפעלה להתבצע;
{{ח:תתת|(2)}} ניתנה הודעה לציבור בדבר ההפעלה המיועדת, באמצעי יעיל לפי הנסיבות, לרבות בעתון, ברדיו או בטלביזיה או בהודעה מדלת לדלת; בהודעה יפורטו, בין השאר, איזורי ההפעלה ואופיה של ההפעלה (כגון ריסוס, איבוק, דישון, פיזור חרקים וכד׳);
{{ח:תתת|(3)}} הגיש תכנית לגבי כל הפעלה כאמור למנהל והתכנית אושרה על ידו; התכנית תכלול התייחסות למכשולי טיסה, יכולת נחיתות החירום של כלי הטיס שבהם ישתמשו והתיאום הנדרש עם יחידות הנת״א המתאימות;
{{ח:תתת|(4)}} כלי טיס המונעים במנוע אחד מופעלים כלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} למעט כלי טיס רוטורי, לא ימריא אדם כלי טיס טעון במטען ולא יבצע פניות מעל איזור מאוכלס;
{{ח:תתתת|ב.}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס מתחת לגבהים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}} למעט במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות והיציאות הנדרשות לפעולות אלה;
{{ח:תתתת|ג.}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות והפניות הנדרשות לפעולות אלה, אלא אם הוא מופעל בנתיב ובגובה שבהם יכול כלי הטיס לנחות, בעת חירום, ללא סיכון לבני אדם או לרכוש על פני הקרקע;
{{ח:תתת|(5)}} כלי הטיס הרב־מנועים מופעלים כלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} לא ימריא אדם מטוס רב־מנועי מעל איזור מאוכלס אלא אם קיימים תנאים המאפשרים לעצור את המטוס עצירה בטוחה במרחק האפקטיבי של המסלול מכל נקודה בריצת ההמראה, עד להשגה של מהירות השווה לגבוהה משתי אלה, כאשר כל המנועים פועלים בעוצמת ההמראה הרגילה:
{{ח:תתתתת|1.}} 105 אחוז ממהירות השליטה המינימלית כשהמנוע הקריטי מושבת בתצורת ההמראה;
{{ח:תתתתת|2.}} 115 אחוז ממהירות ההזדקרות ללא הספק בתצורת ההמראה, כפי שנקבע בנתוני מרחק עצירת התאוצה;
{{ח:תתתת}} ביישום דרישה זו, נתוני ההמראה מבוססים על תנאי אויר שקט, ולא נעשה כל תיקון לגבי שיפוע כלפי מעלה, של אחוז אחד או פחות, כאשר האחוזים נמדדים לפי ההבדל בין הגבהים בנקודות הקיצוניות של המסלול המחולק באורכו של המסלול, לגבי שיפוע כלפי מעלה של יותר מאחוז אחד, אורך ההמראה האפקטיבי של המסלול מופחת ב־20 אחוז לכל אחוז שיפוע;
{{ח:תתתת|ב.}} לא יפעיל אדם מטוס רב־מנועי במשקל הגדול מהמשקל אשר, עם מנוע קריטי בלתי פעיל, יאפשר טיפוס של לפחות 50 רגל בדקה בגובה של לפחות אלף רגל מעל לשטח הקרקע או מעל למכשול הגבוהים ביותר בשטח שבו עומדת ההפעלה להתבצע או בגובה של 5000 רגל, לפי הגבוה מביניהם. למטרת פסקה זו הונחה הנחה לפיה המדחף של המנוע הבלתי פעיל הוא במצב של התנגדות מינימלית; המדפים וכן הנסע מצויים במצב העדיף ביותר; והמנוע או המנועים האחרים פועלים בהספק הממושך המכסימלי הניתן להשגה;
{{ח:תתתת|ג.}} לא יפעיל אדם כל כלי טיס רב מנועי מעל איזור מאוכלס מתחת לגבהים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}}, למעט במשך ביצוע פעולות פיזור חמרים בפועל, לרבות הגישות, היציאות והפניות הנדרשות לפעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224|הפעלה באיזור מאוכלס: טייסים וכלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס מעל איזור מאוכלס אלא בהתאם לכללים הקשורים לטייסים ולכלי הטיס כקבוע בתקנות משנה (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} לטייס מפקד יהיה נסיון של לפחות –
{{ח:תתת|(1)}} 25 שעות של זמן טיסה כטייס מפקד בכלי טיס מאותו ייצור ודגם בסיסי של כלי הטיס, שלפחות 10 שעות מהם נרכשו בתקופת 12 החדשים שקדמו להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} 100 שעות טיסה כטייס מפקד בפעולות של פיזור חומרים או כימיקלים בחקלאות.
{{ח:תת|(ג)}} כלי הטיס יהיה מצוייד במיתקן המאפשר פליטה של לפחות חצי מהמטען המאושר המכסימלי של החומרים החקלאיים ב־45 שניות. אם כלי הטיס מצוייד במיתקן לשחרור המכל (tank or hopper) כיחידה, צריך כלי הטיס להיות מצוייד באמצעים למניעת שחרור בלתי מבוקר על ידי הטייס או אנשי צוות אחרים.

{{ח:סעיף|225|שם מסחרי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יתן אדם שירות תחת שם מסחרי שאינו מופיע ברשיון ההפעלה האווירית בחקלאות שניתן לו.

{{ח:סעיף|226|הצגת הרשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות יחזיק את הרשיון בבסיס ההפעלה ויציגו לביקורת בפני המנהל, מפקח או שוטר לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|227|ביקורת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות יתיר למנהל, למפקח או ביקורת לשוטר לבצע בכל עת ובכל מקום, לרבות ביקורת במקום ובעת ההפעלה, כדי שיוכלו לקבוע אם מחזיק הרשיון עומד בדרישות התקנות ובתנאי הרשיון.

{{ח:קטע3|פרק 11 סימן ד|סימן ד׳: רישומים ודיווחים}}

{{ח:סעיף|228|רישומים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברשיון להפעלה אווירית בחקלאות ינהל רישומים עדכניים ויחזיקם בבסיס ההפעלה שלו, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שמו וכתובתו של כל אדם שלו ניתן שירות כלי טיס בחקלאות;
{{ח:תתת|(2)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תתת|(3)}} מהותו וכמותו של החומר שפוזר בכל הפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} שמו, כתובתו ומספר רשיונו של כל טייס שהועסק על ידו בהפעלה אווירית בחקלאות והמועד שבו עמד הטייס בדרישות היידע המקצועי והכשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 209|בתקנה 209}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרישומים הנדרשים לפי תקנת משנה (א) יישמרו לפחות במשך 12 חדשים ויוצגו לביקורת בפני המנהל, מפקח או שוטר לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|229|שינוי מען והחזרת רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברשיון הפעלה אווירית בחקלאות ידווח למנהל בכתב ומראש על כל שינוי במען משרדו ובמקום בסיס ההפעלה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הפסיק מחזיק רשיון הפעלה אווירית בחקלאות את פעולותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, יחזיר מיד את רשיונו למנהל.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|230|תחולה|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשס״ו, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} חל על הפעלת מטוסים קטנים ובינוניים בטיסה מסחרית ועל בני אדם המצויים בכלי טיס כאמור (להלן – הפעלת מונית־אויר) כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הולכת נוסעים והובלת טובין;
{{ח:תת|(2)}} טיסות העברה או טיסות אימון;
{{ח:תת|(3)}} גרירת כרזות ופרסום מהאויר;
{{ח:תת|(4)}} צילום או סקרים מהאויר;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} חיפוש והצלה;
{{ח:תת|(7)}} הפעלת כלי טיס רוטורי בעבודות בניה או תיקונים;
{{ח:תת|(8)}} סיורים מעל קוי חשמל או צינורות נפט;
{{ח:תת|(9)}} הפעלת כלי טיס רוטורי עם מטען חיצוני;
{{ח:תת|(10)}} הפעלה למטרה אחרת שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|231|הגדרות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס בינוני“ – מטוס גדול שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 30 מושבים או פחות ומשקלו המשתלם המירבי הוא 3,400 ק״ג (7,500 פאונד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל משתלם מרבי“ –
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של כלי טיס שלגביו נקבע, בגליון הנתונים של תעודת הסוג שלו, או בספר הטיסה שלו, משקל־אפס־דלק מירבי – משקל־אפס דלק, למעט משקל ריק של כלי הטיס, הציוד הנדרש והמטען התפעולי (הכולל את צוות האויר המזערי, מזון ומשקה ואספקה וציוד הקשורים במזון ובמשקה, אך אינו כולל דלק ושמנים הניתנים לשימוש);
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה אחר – המשקל המרבי המורשה להמראה, למעט משקלו הריק של כלי הטיס, ציוד נדרש בכלי הטיס והמטען התפעולי המרבי (הכולל את מטען הדלק והשמנים המזעריים ואת צוות האויר המזערי), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א.}} צוות – 90 ק״ג לכל איש צוות הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}};
{{ח:תתתת|ב.}} שמנים – 160 ק״ג;
{{ח:תתתת|ג.}} דלק – המשקל המזערי של דלק הנדרש לפי תקנות אלה לטיסה בין שתי נקודות המרוחקות 320 ק״מ זו מזו בתנאי כטר״מ, שאינה טיסה ממושכת מעל לים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל ריק של כלי טיס“ – משקלו של גוף כלי הטיס, מנועיו, המדחפים שלו, הרוטורים שלו וציוד המחובר אליו, משקל ריק שאינו כולל את משקל הצוות ואת המשקל המשתלם אך הכולל את משקל הנטל הקבוע, כמויות הדלק והשמנים שאינם ניתנים לשימוש, הכמות הכללית של נוזל קירור המנוע והכמות הכללית של הנוזל ההידראולי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל־אפס־דלק מירבי“ – משקל מירבי מותר של כלי טיס ללא דלק ושמנים הניתנים לשימוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד נדרש“ – הציוד החיוני להפעלת כלי הטיס, למעט ציוד או נטל שהותקנו במיוחד, באופן זמני או באופן אחר למטרת שינוי המשקל הריק של כלי הטיס, כדי שכלי הטיס יענה על קיבולת המשקל המשתלם המרבי כקבוע בתקנה זו.

{{ח:סעיף|232|רשיון להפעלה אווירית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלת מונית־אויר אלא אם ניתנו לו על ידי המנהל עבור הפעלה זו רשיון להפעלה אווירית של מונית־אויר (להלן – רמ״א) ומפרטי הפעלה מתאימים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, ואלא בהתאם לתנאי הרשיון ולמפרטי ההפעלה.

{{ח:סעיף|233|תחולה על מפעיל לא מורשה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} החלות על אדם שהורשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 232|בתקנה 232}} יחולו גם על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 12|שפרק זה}} חל עליה ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 232|בתקנה 232}}.

{{ח:סעיף|234|תקופת תקפו של רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תקפו של רמ״א היא כתקופת תקפו של רשיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן, אלא אם רשיון הרמ״א הותלה או בוטל על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} התיר מחזיק ברמ״א לכלי טיס המופעל על פי הרשיון לעסוק בהובלת סמים בניגוד לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, רשאי המנהל להתלות או לבטל את רשיונו.

{{ח:סעיף|235|בקשה למתן רשיון ומתן רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רמ״א תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון העונה על דרישות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} זכאי לקבל –
{{ח:תתת|(1)}} רמ״א ובו ציון השמות המסחריים שהוא רשאי להשתמש בהם והמען של כל משרד מסחרי שבו הוא ישתמש לניהול עסקו;
{{ח:תתת|(2)}} מפרטי הפעלה הכוללים את סוג ההפעלה ואיזוריה המאושרים, את מין כלי הטיס שבהם ישתמש בהפעלה האמורה והקטגוריה שלהם, את מספרי הרישום של כלי הטיס המתוחזקים על ידי מחזיק הרשיון, סטיות מאושרות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} ונושאים נוספים שיקבעו על ידי המנהל או שיותרו על ידו כדי לעמוד בנסיבות מסויימות שיווצרו.

{{ח:סעיף|236|זכאות לרשיון ולמפרטי הפעלה|תיקון: תשס״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקבל אדם רמ״א ומפרטי הפעלה מתאימים אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא בעל יכולת לבצע כל אחת מהפעילויות המבוקשות, תוך כדי עמידה בדרישות כל דין החל על הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא ליתן למבקש רשיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אם מצא –
{{ח:תתת|(1)}} שרשיון הפעלה אווירית שניתן לו קודם לכן לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}} הותלה או בוטל;
{{ח:תתת|(2)}} שאדם שהועסק בתפקיד דומה לתפקיד של מנהל כללי, ממונה על המבצעים, ממונה על התחזוקה, טייס ראשי או מבקר ראשי, על ידי מחזיק רמ״א או מחזיק רשיון הפעלה אווירית אחר שרשיונו הותלה או בוטל בשליטתם, יועסק באחד מאותם תפקידים או בתפקידים דומים על ידי המבקש, או שתהיה לו שליטה או זכות בעלות משמעותית במבקש ושהעסקת אותו אדם או שליטתו תרמו באורח משמעותי לסיבות שהביאו לביטול הרשיון או להתלייתו;
{{ח:תתת|(3)}} שהמבקש אינו מסוגל, מסיבות פיננסיות, לבצע הפעלה בטוחה.

{{ח:סעיף|237|תיקון רשיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן רמ״א –
{{ח:תתת|(1)}} ביזמתו, אם מצא לאחר בדיקה כי הדבר חיוני למען בטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון רשיון תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו הוא מבקש שהתיקון יכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} סרב המנהל להענות לבקשה לתיקון רשיון, רשאי מחזיק הרשיון להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב.

{{ח:סעיף|238|תיקון מיפרטי הפעלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן כל מיפרט הפעלה שניתן כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם מצא כי בטיחות הטיסה מחייבת זאת;
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת מחזיק הרשיון, והמנהל מצא כי בטיחות הטיסה מאפשרת זאת.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לתיקון מיפרטי הפעלה תוגש למנהל באופן ובצורה שקבע, לפחות 15 יום לפני המועד שבו הוא מבקש שהתיקון יכנס לתוקף, אלא אם המנהל אישר תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} סירב המנהל להענות לבקשה לתיקון מיפרטי הפעלה, רשאי המבקש להשיג על כך בפני המנהל תוך 30 יום מיום קבלת הודעת הסירוב.
{{ח:תת|(ד)}} עומד המנהל לתקן מיפרטי הפעלה, יודיע על כך בכתב למחזיק הרשיון ויקבע תקופה שלא תפחת משבעה ימים שבה רשאי יהיה מחזיק הרשיון להמציא מידע בכתב, הערות ונימוקים הקשורים בתיקונים המוצעים. לאחר שישקול את כל המידע האמור, יודיע המנהל למחזיק הרשיון בכתב על כל תיקון או על ביטול הודעתו. תחילת תקפו של התיקון תהיה לפחות 30 יום מיום קבלת הודעת התיקון. השיג מחזיק הרשיון בפני המנהל תהיה תחילת תקפו של התיקון ביום החלטתו הסופית.
{{ח:תת|(ה)}} מצא המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה מיידית בכל הנוגע לבטיחות הטיסה, רשאי הוא להודיע על תיקון מיפרטי הפעלה מבלי ליתן למחזיק הרשיון תקופה של שבעה ימים כאמור, ותחילת תקפו תהיה ביום קבלתו על ידי מחזיק הרשיון.

{{ח:סעיף|239|הפעלת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} במקרה חירום הקשור בבטיחות בני אדם או רכוש, רשאי מחזיק רמ״א לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} הקשורות בכלי טיס, בציוד שבו ובמינימות מזג אויר, ככל שהדבר חיוני לשם עמידה במקרה החירום.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה חירום בטיסה הקשור בבטיחות בני אדם או רכוש, רשאי הטייס המפקד של כלי הטיס לסטות מכל הוראה {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, ככל שהדבר חיוני לשם עמידה במקרה החירום.
{{ח:תת|(ג)}} סטה אדם מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} כאמור בתקנה זו, ידווח על כך למנהל תוך חמשה ימים ממועד הסטיה בפירוט סוג ההפעלה שהתבצעה, ונסיבות הסטיה וסיבותיה. ארעה הסטיה מחוץ לישראל, ידווח הטייס המפקד תוך חמשה ימים מיום שובו לישראל.

{{ח:סעיף|240|ספר עזר למבצעים: כללי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכין ויחזיק ספר עזר למבצעים מעודכן לשימושו של כח האדם בטיסה ולהכוונתו, בפעולות הקרקע ובאחזקה. המנהל רשאי לאשר סטיה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אם מצא שמפאת ההיקף המצומצם של פעילות מחזיק הרשיון חלקים של ספר העזר למבצעים אינם חיוניים להכוונת כח האדם בטיסה, בפעולות הקרקע או באחזקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חלק של ספר העזר למבצעים לא יסתור הוראת כל דין החל בישראל, הוראת כל דין החל מחוץ לישראל בכל הנוגע לפעילות מחזיק הרשיון מחוץ לישראל, את תנאי הרמ״א, את מפרטי ההפעלה, את הוראות ספר הטיסה, חלקים אחרים בספר העזר למבצעים והוראות המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} עותקי ספר העזר למבצעים או חלקים מתאימים שלו, לרבות תיקוניו ותוספותיו, יועמדו על ידי מחזיק הרשיון לרשות אנשי האחזקה ויסופקו לגורמים המספקים שירותי קרקע ולאנשי הצוות ויומצאו למנהל מיד עם פרסומם.
{{ח:תת|(ד)}} כל המחזיק בספר העזר למבצעים מטעם מחזיק הרשיון ידאג לעידכונו השוטף בהתאם לתיקונים ולתוספות שהומצאו לו על ידי מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ה)}} חלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים יוחזקו בכלי טיס המצוי הרחק מבסיסו העיקרי. חלקים אלה יועמדו לשימוש אנשי האחזקה, הגורמים המספקים שירותי קרקע או אנשי צוות האוויר.
{{ח:תת|(ו)}} כאשר מחזיק הרשיון מסוגל לבצע בדיקות כלי הטיס בתחנות קבועות מראש בהן הוא מחזיק את חלק האחזקה המאושר של ספר העזר למבצעים, או את מערך האחזקה המאושר, הוא אינו חייב לשאת אותו חלק של ספר העזר למבצעים בכלי הטיס בעת טיסתו לאותן תחנות.

{{ח:סעיף|241|תכולת ספר עזר למבצעים|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} ספר עזר למבצעים יוחזק באופן שקל יהיה לתקנו ולהחליף את דפיו, ועל גבי כל דף יקבע תאריך התיקון.
{{ח:תת|(ב)}} ספר העזר למבצעים יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זהותו של כל אדם הממלא תפקיד ניהולי והמורשה לפעול בשם מחזיק הרשיון בתחום אחריותו, תוך פירוט סמכויותיו ודרישות הרישוי שלו (כגון טייס ראשי, ראש מבצעים, מדריך טיסה ראשי, ראש בדק, טייס מפקד, טייס משנה, טייס עונתי, טייס שוכר כלי טיס וכו׳);
{{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת עמידה במגבלות משקל ואיזון של כלי הטיס, ובמקרה של כלי טיס רב מנועי – להבטחת עמידה בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 302|תקנה 302}};
{{ח:תתת|(3)}} עותקים של רשיון ההפעלה האווירית ושל מפרטי ההפעלה או ציטוט תכנם, לרבות איזורי ההפעלה המאושרים, מין כלי הטיס המאושרים והקטגוריה שלהם, דרישות איוש אנשי צוות אויר וצוות קרקע וסוגי הפעולות המאושרות (כגון כטר״מ, כט״ר, לילה, יום, נוסעים, מטען, גרירת כרזות, הצנחה וכו׳);
{{ח:תתת|(4)}} נוהלים לעמידה בדרישות דיווח על תאונות ותקריות כלי טיס;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים להבטיח ידיעת הטייס המפקד כי בדיקות כושר הטיסה הדרושות בוצעו וכי כלי הטיס אושר לחזרה לשירות בהתאם לדרישות כושר האוירי הישימות לרבות ידיעתו בדבר מועדי בדיקות ציוד חירום והצלה, כיבוי אש, חמצן, חגורות הצלה, סירות הצלה וכיו״ב;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים לרישום ולדיווח תקלות שהובאו לידיעת הטייס המפקד במשך הטיסה או ליקויים שאובחנו במשך הבדיקה שלפני הטיסה;
{{ח:תתת|(7)}} נהלים בדבר צעדים שעל הטייס המפקד לנקוט בהם כדי להבטיח שאי־סדירויות מכניות או ליקויים שדווח עליהם בטיסות קודמות תוקנו, או שתיקונם נדחה;
{{ח:תתת|(8)}} נהלים בדבר צעדים שעל הטייס לנקוט בהם כדי להבטיח אחזקה מונעת ושירות לכלי הטיס במקומות שבהם לא נקבעו לכך הסדרים מוקדמים על ידי המפעיל, כאשר הטייס המפקד מורשה לפעול בעניין זה בשם המפעיל;
{{ח:תתת|(9)}} נהלי תדלוק כלי הטיס, מניעת זיהום הדלק, הגנה בפני אש (לרבות הגנה אלקטרוסטטית) וכן פיקוח והגנה על נוסעים בעת התדלוק, מדיניות תדלוק, כמויות דלק ורזרבות דלק;
{{ח:תתת|(10)}} נהלים בדבר שיגור טיסה, תדרוך מטאורולוגי, הגשת תכניות טיסה, המראות, מגבלות רוח לרבות רוח אף, רוח צד ורוח גב, מגבלות רעש, מרחקי המראה, ניווט נתיבים ומפות, קשר, דיווחי אויר–אויר ואויר–קרקע, דיווחי חירום, טרנספונדר, מציאת מיקום טיסה, מגבלות מזג אויר, מינימות, נחיתות, מים על המסלול, גזירת רוח, מערבולות אויר בקירבה לכלי טיס אחרים, טיסות על קוליות, טיסות מטען חריג, אוירובטיקה ועוד;
{{ח:תתת|(10א)}} נהלים ודרישות אימונים לשימוש במערכת EFB, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בתקנה 35ב}}, אם מערכת כאמור היא בשימוש;
{{ח:תתת|(11)}} נוהלים להבטחת עמידה בתהליכי חירום;
{{ח:תתת|(12)}} נוהלים להסמכת טייסים בנתיבים, כאשר הדבר ישים;
{{ח:תתת|(13)}} מערך האחזקה המאושר של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(14)}} נהלים והוראות הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים או מגנטיים; אם עומדים להוביל חמרים כאלה, לאחסנם או לשנעם, לרבות:
{{ח:תתתת|א.}} נהלים בדבר אריזה, סימון, שילוט, מסמכי תובלה, ועמידות החמרים והוראות בדבר הטענתם, אחסנתם ושינועם;
{{ח:תתתת|ב.}} נהלי דיווח על תאונות ותקריות הקשורות בחמרים מסוכנים;
{{ח:תתתת|ג.}} נהלים והוראות לגבי הדיווח לטייס המפקד כאשר מצויים חמרים מסוכנים בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(15)}} נהלים להסעת כלי טיס על ידי עובדים שאינם טייסים, להדרכה, להסמכה ולרישום ההסמכה;
{{ח:תתת|(16)}} נהלים לטיסות מבחן, טיסות ניסוי, וטיסות העברה;
{{ח:תתת|(17)}} נהלים והוראות מדיניות אחרות הקשורים בפעולות מחזיק הרשיון, שנקבעו על ידו;
{{ח:תתת|(18)}} נהלים והוראות נוספים, ככל שייראה למנהל כדרושים למען בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|242|דרישות לגבי כלי טיס|תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס רשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל והוא נושא תעודת כושר טיסה מתאימה ותקפה שניתנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס הוא במצב כשיר לטיסה ועונה על דרישות הכושר האוירי הישימות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}}, לרבות הדרישות בדבר זיהוי וציוד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה משנה (א)(1) רשאי מחזיק רמ״א, בנוסף לכלי הטיס הרשומים על שמו בפנקס רישום כלי הטיס בישראל והעונים על דרישות תקנת משנה (ג), להפעיל כלי טיס החכור על ידו ללא צוות והרשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית אם נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לרשותו של מחזיק רמ״א צריך לעמוד כלי טיס אחד לפחות העונה על הדרישות של הולכת נוסעים, למעט הצנחת צנחנים, והובלת טובין, אם הוא מבקש אישור סוג הפעלה כאמור, כקבוע במפרטי ההפעלה שלו, שהם בשימושו הבלעדי; בנוסף לאמור לעיל, לכל סוג הפעלה נוסף צריך לעמוד לרשותו לפחות כלי טיס אחד שהוא בשימושו הבלעדי העונה על דרישות של אותו סוג הפעלה, היכול להיות כלי טיס שמוליכים בו נוסעים או שמובילים בו טובין, לפי חוזה בכתב, לרבות הסדרים לביצוע האחזקה הנדרשת; אולם אין באמור לעיל כדי למנוע מהמפעיל להשתמש בכלי הטיס לשימוש שאינו הפעלת מונית־אויר, ואין בה כדי לדרוש ממנו לעשות שימוש בלעדי בכל כלי טיס שעומד לרשותו.
{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, ”שימוש בלעדי“ – בעלות ויחודיות בחזקה, בשליטה ובשימוש בכלי טיס למטרת טיסה, או ייחודיות בחזקה, בשליטה ובשימוש כאמור בכלי טיס לפי חוזה לתקופה של לפחות ששה חדשים רצופים.

{{ח:סעיף|243|משרד עסקים ובסיס הפעלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} למחזיק רמ״א יהיו משרד עסקים ובסיס הפעלה עיקריים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבע מחזיק רמ״א משרד עסקים ובסיס הפעלה, למעט בסיס הפעלה זמני, ולא ישנה אותם אלא אם הודיע על כך למנהל, ואלא אם המנהל אישר את בסיס ההפעלה או שינוי בו. היה בסיס ההפעלה בשדה תעופה של רשות שדות התעופה, יוכיח מחזיק הרמ״א כי בידו אישור לכך מאת מנהל רשות שדות התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} אלא אם הוא עונה על הוראות תקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|244|שימוש בשם עסקי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} בשם עסקי אחר מזה הרשום ברשיונו.

{{ח:סעיף|245|פרסום}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א לא יפרסם ולא יציע לבצע הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} שאינה מאושרת ברשיונו ובמפרטי ההפעלה שלו.

{{ח:סעיף|246|מגבלות הפעלה אזוריות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס באיזור גיאוגרפי שלא אושר במפרטי ההפעלה שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס למדינת חוץ או במדינת חוץ אלא אם הורשה לכך באותה מדינה ואם רשיון ההפעלה המסחרית שלו מתיר לו זאת.

{{ח:סעיף|247|הפסקת פעילות}}
{{ח:ת}} הפסיק מחזיק רמ״א את ההפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, יחזיר למנהל את רשיונו ואת מפרטי ההפעלה שלו תוך 30 יום ממועד ההפסקה.

{{ח:סעיף|248|דרישות כח אדם בהנהלה|תיקון: תשס״ב, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומד לרשותו כח אדם בתפקידי הנהלה במספר, באיכות ובהיקף העסקה המספיקים כדי להבטיח את הדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה וכי אותו כח אדם מועסק בתפקידים כמפורט להלן לפחות, ועומד בתנאי הכשירות שנקבעו למילויים {{ח:פנימי|סעיף 249|בתקנה 249}}:
{{ח:תתת|(1)}} ממונה על המבצעים;
{{ח:תתת|(2)}} טייס ראשי וממונה על אימוני טיס;
{{ח:תתת|(3)}} ממונה כשירות אווירית נמשכת.
{{ח:תת|(א1)}} מחזיק רמ״א לא יעסיק אדם בתפקיד ממונה על כשירות אווירית נמשכת אם אותו אדם מועסק במסגרת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק שאושר לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 346|תקנה 346}}; על אף האמור, אם מחזיק הרמ״א הוא גם בעל רישיון להפעלת מכון בדק, רשאי המנהל, לבקשת מחזיק הרמ״א, להתיר לו להעסיק בתפקיד ממונה על כשירות אווירית נמשכת אדם המועסק באותו מכון בדק, ובלבד שהמבקש הוכיח להנחת דעת המנהל, בהתחשב בסוג ההפעלה והיקפה, כי אותו אדם מסוגל לבצע את שני התפקידים במקביל בלא פגיעה באחריות המבקש לפי תקנות אלה לכשירות אווירית נמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובאחריות המבקש בתור בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת מחזיק הרמ״א רשאי המנהל להתיר העסקת בני אדם בתפקידים שונים או במספר שונה של תפקידים מאלה המנויים בתקנת משנה (א), בהתחשב בסוג ההפעלה והיקפה, ובלבד שהמבקש הוכיח, להנחת דעת המנהל, כי הוא מסוגל לבצע את ההפעלה בדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות עם כח אדם ניהולי מצומצם יותר או בתפקידים שונים.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א –
{{ח:תתת|(1)}} יפרט את תפקידיהם, סמכויותיהם ואחריותם של המועסקים הנדרשים לפי תקנה זו, בספר העזר למבצעים שלו;
{{ח:תתת|(2)}} יציין בספר העזר למבצעים את שמותיהם ומעניהם של בני האדם שמונו על ידו לתפקידים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} ימציא למנהל הודעה על כל שינוי במינוי בני האדם המצויינים בספר העזר למבצעים, תוך 10 ימים מיום השינוי.

{{ח:סעיף|249|כישורי כוח אדם בתפקידי הנהלה|תיקון: תשנ״ה־2, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} ממונה על המבצעים: לא יעסוק אדם בתפקיד של הממונה על המבצעים ולא יעסיקו מחזיק רשיון בתפקיד זה, אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו, והוא –
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר –
{{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף, או החזיק ברשיון כאמור;
{{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה־עשר}}, או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}};
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של ממונה על המבצעים המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה לא נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר –
{{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף, או החזיק ברשיון כאמור;
{{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}, או בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כממונה על המבצעים אצל מחזיק ברשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}.
{{ח:תת|(ב)}} טייס ראשי וממונה על אימוני טיס: לא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי ולא יעסיקו מחזיק רמ״א בתפקיד זה אלא אם אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או המעסיקו ואת תכולת מפרטי ההפעלה שלו, ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו, והוא –
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר –
{{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף ובו הגדרים המתאימים לפחות לכלי טיס אחד מאלה המופעלים על ידי מחזיק הרמ״א;
{{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של לפחות שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס שמופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}};
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של טייס ראשי המועסק על ידי מחזיק רמ״א המבצע הפעלה שלגביה לא נדרש הטייס המפקד להחזיק רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר –
{{ח:תתתת|א.}} מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף;
{{ח:תתתת|א1.}} אם מחזיק הרמ״א מבצע הפעלה שלגביה נדרש הטייס המפקד להגדר מכשירים – מחזיק בהגדר מכשירים תקף;
{{ח:תתתת|ב.}} בעל נסיון של שלוש שנים כטייס מפקד של כלי טיס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} או {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק השלושה עשר}}.
{{ח:תת|(ג)}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת: לא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על כשירות אווירית נמשכת ולא יעסיקו מחזיק רמ״א בתפקיד זה, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מכיר ויודע את חלקי התחזוקה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרמ״א העומד להעסיקו או המעסיקו, את מערכי האחזקה של כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ״א, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת תקנות הטיס הנוגעות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת הישימות להפעלה של מחזיק הרמ״א;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל ניסיון מתאים למילוי תפקידו, של חמש שנים לפחות, שמהן שנתיים לפחות בענף התעופה בתפקיד מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס תקף ובו הגדר מתאים בשים לב לסוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ״א, והוא החזיק בהגדר זה שנה לפחות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום הנדסה אווירונאוטית, מכנית, חשמלית, אלקטרונית, הנדסת אוויוניקה או הנדסה בתחום אחר המקובל על המנהל כנוגע לכשירות אווירית נמשכת של כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(ג)}} התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} נוסף על הניסיון כאמור בפסקה (2), הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בשילוב מתאים של משימות הקשורות לתחזוקת כלי טיס או לניהול כשירות אווירית נמשכת, או לפיקוח על משימות כאמור;
{{ח:תתתתתת|(2)}} הוא עבר קורס היכרות כללית עם מדגם מייצג של סוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרמ״א;
{{ח:תתתתתת|(3)}} הוא בעל ידע בנושא מערכת איכות כולל שיטות לביצוע סיקור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}}.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר חריגה מהוראות תקנה זו אם מצא להנחת דעתו כי לאותו אדם נסיון תעופתי דומה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: כללי הפעלה}}

{{ח:סעיף|250|כללי}}
{{ח:ת}} הכללים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|בסימן זה}} חלים על הפעלות לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, בנוסף לכללים {{ח:פנימי|פרק 1|שבפרק הראשון עד הפרק החמישי}}.

{{ח:סעיף|251|שמירת רישומים|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יחזיק במשרד העסקים הראשי שלו ויעמיד לביקורת המנהל, מפקח או שוטר את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} את רשיונו;
{{ח:תתת|(2)}} את מפרטי ההפעלה שלו;
{{ח:תתת|(3)}} רשימה עדכנית של כלי הטיס שבהם הוא משתמש או העומדים לשימושו בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} וההפעלה שלשם ביצועה מצוייד כל אחד מהם;
{{ח:תתת|(4)}} רישום אישי של כל טייס המועסק על ידו בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, הכולל –
{{ח:תתתת|א.}} שמו המלא של הטייס;
{{ח:תתתת|ב.}} רשיון הטייס (סוג ומספר) והגדריו;
{{ח:תתתת|ג.}} נסיון הטיסה של הטייס בפירוט שיספיק כדי לקבוע את כישוריו להטיס כלי טיס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}};
{{ח:תתתת|ד.}} תפקידי הטייס העדכניים ותאריך מינויו לאותם תפקידים;
{{ח:תתתת|ה.}} סוג התעודה הרפואית המוחזקת על ידי הטייס ותאריך פקיעת תקפה;
{{ח:תתתת|ו.}} המועד והתוצאה של כל מבחן יכולת ראשוני וחוזר ושל כל מבחן טיסה ראשוני וחוזר בנתיבים ולפי מכשירים הנדרשים על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, וסוג כלי הטיס שהוטס בעת עריכת מבחנים ובדיקות אלה;
{{ח:תתתת|ז.}} זמן טיסה, זמן תפקיד ומנוחה של כל טייס, בפירוט שיספיק כדי לקבוע עמידה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה)|בתקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה), התשל״א–1971}}, לרבות שעות טיסה שבוצעו בכל מסגרת אחרת מחוץ לזו של המחזיק ברמ״א, למעט טיסות כלליות;
{{ח:תתתת|ח.}} אישורים ותוצאות של מבחני הסמכה שנערכו לטייס על ידי טייס־בוחן;
{{ח:תתתת|ט.}} כל פעולה שננקטה לשחרור הטייס מתעסוקתו או פסילתו הרפואית או המקצועית של הטייס;
{{ח:תתתת|י.}} מועד סיום השלב הראשוני וכל שלב נוסף באימון הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א ישמור על הרישומים כאמור בתקנת משנה (א), פסקאות (3) ו־(4), במשך לפחות שנים־עשר חודשים לאחר הרישום.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס רב־מנועי, יכין רשימון מטען המכיל את המידע דלהלן הקשור בהטענת כלי הטיס בעת המראתו:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הנוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} המשקל הכללי של כלי הטיס הטעון;
{{ח:תתת|(3)}} המשקל המרבי המורשה להמראה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} מרכז הכובד של כלי הטיס הטעון;
{{ח:תתת|(5)}} מגבלות מרכז הכובד של כלי הטיס הטעון;
{{ח:תתת|(6)}} מספר הרישום של כלי הטיס או מספר הטיסה;
{{ח:תתת|(7)}} נקודות המוצא והיעד;
{{ח:תתת|(8)}} זהות אנשי הצוות ותפקידם בטיסה.
{{ח:תת|(ד)}} טייס מפקד של כלי טיס שעבורו יש להכין רשימון מטען, ישא עותק של הרשימון, שכל הפרטים נרשמו על גביו כאמור בתקנת משנה (ג), ליעדו של כלי הטיס, ומחזיק רמ״א ישמור על עותק הרשימון המלא, לתקופה של לפחות 90 יום, בבסיס ההפעלה העיקרי שלו או במקום אחר שאושר לכך על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|252|יומן תחזוקה ודיווח על תקלה טכנית}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יספק יומן תחזוקה לכל כלי טיס המופעל על ידו, שיש לשאתו בכל כלי טיס כאמור לשם רישום תקלות טכניות ותיקונן או דחיית תיקונן.
{{ח:תת|(ב)}} הטייס המפקד ירשום, או יגרום לרישום, כל תקלה טכנית שהובאה לתשומת לבו בעת הטיסה, ביומן התחזוקה. לפני התחלת כל טיסה, יקבע הטייס המפקד את מעמדה של כל תקלה שנרשמה ביומן התחזוקה בסופה של הטיסה הקודמת, ואשר טרם תוקנה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם הנוקט בפעולת תיקון תקלה או הדוחה תיקון תקלה, ירשום את הפעולה שננקטה ביומן התחזוקה של כלי הטיס בהתאם לדרישות כושר האוירי הישימות.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רשיון יקבע נהלים לשמירת עותקים של יומן התחזוקה, הנדרש לפי תקנה זו, בכלי הטיס לשימוש כח האדם המתאים ויכלול נהלים אלה בספר העזר למבצעים שלו.

{{ח:סעיף|253|דיווח טייס על תנאים מטאורולוגיים מסוכנים ועל תקלות במיתקן עזר לטיסה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נתקל טייס בזמן טיסה בתנאים כמפורט להלן, ידווח על כך ליחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר:
{{ח:תתת|(1)}} מערבולת אוויר מתונה או חריפה;
{{ח:תתת|(2)}} התקרחות מתונה או חמורה;
{{ח:תתת|(3)}} גלי הרים חמורים (Severe Mountain Waves);
{{ח:תתת|(4)}} סופות רעמים, בהעדר ברד או בנוכחותו, מוסתרות (Obscured), מוטמעות בשכבת עננות אחרת (Embedded), נרחבות או מאורגנות בקו תזזית (Squall Line) או חזית;
{{ח:תתת|(5)}} סופות חול או אבק כבדות;
{{ח:תתת|(6)}} ענן אפר געשי (Volcanic Ash Cloud);
{{ח:תתת|(7)}} התפרצות געשית או פעילות הקודמת להתפרצות געשית (Pre-Eruption Volcanic Activity);
{{ח:תתת|(8)}} מצב מטאורולוגי אחר, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (7), דוגמת גזירת רוח, העלול לדעתו לסכן את בטיחות הטיסה או לשבש באופן משמעותי את הפעילות האווירית;
{{ח:תתת|(9)}} פעולת בלימה (Braking action) שונה מהאמור בדוח תנאי המסלול העדכני.
{{ח:תת|(ב)}} טייס המדווח כאמור בתקנת משנה (א) ידווח במתכונת של דיווח־אוויר מיוחד (Special Air-Report) כמפורט במסמך 4444, באמצעות תקשורת נתונים או – אם תקשורת נתונים אינה זמינה – באמצעות תקשורת קולית.
{{ח:תת|(ג)}} נתקל טייס בעת טיסה באי–תקינות של מיתקן עזר לטיסה, שידיעה עליה חיונית לדעתו לבטיחות טיסות אחרות, ידווח על כך ליחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|253א|דיווח תצפיות מזג אוויר שגרתיות ממטוס|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} טייס של מטוס המצויד במערכת תקשורת נתונים, המופעל במרחב אווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית החלות עליו נדרש בו דיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות ותקשורת נתונים עם יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי זמינה, יעביר דיווח כאמור ליחידת הנת״א האמורה, אם דרשה זאת, באמצעות מערכת תקשורת הנתונים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א יבטיח כי הדיווח במערכת תקשורת נתונים כאמור בתקנת משנה (א) יוכל להתבצע במתכונת של דיווח־אוויר שגרתי (Routine Air-Report) כמפורט במסמך 4444.

{{ח:סעיף|253ב|העברת דיווח על ידי יחידת נת״א|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} יחידת נת״א שקיבלה דיווח על תנאים מטאורולוגיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|תקנה 253}} {{ח:פנימי|סעיף 253א|או 253א}}, תעבירו בלא דיחוי לשירות המטאורולוגי; אם הדיווח הוא לעניין תנאים מטאורולוגיים מסוכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|תקנה 253}} – תעבירו גם לכלי טיס שלו היא נותנת שירותי נת״א, שעלול להיתקל בתנאים המטאורולוגיים שעליהם דווח.
{{ח:תת|(ב)}} יחידת נת״א שקיבלה דיווח על אי–תקינות מיתקן עזר לטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 253|בתקנה 253(ג)}}, תעבירו לכל כלי טיס שלו היא נותנת שירותי נת״א שעלול להשתמש במיתקן העזר לטיסה שעל אי–תקינותו דווח, ולמשרד הנוטאם; לעניין זה ”משרד הנוטאם“ – יחידת נת״א שהמנהל הרשה לה, מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 82|סעיף 82(ה) לחוק}}, לפרסם נוטאם

{{ח:סעיף|254|הגבלת טיסה או השעייתה בעת חרום}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א או טייס מפקד היודע על קיומם של תנאים, לרבות תנאי שדות תעופה או מסלולים, המסוכנים להפעלה בטוחה, יגביל את ההפעלה או ישעה אותה עד שהתנאים האמורים יתוקנו.
{{ח:תת|(ב)}} המריא כלי טיס, לא יתיר הטייס המפקד של כלי הטיס המשכת הטיסה לשדה תעופה המיועד לנחיתה, בתנאים כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם לדעתו סביר להניח שהתנאים המסוכנים לבטיחות הטיסה יתוקנו עד המועד המשוער להגעת כלי הטיס, או אלא אם לא תתכן הפעלה בטוחה יותר בדרך אחרת. במקרה האחרון, המשכת הטיסה לאותו שדה תעופה היא מקרה חרום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בתקנה 239}}.

{{ח:סעיף|255|בדיקת כושר טיסה}}
{{ח:ת}} לא יחל טייס מפקד טיסה אלא לאחר שקבע כי בוצעו בכלי הטיס כל פעולות הביקורות והאחזקה כאמור {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק השביעי}} או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בתקנה 345}}, לפי הישים ביניהם.

{{ח:סעיף|256|ביקורת ומבחנים}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א יאפשר למנהל, בכל עת ובכל מקום, לקיים ביקורת או מבחנים, לרבות ביקורת בעת טיסה, כדי לקבוע האם מחזיק רמ״א עומד בדרישות הדין החל על העניין, בתנאי רשיונו ובמפרטי ההפעלה שלו.

{{ח:סעיף|257|סמכויות מפקח בעת טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} הציג מפקח תעודת מפקח, שניתנה לו כדין על ידי המנהל, בפני טייס מפקד של כלי טיס המופעל על ידי מחזיק רמ״א, תנתן למפקח גישה חפשית ובלתי מופרעת לתא הטייס בכלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} לרשותו של מפקח, המבצע פיקוח בטיסה, יועמד מושב משקיף קדמי בתא הטייס, או מושב נוסעים קדמי עם אוזניות או רמקול, להנחת דעתו של המפקח.

{{ח:סעיף|258|אחריות תפעולית}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א אחראי לשליטה ולבקרה על ההפעלה. מחזיק הרשיון יציין בספר העזר למבצעים שלו את שמו, ותוארו של כל אדם שהורשה על ידו לבצע שליטה ובקרה על ההפעלה.

{{ח:סעיף|259|העברת מידע מבצעי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א יעביר לכל אדם המועסק על ידו מידע בדבר מפרטי ההפעלה הנוגעים לתפקידיו ואחריותו, ויעמיד לרשות כל טייסיו את המסמכים המפורטים להלן, כשהם מעודכנים:
{{ח:תת|(1)}} הוראות תעבורה אוירית וכל הוראות המנהל;
{{ח:תת|(2)}} עותק תקנות אלה;
{{ח:תת|(3)}} ספרי תיאור ציוד כלי הטיס, או ספר הטיסה (Flight Handbook), ספר טיסה (Flight Manual או Owner's Manual) וספר עזר למבצעים של המחזיק ברמ״א;
{{ח:תת|(4)}} להפעלה מחוץ לישראל – את כל הנתונים והמידע הקשורים והדרושים בטיסה בחו״ל (כגון מפות, הליכי הנמכה וכו׳) ומידע הנוגע לדרישות כניסה לאותה מדינה, כמפורט בפמ״ת (A.I.P.‎) של אותה המדינה;
{{ח:תת|(5)}} עותק של נספחים 2, 6 ו־11 של האמנה.

{{ח:סעיף|260|דרישות מידע להפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס יספק את החומר דלהלן, כשהוא מעודכן וערוך בצורה מתאימה, בהשג ידו של הטייס בעמדת הטייס בכלי הטיס, והטייס ישתמש בחומר זה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת־תיוג תא הטייס;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של כלי טיס רב מנועי או כלי טיס עם כן נסע מתקפל, רשימת־תיוג למקרה חירום, המכילה את הנהלים הנדרשים בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(3)}} מפות אוירונוטיות מתאימות ורשימת תחנות רדיו ותדרים;
{{ח:תתת|(4)}} לטיסה לפי כט״מ, מפות ניווט בנתיב, מפות איזורים טרמינליים ומפת גישה והנמכה;
{{ח:תתת|(5)}} במקרה של כלי טיס רב מנועי, נתוני ביצוע נסיקה עם מנוע אחד לא בפעולה.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת־התיוג כאמור בתקנת משנה (א), פסקה (1), תכיל נהלים לגבי כל אחד משלבי הטיסה האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפני התנעת המנועים;
{{ח:תתת|(2)}} לפני המראה;
{{ח:תתת|(3)}} שיוט;
{{ח:תתת|(4)}} לפני נחיתה;
{{ח:תתת|(5)}} לאחר הנחיתה;
{{ח:תתת|(6)}} הפסקת פעולת המנועים.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת־התיוג למקרה חירום כאמור בתקנת משנה (א), פסקה (2), תכיל נהלים לגבי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת חירום של מערכות הדלק, ההידרוליקה והחשמל וכל מערכת אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת חירום של מכשירים ובקרות;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים ביחס למנוע שאינו בפעולה;
{{ח:תתת|(4)}} נהלי חירום אחרים החיוניים לבטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|261|הולכת בני אדם ללא עמידה בדרישות}}
{{ח:ת}} אלה בני האדם שמותר להוליך בכלי טיס מבלי לעמוד בכל הדרישות הישימות לגבי הולכת נוסעים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}:
{{ח:תת|(1)}} איש צוות;
{{ח:תת|(2)}} אדם הנוסע למקום הצבת איש צוות או ממנו, כאשר מפעיל כלי הטיס מוצא שאמצעי תחבורה אחרים אינם מעשיים;
{{ח:תת|(3)}} אדם שנוכחותו בכלי הטיס חיונית לשם שמירה על חמרים רדיו־אקטיביים המצויים בכלי הטיס;
{{ח:תת|(4)}} אדם שנוכחותו בכלי הטיס חיונית לשם שמירה על חיות המצויות בכלי הטיס;
{{ח:תת|(5)}} אדם המשמש בתפקיד של איש בטחון או מלווה של מטען, שאושר לכך על ידי קצין הבטחון של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תת|(6)}} חייל צה״ל או אדם מטעמו, המלווה מטען השייך לצה״ל ובאישור הרשויות המוסמכות לכך בצה״ל;
{{ח:תת|(7)}} מפקח המבצע פיקוח או ביקורת בטיסה.

{{ח:סעיף|262|הובלת מטען וכבודה}}
{{ח:ת}} לא יתיר טייס מפקד הובלת מטען וכבודה בכלי טיס אלא בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 156|בתקנה 156}}.

{{ח:סעיף|263|שימוש בחמצן}}
{{ח:תת|(א)}} טייס של כלי טיס עם תא ללא דיחוס, ישתמש בכל זמן הטיסה בחמצן כאשר כלי הטיס טס –
{{ח:תתת|(1)}} בגבהים של מעל 10,000 ועד 12,000 רגל MSL, בכל הנוגע לאותו חלק של הטיסה בגבהים אלה הנמשך יותר משלושים דקות;
{{ח:תתת|(2)}} מעל גובה של 12,000 רגל MSL.
{{ח:תת|(ב)}} כאשר תא כלי הטיס הוא בעל דיחוס וכלי הטיס מופעל בגובה לחץ תא מעל 10,000 רגל, ימלא אחר הוראות תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 25,000 רגל, אלא אם לרשותו של כל טייס מסכת חמצן מסוג חבישה־מהירה –
{{ח:תתת|(1)}} לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן, כשהיא מהודקת היטב ואטומה, המספקת חמצן בכל עת או מספקת חמצן אוטומטית כאשר גובה לחץ התא עולה על 12,000 רגל MSL;
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף לאמור בפסקה (1), במשך אותה טיסה לכל טייס אחר בעמדת טיסה תהיה מסכת חמצן מסוג חבישה־מהירה, שניתן לחבוש אותה מיד, להדקה ולאטמה כראוי והיא מספקת חמצן.
{{ח:תת|(ד)}} כאשר כלי הטיס מופעל עם תא בעל דיחוס, בגובה של מעל 35,000 רגל MSL לפחות טייס אחד בעמדת טיסה יחבוש מסכת חמצן כשהיא מהודקת ואטומה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1).
{{ח:תת|(ה)}} עוזב טייס את עמדת הטייס כשכלי הטיס מופעל מעל 25,000 רגל MSL יחבוש הטייס הנותר מסכת חמצן מסוג מאושר עד שובו של הטייס האחר לעמדתו.

{{ח:סעיף|264|חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א רשאי להתיר לנוסע לשאת ולהפעיל ציוד לאיחסון, ייצור או הנפקה של חמצן לשימוש רפואי, אם מתמלאים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הציוד עונה על דרישות אלה:
{{ח:תתתת|א.}} הציוד סופק על ידי מחזיק הרשיון;
{{ח:תתתת|ב.}} הציוד הוא מסוג שאושר על ידי המנהל;
{{ח:תתתת|ג.}} הציוד מתוחזק על ידי מחזיק הרשיון לפי מערך אחזקה מאושר;
{{ח:תתתת|ד.}} הציוד אינו מכיל חמרי זיהום מתלקחים על כל משטחיו החיצוניים;
{{ח:תתתת|ה.}} הציוד מסוגל לספק למשתמש זרימה מינימלית של חמצן בשיעור של ארבעה ליטר לדקה;
{{ח:תתתת|ו.}} הציוד בנוי כך שכל השסתומים, המתאמים ומכשירי המדידה מוגנים מפגיעה;
{{ח:תתתת|ז.}} הציוד מהודק ומובטח כראוי;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר החמצן מאוחסן בצורה נוזלית, הציוד היה כלול במערך האחזקה המאושר של מחזיק הרשיון מאז רכישתו כחדש, או מאז עבר מכל האיחסון ניקוי ושטיפה בפעם האחרונה;
{{ח:תתת|(3)}} כאשר החמצן מאוחסן בצורת גז דחוס –
{{ח:תתתת|א.}} הציוד היה כלול במערך האחזקה המאושר של מחזיק הרשיון מאז רכישתו כחדש, או בדיקת הלחץ ההידרוסטטי האחרונה של מכל האיחסון;
{{ח:תתתת|ב.}} הלחץ בכל מכל חמצן אינו עולה על הלחץ הרשום על גבי המכלים;
{{ח:תתת|(4)}} לכל אדם המשתמש בציוד החמצן יש אישור החתום על ידי רופא ובו נקבעה כמות החמצן המקסימלית הדרושה כל שעה וקצב הזרימה המקסימלי הדרוש בגובה לחץ המתאים ללחץ בתא הנוסעים של המטוס בתנאי הפעלה רגילים. פסקה זו אינה חלה על הובלת חמצן במטוס שבו כל הנוסעים הם אנשים העשויים להזדקק לחמצן רפואי בעת הטיסה וכן מלווה אחד לכל אחד מאנשים אלה וסגל רפואי;
{{ח:תתת|(5)}} כאשר נדרש אישור רפואי כקבוע בפסקה (4), הכמות הכללית של החמצן שווה לכמות המקסימלית של החמצן הנדרשת בכל שעה, כקבוע באישור הרפואי, המוכפלת במספר השעות שהשתמשו בהן לחישוב כמות דלק המטוס כקבוע {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}};
{{ח:תתת|(6)}} הודע לטייס המפקד על דבר הציוד המצוי בכלי הטיס ועל מועדי השימוש בו;
{{ח:תתת|(7)}} הציוד מסודר, וכל נוסע המשתמש בו יושב, באופן שאינו מגביל את הגישה או את השימוש בפתחי יציאה רגילים או לשעת חירום או במעבר בתא הנוסעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשן אדם, ולא יתיר מחזיק רמ״א לאדם לעשן, בתחומי שלושה מטר מציוד חמצן שתקנה זו חלה עליו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רמ״א לכל אדם לחבר או לנתק ציוד הנפקת חמצן למכל חמצן או ממנו בעוד מצוי נוסע כלשהוא בכלי הטיס.
{{ח:תת|(ד)}} תקנה זו אינה חלה על הובלת חמצן נוסף או חמצן עזרה ראשונה וציוד נלווה להם, הנדרשים לפי הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|265|גבהים מזעריים לשימוש במערכת טייס אוטומטי|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”גובה מעל פני השטח“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעת ההמראה, הטיפוס הראשוני, ביצוע תמרון הליכה סביב או תמרון החטאת גישה – הגובה מעל שדה התעופה הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הטיפוס, השיוט או ההנמכה – הגובה מעל תכסית פני השטח (terrain);
{{ח:תתת|(3)}} בעת הגישה – הגובה מעל אזור הנגיעה, אלא אם כן גובה זה צוין בספר הטיסה או בנוהלי מחזיק הרישיון כמתייחס לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ההמראה או בעת הטיפוס הראשוני מתחת לגובה המפורט להלן, לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} גובה נמוך מ־500 רגל מעל פני השטח;
{{ח:תתת|(2)}} גובה מעל פני השטח הנמוך מפעמיים האיבוד המרבי של גובה, העלול להיגרם עקב תקלה במערכת הטייס האוטומטי, כמצוין בספר הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אדם להשתמש במערכת טייס אוטומטי בעת ההמראה או בעת הטיפוס הראשוני, בגובה שלא יפחת מאחד מאלה, אם נקבע גובה כאמור, ולפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} גובה מזערי להצמדת טייס אוטומטי שנקבע בספר הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} גובה מזערי אחר להצמדת טייס אוטומטי שהמנהל התיר לגבי אותו כלי טיס.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת השיוט, כולל הטיפוס וההנמכה, מתחת לגובה המפורט להלן, לפי הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} גובה נמוך מ־500 רגל מעל פני השטח;
{{ח:תתת|(2)}} גובה מעל פני השטח הנמוך מפעמיים האיבוד המרבי של גובה, העלול להיגרם עקב תקלה במערכת הטייס האוטומטי בעת השיוט, כמצוין בספר הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע גישת מכשירים, בגובה הנמוך מ־50 רגל מגובה ההחלטה או מגובה ההנמכה המזערי המאושר לאותה גישת מכשירים; ואולם במקרים המפורטים להלן רשאי אדם להשתמש במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע גישת מכשירים, בגובה כאמור לגביהם:
{{ח:תתת|(1)}} נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מצוין בספר הטיסה אבדן גובה מרבי בעת ביצוע גישת מכשירים עקב תקלה בה, בגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גובה מעל פני השטח שלא יפחת מפעמיים אבדן הגובה המרבי כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} גובה מעל פני השטח שלא יפחת מאבדן הגובה המרבי כאמור ועוד 50 רגל, כאשר תנאי מזג האוויר המדווחים פחותים מתנאי מזג האוויר הנדרשים לטיסה לפי כטר״מ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}}, נקבעו עצמים חזותיים מתאימים לתהליך גישת המכשירים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115}}, ומערכת הטייס האוטומטי מוצמדת ומקבלת הנחיות לניווט אופקי ואנכי;
{{ח:תתתת|(ג)}} גובה מעל פני השטח שלא יפחת מאבדן הגובה המרבי כאמור, או 50 רגל מעל לגובה אזור הנגיעה (Touchdown Zone elevation), כאשר תנאי מזג האוויר המדווחים שווים או טובים לתנאי מזג האוויר הנדרשים לטיסה לפי כטר״מ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנה 93}} ובלבד שמערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, ומקבלת נתוני ניווט להנחיה אופקית ואנכית;
{{ח:תתתת|(ד)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מפורטת בספר הטיסה מגבלת גובה מזערי לשימוש בה בעת ביצוע גישת מכשירים, ובגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגובה המזערי המפורט בספר הטיסה המתאים לסוג הגישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 50 רגל מעל פני השטח;
{{ח:תתתת|(ג)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} נעשה שימוש במערכת טייס אוטומטי שלגביה מפורט בספר הטיסה כי בעת תקלה בה לא יהיה אבדן גובה או שיהיה אבדן גובה זניח, ובגובה שלא יפחת מן הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 50 רגל מעל פני השטח;
{{ח:תתתת|(ב)}} גובה מזערי אחר שהמנהל הורה עליו לגבי אותו כלי טיס;
{{ח:תתת|(4)}} מבוצע תהליך הליכה סביב בעת שמערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, לפי הוראות תקנת משנה (ו).
{{ח:תת|(ו)}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי בעת ביצוע תהליך הליכה סביב אלא בגובה כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג); הוראה זו לא תחול אם בעת התחלת ביצוע תהליך ההליכה סביב היתה מערכת הטייס האוטומטי מוצמדת, ובלבד שביצוע התהליך עם מערכת טייס אוטומטי מוצמדת אינה משפיעה לרעה על המרחק המזערי הבטוח ממכשולים.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בתקנת משנה (ה), רשאי המנהל לאשר למחזיק הרישיון שימוש עד לנחיתה במערכת טייס אוטומטי בעלת יכולת נחיתה אוטומטית.
{{ח:תת|(ח)}} תקנה זו לא תחול על הפעלה של כלי טיס רוטורי.

{{ח:סעיף|266|אנשי צוות אויר: הגבלות שימוש}}
{{ח:ת}} לא ישתמש מחזיק ברמ״א בשירותו של אדם כאיש צוות אויר אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון תקף ומתאים והוא מוסמך לבצע את ההפעלה המתאימה.

{{ח:סעיף|267|כלי טיס ומיתקנים לשמירת רמה}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א יעמיד כלי טיס ומיתקנים לרשות כל אחד מהטייסים המועסקים על ידיו והמורשים להטיס כלי טיס רב מנועי או להטיס כלי טיס בטיסת כט״מ וכלי טיס כאלה מופעלים על ידי מחזיק הרשיון, כדי לאפשר להם לשמור על יכולתם ולהוכיחה בטיסות כאמור.

{{ח:סעיף|268|הרכב צוות־&lt;wbr&gt;האויר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס עם צוות־אויר שהוא פחות מהמינימום שנקבע במגבלות ההפעלה של כלי הטיס או בספר הטיסה של כלי הטיס והנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} לעניין אותו סוג של הפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס ללא טייס־משנה אם לאותו כלי טיס תצורה של 10 מושבי נוסעים או יותר, פרט למושבי הטייסים.

{{ח:סעיף|268א|הפעלת טייס יחיד בכט״מ או בלילה – תובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בתובלה אווירית מסחרית בכט״מ או בלילה בהפעלה עם טייס יחיד, אלא אם כן המנהל אישר את ההפעלה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יאשר הפעלתו של מטוס עם טייס יחיד בכט״מ או בלילה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספר הטיסה של המטוס אינו דורש צוות טיסה של יותר מטייס אחד;
{{ח:תתת|(2)}} המטוס מונע במנוע בוכנה או במנוע טורבו־מדחף;
{{ח:תתת|(3)}} המספר המרבי המאושר של מושבי הנוסעים במטוס אינו עולה על תשעה;
{{ח:תתת|(4)}} המטוס הוא מטוס קטן;
{{ח:תתת|(5)}} המטוס מצויד בכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מערכת טייס אוטומטי שמישה בעלת אפשרויות שמירת גובה (Altitude Hold) ובחירת כיוון (Heading Select) לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכת אוזניות (Headset) עם מיקרופון Boom או מקבילה לה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמצעים להצגת מפות המאפשרים את קריאתן בכל תנאי התאורה שמסביב;
{{ח:תתת|(6)}} הטייס המפקד עונה על כל הדרישות בדבר ניסיון, אימונים ומבחני רמה כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} צבר 50 שעות זמן טיסה באותו מין של מטוסים לפחות, מהן 10 שעות כטייס מפקד לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הפעלה בכט״מ, צבר ניסיון בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 25 שעות זמן טיסה בכט״מ באותו מין של מטוסים לפחות; שעות אלה יכולות להוות חלק מהניסיון הנדרש כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(2)}} ניסיון באחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} 5 טיסות בכט״מ לפחות, הכוללות שלוש גישות מכשירים, שבוצעו ב־90 הימים שקדמו לטיסה, במין המטוסים בתפקיד טייס יחיד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} ביצע מבחן רמה בגישת מכשירים בכט״מ במטוס כאמור ב־90 הימים הקודמים לטיסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי הפעלה בלילה צבר ניסיון בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 15 שעות זמן טיסה בלילה לפחות, אשר יכולות להוות חלק מהניסיון הנדרש כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(2)}} שלוש המראות ונחיתות בלילה באותו מין של מטוסים בתפקיד טייס יחיד ב־90 הימים הקודמים לטיסה לפחות;
{{ח:תתתת|(ד)}} השלים בהצלחה תכנית אימונים הכוללת נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק זה}}, הדרכה ואימון בנושאים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הנחיות לתדרוך נוסעים לגבי פינוי חירום;
{{ח:תתתתת|(2)}} הפעלת טייס אוטומטי;
{{ח:תתתתת|(3)}} שימוש בעת הטיסה בבד״ח ובמסמכי טיסה המותאמים להפעלה כאמור.

{{ח:סעיף|269|טייס משנה בטיסת כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271}} לא יפעיל אדם כלי טיס המוליך נוסעים, שאינו מטוס המופעל בתובלה אווירית מסחרית בטיסה לפי כט״מ, אלא אם מצוי טייס משנה בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271|טיסה ללא טייס משנה: שימוש בטייס־&lt;wbr&gt;אוטומטי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי אדם להפעיל כלי טיס בלא טייס משנה, אם כלי הטיס מצויד במערכת טייס אוטומטי תקינה ושמישה ואם השימוש במערכת זו מאושר במפרטי ההפעלה המתאימים לפי תקנה זו; הוראה זו לא תחול בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל סוג של הפעלה – אם נדרשים שני טייסים להפעלת כלי הטיס בטיסה לפי כטר״מ;
{{ח:תתת|(2)}} אם ההפעלה היא בניגוד לדרישות הרכב צוות אוויר מזערי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 268|בתקנה 268}};
{{ח:תתת|(3)}} אם ההפעלה היא של מטוס בתובלה אווירית מסחרית בכט״מ או בלילה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 268א|בתקנה 268א}};
{{ח:תתת|(4)}} כאשר ההפעלה היא בקטגוריה II, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א רשאי לבקש תיקון מפרטי ההפעלה כדי לאשר שימוש במערכת טייס־אוטומטי במקום טייס משנה. הבקשה תכיל את הייצור, הדגם וסימן הרישום של כל מטוס שבו מותקנת מערכת הטייס־האוטומטי ואת הייצור והדגם שלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יתקן את מפרטי ההפעלה ויתיר שימוש במערכת טייס־אוטומטי במקום טייס משנה, אם –
{{ח:תתת|(1)}} המערכת מסוגלת להפעיל את הגאי המטוס כדי לשמור על טיסה ותמרונים בכל שלושת הצירים;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרשיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהפעלת המטוס תוך כדי שימוש במערכת הטייס־האוטומטי יכולה להתבצע בבטיחות ותוך עמידה בדרישות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} תיקון למפרטי ההפעלה כאמור יכלול תנאים ומגבלות על שימוש במערכת הטייס־האוטומטי, ככל שיראה למנהל כנחוץ למען בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|272|דייל}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס שקיבולת הנוסעים שלו היא יותר מ־19, אלא אם מצוי דייל בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|273|מינוי טייס־&lt;wbr&gt;מפקד וטייס משנה}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברמ״א ימנה –
{{ח:תתת|(1)}} טייס מפקד לכל טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} טייס משנה לכל טיסה שלהפעלתה נדרשים שני טייסים.
{{ח:תת|(ב)}} טייס מפקד שמונה על ידי מחזיק רשיון ימשיך לשמש כטייס מפקד במשך כל אותה טיסה.

{{ח:סעיף|274|טייס משנה בהפעלת קטגוריה II}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בקטגוריה II, אלא אם מצוי טייס משנה בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|275|שימוש במושב הטייס על ידי נוסע|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רמ״א כלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה אחרי כ״ו בתשרי התשל״ב (15 באוקטובר 1971), שלו תצורה של יותר מ־8 מושבי נוסעים, פרט למושבי הטייסים, אם יושב במושב טייס אדם שאינו טייס מפקד, טייס משנה, טייס בוחן מטעם מחזיק הרשיון או נציג מוסמך של המנהל.

{{ח:סעיף|276|אחיזה בהגאים}}
{{ח:ת}} לא יתיר טייס מפקד לאדם כלשהוא לאחוז בהגאי כלי הטיס בזמן טיסה המבוצעת לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} ולא יחזיק אדם את ההגאים בזמן אותה טיסה, אלא אם אותו אדם הוא –
{{ח:תת|(1)}} טייס המועסק על ידי המחזיק הרמ״א והמורשה להטיס אותו כלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} נציג מוסמך של המנהל שקיבל לכך הסכמתו של הטייס המפקד, שהורשה להטיס את כלי הטיס והוא מבצע פיקוח על הטיסה או בדיקתה.

{{ח:סעיף|277|תדרוך נוסעים לפני טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לפני כל המראה יוודא הטייס המפקד שכל הנוסעים תודרכו בעל פה בכל הנוגע לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עישון;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בחגורות בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} הצבת משענות המושבים במצב זקוף לפני המראה ונחיתה;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום דלת הכניסה לנוסעים ופתחי החרום ושיטת פתיחתם;
{{ח:תתת|(5)}} מיקום ציוד ההצלה;
{{ח:תתת|(6)}} אם הטיסה מיועדת להיות טיסה ממושכת מעל לים, נהלי נחיתת אונס על פני הים ושימוש בציוד ציפה;
{{ח:תתת|(7)}} אם הטיסה מיועדת לטוס בגובה של מעל 12,000 רגל MSL, שימוש רגיל ושימוש חירום בחמצן;
{{ח:תתת|(8)}} מיקום מטפי כיבוי אש והפעלתם.
{{ח:תת|(ב)}} לפני המראה יוודא הטייס המפקד שכל אדם העשוי להיות זקוק לסיוע אדם אחר לשם תנועה מהירה לפתח חירום במקרה חירום, וכל אדם המסייע לאותו אדם, תודרכו בכל הנוגע לנהלי פינוי בשעת חירום. תקנת משנה זו אינה חלה על אדם שתודרך כבר בקטע קודם של אותה טיסה.
{{ח:תת|(ג)}} תדרוך בעל פה הנדרש לפי תקנת משנה (א) ינתן על ידי הטייס המפקד או איש צוות אחר. בנוסף לתדרוך בעל פה יסופק לכל נוסע כרטיס מודפס המכיל –
{{ח:תתת|(1)}} תרשים של פתחי החירום ושיטת הפעלתם;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום בכלי הטיס.
{{ח:תת}} כרטיס מודפס כאמור ימוקם במקום נוח לשימוש של כל נוסע בכלי הטיס ויכיל מידע המתאים לסוג כלי הטיס שבשימוש.

{{ח:סעיף|278|משקאות אלכוהוליים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתה אדם משקה אלכוהולי בכלי טיס אלא אם מחזיק רמ״א המפעיל את כלי הטיס הציע לו משקה כזה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציע מחזיק רמ״א משקה אלכוהולי לאדם בכלי טיס המופעל על ידיו, אם אותו אדם נראה שיכור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רמ״א לאדם להכנס לכלי טיס המופעל על ידיו, אם אותו אדם נראה שיכור.

{{ח:סעיף|279|תפקידי חירום ותפקידי פינוי חירום}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יקבע לכל איש צוות הנדרש לכל סוג של כלי טיס את תפקידיו בעת חירום או במצב הדורש פינוי חירום. מחזיק הרמ״א יוודא שניתן לבצע תפקידים אלה הלכה למעשה, ושיש בתפקידים אלה כדי לעמוד בכל מצב חירום חזוי מראש, לרבות מצב של חידלון של כל אחד מאנשי הצוות או חוסר יכולתם להגיע לתא הנוסעים מפאת תזוזת מטען, בכלי טיס שבו מובלים מטען ונוסעים יחדיו.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יתאר בספר העזר למבצעים שלו את תפקידיהם של אנשי הצוות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: כלי טיס וציוד}}

{{ח:סעיף|280|תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן זה}} יחול על כלי טיס וציוד הנדרשים לביצוע ההפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}. דרישות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן זה}} הן בנוסף לדרישות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד השביעי}}, אולם {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} לא נדרשת כפילות של כל ציוד שנדרש לפי פרק אחר.

{{ח:סעיף|281|דרישות כלליות|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם כלי הטיס והציוד שבו עונים על הדרישות של התקנות הישימות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} אלא אם כן מותקן בו טרנספונדר העומד בדרישות ביצוע ותנאי סביבה כמוגדר בנוהל אפ״א – TSO כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד יום 1 בינואר 1992 אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרישות אפ״א C74B או C74C ובלבד שהטרנספונדר יוצר לפני יום 1 בינואר 1990;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישות אפ״א C112‏ (MODE-S);
{{ח:תתת|(2)}} אחרי יום 1 בינואר 1992 – דרישות אפ״א C112‏ (MODE-S).
{{ח:תת|(ג)}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 299|בתקנה 299}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם המכשירים והציוד שבו אושרו והם במצב תקין להפעלה.

{{ח:סעיף|282|מבחני הצגת יכולת של כלי טיס|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רמ״א מטוס טורבו־סילוני, או כלי טיס שלהפעלתו בתנאי כטר״מ נדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} שני טייסים, אלא אם הראה, בנוסף למבחני רישוי כלי הטיס, שכלי טיס מאותו ייצור ומתכן דומה הוטס, במבחני הצגת יכולת המקובלים על המנהל, במשך לפחות 25 שעות, על ידי מחזיק הרשיון, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} חמש שעות טיסת לילה, אם מבוקש אישור לטיסות לילה;
{{ח:תתת|(2)}} חמישה תהליכי גישת מכשירים בתנאי מזג אויר מדומים או ממשיים, אם מבוקש אישור לטיסות כט״מ;
{{ח:תתת|(3)}} כניסה למספר שדות תעופה ייצוגיים בנתיב, כפי שנקבע על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוליך מחזיק רשיון נוסעים בכלי טיס בעת ביצוע מבחן הצגת יכולת למעט נוסעים הנדרשים לביצוע המבחן ונוסעים שמונו על ידי המנהל לפקח על המבחן; אולם מותר לבצע אימון של הטייסים בעת מבחני הצגת יכולת של כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו יראו כלי טיס כשונה באופן מהותי בתכן שלו, אם השינויים כוללים –
{{ח:תתת|(1)}} התקנת מנועים שאינם מסוג דומה לאלה שעמם הורשה כלי הטיס; או
{{ח:תתת|(2)}} שינויים בכלי הטיס או ברכיביו המשפיעים באופן מהותי על איפיוני הטיסה שלו.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר חריגות מהוראות תקנה זו אם מצא שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|283|הגאים כפולים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס בהפעלה שבה נדרשים שני טייסים, אלא אם כלי הטיס מצוייד במערכת הגאים כפולה ותקינה. אולם אם לפי מגבלות ההפעלה בתעודת הסוג של כלי הטיס לא נדרשים שני טייסים, ניתן להשתמש במערכת הגאים יחידה הניתנת להעברה מטייס לטייס (throwover) במקום בשני הגאים.

{{ח:סעיף|284|דרישות ציוד: כללי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כלי הטיס מצוייד –
{{ח:תת|(1)}} בציוד חימום או ציוד להרחקת קרח לכל מאייד, או במקרה של מאייד לחץ, מקור אויר חילופי;
{{ח:תת|(2)}} במקרה של כלי טיס המונע במנוע טורבינה, כל ציוד נוסף כפי שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|285|רשמקול תא הטייס|תיקון: תש״ן, תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה והמורשה לשאת 6 נוסעים או יותר ואשר להפעלתו נדרשים שני טייסים, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול מאושר לתא טייס והוא –
{{ח:תתת|(1)}} מותקן בהתאם לאחת מתקנות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תתת}} ‎23.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת}} ‎25.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת}} ‎27.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת}} ‎29.1457(a)(1) &amp; (2)(b) to (g);‎
{{ח:תתת|(2)}} מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד״ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד״ח בגמר הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה והמורשה לשאת 20 נוסעים או יותר, אלא אם כן הוא מצוייד ברשמקול מאושר לתא הטייס והוא –
{{ח:תתת|(1)}} מותקן בהתאם לתקנות 23.1457, 25.1457, 27.1457 או 29.1459 {{ח:הערה|[צ״ל: 29.1457]}} לפ.א.ר, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מופעל ברציפות מתחילת ביצוע הבד״ח לפני הטיסה ועד השלמת הבד״ח בגמר הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} רשמקול תא הטייס המותקן –
{{ח:תתת|(1)}} לפי תקנת משנה (א), יהיה בעל תכונת מחיקה המאפשרת, בכל עת בזמן פעולתו, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב־15 הדקות האחרונות;
{{ח:תתת|(2)}} לפי תקנת משנה (ב), יהיה בעל תכונת מחיקה המאפשרת, בכל עת, מחיקת כל האינפורמציה האצורה בו למעט זו שהוקלטה ב־30 הדקות האחרונות.
{{ח:תת|(ד)}} במקרה של תאונה או תקרית, ישמור המחזיק ברשיון ההפעלה את האינפורמציה המוקלטת במשך 60 ימים לפחות, או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או החוקר, החוקרים את התאונה או התקרית.
{{ח:תת|(ה)}} בכלי טיס המצוייד ברשמקול בעל יכולת להקליט אותות קוליים באמצעות מיקרופון boom או המצוייד במיקרופון מסיכה, נדרשים אנשי הצוות להשתמש במיקרופון boom מתחת לגובה של 18,000 רגל מעל פני הים.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפעיל אדם מטוס גדול המונע בטורבינה ושיוצר אחרי 11 באוקטובר 1991 או מטוס שרשמקול תא הטייס הורכב עליו אחרי המועד האמור, אלא אם כן הוא מסוגל להקליט אותות קוליים באמצעות מיקרופון boom או מיקרופון מסיכה לפי הוראת תקנה ‎25.1457(C)(5)‎ לפ.א.ר.

{{ח:סעיף|285א|רשם נתוני טיסה|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס או כלי טיס רוטורי רב מנועי המונע בטורבינה, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של 10 עד 19 מושבים ואשר נרשם בפנקס כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}} לאחר 11 באוקטובר 1991, אלא אם כן הוא מצוייד ברשם נתוני טיסה דיגיטלי אחד לפחות, שאושר בידי המנהל והוא בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים ושמתקיימות בו הדרישות בדבר הפרמטרים, התחום, הדיוק, הרזולוציה, קצב דגימת הפרמטרים ואפיונם המפורטים בנספח B או C לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין, והמסוגל להכיל הקלטה של 8 שעות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס רב מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא 20 עד 30 מושבים, או כלי טיס רוטורי רב־מנועי המונע בטורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו של 20 מושבים או יותר, אלא אם כן כלי הטיס מצוייד ברשם נתוני טיסה דיגיטלי אחד לפחות שאושר בידי המנהל והוא בעל יכולת הקלטה, שמירה ופליטת נתונים ושמתקיימות בו הדרישות בדבר הפרמטרים, התחום, הדיוק, הרזולוציות וקצב דגימת הנתונים המפורטים בנספח D או E לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין, כאשר –
{{ח:תתת|(1)}} בכלי טיס שיוצר עד 11 באוקטובר 1991 יקליט רשם נתוני הטיסה את הפרמטרים בהתאם למפורט בתקנה ‎135.152(b)(1)‎ לפ.א.ר. לכלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה עד 1 באוקטובר 1969, ובתקנה ‎135.152(b)(2)‎ לפ.א.ר. לכלי טיס שתעודת הסוג שלו ניתנה ביום 1 באוקטובר 1969 או לאחריו;
{{ח:תתת|(2)}} בכלי טיס שיוצר לאחר 11 באוקטובר 1991 יקליט רשם נתוני הטיסה את הפרמטרים בהתאם למפורט בנספח D או E לחלק 135 לפ.א.ר., לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות אלה חייב לפעול ברציפות מרגע שמטוס מתחיל בריצת ההמראה או שכלי טיס רוטורי מתחיל לרחף ועד שהמטוס מסיים את ריצת הנחיתה או שהכלי טיס רוטורי נוחת ביעדו.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק ברשיון ההפעלה ישמור את הנתונים –
{{ח:תתת|(1)}} בתקנת משנה (א), ובהם 8 שעות לפחות שהוקלטו כמפורט בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (ב), עד שהמטוס ישלים הפעלה במשך 25 שעות לפחות או שכלי הטיס הרוטורי ישלים הפעלה של 10 שעות לפחות שהוקלטו בהתאם למפורט בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(3)}} לצורך בדיקת הרשם או לבדיקת מערכות הקשורות עמו, ניתן למחוק הקלטה של עד שעה אחת מהנתונים האצורים ברשם נתוני הטיסה.
{{ח:תת|(ה)}} במקרה של תאונה או תקרית, ישמור מחזיק רשיון ההפעלה את המידע המוקלט במשך 60 ימים לפחות או למשך תקופה ארוכה יותר, אם נדרש לכך בידי המנהל, ועדת חקירה או החוקר, החוקרים את התאונה או את התקרית.
{{ח:תת|(ו)}} רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנה זו יותקן בהתאם לדרישות 23.1459, 25.1459, 27.1459 או 29.1459 לפ.א.ר.{{ח:הערה|,}} לפי הענין; ההשוואה הנדרשת לפי סעיף (c) של תקנות 23.1459, 25.1459, 27.1459 או 29.1459 לפ.א.ר. יכולה להתבצע:
{{ח:תתת|(1)}} על כלי טיס אחד מתוך מספר כלי טיס מאותו סוג;
{{ח:תתת|(2)}} על כלי טיס אחד מתוך מספר כלי טיס בעלי התקנה זהה של רשם נתוני הטיסה.
{{ח:תת|(ז)}} כאשר אין הבדלי תכנון או הבדלי התקנה בין מקורות מכשירי הטייס המפקד ובין מקורות רשם נתוני הטיסה, חייבים להישמר בידי מחזיק רשיון ההפעלה טבלאות כיול אחרונות של מכשור הטייס המפקד ונתוני ההשוואה שבוצעה עם רשם נתוני הטיסה.
{{ח:תת|(ח)}} בכל רשם נתוני טיסה הנדרש לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) חייב להיות אמצעי לסיוע באיתורו מתחת לפני המים.

{{ח:סעיף|286|מערכת אזהרה ומודעות לפני השטח|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה־2, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של יותר מתשעה מושבים, אלא אם כן המטוס מצויד במערכת אזהרה ומודעות לפני השטח (an approved terrain awarness and warning system) (להלן – מערכת TAWS), שמתקיימות בו דרישות ציוד מסוג class A in TSO – C151; מכשור המטוס חייב לכלול גם תצוגה חזותית מונעת של מצב פני השטח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס המונע במנוע טורבינה שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט מושבי הטייסים, היא של שישה עד תשעה מושבים, אלא אם כן המטוס מצויד במערכת TAWS, שמתקיימות בו, לפחות, דרישות ציוד מסוג class B in {{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}TSO{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} – C151.
{{ח:תת|(ג)}} ספר טיסה של מטוס יכלול, בכל הנוגע למערכת ה־TAWS, נהלים מתאימים לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} השימוש במערכת;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות אנשי צוות האוויר הנדרשות עם קבלת אזהרות קוליות או חזותיות ממערכת ה־TAWS.
{{ח:תת|(ג1)}} מפעיל אווירי של מטוס כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יקבע ויישם, במערך האחזקה של המטוס, נהלים לעניין ניהול בסיס הנתונים של מערכת TAWS, שיבטיחו הפצה ועדכון תכופים (timely) של מידע בדבר פני השטח ומכשולים למערכת ה־TAWS בכל מטוס שהוא מפעיל כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על טיסה להצנחת צנחנים במרחק שאינו עולה על 30 ק״מ משדה התעופה או מהמנחת שממנו החלה הטיסה, או על טיסות העברה לתחזוקה בארץ, שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|287|מטפי כיבוי אש בכלי טיס מוליך נוסעים|תיקון: תשע״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס המוליך נוסעים אלא אם מצויים בכלי הטיס מטפי כיבוי אש ניידים מסוג מאושר לשימוש בתאי הצוות והנוסעים, כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} סוגו וכמותו של חומר הכיבוי יהיו מותאמים לסוגי האש הצפויים;
{{ח:תת|(2)}} לפחות מטף כיבוי אש אחד יהיה בתא הטייס;
{{ח:תת|(3)}} לפחות מטף כיבוי אש אחד יהיה בתא הנוסעים של כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של לפחות 10 מושבים אך פחות מ־31 מושבים, ואולם במטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית – מטף כיבוי אש אחד בכל תא נוסעים המופרד מתא הטייס ואינו נגיש לאנשי צוות האוויר לפחות;
{{ח:תת|(4)}} חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים במטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי ד׳ בטבת התשע״ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר בכלי טיס כאמור שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית אחרי כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_Montreal-Protocol.pdf|בנספח הראשון (Annex A) קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס׳ 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer)}} המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל.

{{ח:סעיף|288|דרישות ציוד חמצן|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} '''כלי טיס ללא דיחוס:''' לא יפעיל אדם כלי טיס בגבהים הקבועים בתקנה זו אלא אם הוא מצוייד במספר מספיק של מסכות חמצן ובכמות חמצן עבור טייסים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 263|בתקנה 263(א)}}, ולספק כאשר הוא טס –
{{ח:תתת|(1)}} בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות;
{{ח:תתת|(2)}} בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים.
{{ח:תת|(ב)}} '''כלי טיס עם דיחוס:''' לא יפעיל אדם כלי טיס עם דיחוס –
{{ח:תתת|(1)}} בגובה של מעל 25,000 רגל MSL, אלא אם עומדת לרשות כל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, אספקת חמצן שתספיק ל־10 דקות שימוש כאשר נדרשת ירידה של כלי הטיס מפאת כשל בדיחוס התא;
{{ח:תתת|(2)}} זולת אם כלי הטיס מצויין במספיק יחידות להנפקת חמצן כדי לעמוד בדרישות תקנת משנה (א) בכל מקרה שבו גובה לחץ התא עולה על 10,000 רגל וכן אם לחץ התא יורד, כדי לעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 263|תקנה 263(א)}}, או כדי לספק חמצן במשך שעתיים לכל טייס, לפי הגדול שבין השניים, ולספק בטיסה –
{{ח:תתתת|א.}} בגובה של מעל 10,000 רגל ועד 15,000 רגל MSL, חמצן עבור לפחות 10 אחוזים משוכני כלי הטיס, בנוסף לטייסים, עבור אותם קטעים של הטיסה בגבהים אלה הנמשכים מעל 30 דקות;
{{ח:תתתת|ב.}} בגובה של מעל 15,000 רגל MSL, חמצן לכל אדם בכלי הטיס, בנוסף לטייסים, במשך שעה, אלא אם, במשך כל זמן הטיסה, כלי הטיס מסוגל לרדת לגובה של 15,000 רגל MSL תוך 4 דקות, ובמקרה זה נדרשת רק אספקה של 30 דקות.
{{ח:תת|(ג)}} הציוד הנדרש בתקנה זו צריך לכלול אמצעים כדי –
{{ח:תתת|(1)}} לאפשר לטייסים לקבוע, בכל עת, בזמן הטיסה, את כמות החמצן הקיימת בכל מקור הספקה ואת עובדת זרימת החמצן ליחידות ההנפקה;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של יחידות הנפקה אישיות, לאפשר לכל משתמש לקבוע בכל עת את כמות החמצן וזרימתו;
{{ח:תתת|(3)}} לאפשר לטייסים להשתמש בחמצן בלתי מהול לפי שיקול דעתם בגבהים שמעל 25,000 רגל MSL.

{{ח:סעיף|289|דרישות ציוד לטיסת לילה עם נוסעים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס המוליך נוסעים בלילה, אלא אם הוא מצוייד –
{{ח:תת|(1)}} במד פנייה ג׳רוסקופי עם מד החלקה;
{{ח:תת|(2)}} באופק מלאכותי;
{{ח:תת|(3)}} במציין כיוון ג׳רוסקופי;
{{ח:תת|(4)}} בגנרטור או בגנרטורים המסוגלים לספק את כל הצירופים הצפויים של העומסים החשמליים הרצופים בטיסה לציוד הנדרש ולטעינת המצבר; וכן
{{ח:תת|(5)}} במקרה של טיסת לילה –
{{ח:תתת|א.}} במערכת תאורה נגד התנגשות;
{{ח:תתת|ב.}} בתאורת מכשירים להאיר את כל המכשירים והמתגים כך שקרני האור הישירות מוסתרות מעיני הטייס;
{{ח:תתת|ג.}} בפנס כיס ובו לפחות שתי בטריות בגודל D או דומה לו.

{{ח:סעיף|290|ציוד ניווט רדיו: טיסות נוסעים בלילה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס עם נוסעים בלילה לפי כטר״מ אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד ניווט־רדיו המסוגל לקלוט אותות רדיו ממתקני הקרקע שבהם הוא עומד להשתמש.

{{ח:סעיף|291|דרישות ציוד לטיסת כט״מ עם נוסעים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס בטיסת כט״מ עם נוסעים, אלא אם הוא מצוייד, בנוסף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}} –
{{ח:תת|(1)}} במד מהירות שיעור נסיקה (vertical speed indicator);
{{ח:תת|(2)}} במקור חילופי של לחץ סטטי עבור מד הגובה, מד המהירות ומד מהירות שיעור הנסיקה;
{{ח:תת|(3)}} במיתקן אזהרה בפני נפילת כח או במד ווקום המראה את הכח העומד לרשות מכשירים ג׳רוסקופיים מכל מקור כח;
{{ח:תת|(4)}} במקרה של מטוס חד מנועי – בגנרטור או בגנרטורים המסוגלים לספק את כל הצירופים הצפויים של העומסים החשמליים הרצופים בטיסה, לציוד הנדרש ולטעינת המצבר;
{{ח:תת|(5)}} במקרה של מטוס רב מנועי – לפחות בשני גנרטורים, שכל אחד מהם מורכב על מנוע נפרד, שכל צירוף של חצי ממספרם הכולל, מספיק לספק את העומסים החשמליים של כל המכשירים והציוד הנדרשים להפעלה בטוחה של המטוס;
{{ח:תת|(6)}} בשני מקורות כח בלתי תלויים, עם אמצעי לברור כל אחד מהם, שאחד מהם לפחות הוא משאבה או גנרטור המופעל במנוע, ושכל אחד מהם מסוגל להניע את כל המכשירים הג׳רוסקופיים, והמותקנים כך שכשל של מכשיר או של מקור אחד לא יפריע להספקת כח ליתר המכשירים או למקור הכח האחר, אלא אם, במקרה של כלי טיס חד מנועי, למד הפנייה וההטיה ולאופק המלאכותי יש מקורות כח נפרדים. במקרה של כלי טיס רב מנועי, כל מקור כח המונע על ידי מנוע יהיה מורכב על מנוע אחר.

{{ח:סעיף|292|ציוד רדיו וניווט בטיסות כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס טורבו־סילוני שתצורת המושבים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או מטוס רב־מנועי המוליך נוסעים, בטיסה לפי כט״מ, או בטיסה ממושכת מעל לים, אלא אם מצוי בו ציוד קשר הרדיו והניווט המפורטים להלן והמתאימים למתקני הקרקע שבשימוש, והמאפשרים שידור וקליטה מכל נקודה שלאורך נתיב הטיסה לפחות למיתקן קרקע אחד:
{{ח:תתת|(1)}} שני משדרים;
{{ח:תתת|(2)}} שני מיקרופונים;
{{ח:תתת|(3)}} שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניות אחת ורמקול אחד;
{{ח:תתת|(4)}} מקלט משואת סימון אנכית;
{{ח:תתת|(5)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי ניווט;
{{ח:תתת|(6)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי קשר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, למעט כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א), בטיסה לפי כט״מ, או בטיסה ממושכת מעל לים, אלא אם מצוי בו ציוד קשר הרדיו והניווט המפורטים להלן המתאימים למתקני הקרקע שבשימוש, והמאפשרים שידור וקליטה מכל נקודה שלאורך נתיב הטיסה לפחות למיתקן קרקע אחד:
{{ח:תתת|(1)}} משדר;
{{ח:תתת|(2)}} שני מיקרופונים;
{{ח:תתת|(3)}} שתי מערכות אוזניות או מערכת אוזניות אחת ורמקול אחד;
{{ח:תתת|(4)}} מקלט משואת סימון אנכית;
{{ח:תתת|(5)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי ניווט;
{{ח:תתת|(6)}} שני מקלטים נפרדים לצרכי קשר;
{{ח:תתת|(7)}} לטיסה ממושכת מעל לים – משדר נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} למטרת תקנות משנה (א)(5) ו־(6), ו־(ב)(5) ו־(6), יראו מקלט כנפרד אם הפעלת כל חלק שבו אינה תלויה בהפעלת כל חלק של המקלט האחר, אולם מותר להשתמש במקלט המסוגל לקלוט אותות קשר וניווט כאחד, במקום במקלטים נפרדים לקשר ולניווט.

{{ח:סעיף|293|ציוד חירום בטיסות מעל לים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסות ממושכות מעל לים, אלא אם מצוי בו הציוד המפורט להלן, כשהוא ממוקם במקומות המסומנים בבירור והניתנים לגישה קלה ומהירה לכל אדם בכלי הטיס במקרה של ציפת כלי הטיס:
{{ח:תתת|(1)}} חגורת הצלה מאושרת עם תאורת מיקום הניצול מאושרת בעלת אמצעי ציפה מאושר, לכל אדם בכלי הטיס. חגורת ההצלה צריכה להיות ניתנת לגישה קלה ומהירה לכל אדם בכלי הטיס. אם משתמשים באמצעי ציפה שאינם חגורת הצלה, עליהם להיות ניתנים להוצאה מיידית מכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} סירות הצלה במספר מספיק לשאת את כל שוכני כלי הטיס וציוד נוסף לכל סירת הצלה המסומן בבירור לצרכי זיהוי, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א.}} חופה אחת היכולה לשמש כמפרש, להגנה בפני שמש או גשם;
{{ח:תתתת|ב.}} מחזיר מכ״מ אחד, או מיתקן דומה;
{{ח:תתתת|ג.}} זווד לתיקון סירת הצלה;
{{ח:תתתת|ד.}} מכל אחד להרקת מים;
{{ח:תתתת|ה.}} ראי איתות;
{{ח:תתתת|ו.}} משרוקית;
{{ח:תתתת|ז.}} סכין;
{{ח:תתתת|ח.}} בקבוק CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; אחד לניפוח חירום;
{{ח:תתתת|ט.}} משאבת ניפוח;
{{ח:תתתת|י.}} שני משוטים;
{{ח:תתתת|יא.}} חבל באורך של לפחות 25 מטר;
{{ח:תתתת|יב.}} מסמן צבע;
{{ח:תתתת|יג.}} מצפן מגנטי;
{{ח:תתתת|יד.}} פנס כיס עם לפחות 2 סוללות מתאימות;
{{ח:תתתת|טו.}} מיתקן איתות פירוטכני;
{{ח:תתתת|טז.}} מזון חירום המספיק ליומיים והמספק לפחות אלף קלוריות ליום לכל אדם;
{{ח:תתתת|יז.}} זווד להמתקת מי ים לכל שני בני אדם או ליטר מי שתיה לכל אדם;
{{ח:תתתת|יח.}} זווד לדיג דגים;
{{ח:תתתת|יט.}} ספר הצלה אחד המתאים לאיזור שבו מופעל כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בטיסות ממושכות מעל לים, אלא אם צמודה לסירת הצלה אחת משואת ביות חרום העונה על דרישות נוהל תקן טכני TSO-C91.
{{ח:תת}} יש להחליף או להטעין מחדש את הסוללות שמשתמשים בהן באותו משדר, אם המשדר היה בשימוש רצוף של יותר משעה וכן כאשר הסתיימו 50 אחוזים מאורך החיים שלהן, או מאורך הטעינה שלהן, כקבוע בתקנה נוהל תקן טכני TSO-C91; המועד החדש להחלפת הסוללות או להטענתן מחדש, צריך להיות מסומן בבירור על גבי צידו החיצוני של המשדר. דרישות אורך החיים של הסוללות, אורך הטעינה שלהן, אינן ישימות לגבי סוללות שאינן מושפעות מאחסנה.

{{ח:סעיף|294|דרישות כושר אוירי נוספות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס בינוני אלא אם הוא עונה על דרישות הכושר האוירי הנוספות כאמור בתקנות 121.213 עד 121.283, 121.307 ו־121.312 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם מטוס קטן המונע במנוע בוכנה או במנוע טורבו־מדחף שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, אלא אם ניתנה לאותו מטוס תעודת סוג –
{{ח:תתת|(1)}} בקטגוריה ”תובלה“; או
{{ח:תתת|(2)}} לפני 1 ביולי 1970, בקטגוריה ”רגיל“, וכלי הטיס עונה על התנאים המיוחדים שנקבעו על ידי המנהל לענין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לפני 19 ביולי 1970, בקטגוריה ”רגיל“, וכלי הטיס עונה על תקני כושר אוירי הנוספים כאמור ב־SFAR מס׳ 23 לחלק 135 ל־פ.א.ר.; או
{{ח:תתת|(4)}} בקטגוריה ”רגיל“, וכלי הטיס עונה על תקני כושר אוירי הנוספים הקבועים בתוספת א׳ לחלק 135 ל־פ.א.ר.;
{{ח:תתת|(5)}} בקטגוריה ”רגיל“ והמטוס עונה על דרישות סעיף 1.(A) לתוספת המיוחדת מס׳ 41 של חלק 135 ל־פ.א.ר.;
{{ח:תתת|(6)}} בקטגוריה ”רגיל“ והמטוס עונה על הוראות סעיף 1.(B) ל־SFAR 41 של חלק 135 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס קטן, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, עם תצורת מושבים גדולה יותר מתצורת המושבים המרבית שהשתמשו בה באותו סוג מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} לפני 19 באוגוסט 1977.
{{ח:תת}} תקנה משנה זו אינה חלה על –
{{ח:תתת|(1)}} מטוס שניתנה לו תעודת סוג בקטגוריה תובלה;
{{ח:תתת|(2)}} מטוס העונה על הוראות תוספת א׳ לחלק 135 ל־פ.א.ר., אם תצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, אינה עולה על 19 מושבים.

{{ח:סעיף|294א|חמרי תא פנים המטוס|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מטוס גדול העומד בדרישות תעודת סוג או בתוספת לאותה התעודה שהוצאה לו לפי הוראות SFAR 41, אלא אם כן בתוך שנה מיום שהוצאה תעודת כושר הטיסה הראשונית בהתאם ל־SFAR עומד המטוס בדרישות תא פנים המטוס שנקבעו בתקנה ‎25.853(a)‎ ל־פ.א.ר., שהיתה בתוקף ביום ד׳ באדר ב׳ התשנ״ה (6 במרס 1995).

{{ח:סעיף|295|התקנת חגורות כתף בעמדות הצוות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם הוא מצוייד בחגורת כתף מאושרת המותקנת בכל עמדה של איש צוות אויר; המנהל לא יאשר חגורת כתף אלא אם כן היא עומדת בדרישות תקנת פ.א.ר. 23.785, 25.785, 27.785 או 29.785, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} איש צוות אויר המצוי בעמדה שבה מותקנת חגורת כתף, יהדק את חגורת הכתף במשך המראת כלי הטיס ונחיתתו, אולם איש הצוות רשאי להתיר את חגורת הכתף אם הידוקה אינו מאפשר לו לבצע את תפקידיו.

{{ח:סעיף|296|דרישות ציוד מגלה סערות רעמים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס רב־מנועי קטן, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, בהפעלה של הולכת נוסעים, אלא אם מותקן בו ציוד מגלה סערות רעמים מאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם טיסה לפי תנאי כט״מ או תנאי כטר״מ בלילה, כאשר לפי דו״חות מזג אויר עדכניים צפויים סערות רעמים או תנאי מזג אויר מסוכנים אחרים, שניתן לגלותם באמצעות ציוד מגלה סערות רעמים, כאמור בתקנת משנה (א), לאורך נתיב הטיסה המיועד, אלא אם ציוד מגלה סערות רעמים הוא במצב פעולה מספק.
{{ח:תת|(ג)}} פסקה פעולת ציוד מגלה סערות רעמים בעת טיסה, יופעל כלי הטיס בהתאם לנהלים ולהוראות שייקבעו לאותה מטרה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} תקנה זו לא תחול על טיסת אימונים, טיסת ניסוי או טיסת העברה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור במקום אחר {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, מקור חלופי לכח חשמלי אינו נדרש לציוד מגלה סערות רעמים.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין תקנה זו עמידה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 297|תקנה 297}} תחשב כעמידה בהוראות תקנה זו.

{{ח:סעיף|297|דרישות ציוד מכ״מ מזג־&lt;wbr&gt;אויר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס בינוני בקטגוריה תובלה המוליך נוסעים, אלא אם מותקן בו ציוד מכ״מ מזג־אויר מאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם טיסה לפי תנאי כט״מ או תנאי כטר״מ בלילה, כאשר לפי דו״חות מזג אויר עדכניים צפויים סערות רעמים או תנאי מזג אויר מסוכנים אחרים, שניתן לגלותם באמצעות ציוד מכ״מ מזג־אויר לאורך נתיב הטיסה המיועד, אלא אם ציוד מכ״מ מזג־אויר הוא שמיש.
{{ח:תת|(ג)}} פסקה פעולת ציוד מכ״מ מזג־אויר בעת טיסה, יופעל כלי הטיס בהתאם לנהלים ולהוראות שייקבעו לאותה מטרה בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} תקנה זו לא תחול על טיסת אימונים, טיסת ניסוי או טיסת העברה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור במקום אחר {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, מקור חלופי לכח חשמלי אינו נדרש לציוד מכ״מ מזג־אויר.

{{ח:סעיף|298|דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ־&lt;wbr&gt;19 נוסעים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של יותר מ־19 מושבים, אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד החרום המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} גרזן פריצה הנמצא בהשג יד הצוות אך לא בהשג ידי הנוסעים בשעת טיסה;
{{ח:תתת|(3)}} סימונים הנראים על ידי כל הנוסעים והדיילים בכלי הטיס, המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש לחגור חגורות בטיחות. הסימונים יתוכננו כך שאנשי הצוות יהיו מסוגלים להדליקם ולכבותם. יש להדליקם בכל עת המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שנראה כדרוש על ידי הטייס המפקד;
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של מטוסים, ציוד חרום נוסף כאמור בתקנה 121.310 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ב)}} כל פריט של הציוד יבדק באורח סדיר כקבוע במפרטי ההפעלה, כדי להבטיח את אפשרות השימוש בו בכל עת.

{{ח:סעיף|299|רשימת ציוד מזערי|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} על רשימת ציוד מזערי של מטוס או הליקופטר המופעל בתובלה אווירית מסחרית ועל הכנתה לאישור המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|התקנה האמורה}}, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מחזיק רישיון יכין רשימת ציוד מזערי לכל סוג של כלי טיס שהוא מפעיל, לגביו קיימת רשימת ציוד מזערי ראשית;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק רישיון יבסס את רשימת הציוד המזערי על רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג כלי הטיס כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מחזיק רישיון יבטיח כי רשימת הציוד המזערי תהיה נגישה לטייס המפקד לפני תחילת הטיסה ותאפשר לו לקבוע האם, במקרה שקיימים בכלי הטיס ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ניתן לבצע טיסה, או להמשיך טיסה מנקודה שבה בוצעה חניית ביניים;
{{ח:תת|(4)}} מחזיק רישיון יכלול בספר העזר למבצעים כל רשימת ציוד מזערי שאושרה בידי המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|תקנה 31א}}.

{{ח:סעיף|300|דרישות ביצוע בתנאי כט״מ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מטוס חד־מנועי המופעל בתובלה אווירית מסחרית – בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים או בלילה;
{{ח:תתת|(2)}} מטוס רב מנועי המוליך נוסעים בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים, במשקל שלא יאפשר למטוס לטפס, עם מנוע קריטי לא פועל, לפחות 50 רגל לדקה כאשר הוא מוטס בגובה המזערי (MEA) של אותו קטע נתיב שבו הוא טס או בגובה של 5,000 רגל (MSL) לפי הגבוה שביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אם לפי דו״חות ותחזיות מזג האויר, מזג האויר לאורך הנתיב המתוכנן, לרבות המראה ונחיתה, מאפשר טיסה לפי כטר״מ מתחת לעננים, אם קיימים עננים, ולפי אותה תחזית תנאים אלה ישארו כאלה בכל נקודה בנתיב שלפניו, במשך לפחות שעה אחת לאחר הזמן המשוער של הגעה לאותה נקודה, רשאי אדם להפעיל מטוס כאמור בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} אם לפי דו״חות ותחזיות מזג אויר, מזג האויר לאורך הנתיב המתוכנן מאפשר טיסה בתנאי מזג אויר כטר״מ מתחת לעננים, אם קיימים עננים, החל מנקודה המרוחקת לא יותר מ־25 ק״מ משדה התעופה של ההמראה ועד נקודה בתחומי 25 ק״מ משדה התעופה המיועד לנחיתה –
{{ח:תתתת|א.}} רשאי אדם להמריא בטיסה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים ולטוס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים לנקודה שאינה רחוקה יותר מ־25 ק״מ משדה התעופה ממנו המריא;
{{ח:תתתת|ב.}} אם נתקל הטייס בתנאי מזג אויר כטר״מ גבוליים בלתי חזויים תוך כדי טיסה שהחלה ויועדה להתבצע לפי כטר״מ כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}}, למעט הפעלת כט״מ מוגבלת המותרת לפי פסקאות משנה (א) ו־(ג) לפסקה זו, רשאי אותו טייס להטיס מטוס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים אם לפי דו״חות ותחזיות מזג האויר הוא יוכל לחזור לטיסה לפי כטר״מ לפני הגיעו לנקודה המרוחקת 25 ק״מ משדה התעופה המיועד לנחיתה;
{{ח:תתתת|ג.}} רשאי אדם לבצע גישת כט״מ ולנחות בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים בשדה התעופה המיועד, אם תנאי מזג האויר מאפשרים טיסה, והוא טס, מחוץ לעננים, מנקודה בנתיב המרוחקת לפחות 25 ק״מ משדה התעופה המיועד לנחיתה עד הגיעו לגובה הגישה ההתחלתית שנקבע מעל לעזר הניווט לגישה הסופית, או אם הגישה מבוצעת באמצעות מכ״ם כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}}.

{{ח:סעיף|300א|דרישות ביצוע – מטוס חד־&lt;wbr&gt;מנועי בתובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בתקנה 300(א)(1)}}, המנהל רשאי לאשר הפעלת מטוס חד־מנועי המופעל בתובלה אווירית מסחרית, המונע במנוע טורבינה, בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) או בלילה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור מקרי אבדן כוח מנוע של סוג המטוס שהפעלתו מתבקשת נמוך מ־1 למאה אלף שעות מנוע; לעניין תקנה זו, תקלת אבדן כוח מנוע היא תקלה שבעטייה נגרם אבדן כוח מנוע בשיעור כלשהו, שהגורם לה משויך למנוע תקול, תכן אחד מרכיבי המנוע או התקנת המנוע, כולל תכן והתקנת מערכת הדלק או בקרת המנוע;
{{ח:תתת|(2)}} המטוס מצויד במערכת ניטור מנוע (Engine Trend Monitoring System); במטוסים שלהם הוצאה תעודת כושר טיסה ראשונה אחרי כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) תהיה מערכת ניטור מנוע אוטומטית;
{{ח:תתת|(3)}} המנוע במטוס צויד, כדי להקטין את האפשרות לכשל מנוע בטיסה, בכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מערכת הצתה המופעלת באופן אוטומטי, או בעלת יכולת הפעלה ידנית, בעת ההמראה והנחיתה וכן בטיסה בתנאי לחות הנראית לעין;
{{ח:תתתת|(ב)}} גלאי שבבים מגנטי או מערכת שוות ערך, המסוגלים לבדוק את מערכת השמן במנוע, בחטיבת האבזרים ובממסרת ההאטה, הכוללים חיווי אזהרה בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת בקרת מנוע בחירום, המאפשרת המשך התפעול של המנוע בטווח מספק של מצבי כוח לשם השלמתה הבטוחה של הטיסה בכל מקרה של תקלה בעלת היתכנות סבירה בבקר הדלק של המנוע;
{{ח:תתת|(4)}} המטוס מצויד במערכות ובציוד המיועדים להבטיח את הפעלתה הבטוחה של הטיסה ולסייע להשגת נחיתת אונס בטוחה לאחר אבדן מנוע, בכל תנאי ההפעלה, כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שתי מערכות אספקת כוח חשמלי נפרדות, אשר כל אחת מהן מסוגלת לספק את כל אפשרויות צריכת החשמל התמידיות של המכשירים, הציוד והמערכות במטוס הצפויה בעת הטיסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מד גובה רדיו (Radio Altimeter – RA);
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת לאספקת כוח חשמלי לחירום בעלת הספק חשמלי ומשך פעולה המספיקים, בעת אבדן של אספקת כל מקור כוח חשמלי, לספק לפחות את אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} יכולת הפעלת כל מכשירי הטיסה, מערכות הקשר והניווט החיוניים בעת הנמכה מגובה הטיסה המרבי שלגביו ניתן הרישיון בתצורת גלישה עד להשלמת הנחיתה;
{{ח:תתתתת|(2)}} הורדת המדפים וכן הנסע, אם ישים;
{{ח:תתתתת|(3)}} אספקת כוח לחימום צינור פיטו אחד, הנדרש לשמש כמד מהירות אוויר הנראה בבירור לטייס;
{{ח:תתתתת|(4)}} אספקת כוח להפעלת אור הנחיתה כאמור בפסקת משנה (י);
{{ח:תתתתת|(5)}} אספקת כוח להתנעה חוזרת אחת של המנוע, אם ישים;
{{ח:תתתתת|(6)}} אספקת כוח להפעלת מד גובה הרדיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} שני מדי מצב מטוס (Attitude Indicators), המופעלים באמצעות שני מקורות כוח עצמאיים;
{{ח:תתתת|(ה)}} אמצעים למתן יכולת התנעה חוזרת אחת לפחות של המנוע;
{{ח:תתתת|(ו)}} מכ״ם מזג אוויר;
{{ח:תתתת|(ז)}} מערכת ניווט שאישר המנהל, בעלת יכולת תכנות וזכירת מיקום שדות תעופה ומקומות לנחיתת אונס בטוחה וכן בעלת יכולת לספק מיידית מידע בדבר המרחק והכיוון לאותם מקומות;
{{ח:תתתת|(ח)}} מושבי הנוסעים וחיזוקם שהוכחו בניסויים דינמיים מתאימים וחגורות בטיחות המצוידות ברצועות כתף לכל כיסא;
{{ח:תתתת|(ט)}} במטוסים מדוחסים – כמות מספקת של חמצן לכל הנמצאים במטוס לזמן ההנמכה בעקבות אבדן מנוע, מגובה השיוט המרבי שלגביו ניתן הרישיון, בתצורת ביצועי גלישה מרביים, עד לגובה שבו לא נדרשת אספקת חמצן;
{{ח:תתתת|(י)}} אור נחיתה המותקן בנפרד מכן הנסע ואינו תלוי בו והמסוגל להאיר בצורה נאותה את אזור הנגיעה בעת נחיתת אונס בלילה;
{{ח:תתתת|(י״א)}} מערכת אזהרת אש במנוע;
{{ח:תתת|(5)}} במבקש ההפעלה מתקיימים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ציין ברשימת הציוד המזערי (MEL) של המטוס את הציוד הנדרש להפעלה בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) ואת הציוד הנדרש להפעלה ביום או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראיה (VMC);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא כלל בספר הטיסה של המטוס שלגביו מתבקשת ההפעלה הגבלות, נהלים, אישורים ומידע נוסף החיוניים להפעלת מטוס חד־מנועי המונע במנוע טורבינה בלילה ובתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC);
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא כלל, בספר העזר למבצעים, נהלים הלוקחים בחשבון, בעת תכנון הטיסה, את כל המידע הנוגע לנתיבי הטיסה ולאזורי ההפעלה המתוכננים, ובכלל זה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אופי פני השטח שמעליהם תבוצע הטיסה, כולל היכולת לבצע נחיתת אונס בטוחה במקרה של אבדן מנוע או תקלה חמורה אחרת;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע בדבר מזג האוויר, כולל תופעות עונתיות ותופעות לוואי מטאורולוגיות אחרות, העלולות להשפיע על הטיסה;
{{ח:תתתתת|(3)}} נושאים נוספים והגבלות אחרות כפי שיאפיין המנהל;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא זיהה שדות תעופה, או אזורים לביצוע נחיתת אונס בטוחה שיהיה ניתן להשתמש בהם במקרה של אבדן מנוע, ותכנת את מיקומם במערכת הניווט של המטוס; לעניין זה, ”אזורים לביצוע נחיתת אונס בטוחה“ – אזורים שבהם ניתן לצפות כי נחיתת אונס לא תוביל לפציעות חמורות או לאבדן חיים גם אם נגרם נזק משמעותי למטוס;
{{ח:תתתת|(ה)}} הוא הוכיח את יכולתו לבצע הפעלות כאמור בתקנה זו;
{{ח:תתת|(6)}} הטייס המפקד עונה על הדרישות בדבר ניסיון, אימונים, מבחני רמה וניסיון עדכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 268א|בתקנה 268א(ב)(6)}}, ובפרט אימוני חירום במקרים של אבדן מנוע הכוללים הנמכה וביצוע נחיתת אונס בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC) או בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תבוצע הפעלה כאמור בתקנת משנה (א) מעל מים, במרחק מאזור מתאים לביצוע נחיתת אונס בטוחה, העולה על מרחק גלישה בלא מנוע.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון שהורשה להפעלה כאמור בתקנת משנה (א), ידווח למנהל על כל כשל משמעותי, תקלה או פגם במהלך ההפעלה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי, לאחר שקיבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג), לתת למחזיק הרישיון הוראות בדבר נקיטת האמצעים הנדרשים לשמירה על רמת הבטיחות הנדרשת להפעלה מסוג זה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”נחיתת אונס בטוחה“ – נחיתה בלתי נמנעת, שבה קיימת סבירות הגיונית לכך שלא תיגרם פציעה לאנשים במטוס או על הקרקע.

{{ח:סעיף|301|דרישות ביצוע הפעלה מעל לים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס יבשתי המוליך נוסעים מעל לים, אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} במקרה של כלי טיס חד מנועי – הוא מופעל בגובה שיאפשר לו להגיע ליבשה במקרה של כשל המנוע;
{{ח:תת|(2)}} ההפעלה חיונית לצורך המראה או נחיתה;
{{ח:תת|(3)}} הוא כלי טיס רב מנועי המופעל במשקל המאפשר לו לטפס לפחות 50 רגל לדקה, בגובה של 1000 רגל מעל פני השטח, כאשר המנוע הקריטי אינו פועל;
{{ח:תת|(4)}} הוא הליקופטר המצוייד במתקני ציפת הליקופטר.

{{ח:סעיף|302|משקל ריק ומרכז הכובד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם חושבו משקל כלי הטיס כשהוא ריק ומרכז הכובד שלו העדכניים באמצעות ערכים שנקבעו על בסיס שקילתו הממשית של כלי הטיס בשלוש השנים שקדמו לאותה הפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} על כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה לראשונה במשך שלוש השנים הקודמות להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} על כלי טיס המופעל על פי שיטה של איזון ומשקל המאושרת במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: מגבלות הפעלה ודרישות מזג אויר}}

{{ח:סעיף|303|כטר״מ: נקודות התיחסות קרקעיות להליקופטר}}
{{ח:ת}} לא יטיס אדם הליקופטר לפי כטר״מ אלא אם נראות לו נקודות התיחסות קרקעיות, או בלילה – נקודות התיחסות קרקעיות מוארות, שיאפשרו לו להטיס את ההליקופטר כראוי.

{{ח:סעיף|304|כטר״מ: כמות דלק|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל טייס טיסה במטוס לפי כטר״מ, אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג אוויר ורוח חזויים, מצוי במטוס דלק בכמות המספיקה כדי לטוס לנקודת הנחיתה המיועדת הראשונה ולאחר מכן, בהנחה של צריכת דלק רגילה בשיוט –
{{ח:תתת|(1)}} ביום – לטוס לפחות עוד 30 דקות;
{{ח:תתת|(2)}} בלילה – לטוס לפחות עוד 45 דקות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימריא טייס לטיסת אימונים של המראות ונחיתות במטוס בשדה תעופה אלא אם מצוי במטוס דלק בכמות המספיקה כדי לבצע את האימונים המתוכננים וכמות דלק נוספת לחצי שעת טיסה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתחיל טייס טיסה בהליקופטר לפי כטר״מ, אלא אם, בהתחשב בתנאי מזג אויר ורוח חזויים, יש להליקופטר דלק בכמות המספיקה כדי לטוס לנקודת הנחיתה המיועדת הראשונה ולאחר מכן, בהנחה של צריכת דלק רגילה בשיוט, לטוס לפחות עוד 20 דקות.

{{ח:סעיף|305|דיווחים ותחזיות מזג אויר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} ישתמש בדיווחים ובתחזיות של השרות המטאורולוגי או של שרות מטאורולוגי מוסמך אחר. אולם, בטיסת כטר״מ, רשאי הטייס המפקד, במקרה בו דיווחים או תחזיות כאמור אינם בנמצא, להשתמש במידע מזג אויר המבוסס על תצפיותיו או על תצפיות בני אדם אחרים המסוגלים לספק תצפיות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} למטרות תקנת משנה (א), יסופקו תצפיות מזג אויר בשדה תעופה לטייסים לשם ביצוע טיסת כט״מ, שבוצעו בשדה התעופה שבו מבוצעות אותן טיסות כט״מ, אלא אם התיר המנהל במפרטי הפעלה להשתמש בתצפיות מזג אויר שבוצעו מחוץ לשדה תעופה כאמור. המנהל יתיר שימוש כאמור אם נמצא, להנחת דעתם של השרות המטאורולוגי ושל המנהל כי דרישות הבטיחות של אותה הפעלה מאפשרים חריגה מהוראות תקנת משנה זו לביצוע הפעלה מיוחדת שלגביה ניתן הרשיון.

{{ח:סעיף|306|כט״מ: מגבלות הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ משדה תעופה שלא נקבע עבורו בפמ״ת תהליך גישת מכשירים סטנדרטית, או אל שדה תעופה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יאשר במפרטי ההפעלה של מחזיק רמ״א הפעלה לפי כט״מ אם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק הרשיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי אנשי צוות האויר שלו מסוגלים לנווט את כלי הטיס מעל נתיב מבלי לראות את הקרקע, בלא לסטות יותר מחמש מעלות או 8 ק״מ, לפי הקטן יותר, מאותו נתיב;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל קבע כי ההפעלה המיועדת יכולה להתבצע בבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} אדם רשאי להפעיל כלי טיס בטיסה לפי כט״מ מחוץ למרחב אויר מבוקר, אם ההפעלה אושרה למחזיק הרשיון ואם ההפעלה דרושה לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לביצוע גישת מכשירים לשדה תעופה שבו נמצא בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר, סטנדרטי או מיוחד;
{{ח:תתת|(2)}} לנסיקה למרחב אויר מבוקר במשך ביצוע תהליך החטאת גישה מאושר;
{{ח:תתת|(3)}} לביצוע המראת כט״מ משדה תעופה שבו נמצא בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להתיר במפרטי הפעלה להמריא משדה תעופה שלא נמצא בו בשימוש תהליך גישת מכשירים מאושר, אם קבע שהמראת כט״מ מאותו שדה תעופה היא חיונית ושההפעלה המיועדת תוכל להתבצע בבטיחות. היתר כאמור אינו מהווה היתר לביצוע גישת כט״מ לאותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|307|כט״מ: מגבלות המראה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ימריא אדם כלי טיס לפי כט״מ משדה תעופה שבו תנאי מזג האויר הם מעל למינימות להמראה אולם מתחת למינימות המאושרות לנחיתת כט״מ, אלא אם מצוי שדה משנה במרחק של פחות משעת טיסה אחת, במהירות שיוט רגילה ובאויר יציב (ללא רוח), מאותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|308|כט״מ: מגבלות שדה התעופה המיועד}}
{{ח:ת}} לא ימריא אדם כלי טיס לפי כט״מ ולא יעבור בעת הטיסה להפעלה לפי כט״מ, אלא אם לפי תחזיות ודיווחי מזג אויר יהיו תנאי מזג האויר שווים למינימות המאושרות לנחיתת כט״מ או מעל לאותן מינימות, בשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, בזמן המשוער להגעה אליו.

{{ח:סעיף|309|כט״מ: מינימות מזג אויר בשדה משנה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ אלא אם, בזמן התחלת ההפעלה, תנאי מזג האויר, בכל אחד משדות התעופה המשניים שנבחרו על ידו, שווים למינימות הנחיתה המאושרות עבור שדה משנה והמתאימות לאותם שדות תעופה או מעל לאותן מינימות, ולפי דו״חות ותחזיות מזג האויר ישארו מינימות אלה לפחות באותה רמה עד הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|310|כט״מ – דרישות דלק|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס לפי כט״מ, אלא אם כן מצוי בכלי הטיס דלק בכמות מספיקה, בהתחשב במידע מטאורולוגי עדכני, לביצוע כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} השלמת הטיסה לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה;
{{ח:תת|(2)}} טיסה מאותו שדה התעופה כאמור בפסקה (1) לשדה משנה;
{{ח:תת|(3)}} לאחר ההגעה לשדה המשנה כאמור בפסקה (2), טיסה במשך 45 דקות במהירות שיוט רגילה בגובה השיוט שתוכנן לטיסה לשדה המשנה כאמור.

{{ח:סעיף|311|תנאים לאי־&lt;wbr&gt;תחולת {{ח:פנימי|סעיף 310|תקנה 310(2)}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 310|פסקה (2) לתקנה 310}} לא תחול אם נקבע בפמ״ת, לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, תהליך גישת מכשירים סטנדרטי, ודו״חות ותחזיות מזג האויר מורים כי במשך שעה לפני הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה ובמשך שעה לאחר מכן –
{{ח:תת|(1)}} תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל ה־MDA של גישת ההקפה הנמוכה ביותר; או
{{ח:תת|(2)}} אם הקפת גישת מכשירים אינה מאושרת לשדה התעופה, תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל למינימה הנמוכה ביותר שנקבעה או 2,000 רגל מעל פני שדה התעופה, לפי הגבוה שביניהם; וכן
{{ח:תת|(3)}} הראות החזויה לאותו שדה תעופה היא לפחות 5 ק״מ, או 3 ק״מ יותר ממינימות הראות הנמוכות ביותר הישימות, לפי הגבוה שביניהם, לגבי תהליך גישת המכשירים שיש להשתמש בו בשדה התעופה המיועד.

{{ח:סעיף|312|כט״מ: מינימות המראה, גישה ונחיתה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל טייס תהליך גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא אם כן לפי מידע מטאורולוגי עדכני שהתקבל ממיתקן דיווח מזג אוויר או מיחידת הנת״א לגבי שדה התעופה שאליו מתבצעת הגישה, תנאי מזג האוויר באותו שדה התעופה הם במינימות נחיתת הכט״מ המאושרות לאותו שדה תעופה או טובים מהן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל טייס את קטע הגישה הסופית, ולא ימשיך טייס בתהליכי גישת מכשירים מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} לפי מידע מטאורולוגי עדכני, הראות האופקית לאותו שדה, או טווח ראות על מסלול הקובע, שווה למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), לגבי טייס מטוס – להערכתו ניתן להשלים את הנחיתה בבטחה לפי דוח תנאי המסלול העדכני, אם קיים, ובהתחשב בנתוני ביצועי כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} החל טייס בביצוע קטע הגישה הסופית או הנמיך מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה, וקיבל דיווח מזג אוויר נוסף המצביע על ראות אופקית או על טווח ראות על מסלול קובע, מתחת למינימות הנחיתה לאותו שדה, רשאי הטייס להמשיך בגישה עד לגובה ההחלטה (DA/DH) או לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH); הטייס רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות אם התקיימו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 115ד|תקנה 115ד}} או שהתקיימו התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגובה ההחלטה, או בהגיעו לגובה ההנמכה המזערי לפני נקודת ההליכה סביב (MAPt), התמלאו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115(ב)}} להמשך השימוש בתהליכי גישת מכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), אם כלי הטיס נמצא בגישה ישירה, בתהליך גישה לא מדויקת שנקבעה לגביו נקודת הנמכה חזותית (VDP) – הוא הגיע לנקודת ההנמכה החזותית, ובלבד שציוד כלי הטיס מאפשר לטייס לזהות את הגעת כלי הטיס לנקודת ההנמכה החזותית, וההנמכה אל המסלול מנקודה זו יכולה להתבצע לפי הנהלים הרגילים ובשיעורי ההנמכה הרגילים.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי טייס מפקד של מטוס המונע במנוע טורבינה שהטיס מטוס מדגם זה בתפקיד טייס מפקד פחות מ־100 שעות, יוגדלו מינימות בסיס הענן והראות לנחיתה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|תקנה 109}} או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ״א ב־100 רגל בסיס ענן וב־750 מטר ראות, ואולם לא יעלו על מינימות בסיס הענן והראות שנקבעו לאותו שדה אם הוא משמש כשדה משנה.
{{ח:תת|(ה)}} פרט לאמור בתקנת משנה (ו), לא ימריא טייס כלי טיס לפי כט״מ אם תנאי מזג האוויר שדווח עליהם באמצעות מיתקן דיווח מזג אוויר או באמצעות יחידת הנת״א הם פחות מאלה שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי}} או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ״א.
{{ח:תת|(ו)}} לא ימריא אדם כלי טיס לטיסה לפי כט״מ משדה תעופה שבו מאושרת גישת מכשירים ישירה, אם תנאי מזג האוויר שדווח עליהם באמצעות מיתקן דיווח מזג אוויר הם שווים או טובים יותר ממינימות הנחיתה הישירה הנמוכות ביותר באותו שדה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון הרוח ועוצמתה בעת ההמראה הם כאלה שגישת מכשירים ישירה יכולה להתבצע למסלול שלו קיימת גישת המכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקני הקרקע שעליהם מתבססות מינימות הנחיתה והציוד בכלי הטיס הדרוש לביצוע גישת המכשירים מצויים במצב תקין;
{{ח:תתת|(3)}} מחזיק הרמ״א הורשה לביצוע הפעלות כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} קטע גישה סופית מתחיל מעל קבע הגישה הסופית (FAF) או מעל מיתקן עזר לניווט שנקבע לתהליך גישת המכשירים שבשימוש; אם לא נקבע קבע הגישה הסופית (FAF) בתהליך הכולל פניות נוהל, יתחיל קטע הגישה הסופית בנקודה שבה מסתיימת פניית הנוהל וכלי הטיס מיוצב בכיוון לגישה הסופית אל מסלול הנחיתה;
{{ח:תתת|(2)}} ”נקודת הנמכה חזותית“ (VDP) – נקודה שהוגדרה בתהליך הנמכה לא מדויקת, כנקודה שממנה ניתן להנמיך מתחת לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH), ובלבד שהתקיימו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 115|תקנה 115(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} ”טווח ראות על מסלול קובע“ (controlling RVR) – טווח ראות על מסלול המדווח בנקודת הנגיעה (Touchdown), אלא אם כן נקבע אחרת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|313|התקרחות: מגבלות הפעלה}}
{{ח:ת}} לא ימריא טייס כלי טיס בתנאי התקרחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בתקנה 158}}, אלא בהתאם למגבלות ההפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|באותה תקנה}}, אולם במקום ”במערכות נגד התקרחות מאושרות“ {{ח:פנימי|סעיף 158|בתקנות משנה (ב) ו־(ג) לתקנה 158}}, יראו כאילו נאמר בהן: ”במערכות נגד התקרחות העונות על סעיף 34 לתוספת א׳ לחלק 135 ל־פ.א.ר., או על דרישות תיעוד הסוג למטוס בקטגוריה תובלה“.

{{ח:סעיף|314|דרישות שדה תעופה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מחזיק רמ״א בשדה תעופה אלא אם שדה התעופה מתאים לביצוע ההפעלה המיועדת, בהתחשב בגודלו, בפני השטח שלו, במכשולים שבו ובסביבתו, בתאורה וכדומה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימריא טייס כלי טיס המוליך נוסעים בלילה ולא ינחת, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} הוא קבע את כיוון הרוח באמצעות מציין כיוון רוח מואר או באלחוט דיבור, או במקרה של המראה, גם לפי תצפיותיו האישיות;
{{ח:תתת|(2)}} גבולות השטח שהוא עומד להשתמש בו לנחיתה או להמראה נראים בבירור –
{{ח:תתתת|א.}} במקרה של מטוסים, על ידי אורות שולי המסלול או צידיו;
{{ח:תתתת|ב.}} במקרה של הליקופטרים, על ידי אורות או חומר מחזיר אור בשולי משטח הנחיתה או בצידיו.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנת משנה (ב), אם השטח שבו משתמשים להמראה או לנחיתה מסומן באבוקות או בפנסי־נפט, שימושם צריך להיות מאושר על ידי המנהל.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ה|סימן ה׳: כשירויות אנשי צוות אוויר|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|315|כישורי טייס מפקד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בהולכת נוסעים של מטוס טורבו־סילוני, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר, או מטוס רב מנועי המופעל בטיסות סדירות שבהן מפרסם מחזיק הרמ״א לוח זמנים של טיסות במועדים ובין נקודות קבועים מראש על ידי מחזיק הרמ״א, אלא אם אותו אדם מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסות כטר״מ, אלא אם אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון של לפחות 500 שעות זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 100 שעות טיסת מרחק שמהן לפחות 25 שעות בוצעו בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של מטוס, הוא מחזיק גם בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר מטוס.
{{ח:תת|(ג)}} פרט לאמור בתקנת משנה (א), לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בטיסה לפי כט״מ, אלא אם אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון של לפחות 1,200 שעות של זמן טיסה כטייס, מהן לפחות 500 שעות של טיסת מרחק, 100 שעות של טיסת לילה ו־75 שעות של זמן טיסת מכשירים ממשית או מדומה, מהן לפחות 50 שעות זמן טיסת מכשירים ממשית;
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של מטוס, הוא מחזיק בהגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר מטוס;
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של הליקופטר, הוא מחזיק בהגדר מכשירים להליקופטר, או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס שאינם מוגבלים לטיסות כטר״מ.

{{ח:סעיף|316|כישורי טייס משנה}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס משנה של כלי טיס, אלא אם אותו אדם מחזיק בלפחות רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מתאימים לאותו כלי טיס ועם הגדר מכשירים. בטיסות כט״מ יענה אותו אדם על דרישות הנסיון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}.

{{ח:סעיף|317|כישורי טייס: נסיון לאחרונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד של כלי טיס בהולכת נוסעים, אלא אם אותו אדם, בתקופה של 90 יום שקדמה לאותה טיסה –
{{ח:תתת|(1)}} ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות כמפעיל יחיד של הגאי כלי טיס מאותם קטגוריה ומין, ואם נדרש הגדר סוג, מאותו סוג של כלי טיס שאותו הוא עומד להטיס;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תקופת הזמן המתחילה שעה אחרי שקיעת השמש ומסתיימת שעה לפני זריחתה ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות במשך אותה תקופת זמן כמפעיל יחיד של הגאי כלי טיס כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת}} אדם העונה על דרישות פסקה (2) אינו נדרש לענות על דרישות פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} למטרת תקנת משנה (א), אם כלי הטיס הוא מטוס עם גלגל־זנב, כל המראה תבוצע במטוס עם גלגל־זנב וכל נחיתה תבוצע במטוס עם גלגל־זנב עד עצירתו המוחלטת.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ו|סימן ו׳: דרישות מבחנים לאנשי צוות}}

{{ח:סעיף|318|מבחן ראשוני ותקופתי של טייסים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס, אלא אם בתקופה של 12 חדשים קלנדריים שקדמו להעסקה, הוא עבר מבחן בע״פ או בכתב, שניתן לו על ידי המנהל או על ידי טייס־בוחן, לבדיקת ידיעותיו בתחומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות המתאימות של {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרקים הראשון עד השביעי}} והוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} וכן מפרטי ההפעלה וספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל סוג ודגם של כלי טיס שיוטס על ידי הטייס – מנועיו של כלי הטיס, רכיביו ומערכותיו העיקריים, אבזריו העיקריים, מגבלותיו וביצועיו, נהלי חירום ונהלים רגילים בהפעלה ותכולת ספר הטיסה של כלי הטיס או ספר אחר דומה לו, בהתאם לעניין;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי כל סוג ודגם של כלי טיס שיוטס על ידי הטייס – השיטות של קביעת המשקל והאיזון להמראה, לנחיתה ולשיוט ועמידה במגבלותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} הניווט והשימוש בעזרי ניווט המתאימים לסוג ההפעלה או להרשאת הטייס, לרבות השימוש במתקני גישת מכשירים ובתהליכי גישת מכשירים, אם הדבר ישים;
{{ח:תתת|(5)}} נהלי נת״א, וכן נהלי כט״מ, אם הדבר ישים;
{{ח:תתת|(6)}} מטאורולוגיה באופן כללי לרבות עקרונות מערכות חזית, התקרחות, ערפל, סערות רעמים ורוחות וכן, אם הדבר מתאים לסוג ההפעלה של מחזיק הרשיון, מזג אויר בגובה רב;
{{ח:תתת|(7)}} נהלים להמנעות טיסה בעת סופות רעמים וברד ולטיסה באוויר סוער או בתנאי התקרחות;
{{ח:תתת|(8)}} ציוד, נהלים ותהליכים או טכניקות חדשים הישימים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס בכלי טיס, אלא אם בתקופה של 12 חדשים קלנדריים שקדמו להעסקה הוא עבר מבחן טיסה על ידי המנהל או על ידי טייס־בוחן מאושר באותו סוג של כלי טיס, אם כלי הטיס הוא ממין מטוס חד־מנועי שאינו מונע במנוע סילוני, או מאותו דגם כלי טיס, אם כלי הטיס הוא הליקופטר, או מטוס רב־מנועי או המונע במנוע סילוני, כדי לקבוע את כשירות הטייס להטיס אותו כלי טיס או מין כלי טיס. סוגו של מבחן הטיסה יקבע על ידי המנהל או הטייס־הבוחן המבצע את המבחן. במבחן הטיסה ניתן לכלול כל אחד מהתרגילים והתמרונים הנדרשים לשם מתן רשיון הטיס המתאים להפעלה הנדרשת ולסוגו ומינו של כלי הטיס. למטרת תקנת משנה זו{{ח:הערה|,}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג כלי טיס“ פירושו קבוצת כלי טיס שהמנהל קבע שיש להם אמצעים דומים של הנעה, יצרן זהה, ואין ביניהם הבדלים משמעותיים בכל הנוגע לאיפיוני טיסתם ולהפעלתם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, בכל הנוגע להליקופטר, פירושו ייצור ודגם בסיסיים.
{{ח:תת|(ג)}} מבחן המכשירים החצי שנתי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|תקנה 320}}, יכול לבוא במקום הבחינות הנדרשות לפי תקנה זו לגבי אותו דגם כלי טיס שבו התבצעה הבחינה, אם המבחן כלל תמרוני המראות, נחיתות ותמרוני קרקע.
{{ח:תת|(ד)}} למטרת {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, כדי שטייס ייראה ככשיר לבצע תהליך או תמרון, עליו להוכיח בפני הבוחן שליטה מוחלטת בכלי הטיס, כאשר התוצאה המוצלחת של ביצוע כל תהליך או תרגיל אינה מוטלת בספק בכל עת.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל או הטייס־בוחן יאשרו את כשירותו של הטייס שעבר את בדיקות הידע והטיסה ברישומי מחזיק הרמ״א.
{{ח:תת|(ו)}} חלקים של מבחן הטיסה יכולים להתבצע במדמה טיסה או במיתקן מתאים אחר, אם הדבר אושר על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|319|מבחן ראשוני ותקופתי של דיילים}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם כדייל, אלא אם בתקופה של 12 החדשים הקלנדריים שקדמו להעסקה, קבע מחזיק הרשיון באמצעות בחינות ראשוניות וחוזרות שאותו אדם הינו בעל כישורים וידע המתאימים לתפקידיו ולחובותיו המיועדים בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סמכות הטייס המפקד;
{{ח:תת|(2)}} טיפול בנוסע, לרבות נהלים למקרה של נוכחות בני אדם בלתי שפויים או בני אדם אחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחותם של הנוסעים האחרים;
{{ח:תת|(3)}} משימות אנשי צוות, תפקידיהם וחובותיהם בעת נחיתת אונס על פני המים, פינוי והליכי חירום אחרים;
{{ח:תת|(4)}} תדרוך נוסעים;
{{ח:תת|(5)}} מיקום והפעלה של מטפי אש ניידים וציוד עזרה ראשונה;
{{ח:תת|(6)}} שימוש נכון בציוד תא הנוסעים;
{{ח:תת|(7)}} מיקום והפעלה של ציוד החמצן לנוסעים;
{{ח:תת|(8)}} מיקום והפעלה של כל הפתחים לשעת חירום, לרבות מגלשות הפינוי, חבלי המילוט, אורות חירום, סירות הצלה וציוד חירום אחר;
{{ח:תת|(9)}} מקום ישיבתם של נוסעים העשויים להזדקק לסיועו של אדם אחר לשם תנועה מהירה לפתחי חירום במקרה חירום, כקבוע בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון.

{{ח:סעיף|320|טייס מפקד: מבחן מכשירים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בכלי טיס בטיסה לפי כט״מ, אלא אם, בתקופת ששת החדשים הקלנדריים שקדמו לאותה טיסה, הוא עבר מבחן מכשירים והמנהל או הבוחן המוסמך נתנו לו תעודת הסמכה המעידה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש טייס בכל סוג של תהליך גישת מכשירים לפי כט״מ, אלא אם בתקופת ששה החדשים הקלנדריים שקדמו לאותו שימוש הוא הוכיח את יכולתו בביצוע של תהליך גישת מכשירים תוך הסתייעות במיתקן ILS‏, VOR ו־NDB, ואלא אם ניתנה לו תעודת הסמכה המעידה על כך כאמור בתקנת משנה (ח). תהליכי גישות המכשירים האמורים יכללו לפחות גישה ישירה אחת, גישת הקפה אחת תוך התייחסות ל־VOR או ל־NDB וגישת החטאה אחת. כל תהליך גישה כאמור יבוצע עד למינימה שנקבעה לאותו תהליך.
{{ח:תת|(ג)}} בחינת המכשירים כאמור בתקנת משנה (א) תכיל בחינה בע״פ או בכתב לגבי ציוד כלי הטיס, ובחינת טיסת המכשירים בתנאים מדומים של טיסת מכשירים.
{{ח:תת}} בחינת המכשירים תכלול שאלות בדבר נהלי חירום, פעולת מערכות המנוע, הדלק והשמן, קביעת הספקי מנוע, מהירויות הזדקרות, המהירות הטובה ביותר במצב של הפסקת פעולת מנוע, פעולת המדחף ומדחס גידוש והמערכות ההידראוליות, המכניות והחשמליות ואחרות.
{{ח:תת}} מבחן הטיסה יכלול ניווט מכשירים, יציאה ממצבי חירום מדומים ותהליכי גישת מכשירים הקשורים במתקני ניווט שהוא עשוי להעזר בהם במהלך עבודתו.
{{ח:תת}} הטייס יוכיח כי הוא עומד ברמת הכשירות הנדרשת {{ח:פנימי|סעיף 318|בתקנה 318(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מבחן טיסת המכשירים יכלול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טייס מפקד של מטוס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315|בתקנה 315(א)}} – התהליכים והתמרונים הנדרשים לצורך מתן רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר באותו דגם של מטוס;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טייס מפקד של מטוס או הליקופטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315|בתקנה 315(ג)}} – התהליכים והתמרונים הנדרשים לצורך מתן רשיון טייס מסחרי עם הגדר מכשירים וכן, אם הדבר נדרש, להגדר הדגם המתאים;
{{ח:תת}} מבחן המכשירים יתבצע על ידי טייס־בוחן מוסמך או על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} הבחינה בטיסה תיערך בכלי טיס מהדגם שאותו עומד הטייס המפקד להטיס במהלך עבודתו. עומד הטייס להטיס יותר מדגם אחד של כלי טיס, יבצע את הבדיקה בכל אחד מהדגמים האלה, במחזוריות, אולם לא יותר מטיסת בדיקה אחת בכל אחת מהתקופות הקבועות בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ו)}} עומד הטייס המפקד להטיס גם כלי טיס חד מנועי וגם כלי טיס רב מנועי, יבצע את בחינת המכשירים כאמור בתקנת משנה (א) במחזוריות בכלי טיס רב מנועי ולאחר מכן בכלי טיס חד מנועי, אולם לא יותר מטיסת מבחן אחת בכל אחת מהתקופות הקבועות בתקנת משנה (א).
{{ח:תת}} חלקים של מבחן הטיסה יכולים להתבצע במדמה טיסה או במיתקן אימון מתאים אחר, אם הדבר אושר על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ז)}} אם הטייס המפקד מורשה להשתמש במערכת טייס אוטומטי במקום בטייס משנה, יוכיח במשך בחינת המכשירים הנדרשת, את יכולתו, ללא טייס משנה, תוך שימוש בטייס אוטומטי או בלעדיו –
{{ח:תתת|(1)}} לבצע כהלכה הפעלת טיסת מכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} לבצע כהלכה קשר אויר–קרקע ולקיים הוראות מורכבות של נת״א.
{{ח:תת}} הנבחן בבחינה כאמור יוכיח כי, תוך כדי שימוש בטייס האוטומטי, כלי הטיס מופעל באותה מידה של יעילות, כאילו היה נוכח בו טייס משנה.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל או הבוחן המוסמך יתנו כתב הסמכה לטייס שעמד בבחינת המכשירים. כתב ההסמכה יכיל את רשימת סוגי תהליכי גישת המכשירים שהורשו, ואם עבר הטייס בחינת טייס אוטומטי, הרשאה להשתמש במערכת טייס אוטומטי במקום טייס משנה.

{{ח:סעיף|321|טייס מפקד: מבחן נתיב|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס מפקד בטיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם, בתקופת 12 החדשים הקלנדריים שקדמו לאותה טיסה הוא עבר מבחן נתיב בכלי טיס מאחד הסוגים שאותם הוא עומד להטיס.
{{ח:תת}} טיס מבחן הנתיב –
{{ח:תתת|(1)}} ינתן על ידי בוחן מוסמך או על ידי המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} יכלול לפחות טיסה רגילה בנתיב אופייני למחזיק הרמ״א שבו מועסק או יועסק הטייס בדרך כלל;
{{ח:תתת|(3)}} יכלול המראות ונחיתות בשדה תעופה יציג או בשדות תעופה יציגים; לעניין מבחן נתיב לטייס מפקד של מסוק, ”שדה תעופה“ – לרבות שטח הפעלה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 79ב|בתקנה 79ב}}. בנוסף לדרישות פסקה זו, לגבי טייס המורשה לבצע טיסת כט״מ, יכלול המבחן גם טיסה בפרוזדור אויר או בנתיב שמחוץ לפרוזדור אויר מאושר, או חלקים מהם, שבהם הוא עומד לטוס בשירותו של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א יקבע בספר העזר למבצעים שלו נוהל שיבטיח שכל טייס שלא טס בפרוזדור אויר, בנתיב או לשדה תעופה בתקופה של 90 יום הקודמים לטיסה המיועדת, יקבל לפני תחילתה של הטיסה את כל המידע הדרוש לביצועה הבטוח.

{{ח:סעיף|322|מועדי בחינות או בדיקות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} השלים איש צוות בחינה, מבחן באויר או אימון תקופתי שהוא נדרש לבצעם, 30 ימים לפני היום שבו הוא נדרש להשלימם או 30 ימים לאחריו, יראו אותו כאילו השלימם במועד שבו הוא נדרש לכך.
{{ח:תת|(ב)}} נכשל טייס בביצוע כל תמרון נדרש בעת מבחן, רשאי הבוחן ליתן לטייס אימון נוסף תוך כדי ביצוע המבחן. הבוחן רשאי לדרוש מהנבחן, בנוסף לחזרה על התמרון שבביצועו הוא נכשל, לבצע כל תמרון אחר החיוני לשם קביעת כשירותו של הנבחן. לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם שלא עבר מבחן כאמור בתפקיד של טייס, עד שישלים את ביצוע המבחן בהצלחה.

{{ח:סעיף|323|הסמכת טייס בוחן}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א המבקש שטייס המועסק על ידו יקבל הסמכה מטעם המנהל לשמש כטייס־בוחן של הטייסים המועסקים על ידו, יגיש למנהל בקשה לכך בכתב. המנהל רשאי להסמיך את הטייס כטייס־בוחן לאחר שעבר להנחת דעתו של המנהל בחינות מתאימות בע״פ ובכתב ולאחר שקבע כי הטייס מתאים לשמש כטייס־בוחן, לרבות מבחינת כישוריו ונסיונו וכי קיימת הצדקה להסמכה זו. כתב ההסמכה יציין את המבחנים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 318|בתקנה 318}}, שהטייס־הבוחן מוסמך לבצעם ואת סוג כלי הטיס והדגמים שבהם רשאי הטייס לבצע את אותם מבחנים.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ז|סימן ז׳: אימונים}}

{{ח:סעיף|324|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון ראשוני“ – אימון הנדרש מאנשי צוות שלא הוסמכו ולא שרתו באותו תפקיד בכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון הסבה“ – האימון הנדרש מאנשי צוות שהוסמכו ושרתו באותו תפקיד בכלי טיס אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון קידום“ – האימון הנדרש מטייסים, שהוסמכו ושרתו בכלי טיס מדגם מסויים כטייסי משנה, לפני שרותם באותו כלי טיס כטייסים מפקדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון שינויים“ – האימון הנדרש מאנשי צוות שהוסמכו ושרתו בכלי טיס מדגם מסויים, ולדעת המנהל נדרש אותו אימון לפני תחילת שרותו של איש צוות באותו תפקיד באותו כלי טיס שנעשו בו שינויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון חוזר“ – האימון הנדרש מאנשי צוות כדי לשמור על כשירותם לגבי כל כלי טיס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם משרת איש הצוות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיסה“ – התמרונים, התהליכים או התפקידים שיש לבצעם בכלי טיס.

{{ח:סעיף|325|תכנית אימונים: כללי}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א הנדרש {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}} לקבוע תכנית אימונים –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע תכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}} ויגרום לאישורה; תכנית האימונים תבטיח שכל איש צוות, מדריך טיסה, בוחן טיסה וכל אדם שמונה לתפקידים הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים יהיה מאומן לביצוע תפקידיו;
{{ח:תתת|(2)}} יספק למטרת האימונים מתקני קרקע, מתקני טיסה ומדריכי קרקע מוסמכים;
{{ח:תתת|(3)}} יספק חומר אימונים, בחינות, טפסים, הוראות ונהלים עדכניים לשימוש בעת ביצוע אימונים ומבחנים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}};
{{ח:תתת|(4)}} יספק מדריכי טיסה, בוחני טיסה ומדריכי מדמה טיסה במספר מספיק לביצוע קורסים של אימוני טיסה, מבחני טיסה ואימוני מדמה טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השלים איש צוות אימון חוזר שהוא נדרש לבצעו לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}} בחודש שלפני החודש שהוא נדרש לבצעו או בחודש שלאחריו, יראה איש הצוות כאילו השלים את האימון החוזר בחודש שבו הוא נדרש לבצעו.
{{ח:תת|(ג)}} מדריך, מפקח או בוחן טיסה האחראי על נושא אימונים קרקעי מסויים, על חלק של אימון טיסה, של מבחן טיסה או מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|פרק 12|בפרק זה}} יאשר את כשירותו וידיעתו המקצועית של איש הצוות, מדריך הטיסה או בוחן הטיסה לאחר סיום האימון או המבחן האמורים. האישור האמור יהווה חלק מרישומי איש הצוות. כאשר האישור צויין במערכת רישום ממוחשבת, יזוהו המדריך, המפקח או בוחן הטיסה המאשרים יחד עם אותו ציון, אולם חתימתם אינה נדרשת במקרה כזה.
{{ח:תת|(ד)}} נושאי האימונים הקשורים ביותר מכלי טיס אחד או עמדת איש צוות אחת ושהושלמו בהצלחה במשך אימון קודם במסגרת שרות אצל אותו מחזיק רשיון לגבי כלי טיס אחר או עמדת איש צוות אחרת, אינם נדרשים לאימון נוסף בעת ביצוע אימון מאוחר יותר שאינו אימון חוזר.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן להשתמש במדמי טיסה ובמיתקני אימון אחרים במסגרת תכנית האימונים של מחזיק הרשיון, אם אושרו על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|326|אישור תכנית אימונים}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א המבקש אישור זמני, אישור סופי ואישור שינוי תכנית אימונים, ימציא למנהל –
{{ח:תתת|(1)}} עקרונות תכנית האימונים, עם מידע המספיק לשם הערכה ראשונית של תכנית האימונים או של תיקונה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע נוסף שהמנהל עשוי לדרוש.
{{ח:תת|(ב)}} עונה תכנית האימונים המוצעת או התיקון המוצע על הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}, יאשרה המנהל אישור זמני בכתב, ומחזיק הרשיון רשאי יהיה לבצע את האימונים לפי אותה תכנית. המנהל רשאי לבדוק את התכנית ולהציע למחזיק הרשיון לבצע תיקונים, אם ימצא ליקויים שיש לתקנם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יתן אישור סופי לתכנית אימונים מוצעת או לתיקון מוצע של תכנית אימונים אם מחזיק הרשיון יוכיח, להנחת דעתו, שהאימונים המבוצעים לפי תכנית האימונים שאושרה אישור זמני כאמור בתקנת משנה (ב) מבטיחים שכל אדם המשלים אותם בהצלחה הינו מאומן לביצוע תפקידיו.
{{ח:תת|(ד)}} מצא המנהל כי נדרשים תיקונים בתכנית האימונים לשם הבטחת מטרותיה, יבצע מחזיק הרשיון את התיקונים הנדרשים, לאחר שקיבל על כך הודעה מאת המנהל. קיבל מחזיק הרשיון הודעה כאמור מהמנהל, הוא רשאי להגיש בקשה לשיקול דעת מחודש של המנהל תוך 30 יום מקבלת ההודעה. הגשת הבקשה לשיקול מחדש תעכב את ביצוע התיקונים עד קבלת החלטת המנהל, אלא אם קבע המנהל כי נדרש תיקון מיידי מטעמי בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|327|תכנית אימונים: לימודים}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכין ויחזיק תכנית לימודים מעודכנת לכל דגם של כלי טיס לגבי כל איש צוות הנדרש להפעלת אותו דגם של כלי טיס. תכנית הלימודים תכלול אימוני קרקע ואימוני טיסה הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית לימודים תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת נושאי אימוני הקרקע, לרבות נושאי חירום;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת מיתקני האימונים ועזרי הלימוד שמחזיק הרשיון ישתמש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} תאור מפורט או תצוגה צילומית של התמרונים, הנוהלים והתפקידים הרגילים, המיוחדים והתמרונים, הנהלים ותפקידי החירום שישתמשו בהם בכל שלב של אימוני הטיסה או מבחני הטיסה.

{{ח:סעיף|328|דרישות אימוני איש צוות}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכלול בתכנית האימונים את אימוני הקרקע הראשוניים ואת אימוני ההסבה הקרקעיים המפורטים להלן והמתאימים לתפקידו של כל איש צוות:
{{ח:תתת|(1)}} אימון קרקע בסיסי לאנשי צוות חדשים הכולל הדרכה בכל הנוגע –
{{ח:תתתת|א.}} לתפקידיו ולאחריותו;
{{ח:תתתת|ב.}} לחלקים מתאימים של תקנות אלה;
{{ח:תתתת|ג.}} לתכולת רשיונו של מחזיק הרמ״א ומפרטי ההפעלה שלו (אינו נדרש לדיילים);
{{ח:תתתת|ד.}} לחלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 336|בתקנות 336}} {{ח:פנימי|סעיף 338|ו־338}}, לפי הישים שביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} אימון חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 329|בתקנה 329}}.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית האימונים תספק אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בתקנה 337}}.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית האימונים תספק אימון חוזר קרקעי ובטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן לכלול בתכנית אימונים אימון קידום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 336|בתקנות 336}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337}}, לגבי כלי טיס מדגם מסויים.
{{ח:תת|(ה)}} בנוסף לאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), תספק תכנית האימונים אימון קרקע ואימון בטיסה הדרוש כדי להבטיח שכל איש צוות –
{{ח:תתת|(1)}} ימשיך להיות מאומן וכשיר לכל כלי טיס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם הוא ישרת;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה מאומן בכל הנוגע לציוד, מיתקנים, נהלים וטכניקות חדשים, לרבות שינויים בכלי טיס.

{{ח:סעיף|329|אימון חירום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית האימונים תספק אימון חירום כאמור בתקנה זו לכל סוג, דגם או תצורה של כלי טיס, לכל איש צוות ולכל סוג הפעלה, המתאימים לכל איש צוות ולמחזיק הרמ״א.
{{ח:תת|(ב)}} אימון חירום יכלול –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכה בתפקידי חירום ובנהלי חירום, לרבות תיאום בין אנשי הצוות ולרבות הדרכה בנושאי בטחון התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכה אישית במיקום ציוד חירום, תפקידו והפעלתו, לרבות –
{{ח:תתתת|א.}} ציוד שמשתמשים בו לנחיתת ציף (ditching) ולפינוי;
{{ח:תתתת|ב.}} ציוד עזרה ראשונה והשימוש הנכון בו;
{{ח:תתתת|ג.}} מטפי אש ניידים, תוך הדגשת השימוש השונה בהם לכיבוי סוגי אש שונים;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכה בטיפול במצבי חירום, לרבות –
{{ח:תתתת|א.}} איבוד מהיר של דיחוס;
{{ח:תתתת|ב.}} אש בטיסה או על פני הקרקע ונהלי פיקוח על עשן, תוך הדגשת ציוד חשמל ומפסקי זרם המצויים באזורי תאי הנוסעים והצוות;
{{ח:תתתת|ג.}} לנחיתת ציף ופינוי;
{{ח:תתתת|ד.}} מחלות, פציעות או מצבים מיוחדים אחרים הקשורים בנוסעים או באנשי צוות;
{{ח:תתתת|ה.}} חטיפות כלי טיס ופגיעה בהם, ומצבים מיוחדים אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} סקירה של תאונות ותקריות שארעו לכלי טיס, שהופעלו על ידי מחזיק הרמ״א, הקשורות במצבי חירום.
{{ח:תת|(ג)}} איש צוות יבצע לפחות תרגילי חירום אלה, תוך שימוש בציוד חירום ובנהלי חירום מתאימים, אלא אם קבע המנהל, לגבי תרגיל מסויים, כי איש הצוות מסוגל לקבל אימון מספיק על ידי הדגמה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} נחיתת ציף, אם ישים;
{{ח:תתת|(2)}} פינוי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} כיבוי אש ובקרת עשן;
{{ח:תתת|(4)}} הפעלת פתחי חירום ושימוש בהם, לרבות פרישת מגלשות ושימוש בהן, אם ישים;
{{ח:תתת|(5)}} שימוש בחמצן הנוסעים ואנשי הצוות;
{{ח:תתת|(6)}} הוצאת סירות הצלה מכלי הטיס וניפוחן, שימוש בחבלי הצלה והעלאת נוסעים ואנשי צוות על סירות ההצלה, אם ישים;
{{ח:תתת|(7)}} פרישה של חגורות הצלה וניפוחן ושימוש במתקני ציפה אישיים אחרים, אם ישים.
{{ח:תת|(ד)}} אנשי צוות המועסקים בהפעלה בגובה של מעל 25,000 רגל, יקבלו הדרכה בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה האטמוספירה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת הנשימה ומערכת הדם;
{{ח:תתת|(3)}} היפוקציה – צורותיה, סימניה, זיקה לחמצן ושיטות התגברות עליה;
{{ח:תתת|(4)}} נשימת יתר (היפרונטילציה) – סימניה ושיטות התגברות עליה;
{{ח:תתת|(5)}} מערכות חמצן ומסכות.

{{ח:סעיף|330|אימון בטיפול והובלת חמרים מסוכנים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם בתפקיד הכרוך בטיפול בחמרים מסוכנים או בהובלתם, אלא אם אותו אדם השלים, בתקופה של 12 חדשים שקדמו לכך, אימון ראשוני או אימון חוזר הכולל הדרכה לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} רישויו המתאים של השוגר, האריזה, הסימון, השילוט והתיעוד המבוצעים על ידו בכל הנוגע לחמרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} איפיוני הטיפול, ההטענה והאחסנה של חמרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון ינהל רישומים של האימונים שהושלמו על ידי אנשי צוות וכל המועסקים מטעמו באחזקה ובמתן שירותי קרקע המבצעים תפקידים הכרוכים בטיפול ובהובלת חמרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רשיון שהחליט לא להוביל חמרים מסוכנים, או סוגים מסויימים של חמרים מסוכנים, יבטיח שכל איש צוות יהיה מאומן בזיהוי חמרים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס בשדה תעופה שאין בו בני אדם מאומנים לטיפול בחמרים מסוכנים, רשאי להעסיק לעניין זה בני אדם שאינם עונים על תקנות משנה (א) ו־(ב), לפריקה, לטעינה או לטיפול אחר בחמרים מסוכנים, אם אותם בני אדם עוסקים בכך בהשגחתו של איש צוות כשיר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

{{ח:סעיף|331|אישור מדמי טיסה ומתקני אימון אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} קורסי אימונים, שמשתמשים בהם במדמי טיסה ובמתקני אימון אחרים יכולים להכלל בתכנית האימונים של מחזיק רמ״א, אם אושרו על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מדמה טיסה או מיתקן אימון אחר, שמשתמשים בהם בקורס אימונים או במבחני טיסה הנדרשים {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}, יענו על דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עליהם להיות מאושרים במיוחד עבור –
{{ח:תתתת|א.}} מחזיק הרשיון;
{{ח:תתתת|ב.}} דגם כלי הטיס שלגביו נערכים האימון או המבחן;
{{ח:תתתת|ג.}} התמרון, התהליך או תפקיד איש הצוות המסויימים;
{{ח:תתת|(2)}} עליהם לענות על איפיוני הביצוע, התיפקוד והאיפיונים האחרים הנדרשים למתן האישור במשך כל עת השימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} יש לשנותם בהתאמה לכל שינוי בכלי טיס המדומה על ידם, המשנה את איפיוני הביצוע, התיפקוד או איפיונים אחרים הנדרשים למתן האישור.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו ליתן אישור ראשוני ואישור סופי לתכנית אימונים או לתיקונה, רשאי המנהל לשקול את התאמתם ורמתם של מתקני האימון, שיטות האימונים ונהליהם הנכללים בתכנית הלימודים של מחזיק הרשיון.

{{ח:סעיף|332|כישורי בוחן טיסה ומדריך טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כבוחן טיסה או כמדריך טיסה במסגרת תכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}, אלא אם, בקשר לדגם כלי טיס מסויים, אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון טייס ובהגדרים שיש להחזיקם כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים לאותו כלי טיס, לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} סיים בהצלחה את מבחני הכשירות הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} עמד בהצלחה בדרישות האימונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 333|בתקנה 333}};
{{ח:תתת|(5)}} מחזיק בתעודה רפואית סוג 1 או סוג 2 הנדרשת כדי לשרת כטייס מפקד בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}};
{{ח:תתת|(6)}} במקרה של בוחן טיסה, הוא אושר לכך על ידי המנהל;
{{ח:תתת|(7)}} במקרה של בוחן טיסה המועסק במדמה טיסה בלבד, הוא מחזיק בתעודה רפואית סוג 3.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כמדריך מדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}}, אלא אם אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} השלים בהצלחה, באישור בוחן טיסה, את שני אלה –
{{ח:תתתת|א.}} אימון קרקעי ראשוני של טייס ושל מדריך טיסה לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}};
{{ח:תתתת|ב.}} קורס אימונים במדמה טיסה שבו אותו אדם עומד להדריך.

{{ח:סעיף|333|אימוני בוחן טיסה ומדריך טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לבוחן טיסה יכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובות בוחן טיסה, תפקידיו ואחריותו;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות מתאימות של תקנות אלה וכן מדיניות מחזיק הרשיון ונוהליו;
{{ח:תתת|(3)}} השיטות, הנהלים והטכניקות לביצוע המבחנים;
{{ח:תתת|(4)}} הערכה נכונה של ביצועי הטייס, לרבות אבחנה של –
{{ח:תתתת|א.}} אימון בלתי נכון ובלתי מספיק;
{{ח:תתתת|ב.}} איפיונים אישיים העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} פעולה מתאימה לתיקון מבחנים לא מספיקים;
{{ח:תתת|(6)}} שיטות, נהלים ומגבלות מאושרים לביצוע הנהלים הרגילים והמיוחדים ונהלי החירום בכלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים למדריך טיסה, למעט למחזיק בהגדר הדרכה תקף, יכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עקרונות בסיסיים של תהליך לימוד ההדרכה;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות ונוהלי הדרכה;
{{ח:תתת|(3)}} יחסי מדריך–מתלמד.
{{ח:תת|(ג)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה ולמדריך טיסה, יכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אימון בטיסה וביצוע מבחני טיסה ממושבי הטייס משמאל ומימין, בביצוע התמרונים הרגילים והמיוחדים ותמרוני החרום, הנדרשים על מנת להבטיח את כשירותו של אותו אדם לבצע מבחני טיסה ואימוני טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הבטיחות המתאימים שיש לנקוט בהם מכל אחד ממושבי הטייס במצבי חרום העלולים להתפתח בעת האימון;
{{ח:תתת|(3)}} התוצאות האפשריות מנקיטת אמצעי בטיחות בלתי מתאימים בעת האימון.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן לעמוד בדרישות תקנת משנה (ג), פסקאות (2) ו־(3), על ידי ביצוען בטיסה או במדמה טיסה מאושר.

{{ח:סעיף|334|תכניות אימונים של טייס ודייל}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יקיים תכנית אימונים לטייסים, ואם הוא מעסיק דיילים, יקיים מחזיק רמ״א גם תכנית אימונים לדיילים, המתאימות להפעלה שכל טייס או דייל אמורים לבצע, ויבטיח שכל אחד מהם יאומן כראוי כדי לעמוד בדרישות הישימות של מבחני הידע המקצועי והביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 318|בתקנות 318 עד 322}}, אולם המנהל רשאי להתיר חריגה מהוראות תקנה זו, אם מצא שהדבר מוצדק מפאת היקפה המוגבל של ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון הנדרש לקיים תכנית אימונים לפי תקנת משנה (א) יכלול בתכנית זו תכניות לימודים לאימוני קרקע ואימונים בטיסה לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} אימון ראשוני;
{{ח:תתת|(2)}} אימון הסבה;
{{ח:תתת|(3)}} אימון קידום;
{{ח:תתת|(4)}} אימון שינויים;
{{ח:תתת|(5)}} אימון חוזר.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרמ״א יספק חומר לימודים עדכני ומתאים לשימוש כל טייס ודייל.
{{ח:תת|(ד)}} עותקי תכניות האימונים, וכל שינוי או תוספת להם, יומצאו למנהל לפני התחלת השימוש בהם ויאושרו על ידו. משתמש מחזיק הרשיון במתקני אימון של בני אדם אחרים, יומצאו גם עותקי תכניות אימונים של אותם מתקנים למנהל.

{{ח:סעיף|335|אנשי צוות: דרישות אימון ראשוני ואימון חוזר}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רמ״א אדם, ולא יעסוק אדם, כטייס או כדייל בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, אלא אם אותו אדם סיים את שלב האימון הראשוני או שלב האימון החוזר המתאימים לסוג ההפעלה שאותו הוא עומד לבצע, תוך התקופה של 12 חודשים קלנדריים לפני הביצוע.

{{ח:סעיף|336|טייסים: אימוני קרקע}}
{{ח:ת}} אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום קרקעיים לטייסים יכללו הדרכה לפחות בכל אלה, ככל שהדבר מתאים לתפקידיהם:
{{ח:תת|(1)}} נושאים כלליים –
{{ח:תתת|א.}} נהלי המעקב אחר התקדמות הטיסה של מחזיק הרמ״א;
{{ח:תתת|ב.}} עקרונות ושיטות לקביעת משקל ואיזון של כלי הטיס וכן מגבלות מסלולים להמראה ולנחיתה;
{{ח:תתת|ג.}} מטאורולוגיה המספיקה להבטיח ידיעה מקצועית מעשית בתופעות מזג אויר, לרבות העקרונות של מערכות־חזית, התקרחות, ערפל, סערות רעמים, גזירת רוח, וכן אם ישים, מצבי מזג אויר בגובה רב;
{{ח:תתת|ד.}} מערכות פיקוח על תנועה אוירית, ונוהלי פיקוח ומונחים הקשורים בו;
{{ח:תתת|ה.}} ניווט ושימוש בעזרי ניווט, לרבות תהליכי גישת מכשירים;
{{ח:תתת|ו.}} נהלי קשר רגילים ובעת חירום;
{{ח:תתת|ז.}} סימני עזר חזותיים לפני ירידה מתחת ל־DH או ל־MDA ובמשך הירידה;
{{ח:תתת|ח.}} הדרכה נוספת החיונית כדי להבטיח את כשירות הטייס.
{{ח:תת|(2)}} לגבי כל דגם של כלי טיס –
{{ח:תתת|א.}} תיאור כללי;
{{ח:תתת|ב.}} איפיוני ביצוע;
{{ח:תתת|ג.}} מנועים ומדחפים;
{{ח:תתת|ד.}} רכיבים עיקריים;
{{ח:תתת|ה.}} מערכות עיקריות ואחרות, עקרונות הפעלה רגילה, מיוחדת ובעת חרום, נהלים מתאימים ומגבלות;
{{ח:תתת|ו.}} נהלים להמנעות ממצבי מזג אויר קשה ולהפעלה בתוך סערות רעמים או בקרבתן (לרבות גבהי החדירה הטובים ביותר), מערבולות אויר, התקרחות, ברד ובתנאים מטאורולוגיים מסוכנים אחרים;
{{ח:תתת|ז.}} מגבלות הפעלה;
{{ח:תתת|ח.}} צריכת דלק ובקרת שיוט;
{{ח:תתת|ט.}} תכנון טיסה;
{{ח:תתת|י.}} כל נוהל רגיל ונוהל חירום;
{{ח:תתת|יא.}} ספר הטיסה המאושר של כלי הטיס, או ספר דומה.

{{ח:סעיף|337|טייסים: אימון טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום ואימון שינויים לטייסים, יכללו טיסה ונסיון לגבי כל אחד מהתמרונים ומהתהליכים הנכללים בתכנית הלימודים במסגרת תכנית האימונים המאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} התמרונים והתהליכים הנדרשים כאמור בתקנת משנה (א), יבוצעו בטיסה, אלא אם ניתן לבצע חלק מהם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה, כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כוללת תכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרשיון קורס אימונים שמשתמשים בו במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה, ישלים כל טייס בהצלחה –
{{ח:תתת|(1)}} אימון ונסיון במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה בביצוע תמרונים ותהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|סימן זה}} שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה;
{{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה בכלי טיס או מבחן במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה ברמת כשירות של טייס מפקד או טייס משנה, לפי הישים ביניהם, לפחות בכל התמרונים והתהליכים שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה.

{{ח:סעיף|338|דיילים: אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לדיילים יכללו הדרכה לפחות בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נושאים כלליים:
{{ח:תתת|א.}} סמכות הטייס המפקד;
{{ח:תתת|ב.}} טיפול בנוסע, לרבות נהלים בטיפול בנוסעים בלתי שפויים או באחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחות הטיסה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי כל דגם של כלי טיס:
{{ח:תתת|א.}} תיאור כללי של כלי הטיס תוך הדגשת איפיונים פיזיים שיש להם השלכה על נחיתת ציף (ditching) ופינוי, ונוהלי חרום בעת טיסה, ועל תפקידים אחרים הקשורים בהם;
{{ח:תתת|ב.}} השימוש במערכת מסירת הודעות לציבור ובאמצעי תקשורת עם אנשי הצוות האחרים, לרבות אמצעי חרום במקרה של נסיון חטיפת כלי הטיס, פיגוע בו או מצבים בלתי רגילים אחרים;
{{ח:תתת|ג.}} שימוש נאות בציוד אלקטרוני המיועד לשימוש הדיילים ובהפעלת מערכות האיורור והחימום של תאי הנוסעים.

{{ח:סעיף|339|אימון חוזר}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יבטיח שכל איש צוות יקבל אימון חוזר ושכל איש צוות יהיה מאומן, כשיר ומעודכן בכל הנוגע לדגם כלי הטיס ולעמדת איש הצוות המתאימים.
{{ח:תת|(ב)}} אימון קרקע חוזר יכלול לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בוחן המאפשר לבדוק את ידיעתו המקצועית של איש הצוות בכל הנוגע לכלי הטיס ולעמדתו בו;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכה הנדרשת לשם רענון ועדכון הידיעה המקצועית, לרבות אימון חירום.
{{ח:תת|(ג)}} אימון טיסה חוזר לטייסים יכלול אימון טיסה בתמרונים ובתהליכים כאמור {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ז|בסימן זה}}, אולם השלמת מבחן מוצלח הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 318|תקנה 318}} תוך התקופה הקודמת של 12 חדשים קלנדריים יכולה לבוא במקום אימון טיסה חוזר.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלת מטוס}}

{{ח:סעיף|340|הגדרות}}
{{ח:ת}} למטרת {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|סימן זה}} תהיה למונחים ”אורך אפקטיבי של מסלול“ ו”מישור חפשי ממכשולים“ המשמעות שיש למונחים אלה בתקנה 135.361 ל־פ.א.ר.

{{ח:סעיף|341|תחולה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע בוכנה, יענה על הוראות תקנות 135.365 עד 135.377 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע טורבינה יענה על הוראות תקנות 135.379 עד 135.387 ל־פ.א.ר., אולם אם מפעיל מחזיק הרשיון מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנוע טורבו־מדחף שהורשה אחרי 29 באוגוסט 1959, אך שניתנה לו לפני כן תעודת סוג עם אותו מספר של מנועי בוכנה, רשאי מחזיק הרשיון לענות על הוראות תקנות 135.365 עד 135.377 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס בינוני שאינו בקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנות 135.389 עד 135.395 ל־פ.א.ר. וכל החלטה בדבר עמידה בדרישות תתבסס על נתוני ביצוע מאושרים. למטרת תקנה זו, מטוס בינוני שאינו מקטגוריה תובלה הוא מטוס שניתנה לו תעודת סוג לפני 1 ביולי 1942.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס קטן מקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנה 135.397 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ה)}} מחזיק רמ״א המפעיל מטוס קטן שאינו מקטגוריה תובלה, יענה על הוראות תקנה 135.399 ל־פ.א.ר.
{{ח:תת|(ו)}} נתוני הביצוע בספר הטיסה של המטוס יחולו בכל הנוגע לקביעת עמידה בהוראות תקנות 135.365 עד 135.387 ל־פ.א.ר.. כאשר התנאים שונים מאלה שעליהם התבססו נתוני הביצוע, תיקבע עמידה בהוראות על ידי אינטרפולציה או על ידי חישוב השפעות השינוי על המשתנים המסויימים, אם תוצאות האינטרפולציה או החישוב הינן מדויקות באורח משמעותי כמו התוצאות של מבחנים ישירים.
{{ח:תת|(ז)}} לא ימריא אדם מטוס בינוני מקטגוריה תובלה המונע במנועי בוכנה, במשקל העולה על המשקל המורשה לאותו מסלול שבשימוש (הנקבע לפי מגבלות המראה במסלול הכלולות בהוראות ההפעלה של קטגוריה תובלה {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|בסימן זה}}) לאחר שנלקחו בחשבון נתוני תיקוני הטמפרטורה כאמור בספר הטיסה של המטוס.
{{ח:תת|(ח)}} המנהל רשאי להתיר במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון חריגות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ח|סימן זה}}, אם עקב קיומן של נסיבות מיוחדות, עמידה מילולית בדרישה מסויימת אינה חיונית לבטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ט)}} ניתן להפחית את הרוחב של 10 מייל, המצויין בתקנות 135.369 עד 135.373 ל־פ.א.ר., ל־5 מילין, באורך שאינו עולה על 20 מייל, כאשר ההפעלה היא לפי כטר״מ או כאשר מתקני הניווט מספקים זיהוי אמין ומדוייק של פני קרקע גבוהים ושל מכשולים, המצויים מחוץ לתחום של 5 מילין, אך בתחום של 10 מייל, מכל צד של הנתיב המיועד.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בתקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} בתקנות משנה (א), (ו) ו־(ט), תקנות 135.365 עד 135.377 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|בפרט (6) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות משנה (ב) ו־(ו), תקנות 135.379 עד 135.387 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בפרט (7) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (ה), הוראות תקנה 135.399 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בפרט (8) בטבלה שבתוספת השנייה}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ט|סימן ט׳: דרישות מיוחדות לאחזקה}}

{{ח:סעיף|342|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} וכן לפי הוראות תקנות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 9 מושבים או פחות, רשאי, אם לא נדרש אחרת על ידי המנהל, לתחזק את כלי הטיס האמורים גם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ט|סימן זה}} החלות על מפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר.

{{ח:סעיף|343|אחריות לכושר אוירי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א הוא האחראי העיקרי לכושר האוירי של כלי הטיס המופעלים על ידו, לרבות גוף כלי הטיס, מנועיו, המדחפים או הרוטורים שלו, חלקיו ואביזריו.

{{ח:סעיף|344|מערך אחזקה|תיקון: תשמ״ד, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א יוודא קיומו של מערך אחזקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנה 131}}, ויבטיח כי –
{{ח:תת|(1)}} האחזקה מבוצעת בהתאם למערך האחזקה;
{{ח:תת|(2)}} עומדים לרשותו של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק והמבצע את האחזקה, כח אדם כשיר ומתקנים וציוד מתאימים ומספיקים לביצוע נאות של האחזקה;
{{ח:תת|(3)}} לא ישוחרר כלי טיס לטיסה, אלא אם כלי הטיס הוא כשיר לטיסה, ומתוחזק כהלכה למטרת הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|345|שינוי במערך האחזקה}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי ביקורות כלי הטיס, המפורטות במערך והנדרשות ומאושרות על פי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}}, אינן מספיקות כדי לעמוד האחזקה בדרישות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}}, או לבקשת מחזיק רמ״א, רשאי המנהל לשנות את מערך האחזקה, המהווה חלק בלתי נפרד ממפרטי ההפעלה של מחזיק הרמ״א.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המבקש מהמנהל שינוי מערך האחזקה, יצרף לבקשתו את מערך האחזקה המאושר, ואת נוסח השינוי המבוקש.

{{ח:סעיף|346|אישור הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק|תיקון: תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יודיע למנהל מיהו הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק העומד לבצע את אחזקת כלי הטיס המופעלים על ידו, ויבקש את אישורו של המנהל לכך.
{{ח:תת|(ב)}} העברת ביצוע האחזקה מגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק, שאושר על ידי המנהל כאמור בתקנת משנה (א), לגוף מוסמך אחר, טעונה אישור המנהל מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|347|דרישות ספר עזר למבצעים|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יכלול בספר העזר למבצעים שלו תרשים או תיאור המבנה הארגוני של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק בעבורו, ואת רשימת בני האדם בתפקיד ניהולי או בתפקיד בכיר המבצעים עבורו את האחזקה.
{{ח:תת|(ב)}} ספר העזר למבצעים יכלול גם את מערך האחזקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 344|ו־344}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רמ״א יקבע בספר העזר למבצעים שיטה מתאימה לשימור מידע בקשר לתחזוקה שבוצעה ולאפשרות של גישה מהירה למידע ושימוש בו, להנחת דעתו של המנהל והכוללת –
{{ח:תתת|(1)}} תאור של העבודה שבוצעה;
{{ח:תתת|(2)}} שם האדם שביצע את העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} שמו או אמצעי זיהוי של האדם שאישר את ביצוע העבודה וחתימתו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|348|דרישות נוספות למערך אחזקה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א יהיה אחראי לכך שמערך האחזקה של כלי הטיס המופעלים על ידו יכלול בנוסף לנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|תקנה 131}}, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיטות ביצוע אחזקה שגרתית ולא שגרתית ושינויים, בנוסף לבדיקה השגרתית הנדרשת;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים שמטרתם לוודא שכל הבדיקות והחלפת החלקים כדרוש מבוצעים בהתאם למערך האחזקה ושכל האפיצויות הדרושות בעת ביצוע הבדיקות ובדיקות הכפל כלולות במערך האחזקה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מערך אחזקה של מחזיק ברמ״א המפעיל כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים שלו, למעט כל מושב טייס, היא של 10 מושבים או יותר יכלול, בנוסף לנדרש לפי תקנת משנה (א), נוהלים שמטרתם לוודא הפרדה בין סמכויות מחלקת פיקוח איכות וביקורת של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס, לבין סמכויות מחלקות אחרות של אותו גוף העוסקות בביצוע העבודה, כך שהחלטת מבקר או מפקח איכות הנוגעת לביקורת לא תבוטל אלא על ידי אדם בעל סמכות גבוהה ממנו, במסגרת מחלקת פיקוח איכות וביקורת, או על ידי אדם בעל אחריות כוללת, בדרג הנהלת הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק האחראי על פעילות מחלקת פיקוח וביקורת ועל פעילות מחלקות אחזקה אחרות.

{{ח:סעיף|349||תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|350|עדכון מערך האחזקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רמ״א אחראי לכך שהגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס המופעלים על ידו –
{{ח:תתת|(1)}} מבצע מעקב מתמיד אחר מצב כושר הטיסה של כלי הטיס המתוחזקים וכל חלקיהם וכן אחר פרסומי היצרן, לצורך בדיקת ההתאמה והיעילות של מערך האחזקה, וכדי שתוצאות המעקב ישמשו לשינוי או לעדכון מערך האחזקה;
{{ח:תתת|(2)}} מוודא ששינוי או עדכון מערך האחזקה, הסוטים מהדרישות שנקבעו במערך האחזקה, יבוצעו רק לאחר קבלת אישורו של המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רמ״א המפעיל כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס היא של 10 מושבים או יותר, יהיה אחראי לכך כי הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק המתחזק את כלי הטיס, מבצע מעקב מתמיד אחר יעילות שיטת פיקוח האיכות והביקורת המשמשת לפיקוח על אחזקת כלי הטיס המופעלים על ידי מחזיק הרמ״א.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המנהל שמערך האחזקה או שיטת פיקוח האיכות והביקורת, אינם מכילים סעיפי ביקורת, נהלים ותקנים הדרושים כדי לענות על דרישות תקנות אלה רשאי המנהל להורות למחזיק הרמ״א לשנות את מערך האחזקה או את שיטת פיקוח האיכות והביקורת, כדי שיענו על דרישות התקנות.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רמ״א רשאי לערור על החלטת המנהל למנהל תוך 30 יום מיום קבלת הוראת המנהל, כאמור בתקנת משנה (ג). קבע המנהל כי יש לבצע הוראתו ללא דיחוי מטעמי בטיחות הטיסה, יבוצע השינוי מיד; בכל מקרה אחר דוחה הגשת ערר כאמור את ביצוע השינוי עד קבלת החלטתו של המנהל.

{{ח:סעיף|351||תיקון: תשע״ד, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|352|דרישות לביצוע אחזקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול בכלי טיס המופעל על ידי מחזיק רמ״א, במנועו, במדחף שלו, ברוטור שלו או בציודו, אלא אם שינוי או תיקון זה בוצע בהתאם לנתונים טכניים שאושרו על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנת משנה (א), שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול שאושרו בעבר על ידי הרשויות המוסמכות לכך במדינת הייצור, נחשב כשינוי או תיקון שנתוניו הטכניים אושרו על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה המכילה את הנתונים הטכניים הדרושים לצורך אישור שינוי גדול, שינוי אקוסטי או תיקון גדול, תוגש באופן ובצורה שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|353||תיקון: תשס״ו, תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|353א||תיקון: תשס״ח, תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|354||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|355|תעודת אחזקה ושחרור|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רמ״א יוודא כי האישור המציין כי כלי הטיס כשר לטיסה נרשם במסמכי כלי הטיס על ידי הוצאת תעודת אחזקה ושחרור או על ידי רישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס בצורה ובאופן שנקבעו על ידי המנהל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק 13 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|356|הגדרות ומונחים|תיקון: תשמ״ח־4, תש״ן, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן הסטה“ (Diversion Time) – טווח המבוטא במונחים של זמן טיסה, מנקודה בנתיב הטיסה עד לשדה משנה לנתיב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן הסטה מרבי“ (Maximum Diversion Time) – זמן ההסטה המרבי בטיסת EDTO, שהתיר המנהל למחזיק רישיון, במסגרת אישור להפעלת טיסות EDTO, לפי {{ח:פנימי|סעיף 403|תקנה 403}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן סף“ –
{{ח:תתת|(1)}} למטוס דו־מנועי המונע במנועי טורבינה – 60 דקות במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח;
{{ח:תתת|(2)}} למטוס בעל שלושה מנועי טורבינה או יותר – 180 דקות במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת EDTO“ – טיסה של מטוס רב־מנועי המונע במנועי טורבינה שבה זמן ההסטה עולה על זמן הסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך EDTO“ – טכנאי לבדק מטוס שהשלים באופן משביע רצון את תכנית ההדרכה של מחזיק הרישיון בנושא אחזקת מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בפרט (11)(ט) בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב יציאת חירום“ – מושב או שורת מושבים שמהם ניתן להתקדם ישירות לפתח חירום, בלי להיכנס למעבר או להקיף מכשול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק רישיון“ – מפעיל אווירי שבידו רישיון הפעלה אווירית שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס מוביל נוסעים“ או ”הפעלה של הולכת נוסעים“ – הולכת בני אדם שאינם נמנים עם אלה שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 475|בתקנה 475(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת EDTO משמעותית“ – מערכת במטוס אשר כשל או הידרדרות שלה עלולים להשפיע לרעה על בטיחות טיסת EDTO, או שהמשך פעולתה הוא בעל חשיבות ייחודית לטיסה בטוחה ולנחיתה של המטוס בעת הסטה בטיסת EDTO, המפורטת ככזאת בספרות האחזקה שפרסם מחזיק תעודת הסוג של המטוס.

{{ח:סעיף|357|תחולה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} חל על מטוסים גדולים בהפעלה מסחרית על ידי מוביל אוירי ישראלי בטיסות סדירות וטיסות שכר ועל כל אדם המועסק על ידיו בהפעלה כאמור וכן על כל אדם המצוי במטוס המופעל בהתאם {{ח:פנימי|פרק 13|לפרק זה}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} לא חל על הפעלת מטוס שהוראות {{ח:פנימי|פרק 8|הפרקים השמיני}} {{ח:פנימי|פרק 12|או השנים עשר}} חלים לגביו.

{{ח:סעיף|358||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|359||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|360|תחולה על מפעיל לא מורשה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} חלות גם על אדם המבצע הפעלה {{ח:פנימי|פרק 13|שפרק זה}} חל עליה, ללא רשיון ומפרטי הפעלה מתאימים.

{{ח:סעיף|361|חכירת מטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מטוס גדול שנחכר על ידי מחזיק הרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} אלא אם כן המציא למנהל עותק של כל תנאי החכירה (להלן – החוזה) והתקיימו התנאים הנקובים בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל עותק של החוזה יקבע מי מהצדדים לחוזה הוא האחראי להפעלה; קבע המנהל כי מחזיק הרישיון הוא האחראי להפעלה, יוציא תיקון מתאים למפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, ויורה למחזיק הרישיון לעדכן בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה שלו את שמות הצדדים לחוזה ואת תקופת תוקפו, את סימני הלאומיות והרישום של המטוס, וכן את התפקידים והחובות של הצדדים לחוזה, הישימים להפעלה.
{{ח:תת|(ג)}} בקבעו מי מהצדדים לחוזה אחראי להפעלה, יביא המנהל בחשבון על מי מהצדדים מוטלות שליטה ואחריות על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנשי הצוות ואימונם;
{{ח:תתת|(2)}} כושרו האוירי של המטוס וביצוע התחזוקה;
{{ח:תתת|(3)}} המישגרה;
{{ח:תתת|(4)}} מתן שירות למטוס;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת נתיבי הטיסה ולוח הזמנים;
{{ח:תתת|(6)}} כל דבר אחר שהמנהל ימצא לנכון לעניין קביעה כאמור.

{{ח:סעיף|362|הפעלה ותחזוקה של מטוסים בתצורה של 30 מושבים או פחות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} רשאי להפעיל מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים המרבי, למעט מושבי הטייסים, הוא עד 30 מושבים לכל היותר ומשקלו המשתלם (Payload) המרבי 3400 ק״ג (7500 פאונד) לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}}, אולם {{ח:פנימי|סעיף 232|תקנות 232}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 243|243}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247 עד 249}} לא יחולו על הפעלה כאמור והיא תבוצע בהתאם למפרטי ההפעלה המתאימים לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} למעט {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ה|סימנים ה׳ עד י״א לפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} רשאי לתחזק מטוסים המופעלים לפי {{ח:פנימי|פרק 12|הפרק השנים עשר}} בהתאם למערך אחזקה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יא|בסימן י״א לפרק זה}} ובהתאם למפרטי הפעלה שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; מפרטי הפעלה שניתנו לפי תקנה זו יכללו מגבלות ודרישות הפעלה שהמנהל מצא כי הן חיוניות להפעלה בטוחה.

{{ח:סעיף|363|תחולת {{ח:פנימי|פרק 13|הפרק}} מחוץ לישראל|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המפעיל מטוס בהתאם לרשיון שניתן לו לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} מחוץ לישראל, יעמוד בכללי התעבורה האוירית של מדינת החוץ הנוגעת לעניין ובכללי שדות התעופה שלה, אלא אם כן הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} חמורה יותר וניתן לעמוד בדרישותיה מבלי להפר את כללי מדינת החוץ.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יוודא כי בהפעלת מטוסים מחוץ לישראל, כל המועסקים מטעמו ידעו את חובתם לציית לחוקים לתקנות ולנהלים החלים עליהם במדינה שבה מתבצעת ההפעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי הטייסים ושאר אנשי צוות האוויר מכירים את הדינים והנהלים החלים לגבי הפעלת המטוס במרחבי האוויר, בנתיבים ובשדות התעופה שבו הוא יופעל, ולגבי עזרי הניווט המשמשים בהם.

{{ח:סעיף|364|הובלה אסורה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} התיר מחזיק ברשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} שהוא בעלים או חוכר של מטוס לאדם להפעיל מטוס בהובלה המהווה הפרה של {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, רשאי המנהל להשעות או לבטל את רשיונו.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: רישוי מוביל אוירי פנים ארצי ומוביל אוירי בינלאומי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|365||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|366||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|367||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|368||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ג|סימן ג׳: רישוי מוביל אוירי בטיסות שכר ובטיסות מיוחדות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|369||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|371||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|372||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ד|סימן ד׳: מתן רישיון הפעלה אווירית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|373|בקשה לרשיון|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון יגיש בקשה באופן ובצורה שהורה המנהל; הבקשה תוגש 60 ימים לפחות לפני התאריך המיועד להתחלת ההפעלה כפי שצויין בבקשה, ובמקרה של בקשה לחידוש הרשיון – 60 ימים לפחות לפני תום תוקפו של הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון תכיל הצהרה בדבר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש שהוא תאגיד:
{{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו של כל בעל עניין בתאגיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; לענין זה יראו אדם כבעל ענין בתאגיד גם כשהמניות באותו תאגיד הן בבעלות בן זוגו, ילדיו, נכדיו או הוריו, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהמניות מוחזקות עבורו ובין אם הן מוחזקות עבור אחד מהמנויים לעיל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו ומענו של כל מנהל ושל כל אדם שיעסוק בתפקיד בהנהלה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 377|בתקנה 377}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שמו ומענו של התאגיד, ושל כל בעל שליטה בתאגיד, הקשור במישרין או בעקיפין במבקש או בנשלט על ידו;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש שאינו תאגיד:
{{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו של כל אדם שיש לו ענין כספי בבקשה, טבעו של אותו ענין ומידת הענין;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו ומענו של כל אדם שיועסק בתפקיד בהנהלה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 377|בתקנה 377}}.

{{ח:סעיף|374|תנאים למתן רישיון|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יתן רשיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ד|סימן זה}} אם הוכיח המבקש למנהל כי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית;
{{ח:תתת|(1א)}} עומד לרשותו ונמצא בחזקתו מטוס המתאים לסוגי הפעילויות המבוקשים לפחות; לעניין זה, ”עומד לרשותו ונמצא בחזקתו“ – בין בבעלותו, ובין כחוכר המטוס בחוזה חכירה לטווח ארוך שהמנהל קבע לגביו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}}, כי החוכר הוא האחראי להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} אינו פסול מלקבל רשיון כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא בעל ארגון הולם, שיטות הולמות לבקרה ולפיקוח על הפעלת טיסות, תכנית הדרכה הולמת, וכן הסדרים הולמים לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של המטוסים שהוא מפעיל ולקבלת שירותי קרקע, התואמים את האופי וההיקף של ההפעלה שבקשר אליה מתבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הגיש לעיונו של המנהל, לשם ביקורת, ספר עזר למבצעים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו|בסימן ו׳}}, הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים כדי לאפשר לכל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי למלא את חובותיו לפי כל דין החל על ההפעלה, לשמור על רמת בטיחות גבוהה ולתת את השירותים המבוקשים, לפי תקנות אלה, וספר העזר כאמור מקובל על המנהל והוא אישר את החלקים ממנו הטעונים אישור לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} המבקש הגיש לעיונו של המנהל, לשם ביקורת, ספר בקרת אחזקה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ו|בסימן ו׳}}, הכולל את כל המידע וההוראות החיוניים כדי לאפשר לכל בעל תפקיד תפעולי או כל הממלא תפקיד באחזקה מטעם מחזיק הרישיון, למלא את חובותיו לפי כל דין החל לעניין שמירה על כשירות אווירית נמשכת של המטוסים שהוא מפעיל ולעניין אחזקתם, לשמור על רמת בטיחות גבוהה ולתת את השירותים המבוקשים לפי תקנות אלה, וספר העזר כאמור מקובל על המנהל והוא אישר את החלקים ממנו הטעונים אישור כאמור בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא ליתן רשיון להפעלה אווירית למבקש לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ד|סימן זה}}, אם מצא כי –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון להפעלה אווירית קודם של המבקש הותלה או בוטל;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שהועסק על ידי מוביל אוירי שרשיון ההפעלה שלו הותלה או בוטל בתפקיד הנהלה הדומה לתפקיד מאלו המנויים {{ח:פנימי|סעיף 377|בתקנה 377}}, או שהיתה לאותו אדם שליטה או זכות בעלות משמעותית במבקש ושהעסקתו או שליטתו תרמו באורח משמעותי לסיבות שהביאו לביטול הרשיון או התלייתו, אמור להיות מועסק באחד מאותם תפקידים או בתפקידים דומים על ידי המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש אינו מסוגל לבצע הפעלה בטוחה מסיבות כספיות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|374א|פרטי הרישיון ומפרטי ההפעלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון הפעלה אווירית יינתן בשפות העברית והאנגלית בטופס לפי תבנית הנתונה בסעיף 2 לתוספת 6 (Appendix 6) לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, ויכיל את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדינת המפעיל והרשות המוסמכת המוציאה את הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הרישיון ומועד פקיעת תוקפו;
{{ח:תתת|(3)}} שם מחזיק הרישיון או השם המסחרי שבו הוא רשאי להשתמש;
{{ח:תתת|(4)}} המען של מקום העסקים העיקרי של מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט המסמך שאותו יש לשאת במטוס והמפרט את אופן יצירת הקשר המיידי עם הנהלת מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} תאריך הוצאת הרישיון;
{{ח:תתת|(7)}} שמו, חתימתו, והגדרת תפקידו של נותן הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן מפרטי הפעלה לכל דגם של מטוסים בצי של מחזיק הרישיון; מפרטי ההפעלה יינתנו בשפה האנגלית בטופס לפי תבנית הנתונה בסעיף 3 לתוספת (Appendix‏) 6 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה, ויכללו את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר רישיון ההפעלה האווירית שאליו צמודים מפרטי ההפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} שם מחזיק הרישיון או השם המסחרי שבו הוא רשאי להשתמש;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך מתן מפרטי ההפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} דגמי המטוסים שמחזיק הרישיון רשאי להפעיל, כולל יצרן המטוס ומספר הסדרה; המנהל רשאי לציין במפרטי ההפעלה את סימני הלאומיות והרישום של המטוסים שמחזיק הרישיון רשאי להפעיל;
{{ח:תתת|(5)}} סוג ההפעלה (נוסעים/מטען, בין־לאומי/פנים ארצי, סדיר/שכר);
{{ח:תתת|(6)}} אזורי הפעלה;
{{ח:תתת|(7)}} הגבלות מיוחדות על ההפעלה;
{{ח:תתת|(8)}} הרשאות מיוחדות להפעלה, כדוגמת נשיאת חומרים מסוכנים, תפעול בתנאי ראות נמוכה, מפרטי ניווט וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(9)}} שם ממונה על הכשירות האווירית הנמשכת, והתקנות שלפיהן הוא פועל;
{{ח:תתת|(10)}} חריגות מאושרות מהוראות תקנות אלה, ונושאים נוספים כפי שייקבעו על ידי המנהל;
{{ח:תתת|(11)}} שמו, חתימתו, והגדרת תפקידו של נותן מפרטי ההפעלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת אותם מפרטי הפעלה לכמה דגמים של מטוסים בצי של מחזיק הרישיון, אם ההגבלות וההרשאות לגביהם, כאמור בתקנת משנה (ב)(7) ו־(8), הן זהות.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לתת מפרטי הפעלה נפרדים למטוסים מאותו דגם בצי של מחזיק הרישיון, אם ההגבלות וההרשאות כאמור לגבי חלק מהמטוסים מאותו דגם הן שונות.

{{ח:סעיף|375|תקופת תקפו של רשיון|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רישיון הפעלה אווירית היא שנתיים מיום נתינתו, אלא אם כן בוטל או הותלה רישיון ההפעלה המסחרית שבהסתמך עליו הוא ניתן או אם המנהל ביטל או התלה את רישיון ההפעלה האווירית.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתלות רשיון או לבטלו מכל סיבה אשר היתה יכולה לשמש בסיס לסירוב מתן הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} התלה המנהל רשיון או ביטלו – יחזירו מחזיק הרשיון למנהל.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|376|פטורים ואישורים לחריגה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, לבקשת מחזיק רשיון ובכפוף לתקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין, לאשר חריגות מדרישות ישימות של {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בדרך של תיקון מתאים במפרטי ההפעלה (להלן – אישור חריגה) ומחזיק הרשיון יענה על תנאי האישור לחריגה בכל הפעלה כאמור; המנהל רשאי לבטל אישור חריגה בכל עת.
{{ח:תת|(ב)}} אישרו הרשויות המוסמכות לכך בצה״ל, שההפעלה היא חיונית לבטחון המדינה ושנדרשת חריגה, רשאי המנהל לתת אישור חריגה להפעלה המבוצעת –
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לחוזה שבו צה״ל הוא הצד העיקרי;
{{ח:תתת|(2)}} עבור צה״ל לפי חוזה בין צה״ל לבין צד עיקרי לחוזה, שלו חוזה עם מחזיק רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי חירום רשאי המנהל לתת אישור חריגה אם ההפעלה חיונית להצלת אדם או רכוש והמנהל מצא כי החריגה חיונית לביצוע מהיר של ההפעלה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתן המנהל אישור חריגה אלא לאחר שהביא בחשבון את כל השיקולים הנוגעים לענין.

{{ח:סעיף|377|דרישות כח אדם ניהולי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־2, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עומד לרשותו כח אדם לתפקידי הנהלה במספר ובאיכות המספיקים כדי להבטיח דרגה גבוהה ביותר של בטיחות בהפעלה בתפקידים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל בעל אחריות כוללת;
{{ח:תתת|(2)}} ממונה על המבצעים;
{{ח:תתת|(3)}} טייס ראשי;
{{ח:תתת|(4)}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} מנהל בטיחות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות המנ״ב}};
{{ח:תת}} מבקש הרישיון יעסיק בכל אחד מהתפקידים כאמור, אדם בהעסקה בלעדית ובמשרה מלאה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת מחזיק רשיון, רשאי המנהל להתיר הפעלה מסויימת עם כח אדם במספר ובתפקידים שונים מאלה המנויים בתקנת משנה (א), אם הוכיח כי הוא מסוגל לבצע את ההפעלה בדרגה הגבוהה ביותר של בטיחות בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג ההפעלה המיועד והיקפה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר המטוסים שיופעלו וסוגם;
{{ח:תתת|(3)}} איזור ההפעלה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מחזיק רישיון רשאי להעסיק את מנהל הבטיחות גם בתפקיד של טייס, מדריך או בוחן, ובלבד שמתקיימות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ג) ו־(ה) לתקנות המנ״ב}}.
{{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ונוסף על האמור בתקנת משנה (ב), אם מחזיק הרישיון הוא גם בעל רישיון להפעלת מכון בדק, רשאי המנהל, לבקשת מחזיק הרישיון, להתיר לו להעסיק בתפקיד ממונה על כשירות אווירית נמשכת אדם המועסק באותו מכון בדק, ובלבד שהמבקש הוכיח להנחת דעת המנהל, בהתחשב בסוג ההפעלה והיקפה ובמבנה הארגוני של מחזיק הרישיון, כי אותו אדם מסוגל לבצע את שני התפקידים במקביל בלא פגיעה באחריות המבקש לפי תקנות אלה לכשירות אווירית נמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובאחריות המבקש בתור בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרשיון –
{{ח:תתת|(1)}} יפרט בחלק הכללי של ספר העזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה, לפי תקנות אלה את תפקידם, כפיפותם, סמכויותיהם ואחריותם של המועסקים על ידו לפי תקנה זו;
{{ח:תתת|(2)}} יציין בספר העזר למבצעים ובספר העזר לאחזקה את שמם של בני האדם שמינה לתפקידים האמורים, לפי תקנות אלה, ופרטי ההתקשרות עמם;
{{ח:תתת|(3)}} ימציא למנהל הודעה על כל שינוי במינוי כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך 10 ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, העסקה בלעדית משמעה העסקה על ידי מחזיק הרישיון, במסגרת פעילות מחזיק הרישיון, בתפקידים שבתחום אחריותו של בעל התפקיד האמור או הנוגעים להם, ובלבד שהעיסוק בתפקידים אלה אינו יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כאמור או פוגע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

{{ח:סעיף|378|כישורי כח אדם ניהולי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של הממונה על המבצעים אלא אם כן אותו אדם מכיר ויודע את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו, את הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} והוא אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק, או החזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר וצבר נסיון של חמש שנים רצופות לפחות כטייס מפקד של מטוס גדול ומהם שלוש שנים לפחות נסיון בשירות בעל רשיון הפעלה של מטוס גדול;
{{ח:תתת|(2)}} בעל נסיון של שלוש שנים לפחות בתפקיד בעל אחריות וסמכות הדומים, לדעת המנהל, לממונה על המבצעים במטוסים גדולים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של טייס ראשי, אלא אם כן הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון תקף של טייס בנתיבי תובלה באויר ובו הגדר אחד לפחות המתאים לסוג המטוסים המופעלים על ידי בעל הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל נסיון של חמש שנים רצופות לפחות כטייס מפקד של מטוס גדול שהופעל או מופעל על ידי מחזיק הרשיון; המנהל רשאי להתיר חריגה מדרישות פסקה זו אם מצא שלאותו אדם נסיון תעופתי דומה;
{{ח:תתת|(3)}} מכיר ויודע בכל עת את תכולת ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון העומד להעסיקו או מעסיקו, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} הדרושות לשם ביצוע נאות של תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד של ממונה על כשירות אווירית נמשכת אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר למטוס גדול המתאים, בשים לב לסוגי המטוסים שמפעיל מחזיק הרישיון, למילוי תפקידו, והוא החזיק בהגדר זה חמש שנים לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל תואר ראשון לפחות בהנדסה אווירונאוטית, מכנית, חשמלית, אלקטרונית, הנדסת אוויוניקה או הנדסה בתחום אחר המקובל על המנהל כנוגע לכשירות אווירית נמשכת של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} נוסף על הניסיון כאמור בפסקה (2), הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בשילוב מתאים של משימות הקשורות לתחזוקת כלי טיס או לניהול כשירות אווירית נמשכת, או לפיקוח על משימות כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא עבר קורס היכרות כללית עם מדגם מייצג של סוגי כלי הטיס שמפעיל מחזיק הרישיון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא בעל ידע בנושא מערכת איכות כולל שיטות לביצוע סיקור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות המתאים למילוי תפקידו, שמהן שנתיים לפחות בענף התעופה בתפקיד מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מכיר ויודע בכל עת את ספר בקרת האחזקה ואת מערכי האחזקה של מחזיק הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את תכולת מפרטי ההפעלה שלו ואת תקנות הטיס הנוגעות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת הישימות להפעלה של מחזיק הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|379|הדרכת עובדים בתפקידים תפעוליים ושימוש במפרטי הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יבטיח כי כל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי, יקבל הדרכה ואימון הולמים לגבי תפקידיו וחובותיו, כפי שהם מפורטים בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה, ולגבי הקשר בין תפקידיו לבין ההפעלה הכוללת.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון יחזיק קובץ נוסף שלם ונפרד של מפרטי ההפעלה שלו ובו יכלול את מפרטי ההפעלה הישימים בספר העזר למבצעים שלו באופן שתישמר זהותם כמפרטי הפעלה.

{{ח:סעיף|380|שינוי רשיון ומפרטי הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לשנות תנאי ברשיון שנתן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} או מפרטי הפעלה שנתן לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת מחזיק הרשיון, אם מצא כי הבטיחות בתובלה האוירית וטובת הציבור מאפשרים זאת;
{{ח:תתת|(2)}} ביזמתו, אם מצא כי השינוי נדרש מטעמי בטיחות בתובלה האוירית וטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי השינוי נדרש מטעמי בטיחות וטובת הציבור, יודיע על כך למחזיק הרשיון ויתיר לו להמציא מידע והערות על כך תוך תקופה שלא תפחת משבעה ימים; לאחר שישקול את המידע וההערות שהומצאו על ידי מחזיק הרשיון, יחליט המנהל אם לבצע את השינוי או לבטל את הודעתו.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המנהל לערוך את השינוי האמור, יכנס התיקון לתוקף לא פחות מ־10 ימים לאחר שמחזיק הרשיון קיבל הודעה על כך.
{{ח:תת|(ד)}} ערר המחזיק בפני המנהל – יכנס השינוי לתוקף במועד שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} מצא המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה בכל הקשור לבטיחות בתובלה האוירית, רשאי הוא להורות על שינוי מפרטי ההפעלה ללא דיחוי; הוראה כאמור תיכנס לתוקף ביום קבלתה על ידי מחזיק הרשיון; להוראה יצרף המנהל את ממצאיו ונימוקיו.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש שינוי כאמור בתקנת משנה (א)(1) ימציא למנהל את בקשתו 15 ימים לפחות לפני מועד השינוי המבוקש, אלא אם כן אישר המנהל תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ז)}} על סירוב לבקשת שינוי רשאי המבקש לערור בפני המנהל תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת הסירוב.

{{ח:סעיף|381||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|381א|ממונה על כשירות אווירית נמשכת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 377|תקנה 377(א)(4)}} אחראי לכשירות האווירית הנמשכת של המטוסים שמפעיל מחזיק הרישיון, ובכלל זה אחראי להבטיח –
{{ח:תת|(1)}} כי כל פעולות הבדק במטוסים מבוצעות לפי ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} את קיום חובות המפעיל האווירי לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}}, וחובותיו הנוגעות לכשירות אווירית נמשכת לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תת|(3)}} כי לא תחל טיסה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המטוס נשמר ומתוחזק במצב כשיר לטיסה;
{{ח:תתת|(ב)}} הציוד התעופתי לרבות ציוד החירום הנדרש לאותה טיסה הוא במצב שמיש;
{{ח:תתת|(ג)}} לא הופרו התנאים שעל בסיסם ניתנה תעודת כושר הטיסה או התנאים הקבועים בה.

{{ח:סעיף|382|שינוי מען|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון ידווח למנהל, 30 ימים מראש לפחות, על כל שינוי במען משרדו הראשי, מקום עסקיו הראשי או מקום התחזוקה הראשי שלו.

{{ח:סעיף|383|סמכות פיקוח|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון יתיר למפקח או למנהל לבצע בכל מקום ובכל עת בדיקות או ביקורות כדי לקבוע קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}}, התקנות, הרשיון ומפרטי ההפעלה.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ה|סימן ה׳: אישור נתיבים למובילים אויריים|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|384|דרישות נתיבים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי המבקש אישור נתיב יוכיח להנחת דעתו של המנהל כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} כי הוא מסוגל לבצע הפעלה סדירה באורח משביע רצון לכל שדה תעופה קבוע, או שדה המשמש לתדלוק באותו נתיב או קטע נתיב;
{{ח:תתת|(2)}} כי עומדים לרשותו המתקנים והשירותים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנות 386 עד 390}} והם מספיקים לביצוע ההפעלה המבוקשת.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יאשר נתיב המצוי מחוץ למרחב אויר מבוקר אם קבע כי צפיפות התנועה בנתיב היא כזו שתובטח בו רמה מספקת של בטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחוייב מוביל אוירי בביצוע טיסת הדגמה בנתיב או בקטע של הנתיב לפי תקנת משנה (א) אם הוכיח שטיסת ההדגמה אינה חיונית בהתחשב בקיומם של שירותים מספקים של שדות תעופה, תאורה, תחזוקה, תקשורת, עזרי ניווט, מתקני תדלוק וציוד רדיו במטוס ועל פני הקרקע ושל כח האדם שיועסק בהפעלה המוצעת.

{{ח:סעיף|385|רוחב נתיבים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רוחבם של נתיבים וקטעי נתיבים מאושרים מעל פרוזדורי אויר בישראל או מחוצה לה הם כפי שנקבע לאותם נתיבים או קטעי נתיבים בפמ״ת של המדינות שבתחומן הם מצויים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע רוחבם של נתיבים שאינם קבועים בפמ״ת של ישראל או של מדינה אחרת אם מצא כי הדבר חיוני ולאחר ששקל את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי פני הקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} גבהים מזעריים בנתיב;
{{ח:תתת|(3)}} עזרי הניווט במטוס ועל פני הקרקע;
{{ח:תתת|(4)}} צפיפות התנועה האוירית;
{{ח:תתת|(5)}} נהלי נת״א.
{{ח:תתת|(ג)}} רוחב הנתיבים שנקבעו כאמור בתקנת משנה (ב) יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי.

{{ח:סעיף|385א|גובה טיסה מזערי בנתיב|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, רשאי לקבוע, בספר העזר למבצעים שלו, גובהי טיסה מזעריים בנתיבי טיסה שלגביהם נקבעו גובהי טיסה מזעריים בידי הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר, בתנאי שגבהים אלה לא יפחתו מהגבהים שקבעה אותה רשות מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יפרט בספר העזר למבצעים שלו, שיטה להגדרת גובהי טיסה מזעריים, בנתיבים שלגביהם לא נקבעו גובהי טיסה מזעריים בידי הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר; גובהי הטיסה המזעריים כאמור לא יהיו נמוכים מהאמור {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק הרביעי לתקנות אלה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור בתקנת משנה (ב), מחזיק הרישיון ייקח בחשבון לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדיוק והאמינות שבהם ניתן לקבוע את מיקומו של המטוס;
{{ח:תתת|(2)}} אי־דיוק של קריאות מדי הגובה שבשימוש;
{{ח:תתת|(3)}} מאפייני פני השטח, לדוגמה שינויי גובה חדים;
{{ח:תתת|(4)}} הסבירות של היתקלות בתנאי מזג אוויר קשים (למשל מערבולת אוויר חמורה (Severe Turbulence) וזרמי אוויר יורדים);
{{ח:תתת|(5)}} אי־דיוק אפשרי במפות תעופתיות;
{{ח:תתת|(6)}} מגבלות המרחב האווירי.
{{ח:תת|(ד)}} שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים, כאמור בתקנת משנה (ב), טעונה אישור של המנהל מראש.

{{ח:סעיף|386|שדות תעופה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שבכל נתיבי התעופה בהם ביקש לפעול, קיימים שדות תעופה מספיקים המצויידים כיאות והולמים את ביצוע ההפעלה המבוקשת בהתחשב בנתונים כגון: גודל השדה, פני־הקרקע, מכשולים, מתקנים, הגנת הציבור, תאורה, אמצעי ניווט ותקשורת ופיקוח על התעבורה האוירית.
{{ח:תת|(ב)}} להבטחת תפעול מבצעי בטוח יוכיח מוביל אוירי כי בידיו שיטה המניחה את דעת המנהל לאסוף, לאחסן ולהפיץ בין כל מי שיש לו ענין בכך מידע תעופתי עדכני על כל אחד משדות התעופה בהם הוא משתמש; המידע יכיל כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי שדות תעופה –
{{ח:תתתת|(א)}} מתקנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעים להגנת הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} עזרי ניווט, הנמכה ותקשורת;
{{ח:תתתת|(ד)}} עבודות בינוי המשפיעות על המראת מטוסים, נחיתתם והפעלתם על הקרקע;
{{ח:תתתת|(ה)}} מתקנים לתעבורה אוירית.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלולים, שטחי עצירה (Stopways) ושטחים פנויים ממכשולים (Clearways) –
{{ח:תתתת|(א)}} מידות;
{{ח:תתתת|(ב)}} פני השטח;
{{ח:תתתת|(ג)}} שטח סימון ותאורה;
{{ח:תתתת|(ד)}} גובה ושיפוע.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מפתני מסלול מוסטים (Displaced Threshhold) –
{{ח:תתתת|(א)}} מיקומם ומידותיהם;
{{ח:תתת|(ב)}} יישומם להמראה ולנחיתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכשולים המשפיעים על חישוב ביצועי המראות ונחיתות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ט|לסימן ט׳ של פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מכשולים משמעותיים (Controlling Obstacles).
{{ח:תתת|(4)}} לגבי תהליכי טיסת מכשירים –
{{ח:תתתת|(א)}} תהליכי יציאה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תהליכי גישה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תהליכי הליכה סביב.
{{ח:תתת|(5)}} מידע מיוחד –
{{ח:תתתת|(א)}} ציוד למדידה של טווח ראות על מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוחות שכיחות בתנאי ראות גרועים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא המנהל כי מתחייב שיפור או שינוי בשיטת איסוף המידע האוירונאוטי האמור, בהפצתו ובשימוש בו, יודיע על כך למחזיק הרשיון.
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרשיון חייב לשפר או לשנות את שיטותיו, הכל בהתאם לענין, על פי הנדרש על ידי המנהל, בתוך 30 ימים מיום שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק הרשיון רשאי להשיג על הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) בפני המנהל, תוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה; הוגשה השגה כאמור, יעוכב ביצוע ההחלטה עד שהמנהל יתן החלטתו.

{{ח:סעיף|386א|מינימת הפעלה בשדה תעופה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יכלול בספר העזר למבצעים שלו מינימת הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה שבו הוא מבקש להשתמש כשדה יעד או כשדה משנה, ובלבד שמינימת ההפעלה כאמור לא תפחת מזו שקבעה הרשות המוסמכת במדינת שדה התעופה, אלא באישור של אותה רשות מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, יכלול בספר העזר למבצעים שלו שיטה לקביעת מינימת הפעלה לפי פסקת משנה (א), שבה הוא ייקח בחשבון את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המטוס, ביצועיו ואיפיוניו, וכל תנאי או מגבלה הכלולים בספר הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} הרכב אנשי צוות האוויר, כשירותם וניסיונם;
{{ח:תתת|(3)}} ממדי המסלולים שנבחרו לשימוש ומאפיניהם;
{{ח:תתת|(4)}} התאמתם של מיתקני העזר לטיסה וביצועיהם;
{{ח:תתת|(5)}} הציוד הקיים במטוס למטרת ניווט או שליטה על נתיב הטיסה בעת הגישה לנחיתה ותהליך ההליכה סביב;
{{ח:תתת|(6)}} המכשולים באזורי הגישה וההליכה סביב והגובה הנקי ממכשולים לצורך תהליכי גישת המכשירים;
{{ח:תתת|(7)}} האמצעים שבהם משתמשים כדי לקבוע תנאי מזג אוויר ולדווח עליהם;
{{ח:תתת|(8)}} המכשולים באזורי הנסיקה (climb-out) ומקדמי המרחק ממכשולים נחוצים;
{{ח:תתת|(8א)}} התנאים שנקבעו במפרטי ההפעלה;
{{ח:תתת|(8ב)}} המינימה שקבעה מדינת שדה התעופה;
{{ח:תתת|(9)}} בקביעת מינימת הפעלה לשדה משנה – תוספת לערכי בסיס הענן והראות.
{{ח:תת|(ג)}} שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור בתקנת משנה (ב) טעונה אישור של המנהל מראש; המנהל רשאי לאשר שיטה החורגת {{ח:פנימי|סעיף 112|מתקנה 112}}.

{{ח:סעיף|387|מתקני תקשורת|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שקיימת מערכת דו־כיוונית של תקשורת רדיו אויר קרקע בנקודות שיבטיחו תקשורת מהירה ואמינה, בתנאים רגילים של הפעלה בכל נתיב, בין כל מטוס לבין המשגרה המאושרת המתאימה ובין כל אחד מהם לבין יחידות נת״א.

{{ח:סעיף|388|מידע מטאורולוגי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל אווירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל שקיים ועומד לרשותו מידע מטאורולוגי מספק, החיוני להפעלה, לאורך כל נתיב ובכל שדה תעופה שעומדים להשתמש בו, ובכלל זה מידע מטאורולוגי לגבי תופעות מזג אוויר גרוע העלולות להשפיע על בטיחות הטיסה ובכלל זה ערבול באוויר צח (Clear Air Turbulence), סופות רעמים וגזירות רוח בגובה נמוך.
{{ח:תת|(ב)}} מוביל אווירי יעשה שימוש במידע מטאורולוגי עדכני, העומד לרשותו לפי תקנת משנה (א) לשם תכנון הטיסה וניהולה.

{{ח:סעיף|389|מתקני ניווט בנתיב|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, לגבי כל נתיב מוצע, כי עזרי הניווט הקרקעיים והאלקטרוניים העומדים לרשותו לניווט מטוס הינם בתחום הדיוק הנדרש לפיקוח על תנועה אוירית, והם ממוקמים כך שיאפשרו ניווט לכל שדה תעופה קבוע, זמני, משני או לתדלוק.
{{ח:תת|(ב)}} פרט לעזרי הניווט הנדרשים לניווט לשדות תעופה משניים, יצויינו בספר העזר למבצעים של המוביל האוירי עזרים קרקעיים אלקטרוניים הנדרשים לאישור נתיבים מחוץ למרחב אויר מבוקר.
{{ח:תת|(ג)}} עזרי ניווט קרקעיים אלקטרוניים אינם נדרשים לצורך –
{{ח:תתת|(1)}} פעולת כט״ר או כטר״מ ביום, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי בשיטת ניווט טיס ובהתייחסות לאפיוני פני הקרקע מסוגלת ההפעלה להתבצע בבטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת כט״ר או כטר״מ בלילה, אם המוביל האוירי הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי באותם נתיבים מצויות נקודות ציון מוארות המספיקות להפעלה בטוחה;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלה בקטעי נתיב בהם מתבצעת נווטות שמימית או נווטות באמצעי ניווט מיוחדים אחרים שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|389א|נוהלי שיגור והפעלה לטיסה בנתיב מרוחק יותר מ־&lt;wbr&gt;60 דקות משדה משנה בנתיב|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או מחזיק רישיון, לפי העניין, המבקש לבצע טיסה בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ־60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח במהירות כמפורט להלן, יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי יש לו נהלים מתאימים לשיגור ולהפעלה של טיסות כאמור, כמפורט בתקנת משנה (ב):
{{ח:תתת|(1)}} למטוס דו־מנועי המונע במנועי טורבינה – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} למטוס בעל יותר משני מנועים המונע במנועי טורבינה – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} אלה הנהלים הנדרשים לשיגור ולהפעלה של טיסות בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ־60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב כאמור בתקנת משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} זיהוי שדות משנה לטיסה בנתיב;
{{ח:תתת|(2)}} הבטחת אספקת המידע העדכני ביותר לצוות האוויר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}}, הן בשיגור והן במהלך הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} שיטות להבטחת תקשורת בין המטוס ומרכז המשגרה של מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולת ניטור התנאים לאורך נתיב הטיסה המתוכנן, לרבות שדות המשנה שזוהו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}}, והעברת כל מידע העשוי להשפיע על בטיחות הטיסה, לצוות האוויר תוך כדי הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} וידוא כי כל הנתיבים שנבחרו אינם חורגים ממגבלות מפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} וידוא שמישות מערכות בבדיקה לפני הטיסה, לרבות מערכות הכלולות ברשימת הציוד המזערי;
{{ח:תתת|(7)}} מיתקני תקשורת וניווט ויכולותיהם;
{{ח:תתת|(8)}} דרישות דלק;
{{ח:תתת|(9)}} זמינות מידע לחישוב ביצועים לשדות המשנה בנתיב שזוהו כאמור.

{{ח:סעיף|390|טיס מתקני תחזוקה ושירות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, כי עומדים לרשותו בנקודות לאורך הנתיב, כח אדם מיומן, מתקנים וציוד מתאימים, חלקי חילוף וחמרים ככל הנדרש למתן שירות נאות, אחזקה ותחזוקה קלה של המטוסים וציוד העזר.

{{ח:סעיף|391|מרכזי משגרה|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} מוביל אוירי יוכיח להנחת דעתו של המנהל, כי עומדים לרשותו מרכזי משגרה מספיקים והמתאימים לצורך ההפעלה והם ממוקמים בנקודות החיוניות להבטחת שליטה תפעולית מתאימה לגבי כל טיסה.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ו|סימן ו׳: ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|392||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|393|ספר עזר למבצעים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יחזיק וינהל ספר עזר למבצעים כאמור בתקנת משנה (ב), לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי; ספר העזר למבצעים יהיה מקובל על המנהל, למעט חלקים, נהלים או נתונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלקים או נהלים שבו הטעונים אישור של המנהל לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים הכלולים בחלק ג׳ לספר העזר למבצעים –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי אזורים, נתיבים, שדות תעופה, מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה מיתקני תקשורת ועזרי ניווט, ותהליכי טיסה ובכלל זה תהליכי הצטרפות, גישה, המראה ועזיבה, המתפרסמים במסגרת שירותי מידע תעופתי, לרבות מסופקים למחזיק הרישיון באמצעות ספק שהמנהל אישר למחזיק הרישיון לצורך כך;
{{ח:תתתת|(ב)}} מינימת הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה המיועד לשמש את מחזיק הרישיון כיעד לנחיתה או כשדה משנה, ובלבד שהיא נקבעה לפי שיטה שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 386א|תקנה 386א}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבנה והתוכן של ספר העזר למבצעים יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי ספרי תפעול המטוסים הכלולים בחלק ב׳ לספר העזר למבצעים, יביאו בחשבון את עקרונות הגורם האנושי.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח כי ספר העזר למבצעים לא יסתור –
{{ח:תתת|(1)}} את הוראות דיני הטיס החלות לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כל דין ישים לגבי מטוסים המופעלים על פיו מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} תנאי מתנאי רישיון ההפעלה האווירית או מתנאי מפרטי ההפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} את הוראות ספר הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} חלקים אחרים בספר העזר למבצעים או את ספר בקרת האחזקה;
{{ח:תתת|(6)}} את הוראות המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} מחזיק רישיון יבטיח כי הפעלת המטוסים מתבצעת לפי הוראות ספר העזר למבצעים.

{{ח:סעיף|394|ספר בקרת האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יחזיק וינהל ספר בקרת אחזקה כאמור בתקנת משנה (ב), לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי ובתפקיד אחזקה; ספר בקרת האחזקה יהיה מקובל על המנהל, למעט חלקים או נהלים שבו הטעונים אישור של המנהל לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} התוכן של ספר בקרת האחזקה יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי התוכן של ספר בקרת האחזקה יביא בחשבון את עקרונות הגורם האנושי.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח כי ספר בקרת האחזקה לא יסתור –
{{ח:תתת|(1)}} את הוראות דיני הטיס החלות לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי מתנאי רישיון ההפעלה האווירית או מתנאי מפרטי ההפעלה;
{{ח:תתת|(3)}} את הוראות ספר הטיסה;
{{ח:תתת|(4)}} את ספר העזר למבצעים;
{{ח:תתת|(5)}} את הוראות המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי אחזקת המטוסים מתבצעת לפי הוראות ספר בקרת האחזקה.

{{ח:סעיף|395|תיקון ועדכון ספר העזר למבצעים וספר בקרת האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות תקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יתקן את ספר העזר למבצעים ואת ספר בקרת האחזקה, כפי הנדרש כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלול בהם.
{{ח:תת|(ב)}} על תיקון ספר העזר למבצעים וספר בקרת האחזקה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיקון של נוהל, תרשים, רשימה, נתון או כל מידע אחר בספר העזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה הטעון אישור מראש מאת המנהל לפי הוראות תקנות אלה, טעון אישור מראש מאת המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} תיקון של מידע כאמור בספר העזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה שאינו כאמור בפסקת משנה (1), ואינו נתונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 393|בתקנה 393(א)(2)}}, יהיה מקובל על המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יחזיק את ספר העזר למבצעים ואת ספר בקרת האחזקה באופן שקל יהיה לעדכנם ולהחליף את דפיהם, ועל גבי כל דף יצוין תאריך העדכון; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני.

{{ח:סעיף|396|הפצת ספר עזר למבצעים וספר בקרת האחזקה, עדכוניהם ותיקוניהם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יעמיד עותק מעודכן של ספר העזר למבצעים שלו ושל ספר בקרת האחזקה שלו, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ספר העזר למבצעים –
{{ח:תתתת|(א)}} למנהל;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבסיס האם שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לרשות מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי – את החלקים הנוגעים לתפקידו;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלקיו הקשורים להפעלת טיסות – בכל מטוס שהוא מפעיל;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ספר בקרת האחזקה –
{{ח:תתתת|(א)}} למנהל;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבסיס האם שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} בכל שדה תעופה שבו יש למחזיק הרישיון הסדר קבוע לקבלת שירותי תחזוקת קו־חלקים הנוגעים לתחזוקת הקו;
{{ח:תתתת|(ד)}} בכל מטוס המבצע טיסה לשדה תעופה שאין למחזיק הרישיון הסדר קבוע לקבלת שירותי תחזוקת קו בו – חלקים הנוגעים לתחזוקת קו;
{{ח:תתתת|(ה)}} לרשות המוסמכת במדינת הרישום של מטוס זר שהוא מפעיל;
{{ח:תתתת|(ו)}} לכל מי שהוא מעסיק מטעמו בתפקיד תפעולי או בתפקיד אחזקה – חלקים הנוגעים לתפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} תיקן מחזיק רישיון את ספר העזר למבצעים שלו או את ספר בקרת האחזקה שלו, ימציא את התיקון, בלא דיחוי, למנהל ולכל מי שהמפעיל האווירי העמיד לרשותו את ספר העזר למבצעים או את ספר בקרת האחזקה, לפי העניין, לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר עזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו מחזיק הרישיון כאמור.

{{ח:סעיף|396א|הוראה לתיקון או שינוי ספר עזר למבצעים או ספר בקרת האחזקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות למחזיק רישיון לבצע כל תיקון בספר העזר למבצעים או בספר בקרת האחזקה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה, לפי הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ תיקון כאמור, יודיע על כך למחזיק הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל מחזיק הרישיון את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע למחזיק הרישיון על החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק הרישיון יבצע תיקון שהורה עליו המנהל, בתוך שישים ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או, אם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל לפי תקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי בטיחות הטיסה מחייבת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הכנסת תיקון כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שייתן למחזיק הרישיון, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור, הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב); מחזיק הרישיון יבצע את הנדרש מיד עם קבלת ההוראה, ואם הומצאו מידע והערות כאמור, יחולו תקנות משנה (ג) ו־(ד) בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|397|ספר טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון יחזיק ספר טיסה מעודכן ומאושר לכל סוג של מטוס בקטגורית תובלה שהוא מפעיל.
{{ח:תת|(א1)}} מחזיק רישיון יעדכן את ספר הטיסה לפי הוראות המנהל או לפי כל עדכון שפרסם מחזיק תעודת הסוג, או שפרסמה הרשות המוסמכת במדינת התכן, שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ו1|סימן ו{{ח:הערה|׳}}1: ניהול בטיחות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|397א||תיקון: תשע״ד, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|397ב|ניהול מסמכי הפעלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת מערכת ניהול הבטיחות שלו, מחזיק רישיון יקיים שיטה לניהול מסמכי הפעלה הנוגעים לבטיחות טיסה (בתקנה זו – מסמכי הפעלה), לשימוש כל האנשים המועסקים מטעמו בתפקיד תפעולי ולהנחייתם; שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תמלא אחר הדרישות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההפעלה יאורגנו כך שתובטח גישה קלה למידע הנדרש לצורך הטיסות והפעולות הקרקעיות הכלולות בהם, ובאופן המקל על ניהול ההפצה והעדכון שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} המידע הכלול במסמכי ההפעלה יקובץ ויאורגן לפי החשיבות והשימושיות של המידע, כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע דחוף וחיוני, ובכלל זה מידע שאם לא יהיה זמין מיידית עלולה בטיחות ההפעלה להיות בסכנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מידע דחוף בעל חשיבות גבוהה, ובכלל זה מידע העשוי להשפיע על רמת הבטיחות או לעכב את ההפעלה אם לא יהיה זמין בטווח זמן קצר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע המשמש לעתים תכופות;
{{ח:תתתת|(ד)}} מידע להתייחסות כללית, ובכלל זה מידע הנדרש להפעלה אך אינו כלול בפסקאות (ב) או (ג);
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע שניתן לקבצו לפי שלב ההפעלה שבו נעשה במידע שימוש;
{{ח:תתת|(3)}} מידע חיוני יסומן בהבלטה;
{{ח:תתת|(4)}} תישמר עקביות במינוח ובשימוש במונחים המקובלים לפעולות ולפריטים משותפים; מסמכי ההפעלה יכללו מילון של מונחים, קיצורים וראשי תיבות וההגדרות שלהם, שיעודכנו לפי הצורך; כל המושגים המשמעותיים, ראשי התיבות והקיצורים הכלולים במסמכי ההפעלה צריכים להיות מוגדרים;
{{ח:תתת|(5)}} תובטח אחידות ועקביות בין הסוגים של מסמכי ההפעלה, לרבות בעניין סגנון הכתיבה, המינוח, השימוש בסימנים ובגרפיקה ועיצוב המסמכים, כולל שמירה על מיקום עקבי של סוגים מסוימים של מידע, שימוש עקבי ביחידות מידה ושימוש עקבי בקודים;
{{ח:תתת|(6)}} כל מסמך הפעלה יכלול רשימת תוכן עניינים בתחילתו, כדי לאפשר איתור בזמן קצר של המידע הכלול בו; עמודים המכילים מידע בדבר נוהלי חירום או מצבים בלתי רגילים יסומנו במיוחד, לצורך גישה מיידית;
{{ח:תתת|(7)}} שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תעמוד בדרישות מערכת אבטחת איכות של מחזיק הרישיון, אם קיימת מערכת אבטחת איכות כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תכלול יכולות לאיסוף מידע, סקירתו, הפצתו, ניהול העדכונים ועיבוד המידע והנתונים המתקבלים מכל מקורות המידע הנוגעים לסוג ההפעלה, לרבות מידע המתקבל ממדינת המפעיל, ממדינת התכן, ממדינת הרישום, מהיצרנים ומספקי ציוד; נוסף על כך שיטת ניהול מסמכי ההפעלה תכלול יכולות לאיסוף מידע, סקירתו והפצתו בעקבות שינויים המתבצעים אצל מחזיק הרישיון, ובכלל זה:
{{ח:תתתת|(א)}} שינויים הנובעים מהתקנת ציוד חדש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שינויים בעקבות ניסיון תפעולי;
{{ח:תתתת|(ג)}} שינויים במדיניות ובנהלים;
{{ח:תתתת|(ד)}} שינויים ברישיון ההפעלה האווירי או במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים לצורך הקניית אחידות בצי המטוסים של מחזיק הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יסקור את מסמכי ההפעלה לשם בדיקת הצורך בעדכונם על בסיס עתי קבוע, אחת לשנה לפחות, וכן בהתקיים כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שינויים מהותיים בהתאגדות או במבנה הארגוני של מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר הכנסת שינויים טכנולוגיים;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר שינויים בחוקים ובתקנות הנוגעים לבטיחות ההפעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יפתח שיטות להפצת מידע חדש; אופן העברת המידע צריך להיות פועל יוצא של מידת הדחיפות של המידע; השיטות יכללו אמצעים לווידוא שלבעל תפקיד תפעולי יש המידע העדכני ביותר.

{{ח:סעיף|397ג|תכנית לניתוח נתוני טיסות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס שמסתו המורשית להמראה לפי ספר הטיסה שלו עולה על 20,000 ק״ג יקים ויפעיל, כחלק ממערכת ניהול הבטיחות שלו, תכנית ניתוח נתוני טיסות שתאפשר לו לבצע לכל הפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיפוי סיכונים בהפעלה וקביעת מרווחי בטיחות (Safety margins) מתאימים;
{{ח:תתת|(2)}} זיהוי וכימות סיכונים להפעלה באמצעות איתור אירועים של חריגה ממגבלות ספר הטיסה או נוהלי התפעול של מחזיק הרישיון, וכן אירועים חריגים או מסוכנים;
{{ח:תתת|(3)}} הערכת סיכוני הבטיחות בהתבסס על ניתוח הנתונים ובכלל אלה תדירות אירועים שאותרו ורמת חומרתם, וקביעה על בסיס המגמות העולות מניתוח הנתונים, אילו סיכונים לבטיחות הם בלתי מקובלים;
{{ח:תתת|(4)}} הנהגת נהלים מתאימים לנקיטת פעולות מתקנות בשל סיכוני בטיחות בלתי מקובלים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקת האפקטיביות של פעולות מתקנות שננקטו באמצעות ניטור מתמשך.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון רשאי להפעיל את תכנית ניתוח נתוני הטיסות שלו, כולה או חלקה, על ידי גורם מטעמו, ובלבד שהאחריות הכוללת לקיום ולניהול התכנית תישמר בידי מחזיק הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית ניתוח נתוני הטיסות היא מערכת מידע בטיחותי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 139|בסעיף 139(א) לחוק}}; נתונים ומידע שנאספו במסגרת התכנית ומידע שהופק באמצעותה ייחשבו מידע בטיחותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 139|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יקבע נהלים להפעלת התכנית, שיבטיחו כי הפעלת התכנית תהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ח|פרק ח׳ לחוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 139|לסעיף 139(ו) לחוק}}, מחזיק רישיון יפרסם לצוותי האוויר שלו מידע בטיחותי שהופק באמצעות התכנית, וישלב אותו במסגרת תכנית האימונים שהוא עורך לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג}}, ככל הנדרש לשיפור בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ו)}} לא יראו תקנה זו כתקנה שנקבעה למטרות אחרות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 111|בסעיף 111(א) לחוק}}.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ז|סימן ז׳: דרישות לגבי מטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|398||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|399|דרישות כלליות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא רשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל ומצויה בו תעודת כושר טיסה מתאימה ותקפה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצוי במצב כשיר לטיסה ועונה על דרישות הכושר האוירי הישימות לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון רשאי להשתמש בשיטה שאישר המנהל לבקרת משקל ואיזון המבוססת על משקל ממוצע משוער לפי הענין, כדי לענות על דרישות כושר אוירי ומגבלות הפעלה ישימות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאי מחזיק רשיון להפעיל מטוס, החכור על ידו ללא צוות, ובלבד שהוא רשום במדינה חברה בארגון הבינלאומי לתעופה האזרחית, אם נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208(ב)}} בשינוי האמור בתקנת משנה (ד)(2)(ב).
{{ח:תת|(ד)}} בהפעלת מטוס כאמור בתקנת משנה (ג), שהוא מטוס זר, יחולו כל אלה, בכפוף להסכם שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|תקנה 48א}} החל לגבי הפעלתו של המטוס:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א}} יחולו כאילו המטוס הוא מטוס ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנות 30א}}, {{ח:פנימי|סעיף 30ב|30ב}} {{ח:פנימי|סעיף 30ג|ו־30ג}} מחזיק הרישיון יקיים את חובות הדיווח שקבעה מדינת הרישום לפי סעיפים ‎4.2.3(f)‎ ו־4.2.4 לחלק II לנספח 8 לאמנה;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון יכלול נהלים לעניין פסקת משנה (2);
{{ח:תתת|(4)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנה 131}}, מערך האחזקה של המטוס מאושר בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 208|בתקנה 208(ב)(3)}}, אנשי צוות האוויר יהיו גם בעלי רישיונות שהוציאה או הכירה בהם הרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס ואחד מהם לפחות יהיה בעל רישיון כאמור המסמיך אותו להפעיל את סוג מכשיר הרדיו שבו משתמשים במטוס;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 394|בתקנה 394}}, ספר בקרת האחזקה יהיה מקובל על הרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 396|בתקנה 396}}, מחזיק הרישיון יעמיד עותק מעודכן של ספר בקרת האחזקה לרשות המוסמכת במדינת הרישום של המטוס;
{{ח:תתתת|(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 397|תקנה 397}}, תיקונים לספר הטיסה של המטוס יהיו באישור הרשות המוסמכת במדינת הרישום ולא באישור המנהל;
{{ח:תתתת|(ו)}} אם מגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום מחמירות על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 406|תקנה 406}}, המטוס עומד במגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום;
{{ח:תתתת|(ז)}} אם דרישות המכשירים והציוד שקבעה מדינת הרישום מחמירות על הוראות תקנות אלה, מתקיימות לגבי המטוס דרישות המכשירים והציוד שקבעה מדינת הרישום;
{{ח:תתתת|(ח)}} על הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי המטוס יחולו דיני מדינת הרישום;
{{ח:תתתת|(ט)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 420|בתקנה 420}}, נוהלי מחזיק הרישיון לעניין מעקב אחר פרסומי יצרן המטוס ויצרני הציוד התעופתי המותקן בו, לשם בדיקת היעילות של מערך אחזקה, ולשינוי מערך האחזקה בהתאם לכך, יהיו מקובלים על מדינת הרישום;
{{ח:תתתת|(י)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 423|בתקנה 423}}, הנתונים הטכניים לביצוע שינויים או תיקונים במטוס יהיו מקובלים על מדינת הרישום; יראו שינוי או תיקון שהרשות המוסמכת במדינת התכן אישרה בעבר את נתוניו הטכניים כשינוי או תיקון שנתוניו הטכניים מקובלים על מדינת הרישום.

{{ח:סעיף|400||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|401|הוראות מיוחדות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שניתנה לו תעודת סוג לפני 1 ביולי 1942.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שניתנה לו תעודת סוג אחרי 1 ביולי 1942 אלא אם כן הוא הורשה כמטוס בקטגוריה תובלה והוא עונה גם על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 406|תקנה 406(א), (ב) ו־(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|402|איסור הפעלת מטוס חד מנועי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס חד מנועי לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|403|מגבלות טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע מוביל אוירי כל הפעלה במטוס דו מנועי או תלת מנועי, המונע במנועי בוכנה, בנתיב שמצוייה בו נקודה הרחוקה משדה תעופה מתאים, יותר משעת טיסה באויר יציב, במהירות שיוט רגילה כשמנוע אחד אינו פועל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס המונע במנועי טורבינה בטיסת EDTO אלא אם כן המנהל אישר הפעלה זאת לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|פרט 2 לתוספת השישית}}, וההפעלה מבוצעת לפי תנאי האישור ולתקנות אלה; באישור להפעלת טיסת EDTO יורה המנהל את זמן ההסטה המרבי המאושר לאותו שילוב מטוס־מנוע לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|פרט 3 לתוספת השישית}}; אישור המנהל כאמור יירשם במפרטי הפעלה של מחזיק הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה במהירות שיוט או 400 מיילים ימיים (740 ק״מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום אלא אם כן הורשה או אושר המטוס כמתאים לנחיתת ציף (ditching) בהתאם להוראות נחיתת הציף בחלק 25 ל־פ.א.ר.

{{ח:סעיף|404|מבחני הוכחת מטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון לא יפעיל מטוס שלא הוכח כמתאים לשימוש בהפעלה המיועדת, אלא אם כן מטוס מאותו סוג עבר, להנחת דעתו של המנהל, ובנוסף למבחני רישוי סוג שלו, לפחות 100 שעות מבחני התאמה הכוללת מספר סביר של טיסות לשדות תעופה בנתיב ואשר מהן 10 שעות לפחות של מבחני ההתאמה כאמור, יבוצעו בלילה; המנהל רשאי להפחית את מספר השעות הכולל האמור אם הוכחה להנחת דעתו רמת כשירות המצדיקה את ההפחתה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון לא יפעיל מטוס מסוג שעבר מבחני התאמה לשימוש לגבי סוג ההפעלה המיועד, אלא אם כן הוכיח שאותו סוג מטוס מתאים לשימוש בהפעלה המיועדת או אם תכן הסוג של אותו מטוס עבר שינוי מהותי; תקנת משנה זו לא תחול אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} המטוס עבר לפחות 50 שעות של מבחני התאמה להנחת דעתו של המנהל, לרבות מספר סביר של טיסות לשדות תעופה בנתיב;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר חריגות לגבי המטוס בנסיבות מיוחדות המצדיקות אי מילוי הוראות תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנת משנה (ב) יחשב תכן סוג מטוס כשונה באורח מהותי אם השינויים כוללים –
{{ח:תתת|(1)}} התקנת מנועים שאינם מסוג המנועים שאותו סוג המטוס הורשה עימם;
{{ח:תתת|(2)}} במטוס או ברכיביו שינויים המשפיעים מהותית על איפיוני הטיסה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} לא יוליך מחזיק רשיון נוסע במטוס בעת ביצוע מבחני התאמה למעט מי שמבצע את המבחנים או מי שמונה לכך על ידי המנהל, אולם רשאי הוא להוביל דואר או מטען שאישר המנהל.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ח|סימן ח׳: מגבלות הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|405||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|406|כללי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון המפעיל מטוס, המונע במנועי בוכנה, בקטגוריה תובלה, יעמוד בדרישות תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון המפעיל מטוס –
{{ח:תתת|(1)}} המונע במנועי טורבינה בקטגוריה תובלה יעמוד בדרישות תקנות 121.189 עד 121.197 לפ.א.ר.;
{{ח:תתת|(2)}} המונע במנועי טורבו מדחף בקטגוריה תובלה, שהורשה אחרי 29 באוגוסט 1959 וניתנה לו לפני התאריך האמור תעודת סוג עם אותו מספר של מנועי בוכנה, יעמוד בדרישות תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רשיון המפעיל מטוס גדול שאינו בקטגוריה תובלה יעמוד בדרישות תקנות 121.199 עד 121.205 לפ.א.ר., וכל קביעה כי מטוס גדול כאמור עומד בדרישות התקנות האמורות תתבסס על ביצועים מאושרים בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} נתוני הביצועים בספר הטיסה של המטוס חלים לגבי בדיקה לקביעת עמידה בדרישות תקנות 121.175 עד 121.197 לפ.א.ר.; כאשר הבדיקה נעשית בתנאים שונים מאלה שעליהם התבססו נתוני הביצועים, תיקבע העמידה בדרישות על ידי שקלול (אינטרפולציה) או על ידי חישוב השפעות השינויים במשתנים המסויימים אם תוצאות השקלול או החישוב הינם מדוייקים באורח מהותי כמו בתוצאות של מבחנים ישירים.
{{ח:תת|(ה)}} לא ימריא אדם מטוס, המונע במנועי בוכנה, בקטגוריה תובלה כשמשקלו עולה על המשקל המותר לשימוש באותו מסלול ובתנאי שאותו מסלול נקבע בהתאם למגבלות המראה ממסלול של כללי הפעלה בקטגוריה תובלה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} ולאחר שנלקחו בחשבון תיקוני טמפרטורה כאמור בספר הטיסה הישים של המטוס.
{{ח:תת|(ה1)}} בבואו ליישם הוראות תקנה זו לעניין חישוב מגבלות ההמראה של המטוס, מחזיק רישיון יביא בחשבון את רמת הדיוק במפות ובתרשימים הישימים.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להתיר במפרטי ההפעלה חריגות מדרישות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ח|סימן זה}} אם קיומן של נסיבות מיוחדות גורם לכך שעמידה דווקנית בהן אינה חיונית לבטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל רשאי לקבוע כי הרוחב של 15 ק״מ שנקבע בתקנות 121.179 עד 121.183 לפ.א.ר. ניתן להצרה בתחום 15 ק״מ מכל צד של הנתיב המתוכנן עד כדי 8 ק״מ בנתיב שארכו לא יעלה על 30 ק״מ וזאת כאשר מפעילים טיסה לפי כטר״מ או כאשר מתקני הניווט מספקים זיהוי אמין ומדוייק של פני הקרקע הגבוהים ושל המכשולים המצויים מחוץ לתחום של 8 ק״מ.
{{ח:תת|(ח)}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס זר, ימלא אחר מגבלות ההפעלה שקבעה מדינת הרישום של המטוס, אם הן מחמירות על המגבלות הקבועות בתקנה זו.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} בתקנות משנה (א), (ב)(2), (ד) ו־(ז), תקנות 121.175 עד 121.187 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|בפרט (9) בטבלה שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות משנה (ב)(1) ו־(ד), תקנות 121.189 עד 121.197 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בפרט (10) בטבלה שבתוספת השנייה}}.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ט|סימן ט׳: דרישות כושר אוירי מיוחדות|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|407||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|408|הובלת מטען|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} על הובלת מטען בתאי הנוסעים ובתאי המטען יחולו תקנות 121.285 ו־121.287 לפ.א.ר.

{{ח:סעיף|408א|מיקום למיזעור נזק למטוס מחומרי נפץ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי בכל מטוס שהוא מפעיל המורשה לשאת מעל 60 נוסעים, ייקבע מיקום שבו ניתן לשים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ שהתגלו במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס.

{{ח:סעיף|409|הדגמת נהלי פינוי חירום|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוכח שאותו סוג ודגם של מטוס לא ביצע בעת מתן תעודת סוג את האמור בתקנה 25.803 לפ.א.ר. שהיו בתוקף החל מיום 1 בדצמבר 1978, יוכיח מחזיק רשיון של מטוס בעל תפוסה של יותר מ־44 נוסעים והמשמש להולכת נוסעים, להנחת דעתו של המנהל, על ידי הדגמה ממשית כאמור בפיסקה (A) לתוספת D לחלק 121 לפ.א.ר., כי נהלי פינוי החרום מאפשרים פינוי של כל תפוסת המושבים במטוס, לרבות של אנשי הצוות, תוך 90 שניות או פחות.
{{ח:תת|(א1)}} בתקנת משנה (א), תקנה 25.803 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|בפרטים (11)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|ו־(12) בטבלה שבתוספת השנייה}}, והאמור בפסקה (a) לתוספת D לחלק 121 יחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|בפרט (12) בטבלה שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון יבצע להנחת דעתו של המנהל, הדגמה חלקית של נהלי חירום בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג) כל פעם –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מוכנס לשירות לראשונה סוג ודגם של מטוס בהפעלה של הולכת נוסעים, אם בעל הרשיון לא ביצע הדגמה על פי האמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} כאשר משנים את מספר הדיילים המוצבים במטוס כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 429|בתקנה 429}}, את מיקומם בתא הנוסעים או את נהלי עבודתם של הדיילים בעת פינוי חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 431|בתקנה 431}};
{{ח:תתת|(3)}} כאשר מספר פתחי החירום, סוגם, מיקומם או אופן הפעלתם במטוס – שונה.
{{ח:תת|(ג)}} בעת ביצועה של הדגמה חלקית, על מחזיק רשיון –
{{ח:תתת|(1)}} להגיש בקשה למנהל ולבקש אישורו מראש לפני ביצוע ההדגמה;
{{ח:תתת|(2)}} להוכיח את יעילות תכנית ההדרכה שלו לאנשי הצוות בנושאי חירום ונהלי פינוי חירום באמצעות ביצועה של הדגמה חלקית ללא השתתפותם של נוסעים ובפיקוחו של המנהל; דיילים המוצבים באותו דגם וסוג של מטוס חייבים להיות מסוגלים לפתוח, על פי הנהלים של מחזיק הרישיון, 50 אחוזים מפתחי החירום הנמצאים בגובה רצפת תא הנוסעים, 50 אחוזים מפתחי חירום שלא בגובה הרצפה שפתיחתם בידי דייל מוגדרת בידי מחזיק הרישיון כתפקיד שיש לבצעו במקרה המחייב מילוט חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 431|תקנה 431}}, והפעלתן של 50 אחוזים מהמגלשות; פתחי החירום והמגלשות יבחרו על ידי המנהל ויהיו מוכנים לשימוש תוך 15 שניות;
{{ח:תתת|(3)}} ההדגמה תבוצע על ידי דיילים שבחר באקראי המנהל מתוך הדיילים המועסקים על ידי מחזיק הרשיון ואשר עברו קורס אימונים מאושר, כולל עמידה במבחנים עיוניים או מעשיים בנושא ציוד ונהלי חירום.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רשיון העומד להפעיל מטוס אחד או יותר בהפעלה ממושכת מעל לים, או שהמטוס נדרש להיות מצוייד בציוד כאמור בתקנה 121.339 לפ.א.ר., יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, על ידי תרגול של נחיתת חירום מדומה על המים, כי הוא מסוגל לבצע ביעילות נוהלי נחיתת ציף (ditching).
{{ח:תת|(ה)}} עבור סוג ודגם של המטוס אשר לגביו נדרש מחזיק רשיון לבצע לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} הדגמת נחיתת ציף כאמור בתקנת משנה (ד), הדגמת נחיתת הציף תבוצע על ידי הוצאת כל חגורות ההצלה ממקום איחסונן והשלכה למים של סירת הצלה או מגלשה שתיבחר על ידי המנהל וניפוחה; אנשי צוות שהוצבו לסירת הצלה או למגלשה יפעילו תוך מתן הסבר, כל פרט ופרט של ציוד החירום הנדרש.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן י|סימן י׳: דרישות מכשירים וציוד|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|410||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|411|מכשירים וציוד במטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז־2, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} דרישות המכשירים והציוד, ובכלל זה הפעלתם, השימוש בהם ותחזוקתם כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן י|בסימן זה}} חלות על כל הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישות מכשירים וציוד, הפעלתם, השימוש בהם ותחזוקתם, יהיו כאמור בתקנות 121.305, 121.307 עד 121.316, 121.317(a) עד (d)‏, 121.318 עד 121.351, 121.354, 121.355, 121.356 הנוגעות לטרנספונדר, ו־121.357 עד 121.359 לפ.א.ר.; מכשירים וציוד כאמור יאושרו ויותקנו לפי כללי הכושר האווירי הישימים לאותם מכשירים וציוד.
{{ח:תת|(ב1)}} נוסף על הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.309, חומר הכיבוי במטף כיבוי אש המותקן בתא השירותים במטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר ד׳ בטבת התשע״ב (30 בדצמבר 2011), וכן חומר הכיבוי במטף כיבוי אש נייד המותקן בכל מקום אחר במטוס שניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יהיה מסוג המפורט {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/aviation-law-doc/he/legalInfo_Montreal-Protocol.pdf|בנספח הראשון (Annex A), קבוצה 2 (Group II) במהדורה מס׳ 8 משנת 2009 של פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון, 2009 (Montreal Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer)}}, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל.
{{ח:תת|(ב2)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.311, מושבי הדיילים האמורים בפסקה (g) לפ.א.ר. האמור, יפנו לפנים או לאחור בזווית שאינה עולה על 15 מעלות מציר האורך של המטוס.
{{ח:תת|(ב3)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.313, המטוס יצויד באופן שיאפשר לבקר, מכל אחד ממושבי הטייסים, את כל האזור מחוץ לתא הטייס שליד דלת תא הטייס, באופן שיאפשר לזהות בני אדם המבקשים להיכנס לתא הטייס ולגלות התנהגות חשודה או איום אפשרי.
{{ח:תת|(ב4)}} נוסף על האמור בפ.א.ר. 121.323, מטוסים המופעלים בלילה יהיו מצוידים בתאורה בתא הנוסעים.
{{ח:תת|(ב5)}} מדי הגובה הנדרשים בהוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.305 ו־121.325 לשם הפעלה לפי כט״מ יהיו מסוג counter drum-pointer או בעלי תצוגה דומה ולא יהיו מסוג drum-pointer או three-pointer.
{{ח:תת|(ב6)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב7)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ובהוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.339, הוראות פסקאות (a)‏(2), (3) ו־(4) לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.339 יחולו לגבי מטוס המופעל בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה או 400 מיילים ימיים (740 ק״מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום.
{{ח:תת|(ב8)}} נוסף על הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.339, סירות ההצלה הנדרשות על פי הוראות פסקה ‎(a)(2)‎ לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} כאמור יעמדו בנוהל תקן טכני TSO-C69c או TSO-C70a, וערכת ההישרדות האמורה בפסקה (c) לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} כאמור תכלול ציוד הישרדות והצלה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב9)}} על אף האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} ‎121.343(g)‎, בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} ‎121.344(g)‎ ובפ.א.ר{{ח:הערה|.}} ‎121.344a(e)‎ – רשם נתוני טיסה יפעל ברציפות בזמן הטיסה.
{{ח:תת|(ב10)}} ציוד התקשורת הנדרש לפי הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.345, 121.347 ו־121.349, יאפשר תקשורת בתדר החירום התעופתי 121.5 מגהרץ.
{{ח:תת|(ב11)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.349, מטוס המופעל בטיסת EDTO לזמן הסטה העולה על 180 דקות יצויד במערכת תקשורת העונה על דרישות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.99‎(d)‎.
{{ח:תת|(ב11א)}} נוסף על האמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.354, מפעיל אווירי של מטוס שיש לציידו במערכת TAWS לפי תקנת משנה (א), יקבע ויישם, במערך האחזקה של המטוס, נהלים לעניין ניהול בסיס הנתונים של מערכת TAWS, שיבטיחו הפצה ועדכון תכופים (timely) של מידע בדבר פני השטח ומכשולים למערכת ה־TAWS בכל מטוס שהוא מפעיל כאמור.
{{ח:תת|(ב12)}} על אף האמור בהוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.356, חובות הציוד וההפעלה לעניין טרנספונדר החלות לגבי מטוסים שמסתם המרבית המורשית להמראה עולה על 33,000 ליברות, לפי סודר (a) בטבלה לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} האמור, יחולו לגבי כל מטוס המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב13)}} נוסף על האמור בהוראות פ.א.ר. 121.359, רשמקול תא הטייס כאמור באותן הוראות פ.א.ר., לא יהיה מסוג סרט מגנטי או סליל.
{{ח:תת|(ב14)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על האמור בתקנות משנה (ב1) עד (ב13), תקנות 121.305, 121.307 עד 121.315, ‎121.317(a)‎ עד (d)‏, 121.318 עד 121.351, 121.354, 121.355, 121.356 הנוגעות לטרנספונדר, ו־121.357 עד 121.359 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}}, יחולו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תקנה 121.310 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 13|בפרט (13) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנה 121.311 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בפרט (14) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תקנה 121.313 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15|בפרט (15) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} תקנות 121.318 ו־121.319 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16|בפרט (16) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(5)}} תקנות 121.323 ו־121.325 לפ.א.ר. יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 17|בפרט (17) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(6)}} תקנה 121.335 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18|בפרט (18) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(7)}} תקנה 121.343 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19|בפרט (19) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(8)}} תקנות 121.343, 121.344, 121.344a ו־121.359 יחולו בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 20|בפרט (20) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(9)}} תקנה 121.344a לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21|בפרט (21) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(10)}} תקנה 121.349 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|בפרט (22) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(11)}} תקנה 121.351 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 23|בפרט (23) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(12)}} תקנה 121.354 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בפרט (24) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(13)}} תקנה 121.357 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 25|בפרט (25) בטבלה שבתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(14)}} תקנה 121.358 לפ.א.ר. תחול בכפוף לשינויים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 26|בפרט (26) בטבלה שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מד מהירות אוויר יכוייל ביחידת קשר (Knots) ומגבלת מהירות אויר ומידע הקשור בכך יצויין בספר הטיסה של המטוס והשלטים המתאימים יבוטאו ביחידות קשר (Knots).
{{ח:תת|(ד)}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנות 31א}} {{ח:פנימי|סעיף 515|ו־515(ב)}}, מפעיל אווירי לא יפעיל מטוס ולא ימריא אדם מטוס אלא אם כן המכשור והציוד שלהלן מצויים במצב שמיש –
{{ח:תתת|(1)}} מכשירים וציוד הדרושים לשם עמידה בכללי הכושר האווירי שלפיה ניתנה למטוס תעודת סוג וכנדרש בתקנות 121.213 עד 121.283 ותקנה 121.289 לפ.א.ר.;
{{ח:תתת|(2)}} מכשירים וציוד כאמור בתקנות 121.305 עד 121.321 ותקנה 121.359 לפ.א.ר. לכל ההפעלות, ומכשירים וציוד כאמור בתקנות 121.323 עד 121.351 לפ.א.ר. לסוג ההפעלה המצויין בהן, כאשר מכשירים וציוד אלה אינם נדרשים לפי פיסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|411א|ציוד למטוס ימי|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, לא יפעיל אדם מטוס ימי, לרבות כלי אמפיבי המופעל כמטוס ימי, אלא אם כן המטוס מצויד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חגורת הצלה אחת או מיתקן ציפה אישי דומה לכל אדם במטוס, המאוחסנים בהישג יד ממושב הנוסע;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד ליצירת אותות קוליים הנכללים בתקנות הבין־לאומיות למניעת התנגשויות בים משנת 1972 (Convention on the International Regulations for Preventing Collisions at Sea, 1972), העומדות לעיון הציבור באתר האינטרנט בלא תשלום;
{{ח:תתת|(3)}} עוגן צף (drogue).

{{ח:סעיף|411ב|ציוד למטוס המופעל מעל אזורים שבהם פעולות חיפוש והצלה קשות במיוחד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, לא יפעיל אדם מטוס בטיסה מעל אזורים יבשתיים אשר המדינה האחראית על מתן שירותי נת״א שבהם הגדירה כי פעולות חילוץ והצלה בהן הן קשות במיוחד, אלא אם כן המטוס מצויד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי איתות פירוטכני;
{{ח:תתת|(2)}} משדר מיקום חירום להישרדות (ELT(S)‎) אחד לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} 2 ליטרים של מי שתייה לכל קבוצה של 50 אנשים הנמצאים במטוס, או לכל חלק מקבוצה של 50 אנשים, המאוחסנים במכלים עמידים;
{{ח:תתת|(4)}} סכין;
{{ח:תתת|(5)}} קובץ של סימני איתות קרקע–אוויר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), הציוד המפורט בפסקאות (3), (4) ו־(5) אינו נדרש לגבי מטוס שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נשאר, בכל נקודה בנתיב, במרחק טיסה שאינו עולה על 120 דקות, במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל, למטוס המסוגל להמשיך בטיסה כאשר המנוע הקריטי אינו פועל, מאזור שבו חילוץ והצלה אינם קשים במיוחד, או במרחק שאינו עולה על 30 דקות טיסה, במהירות שיוט, מאזור שבו חילוץ והצלה אינם קשים במיוחד לכל מטוס אחר;
{{ח:תתת|(2)}} מטוס שתעודת הסוג שלו ניתנה לפי פרק 25 לפ.א.ר. או שווה ערך לו, כל עוד אינו רחוק למעלה מ־90 דקות טיסה במהירות שיוט מאזור המתאים לנחיתת חירום.

{{ח:סעיף|411ג|ציוד למטוס בעל מגבלות מהירות המבוטאות במספר מאך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, לא יפעיל אדם מטוס בעל מגבלות מהירות המבוטאות במונחים של מספר מאך, אלא אם כן המטוס מצויד במציין מספר מאך.

{{ח:סעיף|411ד|מידע בעניין חיפוש והצלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}, מחזיק רישיון יבטיח כי בכל טיסה נמצא בתא הטייס, במקום נגיש, כל המידע החיוני בדבר שירותי החיפוש וההצלה באזורים שמעליהם מתוכנן המטוס לטוס.

{{ח:סעיף|411ה||תיקון: תשע״ד, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|411ו|רשימת ציוד מזערי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על רשימת ציוד מזערי ועל הכנתה לאישור המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}} יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|התקנה האמורה}}, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מחזיק רישיון יכין רשימת ציוד מזערי לכל סוג של מטוס שהוא מפעיל;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק רישיון יבסס את רשימת הציוד המזערי על רשימת הציוד המזערי הראשית של סוג המטוס כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מחזיק רישיון יבטיח כי רשימת הציוד המזערי תהיה נגישה לטייס המפקד לפני תחילת הטיסה ותאפשר לו לקבוע אם, במקרה שקיימים במטוס ציוד או מכשירים שאינם שמישים, ניתן לבצע טיסה, או להמשיך טיסה מנקודה שבה בוצעה חניית ביניים;
{{ח:תת|(4)}} מחזיק רישיון יכלול בספר העזר למבצעים כל רשימת ציוד מזערי שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|תקנה 31א}}.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יא|סימן י״א: דרישות מיוחדות לאחזקה|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|412||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|413|תחזוקת קו מחוץ לישראל|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ב־6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 172|סעיף 172(4)(א) לחוק}}, מחזיק רישיון רשאי לקבל שירותי תחזוקת קו בשדה תעופה מחוץ לישראל, גם ממי שאינו טכנאי לבדק מטוס הפועל במסגרת מכון בדק שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}} הוא רשאי להפעיל מטוס לאחר שבוצעה בו פעולת אחזקה במסגרת תחזוקת קו כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מחזיק הרישיון התקשר בהסכם לקבלת שירותי תחזוקת הקו עם גוף שמחזיק הרישיון וידא כי מתקיימים לגביו כל אלה (להלן – מכון בדק זר):
{{ח:תתת|(א)}} הוא בעל רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שניתן מאת רשות מוסמכת במדינה חברה, ובלבד שהמנהל לא הורה לבעל הרישיון לגבי אותה מדינה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא ניתן להסתמך על דיניה לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק כמספקים רמת בטיחות מקבילה לזאת המושגת באמצעות אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא בעל הגדרים מתאימים ורשימת יכולת מתאימה, לביצוע תחזוקת קו לסוגי המטוסים בשילוב עם סוגי המנועים שמפעיל מחזיק הרישיון באותו שדה תעופה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא מעסיק אדם שהתקיימו לגביו התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימים לסוג המטוס בשילוב עם סוג המנוע שלגביו נדרשת תחזוקת הקו שנתנה לו הרשות המוסמכת במדינה שלפי דיניה ניתן הרישיון למכון הבדק הזר, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של המטוס;
{{ח:תתתת|(2)}} המדינה החברה שלפיה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (1), אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון לגביה, בהחלטה מנומקת, שלא ניתן להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט;
{{ח:תתתת|(3)}} הוא קיבל הדרכה לעניין הוראות ספר בקרת האחזקה של מחזיק הרישיון ולעניין המידע התחזוקתי הישים;
{{ח:תתתת|(4)}} הוא מסוגל לקרוא, לכתוב, להבין ולתקשר בשפה שבה ערוכים המידע התחזוקתי, הנהלים או הרישומים, לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(5)}} אם מחזיק הרישיון יפעיל לאותו שדה תעופה מטוס המורשה לבצע טיסות EDTO – הוא נמנה על רשימת מוסמכי ה־EDTO של מכון הבדק הזר בעת ביצוע פעולות EDTO שקבע מחזיק הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} אדם כאמור בפסקה (1)(ג), שהתקיימו בו כל התנאים המפורטים להלן, אישר את החזרת המטוס לשירות, באמצעות מתן תעודת אחזקה ושחרור למטוס שנחתמה בידו:
{{ח:תתת|(א)}} הוא פועל במסגרת זכויותיו לפי הרישיון או ההרשאה האמורים בפסקה (1)(ג)(1);
{{ח:תתת|(ב)}} הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של מכון הבדק הזר;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בביצוע אחזקה לסוג המטוס בשילוב עם סוג המנוע, שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע האחזקה;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא הכין את תעודת האחזקה והשחרור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|תקנה 133(ב)(4)}}, בשינוי זה שבמקום נוהלי היצרן או המפעיל האווירי האמורים {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133(ב)(4)(א)(1)}} יבואו נוהלי מכון הבדק הזר;
{{ח:תת|(3)}} שירותי אחזקת הקו ניתנו לפי ההגדרים, ההרשאות והתנאים שנקבעו ברישיון מכון הבדק הזר.

{{ח:סעיף|413א|תיקון תקלה מחוץ לישראל בנסיבות בלתי צפויות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 172|סעיף 172(4)(א) לחוק}}, במקרה שבו, בשל נסיבות בלתי צפויות, נמצאה תקלה במטוס בשדה תעופה מחוץ לישראל שבו אין למחזיק הרישיון הסדר לקבלת שירותי תחזוקת קו, והמטוס אינו יכול להמריא בלא תיקון התקלה, מחזיק הרישיון רשאי לקבל שירותי אחזקה למטוס כאמור, גם ממכון בדק שלא ניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}} (להלן – מכון בדק זר), וכן ממי שאינו טכנאי לבדק מטוס הפועל במסגרת מכון בדק שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}} הוא רשאי להפעיל את המטוס לאחר שבוצעה בו פעולת אחזקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקלה ניתנת לתיקון במסגרת תחזוקת קו;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרישיון וידא, לאחר שביצע הערכה כי מתקיימים לגבי מכון הבדק הזר כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שניתן מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה, ובלבד שדיניה, לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק אינם קובעים דרישות הפחותות מהנדרש לפי אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה, למעט הוראות הנספח שהמנהל הודיע לגביהן, לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיפים 4(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|ו־6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, כי ישראל פועלת באופן שונה, והוראות הדין הישראלי בעניין מקלות לעומת הוראות הנספח, והכול אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג המטוס שבו יבוצע התיקון כלול בהגדרים וברשימת היכולת שלו, והתיקון יכול להתבצע לפי מגבלות הקבועות ברשימת היכולת כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יש לו מערכת איכות, המבטיחה רמה מקצועית טובה בביצוע התיקון, וביצועו לפי קובץ הנהלים שלו (Maintenance Organization's Procedure Manual);
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא יבצע את התיקון לפי המידע התחזוקתי הישים ולפי נוהלי מחזיק הרישיון;
{{ח:תתתת|(ה)}} באדם המיועד לחתום על תעודת האחזקה והשחרור מטעמו של מכון הבדק הזר יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימים, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה שנתנה את הרישיון למכון הבדק הזר, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ובלבד שהמדינה החברה כאמור אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון לגביה, בהחלטה מנומקת, שלא ניתן להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הורה המנהל כאמור, יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג המטוס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג מטוס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של מכון הבדק הזר;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם התקלה במטוס המתוכנן לבצע טיסת EDTO – הוא כלול ברשימת מוסמכי ה־EDTO של המכון הזר;
{{ח:תתת|(3)}} אדם כאמור בפסקה (2)(ה), הפועל במסגרת זכויותיו לפי הרישיון או ההרשאה האמורים בפסקה (2)(ה)(1)(א), אישר את החזרת המטוס לשירות, באמצעות מתן תעודת אחזקה ושחרור למטוס שנחתמה בידו; על החזרה לשירות כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133|תקנה 133(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} ההגדרים, ההרשאות והתנאים שנקבעו ברישיון מכון הבדק הזר מאפשרים לו תיקון התקלה;
{{ח:תתת|(5)}} בוצע תיאום בין מכון הבדק הזר לבין גופים מוסמכים לביצוע אחזקה הנוגעים לעניין, לפי נוהלי מחזיק הרישיון, ובכלל זה לעניין איתור התקלה, כל מידע הנחוץ לתיקונה, ביצוע רישומי פעולות בדק, תיקון התקלה והעברת מידע לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון שהסתייע במכון בדק זר לתיקון תקלה כמפורט בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} ידווח על כך למנהל בתוך 3 ימים מהשלמת פעולת הבדק על ידי מכון הבדק הזר;
{{ח:תתת|(2)}} יוודא ביצוע בדיקה חוזרת למטוס מיד עם חזרתו לישראל, לשם הבטחת כשירותו האווירית.

{{ח:סעיף|414|גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יודיע למנהל על כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק שהוא מבקש שיבצע פעולות בדק במטוסים שהוא מפעיל, ובכלל זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 413|בתקנה 413}}, ויקבל את אישורו של המנהל לכך (להלן {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} – גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק).
{{ח:תת|(ב)}} העברת ביצוע האחזקה מגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק לגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק אחר, שלא לפי אישור לפי תקנת משנה (א), טעונה את אישור המנהל מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 129|בתקנות 129}} {{ח:פנימי|סעיף 133|ו־133}}, מפעיל אווירי לא יקבל שירותי אחזקה מיצרן המטוס המחזיק תעודת סוג למטוס אלא אם כן היצרן כאמור מחזיק ברישיון מכון בדק, או שהוא מכון בדק זר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 413|בתקנות 413}} {{ח:פנימי|סעיף 413א|ו־413א}}.

{{ח:סעיף|415||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|416|אחריות לכשירות אווירית נמשכת|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון אחראי לכשירות האווירית הנמשכת של כל מטוס שהוא מפעיל, לרבות גוף המטוס, מנועיו, מדחפיו, וציוד תעופתי שבו, ובכלל זה יבטיח כי לא תבוצע טיסה אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} אחזקת המטוס מבוצעת לפי מערך האחזקה ונוהלי ספר בקרת האחזקה;
{{ח:תתת|(2)}} המטוס נשמר ומתוחזק במצב כשיר אווירית.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יוודא כי עומדים לרשותו של הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק, כוח אדם כשיר, מיתקנים וציוד, ומערכת איכות המתאימים ומספיקים לביצוע נאות של האחזקה.

{{ח:סעיף|417||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|418|דרישות נוספות למערך אחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון יהיה אחראי לכך שמערך האחזקה של המטוסים המופעלים על ידו יכלול, בנוסף לנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|תקנה 131}}, כל אלה –
{{ח:תת|(1)}} שיטות ביצוע אחזקה שגרתית;
{{ח:תת|(2)}} נהלים שמטרתם לוודא שכל הבדיקות והחלפת החלקים מבוצעים בהתאם למערך האחזקה ושכל האפיצויות (Tolerance) הדרושות בעת ביצוע ביקורת ובדיקת כפל, כלולות במערך האחזקה;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(7)}} לעניין מערך אחזקה החל על מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO –
{{ח:תתת|(א)}} פעולות אחזקה שלפי המידע התחזוקתי שסיפק מחזיק תעודת הסוג, משויכות להפעלת טיסות EDTO, שיושלמו ויאושרו בידי מוסמך EDTO; וכן טופסי אחזקה, תגים ומסמכים משלימים לפעולות אחזקה אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} תכנית לבקרת אמינות ולדיווח על אמינות של מערכות ההנעה ומערכות ה־EDTO המשמעותיות, שמטרותיה העיקריות הן זיהוי ומניעה מוקדמים של אירועים משמעותיים הנוגעים להפעלת EDTO, וכן הבטחת שמירה על רמת אמינות EDTO מזערית, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|בפרטים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|ו־5 לתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|418א|בדיקת כשירות לפני טיסת EDTO|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון לא יפעיל מטוס דו־מנועי בטיסת EDTO אלא אם כן מוסמך EDTO השלים בדיקת כשירות למטוס בסמוך לפני הטיסה (pre departure service check) ואישר כי המטוס ומערכותיו במצב מתאים להפעלת EDTO; בדיקה כאמור תכלול לכל הפחות:
{{ח:תת|(1)}} וידוא מצבן של כל מערכות ה־EDTO המשמעותיות;
{{ח:תת|(2)}} בדיקת מצבו הכללי של המטוס באופן שייבדקו בדיקת רישומי פעולות בדק ישימים;
{{ח:תת|(3)}} בדיקת כמויות השמן ושיעורי צריכת השמן של המנועים ומנוע העזר.

{{ח:סעיף|418ב|בקרת אחזקה מרכזית לטיסות EDTO ומערכת לאימות תיקון תקלות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO במטוסים דו־מנועיים ימסד ויפעיל מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO, וכן תכנית לאימות תיקון תקלות (להלן – תכנית האימות), כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בפרט (11)(ז) ו־(ח) לתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון לא יפעיל מטוס דו־מנועי בטיסת EDTO אם בטיסה הקודמת אירעו כשל, תקלה או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס (להלן – תקלה), שתיקונם טעון אימות לפי תכנית האימות, אלא אם כן מערכת בקרת אחזקה מרכזית וידאה כי ננקטה פעולה מתקנת מתאימה ובוצע אימות תיקון התקלה לפי תכנית האימות; על אף האמור, ניתן לשגר או לשחרר מטוס לטיסת EDTO אם פעולת האימות לתיקון התקלה תבוצע במהלך הטיסה כאמור, ובלבד שהמטוס לא יופעל מעבר לזמן הסף, אלא אם כן פעולת האימות הושלמה באופן משביע רצון לפני כן.

{{ח:סעיף|419||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג, תשע״ד, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|420|חובות נוספות ביחס למערך האחזקה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בתקנה 132}}, מחזיק רישיון יבצע מעקב מתמיד אחר מצב כושר הטיסה של המטוסים שהוא מפעיל ואחר פרסומי היצרנים, לשם בדיקת היעילות של מערך אחזקה, ויתקן את מערך האחזקה בהתאם לכך; תיקון מערך האחזקה טעון את אישור המנהל מראש.

{{ח:סעיף|421||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|422||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|423|שינויים ותיקונים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יבטיח כי גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק המבצע שינוי או תיקון במטוס שהוא מפעיל, או במנוע, מדחף או ציוד תעופתי שלו, עושה זאת לפי מידע תחזוקתי מלא ועדכני, ולעניין שינוי גדול או תיקון גדול – הוא ממלא אחר {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות מכוני הבדק}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 4|הפרקים הרביעי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|והחמישי לתקנות התיעוד}}.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יב|סימן י״ב: עובדי טיס ואנשי צוות|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|424|תחולה|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יב|סימן זה}} מפרט את הדרישות הנוגעות לעובדי טיס ואנשי צוות כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרשיונות}}, הדרושים למחזיק רשיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|425|מגבלות העסקה לעובדי טיס ואנשי צוות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון עובד טיס אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה והוא –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון מתאים ותקף שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הרשיונות}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל תעודה רפואית מתאימה ותקפה אם הוא נדרש לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל כשירויות מתאימות לביצוע ההפעלה שאותה הוא מונה לבצע.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעסיק מחזיק רישיון איש צוות אלא אם כן הוא בעל כשירויות מתאימות לביצוע התפקידים שאותם ימונה לבצע.
{{ח:תת|(ב)}} עובד טיס יציג את רשיונו או את התעודה הרפואית שלו בפני המנהל או מפקח לפי דרישתם בכל עת.

{{ח:סעיף|426|הרכב צוות אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס אלא אם כן מצויים בו אנשי צוות אויר לפחות במספר המזערי הקבוע בתעודת כושר הטיסה או בספר הטיסה של המטוס שאושר לאותו סוג מטוס וכאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} אלא אם כן מפעילים אותו שני טייסים לפחות; מחזיק הרשיון ימנה אחד מהם כטייס מפקד ואת השני כטייס משנה.
{{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה בו נדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} ביצוע שני תפקידים או יותר רק בידי מי שבידו רישיון איש צוות אוויר, לא יבוצעו התפקידים האמורים על ידי איש צוות אחד באותו זמן.
{{ח:תת|(ד)}} בכל טיסה שבה נדרש טכנאי טיס, איש צוות אוויר נוסף אחד לפחות חייב להיות כשיר למלא בעת חירום בזמן טיסה את תפקידיו של טכנאי הטיס, לשם השלמתה הבטוחה של הטיסה כאשר טכנאי הטיס אינו יכול למלא את תפקידיו מכל סיבה שהיא; טייס אינו נדרש להחזיק ברשיון טכנאי טיס לביצוע התפקידים האמורים.

{{ח:סעיף|427|טכנאי טיס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס שתעודת הסוג שלו ניתנה עד 1 בינואר 1964 ומשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 36,100 ק״ג (80,000 פאונד), ללא טכנאי טיס המחזיק ברשיון טכנאי טיס תקף; למטוס שניתנה לו תעודת סוג החל ביום 2 בינואר 1964, הדרישה לטכנאי טיס תיקבע לפי דרישות תעודת הסוג כאמור בתקנה 25.123 לפ.א.ר.

{{ח:סעיף|428|נווט טיס וציוד ניווט מיוחד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מחוץ לישראל כאשר מיקומו אינו יכול להקבע בוודאות במשך למעלה משעה, ללא איש צוות אויר המחזיק ברשיון נווט טיס בר תוקף או אמצעי ניווט מיוחדים המאושרים כאמור בתקנה 121.355 לפ.א.ר. המאפשרים קביעה אמינה של מיקום המטוס על ידי כל טייס מעמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לדרוש הימצאותם של נווט טיס או אמצעי ניווט מיוחדים או שניהם כאחד כאשר אמצעי ניווט מיוחדים נדרשים גם במשך תקופת זמן של שעה או פחות; בקביעתו האמורה יתחשב המנהל בכל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} מהירות הטיסה של המטוס;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי מזג אויר רגילים בנתיב;
{{ח:תתת|(3)}} שירותי הפיקוח על התנועה האוירית;
{{ח:תתת|(4)}} צפיפות התנועה האוירית;
{{ח:תתת|(5)}} איזור כיסוי עזרי ניווט ביעד;
{{ח:תתת|(6)}} דרישות הדלק;
{{ח:תתת|(7)}} כמות הדלק הנדרשת לחזרה לנקודת היציאה ולשדות התעופה המשניים;
{{ח:תתת|(8)}} הערכה לגבי הפעלת הטיסה מעבר לנקודה שאין אפשרות חזרה ממנה;
{{ח:תתת|(9)}} כל גורם אחר שיש לו קשר, לדעתו, לבטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} הפעלות שבהם נדרשים נווט טיס או אמצעי ניווט מיוחדים, או שניהם, כאחד, יפורטו במיפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון.

{{ח:סעיף|429|דיילים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס המוליך נוסעים אלא אם כן מצויים בו דיילים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ־9 מושבים ופחות מ־51 מושבים – דייל אחד;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ־50 מושבים ופחות מ־101 – שני דיילים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מטוס בתצורה שבה מספר מושבי הנוסעים, למעט מושבי הטייסים, הוא יותר מ־100 מושבים – שני דיילים, ועוד דייל אחד לכל קבוצה של 50 מושבי נוסעים או חלק ממנה מעל 100 מושבים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה שבו השתמש מחזיק הרשיון, בעת ביצוע הדגמת פינוי חרום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 409|בתקנה 409(א)}}, במספר גדול יותר של דיילים מהנדרש על פי תקנת משנה (א) לגבי קיבולת המושבים המרבית של המטוס שהשתמשו בו בעת ההדגמה, לא יפעיל מחזיק הרשיון, לאחר מכן, אותו מטוס –
{{ח:תתת|(1)}} בתצורת קיבולת המושבים המרבית שלו עם מספר מועט יותר של דיילים מזה שהשתמשו בו בעת הדגמת פינוי החירום;
{{ח:תתת|(2)}} בכל תצורה של קיבולת מושבים מופחתת עם מספר מועט יותר של דיילים מזה הנדרש לפי תקנת משנה (א) לאותה קיבולת מושבים, בתוספת מספר הדיילים שהשתמשו בו בעת הדגמת הפינוי ושהיה גדול יותר ממספר הדיילים הנדרש לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מספר הדיילים שאושר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יצויין בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} בעת המראות ונחיתות ובכל עת שהטייס המפקד הורה על כך יימצאו הדיילים הנדרשים לפי תקנה זו חגורים בעמדותיהם קרוב ככל האפשר לפתחי היציאה אשר בגובה הרצפה של המטוס לכל אורכו כדי לאפשר פינוי מהיר ככל האפשר של נוסעים וטיפול בהם במקרה של פינוי חירום.

{{ח:סעיף|430|משגר מטוסים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מוביל אוירי יעסיק קציני מבצעי אויר בכל אחד ממרכזי המשגרה במספר מספיק כדי להבטיח שליטה מבצעית מתאימה בכל טיסה.

{{ח:סעיף|431|תפקידי חירום ותפקידי פינוי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון יקבע, לכל סוג ודגם של מטוס וכל קטגוריה של אנשי צוות נדרשים, את התפקידים שיש לבצעם במקרה חירום או במקרה המחייב מילוט חירום; מחזיק הרשיון יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי תפקידים אלה הינם מעשיים, ניתנים לביצוע ויענו על כל מצב חירום צפוי, לרבות מצב של אובדן כושר הפיקוד של אנשי צוות או חוסר יכולתם להגיע לתאי הנוסעים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יתאר בספר העזר למבצעים שלו את התפקידים של כל קטגוריה של אנשי צוות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג: אימונים|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|432|הגדרות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון ראשוני“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שלא הוסמכו ולא שירתו באותו תפקיד במטוס אחר מאותה קבוצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון הסבה“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שהוסמכו ושירתו באותו תפקיד במטוס אחר מאותה קבוצת מטוסים אצל אותו מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון קידום“ – האימון הנדרש מאנשי צוות, שהוסמכו ושירתו במטוס מדגם מסויים כטייסי משנה או כטכנאי טיס לפני שיתחילו לשרת באותו מטוס כטייסים מפקדים או כטייסי משנה לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון שינויים“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר שהוסמכו ושירתו במטוס מדגם מסויים, ולדעת המנהל נדרש אותו אימון לפני שאיש הצוות יתחיל לשרת באותו תפקיד באותו מטוס שנעשו בו שינויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון חוזר“ – האימון הנדרש מאנשי צוות ומקציני מבצעי אויר כדי לשמור על כשירותם לגבי כל מטוס, עמדתם וסוג ההפעלה שבהם הם משרתים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימון אפס שעות טיסה“ (Zero Flight Time Training) – אימון המיועד לאיש צוות אוויר שכל הכשרתו על אותו דגם של מטוס התבצעה במדמה טיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת מטוסים“ – כל אחת מקבוצות אלה, פרט אם ייאמר אחרת –
{{ח:תתת|(1)}} קבוצה 1: מטוסים המונעים במנועים עם מדחף לרבות מנועי בוכנה ומנועי טורבו־מדחף;
{{ח:תתת|(2)}} קבוצה 2: מטוסים המונעים במנועי טורבו־סילוניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות מתוכננות“ – שעות האימונים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}, שהמנהל רשאי להפחית מהן אם מחזיק הרשיון יוכיח להנחת דעתו שהנסיבות מצדיקות זאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיסה“ – לרבות התמרונים, התהליכים או התפקידים שיש לבצעם במטוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית אימונים“ – הכוללת אימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום, אימון שינויים, אימון חוזר ואימון אפס שעות טיסה, שלביהם ואמות המידה והאופנים לקבוע את השלמתם או את סיומם בהצלחה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|433|תכנית אימונים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע ויקיים תכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}} ובתוספות החמישית והשישית (E &amp; F Appendices) לחלק 121 לפ.א.ר. המאושרת בידי המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}; תכנית האימונים תבטיח שאיש צוות, קצין מבצעי אויר, מדריך טיסה, בוחן טיסה וכן כל אדם שמונה לתפקידים הקשורים בהובלת חמרים מסוכנים יהיה מאומן לביצוע תפקידיו;
{{ח:תתת|(2)}} יספק למטרת האימונים מתקני קרקע, מתקני טיסה ומדריכי קרקע מיומנים;
{{ח:תתת|(3)}} יספק חומר אימונים, בחינות, טפסים, הוראות ונהלים עדכניים לשימוש, בעת ביצוע אימונים ומבחנים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}};
{{ח:תתת|(4)}} יספק מדריכי טיסה, בוחני טיסה ומדריכי מדמה טיסה במספר מספיק לביצוע נאות של קורסים לאימוני טיסה, מבחני טיסה ואימוני מדמה טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השלים איש צוות או קצין מבצעי אוויר אימון או מבחן שיש לבצעו כל כמה חודשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בחודשיים שלפני החודש שבו היה עליו לבצעו או עד לתום החודש שבו היה עליו לבצעו, יראו את איש הצוות או את קצין מבצעי האוויר כאילו השלים את האימון או המבחן כאמור, לפי העניין, במועד שבו היה עליו לבצעו.
{{ח:תת|(ג)}} מדריך, מפקח או בוחן טיסה האחראי על נושא אימון קרקעי מסויים, על חלק של אימון טיסה, מבחן טיסה או מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, יאשר את כשירותו וידיעותיו המקצועיים של איש הצוות, קצין מבצעי האויר, מדריך הטיסה או בוחן הטיסה בתום סיום האימון או המבחן שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}} (להלן – האישור); האישור יהווה חלק מרישומי איש הצוות או קצין מבצעי אויר; היה האישור מסומן במערכת רישום ממוחשבת, יזוהו בו המדריך, המפקח או בוחן הטיסה שנתנו את האישור.
{{ח:תת|(ד)}} באימון איש צוות שאינו אימון חוזר, לא נדרש לכלול נושאים הישימים לגבי יותר ממטוס אחד או עמדה אחת של איש צוות, שנכללו באימון קודם של איש הצוות שהושלם בהצלחה, במסגרת שירותו אצל אותו מחזיק רישיון.
{{ח:תת|(ד1)}} המנהל רשאי להורות, במקרים שבהם טייס מטיס כמה דגמים של אותו סוג מטוס או סוגים שונים של מטוסים בעלי אפיונים דומים במונחים של נוהלי הפעלה ומערכות ושליטה, באילו תנאים ניתן לראות בקיום הדרישות לעניין אימון טיסה, מבחן כשירות, צבירת ניסיון בהפעלה או צבירת ניסיון עדכני, כממלא אחר אותן דרישות לגבי דגם אחר או סוג אחר של מטוסים.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן להשתמש במדמי טיסה ובמתקני אימון אחרים במסגרת תכנית האימונים של מחזיק הרשיון, שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} מי שמתקדם בהצלחה בשלבי אימוני הטיסה, השלים בהצלחה את מבחן הטיסה המתאים בפני בוחן טיס או המנהל, ומדריכו או בוחן הטיס שלו נתן לו המלצה, לא יידרש להשלים את שעות טיסות האימון המתוכננות לגבי המטוס, לפי הענין; הוראה זו לא תחול כאשר מצא המנהל ש־20 אחוזים ממבחני הטיסה, שבוצעו בבסיס אימונים מסויים במשך ששה החדשים הקודמים לא הסתיימו בהצלחה, אלא אם כן נוכח המנהל כי אימוני הטיס באותו בסיס השתפרו.
{{ח:תת|(ז)}} כאשר מחזיק רשיון משתמש במדמה טיסה באימון לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}} רשאי המנהל להפחית משעות הטיסה הנדרשות, אם מצא שיעילות האימונים השתפרה כאמור בתקנת משנה (ו).

{{ח:סעיף|434|תכנית לימודים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון יכין ויחזיק תכנית לימודים מעודכנת לכל דגם של מטוס לגבי כל תפקיד של איש צוות וקצין מבצעי אויר הנדרשים להפעיל את אותו דגם מטוס.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הלימודים תכלול אימוני קרקע ואימוני טיסה הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}}, כלהלן –
{{ח:תתת|(1)}} רשימת נושאי אימוני הקרקע, לרבות נושאי חירום;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת מתקני האימונים ועזרי הלימוד שמחזיק הרשיון ישתמש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור מפורט או תצוגה צילומית של התמרונים, הנהלים והתפקידים הרגילים והמיוחדים ושל התמרונים, הנהלים והתפקידים בעת חירום שישתמשו בהם לכל שלב משלבי אימוני הטיסה או מבחני הטיסה;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת מדמי הטיסה או מתקני אימון אחרים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 436|תקנה 436}} לרבות אותם תמרונים, נהלים או תפקידים שאושרו לגבי אותו מדמה טיסה או מיתקן אימון;
{{ח:תתת|(5)}} שעות האימונים המתוכננות לכל שלב משלבי האימונים;
{{ח:תתת|(6)}} עותק של כל אישור שנתן המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 435|תקנה 435(ד)}} להפחתת שעות האימונים המתוכננות.

{{ח:סעיף|435|אישור תכנית אימונים|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} על מחזיק רשיון לבקש מהמנהל אישור ראשוני לתכנית אימונים, אישור סופי ואישור לתיקון תכנית האימונים ולשם כך ימציא למנהל ראשי פרקים של התוכנית המספקים מידע להערכתה הראשונית או לתיקונה וכל מידע נוסף שידרוש המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יתן אישור ראשוני בכתב לתכנית האימונים המוצעת או התיקון המוצע אם נתקיימו בהם הוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}}; נתן המנהל אישור כאמור, רשאי מחזיק הרשיון לבצע את האימונים לפי אותה תכנית; המנהל רשאי בכל עת לבדוק את התכנית ולהורות, כאמור בתקנת משנה (ה), למחזיק הרשיון לבצע בה תיקונים, אם מצא כי יש בה ליקויים שיש לתקנם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יתן אישור סופי לתכנית אימונים מוצעת או לתיקון מוצע של תכנית אימונים אם מחזיק הרשיון הוכיח להנחת דעתו, שהאימונים בוצעו לפי אותה תכנית אימונים שאושרה אישור ראשוני כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} במתן אישור ראשוני ואישור סופי לתכניות אימונים או לתיקונן, לרבות הפחתה בשעות המתוכננות כקבוע {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}}, ישקול המנהל את עזרי האימון, מתקני האימון, שיטותיו ונהליו המפורטים בתכנית הלימודים של מחזיק רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 434|בתקנה 434}}; נתן המנהל אישור להפחתת השעות המתוכננות, יכלול האישור את הנימוקים למתן האישור.
{{ח:תת|(ה)}} מצא המנהל כי נדרשים תיקונים בתכנית האימונים לשם הבטחת מטרותיה, יבצע מחזיק הרשיון את התיקונים הנדרשים לאחר שקיבל על כך הודעה מאת המנהל; קיבל מחזיק הרשיון הודעה כאמור מהמנהל, רשאי הוא להגיש בקשה לשיקול דעת מחודש של המנהל, תוך 30 ימים מקבלת ההודעה; הגשת הבקשה לשיקול מחדש תעכב את ביצוע התיקונים עד קבלת החלטת המנהל, אלא אם כן קבע המנהל כי על מחזיק הרשיון לבצע את התיקון מיידית מטעמי בטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|436|אישור מדמי טיסה ומתקני אימון אחרים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה שימוש במדמה טיסה או מיתקן אימון אחר בקורס אימונים, במבחן טיסה הנדרש {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} או המותר לפי התוספות החמישית והשישית (E &amp; F Appendices) לחלק 121 לפ.א.ר. אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר את השימוש במדמה הטיסה או במיתקן האימונים לגבי כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מחזיק הרשיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} דגם המטוס שלגביו נערך האימון או המבחן;
{{ח:תתתת|(ג)}} התמרון, התהליך או התפקיד של איש הצוות המסויים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עונה במשך כל עת השימוש בו על איפיוני הביצוע, התיפקוד והאימונים האחרים שלפיהם ניתן האישור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הותאם לכל שינוי של מטוס המדומה על ידו, המשנה איפיוני הביצוע, התיפקוד או איפיונים אחרים שלפיהם ניתן האישור;
{{ח:תתת|(4)}} בוצעה בו בדיקה תפעולית יומית לפני תחילת השימוש בו;
{{ח:תתת|(5)}} יש לו יומן לרישום ליקויים ותקלות יומיים (daily discrepancy log), שבו רושם מדריך או בוחן הטיסה, כל תיקון או תקלה שאירעה בו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר כי במדמה טיסה או במיתקן אימון אחר, ישתמש יותר ממחזיק רשיון אחד.

{{ח:סעיף|437|קורס אימונים במדמה טיסה לעניין מבחן כשירות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} קורס אימונים במדמה טיסה יאושר לעניין {{ח:פנימי|סעיף 461|תקנה 461}} אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} יכלול 4 שעות לפחות של אימון בהפעלת הגאי המטוס במדמה טיסה, וכן תדרוך מתאים לפני האימון ותחקיר מתאים אחריו;
{{ח:תת|(2)}} יכלול אימונים בנהלים ובתמרונים המפורטים בנספח F {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת השישית (Appendix F)]}} לחלק 121 לפ.א.ר., לפחות, או יכלול אימון מוכוון טיסה בנתיב (Line-oriented Flight Training – LOFT), אשר –
{{ח:תתת|(א)}} מדמה אימון של כל צוות האוויר המזערי הנדרש להפעלת המטוס;
{{ח:תתת|(ב)}} כולל תמרונים ותהליכים, כולל תהליכים במצבים בלתי רגילים (Abnormal) ובמצבי חירום, העשויים לקרות בעת טיסה;
{{ח:תתת|(ג)}} מייצג קטע טיסה המתאים לסוג ההפעלה שמבצע מחזיק הרישיון;
{{ח:תת|(3)}} יודרך בידי בוחן טיסה;
{{ח:תת|(4)}} אותו בוחן טיסה שהדריך את קורס האימונים לפי פסקה (3) אישר בכתב כי הקורס הושלם בהצלחה.

{{ח:סעיף|438|כישורי בוחן טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כבוחן טיסה או כמדריך טיסה במבחן או בהדרכה הנערכים בטיסה בדגם מטוס מסויים במסגרת תוכנית אימונים כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן זה}} או במבחן כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד|סימן י״ד}} אלא אם כן אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון עובד טיס ובהגדרים שיש להחזיקם כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים שערך לו מחזיק הרישיון לאותו דגם מטוס לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} סיים בהצלחה את מבחני הכשירות או מבחני הרמה הנדרשים שערך לו מחזיק הרישיון כדי לשרת כטייס מפקד, כטכנאי טיס או כנווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא סיים בהצלחה אימון ראשוני, אימון חוזר או אימון הסבה, לפי העניין, שערך לו מחזיק הרישיון, לפי התפקיד שבו הוא מיועד לשמש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}};
{{ח:תתת|(4א)}} לעניין בוחן טיסה – בחמש השנים שקדמו למבחן המנהל אישר כי הוא כשיר לשמש בתור בוחן טיסה; המנהל רשאי לאשר אדם לשמש בתפקיד בוחן טיסה אם אותו אדם הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את מיומנותו בביצוע מבחן טיסה;
{{ח:תתת|(4ב)}} עמד בדרישות הניסיון העדכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 459|בתקנה 459}};
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (4ב), בוחן טיסה שאושר לגבי אותו מטוס ולגבי ההפעלות המיועדות, או מדריך טיסה, חייבים להחזיק בתעודה רפואית סוג 1 או סוג 2; ואולם בוחן טיסה או מדריך טיסה המחזיק בתעודה רפואית סוג 2 בלבד, אינו רשאי להימנות עם צוות האוויר הנדרש בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד בוחן טיסה או בתפקיד מדריך טיסה במבחן או בהדרכה הנערכים במדמה טיסה של דגם מטוס מסוים, בקורס אימונים לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}} או במסגרת מבחן לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד|סימן י״ד}}, אלא אם כן אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברישיון עובד טיס ובהגדרים שיש להחזיקם, למעט תעודה רפואית, כדי לשרת בתפקיד טייס מפקד, טכנאי טיס או נווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה את כל שלבי האימון המתאימים שערך מחזיק הרישיון לאותו דגם מטוס, לרבות אימון חוזר, הנדרשים כדי לשרת בתפקיד טייס מפקד, טכנאי טיס או נווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} סיים בהצלחה את מבחני הכשירות או מבחני הרמה הנדרשים בשורות מחזיק הרישיון כדי לשרת בתפקיד טייס מפקד, טכנאי טיס או נווט טיס, בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} סיים בהצלחה אימון ראשוני, אימון חוזר או אימון הסבה, לפי העניין, שערך לו מחזיק הרישיון, לפי התפקיד שבו הוא מיועד לשמש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין בוחן טיסה – בחמש השנים שקדמו למבחן המנהל אישר כי הוא כשיר לשמש בתור בוחן טיסה; המנהל רשאי לאשר אדם לשמש בתפקיד בוחן טיסה אם אותו אדם הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את מיומנותו בביצוע מבחן טיסה;
{{ח:תתת|(6)}} מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עמד בדרישות הניסיון העדכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 459|בתקנה 459}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא ביצע 2 מקטעי טיסה לפחות בתפקיד איש צוות נדרש באותו דגם מטוס בשנים עשר החודשים שקדמו להצבתו בתפקיד בוחן טיסה או בתפקיד מדריך טיסה לפי תקנה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא השלים בהצלחה, טרם הצבתו לתפקיד בוחן טיסה או לתפקיד מדריך טיסה לפי תקנה זו, טיסות שבהן אייש את מושב המשקיף, שנערכו לפי תוכנית אימונים שאישר המנהל למחזיק הרישיון לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כמדריך מדמה טיסה בקורס אימונים הניתן במדמה טיסה לטכנאי טיס לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן זה}}, אלא אם כן אותו אדם –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק ברשיון טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} השלים בהצלחה ובאישור בוחן טיסה או המנהל את שני אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} אימון קרקעי ראשוני של טכנאי טיס ושל מדריך טיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קורס אימונים במדמה טיסה שבו אותו אדם עומד להדריך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 437|בתקנה 437}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) אדם שמונה כבוחן טיסה, כמדריך טיסה או כמדריך מדמה טיסה ערב תחילתן של תקנות אלה, רשאי להמשיך לעסוק בתפקידו בקשר לאותו דגם מיוחד של המטוס, בתנאי שישלים אל האימונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 439|בתקנה 439}} תוך שנה מיום פרסום תקנות אלה.

{{ח:סעיף|439|אימוני בוחן טיסה ומדריך טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני קרקעי לבוחן טיסה או למדריך טיסה יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובות בוחן טיסה או מדריך טיסה, תפקידיו ואחריותו, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} הנוגעות לעניין, ונוהלי מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} שיטות, נהלים וטכניקות לביצוע מבחנים;
{{ח:תתת|(4)}} הערכה נכונה של ביצועי איש צוות אויר לרבות אבחנה של –
{{ח:תתתת|(א)}} אימון בלתי מתאים ובלתי מספיק;
{{ח:תתתת|(ב)}} קווי אופי אישיים העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(5)}} פעולות תיקון מתאימות במקרה של אי עמידה במבחנים;
{{ח:תתת|(6)}} שיטות, נהלים ומגבלות שאישר המנהל למחזיק הרישיון לביצוע נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) במטוס;
{{ח:תתת|(7)}} לבוחן טיסה או מדריך טיסה המבצע את האימון במדמה טיסה, הנושאים האלה הנוגעים למדמה הטיסה ולסוג המטוס המדומה:
{{ח:תתתת|(א)}} תפעול מתאים של אמצעי השליטה והמערכות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תפעול מתאים של בקרת תנאי מזג האוויר ולוח התקלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נתוני תפעול ומגבלות תנועה של מדמה הטיסה;
{{ח:תתתת|(ד)}} רשימת הציוד המזערי למדמה, לכל תמרון או תהליך הנדרש לביצוע בו.
{{ח:תת|(א1)}} אימון הסבה קרקעי לבוחן טיסה או למדריך טיסה יכלול את האמור בתקנת משנה (א)(6) ו־(7).
{{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים למדריך טיסה, למעט למחזיק ברשיון מדריך טיס תקף, יכללו כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} עקרונות בסיסיים של תורת ההדרכה והלמידה;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות ונהלי הדרכה;
{{ח:תתת|(3)}} יחסי מדריך מתלמד.
{{ח:תת|(ג)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה או למדריך טיסה המיועדים לשמש בתפקידם בטיסה יכללו כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} אימון בטיסה וביצוע מבחני טיסה מכל אחד ממושבי הטייס – השמאלי והימני, בביצוע התמרונים הרגילים (normal), הבלתי שגרתיים (abnormal) ותמרוני החירום (emergency), הנדרשים על מנת להבטיח את יכולתו של אותו אדם לבצע מבחני טיסה ואימוני טיסה כאמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הבטיחות המתאימים שיש לנקוט בהם מכל אחד ממושבי הטייס כאמור, במצבי חירום העלולים להתפתח בעת האימון;
{{ח:תתת|(3)}} התוצאות האפשריות מנקיטת אמצעי בטיחות בלתי מתאימים בעת האימון.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן לעמוד בדרישות האימון כאמור בתקנת משנה (ג), בביצוען בטיסה או במדמה טיסה מאושר.
{{ח:תת|(ה)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים ובטיסה לטכנאי טיס ולנווט טיס יהיו כאלה המספיקים להבטיח יכולתם לביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ו)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לבוחן טיסה או למדריך טיסה המיועדים לשמש בתפקידם במדמה טיסה, יכללו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אימון בבחינה או בהדרכה של התהליכים הרגילים (normal), הבלתי שגרתיים (abnormal) ותהליכי החירום (emergency), שיבטיח את יכולתו של הבוחן או המדריך בביצוע מבחן או הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} אימון בתפעול מדמה הטיסה, שיבטיח את יכולתם לבצע את תפקידם.
{{ח:תת|(ז)}} אימון חוזר קרקעי לבוחן טיסה או מדריך טיסה המיועדים לשמש בתפקידם במדמה טיסה, יבוצע כל 12 חודשים ויכלול את הנושאים המפורטים בתקנת משנה (א)(7).

{{ח:סעיף|440|דרישות אימונים של אנשי צוות וקצין מבצעי אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תכנית אימונים לאיש צוות או קצין מבצעי אויר תכלול אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כלהלן –
{{ח:תתת|(1)}} אימון קרקעי ראשוני בסיסי כאמור בפסקה (4) לאנשי צוות או קצין מבצעי אויר, לרבות הדרכה בכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובותיהם ותחום אחריותם;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות תקנות אלה הנוגעות לענין;
{{ח:תתתת|(ג)}} הכרת תכולת הרשיון ומפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון, למעט לגבי דיילים;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלקים מתאימים של ספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנות 443 עד 446}} הנוגעות לענין;
{{ח:תתת|(3)}} אימון חירום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 441|בתקנה 441}}, למעט לגבי קציני מבצעי אויר;
{{ח:תתת|(4)}} אימון קרקעי ראשוני בסיסי יכלול 40 שעות לפחות מתוכננות של הדרכה, אלא אם כן הופחתו לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית אימונים תכלול אימוני טיסה ראשוניים ואימוני הסבה בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 447|בתקנות 447 עד 449}} הנוגעות לענין.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית אימונים תכלול אימון חוזר על הקרקע ובטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 450|בתקנה 450}}.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית אימונים תכלול אימון שינויים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 442|בתקנה 442}} אם מצא המנהל, עקב שינויים בין מטוסים מאותו דגם המופעלים על ידי מחזיק הרשיון, כי אימון נוסף הינו חיוני כדי להבטיח שכל איש צוות וקצין מבצעי אויר מאומנים מספיק לביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ה)}} לאנשי צוות שהוסמכו והועסקו כטייסי משנה או כטכנאי טיס באותו מטוס, ניתן לכלול אימון קידום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנות 443 עד 447}}.
{{ח:תת|(ו)}} באימון הסבה או באימון קידום רשאי המנהל לוותר על נושאים, תמרונים, או נהלים מיוחדים או חלקים מהם, הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנות 443 עד 447}} ולהפחית שעות מתוכננות של הדרכת קרקע או אימון בטיסה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}.
{{ח:תת|(ז)}} בנוסף לאימון ראשוני, אימון הסבה, אימון קידום, אימון חוזר ואימון שינויים, יהיו בכל תכנית אימונים, אימונים קרקעיים ואימונים בטיסה ככל הנדרש כדי להבטיח שכל איש צוות וקצין מבצעי אויר –
{{ח:תתת|(1)}} ימשיכו להיות מיומנים וכשירים לכל מטוס, עמדת איש צוות וסוג הפעלה שבהם הם ישרתו;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו מיומנים בכל הנוגע לציוד, מתקנים, נהלים וטכניקות חדשות, לרבות שינויים במטוסים.

{{ח:סעיף|441|אימון חירום|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אימון חירום יינתן לכל סוג, דגם או תצורה של מטוסים, לכל איש צוות ויכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכה בתפקידי חירום ובנוהלי חירום, לרבות תיאום בין אנשי הצוות;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכה אישית במיקום ציוד חירום, תפקידו והפעלתו, לרבות –
{{ח:תתתת|(א)}} ציוד שמשתמשים בו לנחיתת ציף (ditching) ולפינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} מטפי אש ניידים, תוך הדגשת השימוש השונה בהם לכיבוי סוגי אש שונים;
{{ח:תתת|(2א)}} הדרכה כאמור בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.805 לעניין טיפול במצבים רפואיים בטיסה ובכלל זה לעניין מיקום ציוד רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בתקנה 33א}}, תפקידו והפעלתו;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכה בטיפול במצבי חירום, לרבות –
{{ח:תתתת|(א)}} איבוד מהיר של דיחוס;
{{ח:תתתת|(ב)}} אש בטיסה או על פני הקרקע ונהלי פינוי עשן (smoke control), תוך הדגשת ציוד חשמל ומפסקי זרם המצויים באזורי תאי הנוסעים והצוות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נחיתת ציף ופינוי;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} חטיפות כלי טיס ופגיעה בהם, ומצבים מיוחדים אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} סקירה של תאונות ותקריות שארעו למטוסים שהופעלו על ידי מחזיק הרשיון, הקשורות במצבי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} איש צוות יבצע תרגילי חירום כאמור להלן, תוך שימוש בציוד חירום ובנהלי חירום מתאימים:
{{ח:תתת|(1)}} נחיתת ציף;
{{ח:תתת|(2)}} פינוי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} כיבוי אש ובקרת עשן;
{{ח:תתת|(4)}} הפעלת פתחי חירום ושימוש בהם, לרבות פריסת מגלשות ושימוש בהן;
{{ח:תתת|(5)}} שימוש בחמצן הנוסעים ואנשי הצוות;
{{ח:תתת|(6)}} הוצאת סירות הצלה מכלי הטיס וניפוחן, שימוש בחבלי הצלה והעלאת נוסעים ואנשי צוות על סירות ההצלה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} פרישה של חגורות הצלה וניפוחן ושימוש במתקני ציפה אישיים אחרים, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע לגבי תרגיל מסויים, כי איש צוות יקבל אימון בדרך של הדגמה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} אנשי צוות המועסקים בהפעלה בגובה מעל 10,000 רגל, יקבלו הדרכה בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה האטמוספירה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת הנשימה ומערכת כלי הדם;
{{ח:תתת|(3)}} היפוקציה – צורותיה, סימניה, זיקה לחמצן ושיטות התגברות עליה;
{{ח:תתת|(4)}} נשימת יתר (היפרונטילציה) סימניה ושיטות התגברות עליה;
{{ח:תתת|(5)}} הפעלת מערכת חמצן ושימוש במסכות.

{{ח:סעיף|442|אימון שינויים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אימון שינויים לאנשי צוות ולקציני מבצעי אויר ככל שהדבר מתאים לתפקידם ואחריותם, יכלול כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכה בכל נושא או חלק המתאימים והנדרשים לאימון חוזר במטוס, אלא אם כן מצא המנהל שנושאים מסויימים אינם חיוניים;
{{ח:תתת|(2)}} אימון בטיסה בכל אחד מהתמרונים או הנהלים הנדרשים לאימון הטיסה במטוס, אלא אם כן מצא המנהל שהתמרון או הנוהל המסויים אינו חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מספר השעות המתוכננות של אימון קרקעי ואימון בטיסה כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} אימון שינויים לכל הוריאציות של סוג מסויים של מטוס יכולים להיכלל באימון הראשוני, באימון ההסבה, באימון הקידום ובאימון החוזר.

{{ח:סעיף|443|טייסים וטכנאי טיס – אימונים קרקעיים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום קרקעיים לטייסים ולטכנאי טיס, ככל שהדבר מתאים לתפקידם, יכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נושאים כלליים –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלי שיגור טיסה ושחרור טיסה של מחזיק הרשיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} עקרונות ושיטות לקביעת משקל ואיזון ומגבלות מסלולים להמראה ולנחיתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מטאורולוגיה המספיקה להבטיח ידיעה מקצועית מעשית בתופעות מזג אויר, לרבות העקרונות של מערכות – חזית, התקרחות, ערפל, סופות רעמים, גזירות רוח ותנאי מזג אויר בגובה רב;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכות פיקוח על תנועה אוירית, ונהלי פיקוח ומונחיו;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניווט ושימוש בעזרי ניווט, לרבות תהליכי גישת מכשירים;
{{ח:תתתת|(ו)}} נהלי קשר רגילים ובשעת חירום;
{{ח:תתתת|(ז)}} סימני עזר חזותיים לפני ירידה מתחת ל־DH או ל־MDA;
{{ח:תתתת|(ז1)}} אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management – CRM);
{{ח:תתתת|(ז2)}} לגבי טייס – אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 450א|תקנה 450א}};
{{ח:תתתת|(ח)}} כל הדרכה נוספת החיונית להבטחת כשירותו של איש הצוות.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל דגם של מטוס –
{{ח:תתתת|(א)}} תיאור כללי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מאפייני ביצועים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנועים ומדחפים;
{{ח:תתתת|(ד)}} רכיבים עיקריים;
{{ח:תתתת|(ה)}} מערכות עיקריות ואחרות, עקרונות הפעלה רגילה, מיוחדת ובשעת חירום, נהלים מתאימים ומגבלות;
{{ח:תתתת|(ו)}} נהלים להמנעות ממצבי מזג אויר קשה ולהפעלה בגזירות־רוח בגובה נמוך בתוך סופות רעמים או בקרבתן, לרבות גבהי החדירה הטובים ביותר, מערבולות אויר, התקרחות, ברד ותנאים מטאורולוגיים מסוכנים אחרים;
{{ח:תתתת|(ז)}} מגבלות הפעלה;
{{ח:תתתת|(ח)}} צריכת דלק ובקרת שיוט;
{{ח:תתתת|(ט)}} תכנון טיסה;
{{ח:תתתת|(י)}} כל נוהל רגיל ונוהל חירום;
{{ח:תתתת|(יא)}} ספר הטיסה המאושר של המטוס או ספר מקביל לו.
{{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני קרקעי לטייסים ולטכנאי טיס בנושאים הנדרשים בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}, יכלול את מספר שעות ההדרכה המתוכננות הבאות לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}};
{{ח:תתת|(1)}} במטוסים בקבוצה 1 –
{{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 66 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 82 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} במטוסים בקבוצה 2 – 122 שעות.

{{ח:סעיף|444|נווט טיס – אימון קרקעי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לנווט טיס יכללו הדרכה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנה 443(א)}}, המתאימים לתפקידיו ולאחריותו בקשר לדגם המסויים של המטוס בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגבלות מהירויות טיפוס, שיוט וירידה;
{{ח:תתת|(2)}} כל פריט של ציוד ניווט המותקן במטוס, לרבות ציוד רדיו, מכ״מ וציוד אלקטרוני אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ביצועי המטוס;
{{ח:תתת|(4)}} מכשירי מדידת מהירות האויר, טמפרטורה ולחץ או מערכותיהם;
{{ח:תתת|(5)}} מגבלות מצפן ושיטות האיפוס שלו;
{{ח:תתת|(6)}} טבלאות ונתוני בקרת שיוט, לרבות שיעורי צריכת הדלק;
{{ח:תתת|(7)}} כל הדרכה נוספת החיונית כדי להבטיח כשירותו של נווט הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} אימון קרקעי ראשוני לנווט טיס בנושאים הקבועים בתקנת משנה (א) יכלול את מספר שעות ההדרכה המתוכננות הבאות לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}};
{{ח:תתת|(1)}} מטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 16 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 32 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} מטוסים מקבוצה 2 – 32 שעות.

{{ח:סעיף|445|דיילים – אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לדיילים –
{{ח:תת|(א)}} יכללו הדרכה בנושאים כלליים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סמכות הטייס המפקד;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול בנוסע, לרבות נהלים בטיפול בנוסעים בלתי שפויים או באחרים שהתנהגותם עלולה לסכן את בטיחות המטוס, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לפגוע בסדר הטוב במטוס או במשמעת בו;
{{ח:תתת|(3)}} אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management – CRM).
{{ח:תת|(ב)}} יכללו הדרכה לגבי כל דגם של מטוס כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של כלי הטיס תוך הדגשת איפיונים פיזיים שיש להם השלכה על נחיתת ציף, פינוי בשעת חירום ונהלי חירום בעת טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש במערכת מסירת הודעות לציבור ובאמצעי התקשרות עם אנשי הצוות האחרים, לרבות אמצעי תקשורת חירום במקרה של נסיון חטיפת כלי הטיס, פיגוע בו או במצבים בלתי רגילים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} יכללו מבחן כשירות שמטרתו להוכיח את ידיעתו המקצועית ויכולתו של הדייל בנושאים המפורטים בתקנות משנה (א) ו־(ב) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}; המבחן ייערך בידי אדם הכשיר לשמש דייל לפי תקנות אלה, שמחזיק הרישיון הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} יכללו את מספר שעות ההדרכה המתוכננות האלה לפחות, בנושאים הקבועים בתקנות משנה (א) ו־(ב) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}:
{{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 8 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו־מדחף – 8 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – 16 שעות.

{{ח:סעיף|446|קציני מבצעי אויר – אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לקציני מבצעי אויר יכללו הדרכה בכל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} נושאים כלליים –
{{ח:תתתת|(א)}} שימוש במערכות תקשורת, לרבות איפיונים של אותן מערכות, נהלים רגילים ונהלי חירום מתאימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מטאורולוגיה, לרבות סוגים שונים של מידע מטאורולוגי ותחזיות מטאורולוגיות, פירוש נתוני מזג אויר, לרבות תחזית של טמפרטורות בנתיב ובנקודות היעד והמוצא ותנאי מזג אויר אחרים, מערכות תחזית, תנאי רוח ושימוש במפות מזג אויר עכשוויות וחזויות לגבי גבהים שונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת הנוטאם;
{{ח:תתתת|(ד)}} עזרי ניווט ופרסומי ניווט;
{{ח:תתתת|(ה)}} אחריות משותפת של טייס וקצין מבצעי אויר;
{{ח:תתתת|(ו)}} תופעות מזג אויר ומקורות מידע מזג אויר;
{{ח:תתתת|(ז)}} פיקוח על תנועה אוירית ותהליכי גישת מכשירים;
{{ח:תתתת|(ח)}} אימון ראשוני בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי קצין מבצעי אוויר (Dispatcher Resource Management – DRM);
{{ח:תתת|(1א)}} כלל הרכיבים של השיטה המאושרת של מחזיק הרישיון לשליטה תפעולית ולבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, והנהלים הנוגעים לתפקידם בספר העזר למבצעים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כל דגם מטוס –
{{ח:תתתת|(א)}} תיאור כללי של המטוס המדגיש את איפיוני התפעול והביצוע, ציוד הניווט והאפיונים המיוחדים והמגבלות שלו, ציוד הגישה והתקשורת, ציוד החירום ונהלי החירום ונושאים אחרים הקשורים לחובות קצין מבצעי האויר ולאחריותו;
{{ח:תתתת|(ב)}} נהלי טיסה, לרבות נהלים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 443|בתקנה 443(א)(2)(ו)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חישובי איזון ומשקל;
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישות שיגור, ביצועים בסיסיים של המטוס ונוהליו;
{{ח:תתתת|(ה)}} תכנון טיסה, לרבות בחירת נתיב, ניתוח של זמן טיסה ודרישות דלק;
{{ח:תתתת|(ו)}} נהלי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} הדגשת נהלי החירום, לרבות שיטות אזעקת הרשויות המוסמכות של המדינה, מחזיק הרשיון ורשויות אחרות בשעת חירום כדי לקבל עזרה מרבית למטוס במצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} אימון ראשוני ואימון הסבה קרקעיים לקציני מבצעי אויר יכללו מבחן כשירות שמטרתו להוכיח את ידיעתו המקצועית ויכולתו של קצין מבצעי האויר בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א); המבחן יערך בידי מי שמינה לענין זה מחזיק הרשיון או מדריך קרקע באישור המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} אימון קרקע ראשוני לקציני מבצעי אויר בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 440|ובתקנה 440(א)}}, יכללו את שעות ההדרכה המתוכננות כאמור להלן לפחות, אלא אם כן הופחתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 435|תקנה 435}}:
{{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – 30 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המונעים בטורבו מדחף – 40 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – 40 שעות.

{{ח:סעיף|447|טייסים – אימוני טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני, אימון הסבה ואימון קידום לטייסים, יכללו אימון טיסה וצבירת ניסיון לגבי כל אחד מהתמרונים ומהתהליכים המפורטים –
{{ח:תתת|(1)}} בתוספת E, לחלק 121 לפ.א.ר., לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון בנושא גזירת–רוח בגובה נמוך;
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון בנושא אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 450א|תקנה 450א}}.
{{ח:תת|(ב)}} התמרונים והתהליכים הנדרשים כאמור בתקנת משנה (א) יבוצעו בטיסה, אלא אם כן ניתן לבצע חלק מהם במדמה טיסה, במיתקן אימונים מתאים או במטוס נייח, כאמור בתוספת E לחלק 121 לפ.א.ר; על אף האמור, התמרונים והתהליכים המפורטים בתכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרישיון בנושא גזירת–רוח בגובה נמוך יבוצעו במדמה טיסה המאושר לדמות תמרונים ותהליכים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} בקורס הנערך על פי תוכנית אימונים מאושרת הכוללת שימוש במדמה טיסה, ישלים כל טייס בהצלחה –
{{ח:תתת|(1)}} ביצועי תמרונים ותהליכים המפורטים בתוספת E לחלק 121 לפ.א.ר. לגבי אימון טיסה ראשוני, וצבירת נסיון שניתן לבצעם במדמה טיסה או במיתקן אימונים דומה;
{{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה במטוס או מבחן במדמה טיסה ברמת כשירות של טייס מפקד או טייס משנה, לפי הענין; המבחן במדמה טיס יכלול לפחות את כל התמרונים והתהליכים המפורטים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. שניתן לבצעם במדמה טיסה.
{{ח:תת|(ג1)}} מחזיק רישיון הנדרש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 411|תקנה 411}}, לעמוד בדרישות ציוד מערכת זיהוי והתראה מפני גזירת–רוח בגובה נמוך, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 121.358|בתקנה 121.358}} לפ.א.ר., יעשה שימוש בכל אחת מתכניות האימון של הטייסים, במדמה טיסה מאושר לכל סוג מטוס, המספק אימונים לפחות בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך.
{{ח:תת|(ד)}} אימון טיסה ראשוני במטוס יכלול את מספר שעות אימון הטיסה כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|תקנה 435}}:
{{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתת|(א)}} המונעים במנועי בוכנה – לטייס מפקד 10 שעות ולטייס משנה 6 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – לטייס מפקד 15 שעות ולטייס משנה 7 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – לטייס מפקד 20 שעות ולטייס משנה 10 שעות.

{{ח:סעיף|448|טכנאי טיס – אימוני טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה לטכנאי טיס יכללו את כל אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} אימון ונסיון בנהלים הקשורים בביצוע תפקידיו של טכנאי טיס; אימון זה יכול להתבצע בטיסה או במדמה טיסה, או במיתקן אימון דומה אחר;
{{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה הכולל –
{{ח:תתתת|(א)}} בדיקה שלפני טיסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביצוע תפקידים בעת הטיסה, בעמדת טכנאי הטיס, בעת הסעה, ריצת המראה, המראה, נסיקה, שיוט, ירידה, גישה ונחיתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע תפקידים אחרים, כגון בקרת צריכת דלק והכנת רישומי צריכת הדלק, הפעלה רגילה והפעלת חירום או הפעלה חילופית של כל מערכת הטסת המטוס, המבוצעות בעת הטיסה במדמה הטיסה, או במיתקן אימון דומה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אימון הטיסה הראשוני במטוס הנדרש לפי תקנת משנה (א) יכלול אותן מספר שעות אימונים הקבועות לגבי טייס משנה {{ח:פנימי|סעיף 447|בתקנה 447(ד)}} אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקורס הנערך על פי תכנית אימונים מאושרת הכוללת שימוש במדמה טיסה או במיתקן אימון דומה אחר, ישלים טכנאי הטיס בהצלחה –
{{ח:תתת|(1)}} אימון כל התפקידים הנדרשים בתקנת משנה (א) לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מבחן טיסה ברמת כשירות של טכנאי טיס בביצוע תפקידיו ונהלי עבודתו.

{{ח:סעיף|449|נווט טיס – אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} אימון ראשוני ואימון הסבה בטיסה לנווט טיס יכללו אימון טיסה ומבחן טיסה המספיקים כדי להבטיח את יכולתו בביצוע תפקידיו.
{{ח:תת|(ב)}} אימון הטיסה והמבחן האמורים בתקנת משנה (א) יבוצעו –
{{ח:תתת|(1)}} בטיסה או במיתקן אימון מתאים;
{{ח:תתת|(2)}} בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בהשגחת נווט טיס מוסמך.

{{ח:סעיף|450|אימון חוזר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} איש צוות או קצין מבצעי אויר יקבל אימון חוזר שמטרתו להבטיח שהוא מיומן, כשיר ומעודכן בכל הנוגע לדגם המטוס ולעמדתו במטוס לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} אימון קרקעי חוזר יכלול את אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} מבחן המאפשר לבדוק את ידיעתו המקצועית של איש הצוות או של קצין מבצעי אויר בכל הנוגע למטוס ולעמדתו בו, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכה בנושאים הנדרשים לאימון קרקעי ראשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440(א)}}, לרבות אימון חירום; קצין מבצעי אויר פטור מאימון חירום;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי דיילים וקציני מבצעי אויר, מבחן כשירות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 445|בתקנות 445(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 446|ו־446(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} אימון חוזר בנושא ביצועי אנוש וניהול משאבי הצוות (Crew Resource Management – CRM); אימון או חלק מאימון כאמור לאנשי צוות אוויר יכול להתבצע במהלך אימון מוכוון טיסה בנתיב (Line-oriented Flight Training – LOFT) במדמה טיסה.
{{ח:תת|(ג)}} אימון קרקעי חוזר לאנשי צוות ולקציני מבצעי אויר יכללו את מספר השעות המתוכננות המפורטות להלן, לפחות, אלא אם כן הופחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנה 435}}:
{{ח:תתת|(1)}} טייסים וטכנאי טיס –
{{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 16.5 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 20.5 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 25.5 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} נווטי טיס –
{{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 12 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 16 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 16 שעות;
{{ח:תתת|(3)}} דיילים –
{{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 4 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 5 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 12 שעות;
{{ח:תתת|(4)}} קציני מבצעי אויר –
{{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 8 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 10 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 20 שעות.
{{ח:תת|(ד)}} אימון טיסה חוזר לאנשי צוות אויר יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טייסים – אימון טיסה במדמה טיסה מאושר בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך, ולעניין אימון מעטפת טיסה מורחבת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 450א|תקנה 450א}}, וכן אימון טיסה בטיסה או במדמה טיסה מאושר בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר., או בתכנית אימונים שאישר המנהל; ואולם השלמה בהצלחה של מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}} יכולה לבוא במקום אימון טיסה חוזר;
{{ח:תתת|(2)}} טכנאי טיס – אימון טיסה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 448|בתקנה 448(א)}}, בשינויים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ב)}} מבחן הטיסה, למעט בדיקה שלפני הטיסה, יכול להתבצע במדמה טיסה או במתקן אימון אחר; הבדיקה שלפני טיסה יכולה להתבצע במטוס או בשימוש באמצעים חזותיים מאושרים;
{{ח:תתת|(3)}} נווטי טיסה – אימון בטיסה ומבחן בטיסה כדי להבטיח כשירותם בהקשר לתהליכים ולציוד ניווט המיועדים לשימוש והכרת מידע ניווט חיוני הקשור בנתיבים של מחזיק הרשיון, הדורשים נווט טיס.

{{ח:סעיף|450א|אימון מעטפת טיסה מורחבת|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} אימון מעטפת טיסה מורחבת (Extended envelope training) יכלול תמרונים ותהליכים (maneuvers and procedures) והתנסות מעשית מודרכת (instructor-guided hands on experience) כמפורט בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.423 (להלן – אימון מעטפת טיסה מורחבת) לכל טייס, לגבי כל סוג מטוס שהוא מטיס.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יקיים אימון מעטפת טיסה מורחבת במדמה טיסה שאישר לו המנהל לכך.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם, ולא יעסוק אדם, בתפקיד טייס במטוס, אלא אם כן אותו אדם עבר בהצלחה אימון מעטפת טיסה מורחבת לגבי אותו סוג מטוס, בפרקי זמן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ב־24 החודשים שקדמו להעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין היחלצות ממצב טיסה שבו המטוס מנתר לאוויר לאחר נחיתה (Recovery from bounced landing) – ב־36 החודשים שקדמו להעסקה כאמור.

{{ח:סעיף|451|אימון בטיפול והובלת חמרים מסוכנים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם בתפקיד הכרוך בטיפול בחמרים מסוכנים או בהובלתם, אלא אם כן אותו אדם השלים בתקופה של 24 חדשים שקדמו לכך אימון ראשוני או חוזר הכולל הדרכה בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קורס מאושר באשר לשיטות הסגירה, האריזה, הסימון, השילוט והתיעוד המבוצעים על ידו בכל הנוגע לחמרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} איפיוני הטיפול, ההטענה והאחסנה של חמרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון ינהל רישומים של האימונים שהושלמו על ידי אנשי צוות וכל המועסקים מטעמו באחזקה ובמתן שירותי קרקע המבצעים תפקידים הכרוכים בטיפול ובהובלת חמרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רשיון שהחליט לא להוביל חמרים מסוכנים, או סוגים מסויימים של חמרים מסוכנים, יבטיח שכל איש צוות יהיה מיומן בזיהוי חמרים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח כי אימון ראשוני או חוזר כאמור בתקנת משנה (א) וכן הדרכה לזיהוי חומרים מסוכנים כאמור בתקנת משנה (ג), יהיו מבוססים על ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים ויתעדכנו לפיהן.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יד|סימן י״ד: כישורי אנשי צוות|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|452|העסקת טייס הממלא את מקום הטייס המפקד בעת מנוחתו|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בהפעלה שבה נדרשים שלושה טייסים או יותר לא יועסק טייס כטייס משנה המוסמך למלא את מקומו של הטייס המפקד בעת מנוחתו בשעת הטיסה, אלא אם כן התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא כשיר ומוסמך לשמש כטייס מפקד באותה הפעלה; יראו אותו כשיר ומוסמך כאמור גם אם לא התמלאו לגביו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} צבירת ניסיון ההפעלה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 456|תקנה 456}} לעניין טייס מפקד, ובלבד שהוא צבר ניסיון הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 456|באותה תקנה}} לעניין טייס משנה;
{{ח:תתת|(ב)}} מעבר מבחן הנתיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 460|תקנה 460}};
{{ח:תת|(2)}} הוא טייס משנה הכשיר ומוסמך לשמש כטייס משנה באותה הפעלה וכטייס מפקד בשלב השיוט כלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 458|בתקנה 458(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} במסגרת האימונים שהשלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 454|בתקנות 454}} {{ח:פנימי|סעיף 455|ו־455}}, נכללו הנושאים, התהליכים והתמרונים הנדרשים לשם מילוי תפקיד טייס מפקד בשלב השיוט;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא צבר ניסיון הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 456|בתקנה 456}} לעניין טייס משנה;
{{ח:תתת|(ד)}} במסגרת מבחן הכשירות שהשלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}} נכללו תהליכים ותמרונים הנדרשים לשם מילוי תפקיד טייס מפקד בשלב השיוט;
{{ח:תתת|(ה)}} הוא ממלא אחר דרישות {{ח:פנימי|סעיף 462|תקנות 462}} {{ח:פנימי|סעיף 463|ו־463}} לעניין כשירות טייס מפקד לנתיבים ולאזורי טיסה.

{{ח:סעיף|453|טיס ביצוע מבחנים ואימונים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע מחזיק רשיון מבחן או אימון בעת ביצוע הפעלה אלא לביצוע המבחנים והאימונים המפורטים להלן הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} או בידי מחזיק הרישיון –
{{ח:תתת|(1)}} מבחנים בנתיב לטייסים;
{{ח:תתת|(2)}} אימוני נווטים המבוצעים בהשגחת מדריך נווטים בטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} מבחנים בטיסה לנווטים;
{{ח:תתת|(4)}} מבחנים בטיסה לטכנאי טיס, למעט בנהלי חירום, אם הנבחן הינו כשיר ומעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 465|בתקנה 465}};
{{ח:תתת|(5)}} אימונים ומבחני כשירות לדיילים.
{{ח:תת|(ב)}} פרט למבחנים בנתיב ולאימון חוזר בטיסה לטייסים ומבחנים לטכנאי טיס בטיסה, לא ישמש הנבחן או המתאמן כאיש צוות נדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יבטיח כי בטיסה מסחרית לא יבוצעו תרגילים ותמרונים המדמים מצבי חירום או מצבים בלתי שגרתיים.

{{ח:סעיף|454|אימון ראשוני ואימון שינויים נדרשים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש במטוס, אלא אם כן השלים אותו אדם בהצלחה אימון קרקע ראשוני ואימון טיסה ראשוני לגבי אותו דגם של מטוס ולגבי אותה עמדת איש צוות, לפי תוכנית אימונים מאושרת כאמור {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|בסימן י״ג בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על –
{{ח:תתת|(1)}} איש צוות שהוסמך ושירת כאיש צוות במטוס מדגם אחר באותה קבוצה והשלים אימון הסבה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440}};
{{ח:תתת|(2)}} איש צוות שהוסמך ושירת כטייס משנה או טכנאי טיס בדגם מסויים של מטוס והוא רשאי לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה, לפי הענין, אם השלים אימון קידום באותו דגם של מטוס כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם, כאיש צוות נדרש במטוס מדגם שעבורו נכלל אימון שינויים בתכנית האימונים המאושרת של מחזיק הרשיון, אלא אם כן השלים אותו אדם בהצלחה, בכל הנוגע לעמדת איש הצוות ולדגם המטוס שבו הוא משרת, אימון ראשוני קרקע, אימון בטיסה, אימון הסבה או אימון שינויים כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 440|בתקנה 440}}.

{{ח:סעיף|455|אימון חוזר נדרש|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש, כמפורט להלן, אלא אם כן בתקופה של 12 חודשים שקדמו להפעלה התקיים בו אחד מאלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי איש צוות אוויר – השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר ואימון טיסה חוזר לגבי אותו דגם של מטוס ועמדת איש צוות אוויר;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי דייל – השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר ומבחן כשירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) מבחן כשירות המפורט {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}} יכול לבוא במקום אימון טיסה חוזר, למעט אימון בתמרונים ובתהליכים המפורטים בתכנית האימונים של מחזיק הרישיון לעניין גזירת–רוח בגובה נמוך.

{{ח:סעיף|456|צבירת נסיון הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כאיש צוות נדרש במטוס, אלא אם כן צבר באותו דגם של מטוס ובאותה עמדת איש צוות נסיון הפעלה כקבוע בתקנה זו, למעט כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן להעסיק איש צוות, למעט בתפקיד טייס מפקד, לפי תקנה זו לשם צבירת ניסיון ההפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} טייס שצבר ניסיון הפעלה כטייס מפקד כקבוע בתקנה זו, אינו נדרש לצבירת ניסיון הפעלה כטייס משנה כקבוע בתקנה זו באותו דגם של מטוס.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לצבירת נסיון ההפעלה המעשי, על איש צוות אויר להחזיק ברשיונות ובהגדרים מתאימים לגבי עמדת איש הצוות ולגבי המטוס וטייס העונה על הדרישות החלות על טייס מפקד יחזיק ברשיונות ובהגדרים של טייס מפקד במטוס;
{{ח:תתת|(2)}} צבירת הנסיון תחל לאחר השלמה מוצלחת של אימוני קרקע ואימוני טיסה לגבי המטוס ולגבי עמדת איש הצוות;
{{ח:תתת|(3)}} הנסיון ירכש בטיסה לפי המפורט להלן לגבי כל איש צוות בביצוע הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}; לגבי מטוס שמחזיק הרשיון לא השתמש בו לפני כן, יווספו טיסות מבחן או טיסות העברה לנסיון הדרוש לצבירה ולא נדרש נסיון הפעלה נפרד לגבי וריאציות של אותו דגם של מטוס.
{{ח:תת|(ג)}} רכישת נסיון מעשי לצורך צבירה לטייסים –
{{ח:תתת|(1)|(א)}} טייס מפקד יבצע תפקידים של טייס מפקד בפיקוחו של טייס בוחן;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעת שטייס מפקד רוכש נסיון הפעלה כאמור בפסקה זו, טייס בוחן המשרת גם כטייס מפקד יאייש את מושב הטייס; בעת שטייס מפקד רוכש נסיון בהסבה, רשאי הטייס הבוחן, המשרת כטייס מפקד, לאייש את מושב המשקיף אם הטייס בהסבה ביצע לפחות שתי המראות ושתי נחיתות באותו דגם של מטוס שבשימוש, והוכיח בהצלחה בפני הטייס הבוחן שהוא כשיר לבצע את תפקידיו של טייס מפקד של אותו דגם של מטוס;
{{ח:תתת|(2)}} טייס משנה יבצע את תפקידיו של טייס משנה בפיקוחו של טייס בוחן;
{{ח:תתת|(3)}} שעות ניסיון ההפעלה לכל סוגי הטייסים הן כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתתת|(1)}} המונעים במנועי בוכנה – 15 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המונעים במנועי טורבו־מדחף – 20 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} במטוסים מקבוצה 2 – 25 שעות.
{{ח:תתת|(4)}} לגבי טייס שהוכשר באימון אפס שעות טיסה ייכללו שעות הניסיון כאמור בפסקה (3) ארבע נחיתות וארבע המראות בהפעלת הגאי המטוס לפחות; טייס בוחן המשמש כטייס מפקד יאייש את מושב הטייס.
{{ח:תת|(ד)}} טכנאי טיס יבצע את תפקידיו של טכנאי טיס בפיקוחו של טייס בוחן או בפיקוחו של טכנאי טיס מוסמך במספר שעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} במטוסים מקבוצה 1 –
{{ח:תתתת}} המונעים במנועי בוכנה – 8 שעות;
{{ח:תתתת}} המונעים במנועי טורבו מדחף – 10 שעות;
{{ח:תתת|(2)}} במטוסים מקבוצה 2 – 12 שעות.
{{ח:תת|(ה)}} דייל יבצע תפקידים של דייל בפיקוח אישי של דייל במשך 5 שעות טיסה לפחות; לא נדרש ניסיון הפעלה לגבי דייל שרכש ניסיון קודם במטוס מאותה קבוצת מטוסים המופעל לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, ובלבד שמחזיק הרישיון יוכיח שהדייל קיבל אימוני קרקע מספיקים לגבי המטוס שבו הוא עומד להיות מועסק.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן להפחית את שעות נסיון ההפעלה עד כדי 50 אחוזים ממספר השעות הנדרש בתקנה זו, בהמרת שעת טיסה בהמראה אחת ונחיתה אחת; למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 435|בתקנות 435}} {{ח:פנימי|סעיף 437|ו־437}}, לא יופחתו שעות נסיון ההפעלה אלא כאמור בתקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|457||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|458|רשיונות לטייסים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש טייס כטייס מפקד על מטוס, או כטייס משנה של מטוס בהפעלה שבה נדרשים שלושה טייסים או יותר, אלא אם כן הוא מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובהגדר סוג מתאים לאותו מטוס.
{{ח:תת|(ב)}} הפועל כטייס בתפקיד שאינו אחד מאלה המנויים בתקנת משנה (א), יחזיק לפחות ברשיון טייס מסחרי ובהגדר מכשירים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, טייס משנה הינו טייס המוסמך למלא את מקומו של טייס מפקד בעת מנוחתו בשעת הטיסה.

{{ח:סעיף|459|טייסים – נסיון עדכני|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס פעיל אלא אם כן ביצע ב־90 הימים שקדמו להעסקתו לפחות 3 המראות ו־3 נחיתות כמפעיל של הגאי המטוס בסוג המטוס אותו הוא נדרש להפעיל; את ההמראות והנחיתות הנדרשות ניתן לבצע במדמה טיסה שהמנהל אישר לכך.
{{ח:תת|(ב)}} טייס שאינו עומד בדרישות תקנת משנה (א) יהיה כשיר להיות טייס פעיל לאחר שביצע 3 המראות ו־3 נחיתות בפיקוח בוחן טיסה מוסמך, בטיסה או במדמה טיסה שהמנהל אישר לכך, ובתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע של המראה אחת לפחות עם הפסקה מדומה של המנוע הקריטי ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע של גישת ILS למינימום המורשה לפחות ונחיתה בתום הגישה;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע נחיתה אחת לפחות עם עצירה מוחלטת בסופה.
{{ח:תת|(ג)}} כאשר התמרונים הנדרשים בתקנת משנה (ב) מבוצעים במדמה טיסה, על הטייס –
{{ח:תתת|(1)}} להיות בעל נסיון של 100 שעות טיסה פעילה לפחות על דגם מטוס בו יועסק, אלא אם כן התמרונים הנדרשים מבוצעים במסגרת אימון אפס שעות טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} לבצע שתי נחיתותיו הראשונות על הקו בהשגחת בוחן טיסה מוסמך; את שתי הנחיתות יש לבצע במגבלות מזג אויר שלא תהיינה נמוכות מן המצויין במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון ובלבד שלא יהיו נמוכות מהמגבלות לקטגוריה 1; הנחיתות חייבות להתבצע לא יאוחר מ־45 ימים מתום המבחן במדמה טיסה.
{{ח:תת|(ד)}} בוחן הנוכח בעת ביצועי המראות ונחיתות כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג)(2), יאשר בחתימת ידו או באמצעי אחר שאישר המנהל כי הנבחן מוסמך וכשיר לבצע תפקידי טיסה פעילים לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד|סימן זה}}; הבוחן רשאי לדרוש ביצוע תמרונים נוספים מתוך רשימת תמרונים מאושרת לפני מתן האישור האמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), טייס שאינו עומד בדרישות הניסיון העדכני יכול לשמש כטייס מחליף בשלב השיוט בלבד, אם ב־90 הימים שקדמו להעסקתו התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שימש טייס באותו סוג מטוס;
{{ח:תתת|(2)}} עבר בהצלחה אימון רענון הכולל אימון בנוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) המיוחדים לטיסת שיוט באותו סוג מטוס או במדמה טיסה שאושר למטרה זו, ותרגל תהליכי גישה ונחיתה, הניתנים לביצוע בתור טייס שאינו מטיס את המטוס.

{{ח:סעיף|460|מבחן נתיב|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס מפקד של מטוס, אלא אם ב־12 החדשים שקדמו להפעלה אותו אדם עבר מבחן נתיב (Line Check) שבו ביצע בהצלחה את תפקידיו של טייס מפקד באחד מדגמי המטוסים אותם הוא עומד להטיס.
{{ח:תת|(ב)}} מבחן נתיב לטייס מפקד –
{{ח:תתת|(1)}} יינתן על ידי טייס בוחן הכשיר לגבי המטוס ולגבי הנתיב;
{{ח:תתת|(2)}} יכיל לפחות טיסה רגילה בנתיב אופייני של המוביל האוירי שבו מועסק או יועסק הטייס בדרך כלל.

{{ח:סעיף|461|מבחני כשירות|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כטייס כנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, אלא אם כן השלים בהצלחה, בתוך 6 החודשים שקדמו לטיסה, לגבי אותו דגם של מטוס ואותה עמדת איש צוות אוויר, מבחן כשירות לפי תקנה זו; השלמה מוצלחת של קורס אימונים במדמה טיסה שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 437|תקנה 437}} יכולה לבוא במקום השלמה מוצלחת של מבחן כשירות אחד מתוך כל שני מבחני כשירות עוקבים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס שהשלים בהצלחה מבחן כשירות כחלק מאימון ראשוני, אימון הסבה או אימון קידום, יראו את העסקתו בתור טייס באותו דגם של מטוס ועמדת איש צוות שלגביו השלים את האימון כאמור, כממלאת אחר הוראות תקנת משנה (א) לתקופה של 6 חודשים מהשלמת מבחן הכשירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד) יתקיימו במבחן דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבחן יכלול לפחות את התהליכים והתמרונים הקבועים בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. אלא אם כן נקבע באותה תוספת במפורש אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} את המבחן יקיים המנהל או בוחן טיסה (להלן – בוחן).
{{ח:תת|(ג)}} ניתן להשתמש במדמה טיסה או במיתקן אימונים מתאים אחר שהמנהל אישר לכך בעת ביצוע מבחן כשירות כקבוע בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר.
{{ח:תת|(ד)}} בוחן רשאי לוותר על כל אחד מהתהליכים או מהתמרונים שלגביהם קיימת סמכות ויתור בתוספת F לחלק 121 לפ.א.ר. אם –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל לא דרש ביצוע אותו תהליך או תמרון;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הבחינה מחזיק הרשיון מעסיק את הטייס הנבחן;
{{ח:תתת|(3)}} הטייס הנבחן כשיר להפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באותו דגם של מטוס ובאותה עמדת איש צוות אוויר.
{{ח:תת|(ה)}} נכשל הנבחן בביצוע נאות של אחד התמרונים או התהליכים הנדרשים בעת בחינת הכשירות, רשאי הבוחן לאפשר לטייס ביצוע נוסף בעת מהלך בחינה; כן רשאי הבוחן לדרוש מהנבחן ביצועים חוזרים גם על תמרונים אחרים שלדעתו דרושים לקביעת כשירותו של הטייס; לא הצליח הנבחן להשיג ביצוע נאות כאמור, לא יעסיקו מחזיק הרשיון והוא לא יעסוק בהפעלות לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} עד שיעמוד במבחן כשירות.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|462|טייס מפקד: כישורי אזור הפעלה מאושר, נתיב ושדות תעופה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”אזור הפעלה מאושר“ – אזור הכולל מספר נתיבים בעלי מאפיינים דומים לעניין תקנה זו, שמחזיק הרישיון, באישור המנהל, הגדיר בספר העזר למבצעים שלו; אזור כאמור לא יכלול נתיב ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 463|בתקנה 463}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון לא יעסיק אדם בתור טייס מפקד בנתיב, ולא יעסוק אדם בתור טייס מפקד אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אימון היכרות ראשוני עם אזור ההפעלה המאושר והנתיב שבו תתבצע הטיסה, ועם כל שדה תעופה שבו הוא עומד להשתמש, הכולל את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפגנת ידע מספק, להנחת דעתו של מחזיק הרישיון, בכל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנתיב שבו הוא עומד לטוס ושדות התעופה שבהם הוא עומד להשתמש ובכלל זה שדות משנה, לרבות ידע בדבר –
{{ח:תתתתת|(1)}} פני השטח וגובהי בטיחות מזעריים;
{{ח:תתתתת|(2)}} תנאי מזג האוויר העונתיים;
{{ח:תתתתת|(3)}} המיתקנים, השירותים והנהלים הנוגעים למטאורולוגיה, תקשורת ותעבורה אווירית;
{{ח:תתתתת|(4)}} נוהלי החיפוש וההצלה;
{{ח:תתתתת|(5)}} תהליכי טיסה בנתיב לרבות נוהלי ניווט לטווח ארוך הקשורים בנתיב שבו הטיסה מיועדת להתבצע, תהליכי גישה ויציאה לאזורי בקרת שדות התעופה, תהליכי ההמתנה ותהליכי גישת מכשירים מאושרים לשדות התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מינימות ההפעלה הישימות וכן נהלים ישימים לכל המפורטים להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} לנתיבי טיסה מעל אזורים מאוכלסים בצפיפות ובמרחבי אוויר שבהם יש צפיפות גדולה של תעבורה אווירית;
{{ח:תתתתת|(2)}} למכשולים ולתבנית הפיזית;
{{ח:תתתתת|(3)}} לתאורה;
{{ח:תתתתת|(4)}} למיתקני העזר לטיסה, המשמשים לגישה;
{{ח:תתתתת|(5)}} לתהליכי ההצטרפות, העזיבה, ההמתנה וגישות המכשירים;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוסף על האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לגבי נתיב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}} – ידע לגבי הכנת הטיסה, עקרונות טיסת EDTO והקריטריונים לביצוע הסטה;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע בפועל של גישה לכל שדה יעד שבו הוא עומד לנחות בנתיב, כאיש צוות אוויר או כמשקיף בתא הטייס, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} טייס שעבר הכשרה לאותו שדה תעופה לפי הוראות תקנה זו מלווה אותו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגישה לשדה התעופה אינה מתבצעת מעל פני קרקע קשים ותהליכי גישת המכשירים ומיתקני העזר לטיסה המשמשים לגישה דומים לאלה המוכרים לטייס, וכן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מחזיק הרישיון, באישור המנהל קבע מרווח שהתווסף למינימת ההפעלה הרגילה;
{{ח:תתתתת|(2)}} יש למחזיק הרישיון ולטייס יסוד סביר להניח שהגישה והנחיתה יכולות להתבצע בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההנמכה מהגובה המזערי המוגדר לקבע הגישה ההתחלתית יכולה להיעשות ביום בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה (VMC);
{{ח:תתתת|(ד)}} מחזיק הרישיון הכשיר את הטייס המפקד לנחות בשדה התעופה באמצעות הצגה חזותית מספקת (Adequate Pictorial Presentation);
{{ח:תתתת|(ה)}} שדה התעופה צמוד לשדה תעופה אחר שבו אותו טייס כשיר לשמש טייס מפקד לפי הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון לא יעסיק אדם טייס מפקד בנתיב, ולא יעסוק אדם כטייס מפקד בנתיב, אלא אם כן ב־12 החודשים שקדמו להפעלה הוא ביצע טיסה כאיש צוות אוויר, כטייס בוחן או כצופה בתא הטייס באותו נתיב, או בנתיב אחר באותו אזור הפעלה מאושר; הוראה זו לא תחול בתקופת זמן של 12 חודשים מהשלמת ההכשרה הראשונית כאמור בתקנה (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} לא ביצע טייס טיסה ב־12 החודשים שקדמו להפעלה כאמור בתקנת משנה (ג) רישה, הוא יהיה כשיר לשמש טייס מפקד בנתיב רק אם עמד בתנאי תקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|463|טייס מפקד: כישורי נתיב ייחודי|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”נתיב ייחודי“ – נתיב, ובכלל זה שדה תעופה שבו עומדים להשתמש לנחיתה או להמראה, אשר הנהלים הקשורים להפעלת כלי הטיס שבו מחייבים יישום של מיומנות או ידע ייחודיים לאותו נתיב או שדה תעופה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יגדיר בספר העזר למבצעים שלו נתיבים ייחודיים; המנהל רשאי להורות למחזיק הרישיון להגדיר נתיב מסוים כנתיב ייחודי.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנה 462}}, לא יעסיק מחזיק רישיון אדם כטייס מפקד בנתיב ייחודי, ולא יעסוק אדם כטייס מפקד בנתיב ייחודי, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסגרת אימון ההיכרות הראשוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנה 462(ב)}}, הוא השלים בהצלחה תכנית אימונים שאישר המנהל לאותו נתיב ייחודי;
{{ח:תתת|(2)}} ב־12 החודשים שקדמו להפעלה הוא השלים אימון חוזר שאישר המנהל לאותו נתיב ייחודי, אם הוגדר אימון חוזר לנתיב הייחודי.

{{ח:סעיף|464||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|465|כשירות טכנאי טיס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יעסיק מחזיק רשיון אדם ולא יעסוק אדם כטכנאי טיס במטוס, אלא אם כן תוך 6 החדשים שקדמו לאותה הפעלה צבר לפחות 50 שעות זמן טיסה כטכנאי טיס באותו דגם של מטוס או אם מחזיק הרשיון או המנהל בחנו אותו באותו דגם מטוס וקבעו כי הוא מכיר את כל המידע ונהלי ההפעלה העדכניים והחיוניים וכשיר לגביהם או עמד בהצלחה במבחן רמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 448|בתקנה 448(א)(2)}}.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1 – מגבלות זמן טיסה ותפקיד ודרישות מנוחה – אנשי צוות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}}

{{ח:סעיף|465א|מגבלות זמן טיסה וזמן תפקיד טיסתי ודרישות מנוחה – אנשי צוות אוויר|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} חלק 117 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} יחול על מחזיק רישיון, ועל כל איש צוות אוויר שהוא מעסיק מטעמו בהפעלת מטוס לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} ובכלל זה הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 362|תקנה 362}}, וכן בהפעלת מטוס לפי {{ח:פנימי|פרק 8|הפרק השמיני}} אם הפעלה כאמור מהווה קטע טיסה מתוך כמה קטעי טיסה באותה טיסה שחלקם מבוצע לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, הכול בכפוף לשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקנה 117.1 לא תחול;
{{ח:תת|(2)}} בתקנה 117.3 –
{{ח:תתת|(א)}} על אף האמור ברישה, הגדרות המונחים ”flight Operate, with respect to aircraft“‏, ”crew member“ ו־”pilot in command“ בפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 1.1 לא יחולו, ויחולו במקומן {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|ההגדרה ”איש צוות אוויר“ וההגדרות ”הפעלה“ לעניין כלי טיס, ו”טייס מפקד“ בחוק}};
{{ח:תתת|(ב)}} בהגדרה ”certificate holder“, במקום ”an air carrier certificate or operating certificate issued under part 119 of this chapter“ יבוא ”ברישיון“;
{{ח:תת|(3)}} תקנה 117.7 – לא תחול;
{{ח:תת|(4)}} בתקנה ‎117.17(e)‎, יראו את ההפניה לתקנה ‎121.543(i)(3)(b)‎ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 452|לתקנה 452}};
{{ח:תת|(5)}} בתקנה ‎117.23(a)‎, המילים ”or 91K Program Manager“ לא יחולו;
{{ח:תת|(6)}} בתקנה 117.29 –
{{ח:תתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”the US Government“ יבוא ”מדינת ישראל“;
{{ח:תתת|(ב)}} בתקנת משנה (a) יראו את ההפניה לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} 119.57 כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 376|לתקנה 376(ג)}}.

{{ח:סעיף|465ב|מגבלות זמן תפקיד ודרישות מנוחה – דיילים|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות תקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467 יחולו על מחזיק רישיון, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, המילים ”conducting domestic, flag, or supplemental operations“ – לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (a), ההגדרה ”Flight attendant“ לא תחול, ותחול במקומה ההגדרה ”דייל“;
{{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (b)‏(4), (5) ו־(6), בכל מקום, במקום ”under the certificate holder's operations specifications“ יבוא ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 429|תקנה 429}}, והמפורט בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון“;
{{ח:תתת|(4)}} בתקנת משנה (b)‏(6), במקום ”the 48 contiguous states and the District of Columbia“ יבוא ”ישראל“;
{{ח:תתת|(5)}} בתקנת משנה (b)‏(13), המילים ”and each commercial operator must relieve each flight attendant engaged in air commerce“ – לא יחולו;
{{ח:תתת|(6)}} בתקנת משנה (c)‏(1)(iv), במקום ”described or referenced in the certificate holder's operations specifications“ יבוא ”הכלולים בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון“;
{{ח:תתת|(7)}} בתקנת משנה (c)‏(2), במקום ”the certificate-holding district office“ יבוא ”המנהל“.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בכפוף להוראות תקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467‎(c)‎, בשינוי כאמור בתקנת משנה (א)(6) ו־(7), מחזיק רישיון רשאי לפעול לעניין דיילים לפי חלק 117 לפ.א.ר{{ח:הערה|.}} במקום תקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467, ויחולו עליו ועל כל דייל שהוא מעסיק מטעמו בטיסה מסחרית הוראות {{ח:פנימי|סעיף 465א|תקנה 465א}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן טו|סימן ט״ו: קצין מבצעי אויר – כישורים ומגבלות זמן תפקיד|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|466|כישורי קצין מבצעי אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק מחזיק רישיון אדם ולא יעסוק אדם כקצין מבצעי אוויר בשיגור מטוסים לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, אלא אם כן הוא מחזיק ברישיון קצין מבצעי אוויר שניתן או שאושר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ואלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא השלים בהצלחה, לגבי מטוסים מקבוצת מטוסים שלגביה הוא מוסמך לשמש קצין מבצעי אוויר, אימון ראשוני מטעם מחזיק הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 446|בתקנה 446}}, ובכלל זה עבר בהצלחה מבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 446|בתקנה 446(ב)}} בנושאים הנוגעים לאותן הפעלות ואותם אזורים שלגביהם הוא יהיה מוסמך לבקרה ופיקוח על הפעלת הטיסות; ואולם אם השלים בהצלחה אימון כאמור לגבי סוג אחר של מטוס באותה קבוצה – ישלים אימון הסבה מתאים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא השלים בהצלחה, בתקופה של 12 החודשים שקדמו לשיגור, הכרה תפעולית של ההפעלות לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, בהשקפה מתא הטייס, בקטע טיסה אחד לפחות מעל הקטעים שבהם הוא אחראי לשיגור מטוסים; הטיסה תכלול נחיתה בשדות תעופה רבים ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא השלים בהצלחה אימון קרקעי חוזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 450|בתקנה 450}}, ומבחן כשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 446|בתקנה 446(ב)}}, בתקופה של 12 החודשים שקדמו להצבה;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא לא מילא בפועל תפקיד של קצין מבצעי אוויר במשך 12 חודשים ברציפות – הוא עמד שוב בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} קצין מבצעי אוויר, הכשיר לשגר מטוס דרך קטע אחד של הפעלה, רשאי לשגרו דרך קטע אחר, לאחר תיאום עם קצין מבצעי אוויר של מחזיק הרישיון, הכשיר לשגר מטוס דרך אותו קטע.

{{ח:סעיף|467|מגבלות זמן תפקיד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון יקבע את זמני עבודתו היומית של קצין מבצעי אויר, באופן שעבודתו תחל בזמן שיאפשר לו להכיר ולדעת באורח יסודי את מזג האויר הקיימים והצפויים לאורך הנתיב לפני שיגור כל מטוס; קצין מבצעי האויר ישאר בתפקידו עד שהמטוס שהוא שיגר השלים את טיסתו, או יצא מתחום סמכותו, או עד שהוחלף על ידי קצין מבצעי אויר אחר.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן טז|סימן ט״ז: הפעלת טיסות|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|468||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|469|אחריות לשליטה תפעולית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון אחראי לשליטה התפעולית במטוסים שהוא מפעיל; מחזיק רישיון לא יסמיך אדם מטעמו לאחראי על שליטה תפעולית, אלא את הטייס המפקד של הטיסה, ואת קצין מבצעי האוויר האחראי לגבי אותה טיסה.
{{ח:תת|(ב)}} הטייס המפקד וקצין מבצעי האויר המשגר את כלי הטיס אחראים במשותף להכנת הטיסה מבחינה תכנונית לפני הטיסה, איחור ושיחרור הטיסה בהתאם לתקנות אלה ולמפרטי ההפעלה.
{{ח:תת|(ג)}} קצין מבצעי האויר אחראי –
{{ח:תתת|(1)}} למעקב אחר התקדמותה של כל טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} למתן הנחיות ומידע הדרושים לבטיחות הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} לביטול או לשיגור טיסה מחדש אם לפי שיקול דעתו או חוות דעתו של הטייס המפקד אינה יכולה להתבצע מטעמי בטיחות או להמשיך ולהתבצע כפי שתוכננה או אינה יכולה לקבל שחרור;
{{ח:תת|(4)}} לגבי טיסות שנדרשת לגביהן מערכת עקיבה אחרי כלי טיס, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בתקנה 46ב}} – ליידע את יחידת הנת״א המתאימה כאשר אין ביכולתו לקבוע את מיקומו של מטוס באמצעות המערכת האמורה וניסיונותיו ליצור קשר עם המטוס כשלו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בעת הטיסה לטייס המפקד השליטה והסמכות המלאות בהפעלת המטוס, ללא הגבלה לגבי אנשי צוות אחרים ותפקידיהם, בין אם הוא מחזיק ברשיונות תקפים המתירים לו לבצע את תפקידיהם של אותם אנשי צוות ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|470|הודעות הפעלה|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון יודיע למועסקים על ידו –
{{ח:תת|(1)}} על כל שינוי בציוד ובנהלי ההפעלה, ובכלל זה על כל שינוי ידוע בשימוש בעזרי ניווט, בשדות תעופה, בנהלים ובתקנות בדבר פיקוח על תעבורה אוירית, בכללי פיקוח על תעבורה אוירית בשדות תעופה ועל סיכונים ידועים לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} על התקרחות ותנאים מטאורולוגיים העלולים לסכן את בטיחות הטיסה;
{{ח:תת|(3)}} על ליקויים במתקנים קרקעיים ובמתקני עזר לניווט.

{{ח:סעיף|471|לוח זמני טיסות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בקבעו לוח זמנים לטיסות, יותיר מחזיק רשיון זמן מספיק למתן שירות נאות למטוס בנקודות הביניים ויביא בחשבון את הרוחות המצויות בנתיב ואת מהירות השיוט של המטוס שבשימוש; מהירות השיוט שתובא בחשבון לא תעלה על המהירות המושגת בביצוע השיוט של המטוס.

{{ח:סעיף|471א|תדלוק מטוס עם נוסעים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי לא יתדלק אדם מטוס כאשר נוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצוי במטוס כוח אדם שהוכשר לכך, העומד הכן ליזום את פינויו של כלי הטיס באמצעים המעשיים והמהירים ביותר;
{{ח:תת|(2)}} במהלך כל התדלוק נשמרת תקשורת דו־כיוונית בין ספק שירותי הקרקע המפקח על התדלוק לבין כוח האדם כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|471ב|חובת שימוש בבד״ח – אנשי צוות האוויר|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אנשי צוות האוויר יעשו שימוש בבד״ח הכלול בחלק ב׳ של ספר העזר למבצעים, לפני כל שלב של ההפעלה, במהלכו ולאחריו, לפי העניין, ובמצבי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} הטייס המפקד יבטיח כי אנשי צוות האוויר ימלאו אחר הבד״ח על כל פרטיו, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|472|התנהגות אנשי צוות בשלבים קריטיים של הטיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בשלבים הקריטיים של הטיסה לא ידרוש מחזיק רשיון ואנשי צוות אויר לא יבצעו תפקידים אשר אינם חיוניים להפעלה הבטוחה של מטוס, כגון תקשורת עם תחנת קרקע לשם הזמנת אספקה, העברת הודעות לנוסעים להבטחת המשך טיסתם, הודעות פרסומת לנוסעים, הפניית תשומת לבם לאתרי נוף, או מילוי טפסים אשר אינם קשורים לתפעולו הבטוח של המטוס.
{{ח:תת|(ב)}} בשלבים הקריטיים של הטיסה לא יעסוק איש צוות אויר ולא ירשה הטייס המפקד לאיש צוות לעסוק בענינים העלולים להסיח דעתו מביצוע תפקידיו החיוניים או העלולים לפגוע בדרך כלשהי בביצוע התקין של תפקידיו החיוניים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, השלבים הקריטיים של הטיסה כוללים את ההסעה, ההמראה והנחיתה ותפעול המטוס בטיסה מתחת ל־10,000 רגל, למעט טיסה בגובה שיוט.

{{ח:סעיף|473|אנשי צוות אוויר בעמדותיהם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} איש צוות אוויר בתפקיד אינו רשאי לעזוב את עמדתו אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היעדרותו דרושה לשם ביצוע תפקידו הקשור להפעלת המטוס או לצרכיו הפיזיולוגיים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי טייס מפקד – ההיעדרות היא בשלב השיוט, לשם מנוחה, ואת מקומו ימלא טייס הממלא אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 452|תקנה 452}};
{{ח:תת|(3)}} לגבי טייס משנה – ההיעדרות היא בשלב הטיסה בנתיב, לשם מנוחה, ואת מקומו ימלא טייס הכשיר ומוסמך לשמש טייס משנה באותה הפעלה.

{{ח:סעיף|474|החזקת הגאים|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יתיר טייס מפקד לאדם לאחוז בהגאים של המטוס בזמן טיסה המבוצעת לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, ולא יחזיק אדם את ההגאים בזמן הטיסה, אלא אם כן הוא –
{{ח:תת|(1)}} טייס המועסק על ידי מחזיק הרשיון והוא מורשה להטיס את אותו מטוס;
{{ח:תת|(2)}} נציג מוסמך של המנהל המורשה להטיס את המטוס והמבצע פיקוח או בדיקה על הטיסה וקיבל לכך את הסכמתו של הטייס המפקד;
{{ח:תת|(3)}} טייס המועסק על ידי בעל רשיון הפעלה אחר והוא כשיר להטיס את אותו מטוס וקיבל רשות לכך מהטייס המפקד, וממחזיק הרשיון המפעיל את המטוס.

{{ח:סעיף|475|כניסה לתא הטייס בעת טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכנס אדם לתא הטייס בעת הטיסה אלא אם כן הוא –
{{ח:תתת|(1)}} איש צוות;
{{ח:תתת|(2)}} מפקח המבצע תפקידי פיקוח;
{{ח:תתת|(3)}} אדם המועסק בשירות המדינה, בשירות רשות שדות התעופה בישראל, בשירות מחזיק הרשיון או איש תעופה שקיבלו רשות לכך מהטייס המפקד בתוקף תפקידיהם והתרת כניסתם לתא הטייס נדרשת או תורמת להפעלה בטוחה;
{{ח:תתת|(4)}} קיבל רשות לכך מהטייס המפקד, ממחזיק הרשיון או מהמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הטייס המפקד לאסור כניסת כל אדם לתא הטייס למען בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנת משנה (א)(3), אדם המועסק בשירות המדינה או בשירות רשות שדות התעופה בישראל העוסקים בנושאים הקשורים בבטיחות הטיסה ואדם המועסק על ידי מחזיק הרשיון, שיעילותם תגבר אם יכירו את תנאי הטיסה, יורשו להיכנס לתא הטייס באישורו של מחזיק הרשיון; אולם מחזיק הרשיון לא יתיר כניסת אדם כאמור, שאינו קשור ישירות לבטיחות הטיסה, אלא אם כן נתקיימו הוראות תקנות משנה (א)(4) ו־(ד).
{{ח:תת|(ד)}} לא יתיר איש צוות כניסת אדם אחר לתא הטייס אלא אם מצוי מושב ריק לשימושו בתא הנוסעים, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} מפקח הבוחן את ההפעלה או המשקיף עליה;
{{ח:תתת|(2)}} מפקח תנועה אוירית שהמנהל הרשה אותו להיות משקיף על נוהל נת״א;
{{ח:תתת|(3)}} עובד טיס מורשה המועסק על ידי מחזיק רשיון אחר, שתפקידו אצל אותו מוביל אוירי מחייב רשיון עובד טיס וקיבל רשות ממחזיק הרשיון המפעיל את המטוס לטוס בטיסות מסויימות בנתיב;
{{ח:תתת|(4)}} אדם המועסק על ידי מחזיק הרשיון המפעיל את המטוס שתפקידו קשור ישירות בביצוע הטיסה או תכנונה, או במעקב אחר ציוד מטוס או על נהלי ההפעלה שלו, אם נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו והוא הורשה לכך בכתב על ידי מחזיק הרשיון או מי שהסמיכו לכך והמצויין בספר העזר למבצעים;
{{ח:תתת|(5)}} הנציג הטכני של יצרן המטוס או של רכיביו שתפקידיו קשורים במישרין במעקב על ציוד בעת טיסת המטוס או על נהלי ההפעלה שלו, אם נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו והוא קיבל רשות לכך בכתב מהמנהל או ממי שהוסמך לכך על ידי מחזיק הרשיון והמצויין בספר העזר למבצעים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל כרטיס GR ובעל כרטיס ללא תמורה וכן עובד החברה, בן זוגו או צאצאים רשאים לשהות בתא הטייס גם אם אין מושב ריק לשימושם בתא הנוסעים.

{{ח:סעיף|476|מושב משקיף והצגת תעודת מפקח|תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עת שיידרש יעמיד מוביל אוירי לרשותו של מפקח מושב משקיף בתא הטייס, כדי לאפשר לו לפקח על הטיסה; מיקומו של המושב וציודו, וכל הנוגע להתאמתו לשימוש המפקח בעת הטיסה, ייקבע על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מטוס שתעודת הסוג שלו הוצאה לפני יום כ״ז בכסלו התשנ״ו (20 בדצמבר 1995) ותצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא 30 מושבים או פחות, ואין בו מושב משקיף בתא הטייס, יעמיד מושב נוסעים קדמי עם אוזניות או רמקול לרשותו של המפקח, לצורך פיקוח כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|477|כניסת איש שירות בטחון ומשטרה לתא הטייס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} קבע איש שירותי הבטחון של ישראל או איש משטרת ישראל כי נוכחותו בתא הטייס חיונית לביצוע תפקידיו במטוס, תותר לו, לפי בקשתו ולאחר הצגת תעודה מתאימה בפני הטייס המפקד של המטוס, כניסה לתא הטייס והוא רשאי לשבת במושב המשקיף שבו.

{{ח:סעיף|478||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|479|הגבלת ההפעלה או דחייתה|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} נודע למחזיק רשיון או לטייס מפקד המועסק על ידו קיומם של תנאים המגבילים את ההפעלה, לרבות תנאים כאמור בשדה התעופה ובמסלולים העלולים להוות סיכון לבטיחות ההפעלה, יגבילו את ההפעלה או ידחו אותה.

{{ח:סעיף|480||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|480א|ניהול דלק בטיסה – חובות מחזיק הרישיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יקבע, בספר העזר למבצעים שלו, מדיניות ונהלים, שיבטיחו כי במהלך הטיסה מבוצעים ניהול, מעקב וביקורת על כמויות הדלק במטוס ועל תצרוכת הדלק בהשוואה לתכנון הדלק; מדיניות ונהלים כאמור טעונים את אישור המנהל.

{{ח:סעיף|480ב|ניהול דלק בטיסה – חובות טייס מפקד|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מפקד יוודא במשך כל זמן הטיסה כי כמות הדלק הזמין –
{{ח:תתת|(1)}} שנשארה במכלי המטוס אינה פחותה מכמות הדלק הנדרשת להמשיך לשדה תעופה שיכולה להתבצע בו נחיתה בטוחה, ולנחות בו כאשר במטוס כמות דלק רזרבית סופית;
{{ח:תתת|(2)}} שצפויה להישאר במכלי המטוס בהגיעו לשדה היעד לא תהיה פחותה מכמות הדלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד (Destination alternate fuel) כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522(ג)(4)(א) עד (ד)}} לפי העניין, ונוסף על כך כמות דלק רזרבית סופית.
{{ח:תת|(ב)}} ראה הטייס המפקד כי נסיבות בלתי צפויות עלולות להוביל לנחיתה בשדה היעד עם כמות דלק במכלי המטוס הפחותה מכמות הדלק האמורה בתקנת משנה (א)(2) –
{{ח:תתת|(1)}} יבקש מיחידת נת״א הנותנת שירותי בקרת תעבורה אווירית (להלן – יחידת בקרת תעבורה אווירית) מידע על עיכובים צפויים בתעבורה האווירית;
{{ח:תתת|(2)}} יביא בחשבון מידע לגבי התעבורה האווירית והתנאים המבצעיים הקיימים בשדה היעד ובכל שדה תעופה אחר המתאים לנחיתה בטוחה, בבואו להחליט אם להמשיך לשדה היעד או לבצע הסטה לשדה תעופה אחר; היה יעד הטיסה שדה תעופה שקיים לגביו שדה משנה לשדה היעד לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} – יביא בחשבון גם מידע כאמור לגבי שדה המשנה לשדה היעד.
{{ח:תת|(ג)}} הטייס המפקד יודיע ליחידת בקרת תעבורה אווירית, באמצעות הכרזת ”MINIMUM FUEL“, על מצב שקיימת במטוס כמות דלק מזערית, כאשר שדה התעופה שאליו הוא טס נשאר שדה אפשרי יחיד לנחיתה, וכי כל שינוי במירשה הטיסה הקיים עלול להביא למצב שהמטוס ינחת עם כמות דלק הפחותה מכמות הדלק הרזרבית הסופית.
{{ח:תת|(ד)}} הטייס המפקד יודיע ליחידת בקרת תעבורה אווירית, על מצב חירום דלק, באמצעות שידור הודעת ”MAYDAY MAYDAY MAYDAY FUEL“, כאשר חישוב כמות הדלק הזמין מראה שכמות זו, בעת נחיתה בשדה התעופה הקרוב ביותר שניתן לבצע בו נחיתה בטוחה, תהיה פחותה מכמות הדלק הרזרבית הסופית.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”כמות דלק רזרבית סופית“ (Final reserve fuel) – כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522(ג)(5)}}.

{{ח:סעיף|481|מקרי חירום|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במקרה חירום ובכלל זה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 76|בסעיף 76(ב) לחוק}}, קצין מבצעי אוויר –
{{ח:תתת|(1)}} ייזום תהליכים לפי ספר העזר למבצעים תוך הימנעות מנקיטת פעולה הסותרת הוראות תעבורה אווירית;
{{ח:תתת|(2)}} יעביר לטייס המפקד מידע בעל אופי בטיחותי, לרבות כזה שנעשה חיוני במהלך הטיסה, העשוי להיות חיוני לביצוע הטיסה בבטיחות, לרבות מידע הקשור בשינוי תכנית הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} יוודא את החלטתו של הטייס המפקד וירשום אותה ביומן המבצעים שלו.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לקצין מבצעי אוויר על מקרה חירום המסכן את בטיחות המטוס או חיי אדם לפני שהדבר נודע לטייס המפקד, והוא לא הצליח ליצור קשר עם הטייס המפקד, יכריז על מצב חירום, יודיע על כך לרשויות המוסמכות המתאימות ויבקש את סיוען ככל האפשר, וינקוט כל פעולה נוספת שלדעתו חיונית לפי הנסיבות.
{{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד או קצין מבצעי אוויר שהכריז על מצב חירום ידווח על התקדמות הטיסה ליחידת הנת״א המתאימה; טייס מפקד ידווח גם למרכז המשגרה, אם יצירת הקשר עם מרכז המשגרה אפשרית.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהכריז על מצב חירום ידווח על כך בכתב באמצעות הממונה על המבצעים של מחזיק הרישיון למנהל, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} קצין מבצעי אוויר ידווח בתוך 10 ימים לאחר היום שבו הוכרז מצב החירום;
{{ח:תתת|(2)}} טייס מפקד ידווח בתוך 10 ימים מיום חזרתו לבסיסו.

{{ח:סעיף|482|דיווח על תנאים מטאורולוגיים ועל אי־&lt;wbr&gt;תקינות מיתקן עזר לטיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} טייס של מטוס המצויד במערכת תקשורת נתונים, והמופעל במרחב אווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית החלות עליו נדרש בו דיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות ותקשורת נתונים עם יחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי זמינה, יעביר דיווח כאמור ליחידת הנת״א האמורה, אם דרשה זאת, באמצעות מערכת תקשורת הנתונים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס כאמור בתקנת משנה (א), המצויד גם במערכת עקיבה אוטומטית תלויה נחקרת (ADS-C – Automatic Dependent Surveillance Contract) או בטרנספונדר Mode-S, ושניתנה לו תעודת כושר טיסה ראשונית לאחר יום י״ח באדר התשע״ה (9 במרס 2015), יבטיח כי דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יוכל להיות מועבר באופן אוטומטי באמצעות מערכות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הדיווח על תצפיות מזג אוויר שגרתיות כנדרש לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ייעשה במתכונת של דיווח–אוויר שגרתי (Routine Air-Report) כמפורט במסמך 4444.
{{ח:תת|(ד)}} נתקל טייס בזמן טיסה בתנאים כמפורט להלן, ידווח על כך ליחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר:
{{ח:תתת|(1)}} מערבולת אוויר מתונה או חריפה;
{{ח:תתת|(2)}} התקרחות מתונה או חמורה;
{{ח:תתת|(3)}} גלי הרים חמורים (Severe Mountain Waves);
{{ח:תתת|(4)}} סופות רעמים, בהעדר ברד או בנוכחותו, מוסתרות (Obscured), מוטמעות בשכבת עננות אחרת (Embedded), נרחבות או מאורגנות בקו תזזית (Squall Line) או חזית;
{{ח:תתת|(5)}} סופות חול או אבק כבדות;
{{ח:תתת|(6)}} ענן אפר געשי (Volcanic Ash Cloud);
{{ח:תתת|(7)}} התפרצות געשית או פעילות הקודמת להתפרצות געשית (Pre-Eruption Volcanic Activity);
{{ח:תתת|(8)}} מצב מטאורולוגי אחר, שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (7), דוגמת גזירת רוח, העלול לדעתו לסכן את בטיחות הטיסה או לשבש באופן משמעותי את הפעילות האווירית;
{{ח:תתת|(9)}} נתקל טייס בפעולת בלימה (Braking action) שונה מהאמור בדוח תנאי המסלול העדכני.
{{ח:תת|(ה)}} דיווח כאמור בתקנת משנה (ד) יבוצע במתכונת של דיווח–אוויר מיוחד (Special Air-Report) כמפורט במסמך 4444, באמצעות תקשורת נתונים או, כאשר תקשורת נתונים אינה זמינה – באמצעות תקשורת קולית.
{{ח:תת|(ו)}} נתקל טייס בעת טיסה באי־תקינות של מיתקן עזר לטיסה, שידיעה עליה חיונית לדעתו לבטיחות טיסות אחרות, ידווח על כך ליחידת הנת״א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ז)}} יחידת נת״א שקיבלה דיווח על –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים מטאורולוגיים לפי תקנה זאת, תעבירו בלא דיחוי לשירות המטאורולוגי; אם הדיווח הוא לעניין תנאים מטאורולוגיים מסוכנים לפי תקנת משנה (ד) – תעבירו גם למי שעלול להיתקל בתנאים המטאורולוגיים שעליהם דווח;
{{ח:תתת|(2)}} אי־תקינות מיתקן עזר לטיסה כאמור בתקנת משנה (ו), תעבירו לכל המשתמש במיתקן העזר לטיסה שעל אי־תקינותו דווח, ותפעל להעברתו לכל גורם העשוי להשתמש בו.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|483|דיווח על תקלות טכניות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסיומה של הטיסה, ירשום הטייס המפקד או יוודא שיירשם כל ליקוי במטוס, הידוע לו או שיש לו חשד לקיומו, ביומן התחזוקה של המטוס.
{{ח:תת|(ב)}} לפני התחלת כל טיסה יברר טייס מפקד את המשמעויות התפעוליות של כל תקלה שנרשמה בסופה של הטיסה הקודמת ביומן התחזוקה.

{{ח:סעיף|484|מנוע לא פועל או כשל משמעותי אחר – נחיתה ודיווח|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקרה שבו מנוע מטוס חדל לפעול או שמנוע ממנועיו הודמם כדי למנוע נזק אפשרי, ינחית הטייס המפקד את המטוס בשדה תעופה מתאים הקרוב ביותר מבחינת זמן טיסה, שבו ניתן לבצע נחיתה בטוחה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), חדל לפעול או הודמם מנוע אחד במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, רשאי הטייס המפקד להמשיך לשדה תעופה לפי בחירתו, אם החליט לפי נוהלי מחזיק הרישיון כאמור בתקנת משנה (ב2) שאותו שדה תעופה בטוח לנחיתה באותה מידה כמו שדה התעופה מתאים הקרוב ביותר.
{{ח:תת|(ב1)}} בטיסת EDTO, במקרה של כשל, אחד או יותר, במערכת EDTO משמעותית או בכמה מערכות כאמור, ינחית הטייס המפקד את המטוס בשדה משנה לנתיב הזמין הקרוב ביותר שניתן לבצע בו נחיתה בטוחה, אלא אם כן הוא החליט, לפי נוהלי מחזיק הרישיון כאמור בתקנת משנה (ב2), כי המשך הטיסה כמתוכנן לא יגרום לירידה משמעותית בבטיחות.
{{ח:תת|(ב2)}} מחזיק רישיון יקבע נהלים לצוות האוויר שיכללו אמות מידה לבחירת דרך הפעולה המתאימה במקרה של תקלה כאמור בתקנה זו, ובכלל אלה שיקולים לעניין בחירת שדה התעופה המתאים, או שדה המשנה הזמין הקרוב ביותר, שבו ניתן לבצע נחיתה בטוחה; בעת קביעת נהלים לפי תקנת משנה זו, מחזיק רישיון יביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים להלן ויכלול שיקולים אלה בנהלים כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} טבעו של הכשל והקשיים הצפויים בהמשך הטיסה;
{{ח:תתת|(2)}} תצורת המטוס, משקלו, מצב מערכותיו, והדלק הנותר בו;
{{ח:תתת|(3)}} תנאי מזג האוויר בנתיב בגובה ההסטה, הגבהים המזעריים לטיסה בנתיב וצריכת הדלק בנתיב;
{{ח:תתת|(4)}} נתוני שדה התעופה והתנאים בו ובקרבתו, ובכלל אלה תנאי מזג האוויר, זמינות מיתקני העזר לטיסה, צפיפות התעבורה האווירית בו, זמינות שירותי ההצלה וכיבוי האש שבו וזמינות השירותים לנוסעים ולאנשי צוות;
{{ח:תתת|(5)}} מידת היכרותו של הטייס המפקד עם שדה התעופה, והמידע המסופק לו על ידי מחזיק הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} טייס מפקד ידווח על כל מקרה בו מנוע חדל לפעול או הודמם בעת טיסה או שבמטוס אירע כשל אחר לפי תקנה זו ליחידת בקרת התעבורה האווירית המתאימה, מוקדם ככל האפשר, וימשיך לדווח לתחנה המתאימה על התקדמות הטיסה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הטייס המפקד לנחות בשדה תעופה שאינו שדה התעופה המתאים הקרוב ביותר, מבחינת זמן טיסה, ידווח על כך בכתב בסיום הטיסה לממונה על המבצעים של מחזיק הרשיון, תוך ציון הנימוקים להחלטתו; הממונה על המבצעים ישלח למנהל עותק מדיווח כאמור תוך 5 ימים מיום שקיבלו בצירוף הערותיו.

{{ח:סעיף|484א|רשם נתוני טיסה – שמירה ומסירה של נתונים|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון –
{{ח:תתת|(1)}} יבטיח כי אם אירע אירוע בטיחותי חמור במהלך טיסה, כל רשם נתונים המותקן במטוס, יכובה בסוף זמן הטיסה, לא יופעל מחדש ויישמר באופן בטוח עד להפקדת הנתונים הרשומים בו בידי החוקר הראשי, כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יפקיד את הנתונים הרשומים ברשם נתונים כאמור בפסקה (1), או את רשם הנתונים, לפי העניין, בידי החוקר הראשי, אלא אם כן אישר החוקר הראשי שלא להפקידם בידיו; נתונים כאמור יועברו לפי הנחיות החוקר הראשי והוא מוסמך להורות על העברתם באופן אלקטרוני.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי חמור“ – תאונת טיס או תקרית חמורה, ובכלל זה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות)|בתקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החוקר הראשי“, ”תאונת טיס“ ו”תקרית חמורה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם נתונים“ – כל מכשיר הקלטה המותקן במטוס המיועד לסייע בחקירה בטיחותית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק}}.

{{ח:סעיף|485|תהליכי גישת מכשירים ומינימות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם גישת מכשירים לשדה תעופה, אלא בהתאם למינימות מזג אויר כט״מ ולתהליכי גישת מכשירים הקבועים במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יקבע, בספר העזר למבצעים, נוהלי הפעלה שיבטיחו שמטוס שמשתמשים בו כדי לבצע הפעלה בגישת מכשירים תלת־ממדית (3D) יחצה את מפתן המסלול (Threshold) עם מרווח ביטחון, וכאשר המטוס מצוי בתצורת נחיתה ובזווית גישה המתאימה לנחיתה.

{{ח:סעיף|486|חילופי ציוד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס לפי חוזה לחילופי מטוס, אלא אם כן יוכיח למנהל כי –
{{ח:תתת|(1)}} הנהלים לחילופי המטוס עונים על דרישות תקנות אלה ועל נהלי הפעלה בטוחה;
{{ח:תתת|(2)}} אנשי הצוות וקציני מבצעי האויר הנדרשים עונים על דרישות רישוי ואימונים מאושרים למטוסים ולציוד שבהם ישתמשו וכי הם מכירים ויודעים את נהלי התקשורת והשיגור שבהם ישתמשו;
{{ח:תתת|(3)}} אנשי התחזוקה עונים על דרישות הרישוי המאושרות למטוסים ולציוד והם מכירים ויודעים את נהלי התחזוקה שבהם ישתמשו;
{{ח:תתת|(4)}} אנשי צוות האויר וקציני מבצעי האויר עונים על תנאי כשירות המתייחסים לנתיבים ולשדות התעופה שבהם ישתמשו.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יקבע נהלים והוראות מתאימים בדבר חילופי המטוס בספר העזר למבצעים ובספר בקרת האחזקה שלו.

{{ח:סעיף|487|תדרוך נוסעים לעניין איסור עישון|תיקון: תשמ״ח־4, תש״ן, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון המפעיל מטוס המוליך נוסעים יבטיח שכל הנוסעים יתודרכו לפני ההמראה, בעברית ובאנגלית או בשפה אחרת שהתיר המנהל, בכל אלה לפחות:
{{ח:תת|(1)}} איסור העישון זולת במקומות שנקבעו לכך;
{{ח:תת|(2)}} המחויבות להישמע להוראות אנשי הצוות והשלטים במטוס לעניין העישון;
{{ח:תת|(3)}} איסור פגיעה בגלאי עשן המצויים בתאי השירותים של המטוס.

{{ח:סעיף|487א|תדרוך בטיחות לנוסעים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יבטיח שהנוסעים במטוס יתודרכו בעברית ובאנגלית, או בשפה אחרת שהתיר המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} לפני המראה, בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שימוש בחגורות המושב או חגורות הכתף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום יציאות חירום;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיקום ציוד ציפה אישי ובכלל זה חגורות הצלה, אם המטוס חייב להיות מצויד בציוד ציפה כאמור באותה הפעלה, וכן כל ציוד חירום אחר המיועד לשימוש אישי של הנוסעים, ושימוש בציוד כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום כרטיסי תדרוך נוסעים בחירום כאמור בתקנת משנה (ד);
{{ח:תתתת|(ה)}} שימוש בציוד לחלוקת חמצן המותקן במטוס, אם המטוס חייב להיות מצויד בציוד כאמור באותה הפעלה;
{{ח:תתתת|(ו)}} מושבי יציאת חירום; תדרוך זה יכלול –
{{ח:תתתתת|(1)}} הפניה לכרטיסים המודפסים הנמצאים במושבי יציאת החירום או לאמצעי האחר המקובל על המנהל כאמור בתקנת משנה (ה);
{{ח:תתתתת|(2)}} בקשה לאדם להזדהות לפני איש צוות כדי להושיבו מחדש, אם הוא אינו יכול או אינו מסכים לבצע פעולות כמפורט בתקנת משנה (ה);
{{ח:תתת|(2)}} אחרי המראה, לפני כיבוי האור המאיר את שלט חגירת חגורות המושב או הכתף או מיד לאחר כיבויו – כי מומלץ לחגור את חגורות המושב או חגורות הכתף כל עוד הם יושבים, גם כאשר השלט של חגירת חגורות המושב אינו מואר;
{{ח:תתת|(3)}} בעת מצב חירום בזמן הטיסה – בדבר כל פעולת חירום שבה יש לנקוט, בהתאמה לנסיבותיו של מצב החירום;
{{ח:תתת|(4)}} בדבר מיקום ציוד חירום המיועד לשימוש הנוסעים במשותף, ואופן השימוש בו, אם נדרש ציוד כאמור; הוראה זו לא תחול על תדרוך לעניין ציוד חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 488|תקנה 488}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון יבטיח כי לפני ההמראה יתדרך איש צוות שמונה לכך באותה טיסה, באופן אישי, כל נוסע הנזקק לסיועו של אחר כדי להגיע במהירות לפתח חירום בשעת חירום; בתדרוך כאמור אותו איש צוות –
{{ח:תתת|(1)}} יתדרך את אותו נוסע ואת מי שאמור לסייע לו, אם ישנו, בדבר דרכי הגישה לכל פתח חירום מתאים ובדבר המועד המתאים ביותר להתחיל לנוע לכיוון פתח החירום;
{{ח:תתת|(2)}} יברר עם אותו נוסע ועם מי שאמור לסייע לו מהי הדרך הטובה ביותר לסייע.
{{ח:תת|(ג)}} דרישות תקנת משנה (ב) לא יחולו לגבי אדם שקיבל תדרוך כאמור בה בקטע קודם של טיסה באותו מטוס, ושבו קיבל מאיש צוות מידע בדבר דרכי הסיוע.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יחזיק במטוס, במקום נוח לשימושו של כל נוסע, כרטיס מודפס המכיל מידע המתאים לסוג ולדגם של אותו מטוס, המשלימים את התדרוך שניתן והכולל –
{{ח:תתת|(1)}} דיאגרמה של פתחי החירום ושיטות הפעלתם;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות אחרות הדרושות לשימוש בציוד החירום.
{{ח:תת|(ה)}} מחזיק רישיון יחזיק במטוס, לשימושו של כל נוסע היושב במושב יציאת חירום, כרטיס מודפס, נפרד או יחד עם הכרטיס האמור בתקנת משנה (ד), או אמצעי אחר המקובל על המנהל, המכיל מידע בעברית ובאנגלית, שיוכל לשמש את האדם היושב במושב יציאת חירום לביצוע הפעולות המפורטות להלן במקרה חירום:
{{ח:תתת|(1)}} איתור יציאת החירום;
{{ח:תתת|(2)}} זיהוי מנגנון פתיחת פתח יציאת החירום;
{{ח:תתת|(3)}} תפעול פתח יציאת החירום;
{{ח:תתת|(4)}} זיהוי מצבים שבהם אין לפתוח את פתח יציאת החירום, שכן הדבר יגדיל את מידת הסיכון שחשופים לו הנוסעים במצב החירום;
{{ח:תתת|(5)}} אחסון, סילוק או אבטחת דלת יציאת החירום כך שלא תעכב את השימוש ביציאת החירום;
{{ח:תתת|(6)}} הערכת מצב מגלשת החירום והפעלת המגלשה לאחר פריסתה, לשם סיוע לאחרים לרדת מן המגלשה;
{{ח:תתת|(7)}} יציאה מהירה דרך פתח יציאת החירום;
{{ח:תתת|(8)}} הערכה לגבי בחירה ושימוש במעבר בטוח להתרחקות מפתח יציאת החירום.
{{ח:תת|(ו)}} מחזיק הרישיון יפרט בספר העזר למבצעים שלו נוהל לתדרוך הנוסעים לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ז)}} תקנה זו לא תחול בהפעלת מטוס שאינו מוליך נוסעים.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|488|תדרוך נוסעים בטיסות ארוכות מעל לים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 487|בתקנה 487}} {{ח:פנימי|סעיף 487א|ו־487א}} יבטיח מחזיק רישיון המפעיל מטוס בטיסה מעל מים במרחק העולה על 120 דקות טיסה או 400 מיילים ימיים (740 ק״מ), לפי הקצר מביניהם, מיבשה המתאימה לנחיתת חירום, כי כל הנוסעים יתודרכו בדבר מיקומן של סירות ההצלה ודרכי הפעלתן.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון יפרט בספר העזר למבצעים שלו את הנוהל לתדרוך הנוסעים הקבוע בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} כאשר מטוס אמור לטוס מעל ים מיד אחרי ההמראה, יתבצע התדרוך האמור בתקנת משנה (א) לפני ההמראה.
{{ח:תת|(ד)}} כאשר מטוס אינו אמור לטוס מעל ים מיד אחרי ההמראה, אין חובה לתדרך את הנוסעים כאמור לפני ההמראה, אולם כל התדרוך חייב להינתן לפני שהמטוס יגיע לחלק הטיסה המתבצע מעל לים.

{{ח:סעיף|489|חמצן לשימוש רפואי על ידי נוסעים|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון רשאי להתיר לנוסע לשאת ולהפעיל ציוד לאיחסון, לייצור או להנפקה של חמצן, אם נתמלאו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 264|בתקנה 264}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|490|משקאות אלכוהוליים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתה אדם משקה אלכוהולי במטוס אלא אם כן מחזיק הרשיון המפעיל את המטוס הגיש לו משקה כזה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציע מחזיק רשיון ולא יגיש משקה אלכוהולי במטוס המופעל על ידיו –
{{ח:תתת|(1)}} לאדם הנראה שיכור;
{{ח:תתת|(2)}} לאדם המלווה אחר ולאדם המלווה על ידו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 496|בתקנה 496}};
{{ח:תתת|(3)}} לאדם שברשותו מצוי כלי יריה או חומר נפץ, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|לחוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רשיון לאדם הנראה שיכור להיכנס למטוס המופעל על ידו.

{{ח:סעיף|491|כבדת צוות ופרטי עזר בנחיתה|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון ינקוט בכל האמצעים הנחוצים כדי למנוע שפריט עזר לדיילים שאינו נמצא בשימוש ופריט מכבדת הצוות המצוי בתא הנוסעים או בתא הטייס יהווה סכנה, בעת נחיתה.

{{ח:סעיף|492|ציוד לשירות מאכל ומשקה בעת המראה ונחיתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא מחזיק רשיון או טייס מפקד מטוס ולא ינחיתו כאשר מצוי על מושב דבר מאכל, משקה או כלי אוכל, שסופקו על ידי מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימריא מחזיק רשיון או טייס מפקד מטוס ולא ינחיתו אלא אם כן כל עגלת הגשה, מגש אוכל או משקה ושולחן אוכל מתקפל מאוחסנים בביטחה.
{{ח:תת|(ג)}} כל נוסע ימלא אחר ההוראות שיתן לו איש צוות, בהתאם לתקנה זו.

{{ח:סעיף|493|גבהים מזעריים לשימוש במערכת טייס אוטומטי במטוס גדול|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם במערכת טייס אוטומטי אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 265|תקנה 265}}.

{{ח:סעיף|494|ריכוזי אוזון בתא הנוסעים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לענין תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} ”קטע טיסה“ – טיסה המבוצעת בין שני שדות תעופה ללא חניית ביניים;
{{ח:תתת|(2)}} ”שווה ערך לגובה פני הים“ – תנאים אטמוספריים השוררים מעל פני הים; טמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס ולחץ אטמוספרי של 760 מילימטר כספית;
{{ח:תתת|(3)}} ריכוזי האוזון בגבהי טיסה שמתחת לרום טיסה (FL) של 180, מוערכים כאפס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס מעל לגבהי הטיסה המפורטים להלן אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל שריכוזי האוזון בתא לא עולים על –
{{ח:תתת|(1)}} 0.25 חלקים לכל מיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים, בכל רגע של טיסה המבוצעת מעל לרום טיסה (FL) של 320;
{{ח:תתת|(2)}} 0.1 חלקים למיליון לפי נפח שווה ערך לגובה פני הים לפי ריכוז ממוצע משוקלל לזמן לכל קטע טיסה הנמשך מעל ל־4 שעות טיסה המבוצעת בגבהים שמעל לרום טיסה (FL) של 270.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנת משנה (ב), בדיקות או ניסויים המבוססים על נהלים מבצעיים של מטוס ומגבלותיו או על ניסיון ההפעלה של מחזיק הרישיון יוכיחו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנתונים הסטטיסטיים של רמת האוזון באטמוספרה מראים, ברמת סמך סטטיסטית של 84 אחוזים לפחות, שבגובהי הטיסה ובמקומות שבהם יופעל המטוס ריכוז האוזון בתא לא יחרוג מהמפורט בתקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(2)}} מערכת האוורור של המטוס היא בעלת מנגנון לפיקוח על כמויות האוזון ושומרת את ריכוזי האוזון שבתא בתחום שאינו עולה על המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק רישיון יוכל לקבל אישור בכתב מהמנהל לסטיה זמנית מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ב), אם יוכיח להנחת דעתו של המנהל שמסיבות בלתי תלויות בו או בגלל עלות כלכלית בלתי סבירה, לא יוכל לעמוד בדרישות האמורות בפרק זמן נתון וקיימות אצלו תכניות לעמוד בדרישות האמורות תוך פרק זמן סביר להנחת דעתו של המנהל; אישור המנהל יירשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מטוס המוליך רק אנשי צוות אויר ואנשים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}} פטור מהוראות תקנה זו.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|495|הולכת נוסעים בתנאים מיוחדים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון רשאי להפעיל מטוס ולהוליך בו אנשים כאמור בתקנת משנה (ב), גם אם לא מתקיימות בהפעלה זו הוראות תקנות 121.285, ‎121.309(f)‎‏, 121.310, ‎121.313(f)‎, ו־121.317 לפ.א.ר, {{ח:פנימי|סעיף 409|תקנות 409}}, {{ח:פנימי|סעיף 429|429}}, {{ח:פנימי|סעיף 475|475}}, {{ח:פנימי|סעיף 487|487}}, {{ח:פנימי|סעיף 487א|487א}}, {{ח:פנימי|סעיף 488|488}}, {{ח:פנימי|סעיף 497א|497א}} {{ח:פנימי|סעיף 499|ו־499}}, ודרישות ההפעלה בעת הולכת נוסעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 403|תקנה 403}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} איש צוות.
{{ח:תתת|(2)}} עובד של בעל הרשיון, בן־זוגו או ילדיו.
{{ח:תתת|(3)}} מפקח המבצע תפקידי פיקוח.
{{ח:תתת|(4)}} אדם החיוני –
{{ח:תתתת|(א)}} לבטיחות הטיסה ולבטחונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לטיפול בבעלי־חיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לטיפול בחומרים רדיו־אקטיביים;
{{ח:תתתת|(ד)}} לבטחונו של מטען יקר ערך או מטען סודי;
{{ח:תתתת|(ה)}} לשימורו של מטען שביר או מטען הניתן להיכלות;
{{ח:תתתת|(ו)}} לניסוי מכולות או מתקנים לשינוע מטען;
{{ח:תתתת|(ז)}} להפעלת ציוד מיוחד לטעינת מטען או לפריקתו;
{{ח:תתתת|(ח)}} להטענתו או לפריקתו של מטען חורג;
{{ח:תתתת|(ט)}} לטיפול במטען אחר או לביצוע פעולה אחרת במהלך הטיסה כפי שאישר המנהל.
{{ח:תתת|(5)}} אדם כאמור בפסקה (4), גם בעת טיסתו למקום ביצוע תפקידו או ממנו.
{{ח:תתת|(6)}} אדם המלווה מטען השייך למדינה או לצה״ל.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מחזיק רשיון מטוס המוליך אדם כמפורט בתקנות משנה (א) ו־(ב), אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} לאותו אדם יש גישה נוחה ממושבו לדלת רגילה או לפתח חירום;
{{ח:תתת|(2)}} לרשותו של הטייס המפקד עומדים אמצעים לתדרוך אותו אדם בכל הנוגע לאיסור העישון ולחגירת חגורת המושב;
{{ח:תתת|(3)}} מצוי במטוס מושב עם חגורת מושב מאושרים לכל אדם; המושב ימוקם כך שהאדם היושב בו לא יפריע לאנשי צוות האויר בביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רישיון יבטיח שכל אדם שתקנה זו חלה עליו קיבל, בשפה המובנת לו, תדרוך כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 487|בתקנות 487}}, {{ח:פנימי|סעיף 487א|487א}} {{ח:פנימי|סעיף 488|ו־488}} בידי איש צוות מתאים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} מחזיק רשיון המוליך בני אדם שתקנה זו חלה עליהם יקבע בספר עזר למבצעים שלו, נהלים בדבר הולכתם הבטוחה.
{{ח:תת|(ו)}} הטייס המפקד רשאי להתיר לאדם כמפורט בתקנה זו להיכנס לתא הטייס של המטוס בעת הטיסה.

{{ח:סעיף|496|הולכת בני אדם הנתונים במשמורת חוקית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוליך מחזיק רשיון אדם המצוי במשמורת חוקית (להלן בתקנה זו – עציר) של שוטר, איש בטחון, חייל צה״ל או עובד מדינה (להלן – המלווה) אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} נמסרה למחזיק הרשיון על ידי הרשות המוסמכת שעה לפני ההמראה לפחות, או במקרה חירום מוקדם ככל האפשר לפני ההמראה הודעה בדבר –
{{ח:תתתת|(א)}} זהותו של העציר והטיסה שבה מבקשים להובילו;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרגת הסיכון של העציר;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מוסמכת דרשה מהמלווה להחזיק במשמורת את העציר הנמצא על המטוס ולפקח עליו;
{{ח:תתת|(3)}} מחזיק הרשיון קיבל אישור מראש מרשות מוסמכת בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} לעציר בדרגת סיכון גבוהה יתלוו שני מלווים לפחות, שלא ילוו באותה עת נוסע אחר;
{{ח:תתת|(5)}} לא ימצא על המטוס יותר מעציר אחד בדרגת סיכון גבוהה;
{{ח:תתת|(6)}} לעציר שאינו בדרגת סיכון גבוהה יתלווה מלווה אחד לפחות, ולא יובלו יותר משני עצירים כאמור בליווי מלווה אחד;
{{ח:תתת|(7)}} המלווה הוכיח להנחת דעתו של מחזיק הרשיון כי –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מצוייד באמצעים מספיקים להגבלת תנועותיו של העציר בעת הצורך;
{{ח:תתתת|(ב)}} נערך בעציר חיפוש ולא מצאו על גופו, ברשותו או בכליו דבר היכול לשמש ככלי נשק ממית או מסוכן;
{{ח:תתת|(8)}} העציר ישב במושב עליו הורה מחזיק הרשיון ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שהמושב יהיה האחורי מבין מושבי הנוסעים, ככל הניתן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהמושב אינו באיזור המטבח או סמוך לכל פתח במטוס או ממולו;
{{ח:תתת|(9)}} המלווה ישב בין העציר לבין מעבר.
{{ח:תת|(ב)}} המוליך עציר –
{{ח:תתת|(1)}} לא יגיש לעציר מאכל או משקה או כלי אוכל ממתכת אלא באישור המלווה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יגיש למלווה או לעציר משקה אלכוהולי.
{{ח:תת|(ג)}} המלווה ילווה את העציר וישגיח עליו בכל עת המצאותו על המטוס.
{{ח:תת|(ד)}} המלווה או העציר לא ישתו משקה אלכוהולי בכל עת המצאותם במטוס.

{{ח:סעיף|497|הובלת כלי נשק וחמרי נפץ|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יוביל מוביל אוירי כלי נשק וחומרי נפץ במטוס המופעל על ידו ולא יתיר הובלתם על ידי אדם, אלא לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|497א|הושבת נוסעים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יכלול, במסגרת נוהלי פינוי החירום כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בסעיף 2(2)(יא) לתוספת החמישית}}, נהלים שיבטיחו כי הושבת הנוסעים תתבצע כך שבמקרה שבו נדרש פינוי חירום, הנוסעים לא יפריעו לפינוי החירום והם יוכלו לסייע בו, ובכלל זה יבטיחו כי –
{{ח:תת|(1)}} נוסע במושב יציאת חירום נחזה להיות כשיר באופן סביר, ובעל כוח ויכולת לסייע בפינוי מהיר של המטוס במקרה חירום לאחר שהצוות יתדרך אותו תדרוך הולם לפי {{ח:פנימי|סעיף 487א|תקנה 487א}};
{{ח:תת|(2)}} נוסע שבשל מצבו עלול לעכב נוסעים אחרים בעת פינוי, או שעלול להוות מכשול לאיש צוות בביצוע תפקידו, לא יושב במושב יציאת חירום, ובכלל זה נוסע שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נוסע הסובל ממגבלה פיזית או נפשית ברורה, שתקשה עליו לנוע במהירות אם יידרש לכך;
{{ח:תתת|(ב)}} נוסע שהוא בעל מוגבלות משמעותית בראייה או בשמיעה, שתמנע ממנו להבין בלא קושי הוראות הניתנות בכתב או בעל פה;
{{ח:תתת|(ג)}} נוסע שבשל גיל או מחלה הוא חלש (frail) באופן שיקשה עליו לנוע במהירות;
{{ח:תתת|(ד)}} נוסע שבשל ממדי גופו יתקשה לנוע במהירות או להגיע אל פתח יציאת החירום הקרוב ולעבור דרכו;
{{ח:תתת|(ה)}} ילד שטרם מלאו לו 12 שנים, בין מלווה ובין לבדו;
{{ח:תתת|(ו)}} נוסע שהוא מגורש, מסורב כניסה או עציר במשמורת;
{{ח:תתת|(ז)}} נוסע המלווה בבעל חיים הנמצא עמו בתא הנוסעים;
{{ח:תת|(3)}} גם במקרה שלא ניתן ליישם את פסקאות (1) ו־(2) בשלב בידוק הנוסעים, הושבת הנוסעים בפועל תתבצע לפי העקרונות באותן פסקאות;
{{ח:תת|(4)}} אם נדרש להפנות שאלות לנוסע שמתכוונים להושיבו במושב יציאת חירום, לשם בירור התקיימות האמור בפסקאות (1) ו־(2), לא יהיה בתוכן השאלות ובאופן התשאול כדי לפגוע בפרטיותו של אותו נוסע במידה העולה על הנדרש לשם הבירור האמור.

{{ח:סעיף|498|סמכות לסרב הולכת אדם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב מחזיק רשיון להוליך אדם במטוס המופעל על ידו, בנימוק שהולכתו עלולה לסכן את בטיחות הטיסה משום שהוא עשוי להיזדקק לסיועו של אחר כדי להגיע במהירות לפתח חירום במטוס במקרה חירום, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק הרשיון, באישור המנהל, קבע נהלים, לרבות דרישות למתן הודעה סבירה מראש, בדבר הולכת נוסעים העשויים להיזדקק לסיועו של אדם אחר כדי להגיע במהירות לפתח כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקיים לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנוסע לא עמד בדרישות הקבועות בנהלי מחזיק הרשיון בדבר מתן ההודעה מראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין אפשרות להוליך את הנוסע בהתאם לנהלים שנקבעו על ידי מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרשיון ימציא למנהל עותק של כל נוהל שקבע בהתאם לאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|499|סגירת דלת תא הטייס ונעילתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מפקד של מטוס המוליך נוסעים יבטיח שהדלת המפרידה בין תא הטייס לבין תא הנוסעים סגורה ונעולה בעת הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} בעת המראה ונחיתה, אם דלת תא הטייס משמשת אמצעי מעבר לפתח חירום נדרש או לפתח יציאה בגובה פני הרצפה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל עת שנדרשת גישה לתא הטייס או לתא הנוסעים לאיש צוות בביצוע תפקידו או לאדם שמותרת לו כניסה לתא הטייס לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|500|כבדת יד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר מחזיק רשיון העלאת כבדת יד הנישאת בידי נוסע למטוס אלא אם כן נבדקה על ידו לגבי ממדיה וכמותה, הכל בהתאם לנוהל העמסת כבדת יד המפורט בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון ולא יורשה נוסע לעלות למטוס אם כבדת היד שלו חורגת מהמפורט בנוהל האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתיר מחזיק רשיון את סגירת דלתות המטוס לשם הסעה או גרירה אלא לאחר שאיש צוות אחד לפחות בדק ומצא שכבדת היד של כל הנוסעים מאוחסנת בהתאם לאמור בתקנה זו ובתקנה ‎121.285(C)‎ לפ.א.ר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתיר מחזיק רשיון המראתו או נחיתתו של מטוס אלא אם כן כל פריט מכבדת היד מאוחסן באחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} בארון או בתא מטען המתאימים לאחסון כבדת יד או מטען שעליהם מסומן המשקל המרבי הניתן לאחסון בהם והמצויידים באמצעי אבטחה למניעת תזוזה של כבדת היד או המטען שהוחסנו בהם באופן שלא תיגרם הפרעה כלשהי להפעלתו של ציוד החירום שבמטוס בשעת הצורך;
{{ח:תתת|(2)}} כאמור בתקנה ‎121.285(C)‎ לפ.א.ר.;
{{ח:תתת|(3)}} מתחת למושב הנוסע;
{{ח:תתת|(4)}} מקל עזר גמיש של עיוור –
{{ח:תתתת|(א)}} מתחת לשורת המושבים בה הוא יושב ובתנאי שהמקל לא יבלוט אל המעברים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתחת לשני חלונות אשר אינם משמשים כפתחים ליציאת חירום;
{{ח:תתתת|(ג)}} בין חלון שלא משמש כפתח ליציאת חירום לבין הכסא וגוף המטוס;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהתאם לכל שיטה אחרת שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} כבדת יד, למעט פריטי לבוש בודדים, לא תוחסן בתא מעל מושב נוסע אלא אם כן אותו תא מצוייד בדלת או באמצעי אבטחה שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} כל נוסע יציית להוראות הניתנות לו על ידי איש צוות בכל הנוגע לאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ו)}} מקום שמותר לאחסן בו כבדת יד מתחת למושב הנוסע, יצוייד באמצעים למניעת החלקה קדימה ומקום שמותר לאחסן כבדת יד מתחת למושב נוסע שליד המעבר יצוייד גם באמצעים למניעת החלקה לצדדים; האמצעים האמורים יעמדו במקדמי עומס הנוצרים עקב כח ההתמדה העלול להיווצר בעת נחיתת התרסקות שנקבעו בעת רישויו של המטוס.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו, ”כבדת יד“ – לרבות מטען הנישא בתא הנוסעים.

{{ח:סעיף|501|שימוש בשדות תעופה מורשים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון או טייס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} לא ישתמשו בשדה תעופה בישראל, אלא אם כן המנהל אישרו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יז|סימן י״ז: כללי שיגור טיסה ושחרורה|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|501א|הגדרות לעניין מינימות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינימת המראה“ – מינימת הפעלה בשדה תעופה, לגבי המראה משדה תעופה, שקבע מחזיק הרישיון בספר העזר למבצעים שלו, ואם לא קבע – המינימה להמראה שנקבעה בהוראות התעבורה האווירית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינימת נחיתה בשדה יעד“ ו”מינימת נחיתה בשדה משנה“ – מינימת הפעלה בשדה תעופה, שקבע מחזיק הרישיון בספר העזר למבצעים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 386א|תקנה 386א(א)}}, לגבי המראה משדה תעופה, לנחיתה בשדה תעופה שפורט בתכנית הטיסה כשדה יעד, או לנחיתה בשדה תעופה שפורט בתכנית הטיסה כשדה משנה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|502||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|503|סמכות לשיגור טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם טיסה בישראל אלא אם כן אישר אותה קצין מבצעי אויר (להלן {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|בסימן זה}} – הקצין); הוראה זו לא תחול על מטוס הנוחת בשדה ביניים שצויין בטופס שיגור הטיסה, ונשאר באותו שדה תעופה למשך לא יותר משעה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם טיסה בינלאומית אלא אם כן אישר אותה הקצין ולא ימשיך המוביל האוירי או הטייס טיסה משדה ביניים ללא שיגור מחודש אם המטוס שהה על הקרקע יותר משש שעות.

{{ח:סעיף|504|ידיעת תנאי מזג האויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ישחרר הקצין טיסה שמפעיל מוביל אוירי אלא אם כן הקצין מכיר ויודע ביסודיות את המידע המטאורולוגי העדכני הנוגע לנתיב הטיסה.

{{ח:סעיף|505|מידע מקצין מבצעי אויר לטייס מפקד|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הקצין יספק לטייס המפקד, בטיסה שמפעיל מוביל אוירי, את כל הדו״חות והמידע העדכני שהשיג בדבר מצב שדות התעופה ותקלות במתקני ניווט העלולים להשפיע על בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} לפני התחלת הטיסה, יספק הקצין לטייס המפקד את כל המידע המטאורולוגי שהשיג, לרבות מידע בדבר תופעות מזג אויר גרוע, כגון חתחות אויר במזג אויר נאה, סופות רעמים וגזירות רוח בגובה נמוך, לגבי כל נתיב בטיסה ולגבי כל שדה תעופה שבהם הוא אמור להשתמש.
{{ח:תת|(ג)}} במהלך הטיסה, יספק הקצין לטייס המפקד כל מידע שיכול שיהיה דרוש לשם הניהול הבטוח של הטיסה, ובכלל זה מידע מטאורולוגי נוסף, כמפורט בתקנת משנה (ב), ובדבר תקלות במתקנים ובשירותים העלולים להשפיע על בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ד)}} הקצין יספק לטייס מפקד, לפני טיסת EDTO במטוס דו־מנועי ובמהלך טיסה כאמור, את המידע העדכני ביותר בנוגע לשדות המשנה לנתיב, ובכלל זה מצבם המבצעי ותנאי מזג האוויר השוררים בהם.

{{ח:סעיף|506|ציוד במטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה, אלא אם כן המטוס כשיר לטיסה ומצויד כקבוע {{ח:פנימי|פרק 13 סימן י|בסימן י׳}}, אלא אם כן התקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בתקנה 31א}}.

{{ח:סעיף|507|מתקני תקשורת וניווט|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה בנתיב או בקטע נתיב מאושרים, אלא אם כן וידא שכל מיתקני העזר לטיסה היבשתיים והימיים הנדרשים ישירות לביצוע הטיסה, לשם הפעלתו הבטוחה של המטוס ולהגנה על הנוסעים, ובכלל זה מיתקני התקשורת והניווט הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 387|בתקנות 387}} {{ח:פנימי|סעיף 389|ו־389}} לשם אישור אותו נתיב או קטע נתיב, תואמים את סוג ההפעלה שבה מתוכננת הטיסה להתבצע וזמינים לטובתה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בגלל סיבות טכניות או סיבות אחרות שאינן בשליטתו של המוביל האוירי, המתקנים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 387|בתקנות 387}} {{ח:פנימי|סעיף 389|ו־389}} אינם ניתנים לשימוש בנתיב או בקטע נתיב מחוץ לישראל, רשאי אדם לשגר מטוס באותו נתיב או קטע נתיב, אם לדעת הטייס המפקד והקצין ניתן להשתמש במתקני תקשורת וניווט אחרים השווים לאלה הנדרשים, והם במצב הפעלה נאות.
{{ח:תת|(ג)}} גילה הקצין אי־התאמה או אי־זמינות של מיתקן עזר לטיסה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לרשות המוסמכת האחראית לאותו מיתקן.

{{ח:סעיף|508|שיגור טיסה או שחרורה בתנאי כטר״מ|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ישגר הקצין מטוס ולא ישחררו להפעלת כטר״מ, אלא אם כן תקרת העננים והראות בנתיב, בהתאם למידע מטאורולוגי, הם מעל מינימות הכטר״מ הישימות ולפי המידע שבידו ישארו כאלה עד שהמטוס יגיע לשדה התעופה או לשדות התעופה המצויינים בשיגור הטיסה או בשחרורה.

{{ח:סעיף|509|שיגור לפי כט״מ – תנאי מזג אוויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ישגר הקצין מטוס בהפעלה לפי כט״מ, אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידו –
{{ח:תת|(1)}} תנאי מזג האוויר בשדה ההמראה שווים למינימת ההמראה באותו שדה, במועד ההמראה המשוער לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 513|תקנה 513}}, תנאי מזג האוויר בשדה היעד שווים למנימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ותנאי מזג האוויר בכל אחד משדות המשנה שנבחרו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותם שדות לפחות, הכול בזמן השימוש המשוער בשדות כאמור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}.

{{ח:סעיף|510||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|511|שדה משנה להמראה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררו מאותו שדה תעופה, אם לפי המידע המטאורולוגי שבידו תנאי מזג האוויר בשדה ההמראה נמוכים ממינימת הנחיתה בשדה יעד לאותו שדה, או כשלא ניתן לחזור לשדה ההמראה מכל סיבה אחרת, אלא אם כן מצוין בשיגור או בשחרור וכן בתכנית הטיסה המבצעית, שדה משנה להמראה הנמצא בתחומי המרחקים, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מטוס דו־מנועי – מרחק של לא יותר משעת טיסה משדה ההמראה, במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל, הקבועה בספר הטיסה, המחושבת בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מטוס עם שלושה מנועים או יותר – מרחק של לא יותר משעתיים טיסה משדה ההמראה, במהירות שיוט רגילה, כקבוע בספר הטיסה, המחושבת בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מטוס בטיסת EDTO, אם לא ניתן לבחור שדה משנה במרחק המפורט בפסקה (1) או (2) לעיל – שדה משנה הנמצא במרחק הקצר ביותר, ובלבד שהוא נמצא במסגרת אישור זמן ההסטה שנרשם במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון לאותו מטוס, ובהתחשב במסתו של המטוס בעת ההמראה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבחר הקצין שדה תעופה כשדה משנה להמראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידיו, תנאי מזג האוויר בשדה כאמור, בזמן השימוש המשוער בו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}, יהיו שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררו משדה התעופה, אלא אם כן הוא מפרט בשיגור או בשחרור הטיסה כל שדה משנה נדרש.

{{ח:סעיף|511א|שיגור טיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ־&lt;wbr&gt;60 דקות משדה משנה לנתיב|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס המונע במנועי טורבינה, לטיסה בנתיב שבו יש נקודה המרוחקת יותר מ־60 דקות טיסה משדה משנה לנתיב, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקצין בדק ומצא כי קיימים שדות משנה לנתיב;
{{ח:תת|(2)}} הקצין סיפק לצוות האוויר את המידע העדכני ביותר בנוגע לשדות המשנה לנתיב שזוהו כאמור בפסקה (1), ובכלל זה מצבם המבצעי ותנאי מזג האוויר השוררים בהם;
{{ח:ת}} בתקנה זו, יחושב המרחק משדה משנה לנתיב, למטוס דו־מנועי – לפי מהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח, ולמטוס בעל יותר משני מנועים – לפי מהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית ובלא רוח.

{{ח:סעיף|511ב|שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א}} לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס המונע במנועי טורבינה, לטיסת EDTO, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצין בדק ומצא כי בכל נקודה בנתיב קיים שדה משנה לנתיב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א(1)}} שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמצא במרחק מהנתיב שאינו עולה על זמן ההסטה המרבי המאושר לאותו מטוס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמצא במרחק מהנתיב שאינו עולה על מגבלת הזמן החמורה ביותר, פחות 15 דקות טיסה, של אחת ממערכות ה־EDTO המשמעותיות המוגבלות בזמן –
{{ח:תתתתת|(1)}} במטוס דו־מנועי, למעט לעניין מערכת כיבוי האש הנמצאת בתאי המטען או בתאי הכבודה – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית, ובהתחשב ברוח ובטמפרטורה בנתיב ההסטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במטוס דו־מנועי, לעניין מערכת כיבוי האש הנמצאת בתאי המטען או בתאי הכבודה – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-Engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו, בתנאי אטמוספרה סטנדרטית, ובהתחשב ברוח ובטמפרטורה בנתיב ההסטה;
{{ח:תתתתת|(3)}} למטוס בעל שלושה מנועים או יותר – במהירות כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקני העזר לטיסה שבו מאפשרים תהליך גישת מכשירים למסלול שצפוי להיות בשימוש, תוך עמידה במינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מטוס דו־מנועי –
{{ח:תתתת|(א)}} המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 511א|בתקנה 511א(2)}} מצביע על כך שבזמן השימוש המשוער בכל שדה משנה לנתיב, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}, שזוהה כאמור בפסקה (1), התנאים המטאורולוגיים שבו יהיו שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שדות המשנה לנתיב כאמור בפסקה (1) מצוינים בתכנית הטיסה ובתכנית הטיסה המבצעית.

{{ח:סעיף|512||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|513|שדה משנה לשדה היעד|תיקון: תשמ״ח־4, תש״ן, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה לפי כט״מ, אלא אם כן מצוין בתכנית הטיסה המבצעית (Operational Flight Plan), בתכנית הטיסה (ATS Flight Plan) ובטופס השיגור, שדה משנה אחד לפחות לכל שדה יעד; על אף האמור, לא יידרש ציון שדה משנה אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משך הטיסה המתוכנן משדה ההמראה או מנקודת התכנון מחדש בטיסה לשדה היעד לא עולה על 6 שעות ומתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפי מידע מטאורולוגי, בזמן שבין שעה אחת לפני הזמן המשוער לנחיתה בשדה היעד לבין שעה אחת אחריו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בסיס הענן הצפוי בשדה היעד יהיה אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} 1,500 רגל לפחות מעל לגובה המזערי של ההקפה, אם נדרשת הקפת גישה (Circle to land) שאושרה לאותו שדה תעופה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הגבוה מבין שניים אלה:
{{ח:תתתתתתת|(1)}} 1,500 רגל לפחות מעל לגובה המזערי לגישת מכשירים;
{{ח:תתתתתתת|(2)}} 2,000 רגל לפחות מעל גובה השדה;
{{ח:תתתתת|(2)}} הראות בשדה היעד תהיה הגדולה מבין אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} 5 ק״מ לפחות;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} 3 ק״מ מעל לראות המזערית שנקבעה לגישת מכשירים לאותו שדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשדה היעד נמצאים בשימוש, בזמן השימוש המשוער בו, מסלולים נפרדים, ולפחות לגבי אחד מהמסלולים קיים תהליך גישת מכשירים מבצעי; לעניין תקנה זו, ”מסלולים נפרדים“ – שניים או יותר מסלולים שהמנח שלהם מאפשר, במקרה שבו מסלול אחד נסגר לתנועה, לקיים המראות ונחיתות על המסלולים האחרים;
{{ח:תתת|(2)}} הטיסה היא לשדה מבודד, ובלבד שהתקיימו כל האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המטוס נושא כמות דלק מספקת לטיסה לשדה מבודד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522(ג)(4)(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעת השיגור הוגדרה נקודת אל־חזור.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, לא ישגר הקצין מטוס לטיסה לפי כט״מ, למעט לשדה מבודד שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א)(2), אלא אם כן מצוינים בתכנית הטיסה המבצעית (Operational Flight Plan), בתכנית הטיסה (ATS Flight Plan) ובטופס השיגור שני שדות משנה לשדה היעד:
{{ח:תתת|(1)}} לפי המידע המטאורולוגי שבידיו תנאי מזג האוויר הצפויים בשדה היעד בזמן המשוער לנחיתה בו, הם מתחת למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים מידע מטאורולוגי לשדה היעד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבחר הקצין שדה תעופה כשדה משנה לשדה היעד כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אלא אם כן, לפי המידע המטאורולוגי שבידיו, תנאי מזג האוויר בשדה כאמור, בזמן השימוש המשוער בו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}, יהיו שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה.

{{ח:סעיף|514|זמן השימוש המשוער בשדה משנה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, זמן השימוש המשוער בשדה משנה יהיה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} בעת השיגור – משעה אחת לפני המועד המוקדם ביותר להגעה אל השדה עד שעה אחת לאחר המועד המאוחר ביותר להגעה אל השדה;
{{ח:תת|(2)}} בעת הטיסה – מהמועד המוקדם ביותר להגעה אל השדה עד המועד המאוחר ביותר להגעה אל השדה.

{{ח:סעיף|515|המשכת טיסה בתנאים בלתי בטוחים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאפשר טייס מפקד להמשיך בטיסה לשדה תעופה שאליו שוגרה או שוחררה, אם לדעתו אין אפשרות להשלים את הטיסה בבטחה.
{{ח:תת|(א1)}} לא יאשר הקצין את המשך הטיסה לשדה מבודד מעבר לנקודת האל־חזור, ולא יאפשר טייס מפקד להמשיך בטיסה לשדה מבודד מעבר לנקודה זו, אלא אם כן הערכה מעודכנת של התנאים המטאורולוגיים, התעבורה האווירית וכל מידע מבצעי אחר מראים כי ניתן לבצע נחיתה בטוחה בשדה בזמן ההגעה המשוער.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה בו מכשיר או פריט של ציוד הנדרש לפי תקנות אלה להפעלה מסויימת נעשה בלתי שמיש בעת הטיסה, ינהג הטייס המפקד בהתאם לנהלים המאושרים שנקבעו לגבי המקרה האמור בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|516|הפעלה בתנאי התקרחות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישגר הקצין מטוס לטיסה ולא ישחררה, אם לדעת הטייס המפקד או הקצין צפויים או קיימים תנאי התקרחות העלולים להשפיע לרעה על בטיחות הטיסה; טייס מפקד לא יאפשר להמשיך בטיסה למקום שבו צפויים או קיימים תנאי התקרחות העלולים לסכן את בטיחות הטיסה ולא ינחית מטוס במקום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימריא אדם מטוס כאשר כפור, קרח או שלג צמודים לכנפיו, למשטחי ההיגוי, למדחפים, לפתחי כונסי המנועים או למשטחים ואזורים חיוניים אחרים, כפי שמגדיר יצרן המטוס (להלן – משטחים או אזורים חיוניים); על אף האמור, המנהל רשאי לאשר למחזיק רישיון המראות של כלי טיס אם קיים כפור מתחת לכנף באזור של מכלי הדלק.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישגר או ישחרר אדם מטוס לטיסה, ולא ימריא אדם מטוס, בכל עת שבה קיים חשש סביר להיצמדות כפור, קרח או שלג למטוס, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למחזיק הרישיון קיימת תכנית הפשרה או מניעת התקרחות קרקעיות, שאישר המנהל, ופורטה בספר העזר למבצעים שלו, הממלאת אחר דרישות תקנת משנה (ד) (בתקנה זו – תכנית הפשרה מאושרת) ואלא אם כן השיגור, השחרור וההמראה נעשים לפי תכנית זו;
{{ח:תתת|(2)}} בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון כלולה דרישה ולפיה בכל עת שקיימת סבירות להיצמדות כפור, קרח או שלג למטוס, המטוס לא ימריא אלא אם כן עבר בדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה כמפורט בספר העזר למבצעים שלו.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הפשרה מאושרת כאמור בתקנת משנה (ג)(1) תכלול לפחות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של –
{{ח:תתתת|(א)}} הדרך שבה מחזיק הרישיון קובע מהם תנאים שבהם קיימת סבירות כי כפור, קרח או שלג יצטברו על המטוס וכי יש לפעול לפי נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} האחראי מטעם מחזיק הרישיון על ההחלטה ליישם את נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההליכים ליישום נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} התפקידים והאחריותיות המסוימים של כל בעל תפקיד מבצעי או כל קבוצת בעלי תפקיד מבצעי, האחראים להבאת המטוס למצב המראה בטוחה בעת שפועלים לפי נוהלי הביצוע של תכנית ההפשרה המאושרת.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הדרכה ובחינה ראשונית ושנתית חוזרת של אנשי צוות האוויר, ותכנית הסמכה של כל הגורמים הנוספים המעורבים מטעם מחזיק הרישיון בתכנית ההפשרה, ובכלל זה קציני מבצעי אוויר והאנשים המספקים שירותי קרקע, לגבי הדרישות המיוחדות של תכנית ההפשרה המאושרת וכן התפקידים והאחריותיות המסוימים של כל אדם על פי תכנית ההפשרה המאושרת, הכוללות את הנושאים האלה לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} ניצול משך ההמתנה (Holdover Time);
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהלי ההפשרה או מניעת ההתקרחות למטוס, כולל נהלים ואחריות לביצוע בדיקה וביקורת;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוהלי תקשורת;
{{ח:תתתת|(ד)}} זיהומי התקרחות של משטחי המטוס, זיהוי אזורים חיוניים ואופן פגיעת הזיהומים בביצועי המטוס ובמאפייני הטיסה;
{{ח:תתתת|(ה)}} סוגים ומאפיינים של נוזלי הפשרה או מניעת התקרחות;
{{ח:תתתת|(ו)}} נהלי בדיקת טרום־טיסה בטמפרטורות נמוכות;
{{ח:תתתת|(ז)}} שיטות לזיהוי זיהומי התקרחות על המטוס;
{{ח:תתת|(3)}} טבלאות משך ההמתנה (Holdover Timetable) של מחזיק הרישיון, הנהלים לשימוש בטבלאות אלה על ידי בעלי התפקידים לפי תכנית ההפשרה המאושרת, ובכלל זה:
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לאנשי צוות האוויר, שלפיהם יוחלט על הארכה או קיצור משך ההמתנה בתנאים משתנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} נהלים שלפיהם המראה המבוצעת לאחר חריגה ממשך ההמתנה המקסימלי המצוין בטבלאות משכי ההמתנה של מחזיק הרישיון, מותרת רק בהתקיים אחד מהתנאים האלה לפחות:
{{ח:תתתתת|(1)}} בבדיקת זיהומי ההתקרחות לפני המראה, נמצא כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים נקיים מכפור, קרח או שלג;
{{ח:תתתתת|(2)}} נמצא, בהליך חלופי המאושר על ידי המנהל בהתאם לתכנית ההפשרה המאושרת של מחזיק הרישיון, כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים, נקיים מכפור, קרח או שלג;
{{ח:תתתתת|(3)}} הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים נוספים עברו תהליך הפשרה מחדש, ונקבע משך המתנה חדש;
{{ח:תתתתת|(4)}} נוהלי ביצוע ואחריות להליכי הפשרה או מניעת התקרחות למטוס, נהלים ואחריות לבדיקה לפני המראה ונהלים ואחריות לבדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת זיהומי התקרחות לפני המראה“ (Pre-Takeoff Contamination Check) – בדיקה המיועדת לוודא כי הכנפיים, משטחי ההיגוי ומשטחים חיוניים אחרים, נקיים מכפור, קרח ושלג, המתבצעת –
{{ח:תתתת|(1)}} בתוך חמש דקות לפני התחלת ההמראה;
{{ח:תתתת|(2)}} מחוץ למטוס, ואם מחזיק הרישיון פועל לפי תקנה {{ח:הערה|[צ״ל: תקנת משנה]}} (ג)(1) – אלא אם כן נקבע אחרת בתכנית ההפשרה המאושרת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה לפני המראה“ (Pre-Takeoff Check) – בדיקה של כנפי המטוס או משטחים מדגמיים להימצאות כפור קרח או שלג, המתבצעת בתוך משך ההמתנה כמוגדר בתכנית ההפשרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משך המתנה“ (Holdover Time) – הזמן המוערך שבו נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות ימנע היווצרות כפור או קרח והצטברות של שלג על המשטחים המוגנים של המטוס; משך ההמתנה מתחיל כאשר מתחיל התהליך הסופי של התזת נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות, ומסתיים כאשר נוזל ההפשרה או מניעת ההתקרחות שהותז על המטוס מאבד את יעילותו; משכי ההמתנה יוגדרו על בסיס נתונים שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|517|שיגור או שחרור ראשון, שיגור מחדש או תיקונם|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון רשאי לקבוע כל שדה תעופה רגיל, או שדה תדלוק, המאושר לדגם כלי הטיס, שדה יעד למטרת שיגור או שחרור ראשון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימשיך טייס טיסה לשדה תעופה שאליו היא שוגרה אלא אם כן, לפי מידע מטאורולוגי עדכני המצוי בידיו, תנאי מזג האוויר החזויים באותו שדה תעופה בזמן השימוש המשוער בו, שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, או תנאי מזג האוויר החזויים לפחות בשדה משנה אחד לשדה היעד שצוין לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, אם ישימות, יהיו, בזמן השימוש המשוער באותו שדה משנה, שווים לפחות למינימת הנחיתה בשדה משנה באותו שדה; ניתן לתקן את פרטי השיגור בעת הטיסה ולכלול בהם כל שדה משנה המצוי בתחומי טווח הדלק של המטוס כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 522|בתקנה 522}}.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יאשר הקצין למטוס להמשיך מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, בהפעלה לפי כט״מ, ולא ימשיך טייס בטיסה מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, בהפעלה לפי כט״מ, אלא אם כן לפי מידע מטאורולוגי עדכני המצוי בידיו תנאי מזג האוויר בשדה היעד שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ותנאי מזג האוויר בכל אחד משדות המשנה שנבחרו לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יז|סימן זה}}, שווים למינימת הנחיתה בשדה משנה באותם שדות לפחות, הכול בזמן השימוש המשוער בשדות כאמור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 514|בתקנה 514}}.
{{ח:תת|(ב2)}} לא יאשר קצין להמשיך בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, ולא ימשיך אדם בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, אלא אם כן כל שדה משנה לנתיב שזוהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 511ב|תקנה 511ב(א)(1)}}, נסקר לשם הבטחת זמינותו, ולפי המידע המטאורולוגי העדכני ביותר, תנאי מזג האוויר בו בזמן השימוש המשוער שבו יהיו שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות.
{{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב1), אם באחד או יותר משדות המשנה כאמור בה, התנאים המטאורולוגיים נמוכים ממינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה, ניתן להמשיך בטיסת EDTO מעבר לזמן הסף, אם הקצין והטייס המפקד זיהו שדה משנה לנתיב אחר הנמצא בטווח זמן ההסטה המרבי, שתנאי מזג אוויר בו שווים למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה לפחות, ועדכנו בהתאם לכך את טופס שיגור הטיסה, ובמקרה של מטוס דו־מנועי – גם את תכנית הטיסה המבצעית.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישנה הקצין שדה יעד או שדה משנה המצויינים בטופס השיגור או השחרור לשדה תעופה אחר, כאשר כלי הטיס מצוי בטיסה, אלא אם כן שדה התעופה האחר מאושר לאותו דגם מטוס ונתקיימו הדרישות המתאימות {{ח:פנימי|סעיף 406|בתקנות 406}}, {{ח:פנימי|סעיף 503|503 עד 531}} בעת תיקון השיגור או השחרור.
{{ח:תת|(ד)}} הקצין המשנה שיגור או שחרור בעת טיסה, ירשום שינוי זה ברישומיו.

{{ח:סעיף|518||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|519||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|520|המראות משדות לא רשומים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא טייס מפקד מטוס משדה תעופה שאינו רשום בספר העזר למבצעים של מחזיק הרשיון, אלא אם כן נתמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שדה התעופה ומתקנים הקשורים בו מתאימים להפעלה המיועדת;
{{ח:תתת|(2)}} הטייס יכול לעמוד במגבלות הפעלת המטוס;
{{ח:תתת|(3)}} המטוס שוגר בהתאם לכללי השיגור המתאימים להפעלה משדה תעופה מאושר;
{{ח:תתת|(4)}} לפי המידע המטאורולוגי שבידו תנאי מזג האויר בשדה התעופה שווים או טובים יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשדות תעופה בישראל – מינימות מזג האויר להמראה הקבועים בפמ״ת של ישראל ואם לא נקבעו מינימות מזג אויר כאמור, נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תקרת עננים של 800 רגל וראות של 3 ק״מ;
{{ח:תתתתת|(2)}} תקרת עננים של 900 רגל וראות של 2.25 ק״מ;
{{ח:תתתתת|(3)}} תקרת עננים של 1,000 רגל וראות של 1.5 ק״מ;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשדות תעופה מחוץ לישראל – מינימות מזג האויר להמראה שנקבעו על ידי הרשות המוסמכת במדינת החוץ שבה מצוי שדה התעופה או אם לא נקבעו מינימות מזג אויר כאמור – תקרות עננים וראות כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|521||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|522|כמויות דלק נדרשות|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישגר קצין ולא ימריא אדם מטוס, אלא אם כן מצוי בו דלק זמין (Usable fuel) בכמות המספיקה להשלמתה הבטוחה של הטיסה המתוכננת, וכן לאפשר סטייה מההפעלה המתוכננת, לפי הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי חישוב כמות הדלק הזמין הנדרשת לפי תקנה זו תביא בחשבון, לכל הפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים עדכניים על תצרוכת הדלק של המטוס המתקבלים ממערכות ניטור של מחזיק הרישיון, או, אם נתונים כאמור אינם זמינים, נתוני תצרוכת דלק של סוג המטוס שמספק יצרן המטוס;
{{ח:תתת|(2)}} נתוני ההפעלה ותנאי ההפעלה הצפויים בטיסה המתוכננת, לרבות –
{{ח:תתתת|(א)}} מסתו הצפויה של המטוס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעות המפורסמות כנוטאם;
{{ח:תתתת|(ג)}} דוחות מטאורולוגיים עדכניים או צירוף של דוחות עדכניים ותחזיות;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות התעבורה האווירית, הגבלות ואיחורים צפויים;
{{ח:תתתת|(ה)}} השפעתם של חריגי התצורה או פעולות אחזקה נדחות (Deferred Maintenance Items).
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי חישוב כמות הדלק הזמין יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות דלק להסעה (Taxi Fuel), שהיא כמות הדלק שהמטוס צפוי לצרוך עד להמראה;
{{ח:תתת|(2)}} כמות הדלק לטיסה (Trip fuel), שהיא כמות הדלק הנדרשת לטיסה משדה ההמראה או מנקודת התכנון מחדש בטיסה, לפי העניין, עד לנחיתה בשדה היעד, תוך הבאה בחשבון של נתוני ההפעלה ותנאיה כאמור בתקנת משנה (ב)(2);
{{ח:תתת|(3)}} כמות דלק לשינויים לא צפויים (Contingency Fuel), שהיא כמות הדלק המיועדת לפצות על צריכת דלק נוספת עקב גורמים בלתי צפויים; כמות דלק זו תהיה הגבוהה מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אחת מכמויות הדלק האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חמישה אחוזים מכמות הדלק לטיסה כמפורט בפסקה (2), בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה או במקרה של תכנית טיסה הכוללת נקודת תכנון מחדש בטיסה – חמישה אחוזים מכמות הדלק הנדרשת להמשך הטיסה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כמות דלק שלא תפחת משלושה אחוזים מכמות הדלק לטיסה כמפורט בפסקה (2), בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה או במקרה של תכנית טיסה הכוללת נקודת תכנון מחדש בטיסה – שלושה אחוזים מכמות הדלק הנדרשת להמשך הטיסה, ובלבד שקיים שדה משנה לנתיב הממוקם בתחום מעגל שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} מרכזו נמצא על נתיב תכנית הטיסה המתוכננת, במרחק משדה היעד שלא יעלה על 25 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל, או 20 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל ועוד 50 מייל ימי לפחות, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הרדיוס שלו יהיה שווה ל־20 אחוזים ממרחק הטיסה הכולל;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} כל המרחקים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יחושבו בתנאי אוויר בלא רוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 20 דקות, בהתבסס על נתוני תצרוכת הדלק ששימשו לתכנון כמויות הדלק לטיסה, ובלבד שלמחזיק הרישיון קיימת תכנית ניטור תצרוכת דלק פרטנית לכל מטוס, והוא עושה שימוש בנתוני תצרוכת דלק תקפים שנקבעו באמצעות תכנית הניטור כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות הדלק הנדרשת לטיסה במשך 5 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1,500 רגל) מעל לשדה היעד בתנאי אטמוספרה סטנדרטית;
{{ח:תתת|(4)}} כמות דלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד (Destination Alternate Fuel) שתהיה כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם נדרש שדה משנה לשדה היעד, כמות דלק שתאפשר למטוס –
{{ח:תתתתת|(1)}} לבצע תהליך הליכה סביב בשדה היעד;
{{ח:תתתתת|(2)}} לטפס לגובה השיוט הצפוי;
{{ח:תתתתת|(3)}} לטוס לשדה המשנה כאמור בנתיב המתוכנן;
{{ח:תתתתת|(4)}} להנמיך לנקודה שממנה מתחילה הגישה לנחיתה;
{{ח:תתתתת|(5)}} לבצע גישה ונחיתה בשדה המשנה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם נדרשים שני שדות משנה לשדה היעד – תחושב כמות הדלק לטיסה לשדה משנה לשדה היעד, כמפורט בפסקת משנה (א), לפי הכמות הגבוהה מבין שני שדות המשנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כאשר לא נדרש שדה משנה לשדה היעד לפי {{ח:פנימי|סעיף 513|תקנה 513(א)(1)}} – כמות דלק הנדרשת לטיסה במשך 15 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1,500 רגל) מעל לשדה היעד בתנאי אטמוספרה סטנדרטית;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם שדה היעד הוא שדה מבודד שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 513|תקנה 513(א)(2)}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} למטוס המונע במנועי בוכנה, הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 45 דקות וכן כמות דלק נוספת המספיקה לטיסה במשך 15 אחוזים ממשך הזמן שתוכנן לשיוט; אם חושבו דרישות הדלק לפי פסקה זו, אין צורך לחשב גם כמות דלק רזרבית סופית לפי פסקה (5);
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כמות דלק המספיקה לשעתיים טיסה;
{{ח:תתתתת|(2)}} למטוס המונע במנועי טורבינה, כמות הדלק הנדרשת לטיסה במשך שעתיים במהירות שיוט מעל שדה היעד; אם חושבו דרישות הדלק לפי פסקה זו, אין צורך לכלול בחישוב גם כמות דלק רזרבית סופית לפי פסקה (5);
{{ח:תתת|(5)}} כמות דלק רזרבית סופית (Final Reserve Fuel), שהיא כמות דלק המבוססת על מסתו של המטוס בהגיעו לשדה המשנה לשדה היעד, או, אם לא נדרש שדה משנה לשדה היעד, בהגיעו לשדה היעד, והכוללת –
{{ח:תתתת|(א)}} למטוס המונע במנועי בוכנה, כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 45 דקות בשיוט;
{{ח:תתתת|(ב)}} למטוס המונע במנועי טורבינה, כמות דלק המספיקה לטיסה במשך 30 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1500 רגל) מעל לשדה התעופה בתנאי אטמוספרה סטנדרטית;
{{ח:תתת|(6)}} כמות דלק נוספת (Additional Fuel) שהיא כמות דלק משלימה כאשר הדלק שתוכנן לפי פסקאות (2) עד (5) אינו מספיק להבטיח –
{{ח:תתתת|(א)}} כי המטוס יוכל להנמיך כנדרש ולהמשיך בטיסה לשדה משנה המתאים לנחיתה, במקרה של כשל מנוע או אבדן דיחוס בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, לפי כמות הדלק הגבוהה ביותר הנדרשת, וכן –
{{ח:תתתתת|(1)}} להמשיך בטיסה במשך 15 דקות במהירות המתנה בגובה 450 מטר (1500 רגל) מעל לשדה המשנה המתאים בתנאי אטמוספרה סטנדרטית;
{{ח:תתתתת|(2)}} לבצע גישה ונחיתה בשדה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מטוס המופעל בטיסת (EDTO) – תרחישים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|בפרט 6 בתוספת השישית}};
{{ח:תתתת|(ג)}} עמידה במצבים שלא פורטו בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(7)}} כמות דלק נוספת לפי שיקול דעתו של הטייס המפקד (Discretionary Fuel).
{{ח:תת|(ד)}} לא יתחיל אדם בטיסה אלא אם כן מצויה במטוס כמות דלק זמין המתאימה לכמויות המפורטות בתקנת משנה (ג)(1) עד (5) ובפסקה (6) אם ישימה.
{{ח:תת|(ה)}} לא ימשיך אדם בטיסה מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה ולא יאפשר קצין לטיסה להמשיך מעבר לנקודת התכנון מחדש בטיסה, אלא אם כן מצויה במטוס כמות דלק זמין המתאימה לכמויות המפורטות בתקנת משנה (ג)(2) עד (5) ובפסקה (6) אם ישימה.

{{ח:סעיף|523||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|524||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|524א|קטגוריית הצלה וכיבוי אש מתאימה|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יבטיח כי לא יירשם בתכנית הטיסה המבצעית שדה תעופה שקטגוריית ההצלה וכיבוי האש שלו נמוכה מקטגוריית ההצלה וכיבוי האש של המטוס, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ביצע, כחלק ממערכת ניהול הבטיחות שלו, הערכה לגבי מידת ההתאמה של ציוד ההצלה וכיבוי האש הזמין באותו שדה תעופה, ומצא כי קטגוריית ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה מתאימה להפעלה של המטוס כאמור, בהתאם לנוהל האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בפרט 2(1)(י) בתוספת החמישית}}, ובלבד שלעניין שדה משנה לנתיב לטיסת EDTO – קטגוריית ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה לא תפחת מקטגוריה 4 בתוך 30 דקות ממתן התראה; קווים מנחים לביצוע הערכה כאמור מצויים בצרופה I‏ (Attachment I) לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה;
{{ח:תת|(2)}} הדבר נעשה בתיאום עם מפעיל שדה התעופה.

{{ח:סעיף|525|מינימות מזג אויר כטר״מ להמראה ולנחיתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימריא טייס מטוס לפי כטר״מ ולא ינחיתו, על אף כל הרשאה שקיבל מיחידת נת״א, כאשר בסיס העננים או הראות שדווח עליהם קטנים מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהפעלת יום – 1,000 רגל תקרה ו־1.5 ק״מ ראות;
{{ח:תתת|(2)}} בהפעלת לילה – 1,000 רגל תקרה ו־3 ק״מ ראות.
{{ח:תת|(ב)}} כאשר קיימת מגבלה מקומית על פני הקרקע, כגון עשן, אבק או סופות חול, ניתן להפחית את הדרישה לגבי הראות האמורה בתקנת משנה (א) ל־750 מטר ביום ובלילה, ובתנאי שקיימת אפשרות לבצע אל כל הפניות לאחר ההמראה ולפני הנחיתה, ואת כל הטיסה מעבר ל־1.5 ק״מ מגבולות שדה התעופה, מעל האיזור שבו קיימת מגבלת הראות המקומית או מחוצה לו.

{{ח:סעיף|526|מינימות מזג אוויר כט״מ להמראה ולנחיתה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם בהמראת מטוס בתנאי כט״מ, על אף כל מירשה טיסה שניתן, אם לפי מידע מטאורולוגי עדכני תנאי מזג האוויר נמוכים ממינימת ההמראה באותו שדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל טייס את קטע הגישה הסופית, ולא ימשיך טייס בתהליכי גישת מכשירים מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} להערכתו ניתן להשלים את הנחיתה בבטחה, לפי דוח תנאי מסלול העדכני, אם קיים, ובהתחשב בנתוני ביצועי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} לפי מידע מטאורולוגי עדכני, הראות האופקית לאותו שדה, או טווח ראות על מסלול קובע, שווה למינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} החל הטייס בביצוע קטע הגישה הסופית או הנמיך מתחת לגובה של 1,000 רגל (300 מטר) מעל גובה השדה וקיבל דיווח מזג אוויר נוסף המצביע על ראות אופקית, או על טווח ראות על מסלול קובע, מתחת למינימת הנחיתה לאותו שדה, רשאי הטייס להמשיך בגישה עד לגובה ההחלטה (DA/DH) או לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH); הטייס רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות אם התקיימו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 115ד|תקנה 115ד}}, או שהתקיימו התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגובה ההחלטה, או בהגיעו לגובה ההנמכה המזערי לפני נקודת ההליכה סביב (MAPt), התמלאו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנה 115(ב)}} להמשך השימוש בתהליכי גישת מכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), אם המטוס נמצא בגישה ישירה, בתהליך גישה לא מדויקת שנקבעה לגביו נקודת הנמכה חזותית (VDP) – הוא הגיע לנקודת ההנמכה החזותית; הטייס אינו רשאי להמשיך בגישה ולהנמיך מתחת לגובה ההחלטה או לגובה ההנמכה המזערי ולנחות, אם המטוס אינו ממוכשר לזהות את נקודת ההנמכה החזותית או שהטייס אינו מסוגל לזהותה, או אם לא ניתן לבצע את ההנמכה למסלול לפי הנהלים הרגילים ובשיעור ההנמכה הרגיל, אם ההנמכה מתחת לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH), תידחה עד להגעה לנקודת ההנמכה החזותית.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} קטע גישה סופית מתחיל מעל קבע הגישה הסופית (FAF) או מעל מיתקן עזר לניווט שנקבע לתהליך כט״מ שבשימוש; כאשר לא נקבע קבע הגישה הסופית (FAF) בתהליך הכולל פניות נוהל, יתחיל קטע הגישה הסופית בנקודה שבה מסתיימת פניית הנוהל והמטוס מיוצב בכיוון לגישה הסופית אל מסלול הנחיתה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|הגדרות:}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טווח ראות על מסלול קובע“ (controlling RVR) – טווח ראות על מסלול המדווח בנקודת הנגיעה (Touchdown), אלא אם כן נקבע אחרת בפרסומי המידע התעופתי הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נקודת הנמכה חזותית (VDP)“ – נקודה שהוגדרה בתהליך גישה לא מדויקת, כנקודה שממנה ניתן להנמיך מתחת לגובה ההנמכה המזערי (MDA/MDH), ובלבד שהתקיימו תנאי {{ח:פנימי|סעיף 115|תקנה 115(ב)(3)}}.

{{ח:סעיף|527|מינימות נחיתה לטייס מפקד חדש|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מפקד שצבר פחות מ־100 שעות טיסה כטייס מפקד על סוג מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, יוגדלו לגביו ערכי מינימת הנחיתה בשדה יעד או מינימת הנחיתה בשדה משנה, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מינימת נחיתה בשדה יעד – הגובה המזערי להנמכה או גובה ההחלטה יהיה 300 רגל, או 100 רגל מעל לקבוע כמינימת נחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפי הגבוה מביניהם, והראות תהיה 1,500 מטרים או 750 מטרים מעל לקבוע כמינימת נחיתה בשדה יעד באותו שדה, לפי הגבוהה מביניהן;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מינימת נחיתה בשדה משנה – הגובה המזערי להנמכה או גובה ההחלטה יהיה 300 רגל או הקבוע כמינימת נחיתה בשדה משנה באותו שדה, לפי הגבוה מביניהם, והראות תהיה 1,500 מטרים או הקבועה כמינימת נחיתה בשדה משנה לאותו שדה, לפי הגבוהה מביניהן;
{{ח:תתת|(3)}} המרות ערכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנה 112}}, או לפי שיטה אחרת שאישר המנהל למחזיק הרישיון לא יחולו לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לטייס המפקד 100 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בסוג אחר של מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, ניתן להפחית את 100 שעות הנסיון האמורות בתקנת משנה (א) עד 50 אחוזים וזאת בהמרת כל שעת טיסה בנחיתה אחת על אותו סוג מטוס בהפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|528|תחולה של מינימות מזג אויר מדווחות|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בעת ביצוע הפעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 525|תקנות 525 עד 527}}, ערכי בסיס הענן והראות בדיווח מזג האויר האחרון חלים על המראות ונחיתות כטר״מ וכט״מ ועל תהליכי גישת מכשירים במסלולי שדה התעופה; היה דיווח מזג האויר האחרון, לרבות דיווח בעל פה ממגדל הפיקוח, מכיל ערך של ראות המצויין כראות אופקית או טווח ראות על מסלול (RVR) לגבי מסלול מסויים בשדה תעופה, יחול ערך ראות זה על המראות ונחיתות כטר״מ וכט״מ ועל גישות מכשירים ישירות לאותו מסלול.

{{ח:סעיף|528א|ערכי טווח ראות על מסלול בגישה ונחיתה בתהליך טיסת מכשירים|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} טייס לא יבצע גישה ונחיתה בתהליכי טיסת מכשירים אם מינימת הנחיתה בשדה יעד באותו שדה קטנה מ־800 מטר ראות מזערית, אלא אם כן יש לו מידע מטאורולוגי בדבר טווח ראות על מסלול (RVR).

{{ח:סעיף|529|כללי גובה טיסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנות 93}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}} {{ח:פנימי|סעיף 102|ו־102}} או בכללים מתאימים מחוץ לישראל, לא יפעיל אדם מטוס מתחת לגבהים המזעריים הקבועים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), פרט לנדרש לצורך המראה או נחיתה, אלא אם כן קבע המנהל גבהים מזעריים אחרים בהתחשב באופי פני הקרקע, באיכות ובכמות של השירותים המטאורולוגיים, במתקני הניווט הקיימים ובתנאי טיסה אחרים, לגבי כל נתיב או חלק של נתיב, אם מצא שנדרשים גבהים אחרים לביצועה של הטיסה בבטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} מחוץ לישראל יחולו הגבהים המזעריים הקבועים בתקנה זו, אלא אם כן קבעו מחזיק הרשיון במפרטי ההפעלה או מדינת החוץ שמעליה מופעל המטוס, גבהים מזערים גבוהים יותר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס לפי כטר״מ ביום, בגובה שיפחת מ־1,000 רגל מכל פני הקרקע או במרחק שיפחת מ־350 מטרים מכל הר, גבעה או מכשול.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר״מ בלילה ולפי כט״מ, בגובה שיפחת מ־1,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר ובאזורי הרים בגובה שיפחת מ־2,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר, בתחומי מרחק אופקי של 8 ק״מ ממרכזו של הנתיב המיועד; אדם המפעיל מטוס לפי כטר״מ בלילה באזורי ההרים, רשאי להפעילו בנתיב מואר מאושר בגובה מזערי של 1,000 רגל מעל מכשול כאמור.

{{ח:סעיף|530|גובה גישה התחלתית|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} טייס המבצע גישה התחלתית לעבר מתקן ניווט רדיו לפי כט״מ, לא ינמיך את כלי הטיס מתחת לגובה המתאים לגישה התחלתית, כקבוע בתהליך גישת המכשירים לגבי אותו מתקן, עד שיוודא שהמצאותו מעל לאותו מתקן נקבעה ללא כל ספק.

{{ח:סעיף|531|אחריות לשיגור|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון יכין טופס שיגור לכל טיסה, המבוסס על מידע שקיבל מקצין מבצעי אויר; הטייס המפקד והקצין יחתמו על טופס השיגור רק אם לדעת שניהם הטיסה יכולה להתבצע בבטיחות; קצין רשאי לאצול סמכותו לחתימה על גבי טופס השיגור, לגבי טיסה מסויימת, אולם אין הוא רשאי לאצול את סמכותו לשגר.

{{ח:סעיף|532||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|533||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן יח|סימן י״ח: רישומים ודיווחים|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|534||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|535|רישומי איש צוות וקצין מבצעי אויר|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון –
{{ח:תתת|(1)}} ינהל רישומים עדכניים של כל איש צוות ושל כל קצין מבצעי אוויר, שבהם ירשום את עמידתו בהוראות תקנות אלה, כגון מבחני רמה ונתיב, כשירויות מטוס, אזורי הפעלה מאושרים, נתיבים ושדות תעופה, אימונים, ובדיקות רפואיות נדרשות;
{{ח:תתת|(2)}} ינהל רישום של כל פעולה שננקטה לשחרור, לפסילה רפואית או מקצועית של כל איש צוות ושל כל קצין מבצעי אויר, וישמור רישומים אלה לתקופה של 6 חודשים לפחות לאחר ביצוע הרישום;
{{ח:תתת|(3)}} ינהל רישומים עדכניים, לגבי כל איש צוות אוויר שהוא מעסיק – של זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן מנוחה, ולגבי כל דייל שהוא מעסיק – של זמן תפקיד וזמן מנוחה, הכול לפי הדרישות לגבי הזמנים כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1}}, וישמור רישומים אלה לתקופה של שנתיים לפחות; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסה“ – כהגדרתו בתקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 1.1;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זמן תפקיד טיסתי“ ו”זמן מנוחה“, לעניין איש צוות אוויר – כהגדרתם בתקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 117.3;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”זמן תפקיד“ ו”זמן מנוחה“, לעניין דייל – כהגדרתם בתקנת פ.א.ר{{ח:הערה|.}} 121.467;
{{ח:תתת|(4)}} ינהל רישום עדכני לגבי כל טיסה שבוצעה בגובה מעל 15,000 מטר (49,000 רגל), כך שיהיה ניתן לחשב את סך כל מנת הקרינה הקוסמית שאליה נחשף כל אחד מאנשי הצוות במשך תקופה של 12 חודשים רצופים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון ינהל את הרישומים לפי תקנת משנה (א) לפי נהלים המקובלים על המנהל, ורשאי הוא לנהל רישומים אלה באמצעות מערכת ממוחשבת, אם המנהל אישר אותה לשימוש.

{{ח:סעיף|536|רישומי מטוס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון ינהל רישום עדכני של כל מטוס שהוא מפעיל וימציא עותק ממנו ומכל שינוי בו למנהל.

{{ח:סעיף|536א|רשימות ציוד חירום והצלה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יכין רשימות המכילות מידע בדבר ציוד החירום וההצלה, המצוי בכל אחד מהמטוסים שהוא מפעיל, ויחזיקן זמינות כך שיתאפשר להעבירן באופן מיידי למרכזי תיאום הצלה במקרה הצורך; המידע יכלול, אם ישים, את מספרם, צבעם וסוגם של סירות ההצלה והציוד הפירוטכני, פרטי ציוד החירום הרפואי, מלאי המים וכן סוגו ותדריו של ציוד תקשורת החירום הנייד.

{{ח:סעיף|537|טופס שיגור|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} טופס שיגור טיסה יכיל לכל טיסה את המידע דלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מספר זיהוי של כלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} מספר הטיסה;
{{ח:תת|(3)}} שדה ההמראה, שדות התעופה בנקודות הביניים, שדות היעד ושדות המשנה;
{{ח:תת|(4)}} סוג ההפעלה (כגון: כטר״מ, כט״מ);
{{ח:תת|(5)}} כמות דלק הנדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522}};
{{ח:תת|(6)}} לטיסת EDTO – זמן ההסטה שלפיו משוגרת הטיסה;
{{ח:תת|(6א)}} מידע מטאורולוגי זמין לשדות היעד, לשדות התעופה בנקודות הביניים ולשדות המשנה; המידע המטאורולוגי יהיה העדכני ביותר שאפשר להשיג בעת חתימת טופס שיגור הטיסה בידי הטייס המפקד וקצין מבצעי אוויר; ניתן לצרף מידע מטאורולוגי לטופס השיגור במקום לכלול אותו בו;
{{ח:תת|(7)}} כל מידע נוסף שלדעת טייס המפקד או קצין מבצעי האויר הינם דרושים או רצויים.

{{ח:סעיף|538|רשומון העמסה|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון אחראי להכנת רשומון העמסה מדויק לפני כל המראה; הרשומון יוכן וייחתם, בעבור כל טיסה, בידי מי שמחזיק הרישיון מעסיק בתפקיד של מפקח על הטענת המטוס ועל הכנת טופסי רשומון ההעמסה, או בידי מי שמחזיק הרישיון הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשומון העמסה יכיל את כל הפרטים המפורטים להלן בדבר מטען המטוס בעת ההמראה:
{{ח:תתת|(1)}} משקל המטוס – לרבות משקל הדלק, השמן, המטען, הכבודה, הנוסעים ואנשי הצוות;
{{ח:תתת|(2)}} המשקל המרבי של המטוס, המותר לאותה טיסה; המשקל המרבי כאמור לא יחרוג מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} משקל ההמראה המרבי המותר למסלול המיועד להמראה, לרבות תיקונים בעבור גובה, שיפוע, תנאי רוח וטמפרטורה הקיימים בעת ההמראה;
{{ח:תתתת|(ב)}} משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, שיאפשר עמידה במגבלות הביצוע לאורך הנתיב;
{{ח:תתתת|(ג)}} משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, כך שמשקל המטוס בעת הנחיתה יאפשר עמידה במגבלות משקל מרבי לנחיתה בשדה היעד;
{{ח:תתתת|(ד)}} משקל ההמראה המרבי, כאשר מביאים בחשבון את צריכת הדלק והשמן בעת הטיסה, שיאפשר עמידה במגבלות אורך מסלול הנחיתה בשדות היעד ובשדות המשנה;
{{ח:תתת|(3)}} המשקל הכללי, המחושב לפי נהלים שאישר המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} הוכחה שהמטוס הוטען לפי תכנית מאושרת, המבטיחה שמרכז הכובד מצוי בתחומים המאושרים;
{{ח:תתת|(5)}} רשימת שמות כל הנוסעים, אלא אם כן רשימה זו נשמרת בידי מחזיק הרישיון בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|538א|רישומי דלק ושמן|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון ינהל רישום עדכני, לגבי כל מטוס שהוא מפעיל, של כמויות הדלק שחושבו בעבור כל טיסה והוטענו על המטוס לפי {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522}}, ושל מעקב הדלק שבוצע במהלך הטיסה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 480א|תקנה 480א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון ינהל רישום הנוגע לכמויות השמן ולצריכת השמן בכל מטוס שהוא מפעיל, באופן שיאפשר לוודא כי כמויות השמן הקיימות בכל מטוס, אל מול מגמות צריכת השמן שלו, הן כאלה שיאפשרו לאותו מטוס להשלים את טיסתו.

{{ח:סעיף|539|שמירת מסמכים|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטייס המפקד של מטוס יחזיק במטוס, עד שיגיע ליעדו –
{{ח:תתת|(1)}} עותק של רשומון ההעמסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 538|בתקנה 538}}, למעט פירוט חלוקת המטען והנוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} עותק של טופס השיגור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 537|בתקנה 537}};
{{ח:תתת|(3)}} עותק של תכנית הטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בתקנה 78}}, חתומה בידו ובידי הקצין, אם אפשרי;
{{ח:תתת|(4)}} טופסי הכנת הטיסה שמולאו ונחתמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|תקנה 6א}};
{{ח:תתת|(5)}} עותק של תכנית הטיסה המבצעית החתומה, כפי שהיא מעודכנת במהלך הטיסה, הכול לפי {{ח:פנימי|סעיף 78א|תקנה 78א}};
{{ח:תתת|(6)}} רישומי דלק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 538א|בתקנה 538א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רישיון ישמור את עותקי המסמכים הנדרשים בתקנת משנה (א) וכן את רישומי השמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 538א|בתקנה 538א(ב)}} במשך שלושה חדשים לפחות מעת ביצוע הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון ישמור את רישומי יומן המסע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28א|בתקנה 28א}}, לתקופה של לפחות 6 חודשים לאחר הטיסה שלגביה מתייחסים הרישומים.

{{ח:סעיף|540|יומן תחזוקה של כלי טיס|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם הנוקט פעולה בקשר לתקלה שיש בה כדי לסכן את בטיחות הטיסה, בגוף כלי הטיס, במנוע או בציוד, בין שדווח לו על כך ובין שהתקלה נתגלתה על ידו, ירשום את הפעולה שנקט ביומן התחזוקה של המטוס או יוודא רישומה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון יקבע נהלים לפיהם העתקים של הרישומים כמפורט בתקנת משנה (א) יישמרו בכלי טיס במקום נוח לגישה לאנשי הצוות ויכלול נהלים אלה בספר העזר למבצעים שלו.

{{ח:סעיף|541||תיקון: תשמ״ח־4, תשס״ח, תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|542||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|543|תעודת אחזקה ושחרור|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון יוודא כי האישור המציין כי כלי הטיס כשיר לטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}}, נרשם במסמכי כלי הטיס וזאת על ידי הוצאת תעודת אחזקה ושחרור או ברישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס, אם מחזיק הרישיון קבע בספר בקרת האחזקה כי ניתן לבצע רישום כאמור ביומן התחזוקה.

{{ח:סעיף|544||תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הוראות שונות|תיקון: תשמ״ח־4}}

{{ח:סעיף|545|עונשין|תיקון: תשמ״ח־4, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|תקנות 11א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)(3)}} לעניין חובת נוסע לשבת במושב שיוחד לו כאשר חגורת המושב או חגורות הכתף, אם אלה מותקנות בכלי הטיס, מהודקות כראוי לגופו בעת ההסעה, ההמראה והנחיתה, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 278|278(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 490|או 490(א) לתקנות אלה}}, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|545א|תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ח־3, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א־4, תשפ״ב, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ד, תשפ״ד־5, תשפ״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|תקנות 6א}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ב|6ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31א|31א}}, {{ח:פנימי|סעיף 33א|33א עד 34ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 46א|46א עד 46ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66(ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 78א|78א}}, {{ח:פנימי|סעיף 79א|79א}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108}}, {{ח:פנימי|סעיף 115ד|115ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}}, {{ח:פנימי|סעיף 253|253}}, {{ח:פנימי|סעיף 253א|253א}}, {{ח:פנימי|סעיף 253ב|253ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 268א|268א}}, {{ח:פנימי|סעיף 299|299}}, {{ח:פנימי|סעיף 300א|300א}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 374א|374א}}, {{ח:פנימי|סעיף 381א|381א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385א|385א}}, {{ח:פנימי|סעיף 386א|386א}}, {{ח:פנימי|סעיף 388|388}}, {{ח:פנימי|סעיף 389א|389א}}, {{ח:פנימי|סעיף 393|393 עד 396א}}, {{ח:פנימי|סעיף 397א|397א}}, {{ח:פנימי|סעיף 397ג|397ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 408א|408א}}, {{ח:פנימי|סעיף 411א|411א עד 411ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 413|413}}, {{ח:פנימי|סעיף 413א|413א}}, {{ח:פנימי|סעיף 414|414}}, {{ח:פנימי|סעיף 416|416}}, {{ח:פנימי|סעיף 418א|418א}}, {{ח:פנימי|סעיף 418ב|418ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 419|419}}, {{ח:פנימי|סעיף 423|423}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 450א|450א}}, {{ח:פנימי|סעיף 452|452}}, {{ח:פנימי|סעיף 455|455}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}}, {{ח:פנימי|סעיף 463|463}}, {{ח:פנימי|סעיף 465א|465א}}, {{ח:פנימי|סעיף 465ב|465ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 466|466}}, {{ח:פנימי|סעיף 471ב|471ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 480א|480א}}, {{ח:פנימי|סעיף 481|481}}, {{ח:פנימי|סעיף 484א|484א}}, {{ח:פנימי|סעיף 487א|487א}}, {{ח:פנימי|סעיף 506|506}}, {{ח:פנימי|סעיף 509|509}}, {{ח:פנימי|סעיף 511|511}}, {{ח:פנימי|סעיף 511א|511א}}, {{ח:פנימי|סעיף 511ב|511ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 513|513}}, {{ח:פנימי|סעיף 514|514}}, {{ח:פנימי|סעיף 516|516}}, {{ח:פנימי|סעיף 522|522}}, {{ח:פנימי|סעיף 524א|524א}}, {{ח:פנימי|סעיף 526|526}}, {{ח:פנימי|סעיף 528א|528א}}, {{ח:פנימי|סעיף 536א|536א}}, {{ח:פנימי|סעיף 538|538}}, {{ח:פנימי|סעיף 538א|538א}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספות השלישית עד השביעית}} הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}.
{{ח:תת|(2)}} יראו את {{ח:פנימי|סעיף 25א|תקנות 25א}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 102|102}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 115א|115א}}, {{ח:פנימי|סעיף 115א|115א(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134}}, {{ח:פנימי|סעיף 137|137}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 151|151}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251}}, {{ח:פנימי|סעיף 286|286}}, {{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 295|295}}, {{ח:פנימי|סעיף 300|300}}, {{ח:פנימי|סעיף 321|321}}, {{ח:פנימי|סעיף 361|361}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 374|374}}, {{ח:פנימי|סעיף 375|375}}, {{ח:פנימי|סעיף 377|377}}, {{ח:פנימי|סעיף 378|378}}, {{ח:פנימי|סעיף 379|379}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}}, {{ח:פנימי|סעיף 389|389}}, {{ח:פנימי|סעיף 397|397}}, {{ח:פנימי|סעיף 399|399}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}, {{ח:פנימי|סעיף 411|411}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 420|420}}, {{ח:פנימי|סעיף 429|429}}, {{ח:פנימי|סעיף 433|433}}, {{ח:פנימי|סעיף 436|436}}, {{ח:פנימי|סעיף 438|438}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443}}, {{ח:פנימי|סעיף 445|445}}, {{ח:פנימי|סעיף 446|446}}, {{ח:פנימי|סעיף 447|447}}, {{ח:פנימי|סעיף 450|450}}, {{ח:פנימי|סעיף 451|451}}, {{ח:פנימי|סעיף 453|453}}, {{ח:פנימי|סעיף 456|456}}, {{ח:פנימי|סעיף 459|459}}, {{ח:פנימי|סעיף 461|461}}, {{ח:פנימי|סעיף 469|469}}, {{ח:פנימי|סעיף 482|482}}, {{ח:פנימי|סעיף 485|485}}, {{ח:פנימי|סעיף 486|486}}, {{ח:פנימי|סעיף 488|488}}, {{ח:פנימי|סעיף 495|495}}, {{ח:פנימי|סעיף 500|500}}, {{ח:פנימי|סעיף 505|505}}, {{ח:פנימי|סעיף 507|507}}, {{ח:פנימי|סעיף 517|517}}, {{ח:פנימי|סעיף 535|535}}, {{ח:פנימי|סעיף 539|539}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}} כאילו הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}.

{{ח:סעיף|545ב|תקנות תעופה לא ישראליות חלף הוראות פ.א.ר.|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להורות, לבקשת מפעיל אווירי (להלן – המבקש), כי תקנות תעופה לא־ישראליות, כפי שיגדיר, יבואו לעניין אותו מבקש במקום תקנות פ.א.ר. שתקנות אלה מפנות אליהן, ובלבד שהמבקש הוכיח כי תישמר רמה שוות ערך של בטיחות לזו שהיתה מתקיימת בביצוע תקנות פ.א.ר. שמבוקש להחליפן, והמנהל שוכנע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה לכך.

{{ח:סעיף|545ג|תקנות פ.א.ר. והוראות נספחי האמנה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה תקנת פ.א.ר. או הוראה בנספחי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהן –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה תקנה או הוראה, בציון מספר התקנה או ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} נוסחם המעודכן של הוראות נספחי האמנה או מסמכים של ארגון התעופה הבין־לאומי שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|545ד|המונח מקובל על המנהל|תיקון: תשע״ד, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש כי מסמך, נתון, שיטה, טכניקה, מערכת, אמצעי או פעולה, או כל שינוי בהם, הצריך לפי תקנות אלה להיות מקובל על המנהל (להלן, בתקנה זו – מסמך), יהיה מקובל על המנהל, ימציא לביקורת המנהל את המסמך או תיאור שלו, לפי העניין, או כל תיקון שלו, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא לקבל מסמך שהועמד לביקורתו או תיקון שלו, או להורות למבקש לתקנו, לשם קבלתו, או להודיע למבקש, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הועמד לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת של 45 ימים לבחינתו; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת המסמך לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו העמיד המבקש לביקורת המנהל מסמך כאמור, והמנהל לא הודיע לו כי המסמך אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקנו, יראו את המסמך כמקובל על המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} ראה מבקש כי מטעמי בטיחות הטיסה נדרש תיקון של מסמך באופן שאינו מאפשר עמידה בהוראות תקנת משנה (ב), רשאי הוא לתקנו על־אתר; מבקש שתיקן מסמך יודיע על דבר התיקון ועל תוכנו למנהל באופן מיידי.
{{ח:תת|(ה)}} תקנה זו לא תחול על קבלת ספר מנ״ב או על קבלת שינוי בו והוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}} יחולו לעניינים אלה.

{{ח:סעיף|545ה|בחינה תקופתית לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף|546|ביטולים|תיקון: תשמ״ח־4}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|תוספות ג׳, ד׳, ו׳, ז׳, ח׳ ו־ט׳ לחוק הטיס, 1927}};
{{ח:תת|(2)}} צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור), התשל״ב–1972;
{{ח:תת|(3)}} הפרק החמישי לתקנות הטיס (בטיחות בתעופה האזרחית), התשכ״א–1961;
{{ח:תת|(4)}} תקנות 356, 357, 358, משנת התשמ״ב–1981.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 74|תקנה 74}})}}}}
{{ח:קטע3||אותות (Signals)}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''אותות מצוקה (distress) ואותות חירום (urgency)'''
{{ח:תת|1.1}} '''אותות מצוקה'''
{{ח:תתת|1.1.1}} האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שמאיימת סכנה חמורה ומיידית, ושדרושה עזרה מיידית:
{{ח:תתתת|1)}} אות הניתן על ידי מכשיר רדיו־טלגרף או על ידי כל שיטת איתות אחרת, המורכב מהצירוף ”SOS“ ( · · · – - – · · · בסימון מורס);
{{ח:תתתת|2)}} אות המשוגר על ידי טלפון־רדיו המורכב מהמלה המדוברת ”מיי־דיי“ (MAYDAY) (לפי הביטוי הצרפתי m'aider);
{{ח:תתתת|(2א)}} אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילה MAYDAY;
{{ח:תתתת|3)}} רקטות או זיקים אדומים, הנורים בזה אחר זה בהפסקות קצרות;
{{ח:תתתת|4)}} נור מוצנח המראה אור אדום.
{{ח:תת|1.2}} '''אותות חירום'''
{{ח:תתת|1.2.1}} האותות המפורטים להלן, שניהם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שכלי הטיס רוצה להודיע על קשיים המאלצים את נחיתתו של כלי הטיס מבלי שתידרש עזרה מיידית:
{{ח:תתתת|1)}} הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות נחיתה;
{{ח:תתתת|2)}} הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות ניווט המבוצעים בצורה השונה מזו של אורות ניווט מנצנצים;
{{ח:תתת|1.2.2}} האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שלכלי הטיס הודעה דחופה להעברה הקשורה בבטיחות אניה, כלי טיס או כלי אחר, או באדם המצוי בכלי הטיס או בטווח ראיה:
{{ח:תתתת|1)}} אות המועבר באמצעות טלגרף־רדיו או באמצעות כל שיטת איתות אחרת, המורכב מקבוצות האותיות x x x;
{{ח:תתתת|2)}} אות המועבר על ידי טלפון־רדיו, המורכב מהמלה המדוברת ”פאן“ (PAN);
{{ח:תתתת|(3)}} אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילים PAN‏, PAN.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''אותות חזותיים לשם אזהרת כלי טיס בלתי מוסמך אשר טס באזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה או באיזור מסוכן, או אשר עומד להכנס לאיזור כזה'''
{{ח:ת}} ביום או בלילה – רצף של רקטות בהפסקות של 10 שניות, אשר כל אחת מהן מתפרקת לאחר התפוצצות לאורות או לכוכבים אדומים וירוקים, יציין לכלי טיס בלתי מוסמך כי הוא טס באיזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה, או באיזור מסוכן, או שהוא עומד להיכנס לאיזור כזה וכי על כלי הטיס לנהוג בהתאם לאזהרה זו ולנקוט בצעדים הדרושים, בהתאם למצב בכל מקרה ומקרה.
{{ח:ת}} (הערה: אותות אלו יכול שינתנו בין מהקרקע ובין מכלי טיס).

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''אותות לשם תנועה בשטח שדה התעופה'''
{{ח:תת|3.1}} '''אותות באמצעות אורות או כדורים פירוטכניים'''
{{ח:תתת|3.1.1}} ההוראות ומשמעותן
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;האור&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;מיחידת בקרת טיסה אל:&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;כלי טיס באויר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כלי טיס על הקרקע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירוק קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשאי לנחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשאי להמריא&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירוק מהבהב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חזור לנחיתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשאי להסיע על הקרקע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אדום קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;”לך סביב“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עצור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אדום מהבהב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדה התעופה אינו במצב {{ש}} בטוח – אל תנחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשאי להסיע על הקרקע {{ש}} מחוץ למסלול שבשימוש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לבן מהבהב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נחת בשדה זה והמשך לרחבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חזור לנקודת המוצא בשדה התעופה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זיקוק אדום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלא קשר לכל הוראה קודמת אל תנחת בזמן זה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(איור הושמט)}}
{{ח:תתת|3.1.2}} '''אישור קבלת ההוראה על ידי כלי הטיס'''
{{ח:תתת}} בטיסה
{{ח:תתתת|א.}} בשעות היום – על ידי נפנוף כנפי כלי הטיס (פרט בסוף שלבי הגישה);
{{ח:תתתת|ב.}} בשעות החשיכה – על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים, או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים.
{{ח:תתת}} על הקרקע
{{ח:תתתת|א.}} בשעות היום – על ידי נפנוף המאזנות או הגה הכיוון;
{{ח:תתתת|ב.}} בשעות החשיכה – על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים.
{{ח:תת|3.2}} '''סימונים חזותיים על הקרקע'''
{{ח:תתת|3.2.1}} '''איסור נחיתה'''
{{ח:תתת}} ריבוע אדום אופקי עם אלכסונים צהובים (ציור 1) באזור הסימונים (Signal area) מציין כי הנחיתה אסורה וכי האיסור עלול להיות ממושך. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תתת|3.2.2}} ריבוע אדום על הקרקע עם אלכסון צהוב אחד (ציור 2) באזור הסימונים מציין כי יש לנקוט בזהירות מיוחדת בגישה לנחיתה ובנחיתה, בגלל מצבו הגרוע של שטח התמרון, או מכל סיבה אחרת. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תת}} מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה
{{ח:תתת|3.2.3|א.}} סימון המורכב משני עגולים המחוברים בפס (”dumb-bell“) (ציור 3) בצבע לבן באזור הסימונים, מציין כי כלי הטיס נדרש לנחות, להמריא ולנוע על הקרקע רק על גבי מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תתתת|ב.}} סימון כאמור בא׳ לעיל אך עם פס שחור המאונך לקו המחבר את העיגולים והעובר דרך מרכזי שני העיגולים (ציור 4) מציין כי יש לנחות ולהמריא על מסלולי נחיתה בלבד, אך תמרונים אחרים אינם מוגבלים למסלולי נחיתה ומסלולי הסעה בלבד. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תתת|3.2.4}} צלב בצבע אחיד, צהוב או לבן (ציור 5) על מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה או על חלק מהם, מציין אזור שאינו כשר לתנועת כלי טיס. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תת}} כיוון של נחיתה או של המראה
{{ח:תתת|3.2.5}} סימון לבן או כתום בצורת ”T“ על הקרקע (ציור 6) מציין כי הכיוון של נחיתה ושל המראה של כלי הטיס הוא במקביל לציר הסימון, לקראת הזרוע הצולבת. כאשר הסימון מיועד לשמש בלילה, הוא יהיה מואר, או מוקף לאורך היקפו באורות לבנים. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תתת}} סימון של שתי ספרות (ציור 7) במצב מאונך על מגדל הפיקוח או בקרבתו מציין לכלי הטייס באזור התימרון את כיוון ההמראה כשמספר בעל שתי ספרות מציין בעשרות מעלות את הכיוון לפי מצפן מגנטי (מקורב כדי 10 מעלות על המצפן המגנטי). {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תת}} תנועה מימינה
{{ח:תתת|3.2.6}} חץ בכיוון ימינה בצבע בולט (ציור 8) באזור הסימונים או על הקרקע בקצה מסלול הנחיתה שבשימוש מציין כי יש לבצע את פניות כלי הטיס לפני הנחיתה ואחרי ההמראה בכיוון ימינה. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תת}} קיום טיסות דאונים
{{ח:תתת|3.2.7}} צלב אופקי כפול לבן (ציור 9) באיזור הסימונים מציין כי שדה התעופה משמש לטיסת דאונים וכי טיסות דאונים מתבצעות מהשדה. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}
{{ח:תת}} משרד דיווח שירותי תעבורה אווירית
{{ח:תתת|3.2.8}} האות האנגלית C מוצגת אנכית בשחור כנגד רקע צהוב מצביעה על מיקום משרד הדיווח של שירותי התעבורה האווירית. {{ח:הערה|(ציור הושמט)}}

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''אותות הכוונה'''
{{ח:תת|4.1}} '''אותות להכוונת כלי טיס על הקרקע'''
{{ח:תת}} הערות:
{{ח:תתת|1.}} הסימונים להלן נועדו לשימוש על ידי המאותת (signalman) כשידיו מוארות כדרוש להקל על הראייה על ידי הטייס, כשהמאותת פונה אל מול כלי הטיס במצב כלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} למטוס – בחזית מול קצה הכנף השמאלית, בתוך שדה הראייה של הטייס;
{{ח:תתתת|ב.}} לכלי טיס רוטורי – במקום בו המאותת נראה על ידי הטייס בצורה הטובה ביותר;
{{ח:תתת|2.}} משמעות האיתות אינה משתנית בין אם משתמשים בפנסים, מקלות זוהרים או מוארים או ”מחבטים“ (bats);
{{ח:תתת|3.}} מיספור המנועים של כלי הטייס, מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס׳ 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית);
{{ח:תתת|3א.}} במקום השימוש במקלות זוהרים ניתן להשתמש ב”מחבטים“ או בכפפות בעלות תאורה פלואורוסנטית (ביום בלבד);
{{ח:תתת|3ב.}} הכוונה {{ח:פנימי|תוספת 1|בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} זהה למאותת (signalman) או למכוון התנועה (marshaller);
{{ח:תתת|3ג.}} לפני השימוש באותות הבאים, יוודא המאותת שהשטח שאליו מוכוון כלי הטיס נקי ממכשולים שבהם יכול כלי הטיס להיתקל; יש לשים לב שהתכן של רבים מכלי הטיס אינו מאפשר לראות את מעברם של קצות הכנפיים, המנועים וקצוות אחרים מתא הטייסים בעת תמרון כלי הטיס על הקרקע.
{{ח:תתת|4.}} ראה ציורים 1 עד 28 ותיאורם {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפסקה 5}}.
{{ח:תת|4.2}} '''אותות מטייס כלי טיס אל המאותת על הקרקע'''
{{ח:תת}} הערות:
{{ח:תתת|1.}} הסימונים להלן נועדו לשימוש הטייס כאשר ידיו נראות ברורות על ידי המאותת על הקרקע ומוארות כדרוש כדי להקל על ראיית המאותת.
{{ח:תתת|2.}} מיספור המנועים של כלי הטיס מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס׳ 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית).
{{ח:תתת|4.2.1}} '''בלמים:'''
{{ח:תתת}} הערה: הרגע בו האגרוף נקפץ או האצבעות נמתחות מציין, בהתאמה, את הרגע של הפעלת הבלמים או שחרורם.
{{ח:תתתת|א.}} הבלמים מופעלים: הרם את הזרוע ואת היד עם האצבעות מתוחות אופקית לפני הפנים, ואז קפוץ את האגרוף.
{{ח:תתתת|ב.}} הבלמים משוחררים: הרם את הזרוע עם אגרוף קפוץ, אופקית לפני הפנים ואז מתח את האצבעות.
{{ח:תתת|4.2.2}} '''סדים:'''
{{ח:תתתת|א.}} הכנס סדים: הזרועות פרושות, כפות הידיים כלפי חוץ; הנע הידיים פנימה, עד לצילובן לפני הפנים.
{{ח:תתתת|ב.}} סלק סדים: הזרועות צלובות לפנים, כפות הידיים כלפי חוץ, הנע הידיים כלפי חוץ.
{{ח:תתת|4.2.3}} '''מוכן להתניע המנוע(ים):'''
{{ח:תתת}} הרם מספר מתאים של אצבעות יד אחת לסמן את מספר המנוע להתנעה.
{{ח:תת|4.3}} סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע –
{{ח:תתת|4.3.1}} סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע ישמשו רק כאשר תקשורת קולית אינה אפשרית, על פי הסימנים המפורטים בפסקה זו;
{{ח:תתת|4.3.2}} המאותת, המשתמש בסימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע, יוודא קבלת אישור מצוות האוויר כי סימני התקשורת התקבלו והובנו;
{{ח:תתת|4.3.3}} סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע הם סימני הידיים המקובלים המשמשים לתקשורת עם צוות האוויר בעת תהליך תנועת כלי הטיס.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} '''שרטוטי אותות הכוונה''' (ראה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|פסקה 4 לעיל}})
{{ח:תת|1.}} '''מלווה קצה כנף/מנחה''' [[Image:Aircraft Marshalling 1 - Wingwalker.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם יד ימין מעל גובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע למעלה; הנע את המקל הזוהר שביד שמאל, כשהוא מצביע למטה, לכיוון הגוף.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות):}} הערה: סימן זה מספק אישור ע״י אדם הנמצא ליד קצה כנף של כלי הטיס אל הטייס, המכווין או הדוחף את כלי הטיס לאחור, שתנועת כלי הטיס על משטח החנייה או מחוצה לו לא תהיה מופרעת.{{-}}
{{ח:תת|2.}} '''זהה שער''' [[Image:Aircraft Marshalling 2 - Idenify gate.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם את הזרועות כשהן פרושות לחלוטין הישר מעל הראש כאשר המקלות הזוהרים מצביעים מעלה.{{-}}
{{ח:תת|3.}} '''המשך אל המאותת הבא או לפי הנחיות מגדל הפיקוח או הבקרה הקרקעית''' [[Image:Aircraft Marshalling 3 - Proceed to next.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם את הזרועות כלפי מעלה; הנע ופרוש הזרועות כלפי חוץ לצידי הגוף והצבע עם המקלות הזוהרים לכיוון המאותת הבא או לאזור ההסעה.{{-}}
{{ח:תת|4.}} '''נוע קדימה''' [[Image:Aircraft Marshalling 4 - Straight ahead.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} כופף המרפקים כאשר הזרועות פרושות והנע את המקלות הזוהרים למעלה ולמטה מגובה החזה אל הראש.{{-}}
{{ח:תת|5א.}} '''פנה שמאלה (מנקודת מבטו של הטייס)''' [[Image:Aircraft Marshalling 5a - Turn left.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} זרוע ימין והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע שמאל מבצעת תנועת ”המשך לפנים“. מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.{{-}}
{{ח:תת|5ב.}} '''פנה ימינה (מנקודת מבטו של הטייס)''' [[Image:Aircraft Marshalling 5b - Turn right.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} זרוע שמאל והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע ימין מבצעת תנועת ”המשך לפנים“. מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.{{-}}
{{ח:תת|6א.}} '''עצירה רגילה''' [[Image:Aircraft Marshalling 6a - Normal stop.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש במלואן את הזרועות והמקלות הזוהרים בזוויות של 90 מעלות לצדדים והבא אותן באיטיות אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.{{-}}
{{ח:תת|6ב.}} '''עצירת חירום''' [[Image:Aircraft Marshalling 6b - Emergency stop.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש בפתאומיות את הזרועות והמקלות הזוהרים אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.{{-}}
{{ח:תת|7א.}} '''הפעל בלמים''' [[Image:Aircraft Marshalling 7a - Set brakes.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם היד עם האצבעות פרושות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, קפוץ האגרוף; '''אין לזוז''' עד לקבלת אישור בצורת ”בוהן מונפת“ {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} מצוות האוויר.{{-}}
{{ח:תת|7ב.}} '''שחרר בלמים''' [[Image:Aircraft Marshalling 7b - Release brakes.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם היד עם האצבעות קפוצות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, פרוש האצבעות; '''אין לזוז''' עד לקבלת אישור בצורת ”בוהן מונפת“ מצוות האוויר.{{-}}
{{ח:תת|8א.}} '''הסדים הוכנסו''' [[Image:Aircraft Marshalling 8a - Chocks inserted.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים פנימה בתנועת ”תחיבה“ עד שהמקלות הזוהרים נוגעים זה בזה; ודא קבלת אישור מצוות האוויר.{{-}}
{{ח:תת|8ב.}} '''הסדים הוסרו''' [[Image:Aircraft Marshalling 8b - Chocks removed.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים החוצה בתנועת ”תחיבה“; אין להסיר את הסדים עד לקבלת אישור מצוות האוויר.{{-}}
{{ח:תת|9.}} '''התנע מנוע(ים)''' [[Image:Aircraft Marshalling 9 - Start engine(s).png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע מעלה והחל תנועה סיבובית עם היד; באותו הזמן הרם את זרוע שמאל מעל לגובה הראש והצבע אל המנוע אותו יש להתניע.{{-}}
{{ח:תת|10.}} '''הפסק המנועים''' [[Image:Aircraft Marshalling 10 - Cut engines.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם הזרוע לפני הגוף לגובה השכם; הזז היד והמקל הזוהר לקצה הכתף השמאלית והעבירם לקצה הכתף הימנית בתנועת חיתוך לאורך הצוואר.{{-}}
{{ח:תת|11.}} '''האט''' [[Image:Aircraft Marshalling 11 - Slow down.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הזז זרועות פרושות כלפי מטה בתנועות טפיחה, תוך הזזת המוטות הזוהרים למעלה ולמטה מהמתניים אל הברכיים.{{-}}
{{ח:תת|12.}} '''האט המנוע(ים) בצד המסומן''' [[Image:Aircraft Marshalling 12 - Slow down on indicated side.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} בעוד הזרועות כלפי מטה והמקלות הזוהרים מצביעים כלפי האדמה, נפנף במקל הזוהר השמאלי או הימני מעלה ומטה וסמן בכך להאט את המנוע(ים) השמאל(ים) או הימני(ים) בהתאמה.{{-}}
{{ח:תת|13.}} '''זוז אחורה''' [[Image:Aircraft Marshalling 13 - Move back.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} בעוד הזרועות לפני הגוף בגובה המותניים, סובב הזרועות בתנועה קדמית; בכדי להפסיק את התנועה לאחור יש להשתמש בסימנים 6א או 6ב.{{-}}
{{ח:תת|14א.}} '''הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה ימינה)''' [[Image:Aircraft Marshalling 14a - Turns while backing (tail to starboard).png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הצבע בזרוע שמאל עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע ימין ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע ימין.{{-}}
{{ח:תת|14ב.}} '''הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה שמאלה)''' [[Image:Aircraft Marshalling 14b - Turns while backing (tail to port).png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הצבע בזרוע ימין עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע שמאל ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע שמאל.{{-}}
{{ח:תת|15.}} '''חיובי או הכל נקי''' [[Image:Aircraft Marshalling 15 - Affirmative or all clear.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל מצביע כלפי מעלה או הצג היד בתנועת ”בוהן מונפת“; זרוע שמאל צמודה לצד הגוף ליד הברך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות):}} הערה: סימן זה משמש גם כסימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס.{{-}}
{{ח:תת|16.}} '''רחף {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 16 - Hover.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים.{{-}}
{{ח:תת|17.}} '''עלה {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 17 - Move upwards.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מעלה כאשר כפות הידיים מופנות מעלה; מהירות התנועה מורה על קצב העלייה.{{-}}
{{ח:תת|18.}} '''רד {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 18 - Move downwards.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מטה כאשר כפות הידיים מופנות מטה; מהירות התנועה מורה על קצב הירידה.{{-}}
{{ח:תת|19א.}} '''נוע אופקית שמאלה (מנקודת מבט הטייס) {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 19a - Move horizontally left.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש זרוע ימין בזווית של 90 {{ח:הערה|(מעלות)}} לצד ימין של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.{{-}}
{{ח:תת|19ב.}} '''נוע אופקית ימינה (מנקודת מבט הטייס) {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 19b - Move horizontally right.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש זרוע שמאל בזווית של 90 {{ח:הערה|(מעלות)}} לצד שמאל של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.{{-}}
{{ח:תת|20.}} '''נחת {{מוקטן|(איתות להליקופטר מרחף)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 20 - Land.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הצלב הזרועות עם המקלות הזוהרים כלפי מטה לפני הגוף.{{-}}
{{ח:תת|21.}} '''הישאר במקומך או המתן''' [[Image:Aircraft Marshalling 21 - Hold position or stand by.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים כלפי מטה בזווית של 45 מעלות לצדדים; הישאר במצב זה עד שכלי הטיס מורשה להמשיך בתנועה.{{-}}
{{ח:תת|22.}} '''שחרר את כלי הטיס''' [[Image:Aircraft Marshalling 22 - Dispatch aircraft.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הצדע עם יד ימין או עם המקל הזוהר לשחרר את כלי הטיס; שמור על קשר עין עם צוות האוויר עד שכלי הטיס החל בתנועה.{{-}}
{{ח:תת|24.}} '''חבר מקור כח קרקעי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 24 - Connect ground power.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש; פתח את יד שמאל למצב אפקי וקרב קצות אצבעות יד ימין כלפי מעלה עד למגע עם כף יד שמאל ויצירת צורת האות האנגלית ”T“.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות ”T“ מעל הראש.{{-}}
{{ח:תת|25.}} '''נתק מקור כח קרקעי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 25 - Disconnect power.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש כאשר קצות אצבעות יד ימין נוגעות בכף היד השמאלית הנמצאת במצב אפקי כך שנוצרת האות האנגלית ”T“; הרחק יד ימין מיד שמאל; אל תנתק את מקור הכח עד לקבלת אישור מצוות האוויר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות ”T“ מעל הראש.{{-}}
{{ח:תת|26.}} '''שלילי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 26 - Negative.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} החזק זרוע ימין ישרה בזווית של 90 מעלות החוצה מהכתף והצבע עם המקל הזוהר מטה כלפי הקרקע או הצג היד עם הבוהן מופנה כלפי מטה; יד שמאל נשארת צמודה לצד הגוף ליד הברך.{{-}}
{{ח:תת|27.}} '''הקם תקשורת באמצעות קו טלפון פנימי {{מוקטן|(סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)}}''' [[Image:Aircraft Marshalling 27 - Establish communication via interphone.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} פרוש את שתי הזרועות בזווית של 90 מעלות מהגוף והזז הידיים עד שיכסו את שתי האוזניים.{{-}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} אותות חירום ידניים תקניים סימני הידיים הנדרשים לתקשורת חירום בין ראש צוות כיבוי והצלה או כבאי ובין הצוות בתא הטייסים או הצוות בתא הנוסעים יהיו המפורטים להלן לפחות; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי צוות אוויר יינתנו מצדו השמאלי הקדמי של כלי הטיס; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי הצוות בתא הנוסעים יכולים להינתן ממקומות אחרים סביב כלי הטיס.
{{ח:תת|1.}} '''ממליץ על פינוי''' [[Image:Emergency Hand Signals 1 - Recommend evacuation.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} מומלץ לפנות את כלי הטיס בהסתמך על הערכת מפקד צוות הכיבוי וההצלה את המצב החיצוני; זרוע פרושה לפני הגוף ומוחזקות אופקית כאשר היד מורמת בגובה העיניים; בצע תנועות איתות לאחור עם הזרוע; הזרוע השנייה מוחזקת לצד הגוף.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}}
{{ח:תת|2.}} '''מומלץ לעצור''' [[Image:Emergency Hand Signals 2 - Recommend stop.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} ממליץ לעצור את תהליך הפינוי, ממליץ לעצור את תנועת כלי הטיס או כל פעילות מבוצעת אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} הזרועות לפני הראש מוצלבות בפרקי הידיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}}
{{ח:תת|3.}} '''מצב החירום נמצא בשליטה''' [[Image:Emergency Hand Signals 3 - Emergency contained.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} אין עדות חיצונית למצב מסוכן או ”הכל נקי“; הזרועות פרושות החוצה ולמטה בזווית של 45 מעלות; הזז הזרועות בו־זמנית פנימה מתחת לקו המתניים עד להצלבת פרקי הידיים, והחזרן החוצה למצב הראשוני.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות):}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.{{-}}
{{ח:תת|4.}} '''אש''' [[Image:Emergency Hand Signals 4 - Fire.png|שמאל|x150px|link=]]
{{ח:תת}} הנע את יד ימין בתנועות ”נפנוף“ מהכתף אל הברך, ובאותו הזמן הצבע עם יד שמאל על איזור השריפה;
{{ח:תת}} בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הגדרת פ.א.ר. {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 34ג|ותקנות 34ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 125|125}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}, {{ח:פנימי|סעיף 409|409}} {{ח:פנימי|סעיף 411|ו־411}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות הפ.א.ר. הנקובות בטור ב׳, המאומצות בתקנות המפורטות בטור א׳, יחולו בשינויים האמורים בטור ג׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|סודר}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הוראת הפ.א.ר.&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} שינויים מחויבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34ג|34ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקאות ‎(2)(b) ו־(3) בחלק 3 (section 3) לתוספת G לחלק 91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יראו את ההפניה ל־”121 part“ כהפניה {{ח:פנימי|פרק 13|לפרק השלושה עשר}}, ואת ההפניה ל־”135 part“ כהפניה {{ח:פנימי|פרק 12|לפרק השנים עשר}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נספח B לחלק 91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תקנת משנה (b) ל־section 1 לא תחול;
{{ח:תת|(2)}} המילים ”the Administrator has taken the environmental protective actions specified in section 1(b) of this appendix and“ בתקנת משנה (a) ל־section 2 לא יחולו;
{{ח:תת|(3)}} תקנת משנה (b) ל־section 3 לא תחול;
{{ח:תת|(4)}} במתן הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}} המנהל ימלא אחר הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 82|סעיף 82(ג)(2) לחוק}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}, בהגדרה ”אחזקה קלה“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף C בתוספת הראשונה (Appendix A) לחלק 43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בפסקה (28), במקום ”FAA-approved instructions“, יבוא ”הוראות שאושרו בידי המנהל“;
{{ח:תת|(2)}} פסקה (30) לא תחול;
{{ח:תת|(3)}} בפסקאות (31) ו־(32) יראו את ההפניה ל{{ח:הערה|־}}”91 part“ כהפניה לתקנות אלה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת החמישית לחלק 43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ברישה, יראו את ההפניה ל־”‎§91.411 of this chapter“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 140|לתקנה 140(א)}};
{{ח:תת|(2)}} בפסקה (d), יראו את ההפניה ל־”‎§43.9 of this chapter“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 131|לתקנה 131}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת השישית לחלק 43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בפסקה (k), יראו את ההפניה ל־”‎§43.9 of this chapter“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 131|לתקנה 131}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341(א), (ו) ו־(ט)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135.365 עד 135.377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בתקנה 135.369, תקנת משנה (b) לא תחול;
{{ח:תת|(2)}} בתקנה 135.371 –
{{ח:תתת|(א)}} בתקנת משנה (a), המילים ”However, for the purposes of this paragraph the rate of climb for transport category airplanes certificated under part 4a of the Civil Air Regulations is 0.026 Vso2“ לא יחולו;
{{ח:תתת|(ב)}} בפסקת משנה (1) לתקנת משנה (c), הסיפה המתחילה במילים ”and by 0.026 Vso2“ לא תחול;
{{ח:תתת|(ג)}} בפסקת משנה (6) לתקנת משנה (c), במקום ”in the certificate holder's operations specifications“ יבוא ”בספר העזר למבצעים של מחזיק הרישיון“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341(ב) ו־(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135.379 עד 135.387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בתקנה 135.385, בתקנת משנה (f), במקום ”An eligible on demand operator“ יבוא ”מחזיק רישיון“ ובמקום ”on an on-demand flight“ יבוא ”בטיסה“;
{{ח:תת|(2)}} בתקנה 135.387, בתקנת משנה (b), במקום ”Eligible on-demand operators“ יבוא ”מחזיק רישיון“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135.399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יראו את ההפניה ל־”‎135.169(b)(2), (3), (4), (5) or (6)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 294|לתקנה 294(ב)(2), (3), (4), (5) או (6)}};
{{ח:תת|(2)}} יראו את ההפניה ל־”‎135.169(b)(4) or (5)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 294|לתקנה 294(ב)(4) או (5)}};
{{ח:תת|(3)}} יראו את ההפניה ל־”‎135.169(b)(6)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 294|לתקנה 294(ב)(6)}}.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 406|406(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ז)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.175 עד 121.187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב־‎121.175(f)‎‏, ‎121.177(c)‎‏, ‎121.179(c)‎‏, ‎121.181(d)‎‏, ‎121.185(c)‎‏, ‎121.187(b)‎‏ יראו את ההפניה ל־”‎§121.173(c)‎“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 406|לתקנת משנה 406(ג)}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 406|406(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.189 עד 121.197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב־121.197 יראו את ההפניה ל־”‎§121.617“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 511|לתקנה 511}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 409|409(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ההפניה לתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בפ.א.ר 25.803 יראו את ההפניה בתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ל{{ח:הערה|־}}”121.291“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 409|לתקנה 409}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 409|409(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ההפניה לתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ב־25.803, פסקה (a) לתוספת D לחלק 121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יראו את ההפניה בתוספת J לחלק 25 לפ.א.ר ל־”121.571“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 487א|לתקנה 487א}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בפסקה ‎(f)(3)(iv)‎ ו־(v), במקום ”the Manager of the Transport Airplane Directorate, Aircraft Certification Service, Federal Aviation Administration“ יבוא ”המנהל“.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.311&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בפסקה ‎(g)‎(3)‎‎, במקום ”‎§121.391“ יבוא ”{{ח:פנימי|סעיף 429|תקנה 429}}“.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בפסקה ‎(j)(2)‎ במקום ”Transportation Security Administration (TSA)‎“ יבוא ”אגף הביטחון במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.318, 121.319&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בפסקה (b) יראו את ההפניה ל־”‎§21.305“ כהפניה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|לפרקים העשירי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|או הארבעה עשר לתקנות התיעוד}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.323, 121.325&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברישה, יראו את ההפניה ל־”121.803“ כהפניה {{ח:פנימי|סעיף 33א|לתקנה 33א}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.335&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יראו את ההפניות ל־”section 4b.651 of the Civil Air Regulations“ כהפניות לתקנה 25.1441 לפ.א.ר..&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בפסקה (d), בסיפה, במקום ”FAA-approved type design data“ יבוא ”הרשות המוסמכת במדינת הייצור“;
{{ח:תת|(2)}} פסקה (l) לא תחול.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.343, 121.344, 121.359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקה (i) לתקנה 121.343, פסקה (i) לתקנה 121.344 ההפניה בפסקה ‎121.344a(e)‎ לתקנה ‎121.344(i)‎ ופסקה (h) לתקנה 121.359 לא יחולו, ויחולו במקומן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 484א|תקנה 484א}};&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.344a&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בפסקה (a) –
{{ח:תת|(1)}} במקום ”that was brought onto the U.S. register after, or was registered outside the United States and added to the operator's U.S. operations specifications after, October 11, 1991,‎“ יבוא ”שנרשמו בפנקס הרישום, או שהפעיל מחזיק רישיון לפי פרק זה, אחרי 10 באוקטובר 1991“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ”airplanes brought onto the U.S. register after October 11, 1991“ יבוא ”מטוסים שנרשמו בפנקס הרישום אחרי 10 באוקטובר 1991“.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקה (e) לא תחול.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקה (b) לא תחול.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;(24)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.354&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בסוף פסקה (b), המילים ”‎(Approved by the Office of Management and Budget under control number 2120-0631)‎“ – לא יחולו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;(25)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.357&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקה (d) – לא תחול.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;(26)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121.358&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסקה (c) – לא תחול.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית – ציוד רפואי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 33א|תקנה 33א}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 1|חלק ראשון: ערכת עזרה ראשונה בינונית}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תכולת תרמיל עזרה ראשונה בינוני תהיה:
{{ח:תת|(1)}} תרמיל עזרה ראשונה בינוני (ריק);
{{ח:תת|(2)}} מספריים לעזרה ראשונה;
{{ח:תת|(3)}} 10 יחידות אגד מדבק (פלסטר);
{{ח:תת|(4)}} אספלנית נייר 1″;
{{ח:תת|(5)}} 10 יחידות פד לחיטוי עור;
{{ח:תת|(6)}} מסכה להנשמה ח״פ בניילון;
{{ח:תת|(7)}} שקית ניילון עבה 20×16;
{{ח:תת|(8)}} 4 יחידות כפפה כירורגית אלרגית ל״ס M;
{{ח:תת|(9)}} חוסם עורקים גומי 200 ס״מ;
{{ח:תת|(10)}} 10 יחידות אגד 3″;
{{ח:תת|(11)}} 10 יחידות פד גזה סטרילי, 3″×3″;
{{ח:תת|(12)}} 4 יחידות תחבושת שדה אישית;
{{ח:תת|(13)}} תחבושת שדה בינונית;
{{ח:תת|(14)}} 6 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון;
{{ח:תת|(15)}} מדריך לעזרה ראשונה;
{{ח:תת|(16)}} רשימת תכולת הערכה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 2|חלק שני: תרמיל עזרה ראשונה גדול}}

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תכולת תרמיל עזרה ראשונה גדול תהיה:
{{ח:תת|(1)}} תרמיל עזרה ראשונה גדול (ריק);
{{ח:תת|(2)}} מספריים לחבישה;
{{ח:תת|(3)}} 10 יחידות אגד מדבק (פלסטר);
{{ח:תת|(4)}} אספלנית נייר 1″;
{{ח:תת|(5)}} 10 יחידות פד לחיטוי עור;
{{ח:תת|(6)}} מסכה להנשמה ח״פ בניילון;
{{ח:תת|(7)}} עט כדורי כחול;
{{ח:תת|(8)}} שקית ניילון עבה 20×16;
{{ח:תת|(9)}} סד פלסטי ליד;
{{ח:תת|(10)}} 4 יחידות כפפה אלרגית M;
{{ח:תת|(11)}} 2 יחידות חוסם עורקים גומי 200 ס״מ;
{{ח:תת|(12)}} 10 יחידות אגד 3″;
{{ח:תת|(13)}} 20 יחידות פד גזה סטרילי 3″×3″;
{{ח:תת|(14)}} 8 יחידות תחבושת שדה אישית;
{{ח:תת|(15)}} 2 יחידות תחבושת שדה בינונית;
{{ח:תת|(16)}} 10 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון;
{{ח:תת|(17)}} מדריך לעזרה ראשונה;
{{ח:תת|(18)}} רשימת תכולת הערכה;
{{ח:תת|(19)}} טופס רישום אירוע, בעברית.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 3|חלק שלישי: ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול}}

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 3 חלק 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} תכולת ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול תכלול את הפריטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} ספוגיות חיטוי, 10 יחידות (Antiseptic swabs (10/pack)‎);
{{ח:תת|(2)}} אגד מדבק (Bandage: adhesive strips);
{{ח:תת|(3)}} תחבושת ספיגה, 7.5 ס״מ × 4.5 מ׳ (Bandage: gauze 7.5 cm × 4.5 m);
{{ח:תת|(4)}} משולש בד עם סיכות ביטחון (Bandage: triangular; safety pins);
{{ח:תת|(5)}} תחבושת לטיפול בכוויות, 10 ס״מ × 10 ס״מ (Dressing: burn 10 cm × 10 cm);
{{ח:תת|(6)}} תחבושת לחץ סטרילית, 12 ס״מ × 7.5 ס״מ (Dressing: compress, sterile 7.5 cm × 12 cm);
{{ח:תת|(7)}} פד ספיגה סטרילי, 10.4 ס״מ × 10.4 ס״מ (Dressing: gauza, sterile 10.4 cm × 10.4 cm);
{{ח:תת|(8)}} גליל אגד מדבק (מיקרופור), 2.5 ס״מ (Tape: adhesive 2.5 cm (roll)‎);
{{ח:תת|(9)}} סרט מדבק (פלסטר) (Steri-strips (or equivalent adhesive strip)‎);
{{ח:תת|(10)}} חומר חיטוי לידיים או מגבוני חיטוי (Hand cleanser or cleansing towelettes);
{{ח:תת|(11)}} פד עם מגן, או סרט, לעיניים (Pad with shield, or tape, for eye);
{{ח:תת|(12)}} מספריים, 10 ס״מ (Scissors: 10 cm);
{{ח:תת|(13)}} אגד מידבק כירורגי (מיקרופור), 1.2 ס״מ × 4.6 מ׳ (Tape: Adhesive, surgical 1.2 cm × 4.6 m);
{{ח:תת|(14)}} מלקטת (פינצטה) (Tweezers: splinter);
{{ח:תת|(15)}} כפפות חד־פעמיות, מספר זוגות (Disposable gloves (multiple pairs)‎);
{{ח:תת|(16)}} מדחום (לא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎);
{{ח:תת|(17)}} מסכת הנשמה מפה לפה בעלת שסתום חד־כיווני {{ח:הערה|&lt;s&gt;[כיווני]&lt;/s&gt;}} (Mouth-to-mouth resuscitation mask with one-way valve);
{{ח:תת|(18)}} משככי כאבים, קלים עד מתונים (Mild to moderate analgesic);
{{ח:תת|(19)}} תכשיר להקלה על גודש באף (Nasal decongestant);
{{ח:תת|(20)}} חומרים נוגדי חומצה (Antacid);
{{ח:תת|(21)}} תכולת ערכת העזרה הראשונה, בעברית;
{{ח:תת|(22)}} מדריך לשימוש בציוד העזרה הראשונה, בעברית;
{{ח:תת|(23)}} טופס רישום אירוע, בעברית.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 4|חלק רביעי: ערכת זהירות כללית}}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} תכולת ערכת זהירות כללית תכלול את הפריטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} אבקה יבשה המסוגלת להמיר כמות קטנה של שפך נוזלי לג׳ל גרעיני סטרילי (Dry powder that can convert small liquid spill into a sterile granulated gel);
{{ח:תת|(2)}} חומר חיטוי אנטי־בקטריאלי לניקוי שטח (Germicidal disinfectant for surface cleaning);
{{ח:תת|(3)}} מגבוני ניגוב לעור (Skin wipes);
{{ח:תת|(4)}} מסכת פנים ועיניים (נפרדת או משולבת) (Face/eye mask (separate or combined));
{{ח:תת|(5)}} כפפות חד־פעמיות (Gloves (disposable‎)‎);
{{ח:תת|(6)}} סינר מגן (Protective apron);
{{ח:תת|(7)}} מגבת סופגת גדולה (Large absorbant towel);
{{ח:תת|(8)}} יעה (Pick-up scoop with scraper);
{{ח:תת|(9)}} שקית לפסולת ביולוגית (Bio-hazard disposal waste bag);
{{ח:תת|(10)}} תכולת ערכת הזהירות הכללית, בעברית;
{{ח:תת|(11)}} מדריך לשימוש בערכת הזהירות הכללית, בעברית;
{{ח:תת|(12)}} טופס רישום אירוע, בעברית.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק 5|חלק חמישי: ערכה רפואית}}

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} תכולת ערכה רפואית תכלול את הפריטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מסכת (Stethoscope);
{{ח:תת|(2)}} מד לחץ דם (רצוי אלקטרוני) (Sphygmomanometer (electronic preferred)‎);
{{ח:תת|(3)}} מנתב אוויר לועי (בשלושה גדלים שונים) (Airways, oropharyngeal);
{{ח:תת|(4)}} מזרקים (בגדלים שונים) (Syringes (appropriate range of sizes)‎);
{{ח:תת|(5)}} מחטים (בגדלים שונים) (Needles (appropriate range of sizes)‎);
{{ח:תת|(6)}} צנתרים תוך־ורידיים (בגדלים שונים) (Intravenous catheters (appropriate range of sizes)‎);
{{ח:תת|(7)}} מגבוני חיטוי (Antiseptic wipes);
{{ח:תת|(8)}} כפפות חד־פעמיות (Gloves (disposable)‎);
{{ח:תת|(9)}} פח למחטים משומשות (Needle disposal box);
{{ח:תת|(10)}} צנתר לשתן (Urinary catheter);
{{ח:תת|(11)}} מערכת לעירוי נוזלים (System for delivering intravenous fluids);
{{ח:תת|(12)}} חוסם ורידים (Venous tourniquet);
{{ח:תת|(13)}} פד ספוגי (Sponge gauze);
{{ח:תת|(14)}} אגד מדבק (מיקרופור) (Tape – adhesive);
{{ח:תת|(15)}} מסכת פנים (Surgical mask);
{{ח:תת|(16)}} צנתר חירום לקנה הנשימה (Emergency tracheal catheter (or large gauge intravenous cannula)‎);
{{ח:תת|(17)}} אטבים לחבל הטבור (Umbilical cord clamp);
{{ח:תת|(18)}} מדי־חום (בלא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎);
{{ח:תת|(19)}} כרטיס מעקב נתוני חיות (Basic life support cards);
{{ח:תת|(20)}} מסכה עם מפוח (Bag-valve mask);
{{ח:תת|(21)}} פנס עם סוללות (Flashlight and batteries);
{{ח:תת|(22)}} 1:1000 Epinephrine;
{{ח:תת|(23)}} תרופה נגד אלרגיות – בהזרקה (Antihistamine – injectable);
{{ח:תת|(24)}} Dextrose 50% (or equivalent) – injectable: 50 ml;
{{ח:תת|(25)}} טבליות או תרסיס ניטרו־גליצרין (Nitroglycerin tablets, or spray);
{{ח:תת|(26)}} משככי כאבים חזקים (Major analgesic);
{{ח:תת|(27)}} תרופה נגד פרכוסים – בהזרקה (Sedative anticonvulsant – injectable);
{{ח:תת|(28)}} תרופה נגד בחילות – בהזרקה (Antiemetic – injectable);
{{ח:תת|(29)}} מרחיב סימפונות – משאף (Bronchial dilator – inhaler);
{{ח:תת|(30)}} אטרופין להזרקה (Atropine – injectable);
{{ח:תת|(31)}} Adrenocortical steroid – injectable;
{{ח:תת|(32)}} חומר משתן – בהזרקה (Diuretic – injectable);
{{ח:תת|(33)}} תרופות נגד דימום לאחר לידה (Medication for postpartum bleeding);
{{ח:תת|(34)}} Sodium chloride 0.9% (minimum 500 ml);
{{ח:תת|(35)}} גלולות אספירין (Acetyl salicylic acid (aspirin) for oral use);
{{ח:תת|(36)}} Oral beta blocker;
{{ח:תת|(37)}} חומרים נוגדי בחילה (Antiemetic);
{{ח:תת|(38)}} תרופה נגד אלרגיות (Antihistamine);
{{ח:תת|(39)}} אם קיים במטוס מכשיר לניטור לבבי (Cardiac monitor) –
{{ח:תתת|(א)}} תרופות למניעת הפרעה בקצב הלב (Anti-Arrhythmic);
{{ח:תתת|(ב)}} Epinephrine 1:10,000;
{{ח:תת|(40)}} תכולת ערכת הציוד הרפואי, בעברית;
{{ח:תת|(41)}} מדריך לשימוש בערכת הציוד הרפואי, בעברית;
{{ח:תת|(42)}} טופס רישום אירוע, בעברית.

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ד־4, תשפ״ג}}
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3||ספר בקרת האחזקה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 356|תקנות 356}}, {{ח:פנימי|סעיף 394|394(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 399|399(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 418ב|ו־418ב}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ספר בקרת האחזקה יכלול, התייחסות לנושאים אלה לפחות:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} שמם, תפקידם, תחומי אחריותם והרשאותיהם של מי שמונו מטעם המפעיל האווירי לנהל את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל ולבצע בקרה על האחזקה, כנדרש לפי תקנות אלה, וכן תרשים ארגוני המפרט את שרשרות האחריות הקשורות לכך;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} נוהל להדרכה ואימון הולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|תקנה 379}} לכל המועסק מטעמו של מחזיק הרישיון בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 4 פרט 2א}}
{{ח:ת}} פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ה־4|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} נהלים המיועדים להבטיח כי נשמרת כשירותו האווירית של כל כלי טיס המופעל על ידי מחזיק הרישיון, כלהלן:
{{ח:תת|(א)}} תיאור ההסדרים שבין מחזיק הרישיון לבין כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 414|בתקנה 414(א)}} ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של המיתקנים שבהם ניתנים שירותי בדק לכלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון ומיקומם;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות הפיקוח של מחזיק הרישיון על הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, כנדרש לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} נוהל ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 416|תקנה 416}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} נוהל המיועד לוודא שפעולות בדק ותחזוקה קלה מבוצעות בידי כוח אדם מתאים, מיומן, שקיבל הכשרה מתאימה לביצוע פעולות אלה, ובעל הסמכות והרשאות מתאימות;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהל לעניין הכנת תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בתקנה 133}}, הנסיבות שבהן ניתן להוציא תעודה כאמור; נוהל כאמור יכול שיכלול דרישות מזעריות לעניין כשירות המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} נוהל המיועד להבטיח שכל פעולות האחזקה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בעיתן, ובאופן מבוקר ומשביע רצון;
{{ח:תתת|(7)}} נוהל לניהול אישורי שינויים ותיקונים בכלי הטיס, ובכלל זה ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}} לעניין הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} נוהל המיועד להבטיח כי כל פעולות הביקורות הושלמו באופן המשביע את רצון מחזיק הרישיון, לפני החזרת כלי טיס לשירות;
{{ח:תתת|(10)}} אם אושר למחזיק הרישיון לקבל שירותי בדק מכמה גופים מוסמכים לביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה – נוהל לתיאום בין הגופים כאמור ובכלל זה באמצעות המפעיל האווירי;
{{ח:תת|(ב)}} פרטים ונהלים לעניין מערכי אחזקה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מערכי האחזקה של כלי הטיס שמחזיק הרישיון מפעיל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בתקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 418|ו־418}}, או הפניות למערכי האחזקה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} נוהל לזיהוי סעיפי בדיקה הטעונים ביקורת בידי מבקר;
{{ח:תתת|(3)}} שיטה להערכה ובקרה נמשכת של ביצועי מערכי האחזקה ויעילותם, במטרה לתקן ליקויים ופגמים בהם;
{{ח:תתת|(4)}} נוהל לעניין הערכת פרסומי היצרן ושינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם, כנדרש לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} נוהל להערכת הוראות והמלצות בנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כל סוג או דגם של כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון, שפרסמו מחזיק תעודת הסוג, מדינת התכן או מדינת הרישום של כלי הטיס, או יצרן ציוד תעופתי המותקן בו, ולשינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם לכך;
{{ח:תתת|(6)}} נוהל ליישום פעולות מתקנות הנובעות מהוראות כושר אווירי;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח שהמכשירים והציוד ובכלל זה ציוד החירום הנדרשים להפעלה המיועדת לכל טיסה, נמצאים במצב שמיש;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח שתעודת כושר הטיסה של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון בתוקף;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח כי כל אי־שמישות המשפיעה על כושרו האווירי של כלי הטיס, מתועדת ומתוקנת;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} נוהל המיועד להבטיח כי נתוני מסה ואיזון של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון משקפים את מצבו הנוכחי;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} נוהל לניטור כשלים, פעולות לקויות, תקלות או פגמים, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 30א|בתקנה 30א}}, והפרעות בטיסה כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 30ב|בתקנה 30ב}}, ניתוחם, הערכתם ודיווח עליהם –
{{ח:תת|(א)}} למנהל – לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א}} {{ח:פנימי|סעיף 30ב|ו־30ב}};
{{ח:תת|(ב)}} למחזיק תעודת הסוג – לפי {{ח:פנימי|סעיף 30ג|תקנה 30ג}};
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלה של כלי טיס זר – למדינת הרישום;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} נהלים ושיטות להשלמה ושמירה של רישומי האחזקה הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|תקנות 136}} {{ח:פנימי|סעיף 138|ו־138}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} נוהלי תדלוק והורקת דלק מכלי הטיס ובכלל זה:
{{ח:תת|(א)}} להגנה מפני שריפה בעת תדלוק והורקת דלק;
{{ח:תת|(ב)}} למניעת זיהום דלק ולמניעת שימוש בדלק מזוהם;
{{ח:תת|(ג)}} לתדלוק כלי טיס בעת שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} נהלים לאחזקת מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO (להלן – אחזקת EDTO), שיכללו:
{{ח:תת|(א)}} פירוט מערכות ה־EDTO המשמעותיות;
{{ח:תת|(ב)}} הפניה למערכי האחזקה הישימים ובכלל זה לטופסי אחזקה, לתגים ולמסמכים המשלימים וכן לתכנית לבקרת האמינות ודיווח עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בתקנה 418}};
{{ח:תת|(ג)}} החובות והאחריויות של כל המועסק מטעם מחזיק הרישיון במטלות הנוגעות להבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO ובאחזקת EDTO;
{{ח:תת|(ד)}} כל המסמכים, התכניות והנהלים התומכים באחזקת EDTO, הנדרשים לשם יישום חובות מחזיק הרישיון לפי תקנות אלה או רשימה שלהם והפניה למיקומם במערכת הנהלים של מחזיק הרישיון;
{{ח:תת|(ה)}} נוהל לעניין מגבלות על אחזקה כפולה, הכולל הוראות למניעת ביצוע אחזקה, מתוכננת או לא מתוכננת, על מערכות EDTO משמעותיות מקבילות או זהות, במהלך אותו פרק זמן אחזקה (maintenance visit), או מניעת ביצוע פעולת אחזקה זהה על כמה מרכיבים זהים באותה מערכת EDTO משמעותית, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה מבוצעות בידי אנשים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות האחזקה מבוצעות בידי אותו אדם תחת פיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בוצעה בדיקה לאימות תיקון התקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 418ב|תקנה 418ב}}, בידי מוסמך EDTO;
{{ח:תת|(ו)}} תכנית לבקרת רכיבים (parts control) שתבטיח כי המטוס נשמר בתצורת EDTO, כפי שאישרה מדינת התכן בשלב רישוי כשירותו האווירית ל־EDTO;
{{ח:תת|(ז)}} תיאור מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO;
{{ח:תת|(ח)}} תכנית לאימות תיקון תקלות בעקבות כיבוי מנוע, כשל במערכת EDTO משמעותית או במערכת ראשית, או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס, אשר תבטיח את היעילות של פעולות האחזקה שבוצעו; התכנית תכלול, לכל הפחות –
{{ח:תתת|(1)}} את מדיניות המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(2)}} זיהוי בעיות אפשריות באימות תיקון התקלה;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לאימות קרקעי של תיקון תקלה ונהלים לאימות תוך כדי טיסה של תיקון תקלה; נהלים אלה יציינו בבירור מי מוסמך מטעם המפעיל האווירי לבצע את פעולת אימות תיקון התקלה, ומהי פעולת אימות תיקון התקלה הנדרשת;
{{ח:תת|(ט)}} תכנית הדרכה לאחזקת EDTO, לכל שילוב מטוס–מנוע, שתכלול הדרכה לגבי משימות, נהלים ותכניות ייחודיים לאחזקת EDTO. תכנית כאמור מיועדת להדרכת כל האנשים המעורבים מטעם המפעיל האווירי באחזקת EDTO, ובכלל זה במסגרת גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק מטעמו;
{{ח:תת|(י)}} נוהל המבטיח יישום מהיר של שינויים או ביקורות הנדרשים על ידי הוראות כושר אווירי או באמצעות עדכון הוראות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP), לשם שמירה על רמת אמינות של מערכת ההנעה, ומערכות EDTO משמעותיות;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} תיאור הסוגים והדגמים של כלי הטיס שספר בקרת האחזקה חל לגביהם;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} לכל סוג ודגם של כלי טיס, יפורטו הנושאים האלה:
{{ח:תת|(א)}} נהלים ותקנים לאחזקה, לביקורת ולשירות למערכות המטוס;
{{ח:תת|(ב)}} הפניה לרשימת הציוד הנדרש המזערי (MEL) ולרשימת חריגי התצורה (CDL) שבתוקף;
{{ח:תת|(ג)}} נהלים ותקנים להנחיית הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, באילו תנאים ניתן לאשר חלקים ובאילו תנאים נדרש לפסול חלקים;
{{ח:תת|(ד)}} נוהל המיועד להבטיח כי מערכות ניווט וציוד ייעודי נוסף, הנדרש להפעלות מיוחדות המותרות במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, שמישים במלואם לצורך הפעלות אלה;
{{ח:תת|(ה)}} נהלים לרכישת חלקי חילוף ולאחזקתם;
{{ח:תת|(ו)}} נהלים לשימוש במנוע, מדחף או ציוד תעופתי חכורים;

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:ת}} נוהל לעניין עדכון ספר בקרת האחזקה;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:ת}} נהלים ליישום {{ח:פנימי|סעיף 399|תקנה 399(ד)}}, לעניין כלי טיס זר שמפעיל מחזיק הרישיון;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:ת}} נהלים לבקרת החכרה וחכירה של כלי טיס וציוד תעופתי.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3||ספר עזר למבצעים}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 393|תקנה 393(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 497א|497א}} {{ח:פנימי|סעיף 524א|ו־524א}})}}|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} מבנה –
{{ח:ת}} ספר העזר למבצעים יורכב מארבעה חלקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חלק א׳ – כללי;
{{ח:תת|(2)}} חלק ב׳ – הפעלת כלי טיס;
{{ח:תת|(3)}} חלק ג׳ – אזורים, נתיבים ושדות תעופה;
{{ח:תת|(4)}} חלק ד׳ – הדרכה.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוכן –
{{ח:תת|(1)}} חלק א׳ לספר העזר למבצעים (כללי) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} תיאור המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון הכולל את כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תרשים מבני הכולל את המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון ובכלל זה מבנה אגף המבצעים של מחזיק הרישיון, לרבות קשרי הגומלין שבין אגף המבצעים לשאר האגפים ונוסף על כך כפיפויות ואחריות דיווח בין האגפים והמחלקות השונות הנוגעים לבטיחות ההפעלה והטיסות;
{{ח:תתתת|(2)}} את שמו של כל אדם האחראי לניהול המבצעים, הכשירות האווירית הנמשכת, הדרכת אנשי צוות ומבצעי הקרקע, את תיאור תפקידם, ואת פירוט אחריותם וכן את פרטי השגת הקשר עמם;
{{ח:תתתת|(3)}} תיאור החובות, האחריויות והסמכויות של כל אדם שמעסיק מחזיק הרישיון או מטעמו בתפקידי ניהול הפעלת טיסות, הנוגעות לבטיחות הפעלת טיסות;
{{ח:תתתת|(4)}} תיאור המערכת לבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, כולל מערכת השליטה התפעולית של מחזיק הרישיון, שיטות פיקוח על כשירויות כל אדם המעורב בהפעלת טיסות בהיבטי בטיחות, נהלים להבטחת התאמתם המקצועית של אנשים כאמור לתפקידם, ניתוח ושמירת רשומות טיסה, מסמכי טיסה ונתוני בטיחות; מערכת השליטה התפעולית טעונה אישור מאת המנהל מראש;
{{ח:תתתת|(5)}} מערכת הפצת הנחיות ומידע תפעולי, נוסף על המידע הקיים בספר העזר למבצעים, כולל ישימות הנחיות ומידע זה והאחריות להפצתו;
{{ח:תתת|(ב)}} מידע ומדיניות לעניין ניהול עייפות אנשי צוות, ובכלל זה כללים שלא יפחתו מהנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יד1|סימן י״ד1 לפרק השלושה עשר}} לעניין מגבלות זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן תפקיד, וכן דרישות מנוחה לאנשי הצוות, ובכלל זה פירוט סוג מיתקן המנוחה הקיים בכל מטוס שמפעיל מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(ג)}} רשימת שדות תעופה שאושרו לשימושו לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן ה|סימן ה׳ לפרק השלושה עשר}}, ולגבי כל שדה תעופה –
{{ח:תתתת|(1)}} מיקומו;
{{ח:תתתת|(2)}} ייעודו – יעד, שדה משנה, שדה לנחיתה טכנית;
{{ח:תתתת|(3)}} סוגי המטוסים המאושרים להפעלה בו;
{{ח:תתת|(ד)}} רשימת נתיבים ייחודיים שהוגדרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 463|תקנה 463}};
{{ח:תתת|(ה)}} רשימת ציוד ניווט הנדרש להיות בכלי הטיס, לרבות ציוד הנדרש בעת ביצוע ניווט PBN;
{{ח:תתת|(ו)}} נהלים לטיסה ארוכת טווח, לטיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ־60 דקות משדה משנה לנתיב ולטיסת EDTO, ונוהלי שיגור לטיסות כאמור, נוהלי אבדן מנוע בטיסת EDTO, קביעת שדה משנה לטיסות כאמור, ונהלים לגבי השימוש בו, אם המפעיל האווירי מורשה לבצע הפעלה כזו;
{{ח:תתת|(ז)}} נסיבות שבהן נדרשת האזנה רצופה ומיוחדת למערכת הרדיו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(ח)}} שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 385א|בתקנה 385א(ב) עד (ד)}};
{{ח:תתת|(ט)}} שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 386א|בתקנה 386א(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תתת|(י)}} נוהל לעניין הערכת התאמת קטגוריית כיבוי אש והצלה בשדה תעופה למטוס, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 524א|בתקנה 524א}};
{{ח:תתת|(יא)}} אמצעי הזהירות הננקטים בעת תדלוק אם יש נוסעים בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(יב)}} נהלים והסדרים בעת מתן שירותי קרקע;
{{ח:תתת|(יג)}} נהלים לפעולת הטייס המפקד אם הוא עד לתאונת טיס, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}, לפי נספח 12 לאמנה, כפי עדכונן מעת לעת;
{{ח:תתת|(יד)}} הרכב צוות האוויר לכל סוג של הפעלה, לרבות נוהל להבטחת רציפות הפיקוד בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ג)}};
{{ח:תתת|(טו)}} נהלים מפורטים לחישוב כמויות דלק ושמן שיש לשאת, המביאים בחשבון את כל נסיבות ההפעלה, כולל אפשרות אבדן דיחוס ואבדן מנוע אחד או יותר בעת טיסה בנתיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522}} ונהלים לעניין ניהול דלק בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 480א|בתקנה 480א}};
{{ח:תתת|(טז)}} התנאים המחייבים שימוש בחמצן וכמות החמצן שיש לשאת בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(יז)}} הוראות לבקרת מסה ואיזון;
{{ח:תתת|(יח)}} הוראות לביצוע פעולות קרקעיות, להפשרת קרח או למניעת התקרחות ולפיקוח עליהן, ובכלל זה תכנית הפשרה מאושרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 516|בתקנה 516}};
{{ח:תתת|(יט)}} מפרטים לתכנית טיסה מבצעית, ובכלל זה טופס תכנית הטיסה המבצעית ואופן מילויו, לפני הטיסה, במהלכה ובסיום הטיסה;
{{ח:תתת|(כ)}} נוהלי תפעול סטנדרטיים (SOP) לכל שלב בטיסה, ובכלל זה תהליכי עזיבה למניעת מפגעי רעש (Noise abatement departure procedures);
{{ח:תתת|(כא)}} נהלים בדבר השימוש בבד״ח רגיל (Normal Checklist);
{{ח:תתת|(כב)}} נוהלי חירום בהמראה;
{{ח:תתת|(כג)}} הוראות בנושא שמירת המודעות לגובה הטיסה ושימוש במערכות אוטומטיות או בנהלים לשם אזהרת גובה;
{{ח:תתת|(כד)}} הוראות שימוש במערכת טייס אוטומטי ובמערכת מצערת אוטומטית (Auto-throttles) בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC);
{{ח:תתת|(כה)}} הוראות להבהרה של מירשה טיסה (ATC clearance) ולאישור קבלת מירשה טיסה, בעיקר אם כלולות בו הנחיות הנוגעות לגובה מעל פני השטח;
{{ח:תתת|(כו)}} תדריכים לפני המראה ולפני נחיתה;
{{ח:תתת|(כז)}} נהלים להיכרות עם אזורים, נתיבים ושדות תעופה;
{{ח:תתת|(כח)}} נוהל לגישה מיוצבת;
{{ח:תתת|(כט)}} הגבלת שיעורי הנמכה גבוהים בקרבת פני השטח;
{{ח:תתת|(ל)}} תנאים הנדרשים להתחלה או להמשך גישת מכשירים;
{{ח:תתת|(לא)}} הוראות לביצוע תהליכי גישת מכשירים מדויקת, לא מדויקת, וגישה עם הנחיה אנכית (APV);
{{ח:תתת|(לב)}} הגדרת תפקידי אנשי צוות האוויר ונוהלי חלוקת עומס התפעול ביניהם בעת ביצוע גישות מכשירים ונחיתות בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC);
{{ח:תתת|(לג)}} הוראות למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) ומדיניות השימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS);
{{ח:תתת|(לד)}} מדיניות, הוראות, נהלים ודרישות אימונים למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS);
{{ח:תתת|(לה)}} מידע והנחיות בנושא יירוט כלי טיס אזרחי כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק החמישי לתקנות אלה}}, כולל כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נהלים לטייס מפקד בכלי הטיס המיורט;
{{ח:תתתת|(2)}} סימנים ויזואליים מוסכמים לשימוש בכלי הטיס המיירט וכלי הטיס המיורט;
{{ח:תתת|(לו)}} למטוסים המיועדים להפעלה מעל לגובה של 15,000 מטר (49,000 רגל) –
{{ח:תתתת|(1)}} מידע שיאפשר לטייס המפקד להחליט על דרך הפעולה הטובה ביותר במקרה של חשיפה לקרינה קוסמית;
{{ח:תתתת|(2)}} נהלים למקרה של החלטה להנמיך ובכלל זה לעניין הודעה ליחידת נת״א המתאימה על מצב הדברים וקבלת מירשה טיסה להנמכה או נוהלי פעולה במקרה שבו לא ניתן ליצור קשר עם יחידת הנת״א כאמור;
{{ח:תתת|(לז)}} פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(לח)}} מידע והוראות בדבר נשיאת חומרים מסוכנים, כולל פעולות שיש לבצע במקרה חירום;
{{ח:תתת|(לט)}} הנחיות והוראות ביטחון;
{{ח:תתת|(מ)}} נוהלי חיפוש במטוס בעת חשד לקיום פצצה, מטען חבלה, חומר נפץ, או כלי נשק חבויים, פעולות לביצוע אם נמצאים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ במטוס וכן מידע בדבר המיקום במטוס שבו ניתן לשים פצצה, חומר נפץ או מטען חבלה שהתגלה במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס וכן בד״ח לביצוע נוהלי החיפוש כאמור שיהיה על המטוס;
{{ח:תתת|(מא)}} הוראות לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System);
{{ח:תתת|(מא1)}} נהלים לשימוש במערכת EFB, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בתקנה 35ב}}, אם מערכת כאמור היא בשימוש;
{{ח:תתת|(מב)}} נהלים להפעלת מטוסים שמחכיר וחוכר מחזיק הרישיון;
{{ח:תתת|(מג)}} נהלים לקיום הוראות תקנות אלה בהחכרה וחכירה של מטוסים על ידי מחזיק רישיון.
{{ח:תת|(2)}} חלק ב׳ לספר העזר למבצעים (הפעלת כלי טיס) יורכב מספרי תפעול כלי הטיס של כל סוגי כלי הטיס שמחזיק הרישיון מורשה להפעיל, וכן ממידע, הנחיות ונהלים נוספים, ויכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הגבלות רישוי והגבלות על ההפעלה, כולל סוגי כלי הטיס וסימני הרישום של כלי הטיס שאושרו לשימוש;
{{ח:תתת|(ב)}} נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש צוות האוויר, והבד״חים הנוגעים לנוהלי התפעול כאמור;
{{ח:תתת|(ג)}} הוראות להפעלת מטוס עם כל מנועיו פועלים, ומידע לגבי ביצועי נסיקה (climb) של המטוס עם כל מנועיו פועלים אם יצרן כלי הטיס מספק מידע זה;
{{ח:תתת|(ד)}} נתונים לתכנון הטיסה לפני ביצועה ובמהלכה בעבור מצבי דחף או כוח שונים ובמהירויות טיסה שונות;
{{ח:תתת|(ה)}} רכיבים מרביים לרוח צולבת ולרוח גב, המותרים לכל סוג מטוס, וההפחתות שיש לבצע מערכים אלה בהתחשב במשבים (Gusts), ראות נמוכה, תנאי המסלול, ניסיון הצוות, שימוש במערכת טייס אוטומטי, נסיבות לא שגרתיות או מצבי חירום או כל משתנה אחר הקשור להפעלה;
{{ח:תתת|(ו)}} הוראות ונתונים לחישובי מסה ואיזון;
{{ח:תתת|(ז)}} הוראות לטעינת כלי הטיס ואבטחת המטען למקומו;
{{ח:תתת|(ח)}} מערכות כלי הטיס, מערכות ההיגוי והשליטה הנלוות וההוראות לשימוש בהן;
{{ח:תתת|(ט)}} רשימת הציוד המזערי (MEL) ורשימת חריגי התצורה (CDL) של סוג המטוס, וכן ההפעלות שאושרו לו, כולל דרישות המתייחסות להפעלה בניווט מבוסס ביצועים (PBN); רשימות אלה טעונות אישור מאת המנהל מראש; המנהל לא יאשר את רשימת חריגי התצורה של המטוס אלא אם כן היא אושרה גם בידי הרשות המוסמכת במדינת התכן של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(י)}} רשימת ציוד חירום וציוד בטיחות וההוראות לשימוש בו;
{{ח:תתת|(יא)}} נוהלי פינוי בחירום, כולל נהלים ייחודים לכל דגם של כלי טיס, תיאום בין אנשי הצוות, עמדות ומשימות אנשי הצוות במצבי חירום;
{{ח:תתת|(יב)}} נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי רגיל (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש על ידי צוות הדיילים, נוהלי בד״ח לכל אחד מהמצבים ומידע כנדרש על מערכות כלי הטיס, כולל הנחיה המתייחסת לנוהלי התיאום המתחייבים בין צוות האוויר לצוות הדיילים; נהלים אלה ייכתבו מתוך התחשבות בעקרונות של גורמי אנוש;
{{ח:תתת|(יג)}} ציוד הישרדות וחירום לנתיבים שונים ונהלים לבדיקת תקינות הציוד לפני המראה, כולל נהלים לקביעת כמות החמצן הנדרשת והכמות הזמינה;
{{ח:תתת|(יד)}} סימוני קרקע אוויר לשימושם של ניצולים, כמפורט בפמ״ת.
{{ח:תת|(3)}} חלק ג׳ לספר העזר למבצעים (אזורים, נתיבים ושדות תעופה) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} מדריך נתיבי טיסה, ובו מידע לצוות האוויר, בכל טיסה, לגבי מיתקני תקשורת, עזרי ניווט, שדות תעופה, תהליכי הצטרפות וגישות מכשירים ותהליכי המראות (SIDs), לפי הישימות להפעלה וכן כל מידע נוסף שהמפעיל האווירי ימצא כנחוץ לניהול נכון של הפעלת הטיסות;
{{ח:תתת|(ב)}} הגבהים המזעריים לכל נתיב המשמש בפעילות המפעיל האווירי;
{{ח:תתת|(ג)}} מינימות הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה המיועד לשמש את מחזיק הרישיון כיעד לנחיתה או כשדה משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 386א|בתקנה 386א}};
{{ח:תתת|(ד)}} הגדלה במינימות בשדות התעופה במקרים של שיבוש בתהליכי הגישה או במיתקני השדה;
{{ח:תתת|(ה)}} הוראות לקביעת מינימות הפעלה בשדות תעופה בגישות מכשירים בעת שימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (EVS);
{{ח:תתת|(ו)}} מידע הנדרש לעמידה בכל אופייני ההפעלה הנדרשים לפי התקנות, כולל בין השאר:
{{ח:תתתת|(1)}} אורכי מסלול הנדרשים להמראה כאשר המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק ההמראה;
{{ח:תתתת|(2)}} מגבלות הטיפוס לאחר ההמראה;
{{ח:תתתת|(3)}} מגבלות הטיפוס בנתיב;
{{ח:תתתת|(4)}} מגבלות הטיפוס בעת הגישה לנחיתה ובעת הנחיתה;
{{ח:תתתת|(5)}} אורכי מסלול הנדרשים לנחיתה אם המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק הנחיתה;
{{ח:תתתת|(6)}} מידע משלים, כדוגמת מגבלות המהירות של צמיגי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(ז)}} מידע לגבי קטגוריית כיבוי האש וההצלה בשדות התעופה המשמשים אותו, לרבות שדות משנה.
{{ח:תת|(4)}} חלק ד׳ לספר העזר למבצעים (הדרכה), הטעון אישור מאת המנהל מראש, ואשר יכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תכנית ההדרכה לצוות האוויר ובכלל זה הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום, ובכלל זה דרישות האימונים –
{{ח:תתתת|(1)}} למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) והשימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS);
{{ח:תתתת|(2)}} למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS);
{{ח:תתתת|(3)}} לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System), אם מערכות כאמור הן בשימוש;
{{ח:תתתת|(4)}} לשימוש במערכת EFB, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בתקנה 35ב}}, אם מערכת כאמור היא בשימוש;
{{ח:תתת|(ב)}} תכנית ההדרכה לצוות הדיילים לרבות הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום;
{{ח:תתת|(ג)}} פרטי תכנית ההדרכה לקצין מבצעי אוויר.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3||הפעלת מטוסים בטיסות EDTO}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 403|תקנות 403}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 522|522(ג)(6)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך תצורה, אחזקה ונהלים“ (Configuration, Maintenance and Procedures (CMP) document) – מסמך שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי טיס, באישור מדינת התכן, המכיל רשימת דרישות מזעריות של תצורה, הפעלה ותחזוקה, מגבלות אורך חיים לפריטים ואת המגבלות הקבועות ברשימת הציוד המזערי הראשית הנדרשות לשילוב המטוס–מנוע.

{{ח:סעיף*|2|תנאים מקדמיים לאישור הפעלת מטוס בטיסת EDTO|עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO אלא למחזיק רישיון שהתקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל ניסיון של 12 חודשים בהפעלת מטוסים רב־מנועיים, המונעים במנועי טורבינה, בטיסות בין־לאומיות לפחות;
{{ח:תת|(2)}} תכן הסוג המאושר של המטוסים שאותם מבוקש להפעיל בטיסות EDTO אינו מונע הפעלה מעבר לזמן הסף, ולעניין מטוס דו־מנועי – הוא מאפשר, מפורשות, הפעלה מעבר לזמן הסף;
{{ח:תת|(3)}} הוא הקים מערכות, והכין נהלים ותכניות הנדרשים לשם ביצוע הפעלות EDTO בבטחה ובאופן אמין, והוכיח כי הוא יכול ליישם תהליכים אלה בהצלחה בכל שלבי הפעלת ה־EDTO, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא הציג למנהל נהלים מספקים ומתאימים, המקובלים על המנהל, לשיגור טיסות EDTO, ולתפעולן;
{{ח:תתת|(ב)}} תכניות ההדרכה לאנשי הצוות שלו הנוגעים בדבר, לפי {{ח:פנימי|פרק 13 סימן יג|סימן י״ג לפרק השלושה עשר}}, מתאימות להפעלת טיסות EDTO;
{{ח:תת|(4)}} נוסף על כך לעניין מחזיק רישיון המבקש להפעיל מטוסים דו־מנועיים בטיסות EDTO –
{{ח:תתת|(א)}} המטוס עומד בדרישות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP) שלו;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא הציג למנהל נהלים ותכניות לאחזקה ולהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת למטוסים המופעלים בטיסות EDTO, המקובלים על המנהל, לשם יישום חובותיו לפי תקנות אלה, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בפרט (11) בתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף*|3|אישור זמן הסטה מרבי|עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש אישור להפעלת מטוסים בטיסות EDTO יגיש לאישור המנהל נתוני מהירות כמפורט להלן, שעליהם יתבססו החישובים והנהלים של המבקש לשם ביצוע טיסות EDTO:
{{ח:תתת|(1)}} למטוס בעל שלושה מנועים ויותר – מהירות המטוס עם כל מנועיו פועלים (AEO – All Engines Operative), בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח;
{{ח:תתת|(2)}} למטוס דו־מנועי – מהירות המטוס עם מנוע אחד לא פועל (OEI – ONE Engine Inoperative) בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על מגבלות זמן הפעולה של מערכת ה־EDTO המשמעותית בעלת מגבלת זמן הפעולה הנמוכה ביותר, בהתאם לספר הטיסה, בניכוי 15 דקות.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו־מנועי –
{{ח:תתת|(1)}} לזמן הסטה מרבי של עד 75 דקות, בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המנהל מצא, בבדיקת השילוב מטוס–מנוע הנוגע לעניין, העדר גורמים שעלולים למנוע פעולה בטוחה; על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|בסעיף 2(ב)}} לעניין תכן הסוג של מטוס דו־מנועי, לא נדרש כי תכן הסוג של השילוב מטוס–מנוע יאפשר מפורשות הפעלה מעבר ל־60 דקות, ובלבד שהשילוב נתמך בניסיון חיובי מספק, כדי להוכיח למנהל רמת אמינות מתאימה ל־75 דקות EDTO;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות, או עד 180 דקות, בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע מאפשר ביצוע טיסות EDTO של לפחות 120 דקות, או 180 דקות, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות, או של יותר מ־120 דקות, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, בנסיבות מיוחדות שבהן שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO אינו זמין בתוך 180 דקות, בשל חשש מדיני או צבאי, פעילות געשית, תנאים זמניים בשדה התעופה, מזג אוויר בשדה תעופה מתחת למינימת הפעלה בשדה התעופה של מחזיק הרישיון, או אירועים אחרים הקשורים למזג אוויר; אישור זה יינתן בהיתר מיוחד לביצוע טיסות EDTO חריגות, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} למחזיק הרישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו־מנועי לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות באותו שילוב מטוס מנוע, והוא בעל ניסיון של שנה לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מחזיק הרישיון קבע אמות מידה להחלטה על תנאי מזג אוויר המונעים שימוש בשדה משנה לנתיב, המקובלות על המנהל, וכלל אותן בספר העזר למבצעים שלו לשימוש קציני מבצעי האוויר והטייסים;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע ל־EDTO הוא ליותר מ־180 דקות;
{{ח:תתתת|(ד)}} רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 180 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל מחזיק רישיון טיסת EDTO חריגה עם זמן הסטה מעל 180 דקות לפי היתר מיוחד כאמור בפרט משנה (ג)(3), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור ברישה לפרט משנה (ג)(3);
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרישיון –
{{ח:תתתת|(א)}} עשה כל מאמץ לתכנן את טיסת ה־EDTO עם זמן הסטה מרבי של 180 דקות או פחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תכנן את הטיסה בהתחשב בנתיב שיחידות הנת״א הנוגעות בדבר הגדירו מועדף;
{{ח:תתתת|(ג)}} יידע את צוות האוויר בדבר מאפייני הטיסה והסביר להם מדוע נבחר תוואי הטיסה המתוכנן;
{{ח:תתת|(3)}} המערכות האלה שמישות בזמן השיגור, נוסף על ציוד הנדרש ברשימת הציוד המזערי:
{{ח:תתתת|(א)}} מערכת חיווי כמות הדלק;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנוע העזר (APU) ובכלל זה מערכות החשמל והפנאומטיקה שלו, העומדות בדרישות התכן שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת מצערת אוטומטית (Auto Throttle);
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכת טייס אוטומטי המאפשרת נחיתה אוטומטית עם מנוע אחד שאינו פועל, אם מערכת זו נלקחה בחשבון בעת תכנון הטיסה.
{{ח:תת|(ה)}} מחזיק רישיון ינהל מעקב אחר מספר הפעמים שבהן נעשה שימוש בהיתר מיוחד לטיסת EDTO של יותר מ־180 דקות שנתן המנהל לפי פרט משנה (ג)(3).
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להעניק למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, אם רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO ולפיהן, לפחות, מערכת חיווי כמות הדלק שמישה.

{{ח:סעיף*|4|תכנית לבקרת אמינות|עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} מערכות ההנעה ומערכות EDTO תכנית לבקרת משמעותיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 418|בתקנה 418(7)(ב)}} (להלן – תכנית האמינות), אמינות תהיה מבוססת אירועים, ותכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה ומערכות EDTO משמעותיות;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים, לשם זיהוי הידרדרות בשלבים מוקדמים ונקיטת פעולות מתקנות לפני שבטיחות הטיסה נפגעת;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית לניטור ומעקב אחר צריכת שמן;
{{ח:תתת|(4)}} תכנית אמינות להתנעה ולפעולת מנוע עזר בטיסה לאחר ששרה בקור (cold soak), אם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO, אך לא נדרשת הפעלת מנוע העזר לפני חציית זמן הסף;
{{ח:תתת|(5)}} תכנית דיווח על אמינות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} כאשר לפי ממצאי התכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה כאמור בפרט משנה (א)(1), השיעור הממוצע ל־12 חודשים אחרונים של כיבויי מנוע בטיסה (IFSD – In Flight Shut Down), לסוג מנוע המותקן כחלק משילוב מטוס–מנוע, עולה על הערכים המפורטים להלן, יבצע מחזיק הרישיון בדיקה מקיפה של כלל הטיסות שהוא מפעיל לשם זיהוי גורמים בעלי השפעה משותפת או תקלות מערכתיות, וידווח על תוצאות הבדיקה ועל הפעולה המתקנת שנקט למנהל –
{{ח:תתת|(1)}} למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות – שיעור של 0.05 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע;
{{ח:תתת|(2)}} למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות – שיעור של 0.03 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע;
{{ח:תתת|(3)}} למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על 180 דקות – שיעור של 0.02 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים כאמור בפרט משנה (א)(2) –
{{ח:תתת|(1)}} תכלול הוראות לעניין הנתונים והמדדים שבמעקב, שיטת איסופם וניתוחם, והתהליך לביצוע פעולה מתקנת;
{{ח:תתת|(2)}} תבטיח שמירת מרווח (margin) ממגבלות מנועים, כדוגמת מהירויות סיבוב וטמפרטורות גזי הפליטה, כך שהסטה ממושכת עקב אבדן מנוע המבוצעת בכל רמת דחף או הספק מאושרת ובכל תנאי הסביבה הצפויים תבוצע בלי לחרוג ממגבלות המנוע.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית לניטור ולמעקב אחר צריכת שמן המנועים כאמור בפרט משנה (א)(3) –
{{ח:תתת|(1)}} תבדוק אם צריכת שמן המנועים תואמת את המלצות היצרן;
{{ח:תתת|(2)}} תבצע ניטור מתמשך ותכלול מעקב אחר הוספת שמן בכל שדה שממנו המריא המטוס, והשוואה עם הצריכה הממוצעת בפועל, כדי לזהות מגמת עלייה או גידול פתאומי בתצרוכת השמן;
{{ח:תתת|(3)}} תכלול ניטור צריכת השמן של מנוע העזר, במטוסים שבהם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO.

{{ח:סעיף*|5|תכנית דיווח על אמינות|עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO, ידווח למנהל ולגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק של המטוס, על אירועים אלה, שאירעו במהלך טיסת EDTO:
{{ח:תתת|(1)}} אירועי כיבוי מנוע תוך כדי טיסה (IFSD);
{{ח:תתת|(2)}} הסטת נתיב או חזרה לשדה ההמראה עקב כשלים, תקלות או ליקויים בכל אחת ממערכות המטוס או המנוע;
{{ח:תתת|(3)}} שינויים לא נשלטים של דחף או הספק, או הזדקרויות מדחס (Surges);
{{ח:תתת|(4)}} חוסר יכולת לשלוט במנוע או להשיג דחף או הספק רצויים;
{{ח:תתת|(5)}} אבדן דלק לא מכוון, חוסר אספקת דלק או חוסר איזון דלק חריג בטיסה;
{{ח:תתת|(6)}} כשלים, תקלות או ליקויים הקשורים במערכות EDTO משמעותיות;
{{ח:תתת|(7)}} כל אירוע שהיה עלול לסכן את בטיחות הטיסה של המטוס בטיסת EDTO.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרישיון ישלח את הדיווח כאמור בפרט משנה (א) בתוך 96 שעות מקרות האירוע; על דיווח כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30א|תקנה 30א(ג) עד (ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק רישיון יכין ויפעיל נהלים לבדיקת כל אירוע כאמור, ולהגשה למנהל של ממצאי בדיקתו ותיאור הפעולה המתקנת שנקט.

{{ח:סעיף*|6|דרישות דלק|עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 522|תקנה 522(ג)(6)(ב)}}, כמות דלק נוספת שתספיק לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לתרחיש שבו נדרשת כמות הדלק הגדולה ביותר, מבין התרחישים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיה מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ובהתאם לכמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר וכישלון מנוע בו־זמנית בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיהם מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ולפי כמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה, ובהנחה שהטיסה מבוצעת –
{{ח:תתתתת|(1)}} במטוס דו־מנועי – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו;
{{ח:תתתתת|(2)}} במטוס בעל שלושה מנועים ויותר – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו.
{{ח:תתתת|(ג)}} למטוס דו־מנועי – לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של כישלון מנוע בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיו מבוצעת הנמכה לגובה שיוט באמצעות מנוע אחד, ובהנחה שהטיסה מבוצעת במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} להמתנה של 15 דקות בגובה של 1,500 רגל (450 מטר) מעל שדה המשנה לנתיב, ביצוע גישת מכשירים ונחיתה;
{{ח:תתת|(3)}} אם נדרשת הפעלת APU בטיסה כמקור כוח – להפעלת ה־APU בקטע הנדרש בטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב כמויות הדלק לצורך פרט משנה (א)(1), יובאו בחשבון כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שגיאות בהערכת עוצמת הרוח – לשם כך, תוגדל עוצמת רכיב רוח האף או תוקטן עוצמת רכיב רוח הגב ב־5 אחוזים מהתחזית; ואם מחזיק הרישיון אינו משתמש במודל חיזוי עוצמת רוח שאישר המנהל – יש לשאת את כמות הדלק האמורה בפרט משנה (א)(1), בתוספת של 5 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי התקרחות בעת הסטה לשדה משנה לנתיב – מחזיק הרישיון יוודא כי המטוס נושא כמות דלק שהיא הגדולה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תוספת כמות דלק הנדרשת עקב התקרחות המבנה (Airframe Icing) במשך 10 אחוזים מהזמן שבו צפויים תנאי התקרחות; בחישוב זה יש לכלול את כמות הדלק הנוספת, הנצרכת עקב הפעלת המערכת למניעת ההקרחה במנועים ועל הכנפיים במשך זמן זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוספת כמות דלק הנדרשת להפעלת מערכת ההגנה מפני התקרחות של המנוע, ובמידת הצורך גם להפעלת המערכת למניעת ההקרחה על הכנפיים, במשך כל הזמן שבו צפויים תנאי ההתקרחות;
{{ח:תתת|(3)}} תצרוכת דלק נוספת הנובעת מהידרדרות בביצועי המנועים – לפי נתונים עדכניים של צריכת הדלק של המנועים במהלך השיוט, שמספקת תכנית למעקב וניטור הידרדרות ביצועי המנועים של מחזיק הרישיון, או, אם למחזיק הרישיון אין נתונים עדכניים כאמור – על המטוס לשאת 5 אחוזים מכמות הדלק המחושבת לכל תרחיש כאמור בפרט משנה (א)(1) בהתחשב בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3||ציוד הישרדות והצלה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 411|תקנה 411(ב8)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|פרשנות והגדרות|עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|(א)}} ”מאושר“ – ציוד העומד בדרישות הביצועים לציוד כפי שהורה המנהל, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית, ארגון ה־SAE או ארגוני חיפוש והצלה בין־לאומיים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} כמויות המפורטות ”לאדם“ בסירת הצלה יחושבו לפי המספר המרבי של בני האדם שאותם מיועדת סירת ההצלה לשאת.
{{ח:תת|(ג)}} פריטים מתכתיים שיידרשו יהיו עשויים במלואם מחומרים בעלי התנגדות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) במים מלוחים.

{{ח:סעיף*|2|סוג ערכת הישרדות לשימוש|עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רישיון יתאים את תכולות ערכת הישרדות לפרק הזמן הצפוי בין אירוע נחיתת הציף (להלן – האירוע), הסיוע במקום האירוע וחילוץ הניצולים.
{{ח:תת|(ב)}} אם זיהוי מיקום הניצולים צפוי בתוך 4 שעות מעת האירוע, והגעת המחלצים הראשונים למקום האירוע צפויה בתוך 12 שעות מעת האירוע, יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים פריטים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בפרט 3}}, בכמויות המפורטות שם.
{{ח:תת|(ג)}} אם משכי זמן הזיהוי והחילוץ צפויים לעלות על אלה המפורטים בפרט משנה (ב), יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים גם הפריטים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 4|בפרט 4}}, וכן ישקול את הצורך להגדיל את כמויות הפריטים המופיעים {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בפרט 3}}, ויגדילן, לפי הצורך.

{{ח:סעיף*|3|תכולה מזערית של ערכת הישרדות|תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין ערכת הישרדות –
{{ח:תתת|(1)}} כלים וציוד רב־תכליתיים יכולים להוות תחליף לאחד או יותר מהפריטים המופיעים בסעיף זה, כל עוד ניתן לבצע בהם את כל השימושים הנדרשים;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי ערכת ההישרדות ארוזה כך שתכולתה תהיה מוגנת ויימנע נזק לציוד הציפה; כל פריט העשוי להינזק, בעיקר בעת המגע עם מים, יהיה ארוז וחתום כנדרש; על האריזות להיות ניתנות לפתיחה ביד או שיסופקו, בצמוד להן, האמצעים לפתיחתן;
{{ח:תתת|(3)}} מחזיק הרישיון יבטיח כי, במסגרת אריזת ערכת הישרדות, יובא בחשבון הצורך למנוע אבדן פריטים; כל הפריטים המופיעים להלן יאובטחו באמצעות שרוך העשוי מחומר בלתי שחיק ובלתי נרקב באורך של לפחות 75 ס״מ בעל חוזק לקריעה של לפחות 22 ק״ג.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל מידע כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספר עזר להישרדות – שמטרתו לספק מידע לניצולים בדבר תפעול סירת ההצלה ולסייע לניצולים לזהות את המשאבים הזמינים להם, לארגנם ולהשתמש בהם; בספר העזר להישרדות יתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא יהיה עמיד במים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראותיו יביאו בחשבון את מצבם הצפוי, הגופני והנפשי של הניצולים ויהיו ברורות, פשוטות וקצרות; יש לעשות שימוש בתמונות ובסימנים גרפיים כאשר ניתן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא יספק מידע לגבי כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פעולות שעל הניצולים לנקוט בשעות הראשונות שלאחר האירוע ולאחריהן;
{{ח:תתתתת|(2)}} הישרדות בסביבה הגאוגרפית שבה הספר צפוי להימצא בשימוש;
{{ח:תתתתת|(3)}} סירת ההצלה ואופן שמירת ציפה מספקת בהן;
{{ח:תתתתת|(4)}} הפעלת הציוד שבערכת ההישרדות, איתות, היחלצות, הישרדות והשגת מים;
{{ח:תתתתת|(5)}} חגורות ההצלה, ביגוד עודף, בעיות רפואיות, סניטציה והיגיינה, טיפול בנוסעים מתים וארגון צוות סירת ההצלה;
{{ח:תתת|(2)}} לכל פריט ציוד אשר הפעלתו אינה מובנת מאליה – הוראות הפעלה מפורטות; אם המידע והוראות ההפעלה מסופקים כמסמך נפרד, הם יענו על פרט משנה (1)(א) ו־(ב), ויאוגדו יחד עם ספר העזר להישרדות.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד איתות כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מראת איתות אחת – מראה או מכשיר איתות מאושרים, המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס, וזאת באמצעות שימוש בקרני השמש או הירח;
{{ח:תתת|(2)}} משרוקית אחת – משרוקית מאושרת, חסינת מים, המתאימה לאיתות קולי לצוות חילוץ קרקעי;
{{ח:תתת|(3)}} מכשיר איתות מצוקה תעופתי אחד – מקור אור בעל עוצמה גבוהה המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס בשעות בין הערביים, בחשיכה או בלילה.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד נוסף כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סכין רב־שימושית אחת – סכין בעלת להב קבוע או מתקפל, באורך מזערי של 7 ס״מ ובעובי מזערי של 0.25 ס״מ; כאשר הלהב מתקפל, תצויד הסכין במנגנון הנועל את הלהב במצב פתוח, כך שנדרש קיפול ידני של הלהב; בסכין בעלת להב קבוע, יאובטח הלהב בתוך נדן העשוי כולו חומר בעל עמידות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) או לריקבון במגע עם מים מלוחים; הנדן יתוכנן כך שקצות הסכין לא יוכלו לחדור דרכו באופן לא מכוון; לסכין ולנדן לא יהיו קצוות חדים העשויים לפגוע באנשים על סירת ההצלה;
{{ח:תתת|(2)}} ערכה אחת לתיקון סירת ההצלה – ערכת תיקון בעלת שתי מדבקות בגדלים שונים לפחות; ניתן לעשות שימוש באמצעים מתאימים אחרים לאטימת חורים קטנים וגדולים בתנאי רטיבות;
{{ח:תתת|(3)}} מלקחת (פלייר) אחת – מלקחת בעלת קצוות קהים;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעי ריקון אחד – מכל בנפח של ליטר אחד לפחות או מיתקן אוטומטי לריקון מים מסירת ההצלה;
{{ח:תתת|(5)}} זוג אחד של מספריים קהים – מספריים המתאימים לטיפול במקרים רפואיים ולשימושים נוספים;
{{ח:תתת|(6)}} פנס מאושר עמיד למים המתאים לתאורה ולאיתות – פנס אחד הכולל 2 סוללות בגודל D או סוללות שוות ערך לפחות, וכן סוללות ונורה חלופיים;
{{ח:תתת|(7)}} משאבת ניפוח;
{{ח:תתת|(8)}} מסמן צבע.

{{ח:סעיף*|4|תכולה מורחבת של ערכת הישרדות|עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} מחזיק רישיון יוודא כי ערכת הישרדות המיועדת לנסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 2|בפרט 2(ג)}} תכלול, נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בפרט 3}}, גם את הציוד הזה:
{{ח:תת|(1)}} מי שתייה בכמות מזערית של 900 סמ״ק, המתאימים לטיפול בפצעים או במקרי חולי;
{{ח:תת|(2)}} שני מכלי אחסון למים בקיבולת של 1.5 ליטר, המתאימים לאיסוף, אחסון וחלוקה יעילים של מי גשם או מים מותפלים;
{{ח:תת|(3)}} ציוד להתפלת מי ים, בכמות מזערית של 2 ליטר לאדם ליום;
{{ח:תת|(4)}} אמצעים להגנה או להקלה מפני מחלת ים, בכמות של אחד לאדם;
{{ח:תת|(5)}} אמצעי שידור וקליטת אותות רדיו אחד, המסוגל לספק תקשורת קולית עם צוות חילוץ קרקעי או מוטס;
{{ח:תת|(6)}} אמצעי להגנה תרמית, לשמירה על חום הגוף של הנוסעים והצוות;
{{ח:תת|(7)}} מזון חירום המספיק ליומיים והמספק אלף קלוריות ליום לפחות לכל אדם.

{{ח:קטע2|תוספת 8|התוספת השמינית|תיקון: תשפ״א־2}}
{{ח:קטע3||תקשורת רדיו–טלפון בשפה העברית בין כלי טיס ליחידת נת״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26א|תקנה 26א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''לעניין מספרים יחולו ההוראות להלן:'''
{{ח:תת|(1)}} מספרים ידווחו כמפורט להלן למעט אם יש {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת זו}} הוראה מיוחדת לגביהם:
{{ח:תתת|(א)}} הספרה 1 תבוטא בלשון זכר והספרות 2 עד 9 יבוטאו בלשון נקבה;
{{ח:תתת|(ב)}} המספרים 10 עד 99 יבוטאו בהקשרים המפורטים להלן כך:
{{ח:תתתת|(1)}} לתיאור מרחק וגובה – בלשון זכר (כגון: מטר, ק״מ, רגל, מייל) לדוגמה ”אחד עשר ק״מ“ או ”אחד עשר אלף רגל“;
{{ח:תתתת|(2)}} לתיאור מהירות – בלשון זכר (כגון: קשר, קמ״ש, רגל בדקה);
{{ח:תתתת|(3)}} לתיאור משקל ונפח – בלשון זכר (כגון: ק״ג, טון, ליברה, ליטר);
{{ח:תתתת|(4)}} לתיאור זמן – בלשון נקבה (כגון: שניות, דקות ושעות), לדוגמה ”עשר דקות“;
{{ח:תתתת|(5)}} לתיאור מעלות חום – בלשון נקבה, לדוגמה ”עשר מעלות“;
{{ח:תתת|(ג)}} בנסמך למילה ”מאות“, הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון נקבה, לדוגמה ”תשע מאות“, למעט ”מאה“ ו”מאתיים“;
{{ח:תתת|(ד)}} בנסמך למילה ”אלפים“, הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון זכר, לדוגמה ”תשעת אלפים“, למעט ”אלף“ ו”אלפיים“;
{{ח:תת|(2)}} בשידור מספרים כאמור בפרט משנה (1)(ב) – יש לציין תמיד את יחידת המדידה;
{{ח:תת|(3)}} בשידור מספר – תשודר כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 13 ישודר כך: אחד שלוש, למעט –
{{ח:תתת|(א)}} במקרה שהמספר הוא כפולה של אלף – השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה ”אלפים“, לדוגמה: 1,000 – אלף, 4,000 – ארבעת אלפים;
{{ח:תתת|(ב)}} בשידור גובה, דיווח בסיס ענן, ראות ו־RVR – במקרה שהם כפולה של מאה – השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה ”אלפים“, לאחר מכן ספרת המאות ואחריה המילה ”מאות“, לדוגמה: 800 – שמונה מאות, 3,400 – שלושת אלפים ארבע מאות (ולא שלושים וארבע מאות);
{{ח:תתת|(ג)}} בשידור כיוון יחסי, במונחים של שעון בן 12 שעות, המספרים בעלי שתי ספרות ישודרו בשם המספר ולא כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 10 – עשר; 11 – אחת עשרה; 12 – שתים עשרה;
{{ח:תת|(4)}} המילה ”נקודה“ תשודר כדי לציין נקודה עשרונית במספר; אין להתחיל שידור ספרות במילה ”נקודה“ בלי לציין ”אפס“ תחילה; אין להשתמש במילה ”פסיק“ במקום המילה ”נקודה“, לדוגמה: 143.3 ישודר כך: אחד ארבע שלוש נקודה שלוש;
{{ח:תת|(5)}} המספרים הסידוריים ראשון, שני, שלישי וכד׳ אינם בשימוש בכללי דיבור אחיד בקשר (פרזיולוגיה) בשפה העברית, ובמקומם ישודר תמיד ”מספר אחד“ במקום ראשון, ”מספר שתיים“ במקום שני וכן הלאה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''לעניין דיווח זמן יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} בשידור של זמני התרחשות או מעבר נקודת דיווח וזמני הגעה משוערים, שמתרחשים, שהתרחשו, או שצפויים להתרחש בשעת הדיווח, מספיק לשדר רק את הדקות של השעה, ואולם אם יש חשש לאי־הבנה, יש לשדר את כל ארבע ספרות השעה והדקות לפי שיטת ספירת 24 שעות ביממה, לדוגמה: לגבי השעה 08:12 – אין לשדר ”בשעה שמונה ושתים עשרה דקות“, אלא יש לומר ”אפס שמונה אחת שתיים“ או רק ”אחת שתיים“;
{{ח:תת|(2)}} במענה לשאלות שעניינן בירור זמן, לדוגמה: ”בעוד כמה זמן?“ או ”לפני כמה זמן?“, התשובה תיפתח במילה ”בעוד“ או ”לפני“ ותסתיים במילה ”דקות“, לדוגמה: ”בעוד שש עשרה דקות“; או ”לפני ארבע דקות“;
{{ח:תת|(3)}} השעה 00:00 מבטאת תחילתו של יום.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''לעניין אותות קריאה יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} שידור מספרים יהיה לפי הכללים {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 1|בפרט 1}};
{{ח:תת|(2)}} האיות הפונטי של אותיות רישום כלי הטיס יהיה לפי האמור {{ח:חיצוני|https://www.icao.int/Meetings/anconf12/Document%20Archive/AN10_V2_cons%5B1%5D.pdf|בנספח 10 לאמנה}};
{{ח:תת|(3)}} ספרות המופיעות באותיות הרישום יבוטאו בעברית, לדוגמה: 4XALI, ישודר ”ארבע אקסריי אלפא לימה אינדיה“;
{{ח:תת|(4)}} בעת הקמת קשר ראשון, יש להשתמש באות הקריאה המלא של שתי התחנות – כלי הטיס ויחידת הנת״א; לאחר שהוקם קשר משביע רצון ואין חשש שתיגרם אי־הבנה, תחנת הקרקע רשאית להשתמש באות קריאה מקוצר הן ביחס לתחנה והן ביחס לכלי הטיס, כמפורט בפרטי משנה (5) ו־(6); הטייס רשאי לקצר את אותות הקריאה רק לאחר שקיצור כזה נעשה תחילה בידי תחנת הקרקע; אם מתברר למפקח על תנועה אווירית או לטייס שהקשר לא ברור דיו, קיימים אי־הבנה, הפרעות או קשיי שמיעה – אין להשתמש בקיצורים;
{{ח:תת|(5)}} אות קריאה מקוצר לתחנה ייצג את שם שדה התעופה או השירות, לדוגמה: ”גישה“ או ”מגדל“ או ”עין־שמר“;
{{ח:תת|(6)}} אות קריאה מקוצר לכלי טיס יהיה באחת מן הצורות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} במקום ”4XDZD“ – ניתן לשדר ”דלתא זולו דלתא“ – לכלי טיס ברישום ישראלי בלבד;
{{ח:תתת|(ב)}} במקום ”אצטק 4XXYZ“ – ניתן לשדר ”אצטק ינקי זולו“;
{{ח:תת|(7)}} בתכנית הטיסה של טיסות כאמור בטור א׳ שבטבלה שלהלן הוקצה הביטוי הייחודי האמור בטור ב׳ שלצדו וכן לביטוי כאמור יתלווה מספר הטייס או מספר כלי הטיס או מספר הטיסה וכן רישום כלי הטיס:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיסה או הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הביטוי הייחודי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לטיסת כיול עזרי ניווט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיול&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לטיסה רפואית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיסת אמבולנס או חץ אדום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לטיסה בדרך לכיבוי שריפה או מילוי חומר המיועד לכיבוי שריפות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיבוי או חץ כתום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לכלי טיס הגורר דגל או כרזה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גורר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפעילות משטרתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משטרה או חץ כחול&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לטיסה של אדם חשוב מאוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;VIP – וי איי פי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(8)}} טייס לא ישנה בשעת טיסה את אות הקריאה שלו; במקרים שלדעת יחידת הנת״א, המנהלת את התנועה, עלולה להיווצר אי־הבנה או טעות מאותות קריאה דומים, מפקח על תנועה אווירית יורה לכלי טיס לשנות זמנית את אות הקריאה שלו ולהגדיר לו אות קריאה זמני חדש; שימוש באות הקריאה הזמני יסתיים עם מעבר קשר ליחידת נת״א אחרת;
{{ח:תת|(9)}} אות הקריאה של הטיסה, למעט בקריאה ראשונה, ייאמר לפני שידור הוראה, בקשה או הודעה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 8 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''לעניין קריאה ראשונה יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} בקריאה ראשונה של כלי טיס הטייס ישדר באופן ובסדר האלה את המפורט להלן: אות הקריאה המלא של התחנה שלה קוראים; אות הקריאה המלא של התחנה הקוראת; מיקום וגובה (אם באוויר); אות ATIS ‏(AUTOMATIC TERMINAL INFORMATION SERVICE) עדכנית; ומהות הבקשה. לדוגמה: מגדל ראש פינה, 4XALI, בעמדה 7, INFORMATION G, מבקש התנעה;
{{ח:תת|(2)}} קריאה ראשונה של טייס מתלמד, בטיסת יחיד, תלווה במילה ”סולו“ אחרי אות הקריאה כאמור בפרט משנה (1).

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 8 פרט 5}}
{{ח:ת}} '''לעניין בדיקת קשר יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} המבקש לבצע בדיקת קשר בין יחידת הנת״א לבין כלי הטיס יבצעה באופן ובסדר כלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} אות הקריאה של הגורם שעמו מתבצעת הבדיקה;
{{ח:תתת|(ב)}} אות הקריאה של הגורם הבודק;
{{ח:תתת|(ג)}} הביטוי ”בדיקת קשר“;
{{ח:תתת|(ד)}} המילה ”על“ והתדר שנבדק;
{{ח:תת|(2)}} הגורם המשיב יציין את הספרה התואמת את איכות הקליטה, לפי המפורט להלן (לפי הצורך ניתן להוסיף הסבר לבחירת הדירוג):
{{ח:תתת|(א)}} 1 – לא ניתן לקלוט דבר;
{{ח:תתת|(ב)}} 2 – קליטה מקוטעת לסירוגין;
{{ח:תתת|(ג)}} 3 – קליטה אפשרית אך קשה;
{{ח:תתת|(ד)}} 4 – קליטה טובה;
{{ח:תתת|(ה)}} 5 – קליטה טובה מאוד או רם וברור.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 8 פרט 6}}
{{ח:ת}} '''לעניין מרשה טיסה (ATC Clearance) יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} תוכן מרשה טיסה יכול להיות מפורט בתיאור מסלול הטיסה והגבהים בנקודות מסוימות או מתומצת לכינויו של נוהל מסוים לדוגמה: ”SID1“ ‏(STANDARD INSTRUMENT DEPARTURE); אות קריאה רשאי ל [יעד], ”דרך [פירוט נתיב]“ או ”דרך [שם ה־SID]“ או ”לפי תכנית הטיסה“; טפס ל [גובה], SQUAWK [קוד];
{{ח:תת|(2)}} מפקח על תנועה אווירית יעביר את מרשה הטיסה בקצב דיבור מואט ובצורה ברורה, בידיעה שהטייס אמור לרשום את הפרטים תוך כדי שמיעתם; בדרך זו ניתן לחסוך בבקשות של ”אמור שנית“;
{{ח:תת|(3)}} יחידת הנת״א תעביר מרשה טיסה לטייס ככל האפשר לפני הסעה;
{{ח:תת|(4)}} מרשה טיסה אינו הרשאה להמריא או להיכנס למסלול בשימוש;
{{ח:תת|(5)}} הטייס ישדר בחזרה את מרשה הטיסה במלואו; אות הקריאה יצוין תמיד בסוף המשפט;
{{ח:תת|(6)}} הטייס חייב לשדר בחזרה (READBACK) את ההודעות המפורטות להלן במלואן:
{{ח:תתת|(א)}} הוראות הסעה למסלול, עצירה לפני מסלול, כניסה למסלול, פינוי מסלול, חציית מסלול, נחיתה, המראה, הליכה סביב, הסעה, הסעה בחזרה או עצירה;
{{ח:תתת|(ב)}} מסלול בשימוש;
{{ח:תתת|(ג)}} הוראות לגבי גובה;
{{ח:תתת|(ד)}} הוראות לגבי כיוון טיסה או רדיאל;
{{ח:תתת|(ה)}} הוראות לגבי מהירות;
{{ח:תתת|(ו)}} מרשה לנתיב אוויר, לפרוזדור אוויר, לאזור אימונים ולמרחב אווירי מוגדר אחר;
{{ח:תתת|(ז)}} מרשה לגישה;
{{ח:תתת|(ח)}} שיעור טיפוס או הנמכה, או הוראת הגבלת טיפוס או הנמכה;
{{ח:תתת|(ט)}} HOLDING/”360“ (ORBIT)‎;
{{ח:תתת|(י)}} הוראות הפעלת טרנספונדר;
{{ח:תתת|(יא)}} כיול מד־גובה;
{{ח:תתת|(יב)}} דיווחי נתוני תחנת מוצא כיוון (DF);
{{ח:תתת|(יג)}} שינויי תדרים;
{{ח:תת|(7)}} המילים ”רות“, ”יבוצע“, ”רוג׳ר“, ”WILCO“ לא ישמשו כ־READBACK;
{{ח:תת|(8)}} אם משהו בהודעות מפקח על תנועה אווירית אינו ברור די צורכו לטייס, עליו לבקש מהמפקח לומר שנית;
{{ח:תת|(9)}} לאחר קבלת READBACK נכון, מפקח על תנועה אווירית יאשר לכלי הטיס ”חזרת נכון“ או ”READBACK נכון“; אם נתון, אחד או יותר, ב־READBACK של מרשה הטיסה או הוראה לכלי הטיס, אינו נכון, המפקח ישדר את המילה ”שלילי“, ואחריה את הנתון הנכון;
{{ח:תת|(10)}} מרשה טיסה מסוג אחר שאינו מנוי בפרטי משנה (6)(א) עד (יג) לעיל, ישודר בחזרה על ידי הטייס בצורה שתבהיר שהובן במלואו ושיבוצע הלכה למעשה;
{{ח:תת|(11)}} בכל זמן שטייס מוצא שאינו יכול למלא את תנאי מרשה הטיסה או ההוראה, יודיע מיד למפקח על תנועה אווירית על ידי שימוש במילים ”לא מסוגל“ בתוספת הסיבה לאי־יכולתו למלא את התנאים כאמור;
{{ח:תת|(12)}} המילה ”להמריא“ תהיה בשימוש רק אם כלי טיס יורשה לבצע המראה; בכל מקרה אחר – יבוצע שימוש במילה ”עזיבה“.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 8 פרט 7}}
{{ח:ת}} '''לעניין העברת קשר יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} מפקח על תנועה אווירית המעביר כלי טיס לאחריותה של יחידת פיקוח טיסה אחרת, יפרט בשידור את התדר של אותה היחידה;
{{ח:תת|(2)}} היה וכלי הטיס לא קיבל הודעת העברה כאמור בפרט משנה (1) – עליו לבקש אישור מהמפקח על תנועה אווירית לעזוב את התדר הנוכחי ולעבור לתדר הבא, לקבל אישור מהמפקח, ורק אז לעבור תדר;
{{ח:תת|(3)}} מפקח על תנועה אווירית רשאי לתת הוראה לכלי הטיס ”להמתין“ על התדר הנוכחי עד לקבלת הודעה נוספת, ויחד עם זאת ”להאזין“ על תדר שני שעליו משודרות הודעות שעשויות לעניין אותו.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 8 פרט 8}}
{{ח:ת}} '''לעניין ביטויים ומשמעותם יחולו ההוראות שלהלן:'''
{{ח:תת|(1)}} בנספחים {{ח:פנימי|תוספת 8|לתוספת זו}} המסומן בסוגריים עגולים (&amp;emsp;) בעברית הוא ביטוי אפשרי; הרשום בסוגריים מרובעים [&amp;emsp;] בעברית מסמן שיש להשלים את הנתון או הנושא או יחידת המדידה או שם נקודה וכדומה; ביטויים שאינם נכללים בטבלאות אלה יישארו כבמקור בשפה האנגלית, לדוגמה: FIX, HEAVY, WAKE-TURBULENCE, READBACK, BREAK, TRANSITION ALTITUDE, TRANSITION LEVEL, QNH, FLIGHT-LEVEL, AVOIDING ACTION, FINAL, BACKTRACK RVR, VMC, IMC, BRAKING ACTION, ATIS, METAR, LOCAL, FEW/&lt;wbr&gt;SCATTERED/&lt;wbr&gt;BROKEN/&lt;wbr&gt;OVERCAST, MAYDAY, PAN-PAN, SQUAWK, TRANSPONDER, MODE-C, IDENT, FOLLOW-ME, PUSH BACK HOLDING;
{{ח:תת|(2)}} מילים וביטויים באנגלית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח א|בטור ב׳ בנספח א׳ לתוספת זו}} שמשמעותם כמפורט לצדם {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח א|בטור ג׳}}, ידווחו בעברית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח א|בטור א׳}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 8 פרט 9}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות:'''
{{ח:תת|(1)}} הבהרות:
{{ח:תתת|(א)}} אם מתקיימות נסיבות שאינן מנויות {{ח:פנימי|תוספת 8|בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} – יש לבחור בניסוח שעל פי שיקול דעתו של הטייס או המפקח על תנועה אווירית, לפי העניין, יהיה ניסוח ברור ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ב)}} אין בדוגמאות המובאות {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת זו}} כדי לגרוע מהחובה להשתמש באות קריאה;
{{ח:תתת|(ג)}} כוכבית * – משמעה שידור טיס;
{{ח:תת|(2)}} דיווח נסיבות וניסוח – כללי – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ב|בנספח ב׳ לתוספת זו}};
{{ח:תת|(3)}} דיווח נסיבות וניסוח – פיקוח שדה – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ג|בנספח ג׳ לתוספת זו}};
{{ח:תת|(4)}} דיווח נסיבות וניסוח – פיקוח גישה – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ד|בנספח ד׳ לתוספת זו}};
{{ח:תת|(5)}} דיווח נסיבות וניסוח – פיקוח מכ״מ – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ה|בנספח ה׳ לתוספת זו}};
{{ח:תת|(6)}} דיווח נסיבות וניסוח – גרירה – יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 נספח ו|בנספח ו׳ לתוספת זו}}.

{{ח:קטע3|תוספת 8 נספח א|נספח א׳ לתוספת השמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 8|פרט 8(2)}} – טבלת מונחים בתרגום מעברית לאנגלית)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: fit-content;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הביטוי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} המשמעות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אומר שנית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I say again&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אני חוזר שנית על השידור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אות קריאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Call sign&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;איך שומע?&lt;/td&gt;&lt;td&gt;How do you read&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איך נשמע השידור?&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אין רוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Wind calm&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוח בעוצמה נמוכה מ־1 קשר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אלחוט–דיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Radiotelephony&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אמור שנית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Say again&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חזור על שידורך האחרון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בטל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cancel&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גובה (QNH)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Altitude (QNH)‎&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גובה מעל פני השטח (מעפ״ש)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Height (QFE)‎&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Approach&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גישת ראייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Visual Approach&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דבר לאט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Speak slower&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Report&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;האזן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Monitor&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האזן ל. . . . (תחנה) ותדר . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הדף מנוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jet Blast&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הודעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Message&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;המשך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Proceed/Continue&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;המתן/מיד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Stand-by&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חכה ואני אקרא לך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הנמך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Descend&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הסעה/תסיע ריחוף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Air taxi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הקפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Circuit&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;התעלם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Disregard&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטל את התשדורת האחרונה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;וודא או אשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Confirm or Verify&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדוק או אשר נתונים (כיוון/גובה/גלגלים/קוד וכו׳)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זיהוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Identification&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זמן מקומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Local time&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיובי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Affirm&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Climb&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יבוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Wilco&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אני מבצע את הבקשה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כיוון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Heading&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כל המטוסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Attention All A/C&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כללי טיסת מכשירים (כט״מ)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;IFR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כללי טיסת ראיה (כט״ר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;VFR&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לא מסוגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Unable&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לגעת או Touch &amp; Go&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Touch &amp; Go&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאושר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Approved&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מבקש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Request&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מודיעין טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;AIS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Abeam&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניצב לנקודת הדיווח או ב־90 מעלות לנקודת הדיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים על המסלול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Standing Water&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ATC Clearance&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Gusts&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נכון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Correct&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקודת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Reporting Point&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתיב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Route&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עבור ל...&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Contact&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עבור לקשר עם . . . . (תחנה) ותדר . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עובר ל...&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Changing to&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עורק (ערוץ קשר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Channel&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עזיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Departure&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עזיבת ראייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Visual Departure&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(צלע) עם הרוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Downwind leg&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Turn&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פניית נוהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Procedure turn&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציר מסלול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Runway Heading&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(צלע) בסיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Base leg&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צלע מתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Upwind leg&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(צלע) צולבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Crosswind leg&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קשרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Knots&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוח משתנית קלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Wind variable 2 KT.‎&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוח בעוצמה 1 עד 2 קשרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוח XXX‏, YYY קשרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Wind xxx deg, yyy KT.‎&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוח בעוצמה 3 קשרים או יותר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוח ZZZ‏, 10 קשרים, משתנית בין כיוון XXX ל־YYY מעלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Wind zzz deg. 10KT variable between, xxx and yyy deg.‎&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כאשר הרוח 3 קשרים או יותר בין כיוונים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Roger&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רטוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Wet&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המסלול&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רשאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cleared&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשאי להמשיך על פי התנאים שניתנו, ארבע אפשרויות בלבד: להמראה; לנחיתה; לגישה; ומרשה טיסה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שידור עיוור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Blind Transmission&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Negative&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שמור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Maintain&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תדר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Frequency&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תיקון (מתקן)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Correction&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נעשתה שגיאה, הנוסח הנכון הוא . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תן זכות קדימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Give-Way&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(מידע) תנועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Traffic (info)‎&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע על תנועה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360°&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Orbit&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ב|נספח ב׳ לתוספת השמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(2)}} – נסיבות וניסוח – כללי)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: fit-content;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 400px&quot;&gt;הביטויים האפשריים בנסיבות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לדרוש ביצוע בזמן במקום מסוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מיידית,
{{ח:תת|(2)}} לאחר מעבר . . . . [FIX],
{{ח:תת|(3)}} בזמן . . . .
{{ח:תת|(4)}} כשתהיה מוכן
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כינויי גבהים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} FLIGHT LEVEL . . . ., או:
{{ח:תת|(2)}} גובה. . . . רגל.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גובה, דיווח גובה ושיעורי טיפוס והנמכה; ביטול הגבלת גובה או מהירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שמור . . . . רגל
{{ח:תת|(2)}} גובה מזערי/גובה מרבי . . . . רגל
{{ח:תת|(3)}} שמור . . . . רגל ל/עד . . . .
{{ח:תת|(4)}} תחצה . . . . [FIX]
{{ח:תתת|(א)}} ב. . . . רגל
{{ח:תתת|(ב)}} מתחת/מעל . . . .
{{ח:תתת|(ג)}} מזערי/מרבי . . . .
{{ח:תת|(5)}} דווח אם מסוגל לחצות . . . . [FIX] בגובה . . . .
{{ח:תת|(6)}} טפס/הנמך עכשיו ל. . . . רגל
{{ח:תת|(7)}} טפס/הנמך:
{{ח:תתת|(א)}} ל. . . . רגל
{{ח:תתת|(ב)}} כדי להגיע/לחצות ל. . . . רגל, בזמן . . . ./נקודה . . . .,
{{ח:תתת|(ג)}} ב. . . . . . . רגל בדקה,
{{ח:תתת|(ד)}} בלא פחות/יותר מ. . . . . . . . . . רגל לדקה.
{{ח:תתת|(ה)}} מיידית . . . .
{{ח:תתת|(ו)}} בזמנך. . . .
{{ח:תתת|(ז)}} לאחר מעבר . . . . [FIX]
{{ח:תתת|(ח)}} . . . . דרך שם ה־SID/STAR
{{ח:תת|(8)}} זרז טיפוס או הנמכה עד לגובה [. . . .]
{{ח:תת|(9)}} צפה להנמכה/טיפוס בזמן/מקום. . . .
{{ח:תת|(10)}} דווח
{{ח:תתת|(א)}} גובה, ולא: ”וודא שומר גובה . . . .“
{{ח:תתת|(ב)}} גובה שאושר לך
{{ח:תתת|(ג)}} עוזב גובה . . . .
{{ח:תתת|(ד)}} שומר גובה . . . .
{{ח:תתת|(ה)}} חוצה גובה . . . .
{{ח:תת|(11)|*}} מבקש גובה . . . .
{{ח:תת|(12)|*}} מבקש (המשך) הנמכה או טיפוס
{{ח:תת|(13)|*}} מוכן להנמכה או טיפוס
{{ח:תת|(14)}} טפס דרך [שם ה־SID] לגובה . . . ., הגבלת גובה/מהירות מבוטלת
{{ח:תת|(15)}} הנמך דרך [שם ה־STAR] לגובה . . . ., הגבלת גובה/מהירות מבוטלת
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שמירת הפרדה עצמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמור על הפרדה עצמית ב־VMC [מגובה . . . . ועד לגובה . . . .]&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;העברת פיקוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עבור ל. . . . תדר . . . .
{{ח:תת|(2)}} מעל / ב / בהגיעך ל. . . . עבור ל. . . . תדר . . . .
{{ח:תת|(3)}} כשתהיה מוכן עבור ל. . . . תדר . . . .
{{ח:תת|(4)|*}} עובר ל. . . . תדר . . . .
{{ח:תת|(5)}} האזן ל. . . . תדר . . . .
{{ח:תת|(6)}} הישאר על התדר שלי והאזן ל. . . . תדר . . . .
{{ח:תת|(7)|*}} מאזין ל. . . .
{{ח:תת|(8)|*}} מבקש לעבור ל. . . .
{{ח:תת|(9)}} אם אין קשר חזור לערוץ שלי
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שינוי אות קריאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שנה אות קריאה ל. . . .
{{ח:תת|(2)}} חזור לאות הקריאה . . . .
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מידע על תנועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תנועה ... [לא מזוהה/&lt;wbr&gt;נגדית/&lt;wbr&gt;מקבילה/&lt;wbr&gt;משיגה/&lt;wbr&gt;מתכנסת/&lt;wbr&gt;חוצה מימין/חוצה משמאל/איטית/מהירה];
{{ח:תת}} בשעה (רק בסביבת מכ״מ) ...
{{ח:תת}} במרחק . . . . (מייל)
{{ח:תת}} גובה ... (לא ידוע/מנמיכה/מטפסת)
{{ח:תת}} סוג מטוס . . . .
{{ח:תת|(2)}} התנועה אינה רלוונטית יותר/נקי מתנועה
{{ח:תת|(3)}} לא ידוע על תנועה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;* אישור מידע על התנועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)|*}} מחפש
{{ח:תת|(2)|*}} קשר עין עם התנועה
{{ח:תת|(3)|*}} שלילי קשר עין
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תנאי מזג אוויר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} רוח . . . . קשרים,
{{ח:תת|(2)}} רוח . . . . קשרים, משבים . . . . קשרים
{{ח:תת|(3)}} הרוח בגובה . . . . דווחה . . . . קשרים, בזמן . . . . (על ידי . . . .)
{{ח:תת|(4)}} אין רוח [פחות מ־1 קשר]
{{ח:תת|(5)}} רוח משתנית קלה [רוח בעוצמה 1 עד 2 קשרים]
{{ח:תת|(6)}} רוח בין כוון XXX ל־YYY, קלה
{{ח:תת|(7)}} רוח ZZZ‏ 10 קשרים, משתנית בין כיוון XXX ל־YYY
{{ח:תת|(8)}} ראות . . . . מטר/ק״מ,
{{ח:תת|(9)}} ראות בכיוון [צפון/צפון מזרח/&lt;wbr&gt;מזרח/&lt;wbr&gt;דרום מזרח/דרום/דרום מערב/&lt;wbr&gt;מערב/&lt;wbr&gt;צפון מערב], . . . . מטר/ק״מ
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דיווחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} דווח . . . . שם הנקודה,
{{ח:תת|(2)}} דווח . . . . DME מ. . . . שם ה־VOR,
{{ח:תת|(3)}} דווח חוצה/מיוצב רדיאל . . . . מ/אל שם . . . . ה־VOR
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מידע על שדה התעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מסלול/מסלול הסעה . . . .
{{ח:תתת|(א)}} סגור
{{ח:תתת|(ב)}} ”רטוב“/”מים עומדים“
{{ח:תתת|(ג)}} (סוג המשקע) [. . . . למשל: קרח/שלג/וכו׳]
{{ח:תתת|(ד)}} עבודות בנייה/מכשול (במקום)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שמישות מבצעית של עזרים (נווט ואחרים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} PAPI/ALS/REIL/וכו׳ מסלול . . . . לא שמיש
{{ח:תת|(2)}} תאורת מסלול . . . . [פירוט אי־השמישות],
{{ח:תת|(3)|*}} מבקש להגביר/להחליש תאורת מסלול/גישה
{{ח:תת|(4)}} VOR/&lt;wbr&gt;NDB/&lt;wbr&gt;DME/&lt;wbr&gt;ILS וכו׳ [פירוט אי־השמישות]
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎[ORBIT] ”360“ HOLDING&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} HOLDING ב. . . . [שם ה{{ח:הערה|־}}FIX] כמפורסם
{{ח:תת|(2)}} HOLDING המתנה מעל . . . . [שם ה־FIX], כיוון כניסה . . . . / רדיאל . . . ., פניות ימניות/שמאליות, זמן בקטע יציאה . . . . דקות.
{{ח:תת|(3)}} בצע 360° ימני/שמאלי, מעל/&lt;wbr&gt;צפונית/&lt;wbr&gt;דרומית . . . . [שם הנקודה]
{{ח:תת|(4)}} זמן גישה צפוי . . . .
{{ח:תת|(5)}} צפה למרשה ב. . . .
{{ח:תת|(6)}} לא צפוי עיכוב
{{ח:תת|(7)}} זמן גישה לא נקבע
{{ח:תת|(8)}} עדכן זמן גישה צפוי ל. . . .
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרשה, ראה גם {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 6|סעיף 6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} האם מוכן / דווח מוכן לרשום מרשה,
{{ח:תת|(2)}} רשאי ל. . . . [שם היעד], דרך [שם ה־SID] / דרך [שם הנקודה] / לפי תכנית הטיסה / . . . . טפס לגובה . . . . הגבלות, TRANSPONDER . . . .
{{ח:תת|(3)}} תחצה נקודה . . . . [שם] בגובה . . . . (או מעל/מתחת)
{{ח:תת|(4)}} תחצה נקודה . . . . [שם] ב. . . . [זמן],
{{ח:תת|(5)}} טוס ישירות ל. . . . [שם הנקודה]
{{ח:תת|(6)}} במעבר נקודה/גובה, טוס ל. . . . [נקודה/רדיאל . . . ./מיקום]
{{ח:תת|(7)}} שמור . . . . [גובה] ל. . . . [נקודה]
{{ח:תת|(8)}} גובה/נתיב לא פנוי
{{ח:תת|(9)}} דווח אם מסוגל לחצות . . . . [נקודה] ב. . . . [גובה/זמן]
{{ח:תת|(10)}} שמור מהירות (מספר)
{{ח:תת|(11)}} שנה מרשה . . . . (פרטים)
{{ח:תת|(12)}} צפה למרשה ב. . . . [זמן]
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} איך שומע?
{{ח:תת|(2)}} אמור/שדר שנית
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביטול טיסה לפי כללי טיסת מכשירים [ביטול IFR]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)|*}} אות קריאה מבטל טיסת IFR
{{ח:תת|(2)}} טיסת IFR מבוטלת ב. . . . [זמן]
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חירום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האם אתה מכריז חירום?&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שידור הודעה כללית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שימו לב כל המטוסים . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ג|נספח ג׳ לתוספת השמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(3)}} – נסיבות וניסוח – פיקוח שדה)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: fit-content;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 400px&quot;&gt;הביטויים האפשריים בנסיבות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הקלטת ATIS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם התחנה . . . ., אות המידע . . . ., תוקף . . . ., מסלול נחיתה . . . ., סוג הגישה . . . ., מסלול להמראה . . . ., רוח . . . ., ראות . . . ., (RVR . . . .), עננות . . . ., טמפרטורה . . . ., נקודת טל . . . ., QNH . . . ., מידע נוסף . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;העברת נתוני מזג אוויר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול נחיתה/המראה . . . ., סוג הגישה . . . ., רוח . . . ., ראות . . . ., (RVR . . . .), עננות . . . ., טמפרטורה . . . ., נקודת טל . . . ., QNH . . . ., מידע נוסף . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקשת התנעה, ראה {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|פרט 4 לתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;* אות קריאה . . . . של התחנה שלה קוראים, {{ש}} אות קריאה . . . . של התחנה הקוראת, {{ש}} עמדת חניה . . . . {{ש}} אות ATIS, {{ש}} מבקש התנעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אישור התנעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} התנעה מאושרת,
{{ח:תת|(2)}} התנעה לא מאושרת, סיבה . . . .,
{{ח:תת|(3)}} התנעה מאושרת ב. . . . [זמן],
{{ח:תת|(4)}} צפה לאישור התנעה ב. . . . [זמן],
{{ח:תת|(5)}} צפה לעזיבה ב. . . . [זמן], התנעה לשיקולך
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;PUSH-BACK&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)|*}} אות קריאה . . . . . ., מיקום . . . ., מבקש push-back
{{ח:תת|(2)}} push-back מאושר, לעמדה . . . .
{{ח:תת|(3)}} המתן,
{{ח:תת|(4)}} push-back מאושר בזמנך,
{{ח:תת|(5)}} צפה ל־push-back ב. . . . [זמן] עיכוב בגלל . . . .
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוראות הסעה כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תסיע ישר קדימה
{{ח:תת|(2)}} תן זכות קדימה [תנועה],
{{ח:תת|(3)}} תסיע אחרי . . . . [תיאור המטוס/הרכב/FOLLOW-ME],
{{ח:תת|(4)}} תסיע בזהירות,
{{ח:תת|(5)}} זרז הסעה (סיבה),
{{ח:תת|(6)}} האט הסעה (סיבה),
{{ח:תת|(7)}} תחצה מסלול . . . ., (דווח פנוי)
{{ח:תת|(8)}} חכה במקום
{{ח:תת|(9)}} הפחת כוח (סיבה),
{{ח:תת|(10)}} למסוק בלא גלגלים: תסיע בריחוף
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עצירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} עצור.
{{ח:תת|(2)}} עצור במקום!
{{ח:תת|(3)}} עצור . . . . [כיוון] מ. . . . [מיקום],
{{ח:תת|(4)}} עצור לפני . . . . [מסלול/צומת/נקודה/וכו׳],
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הסעה לעזיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)|*}} אות קריאה . . . ., עמדת התנעה/חניה . . . ., מבקש הסעה
{{ח:תת|(2)}} תסיע לעמדת המתנה . . . . מסלול . . . ., דרך . . . .
{{ח:תת|(3)}} פנה בראשון/בשני שמאלה/ימינה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנה לעזיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} דווח מוכן לעזיבה,
{{ח:תת|(2)}} האם אתה מוכן (לעזיבה)?
{{ח:תת|(3)}} האם אתה מוכן לעזיבה מיידית?
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כניסה למסלול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תתיישר מסלול . . . . [מספר],
{{ח:תת|(2)}} תתיישר בלבד מסלול . . . . [מספר]
{{ח:תת|(3)}} תתיישר מסלול . . . . והתכונן לעזיבה מיידית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;המראה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מסלול . . . . [מספר] רשאי להמריא,
{{ח:תת|(2)}} תמריא מיד או פנה מסלול (. . . . לאן), סיבה . . . .
{{ח:תת|(3)}} תמריא מיד או עצור לפני כניסה למסלול . . . .,
{{ח:תת|(4)}} אחרי המראה שמור ציר או כיוון מסלול
{{ח:תת|(5)}} אחרי המראה פנה ימינה או שמאלה [לכיוון . . . .]
{{ח:תת|(6)}} למסוק: . . . . [שם הנקודה] רשאי להמריא
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} ביטול המראה של כלי טיס שטרם התחיל בריצת המראה
{{ח:תת|(ב)}} ביטול המראה של כלי טיס שהתחיל בריצת המראה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} אות קריאה עצור. בטל המראה, אומר שנית בטל המראה (סיבה)
{{ח:תת|(2)}} אות קריאה . . . . . . הפסק המראה! אות קריאה . . . . . . הפסק המראה! (סיבה)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הקפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תצטרף ל... [צלע בהקפה] ימנית/שמאלית, מסלול ... גובה ...
{{ח:תת|(2)}} תצטרף להקפה ימנית/שמאלית, מסלול . . . . גובה ...
{{ח:תת|(3)}} בצע גישה ישירה למסלול
{{ח:תת|(4)}} מספר ... לפניך . . . . [סוג מטוס], ב. . . . [מיקום]
{{ח:תת|(5)}} לפניך . . . . [סוג מטוס] שם לב ל־WAKE TURBULANCE
{{ח:תת|(6)}} הקפה נמוכה מאושרת
{{ח:תת|(7)}} תאריך/קצר את עם הרוח
{{ח:תת|(8)}} בצע הקפה הדוקה
{{ח:תת|(9)}} בצע הקפת סרק בגובה . . . .
{{ח:תת|(10)}} בצע 360 ימינה/שמאלה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נחיתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} המשך בגישה
{{ח:תת|(2)}} מסלול ... [מספר] רשאי לנחות
{{ח:תת|(3)}} מסלול ... [מספר] רשאי TOUCH&amp;GO/לגעת
{{ח:תת|(4)}} בצע עצירה מלאה
{{ח:תת|(5)}} מעבר נמוך מסלול . . . . [מספר] מאושר
{{ח:תת|(6)}} למסוק: בצע גישה ישירה ל... [שם נקודה]
{{ח:תת|(7)}} למסוק: . . . . [שם הנקודה] רשאי לנחות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביטול נחיתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אות קריאה לך סביב! (הוראות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרי נחיתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} פנה מסלול ב... [שם הפינוי]
{{ח:תת|(2)}} פנה בסוף/ראשון/שני/ימינה/שמאלה
{{ח:תת|(3)}} זרז פינוי ל. . . .
{{ח:תת|(4)}} מאה שמונים מאושר
{{ח:תת|(5)}} Back Track מאושר
{{ח:תת|(6)}} דווח מסלול פנוי
{{ח:תת|(7)}} תסיע לעמדת חנייה ... [שם/מספר]
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקלת כן נסע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} כני נסע נראים מקופלים/בחוץ
{{ח:תת|(2)}} כן נסע ימין/שמאל/אף – נראה מקופל/בחוץ
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ד|נספח ד׳ לתוספת השמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(4)}} – נסיבות וניסוח – פיקוח גישה)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: fit-content;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 400px&quot;&gt;הביטויים האפשריים בנסיבות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתן מרשה לגישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} רשאי גישת [סוג הגישה] למסלול [. . . .],
{{ח:תת|(2)}} רשאי גישה ישירה למסלול [. . . .],
{{ח:תת|(3)}} רשאי גישת ראייה למסלול [. . . .],
{{ח:תת|(4)}} רשאי גישת ראייה מסלול [. . . .], שמור הפרדה עצמית מ. . . . . . . [סוג מטוס ואם רלוונטי: קטגוריית W/T], מיקום, (שם לב ל־W/T)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוראות גישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} דווח ב VMC,
{{ח:תת|(2)}} דווח קשר עין עם מסלול . . . . [. . . .]
{{ח:תת|(3)}} דווח קשר עין עם תאורת מסלול או תאורת גישה
{{ח:תת|(4)}} דווח קשר עין עם תנועה, . . . . [סוג מטוס], ב. . . . [מיקום בהקפה]
{{ח:תת|(5)}} האם אתה מכיר את נוהל הנמכה [שם]?
{{ח:תת|(6)}} זמן גישה צפוי . . . . [שעה/דקות]
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ה|נספח ה׳ לתוספת השמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(5)}} – נסיבות וניסוח – פיקוח מכ״מ)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: fit-content;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 400px&quot;&gt;הביטויים האפשריים בנסיבות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זיהוי מכ״ם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} דווח כיוון
{{ח:תת|(2)}} לזיהוי, פנה שמאלה או ימינה, לכיוון [. . . .]
{{ח:תת|(3)}} IDENT/SQUAWK IDENT
{{ח:תת|(4)}} הפעל/שנה TRANSPONDER ל. . . . [4 ספרות]
{{ח:תת|(5)}} וודא TRANSPONDER‏ . . . . [4 ספרות]
{{ח:תת|(6)}} וודא מוד C פועל
{{ח:תת|(7)}} הפסק מוד C
{{ח:תת|(8)}} מגע מכ״ם (מיקום)
{{ח:תת|(9)}} אין מגע מכ״ם (סיבה)
{{ח:תת|(10)}} מגע מכ״ם אבד (סיבה)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דיווח מיקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הפסק דיווח מיקום [עד . . . .]
{{ח:תת|(2)}} הדיווח הבא ב. . . . [נקודת דיווח]
{{ח:תת|(3)}} דווח מיקום רק ב. . . . [מקום]
{{ח:תת|(4)}} חזור לדיווח מיקום
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שירות והכוונת מכ״ם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} שמור/טוס כיוון . . . . [3 ספרות]/נוכחי [סיבה]
{{ח:תת|(2)}} פנה (מיד) . . . . [מספר] מעלות ימינה/שמאלה, [סיבה]
{{ח:תת|(3)}} פנה (מיד) ימינה/שמאלה לכיוון . . . . [סיבה]
{{ח:תת|(4)}} עזוב . . . . [נקודה] בכיוון . . . . [שלוש ספרות]/בזמן . . . .
{{ח:תת|(5)}} האם אתה מבקש וקטור?
{{ח:תת|(6)|*}} מבקש וקטורים
{{ח:תת|(7)}} גובה מזערי להכוונת מכ״ם באזור הוא . . . . [רגל]
{{ח:תת|(8)}} שירות מכ״ם הסתיים [סיבה]
{{ח:תת|(9)}} (מיקום המטוס) חזור או המשך ניווט עצמי ל [. . . .]
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקרת מהירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} דווח מהירות
{{ח:תת|(2{{ח:הערה|)}}}} שמור ... [מספר] קשר/מאך עד ... [נקודה]
{{ח:תת|(3)}} שמור ... [מספר] קשר או פחות/יותר
{{ח:תת|(4)}} שמור מהירות נוכחית
{{ח:תת|(5)}} הגדל/הקטן מהירות ל... [מספר] קשר/מאך
{{ח:תת|(6)}} הגדל/הקטן מהירות ב. . . . [מספר] קשר/מאך
{{ח:תת|(7)}} חזור למהירות רגילה
{{ח:תת|(8)}} האט למהירות מינימלית נקייה
{{ח:תת|(9)}} האט למהירות גישה מינימלית
{{ח:תת|(10)}} אין הגבלת מהירות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} וודא מוד C פועל;
{{ח:תת|(2)}} וודא QNH;
{{ח:תת|(3)}} הפסק שידור מוד C, (מוד C מזייף)
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 8 נספח ו|נספח ו׳ לתוספת השמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|פרט 9(6)}} – נסיבות וניסוח – גרירה)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: fit-content;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;width: 200px&quot;&gt;הנסיבות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;width: 400px&quot;&gt;הביטויים האפשריים בנסיבות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גרירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)|*}} אות הקריאה של הגורר [שם החברה/מספר] מבקש לגרור (סוג המטוס) מ. . . . ל. . . . .
{{ח:תת|(2)}} אות קריאה, הגרירה מאושרת דרך [פירוט נתיב הגרירה]
{{ח:תת|(3)}} אות קריאה, עצור במקום
{{ח:תת|(4)}} עצור לפני . . . . [מסלול/צומת/נקודה/וכו׳]
{{ח:תת|(5)}} אות קריאה, תמתין
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״ט באדר ב׳ התשמ״א (25 במרס 1981)}}
* '''חיים לנדאו'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע3|לוחהשוואה|לוח השוואה בין תקנות הטיס (הפעלת כלי טיסה וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, לבין התקנות המקבילות של הפ.א.ר.*|תיקון: תשמ״ח־4, תשנ״ה־2, תש״ס־2}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה־2, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* הלוח אינו מהווה חלק מהתקנות אלא משמש אמצעי עזר בלבד.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הלוח הושמט)}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8005p5c100gbo2a10qry8d7l4zkoode</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459425</id>
    <revision>
      <id>2937232</id>
      <parentid>2936819</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T01:13:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <origin>2937232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12429" sha1="c1xiimovunzqd1gini48sbbxwyf9u21" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תל|תלא|תלב}}
__TOC__
==שולחן ערוך==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תלא|}} 

;סימן תל&quot;א. 
; זמן בדיקת החמץ ובו ב' סעיפים

;בתחילת ליל י&quot;ד בניסן בודקים החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ. 

;יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל עד שיבדוק. ואפילו אם יש לו עת קבוע ללמוד - לא ילמוד עד שיבדוק. ואם התחיל ללמוד מבעוד יום - אין צריך להפסיק.

==טור ברקת==
אמר הגאון ז&quot;ל {{צ|בתחילת ליל י&quot;ד}} מפני שצריך בדיקה לאור הנר כמו שאמר הכתוב {{צ|אחפש את ירושלים בנרות}}, ואור הנר יפה לבדיקה בלילה. ועוד נמי מטעם כי אז כל העם מצויים בבתיהם. אמנם מכל מקום טוב להיות קודם שתחשך שהרי השני טעמים הם נמצאים - אם לענין כי אור הנר יפה לבדיקה בלילה גם כן יפה קודם מעט. דלא גרע בדיקה זו מבדיקה של יום. כי אם לא בלילה - בודק ביום גם כן לאור הנר מפני כי אור הנר לעולם הוא יפה לענין הבדיקה ומקיים מה ששנינו {{צ|אור לי&quot;ד}} שיהיה עדיין אור בעולם. 

ולפי שהמצוה חביבה בשעתה לכן אין ראוי להחמיץ אותה בשום ענין אפילו לעת קביעות התורה מפני שיכול ללמוד אחר כך. אך אם התחיל ללמוד מבעוד יום כבר חל החיוב של הקביעות עליו ותלמוד תורה עדיף.


מה שראוי להקדים בענין זה הוא כי הנה בענין של חג הפסח נמצא כי יש חיוב על האדם להזהר בו בשלשה דברים. ראשונה הוא ענין הביעור לטהר את הבית מן החמץ. וזאת שנית צורך הגעלת הכלים. אמנם שני מצות חיוב אלו הם מחוץ אל האדם. אמנם השלישית יִוָתר בה הוא ענין המאכל שצריך האדם להיות נזהר מכל ענין של אכילת חמץ במשהו. ולכן יבא בזה לאשר התחיל הדין מענין הבדיקה של החמץ שהוא ליל י&quot;ד כאמור. ומצינו כי יש דברים רבים שהם נעשים קודם זמן זה, ולכן אע&quot;ג דלכאורה היה יותר ראוי להתחיל הדין מענין של החטים והטחינה וכיוצא -- מכל מקום עם זה הנזכר ימצא טוב טעם לענין התחלה מדין הבדיקה. הנה זה תורת הבית.


והנה מוסכם הוא מחז&quot;ל כי ענין החמץ הוא כינוי ליצר הרע, ובזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;א {{ממ זהר|ג|רנא|ב}} וזה לשונו: {{צ|אמר רבי אלעזר כתיב כל מחמצת לא תאכלו, וכתיב לא יאכל חמץ. אלא דא דכר ודא נוקבא}}, עכ&quot;ל לענייננו. והנה מבואר מזה המאמר כי החמץ הוא רמז וכינוי לסטרא אחרא. ועוד נלמוד מזה המאמר טוב טעם למה הצריכו חז&quot;ל לעשות בדיקה ליל ארבעה עשר - שהנה ביום י&quot;ד היה מספיק. או תהיה הבדיקה ליל י&quot;ד בלבד שכן שנינו {{צ|לא בדק ליל י&quot;ד יבדוק בי&quot;ד}}. אמנם עם הקדמה זו מבואר הענין כי להיות שעיקר ביעור זה הוא כדי להוציא הקליפה לדחות אותה לחוץ - לכן צריך בדיקה לילה ויום מפני כי הקליפה הוא דכר ונוקבא, לכן הצריכו חז&quot;ל לעשות הביעור בלילה מפני כי שליטת הנקבה של הקליפה הוא בלילה כמש&quot;ה {{צ|בנשף בערב יום וכו' והנה אשה לקראתו שית זונה וכו'}} (שלכן המזיקין הם שולטים בלילה, ולכן אנו מתפללים {{צ|ושמור צאתנו ובואנו}} כדאיתא בזוהר), והבדיקה של יום י&quot;ד הוא כנגד הזכר של הקליפה. 

ואע&quot;ג כי עיקר הכנעת הקליפה הוא יהיה בליל הפסח כאשר יבא בע&quot;ה -- מכל מקום ענין ביעור זה הוא לשתי סיבות. אחת הוא לתת רמז אל האדם שיפשפש במעשיו אור לארבע עשר כאשר נתחייב מצות ונכנס בו יצר הרע יהיה נזהר לבדוק עצמו תחלת ארבע עשרה שנה מפני כי עונשין אותו בית דין של מטה. וסיבה אחרת כי זה יהיה ענין הכנה מקודם על דרך {{צ|והכינו את אשר יביאו}} - ראשי תיבות {{צ|'''א'''ת '''א'''שר '''י'''ביאו}} הוא '''י&quot;ב''' - לרמוז כי מזמן י&quot;ב שנים צריך האדם הכנה למצות מדרבנן.


והנה להיות כי ארבעה עולמות הם, כנודע מן הזוהר והתיקונים שנאמר {{צ|ולכבודי בראתיו יצרתיו וכו'}}, ואלו כללות העולמות. אמנם הפרט - אין להם מספר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|עתיד הקב&quot;ה לתת לכל צדיק '''י&quot;ש''' עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש}}. ובחגיגה איתא שהקב&quot;ה רוכב על כרוב ושט בי&quot;ח אלף עולמות -- מזה תדין כי אין מספר. אמנם בכלל הם אבי&quot;ע. 

ומתחילה בזמן הבריאה היתה הקליפה למטה מעולם העשיה - כי לצורך האדם נבראת. הוא כוונת משחז&quot;ל בבראשית רבה {{צ|למלך שקנה עבד והיה סורו רע. קנה לו מגלבין וכו'}}. כך התקין הקב&quot;ה הקליפה לייסר האדם לתועלת שלו כדאיתא בזוהר פרשת תרומה משל של הזונה ע&quot;ש שנאמר {{צ|והנה טוב מאד}}. 

אמנם כאשר חטא אדם הראשון עלתה הקליפה למעלה. מכל מקום ישראל תקנו העון כאשר עמדו לפני הר סיני כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן}}. אמנם אחר כך על ידי מעשה העגל חזרה הקליפה להתגבר ועלתה בעולמות כדאיתא בזוהר פרשת תשא דף קצ&quot;ב {{ממ זהר|ב|קצב|ב}} וזה לשונו: {{צ|בסטר קדושה ההוא מלך על עלמא אלהים דקשוט בתלת עלמין אתתקף בבריאה ביצירה בעשיה. והא אתמר רזא דכל חדא וחדא. הכא לקבל בריאה - ויקח מידם - מלה דלא הוה ביה עד כען כלום. לקבל יצירה - ויצר אותו. לקבל עשיה - ויעשהו עגל מסכה. מאן חמא חרשין בעלמא כאילין}}, עכ&quot;ל.

הנה נתבאר מזה המאמר כי בעבור מעשה העגל חזרה הקליפה לעלות למעלה ונכנסה בעולמות בי&quot;ע. ולכן הוצרך הכתוב להזהיר פעם אחרת על הפסח שנאמר {{צ|ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו}} - כי באמת לולי שנאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} - כבר נתקן העולם מעון אדם הראשון ממה שנעשה פסח מצרים ככל חוקותיו על מצות ומרורים. אמנם בעבור מעשה העגל הוצרך הדבר להיות נוהג לדורות לתקן העון. 

ולכן צריך לבער החמץ {{צ|מכל מקום שדרך להכניס שם החמץ}} - היינו בכל העולמות העליונים. ואמר {{צ|שדרך להכניס שם}} - למעט מעולם האצילות - כי אין נכנס שם קליפה כלל. ודבר זה מוסכם מהזוהר ומן התיקונים. ולכן נמי כל מקום שאין מכניסים בו חמץ בעולם זה - אין צריך בדיקה זולת בחורין ובסדקין של בית שמכניסין בו. לפי שיש מקומות בעולמות המכונים כך, ושם נכנס החמץ סטרא אחרא כדלקמן. ולכן צריך בדיקה.

ומה גם כי זה הוא רמז אל האדם שיעשה בדיקה בכל איבריו לבער מהם העון והמנהגים הרעים בכל מקום שמכניסים חמץ. כי יש צדיקים כי אין שולט בהם יצר הרע כלל כדאיתא פרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|ריט|ב}} {{צ|לפתח חטאת רובץ - אינון נשמתין דצדיקייא לית ליה רשו ולא אשתכח תמן}}. ולכן מקום הנמצא מחשבות רעות במוח והרהורים רעים שהם בחורים של הלב - צריך בדיקה כדלקמן. והכל סובב על שלשה אופני קדש כאשר נתבאר כי כן מיוסד כל ביאור זה בכל פרטיו.


{{צ|יזהר כל אדם וכו'}} - להיות כי ענין המלאכה היא מלאכת מחשבת ונאחז בה סטרא אחרא - כי לכן נאסרה המלאכה בשבת וימים טובים  אבות מלאכות ט&quot;ל ותולדותיהם, לפי כי לעומתם יש {{גמט|ט&quot;ל}} קללות שנתקלל אדם וחוה והאדמה. ולכן עתה אין ראוי להתחיל שום מלאכה לעשותה עד שיבדוק - שלא לחזק הקליפה בשעה שצריך להכניע אותה. וכן הוא לענין האכילה - לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|שעת אכילה שעת מלחמה}} (&lt;small&gt;[[זהר חלק ג רעב ב|זהר עקב, רע&quot;ב ע&quot;ב]]&lt;/small&gt;) . ונתבאר אצלי כי לפי שהשטן נמצא שם לקטרג - כי השולחן אתקש למזבח כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|פתח הכתוב במזבח שנאמר הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת וכו' וסיים בשולחן שנאמר זה השולחן אשר לפני ה' {{ממ|יחזקאל|מא|כב}}}} - לכן השלחן דוגמא למזבח. אם נתקבל הקרבן אז האריה רובץ עליו ואוכל אותו - הוא המלאך. ואם לאו - הכלב יאכלנו. כך בשולחן בכל דבריו כנזכר בזוהר. ולכן אז הוא שעת מלחמה בשטן. ולכן יש סכנה שמא יקדים קנה לוושט ואין לדבר. 

ולכן אין לאכול עד שיבדוק שלא יתגבר השטן בעון זה ויסתכן. ולפחות אז לא יהיה {{צ|זה השולחן אשר לפני ה'}}. ונמצא מתגבר סטרא אחרא בשעה שצריך להכניע אותו. ולכן אף על גב כי יבדוק אחר כך - לא יעשה בו רושם.


אמנם לענין הלימוד הוא מטעם אחר ששנינו {{צ|המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות}} - היינו מלכות הרשעה - היינו החמץ עצמו. ולכן מי שיש לו עת קבוע ללמוד אין שולט עליו אז קליפה כלל. כך אמרו חז&quot;ל בראתי יצר הרע - בראתי לו תבלין {{הערה|מכאן הטקסט מגומגם וכנראה שדורש איזושהי הגהה או הוספת מילים לענ&quot;ד - ויקיעורך}} התורה אבן ויצר הרע נקרא אבן. 

ולכן בעת הלימוד אין עליו צורך לענין בדיקה כי התורה מגינה ומצלה בשעתה. ומאחר כי אין תועלת בעצם אדם - גם לשאר הדברים אינו מועיל ואנו צריכים להכניע הקליפה על ידי מצות הבדיקה בשעה זו ששולט בלילה כנ&quot;ל. ולכן אפילו מי שיש לו עת קבוע ללמוד - לא ילמוד עד שיבדוק כאמור כדי להכניע סטרא אחרא מעצמו ומכל המקומות של הקדושה שנכנס שם מפני העון בעת שהגיע הזמן שנכנעה הקליפה מזמן גאולת מצרים על ידי מכת בכורות כאמור.


אמנם אם התחיל ללמוד מבעוד יום - אין צריך להפסיק - דקים ליה בדרבא מיניה, ואחר כך יעשה הבדיקה.


--------------
[[קטגוריה:טור ברקת הלכות פסח]]</text>
      <sha1>c1xiimovunzqd1gini48sbbxwyf9u21</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תלב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459432</id>
    <revision>
      <id>2937233</id>
      <parentid>2745499</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T01:20:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <origin>2937233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7112" sha1="12a86igemt1678w1iyr0v54iw3ww4h7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תלא|תלב|תלג}}
__TOC__
==שולחן ערוך==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תלב|}} 

;סימן תל&quot;ב. 
; דין בדיקת החמץ ובו ב' סעיפים

;שיתחיל לבדוק יברך אקב&quot;ו על ביעור חמץ. ויזהר שלא ידבר בין הברכה לתחילת הבדיקה. וטוב שלא לדבר בדברים עד שיגמור כל הבדיקה כדי שישים לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסין בו חמץ.

; בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים. ואם ב&quot;ה רוצה יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש במקומו על סמך ברכה שברך בעל הבית.

==טור ברקת==
'''הבדיקה''' היא התחלה אל הביעור, ולכן הברכה היא על עיקר הדבר. אמנם מפני כי כן נמי תכלית של הביעור הוא ביום לפי כי החמץ הנמצא עתה אין מבערים אותו עד למחר, ולכן הוי כאילו מברך מעכשיו על תכלית הביעור שיהיה למחר - ולכן אין מברכין ברכה אחרת אחר כך. 

ענין הברכה לפי הנראה הוא כי הוא שבח להקב&quot;ה אשר קדשנו במצותיו - ואין זה עיקר הדבר. אלא מפני כי נמצא צורך גדול בברכה לכל מעשה המצות כנ&quot;ל. כי איך יתכן שיעשה רושם המעשה אשר יעשה אדם הגשמי אם לא על ידי כח הדיבור המסור בו מן הקב&quot;ה שהוא בעל חי מדבר. וכבר נתבאר במקומו כי כל ענין מעשה צריך להיות שלם כדי לעשות פעולה. וזה יהיה על ידי המחשבה והדיבור מצורף עם המעשה. ולכן אין ראוי לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה מפני שנמצא מכניס החיצונים אל מקום של הקדושה. אם כן מה מועיל בענין הבדיקה. 

ומטעם זה ימצא כי אע&quot;ג שכבר התחיל לעשות הבדיקה והפסיק לדבר -- אע&quot;ג כי אין זה הפסק גמור - אבל מכל מקום הנה כבר עשה רושם בקדושה כי כל ענין הפסק כזה יצדק מה שאמר הכתוב {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. ולענין צורך הברכות הנהנתבאר פרשת עקב בזוהר וזה לשונו: {{צ|רזא דברכאן דגרים לאמשכא ברכאן ממקורא דכולא}}, עיין שם. 

אמנם למען דעת כי כל מה שיעשה האדם הוא לטוב לו ולצורך עצמו - לכן צריך להעיר הערה אחת והוא כי לא יפלא בעין כל מי שהוא בן דעת דברים הללו כי הם כבשונו של עולם. אמנם יש גם כן בהם לצורך האדם כאשר יתבונן כי כל הדברים הנמצאים בעולם זה התחתון הם דוגמא למה שלמעלה. ולולי כי כן נמצא למעלה לא היה איפשר להמצא כך למטה מפני כי כל הדברים בהיכרח הוא שיהיה להם שורש למעלה. ולכן נתבונן כי הנה מצאנו ראינו כי בעולם הזה השפל יש נמצא בתים רבים לצורך האדם שנאמר {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} - דמובן הוא בעולם העליון בלי ספק, ולאו דוקא בעולם אחד בלבד אלא בכל עולם יש לאדם בית ומדור לפי כבודו. הלא המה דברי חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי הולך האדם אל בית עולמו}} {{ממ|קהלת|יב|}} וביה יובן מ&quot;ש אשת ר' שמעון לרבינו כי הוא אמר אם יחסר שולחנך אני משלים לך משולחן שלי, ואמרה לו אשה החכמה זו &quot;וכי אנו זוכים לראות פניך לעתיד וכו'&quot;. דאף על גב שהענין מובן כי דברה עמו בדרך ענוה - אמנם מכל מקום השיבה לו על עיקר זה כי מאחר שנאמר {{צ|הולך האדם אל בית עולמו}} - דיש מדור לכל אחד לפנים מחבירו לפי כבודו מדקאמר {{צ|לבית עולמו}} ולא אמר &quot;לביתו&quot; או &quot;לעולמו&quot; לחוד - משמע מינה תרתי - כי יש לכל צדיק מדור לפי כבודו ויש גם כן עולמות רבים זה למעלה מזה. אם כן לא יראה פניו לעתיד - שיהיה בעולם יותר עליון. ואיתא בתיקונים כי הנפשות הם בעולם העשיה וחלק הרוחות הם בעולם היצירה, והנשמות הם מן הבריאה. ובלי ספק כי כל חלק מאלו  - נפש או רוח או נשמה - יש לו מדור לפי כבודו כמו שאמרו חז&quot;ל. ואין להאריך בדבר הפשוט.


ואיתא בזוהר פרשת אמור דף נ&quot;ג {{ממ זהר|ג|נג|א}} וזה לשונו: {{צ|ו** כתיב תלת מדורין עבד קב&quot;ה לצדקייא וכו' מדורא תניינא הוא גן עדן דבארעא - ביה קב&quot;ה עביד מדורין עילאין יקירין וכו' וכל רוח מתלבש בלבוש יקר וכו' מדורא תליתא - ההוא מדורא עילאה קדישא דאקרי צרורא דחיי וכו'}}. 

אמנם בכל המעשה אשר יעשה האדם בלי ספק כי באחת מהנה עשה טובה לעצמו לבער סטרא אחרא מכל הבתים והמדורות אשר ישכון שם. ולכן מטעם זה יש לאדם לברך ברכה אחת על כמה בתים. ויהיו שם בני ביתו עומדים ויפזרו עצמן אחר כך לבדוק כל הבתים אשר לו - כי הדוגמא כך היא למעלה, וכאשר ידענו נאמנה, כי כאשר האדם יעשה מצוה הוא נברא מלאך כמו ששנינו {{צ|עשה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד}} - והוא מלאך. לכן על ידי המצוה זו אשר יעשה בשלימות על ידי מחשבה דיבור ומעשה - הוא בורך מלאך, כלומר אם יש לאדם בחינת נפש בלבד הנה יברא מלאך אחד, ואם יש לו בחינת רוח יברא מלאך שני, וכן נמי אם נמצא בו נשמה - יברא מלאך שלישי. מפני כי כל כח הנמצא בו הוא פועל ונברא ממנו מלאך. וימצא ענין זה מקביל כפי הבתים אשר יש לו בעולמות. 

ולכן ימצא כי על ידי המעשה אשר יעשה האדם - אותו המלאך נמצא בו כח להוציא הקליפה מן הבית שלו. ולכן נמי יהיה לו כח הגשמי על ידי הברכה לבדוק כל הבתים על ידי בני ביתו דוגמת המלאכים אשר הם בודקים הבתים שלו למעלה כאמור. והיינו בכל העולמות שהם מקום שמכניסין שם חמץ כאמור.
[[קטגוריה:טור ברקת הלכות פסח]]</text>
      <sha1>12a86igemt1678w1iyr0v54iw3ww4h7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937237</id>
      <parentid>2937233</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T06:02:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>2937237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7115" sha1="ngbfbq4mg2p43tctaco7gfh8lbikv6m" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תלא|תלב|תלג}}
__TOC__
==שולחן ערוך==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תלב|}} 

;סימן תל&quot;ב. 
; דין בדיקת החמץ ובו ב' סעיפים

;שיתחיל לבדוק יברך אקב&quot;ו על ביעור חמץ. ויזהר שלא ידבר בין הברכה לתחילת הבדיקה. וטוב שלא לדבר בדברים עד שיגמור כל הבדיקה כדי שישים לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסין בו חמץ.

; בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים. ואם ב&quot;ה רוצה יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש במקומו על סמך ברכה שברך בעל הבית.

==טור ברקת==
'''הבדיקה''' היא התחלה אל הביעור, ולכן הברכה היא על עיקר הדבר. אמנם מפני כי כן נמי תכלית של הביעור הוא ביום לפי כי החמץ הנמצא עתה אין מבערים אותו עד למחר, ולכן הוי כאילו מברך מעכשיו על תכלית הביעור שיהיה למחר - ולכן אין מברכין ברכה אחרת אחר כך. 

ענין הברכה לפי הנראה הוא כי הוא שבח להקב&quot;ה אשר קדשנו במצותיו - ואין זה עיקר הדבר. אלא מפני כי נמצא צורך גדול בברכה לכל מעשה המצות כנ&quot;ל. כי איך יתכן שיעשה רושם המעשה אשר יעשה אדם הגשמי אם לא על ידי כח הדיבור המסור בו מן הקב&quot;ה שהוא בעל חי מדבר. וכבר נתבאר במקומו כי כל ענין מעשה צריך להיות שלם כדי לעשות פעולה. וזה יהיה על ידי המחשבה והדיבור מצורף עם המעשה. ולכן אין ראוי לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה מפני שנמצא מכניס החיצונים אל מקום של הקדושה. אם כן מה מועיל בענין הבדיקה. 

ומטעם זה ימצא כי אע&quot;ג שכבר התחיל לעשות הבדיקה והפסיק לדבר -- אע&quot;ג כי אין זה הפסק גמור - אבל מכל מקום הנה כבר עשה רושם בקדושה כי כל ענין הפסק כזה יצדק מה שאמר הכתוב {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. ולענין צורך הברכות הנה נתבאר פרשת עקב בזוהר וזה לשונו: {{צ|רזא דברכאן דגרים לאמשכא ברכאן ממקורא דכולא}}, עיין שם. 

אמנם למען דעת כי כל מה שיעשה האדם הוא לטוב לו ולצורך עצמו - לכן צריך להעיר הערה אחת והוא כי לא יפלא בעין כל מי שהוא בן דעת דברים הללו כי הם כבשונו של עולם. אמנם יש גם כן בהם לצורך האדם כאשר יתבונן כי כל הדברים הנמצאים בעולם זה התחתון הם דוגמא למה שלמעלה. ולולי כי כן נמצא למעלה לא היה איפשר להמצא כך למטה מפני כי כל הדברים בהיכרח הוא שיהיה להם שורש למעלה. ולכן נתבונן כי הנה מצאנו ראינו כי בעולם הזה השפל יש נמצא בתים רבים לצורך האדם שנאמר {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} - דמובן הוא בעולם העליון בלי ספק, ולאו דוקא בעולם אחד בלבד אלא בכל עולם יש לאדם בית ומדור לפי כבודו. הלא המה דברי חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי הולך האדם אל בית עולמו}} {{ממ|קהלת|יב|}} וביה יובן מ&quot;ש אשת ר' שמעון לרבינו כי הוא אמר אם יחסר שולחנך אני משלים לך משולחן שלי, ואמרה לו אשה החכמה זו &quot;וכי אנו זוכים לראות פניך לעתיד וכו'&quot;. דאף על גב שהענין מובן כי דברה עמו בדרך ענוה - אמנם מכל מקום השיבה לו על עיקר זה כי מאחר שנאמר {{צ|הולך האדם אל בית עולמו}} - דיש מדור לכל אחד לפנים מחבירו לפי כבודו מדקאמר {{צ|לבית עולמו}} ולא אמר &quot;לביתו&quot; או &quot;לעולמו&quot; לחוד - משמע מינה תרתי - כי יש לכל צדיק מדור לפי כבודו ויש גם כן עולמות רבים זה למעלה מזה. אם כן לא יראה פניו לעתיד - שיהיה בעולם יותר עליון. ואיתא בתיקונים כי הנפשות הם בעולם העשיה וחלק הרוחות הם בעולם היצירה, והנשמות הם מן הבריאה. ובלי ספק כי כל חלק מאלו  - נפש או רוח או נשמה - יש לו מדור לפי כבודו כמו שאמרו חז&quot;ל. ואין להאריך בדבר הפשוט.


ואיתא בזוהר פרשת אמור דף נ&quot;ג {{ממ זהר|ג|נג|א}} וזה לשונו: {{צ|ו** כתיב תלת מדורין עבד קב&quot;ה לצדקייא וכו' מדורא תניינא הוא גן עדן דבארעא - ביה קב&quot;ה עביד מדורין עילאין יקירין וכו' וכל רוח מתלבש בלבוש יקר וכו' מדורא תליתא - ההוא מדורא עילאה קדישא דאקרי צרורא דחיי וכו'}}. 

אמנם בכל המעשה אשר יעשה האדם בלי ספק כי באחת מהנה עשה טובה לעצמו לבער סטרא אחרא מכל הבתים והמדורות אשר ישכון שם. ולכן מטעם זה יש לאדם לברך ברכה אחת על כמה בתים. 

ויהיו שם בני ביתו עומדים ויפזרו עצמן אחר כך לבדוק כל הבתים אשר לו - כי הדוגמא כך היא למעלה, וכאשר ידענו נאמנה, כי כאשר האדם יעשה מצוה הוא נברא מלאך כמו ששנינו {{צ|עשה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד}} - והוא מלאך. לכן על ידי המצוה זו אשר יעשה בשלימות על ידי מחשבה דיבור ומעשה - הוא בורא מלאך, כלומר אם יש לאדם בחינת נפש בלבד הנה יברא מלאך אחד, ואם יש לו בחינת רוח יברא מלאך שני, וכן נמי אם נמצא בו נשמה - יברא מלאך שלישי. מפני כי כל כח הנמצא בו הוא פועל ונברא ממנו מלאך. וימצא ענין זה מקביל כפי הבתים אשר יש לו בעולמות. 

ולכן ימצא כי על ידי המעשה אשר יעשה האדם - אותו המלאך נמצא בו כח להוציא הקליפה מן הבית שלו. ולכן נמי יהיה לו כח הגשמי על ידי הברכה לבדוק כל הבתים על ידי בני ביתו דוגמת המלאכים אשר הם בודקים הבתים שלו למעלה כאמור. והיינו בכל העולמות שהם מקום שמכניסין שם חמץ כאמור.
[[קטגוריה:טור ברקת הלכות פסח]]</text>
      <sha1>ngbfbq4mg2p43tctaco7gfh8lbikv6m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשובות ריב&quot;ש/צג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459595</id>
    <revision>
      <id>2937140</id>
      <parentid>1338445</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T13:57:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8321" sha1="a6e2km1oi9qqv4ans5ib5d3awyc4ujt" xml:space="preserve">&lt;b&gt;עוד&lt;/b&gt; כתבת שאמרו לך משמי אותן הנשים שאני התרתי להן לטלטל נר שהדליקו בו באותו שבת לאחר שכבה ונפלאת על זה דהא במוקצה מחמת אסור קיימא לן כר&quot;י דאסר ולא כר&quot;ש דשרי ונר שהדליקו בו באותה שבת מוקצה מחמת אסור הוא דמגו דאיתקצאי לבין השמשות בעוד שהוא דולק איתקצאי לכולי יומא והארכת להביא ראיה מן ההלכות של הריא&quot;ף ז&quot;ל ומדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל ועוד שקצת נשים מטלטלין המנורה לאחר שכבתה על ידי מעט לחם שנותנין בתוך הנר ומן הנראה לך כי מי שהתיר להם נתלה כמה שאמרו (שבת ל:) גבי דוד המלך שמת בשבת והיה מוטל בחמה ושאל שלמה לחכמים ואמרו לו אביך הטל עליו ככר או תינוק וטלטלו:

&lt;b&gt;תשובה&lt;/b&gt; מה שאמרו לך הנשים ההם שהתרתי להן לטלטל נר שהדליקו בו באותה שבת במוחלט להד&quot;ם אבל התרתי להם לטלטלו על ידי תנאי שיתנו מע&quot;ש שיוכלו לטלטלו לאחר שכבה וזה מותר ואפי' בנר גדול וכ&quot;כ הרמב&quot;ן ז&quot;ל והביא ראיה מן הירושלמי דגרסינן התם אם התנה עליו מותר מה אנן קיימינן אי כר&quot;מ אפילו התנה אסור דקסברי התם דלר&quot;מ כלי המיוחד לאסור אסור אי כר&quot;י נר מאוס הוא כלומר ואין אדם יכול להתנות על דבר מאוס שלא יהא מוקצה ואי כר&quot;ש אפילו לא התנה יהא מותר ותרצו דר&quot;ש היא ומיירי בכוס וקערה ועששית דאסר רבי שמעון אפי' לאחר שכבו דאם התנה עליהן מותר הילכך לדידן דקיי&quot;ל דמוקצה מחמת מאוס שרי בין בנר של חרס בין בנר של מתכת מהני תנאה וכ&quot;כ הר&quot;ן ז&quot;ל בפירוש ההלכות מהירושלמי ואע&quot;פ שיש לי לדון בהיתר זה כי לא התירו אלא לר&quot;ש בכוס דלית ליה מגו דאיתקצאי אבל לדידן דאית לן מיגו דאיתקצאי דקיי&quot;ל כר&quot;י בנר לא מהני תנאי כי היכי דלא מהני בנוי סוכה אלא באומ' איני בודל מהם כל בין השמשו' ובנר על כרחו בעוד שהוא דולק אסור הלכך אפי' לאחר שכבה אסור משום מגו אלא שכבר הורה זקן. ומה שמטלטלים הנר שלא ע&quot;י תנאי ע&quot;י מעט לחם אם נותנין הלחם בנר בשבת טועים הם שכבר העלה רב אשי בפ' נוטל (שבת קמב:) לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד אבל אם נותנים הלחם מערב שבת אז מותר לטלטלו לאחר שכבה &lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;&lt;i class=&quot;footnote&quot;&gt;( או&quot;ח סי' רעט ס&quot;ג בשם י&quot;א וסיים ואין לסמוך עליו:)&lt;/i&gt; לפי שאין טלטול הנר אסור אפי' בעוד שהוא דולק אלא מפני שנעשה בסיס לדבר האסור דאי משום שמא יכבה מחמת הטלטול דבר שאין מתכוין הוא וקיי&quot;ל כר&quot;ש דאמר דבר שאינו מתכוין מותר לכתחלה אפי' באסור של תורה אלא אסור טלטולו מפני שנעשה בסיס לדבר האסור כמו שמבואר כל זה בסוף פרק כירה (שבת מז.) ואמרו שם הנח לנר שמן ופתילה הואיל ונעשו בסיס לדבר האסור ומפני זה אסור לטלטלן לר&quot;ש בעוד שהוא דולק אבל לאחר שכבה מותר דלית לי' מגו דאתקצאי לבה&quot;ש אתקצאי לכולי יומא אבל לדידן דקיי&quot;ל כר&quot;י דאית ליה מוקצה ואמרינן מגו דאיתקצאי כיון שנאסר בטלטול בעוד שהוא דולק מפני שנעשה בסיס לדבר האסור אף לאחר שכבה אסור משום מגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא וא&quot;כ כל שמערב שבת הניחו בנר דבר המותר הרי נעשה הנר בסיס לדבר המותר ולדבר האסור ומותר לטלטלו כדאמרינן התם ובפרק נוטל (שבת קמב.) שמותר לטלטל הכלכלה והאבן בתוכה ומקשינן והא נעשית בסיס לדבר האסור ותירץ ר&quot;י בכלכלה מלאה פירות עסקינן שנעשית בסיס לדבר המותר ולדבר האסור וכן מוכיח שם (מו.) בההיא דמוכני דמייתי' התם דבזמן שאין המוכני נשמטת מן העגלה הרי הוא כלי אחד עם העגלה ומותר לגוררה בשבת אע&quot;פ שיש עליה מעות ולא נעשה בסיס לדבר האסור לבד אלא גם לדבר המותר מפני הכלים והאוכלין שיש בעגלה וכן נמי אמרינן התם (מז.) דמטלטלין כנונא אגב קיטמא ואע&quot;פ שיש בו שברי עצים וזהו מפני שהאפר מוכן ונעשה הכנונא בסיס גם לאפר המותר אע&quot;פ ששברי עצים אסורים ועל זה סמכו אותם המניחים מעט לחם בנר מע&quot;ש ולדבריהם גם בעוד שהנר דולק הי' מות' לטלטלו שאל&quot;כ אפי' לאחר שכבה יהיה אסור מגו דאיתקצאי לבין השמשות ומ&quot;מ הי' צריך שיהיה הלחם יותר חשוב מן השמן ולא יספיק מעט לחם כי בכל דבר הנעשה בסיס לדבר המותר ולדבר האסור אין מותר לטלטלו אא&quot;כ הדבר המותר חשוב יותר מן הדבר האסור כדאמרינן התם גבי מחתה באפרה שאם אין האפר מוכן אסור לטלטלו ואע&quot;פ שיש שם קורטי לבונה המותרין ואף אם הם חשובין לשאר האנשים אסור כל שאינן חשובין לבעל הבית וכן מתבאר כל אותה סוגיא שבסוף פרק כירה ובמקומות אחרים ולזה מעט לחם אינו מספיק לזה ועוד שאפי' הי' נותן בה דבר חשוב עדיין אין התר זה ברור לפי שהשמן שבנר חשוב לו לעולם יותר מן הדבר המותר שנותן בו לפי שהוא צריך לו עתה למצותו בעוד שהוא דולק וא&quot;כ אף לאחר שכבה אסור מגו דאיתקצאי אלא שיש לומר שהרי זה כאלו התנה שיוכל לטלטלו לאחר שכבה ולדעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל תנאי מועיל ואע&quot;פ שאין היתרו נראה לי ברור כדאי הוא לסמוך עליו ומה בשעת הדחק אם הוא צורך ברור:

&lt;b&gt;ואותם&lt;/b&gt; ההבלים והשגעונות שספר לך אותו הגר שנתגייר במטמטא שבהשבעות היה מוריד הלבנה מן השמים מי שיש לו לב להבין לא יאמין לאותם הכזבים והנמנעות כ&quot;א פתי יאמין לכל דבר והענין האחר שספר שהי' רוכב על עב קל והולך למרחוק גם פעמי' רבו' שמעתי אומרים שיש משביעין השד והיא בא בדמיון ענן כבד ומוליך האיש למרחוק אם הדבר אמת או שקר מי שירצה להאמין יאמין ואין היזק בזה אבל לא יתפאר הוא שידע לעשות דבר זה שא&quot;כ מדוע לא עשה כן כשהי' נרדף והי' נחבא אל הכלים וחדר בחדר ובא לכמה סכנות והנה בהיותו אצלנו לא נתפאר בזה אבל לפי מה שהוכיח סופו הוא רמאי ואיש כזבים כי שמענו חזר לסורו בתונס יען הסיתוהו הסוחרים אשר שם וניסת ונתרפס ברצי כסף ונשתמד שם ואח&quot;כ רצה לשוב ולא קבלוהו הקהל וחזר לדת ישמעאל והנה הוא עתה ישמעאל ישמע אל ויענך בכל קוראיך אליו כנפשך וכנפש נוטה אליך כלהר שלום נאמן אהבתך אני הוא יצחק ב&quot;ר ששת זלה&quot;ה:</text>
      <sha1>a6e2km1oi9qqv4ans5ib5d3awyc4ujt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מאירושולי</title>
    <ns>3</ns>
    <id>764064</id>
    <revision>
      <id>2937273</id>
      <parentid>2860880</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:25:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביאור:הל&quot;מ */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>2937273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32132" sha1="ovnxza1v4lvm65xz7ihi537kd9q2jk1" xml:space="preserve">== ברוך בואך ==

{{בה}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST)

== ירושלמי ==

שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST)

:אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט 
:הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה
:לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה
:אשמח אם תעזור לי
:בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST)
::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית.
::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST)
:::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי
:::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן
:::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה
:::ותרגום צף לכל הארמית
:::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי  בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף
:::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר
:::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST)
::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT)
:::::שלום אורי
:::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT)
:::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים
:::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו&quot;ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT)
אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ה באייר ה'תשפ&quot;ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT)

:אין לי מושג איך אשמח אם תעזור
:אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול
:אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת 
:בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד
:אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות
:רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT)
::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך?
::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ&quot;ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ה באייר ה'תשפ&quot;ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT)
:::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT)
::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ו באייר ה'תשפ&quot;ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT)

== סימוני עין משפט בירושלמי ==

שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT)

:אשמח אם תדריך אותי 
:אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק
:אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים
:אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT)
::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה
:::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה 
:::הייתי רוצה שתהיה אפשרות 
:::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה 
:::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד)
:::קישורים לבבלי
:::בחירת פירושים מתוך רשימה 
:::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons.
::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני.
::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם.
::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית &quot;מגירה&quot;.
::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::קודם כל עבודה מדהימה 
:::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים 
:::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות:
:::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן.
:::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה&quot;ביאור&quot; (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים
::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא
::::::::נרשום  צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל 
:::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי
:::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז  כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים
::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים
::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה 
::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן 
::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT)
:::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT)
::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים.
:::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך:
===דף יד עמוד ב=== 
::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש 
:::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT)
::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;א בסיוון ה'תשפ&quot;ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT)

== ההקלטות ==

סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT)

:תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT)

== מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר ==

ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.&lt;br&gt;
לענ&quot;ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב&quot;-----------------------------------דף&quot;, ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.&lt;br&gt;
אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

:אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT)
::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה &quot;דף&quot;.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)
::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית &quot;תיבה נגללת&quot; פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;|יישור=שמאל&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ&quot;ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה &quot;דף&quot;, ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
: העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:19, 30 באפריל 2024 (IDT)
::שלחתי את הקישור לחברים 
::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל
::זה הקישור
::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org)
::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT)
:::זה לא נראה כמו קישור.
:::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT)
::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא  ^מסכת ברכות פרק א משנה א
::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל
::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT)
:::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8
:::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT)

== הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: ==

האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה
לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה 
כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו 
כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST)

:מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST)

== מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג ==

יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]].

יש לי רק 2 שאלות:

1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן.

2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג.

בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST)

:הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11
:מכאן והילך בע&quot;ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST)
::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק.
::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST)
:::יש לי גם בוואטסאף
:::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST)
::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)
:::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף
:::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT)
:::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT)

== [[הלל בברכה ביום העצמאות]] ==

מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT)

:אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT)
::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT)
:::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון 
:::בע&quot;ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה
:::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT)
::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ&quot;ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT)
:::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT)

== ביאור:הל&quot;מ ==

עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT)</text>
      <sha1>ovnxza1v4lvm65xz7ihi537kd9q2jk1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937275</id>
      <parentid>2937273</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:27:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביאור:הל&quot;מ */ תגובה</comment>
      <origin>2937275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32293" sha1="hpicoh485cpt4xkn6p8bd5km2p0h645" xml:space="preserve">== ברוך בואך ==

{{בה}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST)

== ירושלמי ==

שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST)

:אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט 
:הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה
:לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה
:אשמח אם תעזור לי
:בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST)
::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית.
::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST)
:::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי
:::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן
:::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה
:::ותרגום צף לכל הארמית
:::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי  בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף
:::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר
:::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST)
::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT)
:::::שלום אורי
:::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT)
:::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים
:::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו&quot;ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT)
אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ה באייר ה'תשפ&quot;ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT)

:אין לי מושג איך אשמח אם תעזור
:אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול
:אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת 
:בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד
:אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות
:רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT)
::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך?
::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ&quot;ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ה באייר ה'תשפ&quot;ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT)
:::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT)
::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ו באייר ה'תשפ&quot;ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT)

== סימוני עין משפט בירושלמי ==

שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT)

:אשמח אם תדריך אותי 
:אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק
:אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים
:אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT)
::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה
:::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה 
:::הייתי רוצה שתהיה אפשרות 
:::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה 
:::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד)
:::קישורים לבבלי
:::בחירת פירושים מתוך רשימה 
:::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons.
::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני.
::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם.
::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית &quot;מגירה&quot;.
::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::קודם כל עבודה מדהימה 
:::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים 
:::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות:
:::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן.
:::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה&quot;ביאור&quot; (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים
::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא
::::::::נרשום  צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל 
:::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי
:::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז  כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים
::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים
::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה 
::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן 
::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT)
:::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT)
::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים.
:::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך:
===דף יד עמוד ב=== 
::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש 
:::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT)
::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;א בסיוון ה'תשפ&quot;ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT)

== ההקלטות ==

סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT)

:תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT)

== מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר ==

ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.&lt;br&gt;
לענ&quot;ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב&quot;-----------------------------------דף&quot;, ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.&lt;br&gt;
אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

:אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT)
::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה &quot;דף&quot;.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)
::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית &quot;תיבה נגללת&quot; פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;|יישור=שמאל&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ&quot;ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה &quot;דף&quot;, ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
: העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:19, 30 באפריל 2024 (IDT)
::שלחתי את הקישור לחברים 
::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל
::זה הקישור
::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org)
::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT)
:::זה לא נראה כמו קישור.
:::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT)
::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא  ^מסכת ברכות פרק א משנה א
::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל
::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT)
:::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8
:::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT)

== הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: ==

האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה
לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה 
כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו 
כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST)

:מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST)

== מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג ==

יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]].

יש לי רק 2 שאלות:

1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן.

2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג.

בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST)

:הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11
:מכאן והילך בע&quot;ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST)
::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק.
::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST)
:::יש לי גם בוואטסאף
:::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST)
::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)
:::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף
:::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT)
:::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT)

== [[הלל בברכה ביום העצמאות]] ==

מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT)

:אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT)
::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT)
:::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון 
:::בע&quot;ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה
:::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT)
::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ&quot;ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT)
:::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT)

== ביאור:הל&quot;מ ==

עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT)

:תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT)</text>
      <sha1>hpicoh485cpt4xkn6p8bd5km2p0h645</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רבינו יהודה שירליאון על הש&quot;ס/ברכות/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1701644</id>
    <revision>
      <id>2937223</id>
      <parentid>2937007</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T23:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ו. */</comment>
      <origin>2937223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="383583" sha1="iwzlqxtrei3h6gllml9w34zdm5pb8jv" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי לפתיחת הדף הזה: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, אך אינו במצב קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ואף ר' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים בפשטות, אלא כיון שהוקשו אחד לשני, לכך הוגבל זמן &quot;ובשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך. (המגיה). וכך אכן כתב תוספות הרא״ש בסוף דיבור זה.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|הקטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי (אלא שהגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא). וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שהיית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; ונשמטה ה-א' או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה, שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג.}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכת&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע חמשה, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד?. אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה יג'''.'''. וז&quot;ל התוס' שם: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בתוס' רבינו פרץ, וכך הוא בדפוס שונצינו-פיזארו בתוס' שבדף, וע&quot;פ זה כפי הנראה הגיה הב&quot;ח בגמ' שלנו. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה בה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;, דהיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו. וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot; (או &quot;פי' הקונטרס&quot;), יש להגיה ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. ואמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכן הוא בלא זה בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;(ב)קשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, '''('''שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כיון &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהת המגיה&quot; מסברתו, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דשרי ל]התירו כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהת המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית, והיא ישרה בעיני. ומכל מקום נראה דזוהי כוונת הדברים בכל מקרה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|נראה דהגהה היא שהוכנסה לתוך דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי אלו תפילין שבראש, לפי שהן בגובהה של ראש דנראים לכל. אבל של יד אינן נראים, דכתיב לך לאות ולא לאחרים [לאות]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי. מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו גרסא נכונה לא כאן ולא בדברי תוס' הרא&quot;ש שדבריו נסמכים על דברי רבינו. וזאת מכיוון, שא&quot;כ נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בבית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד בתוך בהכ&quot;נ, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. וק&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'). ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו', והגהתי דיבור זה בהתאם.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמט בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת הדומות &quot;מדברים, בדברים&quot; שנראה ככפילות לשון.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש, (בעצם אדם)&lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד להגיה, שהלא רבינו מבאר ענין זה ע&quot;פ פירוש רש&quot;י ומילים אלו אינם נמצאות בדבריו של רש&quot;י. ועוד, שהלא עניין זה שטמיא פירושו עצם אדם הלא רבינו מבאר זאת מיד בסמוך, וקשה לומר שאמר ביאור מילת טמיא קודם לכן גם כן. וכנראה שנתווסף כאן מלשון הרא&quot;ש ששונה מלשון רבינו.}}&lt;/sup&gt; בטמי נפשא, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: &quot;'''טמא לנפש'''&quot;. דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב, ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד נראה להשמיט מכיון שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות, שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שפתח ראשי תיבות אלו בתור &quot;ואית דאמרי&quot;, שכנראה לפניו היה כתוב &quot;וא&quot;ד&quot;. ומ&quot;מ אינו נראה שייך בכאן גם לפי גרסא זו.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערבה דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט כמה שכתוב בהם לשון הילוך). ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן (משמע)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt;, שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''כדובר'''.
הערוך גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt; בד[ו]בר&lt;sup&gt;{{הערה|בערוך שלפנינו מופיע כפי שהגהתי.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ', ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש, כרום לשון ראם.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. נראה להסביר כוונת התירוצים הללו כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית יש להם שם אחר כל אחד על שם קרבן אחר. שתפילת שחרית קבלה את שמה על שם קרבן תמיד של שחרית שנקרב בזמנה. וערבית קבלה את שמה על שם תמיד של בן הערבים שנקרב בסמוך לזמנה. ולכך נתנו לתפילת הצהרים את שמה גם כן על שם קרבן מסוים שהוא קרבן המנחה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן תפילת הצהרים, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך נקראת תפילת הצהרים על שם המנחה ההיא.
 3. או משום שכיון שתפילת שחרית זמנה מבבוקר שלכך נקראת &quot;שחרית&quot;, לכן גם תפילת הצהרים שזמנה נוהג בזמן קרבן המנחה דהיינו קרבן תמיד של בן הערביים (שאפשר שאף היא נקראת קרבן מנחה), לכך נקראתה תפילת הצהרים בשם תפלת המנחה. (ובאמת התירוץ השלישי מסתבר יותר, שכתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשיו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;, ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים שאכן הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים במעשה דאליהו בהר הכרמל).
 4. ואפשר עוד שהטעם הוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי וכו'&quot;, וכיוון שהוסמכה הקטורת גם כן לקרבן המנחה בפסוק, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים, אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, ומנחת נסכים הלא נעשית עם הנסכים של הקרבן, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו'. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך] &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם לשון &quot;'''שהנחתי לך'''&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt;, כלומר אניח [לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך''' בא&quot;י&quot;, והוגה בהתאם למה שנראה נכון לשונית. וראה עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בא&quot;י&lt;sup&gt;{{הערה|והיינו שאניח לך מכל אויבך בא&quot;י. &quot;והמגיה&quot; כותב שאפשר שצריך לגרוס &quot;אניח אותך מאויבך&quot;, שהיה כתוב '''אוי'''' בלשון מקוצרת, וטעו המעתיקים וכתבו &quot;'''בא&quot;י'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כמו עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו ופניך הולכים בקרב דאבשלום &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|בן מאיר דהוא רבינו תם.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , השעה&lt;sup&gt;{{הערה|אינו מופיע בתוספתא שלפנינו. אך הגר&quot;א הגיה והוסיף התיבות הללו ללשון התוספתא הזו שהובאה בירושלמי שיוזכר לקמן {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתבו א' לכך ארוך התוספתא. וכיוון שאין מוכח אם רצה לכתוב אחד או אחת, המרתי את לשונו ללשון הנראית נכונה דהיינו ללשון נקיבה למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה נמצא בתוס' רבינו אלחנן {ע&quot;ז ד.}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי'&lt;sup&gt;{{הערה|נראה דהוא קיצור של &quot;גריסנא&quot; ולא של &quot;גריס&quot;, דכך יותר מסתדר מהבחינה ההבנתית, וכן י&quot;ל בהמשך. אך ישנם כת&quot;י שכתבו בפירוש שבכאן גורסים &quot;גריס&quot;, ושבסמוך גורסים את מילת הקיצור של &quot;גרסינן&quot;. אבל אפשר שהם פתחו הקיצורים או הוסיפו עליהם בצורה מוטעית מכל הרגל הלשון או בהתאם למה שראו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך תוס' הרא&quot;ש אינו הוכחה מוכרחת לכאן, כיון שהשתמש בלשון אחרת.}}&lt;/sup&gt; וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר'&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן נראה לשונית נכון. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראה הערה אחרונה בדיבור זה להרחבת העניין.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא אחרי &lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;, והוגה בהתאם למה שנראה נכון.}}&lt;/sup&gt;[כן] לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא, וזאת כיון שאיני מבין מדוע הוא אינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס. אך טעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {ד.}, דטעמו שמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית. וראית באחד מכת&quot;י שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;, ולכך אפשר שנחסרו שם מילים או שהיה לא ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר לומר שהלשון של רבינו הייתה &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית, &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot; כיון שהריתחא בא אחרי [כן] (או כל כעין זה). וזה מתאים בדיוק לפירוש רבינו חננאל.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כןך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא נכרי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{כמודפס על הדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. ורצה המגיה לומר ש-&quot;כלל&quot; הכתוב שם, הוא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מצינו שגורס כאן '''כלומר'''. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה. ותימה, למה הענישו כל&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש גרסינן &quot;'''על''' כך&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם פה.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע כי ארשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלקי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; [ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל המימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכת&quot;י בצד הגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, כיוון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. אך לצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם כיום. אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונו) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
{{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. דהיינו שאם לפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואע&quot;פ שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ביחס למשה לבד, אבל לא ביחס לעם ישראל. ומשה ביקש שגם על ישראל יעברו פנים של זעם ובקשתו מוצדקת. אבל ביחס לפירוש של רבינו שמואל שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל, א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot; שכביכול טען משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא  הקב&quot;ה כבר אמר שילך לכבוש ולא ימנע, א&quot;כ מהי טענתו של משה?

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפי מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא דגבי [לן] דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחוק'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, הגהות מספרים המבוססים על כתבי יד ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש שזהה ודומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים, וכן מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; (ע&quot;פ כתיב יד מירושלים שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הזנכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד כפי הנראה בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (מכתיב יד ניו יורק) שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק).
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט לבריאה ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של אוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות (למעשה כל כתבי היד הללו הועתקו מאותו מקור {כיוון שיש בהם בדיוק את אותם שגיאות}, למעט כתיב היד של ירושלים).

----</text>
      <sha1>iwzlqxtrei3h6gllml9w34zdm5pb8jv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937224</id>
      <parentid>2937223</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T23:51:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ו. */</comment>
      <origin>2937224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="384134" sha1="phyo0s6zknboakde5gh6ctkuzobjti1" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי לפתיחת הדף הזה: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, אך אינו במצב קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ואף ר' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים בפשטות, אלא כיון שהוקשו אחד לשני, לכך הוגבל זמן &quot;ובשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך. (המגיה). וכך אכן כתב תוספות הרא״ש בסוף דיבור זה.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|הקטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי (אלא שהגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא). וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שהיית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; ונשמטה ה-א' או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה, שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג.}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכת&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע חמשה, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד?. אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה יג'''.'''. וז&quot;ל התוס' שם: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בתוס' רבינו פרץ, וכך הוא בדפוס שונצינו-פיזארו בתוס' שבדף, וע&quot;פ זה כפי הנראה הגיה הב&quot;ח בגמ' שלנו. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה בה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;, דהיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו. וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot; (או &quot;פי' הקונטרס&quot;), יש להגיה ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. ואמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכן הוא בלא זה בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;(ב)קשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, [ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי רבינו אלחנן בן הר&quot;י, שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התירו כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהת המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא שישרה בעיני, ובמדרכי בשם רבינו אלחנן בלשון: &quot;בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן&lt;sup&gt;{{הערה|נראה דהגהה היא שהוכנסה לתוך דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי אלו תפילין שבראש, לפי שהן בגובהה של ראש דנראים לכל. אבל של יד אינן נראים, דכתיב לך לאות ולא לאחרים [לאות]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב, שספק זה הסתפקו רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ המסתבר שהיה רבנו מזכיר את שמו. וכיון שלא הוזכר שמו, ז&quot;א שנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו גרסא נכונה לא כאן ולא בדברי תוס' הרא&quot;ש שדבריו נסמכים על דברי רבינו. וזאת מכיוון, שא&quot;כ נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בבית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד בתוך בהכ&quot;נ, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. וק&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'). ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו', והגהתי דיבור זה בהתאם.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמט בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת הדומות &quot;מדברים, בדברים&quot; שנראה ככפילות לשון.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש, (בעצם אדם)&lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד להגיה, שהלא רבינו מבאר ענין זה ע&quot;פ פירוש רש&quot;י ומילים אלו אינם נמצאות בדבריו של רש&quot;י. ועוד, שהלא עניין זה שטמיא פירושו עצם אדם הלא רבינו מבאר זאת מיד בסמוך, וקשה לומר שאמר ביאור מילת טמיא קודם לכן גם כן. וכנראה שנתווסף כאן מלשון הרא&quot;ש ששונה מלשון רבינו.}}&lt;/sup&gt; בטמי נפשא, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: &quot;'''טמא לנפש'''&quot;. דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב, ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד נראה להשמיט מכיון שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות, שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שפתח ראשי תיבות אלו בתור &quot;ואית דאמרי&quot;, שכנראה לפניו היה כתוב &quot;וא&quot;ד&quot;. ומ&quot;מ אינו נראה שייך בכאן גם לפי גרסא זו.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערבה דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט כמה שכתוב בהם לשון הילוך). ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן (משמע)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt;, שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''כדובר'''.
הערוך גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt; בד[ו]בר&lt;sup&gt;{{הערה|בערוך שלפנינו מופיע כפי שהגהתי.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ', ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש, כרום לשון ראם.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. נראה להסביר כוונת התירוצים הללו כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית יש להם שם אחר כל אחד על שם קרבן אחר. שתפילת שחרית קבלה את שמה על שם קרבן תמיד של שחרית שנקרב בזמנה. וערבית קבלה את שמה על שם תמיד של בן הערבים שנקרב בסמוך לזמנה. ולכך נתנו לתפילת הצהרים את שמה גם כן על שם קרבן מסוים שהוא קרבן המנחה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן תפילת הצהרים, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך נקראת תפילת הצהרים על שם המנחה ההיא.
 3. או משום שכיון שתפילת שחרית זמנה מבבוקר שלכך נקראת &quot;שחרית&quot;, לכן גם תפילת הצהרים שזמנה נוהג בזמן קרבן המנחה דהיינו קרבן תמיד של בן הערביים (שאפשר שאף היא נקראת קרבן מנחה), לכך נקראתה תפילת הצהרים בשם תפלת המנחה. (ובאמת התירוץ השלישי מסתבר יותר, שכתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשיו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;, ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים שאכן הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים במעשה דאליהו בהר הכרמל).
 4. ואפשר עוד שהטעם הוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי וכו'&quot;, וכיוון שהוסמכה הקטורת גם כן לקרבן המנחה בפסוק, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים, אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, ומנחת נסכים הלא נעשית עם הנסכים של הקרבן, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו'. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך] &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם לשון &quot;'''שהנחתי לך'''&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt;, כלומר אניח [לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך''' בא&quot;י&quot;, והוגה בהתאם למה שנראה נכון לשונית. וראה עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בא&quot;י&lt;sup&gt;{{הערה|והיינו שאניח לך מכל אויבך בא&quot;י. &quot;והמגיה&quot; כותב שאפשר שצריך לגרוס &quot;אניח אותך מאויבך&quot;, שהיה כתוב '''אוי'''' בלשון מקוצרת, וטעו המעתיקים וכתבו &quot;'''בא&quot;י'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כמו עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו ופניך הולכים בקרב דאבשלום &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|בן מאיר דהוא רבינו תם.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , השעה&lt;sup&gt;{{הערה|אינו מופיע בתוספתא שלפנינו. אך הגר&quot;א הגיה והוסיף התיבות הללו ללשון התוספתא הזו שהובאה בירושלמי שיוזכר לקמן {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתבו א' לכך ארוך התוספתא. וכיוון שאין מוכח אם רצה לכתוב אחד או אחת, המרתי את לשונו ללשון הנראית נכונה דהיינו ללשון נקיבה למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה נמצא בתוס' רבינו אלחנן {ע&quot;ז ד.}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי'&lt;sup&gt;{{הערה|נראה דהוא קיצור של &quot;גריסנא&quot; ולא של &quot;גריס&quot;, דכך יותר מסתדר מהבחינה ההבנתית, וכן י&quot;ל בהמשך. אך ישנם כת&quot;י שכתבו בפירוש שבכאן גורסים &quot;גריס&quot;, ושבסמוך גורסים את מילת הקיצור של &quot;גרסינן&quot;. אבל אפשר שהם פתחו הקיצורים או הוסיפו עליהם בצורה מוטעית מכל הרגל הלשון או בהתאם למה שראו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך תוס' הרא&quot;ש אינו הוכחה מוכרחת לכאן, כיון שהשתמש בלשון אחרת.}}&lt;/sup&gt; וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר'&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן נראה לשונית נכון. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראה הערה אחרונה בדיבור זה להרחבת העניין.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא אחרי &lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;, והוגה בהתאם למה שנראה נכון.}}&lt;/sup&gt;[כן] לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא, וזאת כיון שאיני מבין מדוע הוא אינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס. אך טעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {ד.}, דטעמו שמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית. וראית באחד מכת&quot;י שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;, ולכך אפשר שנחסרו שם מילים או שהיה לא ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר לומר שהלשון של רבינו הייתה &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית, &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot; כיון שהריתחא בא אחרי [כן] (או כל כעין זה). וזה מתאים בדיוק לפירוש רבינו חננאל.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כןך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא נכרי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{כמודפס על הדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. ורצה המגיה לומר ש-&quot;כלל&quot; הכתוב שם, הוא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מצינו שגורס כאן '''כלומר'''. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה. ותימה, למה הענישו כל&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש גרסינן &quot;'''על''' כך&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם פה.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע כי ארשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלקי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; [ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל המימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכת&quot;י בצד הגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, כיוון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. אך לצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם כיום. אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונו) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
{{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. דהיינו שאם לפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואע&quot;פ שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ביחס למשה לבד, אבל לא ביחס לעם ישראל. ומשה ביקש שגם על ישראל יעברו פנים של זעם ובקשתו מוצדקת. אבל ביחס לפירוש של רבינו שמואל שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל, א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot; שכביכול טען משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא  הקב&quot;ה כבר אמר שילך לכבוש ולא ימנע, א&quot;כ מהי טענתו של משה?

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפי מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא דגבי [לן] דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחוק'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, הגהות מספרים המבוססים על כתבי יד ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש שזהה ודומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים, וכן מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; (ע&quot;פ כתיב יד מירושלים שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הזנכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד כפי הנראה בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (מכתיב יד ניו יורק) שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק).
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט לבריאה ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של אוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות (למעשה כל כתבי היד הללו הועתקו מאותו מקור {כיוון שיש בהם בדיוק את אותם שגיאות}, למעט כתיב היד של ירושלים).

----</text>
      <sha1>phyo0s6zknboakde5gh6ctkuzobjti1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מוסף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726034</id>
    <revision>
      <id>2937164</id>
      <parentid>2913491</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:05:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* חזרת הש&quot;ץ */</comment>
      <origin>2937164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="178130" sha1="tb9eqe3jdl3aumuvyy718yfxg1r32gf" xml:space="preserve">=מוסף ליום כיפור=
==תחינות לשליח הציבור==
===הנני העני===
הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ, נִרְעָשׁ וְנִפְחָד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי וְהָגוּן לְכָךְ. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁדַּי אָיוֹם וְנוֹרָא, הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי. וְנָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי, וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲוֹנוֹתַי, כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי. וְאַל יִכָּלְמוּ בִּפְשָׁעַי, וְאַל יֵבוֹשׁוּ בִי וְאַל אֵבוֹשׁ בָּם. וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים וּמְעֻרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת. וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי. וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה, וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה. וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי. 

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם פּוֹעֲלֵי תְפִלּוֹת יָבִיאוּ תְפִלָּתִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְיָפִיצוּ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים. וּבַעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
===אל מלך נאמן===
אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, שַׁדַּי, מֶלֶךְ עֶלְיוֹן, קַבֵּל שַׁוְעָתִי בְּרָצוֹן, אַמֵּץ לְבָבִי. יְיָ [כוזו] אֱלֹהֵינוּ [במוכסז] יְיָ [כוזו] אֶחָד, אֵל חַי, דַּיַּן אֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק, רַחוּם וְחַנּוּן, רַחֵם עָלַי וּשְׁמַע הַיּוֹם אֲשֶׁר אַעְתִּיר בַּעֲדִי וּבְעַד בֵּיתִי וּבְעַד עֲדָתִי הַמַּסְכִּימִים עִמִּי בִּתְפִלָּתִי. וְתִכְלֹל תְּפִלָּתֵנוּ עִם כָּל תְּפִלּוֹת הַיְשָׁרוֹת וְהַנְּקִיּוֹת שְׁיִּתְפַּלְּלוּ הַיּוֹם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְתַחְתֹּר תַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, כְּמוֹ שֶׁחָתַרְתָּ לִתְפִלַּת מְנַשֶּׁה. שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁוּ שׁוֹלְחַי בִּי וְלֹא אֲנִי בָּהֶם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{ממס|תהלים יט טו}} אָמֵן סֶלָה. יְהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ אָיוֹם וְנוֹרָא, שֶׁתִּתֵּן לִי קוֹל עָרֵב וְנָעִים הַיּוֹם, וְאַל יִפְסֹק קוֹלִי, וְאַל יִחַר גְּרוֹנִי, וְיִהְיֶה קוֹלִי נָעִים וְחָזָק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד{{ממס|שמות יט יט}} אָמֵן סֶלָה.
==חצי קדיש==
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=כן}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ו|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ג}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ח|ג א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ט}}

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁהַשִּׁלְטוֹן (נ&quot;א שֶׁהַשָּׁלְטָן) לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ, וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ, וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ:

וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ:

יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ:

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב, וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
===קדושת היום===
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ.

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

וְאֶת {{הור|בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְ}}יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר׃ 

{{הור1|בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט י}}}}

וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. 

{{הור1|בשבת|יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, {{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יז ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ז}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יח ח2}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו|אלהי ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ו}}

==חזרת הש&quot;ץ==
{{ארון|פ}}
{{קרובות|ימים נוראים|רשות=
====רשות====
{{#קטע:מסוד חכמים|יו&quot;כ}}
{{ארון|ס}}
|א=
{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע). מחבר: הקליר}}

{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה

{{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ

{{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}}
{{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים

{{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}}
{{סי|שׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע

{{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים

{{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}}
{{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר

{{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ

{{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}}
{{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה

שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים / יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
{{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים / בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים
|ב=
{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע). מחבר: הקליר}}

{{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס

{{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבֻּלּוֹת יוּעָצוּ{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ

{{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד

{{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}}
{{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}}
{{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל

{{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים

{{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים

{{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ

{{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ

{{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן

כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ / פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}}
{{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ / הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ
====תוכחה====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים כ-פ)}}

עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ

{{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ
:וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ
{{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ
:אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. 
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ
:אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ
{{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ
:יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו
:אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו
{{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו
:הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ
:לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ
{{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ
:לְפָנָיו יַהֲלֹךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה
:לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה
{{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה
:תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|שַׁ}}דַּי הִנְּנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר
:רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר
{{הור|חזן:}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר
:קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
}}
===פיוטים לפני קדושה===
====משולש====
{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע). מחבר: הקליר}}

{{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה

{{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}}
{{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}}
{{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב

{{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל

{{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}}
{{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר

{{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע

{{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם

{{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה

יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:{{ש}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. אֵל נָא:

====אשא דעי למרחוק====
נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ

הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ

מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעוֹן בְּאָת מֵרָחוֹק / {{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק / {{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק / {{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב / {{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב / {{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב / {{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב
{{רפרן|הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי / {{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי / {{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי / {{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי
{{רפרן|מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן / {{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן / {{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּשׂ אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן / {{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב / {{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב / {{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב / {{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב
{{רפרן|הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר / {{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר / {{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר / {{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר
{{רפרן|מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים / {{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים / {{הור|קהל:}} בְּפִלוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים / {{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
====אין ערוך אליך====
{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ

{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
{{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}}
{{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}}
{{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}}
{{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל שׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}}
תֹּקֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}
====אל תזכר לנו עוונותינו====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

ובְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ

{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ / הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ / כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ / וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ / וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ / וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ / וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם / זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם / וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָצֵה לָנוּ כְּמֵאָז / וְתֶן לָנוּ עָז / וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ / וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ / וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים / וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים / וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ / וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ / וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ / וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ / וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ / וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ / וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ / כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ / יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית / וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית / בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה / נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה / וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ / וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ / כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְרָכָה בָּאָרֶץ / וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ / וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ / וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ / כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן / וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן / וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל / וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל / מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ / רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ / כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן / כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן / וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ / נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ / וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ. {{ק|וְאַתָּה…}}{{ש}}
{{סי|{{הור|חזן:}} תֹּאַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ / וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ / וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תִּרְעֵנוּ. {{ק|וְאַתָּה…}}
====אך אומרים בחין לפניך====
וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים / וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|}
====אמרו לאלהים====
{{ארון|פ}}
וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים כ-ש). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}}

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ
:מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ
:לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ
:כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ
::הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ
:מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ
:לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ
:מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ
::שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ
:בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ
:וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ
:לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ
::הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ
:בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ
:לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ
::דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה
:וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה
:סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה
:לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה
::זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ
:עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ
:אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ
::זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ
:הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ
:סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ
:לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ
::הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ
:חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ
:יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ
:לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ
::זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ
:טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ
:יְקַיֵּם עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ
:כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ
::אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק
:יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק
:סוֹלֵחַ לַחֵטְא לִמְחֹק
:כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק
::וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם
:דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם
:וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם
:וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם
::בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם
====מעשה אלהינו====
וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ
:{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ
:{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ
:{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד
:{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד
:{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד
:{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד
::לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ
:{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדוֹמוֹ
:{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ
:{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ
:{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ
:{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ
:{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי
:{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי
:{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי
:{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי
::לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}}
{{ארון|ס}}
מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ
:וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה
:{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה
:{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה
:{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה
:וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
{{ארון|פ}}
אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה
:{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה
:{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה
:{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה
::לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}}
===אשר אימתך===
וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן
:בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ
:בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח
:בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ
:מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵּיא
:מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל
:מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים
:בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת
:בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים
:בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה
:מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה
:מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל
:מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת
:בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים
:בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל
:בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שׁמֶץ
:מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם
:מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח
:מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל
:בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר
:בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק
:בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ
:מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז
:מֵּ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת
:מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ
:בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ
:בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע
:בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן
:מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף
:מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת
:מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם
:בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם
:בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִבָּשָׂר וָדָם
:מֵהֶבֶל וָתֹהוּ
:מֵחָצִיר יָבֵשׁ
:מִצֵּל עוֹבֵר
::וּמִצִּיץ נוֹבֵל
:מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ
:מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ
:וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה
:וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה
:וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
:וְנִשְׁמָעִים בַּדִין
:וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט
:וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
:וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים
::וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
{{ארון|ס}}
===אמיצי שחקים===
לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל|| ||וְכָל צְבָא מַעַל|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|אֲ}}מוּנֵי אַהֲבָה|| ||וְצִמְחֵי רְבָבָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים|| ||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית|| ||לְזוֹכֵר הַבְּרִית|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ|| ||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה|| ||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים|| ||לְכָל צַד פּוֹנִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה|| ||לְעִמָּם בְּצָרָה|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה|| ||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים|| ||לְהַצּוּר תָּמִים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים|| ||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת|| ||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת|| ||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת|| ||לֵאלֹהִים אֱמֶת|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים|| ||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים|| ||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים|| ||לְרָם עַל רָמִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ט}}וֹבוּ אֹהָלָיו|| ||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים|| ||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן|| ||לִבְתוֹכָם שָׁכָן|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים|| ||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים|| ||בְּנֵי אֵיתָנִים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים|| ||וְאֵשׁ לֶהָבִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד|| ||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים|| ||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד|| ||בְּכָל יוֹם תָּמִיד|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת|| ||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ|| ||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה|| ||לְנוֹרָא עֲלִילָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים|| ||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת|| ||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים|| ||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק|| ||לְגוֹאֲלָם חָזָק|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם|| ||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים|| ||מַטַּע קְדוֹשִׁים|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם|| ||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב|| ||בְּלִי לֵב עָקֹב|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל|| ||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם|| ||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי|| ||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים|| ||מִצְוֹת וְחֻקִּים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים|| ||בַּמָּרוֹם חָשִׁים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם|| ||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
====אילי מרום====
וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ

{{הור|חו&quot;ק:}} אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ש}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}}
{{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ש}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}}
{{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ש}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}}
{{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עַלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}}
{{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}

{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. {{ק|'''אֵלוּ…'''}}
====סילוק====
וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵח
{{ארון|פ}}
{{:ונתנה תוקף}}
{{ארון|ס}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:

{{הור|קו&quot;ח:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת. מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:

{{הור|קהל:}} כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ.
{{סוף}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / דָּת וָכֵס הֵשִׁית{{ש}}
{{סי|אֲ}}מָנָה יוֹם יוֹם / {{סי|אֲ}}צוּלָה אִתּוֹ בְּחֶבְיוֹן{{ש}}
{{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְשַׁעֲשׁוּעִים / {{סי|בָּ}}הּ לְנַקּוֹת חֵטְא עַם מְשַׁוְּעִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}מַר בָּעֲצָתָהּ כֹּל בְּאֹמֶר / {{סי|גָּ}}שָׁה לְחַנֵּן בְּעַד כָּל יְצוּרֵי חֹמֶר{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלָהּ לִפְנֵי מְכוֹן שֶׁבֶת / {{סי|דְּ}}רוֹר יֶשַׁע כְּעָלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת{{ש}}
{{סי|ה}}וּכָנָה עַד לֹא עוֹלָם / {{סי|הֱ}}יוֹת מֵלִיץ יֹשֶׁר לְעַם עוֹלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}שְׁנֵי אַלְפֵי רְבָבוֹת גְּדוּדִים / {{סי|וּ}}כְמוֹ הֵם כְּרוּבִים אָז בָּם מִתְגּוֹדְדִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קֹף לְמִסְפָּרָם מַרְבִּים / {{סי|זִ}}יו סַפִּיר כֵּס מַרְכִּיבִים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת מַיִם עִם חֶשְׁכַת מַיִם / {{סי|חַ}}בֵּא בִּמְצוּלוֹת מַיִם חֵטְא שׁוֹפְכֵי לֵב כַּמָּיִם{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח נוֹשֵׂא וְנִרְאֶה נִשָּׂא / {{סי|ט}}וֹעֵן מַשָּׂא בְּקוֹל כָּל תִּשָּׂא{{ש}}
{{הור|חזן}} {{סי|יִ}}תְרַעֲשׁוּ אוֹפָן וְגַלְגַּל / {{סי|יֹ}}קֶשׁ עַם זוּ לְהַאֲפִין וּלְגַלְגֵּל{{ש}}
{{סי|כְּ}}רוּב וְחַיָּה רוֹפְפִים / בְּכַנְפֵי נֶשֶׁר מְעֹפְפִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}אֵב זוּ מְרַפִּים / עֲנוֹת לְעֻמַּת שְׂרָפִים
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ.

{{הור|קו&quot;ח:}} בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ:

{{הור|קהל:}} מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים.
{{סוף}}

אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית אָבוֹת וּבָנִים הֵשִׁית{{ש}}
{{סי|לָ}}תֵת אֲרֻכָּה / {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת אֲרוּכָה{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז צָפָם / {{סי|מֵ}}חֲרוֹת קִצְפָּם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעַץ וְהֵבִין / {{סי|נִ}}אֲצוּת לְהַלְבִּין{{ש}}
{{סי|סָ}}קַר עֲשׂוֹת נְכוֹחָה / {{סי|סִ}}יּוּם לְיוֹם תּוֹכֵחָה{{ש}}
{{סי|עָ}}לוּ בְּמַחֲשָׁבָה יַחַד / {{סי|עֲ}}תִירָתָם לְמַלְטָּם מִפַּחַד{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹדָם הֶעֱלָם מִקֶּדֶם / {{סי|פֶּ}}שַׁע לְנַקּוֹת מִקְּנוּיַת קֶדֶם{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה בְּוַעַד יוֹם זֶה / {{סי|צ}}וֹעֲקִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא דוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / {{סי|קֹ}}שְטְ אָב לַבָּנִים הֵכִין לִדְרשׁ{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו / {{סי|רְ}}צוֹת רְחוּמָיו וַחֲסִידָיו{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}הֵם יְדִידָיו / {{סי|שִׁ}}כְלוּל מַעְבָּדָיו{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד מְעִידָיו / כִּי אֵין בִּלְעָדָיו
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים.

{{הור|חו&quot;ק:}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ 

{{הור|קהל:}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
{{סוף}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / נָוֶה וְיִנּוֹן הֵשִׁית{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן / {{סי|תִּ}}כֵּן טֶרֶם כָּל עַם וְלָשׁוֹן{{ש}}
{{סי|שִׁ}}כְנוֹ עָץ שָׁם לְהַשְׁרוֹת / {{סי|שׁ}}וֹגִים לְהַדְרִיךְ בְּדַרְכֵי יְשָׁרוֹת{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הֶאְדִּים / {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ הִקְדִּים{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף אִם קָצַף בַּאֲיֻמָּתוֹ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ לֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ{{ש}}
{{סי|צֻ}}מַּתְנוּ בְּבִצְעֵנוּ עַד עַתָּה / {{סי|צ}}וּרֵנוּ עָלֵינוּ לֹא גַעְתָּ{{ש}}
{{סי|פָּ}}נָה מֶנּוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ / {{סי|פֻּ}}לַּצְנוּ וְאֵין מִי לְצַדְּקֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}וֹנוֹתֵינוּ וְעֹל פְּשָׁעֵינוּ / {{סי|ע}}וֹמֵס וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עַל שֶׁכֶם חַטֹּאתֵינוּ / {{סי|סְ}}לִיחָה מְצֹא לַעֲוֹנוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}רְפָּא לָנוּ בְּחַבּוּרָתוֹ / {{סי|נֶ}}צַח בְּרִיָּה חֲדָשָׁה עֵת לִבְרֹאתוֹ{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ}}חוּג הַעֲלֵהוּ / {{סי|מִ}}שֵּׂעִיר הַדְלֵהוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}הַשְׁמִיעֵנוּ בְּהַר הַלְּבָנוֹן / שֵׁנִית בְּיַד יִנּוֹן
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} אֶחָד הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.

{{הור|חו&quot;ק:}} אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ 

{{הור|קהל:}} אַדִּיר אַדִּירֵנוּ יְיָ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
{{סוף}}
אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / שִׁבְעָה אֵלֶּה הֵשִׁית{{ש}}
{{סי|כִּ}}וְּנָם מֵעֵת נוֹלָדוּ / {{סי|כְּ}}תוּרִים בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}צָרָם וְאֶצְלוֹ כֻּלָּלוּ / {{סי|יַ}}חַד לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}פֵּל בְּאִבָּם תְּשׁוּבָה / {{סי|טְ}}בוּעָה הִיא לְבַת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
{{סי|חִ}}תְּלָהּ צֳרִי לְחַטָּאִים / {{סי|ח}}וֹבֵשׁ לְנִטְעֵי נְטָעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת בָּהּ לִדְחוֹת / {{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בָּהּ לִמְחוֹת{{ש}}
{{סי|וּ}}מִלִּפְנֵי עָשׂוֹר עֲשָׂרָה / {{סי|וִ}}עֲדָהּ לְמַרְפֵּא סוֹרֵרָה{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנוּ אָתָנוּ לְךָ אָיֹם / {{סי|הַ}}בִּיטָה וּרְאֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|דַּ}}לְיוּת שׁוֹקַיִם וּמַצַּב רַגְלַיִם / {{סי|דְּ}}רִיכַת מָתְנַיִם וּמַעַד קַרְסֻלַּיִם{{ש}}
{{סי|גָּ}}שִׁים יְחֵפִים בְּעִנּוּי עֲיֵפִים / {{סי|גִּ}}ישׁוֹת מְאַלְּפִים בְּשִׁירוֹת מְעוֹפְפִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} בְּךָ מִתְהַדְּרִים / {{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נֶאְדָּרִים{{ש}}
{{סי|אָ}}מְצָךְ מַאְדִּירִים / {{סי|אַ}}דִּיר בָּאַדִּירִים, בְּקוֹל אַדִּירִים
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} אַדִּיר אַדִּירֵנוּ יְיָ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:

{{הור|קו&quot;ח:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
{{סוף}}
===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ. וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה:
{{סוף}}
====חמול====
חֲמֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ / וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ / וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ / בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ / תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ

כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ, נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים.

וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל מְכוֹנָךְ וְהֵיכָלָךְ.

עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן, אֲדוֹנֵינוּ{{ש}}
וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ{{ש}}
וּבִזְכוּת הַתָּם יוֹצִיא אָיֹם (נ&quot;א הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ{{ש}}
כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ

בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע{{ש}}
תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט{{ש}}
וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט
====וכל מאמינים====
{{ארון|פ}}
{{:וכל מאמינים}}
{{ארון|ס}}
[תֻּשְׂגַּב לְבַדְּךָ וְתִמְלֹךְ עַל כֹּל בְּיִחוּד: כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:]
====ובכן תן פחדך====
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ, וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ, וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ:
====ויאתיו====
וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ. וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ. וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ. וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ. וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ. (וְיִזְבְּחוּ לְךָ אֶת זִבְחֵיהֶם.) וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם. וְיַחְפְּרוּ עִם פְּסִילֵיהֶם. וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ. וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ. וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתֶךָ. וִילַמְּדוּ תוֹעִים בִּינָה. וִימַלְלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ. וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ. וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר תִּפְאָרָה. וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה. וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ. וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם. וִירוֹמְמוּךָ בִּקְהַל עָם. וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ. וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה:
====חתימה====
וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ:

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב, וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

===קדושת היום===
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ.

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

וְאֶת {{הור|בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְ}}יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר׃ 

{{הור1|בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט י}}}}

וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. 

{{הור1|בשבת|יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.}}
===סדר העבודה===
====פתיחה====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}
====רשויות לשליח הציבור====
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הָעוֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִלְּפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל: הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמֵרוּ. הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ. הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ. יַדְּעֵם אֵיךְ יְפָאֵרוּ. בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרְעוּן. עַמְּךָ בְּפִיהֶם יְבָרֵכוּן. וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ כֻּלָּם יִתְבָּרְכוּן. עַמְּךָ לְפָנֶיךָ יַעֲבִירוּן, וְהֵם בַּתָּוֶךְ יַעֲבֹרוּן. עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת. וְעֵינֵיהֶם לְךָ מְיַחֲלוֹת: גָּשִׁים מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּאֵימָה. לְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵמָה. וְעַמְּךָ מַסְבִּיבִים אוֹתָם כַּחוֹמָה. וְאַתָּה מִן הַשָּׁמַיִם תַּשְׁגִּיחַ אוֹתָם לְרַחֵמָה: עַיִן נוֹשְׂאִים לְךָ לַשָּׁמַיִם. לֵב שׁוֹפְכִים נָכְחֲךָ כַּמַּיִם. וְאַתָּה תִשְׁמַע מִן הַשָּׁמָיִם: שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִלְשׁוֹנָם. וְלֹא יִנָּקְשׁוּ בְשִׁנּוּנָם. וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְּמַשְׁעֵנָם. וְלֹא יִכָּלְמוּ בָם שְׁאוֹנָם. וְאַל יֹאמַר פִּיהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנֶךָ. כִּי חֲנוּנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים. וּמְרֻחֲמֶיךָ הֵמָּה מְרֻחָמִים. כְּמָה שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֵת אֲשֶׁר תָּחֹן יוּחָן, וְאֵת אֲשֶׁר תְּרַחֵם יְרֻחָם: כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:{{ממס|שמות לג יט}}
{{ארון|פ}}
אוֹחִילָה לָאֵל, אֲחַלֶּה פָנָיו{{ש}}
אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן{{ש}}
אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ{{ש}}
אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו{{ש}}

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן:{{ממס|משלי טז א}}{{ש}}
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:{{ממס|תהלים נא יז}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{ממס|תהלים יט טו}}
{{ארון|ס}}
====אמיץ כח====
{{סי|אַ}}מִּיץ כֹּחַ כַּבִּיר וְרַב אוֹנִים{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כְּמַעַשׂ גְּבוּרוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ עֲלִיּוֹת קֵרִיתָ עַל קָרִים{{ש}}
{{סי|אַ}}ף יִסַּדְתָּ תֵבֵל עַל בְּלִימָה

{{סי|בִּ}}הְיוֹת עוֹלָם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְעֵיפָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַעֲטֵה לְבוּשְׁךָ אוֹר בֹּקֶר הִגַּהְתָּ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ין זֵידוֹנִים חַצְתָּ כְּקֶרַח הַנּוֹרָא{{ש}}
{{סי|בְּ}}צוּל הִקְוִיתָם לְבַל יְכַסּוּן חָלֶד

{{סי|גִּ}}לִּיתָ פְּנֵי נֶשִׁי וְהֵנֵצָה תְנוּבָה{{ש}}
{{סי|גַּ}}ן מִקֶּדֶם טַעְתָּ לְשַׁעֲשׁוּעַ מַאֲמִירֶיךָ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}דֶל מְאוֹרוֹת תַּתָּה בִּרְקִיעַ עֻזֶּךָ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם צְבָא מַזָּרוֹת עִמָּם צִוִּיתָ

{{סי|דֵּ}}י שָׂחִים וְדוֹאִים מִשַּׁעַל צַרְתָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}מְיוֹן בָּרִיחַ לְכֵרַת יוֹשְׁבֵי גַנִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בוּקַת רְגָבִים הוֹצִיאָה רוֹמְשִׂים וְשׁוֹאֲפִים{{ש}}
{{סי|דָּ}}ר קָנֶה וּבִצָּה לַאֲרוּחַת קְרוּאֶיךָ

{{סי|הֵ}}כַנְתָּ טֶבַח וּמֶסֶךְ וְסוֹעֵד אָיִן{{ש}}
{{סי|הִ}}קְרַצְתָּ גֹּלֶם מֵחֹמֶר בְּתַבְנִית חוֹתָמֶךָ{{ש}}
{{סי|הִ}}פַּחְתָּ בְחֶלְדּוֹ טֹהַר נֶשֶׁם מִזְּבוּלֶךָ{{ש}}
{{סי|הֻ}}רְדַּם וּמִצַּלְעוֹ עֵזֶר לוֹ יִעַדְתָּ

{{סי|וְ}}צִוִּיתוֹ בְּלִי לְעֹט מֵעֵץ הַדָּעַת{{ש}}
{{סי|וְ}}הֵפֵר צִוּוּי כְּפֶתִי בְּהַשָּׁאַת זוֹחֵל{{ש}}
{{סי|וְ}}עֻנַּשׁ בְּזֵעַת אַף לִטְרֹף חֻקּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}אִוֶּלֶת בְּצִירִים וְעָרוּם עָפָר לַחְמוֹ

{{סי|זֵ}}רוּי רִבְעוֹ הִקְפֵּיתָ בְּבֶטֶן חוֹמֶדֶת{{ש}}
{{סי|זָ}}רְעָה וְהוֹלִידָה אִכָּר וְרוֹעֵה צֹאן{{ש}}
{{סי|זֶ}}בַח וְשַׁי הִגִּישׁוּ לְמוּלְךָ יַחַד{{ש}}
{{סי|זָ}}עַמְתָּ בָּרַב וְשַׁעְתָּ תְּשׁוּרַת צָעִיר

{{סי|חֶ}}מֶל רַחֲמָיו שִׁחֵת וְעָרַף אָח{{ש}}
{{סי|חִ}}לָּה פָנֶיךָ וְשַֹמְתָּ לוֹ אוֹת{{ש}}
{{סי|חָ}}לוּ שָׁלִישִׁים קְרֹא בְשִׁמְךָ לַסֶּמֶל{{ש}}
{{סי|חֵ}}יל נוֹזְלִים קָרָאתָ וּשְׁטָפוּם וְאָבָדוּ

{{סי|טָ}}עוּ גֵאִים וּפָצוּ סוּר לְנֶגְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}רְפוּ בְּחֹם הוֹמִים וְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּן גֹּפֶר נוֹשַׁע כְּסָגַרְתָּ בַּעֲדוֹ{{ש}}
{{סי|טְ}}פוּלָיו הִפְרֵיתָ וּמָלְאוּ פְנֵי צִיָּה

{{סי|יָ}}עֲצוּ נֶאֱחָדִים לָרוּם עַד לַשַּׁחַק{{ש}}
{{סי|יֻ}}קָּשׁוּ נֻפָּצוּ בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד אֲתוּי עֵבֶר יִדַּעֲךָ בָּעוֹלָם{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּם זְקוּנָיו הֶעֱלָה לְךָ לְכָלִיל

{{סי|כְּ}}שֶׂה תָמִים בֻּחַר אִישׁ תָּם{{ש}}
{{סי|כְּ}}חָשַׁק יְשִׁיבַת אֹהָלִים וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר חֲנִיטֵי יֹף הוֹצֵאתָ מֵחֲלָצָיו{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לּוֹ זֶרַע אֱמֶת וְאֵין דֹּפִי

{{סי|לְ}}שָׁרֶתְךָ אִוִּיתָ לֵוִי אִישׁ חֲסִידֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}הַבְדִּיל מִגִּזְעוֹ מֻקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים{{ש}}
{{סי|לִ}}קְשֹר נֶזֶר קֹדֶשׁ וְלַעֲטוֹת אוּרִים{{ש}}
{{סי|לֵ}}ישֵׁב כִּכְבֻדָּה פְּנִימָה יָמִים שִׁבְעָה

{{סי|מַ}}חֲזִיקֵי אֲמָנָה שָׁבוּעַ קֹדֶם לֶעָשׂוֹר{{ש}}
{{סי|מַ}}פְרִישִׁים כֹּהֵן הָרֹאשׁ כְּדָת הַמִּלֻּאִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}זִּים עָלָיו מֵי חַטָּאת לְטַהֲרוֹ{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵק מַקְטִיר וּמֵטִיב לְהִתְרַגֵּל בָּעֲבוֹדָה

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה, צִוָּה יְיָ לַעֲשׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:{{ממס|ויקרא ח לד}}

{{סי|נִ}}לְוִים אֵלָיו נְבוֹנִים יְשִׁישֵׁי שַׁעַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲמִים לוֹ קְרָא נָא בְּפִיךָ{{ש}}
{{סי|נֹ}}גַהּ תְּשִׁיעִי יַעֲמִידוּהוּ בְּשַׁעַר קָדִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹי זִבְחֵי יוֹם לְפָנָיו יַעֲבִירוּ

{{סי|סֶ}}מֶךְ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ צֵידוֹ יַמְעִיטוּ{{ש}}
{{סי|סַ}}אַב לֹבֶן פֶּן בְּרֶדֶם יִקְרֵהוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}בֵי שִׁבְטוֹ לְלַמֵּד חֵפֶן יוֹלִיכוּהוּ{{ש}}
{{סי|סַ}}מִּים לְתַמֵּר בִּפְנִים אוֹתוֹ יַשְׁבִּיעוּ

{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרוֹ וְהִדְמִיעַ כִּי נֶחֱשַׁד{{ש}}
{{סי|סָ}}רוּ גַם הֵם וּבֶכֶה הִגִּירוּ{{ש}}
{{סי|שֹ}}יחַ מִדְרָשׁ בְּפֶה וּבִכְתַב הִגָּיוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}בִיבָיו יְשַׁנְנוּ לְעוֹרְרוֹ עַד חֲצוֹת

{{סי|עָ}}לְצוּ תְּרֹם דֶּשֶׁן בְּפַיֵּס רִאשׁוֹן{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד יָפִיסוּ לְדִּשּׁוּן פְּנִימִי וּמְנוֹרָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}קֶב קְטֹרֶת פַּיֵּס חֲדָשִׁים יְשַׁלֵּשׁוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רֹךְ נְתָחִים יַחַד פַּיֵּס הָרְבִיעִי

{{סי|עָ}}לָה בְּרַק הַשַּׁחַר כְּנָם הַצּוֹפֶה{{ש}}
{{סי|עָ}}לָיו פֵּרְשְׂזוּ מָסָךְ בּוּץ לְהֶצְנֵעַ{{ש}}
{{סי|עֵ}}רָה סוּתוֹ טָבַל וְעָט זְהָבִים{{ש}}
{{סי|עָ}}מַד וְקִדֵּשׁ וְקֵרַץ תְּמִיד הַשַּׁחַר

{{סי|פִּ}}קֵּד לְמָרְקוֹ וְהוּא קִבֵּל וְזָרַק{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשׁ הִקְטִיר וְהֵטִיב הִקְרִיב וְנִסֵּךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלַּת כָּלִיל הִשְׁלִים וְעָשׂ כַּסֵּדֶר{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רְשׂוּ סָדִין לָבָן עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה

{{סי|פַּ}}רְוָה בַקֹּדֶשׁ שָׁם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְטָבַל לְבָנִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לוּסִים עֶרְכָּם מָנִים שְׁמֹנָה עָשָׂר{{ש}}
{{סי|פְּ}}אוּרִים לְשָׁרֵת בָּם לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד

{{סי|פָּ}}רוֹ מֻצָּב בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ{{ש}}
{{סי|פָּ}}נָיו יָמָּה וְרֹאשׁוֹ נֶגְבָּה מְעֻקָּם{{ש}}
{{סי|פָּ}}גַשׁ וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעָיו הוֹדָה וּבְחֻבּוֹ לֹא טָמָן

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|צָ}}עַד לֵילֵךְ לוֹ לְמִזְרַח עֲזָרָה{{ש}}
{{סי|צֶ}}מֶד שְׂעִירִים שָׁם מֵהוֹן עֵדָה{{ש}}
{{סי|צְ}}מוּדִים אֲחוּיִם שָׁוִים בְּתֹאַר וּבְקוֹמָה{{ש}}
{{סי|צָ}}גִים לְכַפֵּר עֲו‍ֹן בַּת הַשּׁוֹבֵבָה

{{סי|צֵ}}הוּב חֲלָשִׁים טָרַף וְהֶעֱלָה מִקַּלְפִּי{{ש}}
{{סי|צָ}}נַח וְהִגְרִיל לְשֵׁם גָּבֹהַּ וְלַצּוּק{{ש}}
{{סי|צָ}}עַק בְּקוֹל רָם לַייָ חַטָּאת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹתְתָיו עָנוּ לוֹ וּבֵרְכוּ אֶת הַשֵּׁם

{{סי|צֶ}}בַע זְהוֹרִית קָשַׁר בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁתַּלֵּחַ{{ש}}
{{סי|צִ}}גָּתוֹ אִמֵּן נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחַ{{ש}}
{{סי|צָ}}לַח וּבָא אֵצֶל פָּרוֹ שֵׁנִית{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן מַטֵּהוּ פְּנֵי צוּר הִתְוַדָּה

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{סי|קָ}}ח מַאֲכֶלֶת חַדָּה וּשְׁחָטוֹ כַּסֵּדֶר{{ש}}
{{סי|קִ}}בֵּל דָּם בְּמִזְרָק וּנְתָנוֹ לַמְמָרֵס{{ש}}
{{סי|קְ}}רִישָׁתוֹ יִמַּס עַד עֵת הַזָּיָה{{ש}}
{{סי|קָ}}פוּי פֶּן יְהִי וְתָעֳדַר סְלִיחָה

{{סי|ק}}וֹחַ לוֹחֲשׁוֹת חָת בְּמַחְתַּת פַּרְוַיִם{{ש}}
{{סי|קַ}}לָּה וְגֶלֶד רַךְ וַאֲרֻכַּת יָד{{ש}}
{{סי|קָ}}דַר לְתוֹכָהּ שְׁלשֶׁת קַבִּין גֶּחָלִים{{ש}}
{{סי|קֵ}}רְבוּ לוֹ בָּזָךְ וּגְדוּשַׁת דַּקָּה

{{סי|קָ}}לַט וְחָפַן וְהֵרִיק לְתוֹךְ בָּזָךְ{{ש}}
{{סי|קָ}}פַץ מַחְתָּה בִּימִין וּבָזָךְ בִּשְׂמֹאל{{ש}}
{{סי|קִ}}ישׁ צְעָדָיו לְפַרְכוֹת וְקֵרַב לַבַּדִּים{{ש}}
{{סי|קְ}}טֹרֶת שָׂם בֵּינֵימוֹ וְעִשֵּׁן וְיָצָא

{{סי|ר}}וֹבֶה מְמָרֵס מֶנּוּ נָטַל דָּם{{ש}}
{{סי|רִ}}צֵּף וְנִכְנַס וְקָם בֵּין שָׁדַיִם{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי הַזָּיוֹת טָבַל וְהִצְלִיף בְמִנְיָן{{ש}}
{{סי|ר}}וּם מַעְלָה אַחַת וּמַטָּה שֶׁבַע

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|רָ}}ץ וְהִנִּיחוֹ בַּכָּן וְשָׁחַט שָׂעִיר{{ש}}
{{סי|רִ}}צָּה וְקִבֵּל דָּמוֹ בַּאֲגַן קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}גֵּל וְעָמַד מְקוֹם וִעוּד אָרוֹן{{ש}}
{{סי|רִ}}צָּה הַזָּיוֹת כְּמַעֲשֵׂה דַם פָּר

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|רָ}}הַט וְהִנִּיחוֹ וְדַם פָּר נָטַל{{ש}}
{{סי|רַ}}גְלָיו הֵרִיץ וְצָג חוּץ לְבוֹדָלֶת{{ש}}
{{סי|רִ}}קְמֵי פָרֹכֶת יַז כְּמִשְׁפַּט כַּפֹּרֶת{{ש}}
{{סי|רָ}}גַשׁ וְשָׁנָה וְהִזָּה מִדַּם שָׂעִיר

{{סי|שָׁ}}ב וּבְלָלָם וְחִטֵּא מִזְבֵּחַ סָגוּר{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַע עַל טָהֳרוֹ וּבִקְרָנָיו אַרְבַּע{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|שָׁ}}קַד וּבָא אֵצֶל שָׂעִיר הֶחָי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}גְיוֹן עַם וּזְדוֹנוֹ יוֹדֶה לָאֵל

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲו‍ֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.
וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה. כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|שִׁ}}גְּרוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי לְמִדְבַּר עָז{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶץ כִּתְמֵי זוּ שְׂאֵת לִגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}ן סֶלַע הֲדָפוֹ וְגֻלְגַּל וְיָרַד{{ש}}
{{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עֲצָמָיו כְּנֶפֶץ כְּלִי יוֹצֵר

{{סי|שְׁ}}חוּזָה אָחַז פָּר וְשָׂעִיר קָרַע{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַף אֵמוּרִים וּגְוִיּוֹת קָלַע לִשְׂרֹף{{ש}}
{{סי|שָׁ}}אַג סִדְרֵי יוֹם קִדֵּשׁ וּפָשַׁט{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לֵּשׁ וְטָבַל פַּזִּים עָט וְקִדֵּשׁ

{{סי|תָּ}}כַף וְעָשׂ אֵילוֹ וְאֵיל עָם{{ש}}
{{סי|תְּ}}רַב חַטָּאת וּמוּסָפִין הִקְרִיב כַּחֹק{{ש}}
{{סי|תָּ}}ר וְקִדֵּשׁ פָּשַׁט טָבַל וְקִדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|תַּ}}כְרִיךְ בַּדִּים עָט וְנִכְנַס לַדְּבִיר

{{סי|תְּ}}כוּנַת כְּלֵי קְטֹרֶת הוֹצִיא וְקִדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת מַדָּיו הִפְשִׁיט וְגָנַז נֶצַח{{ש}}
{{סי|תִּ}}רְגֵּל וְטָבַל חֲרוּצִים עָט וְקִדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד הִסְדִּיר וְתִמֵּר וְנֵרוֹת הֶעֶלָה

{{סי|תֶּ}}כֶל עֲבוֹדוֹת יָד וְרֶגֶל קִדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|תִּ}}מֵּם טְבִילוֹת חָמֵשׁ וְקִדּוּשִׁים עֲשָׂרָה{{ש}}
{{סי|תֹּ}}אַר מְגַמָּתוֹ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}קַף וְדָץ וְעָטָה בִּגְדֵי הוֹנוֹ

{{סי|תַּ}}מָּה תְּלַוֶּה צִיר נֶאֱמָן לַבַּיִת{{ש}}
{{סי|תָּ}}גֵל בְּהִתְבַּשֵּׂר הָשְׁלַג אֹדֶם תּוֹלָע{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְדֶה יֶשַׁע תַּעְטֶה מְעִיל צְדָקָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}פִיק צָהֳלָה תַּבִּיעַ דִיץ וְחֶדְוָה

{{סי|תְּ}}לוּלֵי הִרְעִיפוּ זַרְזִיף טַלָּם{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְמֵי שָׂדַי רָווּ תֵּת יְבוּלָם{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה נָתְנוּ אוֹסְפֵי זֶרַע שָׁלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּה בִּשְּׂרוּ נוֹשְׂאֵי אֲלֻמּוֹת בְּרֶנֶן

{{סי|תַּ}}חְתִּיּוֹת אֶרֶץ צְבִי זֶמֶר שִׁמֵּעוּ{{ש}}
{{סי|תִּ}}נּוּ צִדְקוֹתָיו חֲצַץ הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת{{ש}}
{{סי|תִּ}}קְוַת שׁוֹלְחָיו אֵמוּן לֹא אַכְזָב{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹחַלְתָּם כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר

{{סי|מִ}}צּוֹאָתָם רֻחָצוּ מִטֶּנֶף צַחֲנָתָם זַכּוּ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֵמִים תְּמִימִים בְּבֹר כַּפֵּימוֹ זֻכְזָכוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}הַגִּיד כִּי מְטַהֲרָם מְקוֹר מַיִם חַיִּים{{ש}}
{{סי|מִ}}קְוֵה יִשְׂרָאֵל מְנַקָּם מַיִם נֶאֱמָנוּ

{{סי|בְּ}}טֹהַר וּבְנִקָּיוֹן יִנָּקוּ וְיֻטְהָרוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}חֻדְּשׁוּ כַּחֲדָשֵׁי בְקָרִים מִכֶּתֶם יְצֻחְצָחוּ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹת אֵל יֶהְגוּ בִגְרוֹנָם{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְשׁוֹנָם רֹן בְּפִימוֹ שִׁיר חָדָשׁ

{{סי|יָ}}גִילוּ בְרַעַד יַעַבְדוּ בְיִרְאָה{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁנֵּן לְרַנֵּן לְתֹפֵף וּלְצַלְצֵל{{ש}}
{{סי|וּ}}לְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וּלְהַנְעִים זֶמֶר

{{סי|נֶ}}חֱבָקִים בְּעֹז יָמִין רוֹמֵמָה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד נִתְמָכִים בִּמְלֵאָה צֶדֶק{{ש}}
{{סי|מְ}}שׁוּכִים לָבֹא שְׁעָרָיו בִּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ נֶצַח

{{סי|שָׂ}}שִׂים וְגָלִים בִּשְׁמוֹ כָּל הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|חָ}}דִים בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנָיו{{ש}}
{{סי|זִ}}יו אוֹרָם כַּשַּׁחַר יִבָּקַע{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלָם יִשְׂאוּ וְיָרֹנּוּ בִּגְאוֹן צוּר עוֹלָמִים

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו:{{ממס|תהלים קמד טו}}

וְיוֹם טוֹב הָיָה עֹשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל לְכָל אוֹהֲבָיו, כְּשֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.
====תפילתו של כהן גדול====
וְכָךְ הָיְתָה תְפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל{{ש}}
שְׁנַת {{סי|א}}וֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לָנוּ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|אֹ}}סֶם{{ש}}
שְׁנַת {{סי|בְּ}}רָכָה{{ש}}
שְׁנַת {{סי|גְּ}}זֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|דָּ}}גָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר{{ש}}
שְׁנַת {{סי|הַ}}רְוָחָה וְהַצְלָחָה וְקַיָּמִים{{ש}}
שְׁנַת {{סי|וִ}}עוּד בֵּית מִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|ז}}וֹל{{ש}}
שְׁנַת {{סי|חַ}}יִּים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ{{ש}}
שָׁנָה {{סי|טְ}}לוּלָה וּגְשׁוּמָה אִם שְׁחוּנָה{{ש}}
שְׁנַת {{סי|יַ}}מְתִּיקוּ מְגָדִים אֶת תְּנוּבָתָם{{ש}}
שְׁנַת {{סי|כַּ}}פָּרָה עַל כָּל עֲו‍ֹנוֹתֵינוּ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|לַ}}חְמֵנוּ וּמֵימֵינוּ תְּבָרֵךְ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|מַ}}שָּׂא וּמַתָּן{{ש}}
שְׁנַת {{סי|נָ}}בוֹא לְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|שֹ}}בַע{{ש}}
שְׁנַת {{סי|עֹ}}נֶג{{ש}}
שְׁנַת {{סי|פְּ}}רִי בִטְנֵנוּ וּפְרִי אַדְמָתֵנוּ תְּבָרֵךְ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|צֵ}}אתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ תְּבָרֵךְ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|קְ}}הָלֵנוּ תוֹשִׁיעַ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יִכְמְרוּ עָלֵינוּ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|שָׁ}}לוֹם וְשַׁלְוָה{{ש}}
שָׁנָה {{סי|שֶׁ}}תּוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ{{ש}}
שָׁנָה {{סי|שֶׁ}}לֹּא תַפִּיל אִשָּׁה אֶת פְּרִי בִטְנָהּ{{ש}}
שְׁנַת {{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ שְׂמֵחִים לְאַרְצֵנוּ{{ש}}
שָׁנָה שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, בְּתִתְּךָ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.

וְעַל אַנְשֵׁי הַשָּׁרוֹן הָיָה אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ בָתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם.
====פיוטים לאחר סדר העבודה====
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|כְּ{{סי|אֹ}}הֶל הַנִּמְתָּח בְּדָרֵי מַעְלָה ||{{ש-רווח}}||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כִּ{{סי|בְ}}רָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|גֹ}}דֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כִּ{{סי|דְ}}מוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|}
&lt;small&gt;
{|
|-
|כְּ{{סי|ה}}וֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים ||{{ש-רווח}}||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|וֶ}}רֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|זֵ}}ר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|חֶ}}סֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|טֹ}}הַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|כ}}וֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כִּ{{סי|לְ}}בוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיוֹן צְדָקָה || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|מַ}}לְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|נֵ}}ר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|שָׂ}}רֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|עֹ}}ז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|פַ}}עֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|צ}}וּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כִּ{{סי|קְ}}הִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|ר}}וֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|-
|כְּ{{סי|תַ}}בְנִית כְּסִיל עָשׁ וְכִימָה מִתֵּימָן || ||מַרְאֵה כֹהֵן
|}
&lt;/small&gt;
כָּל אֵלֶּה בִּהְיוֹת הַהֵיכָל עַל יְסוֹדוֹתָיו, וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל מְכוֹנוֹתָיו, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת. דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמָחוּ.

אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|אָ}}הֳלֵנוּ||{{ש-רווח}}||{{סי|בְּ}}שִׂמְחַת קְהָלֵנוּ||{{ש-רווח}}||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|גִ}}ילֵנוּ|| ||{{סי|דִּ}}יצַת קְהָלֵנוּ|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|הַ}}מְשׁוֹרְרִים|| ||{{סי|וְ}}כָל מִינֵי שִׁירִים|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|זְ}}בוּל הַמְתֻכָּן|| ||{{סי|חַ}}י בּוֹ שָׁכָן|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|טִ}}ירוֹת כְּגֶלֶף|| ||{{סי|י}}וֹנְקֵי כֹהֲנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֱלֶף|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|כְּ}}בוֹד מְנוֹרוֹת|| ||לְאַחַת עֶשְׂרֵה מְכוֹנוֹת|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|מִ}}זְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת|| ||נֶזֶר עָלָיו כַּעֲטֶרֶת|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|שִׂ}}מְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה|| ||{{סי|עַ}}ם שׁוֹאֶבֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְדִיבָה|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|פְּ}}רִישַׁת כֹּהֵן בְּרֶשֶׁם|| ||{{סי|צ}}וֹעֵק אָנָּא הַשֵּׁם|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|קְ}}הַל קְדוֹשִׁים|| ||{{סי|ר}}וֹגְשִׁים בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|שָׁ}}נִי הַמְלֻבָּן|| ||{{סי|מִ}}שְּׂעִיר הַקָּרְבָּן|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|-
|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה {{סי|תְּ}}מִידִים קְרֵבִים|| ||{{סי|בְּ}}שַׁעַר בַּת רַבִּים|| ||הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
|}

אֲבָל עֲו‍ֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הֶחֱרִיבוּ נָוֶה, וְחַטֹּאתֵנוּ הֶאֱרִיכוּ קִצּוֹ.

אֲבָל זִכְרוֹן דְּבָרִים תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ, וְעִנּוּי נַפְשֵׁנוּ תְּהֵא כַפָּרָתֵנוּ. עַל כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נָתַתָּ לָּנוּ אֶת יוֹם צוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, וְאֶת יוֹם מְחִילַת הֶעָו‍ֹן הַזֶּה, לִסְלִיחַת עָו‍ֹן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע. יוֹם אָסוּר בַּאֲכִילָה. יוֹם אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. יוֹם אָסוּר בִּרְחִיצָה. יוֹם אָסוּר בְּסִיכָה. יוֹם אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. יוֹם אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. יוֹם שִׂימַת אַהֲבָה וְרֵעוּת. יוֹם עֲזִיבַת קִנְאָה וְתַחֲרוּת. יוֹם שֶׁתִּמְחֹל לְכָל עֲו‍ֹנוֹתֵינוּ.

וּבָעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ וְלִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל כַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, לֹא כֹהֵן גָּדוֹל לְהַקְרִיב קָרְבָּן, וְלֹא מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עָלָיו כָּלִיל.

וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ אֵין לָנוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

לֹא {{סי|אִ}}שִּׁים וְלֹא {{סי|אָ}}שָׁם{{ש}}
לֹא {{סי|בַ}}דִּים וְלֹא {{סי|בְ}}לוּלוֹת{{ש}}
לֹא {{סי|ג}}וֹרָל וְלֹא {{סי|גַ}}חֲלֵי אֵשׁ{{ש}}
לֹא {{סי|דְ}}בִיר וְלֹא {{סי|דַ}}קָּה{{ש}}
לֹא {{סי|הֵ}}יכָל וְלֹא {{סי|הַ}}זָּיָה{{ש}}
לֹא {{סי|וִ}}דּוּי וְלֹא {{סי|פַ}}ר חַטָּאת{{ש}}
לֹא {{סי|זֶ}}בַח וְלֹא {{סי|זְ}}רִיקָה{{ש}}
לֹא {{סי|חַ}}טָּאת וְלֹא {{סי|חֲ}}לָבִים{{ש}}
לֹא {{סי|טְ}}בִילָה וְלֹא {{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
לֹא {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם וְלֹא {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן{{ש}}
לֹא {{סי|כִ}}יּוֹר וְלֹא {{סי|כַ}}נּוֹ{{ש}}
לֹא {{סי|לְ}}בוֹנָה וְלֹא {{סי|לֶ}}חֶם הַפָּנִים{{ש}}
לֹא {{סי|מִ}}זְבֵּחַ וְלֹא {{סי|מִ}}נְחָה{{ש}}
לֹא {{סי|נִ}}יחֹחַ וְלֹא {{סי|נְ}}סָכִים{{ש}}
לֹא {{סי|סֹ}}לֶת וְלֹא {{סי|סַ}}מִּים{{ש}}
לֹא {{סי|עֵ}}רֶךְ וְלֹא {{סי|ע}}וֹלָה{{ש}}
לֹא {{סי|פָ}}רֹכֶת וְלֹא {{סי|כַ}}פֹּרֶת{{ש}}
לֹא {{סי|צִ}}יּוֹן וְלֹא {{סי|צִ}}יץ הַזָּהָב{{ש}}
לֹא {{סי|קְ}}טֹרֶת וְלֹא {{סי|קָ}}רְבָּן{{ש}}
לֹא {{סי|ר}}וֹקֵחַ וְלֹא {{סי|רֵ}}יחַ נִיחֹחַ{{ש}}
לֹא {{סי|שַׁ}}י וְלֹא {{סי|שְׁ}}לָמִים{{ש}}
לֹא {{סי|ת}}וֹדָה וְלֹא {{סי|תְ}}מִידִים

כִּי בַּעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ וּבַעֲו‍ֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ חָסַרְנוּ כָּל אֵלֶּה

וּמֵעֵת חָסַרְנוּ כָּל אֵלֶּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

{{סי|תָּ}}כְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת / {{סי|תְּ}}לָאוֹת עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חַרְנוּ יְשׁוּעָה וָאָיִן / {{סי|שָׁ}}לוֹם וְהִנֵּה קְפָדָה{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ / {{סי|רָ}}מוּ וְגַם נָשְׂאוּ רֹאשׁ{{ש}}
{{סי|קַ}}צְנוּ בְּעֹל עַלִּיזִים / {{סי|קָ}}שֶׁה עָלֵינוּ סִבְלָם{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי אֶרֶץ חָנְפָה עָלֵינוּ / {{סי|צָ}}מְחָה וְלֹא לִבְרָכָה{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִינוּ לְהַרְבֵּה וְהִנֵּה מְעָט / {{סי|פַּ}}ח נֶפֶשׁ בָּא בַאֲסָמֵינוּ{{ש}}
{{סי|עָ}}שְׁקוּ זֵיתִים שַׁמְנָם / {{סי|עֲ}}שׂוֹתָם וְלֹא מָלְאוּ סֶפֶק{{ש}}
{{סי|סְ}}מָדַר אִם יַרְבֶּה כֶרֶם / {{סי|סָ}}בְאוֹ לֹא יַשְׁפִּיעַ יֶקֶב{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֶרְרוּ אִבֵּי שָׂדֶה / {{סי|נִ}}לְקְחוּ מַטְעַמֵּי אֹכֶל{{ש}}
{{סי|מִ}}מִּכְלְאוֹת צֹאן עֲדָרִים דָּלְלוּ / {{סי|מִ}}גֵּז וּמִמִּיץ וּמֵהֵרָיוֹן{{ש}}
{{סי|לְ}}זָנָב וְלֹא לְרֹאשׁ הוּשַׁתְנוּ / {{סי|לַ}}עֲבֹט וְלֹא הָעֳבַט לָנוּ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חֵנוּ לָרִיק וּבֶהָלָה / {{סי|כָּ}}לָה מִבְּלִי שָׂכָר{{ש}}
{{סי|יַ}}ד כָּל עָמָל בְּכִשְׁרוֹן / {{סי|יָ}}רְדָה וְאֵין מִי יַחֲזִיק{{ש}}
{{סי|טֻ}}לְטַלְנוּ מִיָּם וְעַד יָם / {{סי|טַ}}רְפָּם לֹא מָצְאוּ סֶפֶק{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֵׁכָה לְעֵין מִשְׂתַּכֵּר / {{סי|חֻ}}שַּׁב שְׂכָרוֹ לְמַפָּח{{ש}}
{{סי|זֹ}}עֲמוּ מַלְוֶה וְלֹוֶה / {{סי|זֶ}}ה בָּזֶה שֻׁלְּחוּ מֵעַתָּה{{ש}}
{{סי|וְ}}נִלְאוּ יְדֵי מַמְצִיאֵי יָד / {{סי|וְ}}עָשִׁיר לֹא חוֹנֵן רָשׁ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן אֶרֶץ נִמְכְּרָה בְּיַד רָעִים / {{סי|הֲ}}מוֹן בָּהּ לֹא מָצְאוּ רֶוַח{{ש}}
{{סי|דְּ}}בִיר בֵּית אֱלֹהֵינוּ שָׁמֵם / {{סי|דְּ}}רָכֵינוּ מֵאֲנוּ לְהַצְלִיחַ{{ש}}
{{סי|גִּ}}יל נָוֶה שָׁבַת / {{סי|גִּ}}ילָה לִלְבָבֵנוּ מַה נַּעַל{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵין אֲרֻחַת אָב תָּמִיד / {{סי|בְּ}}כֵן בֶּטֶן בָּנִים תֶּחְסָר{{ש}}
{{סי|אֲ}}דוֹן בַּיִת כְּאוֹרֵחַ בַּמָּלוֹן / {{סי|אֵ}}יפֹה נִמְצָא מָנוֹחַ

וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}נּוֹת צָרוֹת לֹא נוּכַל / {{סי|שֶׁ}}בֶר בְּכָל יוֹם וַאֲנָחָה{{ש}}
{{סי|רָ}}בְתָה בָנוּ חַלְחָלָה / {{סי|קֶ}}רֶן יָרְדָה עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|צָ}}רֵי עַיִן מָצְאוּ יָד / {{סי|פּ}}וֹעֲלֵי שֶׁקֶר חַיִל עָשׂוּ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֵׂי צְדָקָה לֹא נִרְאוּ / {{סי|שֹ}}וֹנְאֵי בֶצַע לֹא עָמָדוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}דְמִינוּ כִּכְלִי רֵק / {{סי|מִ}}כֹּל נִשְׁאַרְנוּ עֲרוּמִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א נָבִיא וְלֹא חָזוֹן בָּנוּ / {{סי|כַּ}}עִוְרִים נְגַשֵּׁשׁ וְנֵלֵךְ{{ש}}
{{סי|י}}וֹם יוֹם נֹאמַר מַה בְּסוֹפֵנוּ / {{סי|ט}}וֹב מָוֶת מֵחַיִּים אָמַרְנוּ{{ש}}
{{סי|חַ}}יֵּינוּ תְּלוּיִם מִנֶּגֶד / {{סי|זָ}}רִים לְרֹאשׁ וַאֲנַחְנוּ לְזָנָב{{ש}}
{{סי|וּ}}מַה נַּעֲשֶׂה וַחֲטָאֵינוּ עָשׂוּ / {{סי|הֵ}}ן אָנוּ כְּלֹא הָיִינוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לִּים נִבְזִים וּשְׁפָלִים / {{סי|גְּ}}עוּלִים מְאוּסִים וּבְזוּיִם{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי נֵכָר מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|אָ}}מַרְנוּ נִגְזַרְנוּ אָבָדְנוּ{{ש}}
אָדוֹן הָקֵל עֻלֵּנוּ / וּשְׁלַח יֶשַׁע לְגָאֳלֵנוּ

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה לְנֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמָּח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחֲתֹם מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ מַה שֶּׁנִצְעַק לְפָנֶיךָ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵינוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נָאַמְתָּ לֹא תִשָּׁכַח / {{סי|עֵ}}דוּת מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתַם תְּעוּדָה תַּתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אֲגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יְ}}דַע אֵת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר עַם לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה

וְהֵן אָנוּ עַתָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

כְּ{{סי|ת}}וֹעִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׁ}}בוּיִם וְאֵין לְשׁוֹבֵב{{ש}}
כִּ{{סי|רְ}}עֵבִים וְאֵין לְהַאֲכִיל{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}נוּיִם וְאֵין לִקְנוֹת{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}מֵאִים וְאֵין לְהַשְׁקוֹת{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}תָאִים וְאֵין לְלַמֵּד{{ש}}
כַּ{{סי|עֲ}}יֵפִים וְאֵין לְהָשִׁיב{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}נוּאִים וְאֵין לֶאֱהֹב{{ש}}
כְּ{{סי|נֶ}}הְדָּפִים וְאֵין לְקָרֵב{{ש}}
כִּ{{סי|מְ}}נֻדִּים וְאֵין לְהַתִּיר{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}קוּחִים וְאֵין אֲדוֹנִים{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}פוּפִים וְאֵין לִזְקֹף{{ש}}
כִּ{{סי|י}}תוֹמִים וְאֵין לָהֶם אָב{{ש}}
כִּ{{סי|טְ}}מֵאִים וְאֵין לְטַהֵר{{ש}}
כַּ{{סי|חֲ}}סֵרִים וְאֵין לְמַלֹּאת{{ש}}
כִּ{{סי|זְ}}נוּחִים וְאֵין לִזְכֹּר{{ש}}
כְּ{{סי|ה}}וֹמִים וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}לִּים וְאֵין לְחֶנְנָם{{ש}}
כְּ{{סי|גֵ}}רִים וְאֵין לְקַבֵּל{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}זוּיִם וְאֵין לְכַבֵּד{{ש}}
כַּ{{סי|אֲ}}בֵלִים וְאֵין לְנַחֵם{{ש}}
כַּ{{סי|אֲ}}נוּסִים וְאֵין מָנוֹס

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

אִם {{סי|תָּ}}עִינוּ לֹא תַ{{סי|תְ}}עֵנוּ{{ש}}
אִם {{סי|שָׁ}}גַגְנוּ לֹא תַ{{סי|שְׁ}}לֵנוּ{{ש}}
אִם {{סי|רָ}}חַקְנוּ קָרֵב נָא{{ש}}
אִם {{סי|קָ}}רַבְנוּ לֹא תִרְחָק{{ש}}
אִם {{סי|צָ}}עַקְנוּ לֹא תַעְלִים{{ש}}
אִם {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ לֹא תִ{{סי|פְ}}רָע{{ש}}
אִם {{סי|עָ}}וִינוּ לֹא תִטֹּר{{ש}}
אִם {{סי|סַ}}רְנוּ לֹא תָ{{סי|ס}}וּר{{ש}}
אִם {{סי|נָ}}קַמְנוּ לֹא תִלְחָם{{ש}}
אִם {{סי|מָ}}רִינוּ לֹא תַ{{סי|מְ}}רֵנוּ{{ש}}
אִם {{סי|לַ}}צְנוּ לֹא תִ{{סי|לְ}}חָץ{{ש}}
אִם {{סי|כִּ}}חַשְׁנוּ לֹא תְ{{סי|כַ}}לֶּה{{ש}}
אִם {{סי|יָ}}רַדְנוּ לֹא תַטְבִּיעַ{{ש}}
אִם {{סי|טָ}}עִינוּ לֹא תְ{{סי|טַ}}אטֵאנוּ{{ש}}
אִם {{סי|חָ}}בַלְנוּ לֹא תַ{{סי|חְ}}בֹּל{{ש}}
אִם {{סי|זַ}}דְנוּ לֹא תִ{{סי|זְ}}כֹּר{{ש}}
אִם {{סי|וִ}}כַּחְנוּ לֹא ת{{סי|וֹ}}כִיחַ{{ש}}
אִם {{סי|הִ}}רְשַׁעְנוּ לֹא תֶ{{סי|הְ}}דֹּף{{ש}}
אִם {{סי|דָּ}}פַקְנוּ לֹא תִ{{סי|דְ}}חֶה{{ש}}
אִם {{סי|גָּ}}עַלְנוּ לֹא תִ{{סי|גְ}}עָל{{ש}}
אִם {{סי|בָּ}}אנוּ לֹא תִמְאַס{{ש}}
אִם {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ לֹא תְ{{סי|אַ}}בֵּד

וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת לֵב לֹא הִשַֹּגְנוּ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}קֶט קִוִּינוּ וַיָּבֹא רֹגֶז{{ש}}
{{סי|ר}}וּם קֶרֶן וְהִנֵּה שְׁפָלָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבָה יְשׁוּעָה אָמַרְנוּ וְנִתְרַחֲקָה{{ש}}
{{סי|צִ}}פִּינוּ לְטוֹבָה וּבָרְחָה מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}ח נֶפֶשׁ בָּא בַאֲסָמֵינוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}צָּבוֹן בְּמִשְׁלַח יָדֵינוּ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחָה עָרְבָה מֵאָרֶץ{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֶרְרוּ יְבוּלֵי בִרְכוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|מְ}}עַט מֵהַרְבֵּה נָבִיא{{ש}}
{{סי|לַ}}חְמָהּ לְרָזוֹן וְלֹא לָשֹבַע{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חָהּ לֹא תֹסֵף תֵּת{{ש}}
{{סי|יְ}}דֵי עֲמֵלֶיהָ מוֹטָטוּ{{ש}}
{{סי|טַ}}רְפָּם לֹא יִמְצְאוּ בָהּ{{ש}}
{{סי|חֵ}}לֶב מִשְׁמַנֶּיהָ לְזָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מֹרוֹת עֲדָנֶיהָ לְנָכְרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נִמְכְּרָה אֶרֶץ בְּיַד רָעִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹן בֶּצַע לֹא מָצְאוּ בָהּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}מִּינוּ גַּם מִמְּצֹא יָד{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה שְׂכַר הַיְּצוּרִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲו‍ֹנֵינוּ בֵּית מִקְדַּשׁ אֵל חָרֵב{{ש}}
{{סי|אֻ}}סַּף חֶסֶד מִכָּל אֱנוֹשׁ

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

תֹּ{{סי|א}}מַר לִמְחוֹת אֲשָׁמֵינוּ{{ש}}
תָּ{{סי|בֹ}}א לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ{{ש}}
תְּ{{סי|גַ}}לֶּה שְׁנַת שִׁלּוּמֵנוּ{{ש}}
תַּ{{סי|דְ}}גִּיל לְגַדֵּל אֶת שְׁמֵנוּ{{ש}}
תֶּ{{סי|הְ}}דֹף מֵהֲדֹם מִתְקוֹמְמֵינוּ{{ש}}
תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ מִמָּרוֹם לְרוֹמְמֵנוּ{{ש}}
תִּ{{סי|זְ}}כֹּר רַחֲמֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ{{ש}}
תָּ{{סי|חִ}}ישׁ מְנַחֵם לְנַחֲמֵנוּ{{ש}}
תְּ{{סי|טַ}}הֵר שִׁמְצַת גֶּוְיֵנוּ{{ש}}
תְּ{{סי|יַ}}דַּע כִּי אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
תְּ{{סי|כַ}}פֵּר עֲו‍ֹן זְדוֹנֵנוּ{{ש}}
תִּ{{סי|לּ}}וּי רֹאשׁ תִּתֵּן לְהַחֲיֵנוּ{{ש}}
תִּ{{סי|מְ}}חֹל עִקְשׁוּת מִרְיֵנוּ{{ש}}
תִּ{{סי|נְ}}אַם לְהַעֲצִים פִּרְיֵנוּ{{ש}}
תַּ{{סי|סְ}}כִּית שְׁפִיכַת שִׂיחֵנוּ{{ש}}
תַּ{{סי|עֲ}}נֶה עֶתֶר פִּצְחֵנוּ{{ש}}
תִּ{{סי|פְ}}נֶה לְקוֹמֵם מִזְבְּחֵנוּ{{ש}}
תַּ{{סי|צְ}}דִּיק נִיב שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
תְּ{{סי|קָ}}רֵב קֵץ מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
תִּ{{סי|רְ}}צֶה רֵיחַ נִיחֹחֵנוּ{{ש}}
תְּ{{סי|שׁ}}וֹבֵב מִקְּצָווֹת נִדָּחֵינוּ{{ש}}
תִּ{{סי|תְ}}מְכֵנוּ וְכָאֵזוֹר תַּדְבִּיקֵנוּ

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|א}}וֹרְךָ תַּזְרִיחַ לַחֲשׁוּכָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַחֲמִים גְּדוֹלִים תָּשׁוּב אֵלֶיהָ{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה לָהּ יוֹם נָקָם בְּלֵב{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ תִשְׁלַח וְתִרְפָּאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}אֵר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת הַרְרֵי קֶדֶם זְכֹר{{ש}}
{{סי|חַ}}טֹּאת נְעוּרִים אַל תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאָה מֵעָלֵינוּ תָסִיר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת נַפְשְׁךָ אַל תִּשְׁכָּח{{ש}}
{{סי|כְּ}}לוּלוֹת אַהֲבָתֵנוּ תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לֶ}}כְתֵּנוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר{{ש}}
{{סי|מָ}}שְׁכֵנוּ וְנָרוּץ אַחֲרֶיךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}חֵנוּ וַהֲבִיאֵנוּ אֶל חֲדָרֶיךָ{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵנוּ וְסָמְכֵנוּ וְנִחְיֶה{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת כִּי תַשְׁמִיעֵנוּ קוֹלֶךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}צֵנוּ מִשְּׁאוֹן גַּלִּים{{ש}}
{{סי|צ}}וּלָה תַּחֲרִיב בְּאַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה בַחֲרוֹנְךָ עַל גֵּאִים{{ש}}
{{סי|ר}}וּמָה עֻזְּךָ וְרוֹמֵם שְׁפָלִים{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בֹר זְרוֹעַ רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְלֹךְ לְבַדְּךָ בְּקֹרְאֵי שְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדִיעַ לְעֵין כָּל אֻמִּים{{ש}}
כִּי אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{ש}}
כִּי תְבִיאֵנוּ לְהַר קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּתְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית מִקְדָּשֶׁךָ

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֹ}}פֶל {{סי|אַ}}לְמָנָה תָּ{{סי|אִ}}יר{{ש}}
{{סי|בֹּ}}הוּ {{סי|ב}}וֹכִיָּה תַּ{{סי|בְ}}הִיק{{ש}}
{{סי|גִּ}}יל {{סי|גַּ}}לְמוּדָה תַּ{{סי|גִּ}}ישׁ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}לֶף {{סי|דִּ}}מְעָתָהּ תַּ{{סי|דְ}}מִים{{ש}}
{{סי|הַ}}ר {{סי|הַ}}שָּׁמֵם תְּ{{סי|הַ}}דֵּר{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשׁוּב {{סי|וְ}}אֵלָיו תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר {{סי|זְ}}בוּלְךָ תַּ{{סי|זְ}}רִיחַ{{ש}}
{{סי|חֲ}}דַר {{סי|חֻ}}פָּתְךָ תְּ{{סי|חַ}}דֵּשׁ{{ש}}
{{סי|טֶ}}נֶף {{סי|טֻ}}מְאָתָהּ תְּ{{סי|טַ}}הֵר{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי {{סי|יִ}}קְרַת תְּ{{סי|יַ}}סְּדָהּ{{ש}}
{{סי|כַּ}}דְכֹד {{סי|כְּ}}בוֹדָהּ תְּ{{סי|כ}}וֹנְנָהּ{{ש}}
{{סי|לְ}}אוֹרָהּ {{סי|לְ}}אֻמִּים תְּ{{סי|לַ}}וֶּה{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ {{סי|מִ}}כְּבוֹדְךָ תְּ{{סי|מַ}}לְּאָהּ{{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח {{סי|נְ}}צָחִים תְּ{{סי|נ}}וֹסְסָהּ{{ש}}
{{סי|שֹׂ}}בַע {{סי|שְׂ}}מָחוֹת תַּ{{סי|שְׂ}}בִּיעֶנָּה{{ש}}
{{סי|עֲ}}נַן {{סי|עָ}}שָׁן תְּ{{סי|עַ}}טְּרֶנָּה{{ש}}
{{סי|פִּ}}נַּת {{סי|פְּ}}תָחֶיהָ תְּ{{סי|פָ}}אֵר{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צְ}}נוּעִים תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ{{ש}}
{{סי|קָ}}מֵי {{סי|קְ}}הָלֶיהָ תָּ{{סי|קִ}}יא{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רְ}}גָלִים תָּ{{סי|רִ}}יץ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בָטִים {{סי|שָׁ}}כַחְתָּ תְּ{{סי|שׁ}}וֹבֵב{{ש}}
{{סי|תִּ}}קְרָא {{סי|תִּ}}שְׁרֹק וְתִ{{סי|תְ}}קַע{{ש}}
כִּי תְבִיאֵם לְהַר קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּתְשַׂמְּחֵם בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

תִּ{{סי|תֵּ}}ן אַחֲרִית לְעַמֶּךָ{{ש}}
תָּ{{סי|שִׁ}}יב מִקְדָּשׁ לְתוֹכֵנוּ{{ש}}
תְּ{{סי|ר}}וֹמֵם הַר מְרוֹם הָרִים{{ש}}
תְּ{{סי|ק}}וֹמֵם קֶרֶן גְּדוּעָה{{ש}}
תַּ{{סי|צְ}}הִיר מַחֲשַׁכֵּי אִוּוּי{{ש}}
תְּ{{סי|פָ}}אֵר יוֹשֶׁבֶת בָּדָד{{ש}}
תַּ{{סי|עְ}}טֶה בָּהּ מְלוּכָה לְבַדֶּךָ{{ש}}
תָּ{{סי|סִ}}יר חֶרְפָּה מֵעִיר{{ש}}
תְּ{{סי|נַ}}עֵר זֵדִים מִזְּבוּלֶךָ{{ש}}
תַּ{{סי|מְ}}צִיא צְדָקָה לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
תְּ{{סי|לַ}}בֵּב אֶת רַעְיָתֶךָ{{ש}}
תִּ{{סי|כְ}}רֹת לָהּ בְּרִית חֲדָשָׁה{{ש}}
תִּ{{סי|י}}קַר נַפְשָׁהּ בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
תְּ{{סי|טַ}}הֲרֶנָּה בְּמַיִם טְהוֹרִים{{ש}}
תַּ{{סי|חֲ}}נֶה בְּעִיר חָנָה דָוִד{{ש}}
תִּ{{סי|זְ}}קֹף קוֹמַת תְּמָרָהּ{{ש}}
תּ{{סי|וֹ}}דִיעַ לַכֹּל אַהֲבָתֵנוּ{{ש}}
תְּ{{סי|הַ}}לֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנוֹתֵינוּ{{ש}}
תִּ{{סי|דְ}}רשׁ גְּאֻלָּה לְגָלוּתֵנוּ{{ש}}
תְּ{{סי|גַ}}לֶּה קֵץ לִקְנוֹתֵנוּ{{ש}}
תָּ{{סי|בֹ}}א מְהֵרָה לְרַחֲמֵנוּ{{ש}}
תַּ{{סי|אֲ}}מִירֵנוּ לְךָ וְנַאֲמִירְךָ לָנוּ

וּמֵרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}עִינוּ מֵאַחֲרֶיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}גַגְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|רֻ}}חַקְנוּ מִבֵּית חַיֵּינוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְנוּ אָרְחוֹת עוֹלָם{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֵנוּ לֹא יִשַּׁרְנוּ{{ש}}
{{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש}}
{{סי|עָ}}זַבְנוּ תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
{{סי|סַ}}רְנוּ מֵאִמְרֵי פִיךָ{{ש}}
{{סי|נִ}}אַצְנוּךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ{{ש}}
{{סי|מָ}}רִינוּ וּמָרַדְנוּ בָךְ{{ש}}
{{סי|לֹ}}א הִקְשַׁבְנוּ לְדִבְרֵי נְבִיאֶיךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}עַסְנוּךָ וְלֹא בִקַּשְׁנוּךָ{{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָתְךָ מִלֵּב שָׁכַחְנוּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ טִמֵּאנוּ{{ש}}
{{סי|חָ}}טָאנוּ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|זִ}}עַמְנוּךָ בְּרֹב עֲו‍ֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}אִמַּצְנוּ אֶת לְבָבֵנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}קְשִׁינוּ אֶת עָרְפֵּנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אָחוֹר הִשְׁלַכְנוּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ לֹא הִגַּדְנוּ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}יתְךָ נֶהֱרַס בַּעֲו‍ֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|אִ}}וּוּיְךָ נֻתַּץ בַּחֲטָאֵינוּ

מַה נְּדַבֵּר / פְּנֵי מֵישָׁרִים דּוֹבֵר{{ש}}
וּמַה נַּעֲנֶה / לְמִמֶּנּוּ מַעֲנֶה{{ש}}
וּמַה נִּצְטַדְּקָה / פְּנֵי לוֹבֵשׁ צְדָקָה{{ש}}
גְּמָלָנוּ טוֹבוֹת / וְשִׁלַּמְנוּ רָעוֹת{{ש}}
וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ

{{הור|יש שאומרים כאן סליחות, וברוב הקהילות ממשיכים ב{{צ|זכור רחמיך}}.}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יהודה חזק'''}}

{{סי|אֵ}}לֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה{{ש}}
כִּי בְלָעוּנוּ זֵדִים כְּעֻגָּה בְּלִי הֲפוּכָה{{ש}}
כִּי בִימֵי הַשָּׂר לֹא עָלְתָה אֲרוּכָה{{ש}}
לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה

{{סי|בְּ}}לָמְדוֹ סֵפֶר מִפִּי מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת{{ש}}
וְהֵבִין וְדִקְדֵּק בְּדַת רְשׁוּמַת{{ש}}
וּפָתַח בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים וְחָשַׁב מְזִמַּת{{ש}}
וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|גָּ}}בַהּ לִבּוֹ בִּגְדוֹלִים{{ש}}
וְצִוָּה לְמַלֹּאת פְּלָטֵרוֹ נְעָלִים{{ש}}
וְקָרָא לַעֲשָׂרָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים{{ש}}
מְבִינֵי דָת וּטְעָמֶיהָ בְּפִלְפּוּלִים

{{סי|דִּ}}ינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרוֹ{{ש}}
וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ בְּכָזָב לְאָמְרוֹ{{ש}}
כִּי אִם הוֹצִיאוּהוּ לַאֲמִתּוֹ וּלְאוֹרוֹ{{ש}}
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|הֵ}}ם כְּעָנוּ לוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא{{ש}}
נָם אַיֵּה אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַחִיהֶם מְכָרוּהוּ{{ש}}
לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ{{ש}}
וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ

{{סי|וְ}}אַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם{{ש}}
כִּי מִימֵי אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִמְצָא כָּכֶם{{ש}}
וְאִם הָיוּ בַחַיִּים הָיִיתִי דָנָם לִפְנֵיכֶם{{ש}}
וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵיכֶם. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|זְ}}מַן תְּנָה לָּנוּ שְׁלשֶׁת יָמִים{{ש}}
עַד שֶׁנֵּדַע אִם נִגְזַר הַדָּבָר מִמְּרוֹמִים{{ש}}
אִם אָנוּ חַיָּבִים וַאֲשֵׁמִים{{ש}}
נִסְבֹּל בִּגְזֵרַת מָלֵא רַחֲמִים

{{סי|חָ}}לוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻלָּמוֹ{{ש}}
עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל נָתְנוּ עֵינֵימוֹ{{ש}}
לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לַאֲדוֹנֵימוֹ{{ש}}
לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלֹהֵימוֹ. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|טִ}}הֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים{{ש}}
וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים{{ש}}
וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים{{ש}}
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים

{{סי|יָ}}רַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל{{ש}}
וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכֹחַ וְלָאֵל{{ש}}
וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|כְּ}}רֹת רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה הִרְבָּה מֶנּוּ לִבְעוֹן{{ש}}
וְנָם הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת מְשָׁרֵת דַּר מָעוֹן{{ש}}
לְהַפִּיל גּוֹרָלוֹת צִוָּה צִפְעוֹן{{ש}}
וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן

{{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ דָּמוֹ מִהֵר כְּשׁוֹר פָּר{{ש}}
וּכְשֶׁנֶּחְתַּךְ רֹאשׁוֹ נְטָלוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְצָרַח עָלָיו בְּקוֹל מַר כַּשּׁוֹפָר{{ש}}
אֵי הַלָּשׁוֹן הַמְמַהֶרֶת לְהוֹרוֹת בְּאִמְרֵי שְׁפָר{{ש}}
בַּעֲו‍ֹנוֹת אֵיךְ עַתָּה לוֹחֶכֶת אֶת הֶעָפָר. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|מַ}}ה מְּאֹד בָּכָה עָלָיו בַּחֲרָדָה{{ש}}
בַּת בְּלִיַּעַל לְקוֹל בְּכִיָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָמְדָה{{ש}}
תֹּאַר יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ חָמְדָּה{{ש}}
וְשָׁאֲלָה מֵאֵת אָבִיהָ חַיָּתוֹ לְהַעֲמִידָה

{{סי|נִ}}אֵץ בְּלִיַּעַל דָּבָר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ{{ש}}
לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ מֵעַל פָּנָיו שָׁאֲלָה מֵאִתּוֹ{{ש}}
וְלֹא עִכֵּב דָּבָר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ{{ש}}
וּכְשֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם תְּפִלִּין צָרַח בְּקוֹל מַר לְיוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה צָעֲקוּ בְמָרָה{{ש}}
זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ{{ש}}
עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
אוֹיֵב מְנָאֵץ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ש}}
וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי תוֹרָה

{{סי|עָ}}נְתָה בַת קוֹל מִשָּׁמַיִם{{ש}}
אִם אֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר אֶהֱפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמַיִם{{ש}}
לְתֹהוּ וָבֹהוּ אָשִׁית הֲדוֹמַיִם{{ש}}
גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי קַבְּלוּהָ מְשַׁעְשְׁעֵי דַת יוֹמָיִם. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|פְּ}}קִידִים נֶהֶרְגוּ מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת{{ש}}
מְלֵאֵי מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וּכְזָוִיּוֹת{{ש}}
וְהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת{{ש}}
וְסָרְקוּ בְשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת פִּיפִיּוֹת

{{סי|צִ}}וָּה לְהוֹצִיא רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן מִבֵּית אוּלָמוֹ{{ש}}
וּבַחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת שָׂרְפוּ גָלְמוֹ{{ש}}
וּסְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר שָֹמוּ עַל לִבּוֹ לְעַכֵּב עַצְמוֹ{{ש}}
וּכְשֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִיַּד נִשְׂרַף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|ק}}וֹנְנוּ עַם לֹא אַלְמָן{{ש}}
כִּי עַל דָּבָר מֻעָט נִשְׁפַּךְ דָּמָן{{ש}}
לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם מָסְרוּ עַצְמָן{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן

{{סי|רְ}}עָדָה תֶאֱחֹז כָּל שׁוֹמֵעַ שִׁמּוּעַ{{ש}}
וְתִזַּל כָּל עַיִן דִּמּוּעַ{{ש}}
וְנֶהְפַּךְ לְאֵבֶל כָּל שַׁעֲשׁוּעַ{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|שִׁ}}חֲתוּנִי צוֹרְרַי וּמְעַנַּי{{ש}}
וּמִלְּאוּ כְרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
וְהִשְׁקוּנִי מֵי רוֹשׁ וְלַעֲנַי{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי

{{סי|תָּ}}קְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת מִצְוֹת לְהָפֵר{{ש}}
וּמֵאֲנוּ לָקַחַת הוֹן וָכֹפֶר{{ש}}
כִּי אִם נְפָשׁוֹת הַהוֹגוֹת אִמְרֵי שֶׁפֶר{{ש}}
כְּמוֹ רַבִּי יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{סי|יִ}}חֲתוּנוּ בְּנֵי עֲדִינָה הַשּׁוֹמֵמָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}רֵעוּ לָנוּ מִכָּל מַלְכֵי אֲדָמָה{{ש}}
{{סי|וְ}}הָרְגוּ מֶנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָה

{{סי|דִּ}}בַּרְתָּ בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַתָּה קַשׁ אוֹרָם כָּבָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י {{סי|זְ}}עֹךְ {{סי|ק}}וֹמָתָם בְּבִעוּר הַיּוֹם הַבָּא{{ש}}
כִּי הִסְכִּימוּ לַהֲרֹג עֲשָׂרָה צַדִּיקִים עִם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. {{ק|'''חטאנו'''}}

זֹאת קְרָאַתְנוּ וְסִפַּרְנוּ בְּשִׁנּוּן{{ש}}
וְשָׁפַכְנוּ לֵב שָׁפוּל וְאָנוּן{{ש}}
מִמָּרוֹם הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרוֹמִים{{ש}}
תִּשְׁפֹּכֶת דַּם הַצַּדִּיקִים וְתַצְמִית דָּמִים{{ש}}
תִּרְאֶה בְּפַרְגּוּדָךְ וְהַעֲבֵר כְּתָמִים{{ש}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. {{ק|'''חטאנו'''}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}}

===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|חזרה}}

וְאַתָּה רַחוּם מְקַבֵּל שָׁבִים, וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ, וְעַל הַתְּשׁוּבָה עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת לָךְ.

וְדָוִד עַבְדְּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:{{ממס|תהלים יט יג}}
נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:{{ממס|יחזקאל לו כה}}

אַל תִּירָא יַעֲקֹב. שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים. שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:{{ממס|תהלים קכא ד}} כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:{{ממס|הושע יד, ב}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:{{ממס|הושע יד ג}} וְאַתָּה רַחוּם מְקַבֵּל שָׁבִים. וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. וְעַל הַתְּשׁוּבָה עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת לָךְ. וּמֵאַהֲבָתְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּמֵחֶמְלָתְךָ מַלְכֵּנוּ שֶׁחָמַלְתָּ עַל בְּנֵי בְרִיתֶךָ, נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} צוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים)}}

יוֹם אָתָא לְכַפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה / הַיּוֹם בִּיאָתוֹ אַחַת בַּשָּׁנָה{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה.{{ממס|ויקרא טז לד}}

יוֹם זֶה נִתַּן תְּעוּדָה לְעָם זֶה / הַיּוֹם חַל בּוֹ צִיר סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד יט}}{{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ, סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ.

יוֹם מְחִילָה בִּשַּׂרְתָּ לְצִיר בְּרֶשֶׁם / הַיּוֹם נִתְיַצַּבְתָּ עִמּוֹ וְקָרָאתָ בְשֵׁם{{ש}}
וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ:{{ממס|שמות לד ה}}{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, חַנּוּן וְרַחוּם, רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ.

יוֹם שִׁמְמוֹת הֵיכָלְךָ הַבִּיטָה / הַיּוֹם תַּחַן אֹזֶן הַטֵּה לָנוּ לְהַבִּיטָה{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}{{ש}}
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

מִי אֵל כָּמוֹךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}דִּיר וְנָאֶה|| ||{{סי|בּ}}וֹרֵא דֹּק וָחֶלֶד|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ{{ש}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת|| ||{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ{{ש}}
|-
|{{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ|| ||{{סי|וְ}}אֵין זוּלָתוֹ|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ{{ש}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקֵף כְּפוּפִים|| ||{{סי|ח}}וֹנֵן דַּלִּים|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ{{ש}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמַיִם|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ{{ש}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ{{ש}}
|-
|נֹשֵׂא עָוֹן|| ||וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע|| ||{{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ
|}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם:{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:{{ממס|מיכה ז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ {{הור|בחול:}} בְּיוֹם {{הור1|בשבת|בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, {{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים.
{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{סוף}}
{|
|-
|וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{הור|החזן מסיים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.|| ||{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיוֹן עִירֶךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם.
|}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}|| ||&lt;div style=&quot;background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;&quot;&gt;&lt;small&gt;{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ג}}{{סוף}}
|}

{{סוף}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רַע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.
{{מסגרת-סידור}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ז}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יח ח2}}
{{סוף}}
===ברכת כהנים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ד}}

{{הור|הכהנים מאריכים בניגון בברכת כהנים של מוסף, והקהל אומר {{צ|רבונו של עולם}}, וכשהכהנים מאריכים בניגון בתיבת {{צ|שלום}} אומרים {{צ|יהי רצון}}.}}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ. חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי, וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי. אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵנִי. אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת חֲסָדֶיךָ וְגֹדֶל רַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, וּלְמַעַן טָהֳרַת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַיּוֹצְאִים מִן הַפְּסוּקִים שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו עַם קְדוֹשֶׁךָ, שֶׁתִּהְיֶה קָרוֹב לִי בְּקָרְאִי לָךְ, וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי וְאֶנְקָתִי תָּמִיד, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶנְקַת יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּם. וְתִתֶּן לִי וּלְכָל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי מְזוֹנוֹתֵינוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח וְלֹא בְצִמְצוּם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסַּת לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּם. וְתִתְּנֵנוּ לְאַהֲבָה, וּלְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְיִהְיוּ דְבָרַי נִשְׁמָעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ אֶת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ בְּשָׁעָה שֶׁהִלְבִּישׁוֹ אָבִיו כְּתֹנֶת פַּסִּים לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאָיו. וְתַעֲשֶׂה עִמִּי נִפְלָאוֹת וְנִסִּים, וּלְטוֹבָה אוֹת, וְתַצְלִיחֵנִי בִּדְרָכָי, וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וְסוֹדוֹתֶיךָ, וְתַצִּילֵנִי מִשְּׁגִיאוֹת, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנַי וְלִבִּי לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתַאֲרִיךְ יָמַי [וִימֵי אָבִי וְאִמִּי] [וִימֵי אִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] בְּטוֹב וּבִנְעִימוֹת, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם, אָמֵן סֶלָה.
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}
{{סוף}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים:
לְחַיִּים טוֹבִים תִּכְתְּבֵנוּ אֱלֹהִים חַיִּים כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים.
כַּכָּתוּב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
הַיּוֹם תְּבָרְכֵנוּ {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
הַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּ {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
הַיּוֹם תִּדְרְשֵׁנוּ לְטוֹבָה {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
הַיּוֹם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
הַיּוֹם תִּתְמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקֶךָ {{הור|אָמֵן}}

כְּהַיּוֹם הַזֶּה תְּבִיאֵנוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּבִנְיַן שָׁלֵם. כַּכָּתוּב וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: וְנֶאֱמַר וַיְצַוֵּנוּ יְיָ לַעֲשֹוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְנֶאֱמַר וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשֹוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ. וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָּנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הָעוֹלָם:
{{מסגרת-סידור}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ה}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}
{{סוף}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן}}</text>
      <sha1>tb9eqe3jdl3aumuvyy718yfxg1r32gf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1726318</id>
    <revision>
      <id>2937169</id>
      <parentid>2936898</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:26:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום שלישי של עשי&quot;ת */</comment>
      <origin>2937169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127987" sha1="c7ib1xh34nsaaxfyvuvszndx58z1eup" xml:space="preserve">{{הור2|
לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.

מכאן ואילך &quot;אשכנז&quot; מתייחס למנהג אשכנז המערבי.
}}
=לוח הפיוטים=
==פיוטים על סדר התפילה==
===יוצרות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''יוצרות לשבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&amp;nbsp;
|-
| '''יוצרות לשבת חתונה''' ||רשות לנשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות לשבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]
|-
| '''יוצרות ליום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות לשבת חול המועד סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]]
|-
| '''יוצרות לשמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
| '''יוצרות לשמחת תורה''' || רשות לנשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]
|-
| '''יוצרות לשבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת יתרו ושבת ואתחנן''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
| '''יוצרות להפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
| '''יוצרות לפורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות להפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
| '''יוצרות לשבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
| '''יוצרות לשבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
| '''[[אור ישע מאושרים|יוצרות ליום ראשון של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ
|-
| '''[[אפיק רנן ושירים|יוצרות ליום שני של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך
|-
| '''[[אהוביך אהבוך|יוצרות לשבת חול המועד פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה
|-
| '''יוצרות לשביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]])
|-
| '''יוצרות לאחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]]
|-
| '''יוצרות לשבת שלישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]
|-
| '''יוצרות לשבת רביעית אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]
|-
| '''יוצרות לשבת חמישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות לשבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [ר' שבת ואתחנן] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]]
|-
| '''יוצרות לשבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים)
|}

===מערביות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''מעריב ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]
|-
| '''מעריב ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]
|-
| '''מעריב לשמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]
|-
| '''מעריב לשמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
| '''מעריב ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]]
|-
| '''מעריב ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]]
|-
| '''מעריב ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]]
|-
| '''מעריב ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&amp;nbsp;
|-
| '''מעריב ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]]
|-
| '''מעריב ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]]
|}

===קרובות===
====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]====
*רשות: יראתי בפצותי שיח (פ)
*מגן: את חיל
*מחיה: תאלת זו
*משולש: אבן חוג
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*אדרת ממלכה
*אם אשר בצדק (פ)
*אאפיד נזר איום
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]====
*מגן: אופד מאז
*מחיה: תפן במכון
*משולש: אף אורח משפטיך
*אומץ אדירי כל חפץ
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''':
**וחיות אשר הנה
**ועמך תלואים בתשובה
**ואתה אזון קול מפאריך
**תהלות כבודך
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – אנסיכה מלכי
**זכרונות – זכר תחלת כל מעש
**שופרות – אשא דעי בצדק

====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]====
*רשות: אתיתי לחננך
*מגן: אמרתך צרופה
*מחיה: תמים פעלך
*משולש: שולחתי במלאכות
*שמו מפארים – אדר והוד
*אתן לפועלי צדק
*שבתי וראה תחת השמש
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*כל שנאני שחק
*סילוק: אשר מי יעשה
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====מוסף ליום שני של ראש השנה====
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]…
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: אהללה אלוהי
**זכרונות: אפחד במעשי
**שופרות: אנוסה לעזרה

====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]====
*רשות: אימיך נשאתי
*מגן: אמצת עשור
*מחיה: תאות נפש
*אנוש מה יזכה (תוכחה)
*משולש: אחדת יום זה
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*מורה חטאים
*אדר יקר אלי
*אנא אלהים חיים
*איומה בחר (פ)
*אך אתים בחין לפניך
*אמרו לאלהים ארך אפים
*מעשה אלהינו אין מי בשחק
*אשר אומץ תהלתיך באילי שחק
*על ישראל אמונתו
*אפסי ארץ בדברו הקים
*מי כמוך אדיר במרומים
*אין כמוך באדירי מעלה
*האדרת והאמונה
*נאמירך באימה
*רוממו אל מלך נאמן
*רוממו אדיר ונורא
*אמונתך בעליונים
*הנקדש באלפי אלפים
*אילי שחק
*אין מספר לגדודי צבא חילו
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך
*'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''':
**אל ברוב עצות
**תמיד תתלונן בידך
**אליך ועדיך יבוא כל בשר
**אליך תלויות עינינו
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*(סליחות)

====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]====
*מגן: שושן עמק איומה
*מחיה: יום מימים הוחס
*אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ)
*משולש: צפה בבת תמותה
*אשא דעי למרחוק
*אין ערוך אליך
*אנא אזון שועת חינון (א)
*אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א)
*אל תזכר לנו עוונותנו (פ)
*אך אומרים בחין לפניך (פ)
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ)
*אשר אימתך באראלי אומן
*אמיצי שחקים
*אילי מרום אומרים הילולו
*סילוק: מי יערוך אליך (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''':
**אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ)
**אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ)
**אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ)
**אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ)
**אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א)
*לך יאדיר (א)
*האחד בעולמו (א)
*האומרים אחד (א)
*ויאתיו כל לעבדך (פ)
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]])
**[[תפילתו של כהן גדול]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
*'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|פיוטים אחר סדר העבודה]]''':
**אשרי עין ראתה אהלנו
**לא אישים (פ)
**תכפו עלינו צרות
**תנות צרות לא נוכל
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**כתועים ואין לבקש
**אם תעינו לא תתענו
**תאות לב לא השגנו
**תאמר למחות אשמינו
**אורך תזריח לחשוכה
**אופל אלמנה תאיר
**תתן אחרית לעמך
**תעינו מאחריך
*(סליחות)

====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]====
*מגן: איתן הכיר אמונתך
*מחיה: מואהב ויחיד לאמו
*משולש: אראלים בשם תם ממליכים
*(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ)
*(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ)
*אראלי הוד
*סילוק: כי רכובו בערבות
====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]====
*מגן: אב ידעך מנוער
*מחיה: הנקרא לאב זרע
*משולש: טבע זיו תארה
*(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ)
*מערב עד ערב (א)
*אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*(סליחות)

====[[אוימתי בחיל כפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]====
*מגן: אוימתי בחיל כפור
*מחיה: מאלמי מגדים
*משולש: קושט שעינת עץ
*אקחה פרי עץ הדר
*אז היתה חנית סוכו
*סילוק: אקחה בראשון

====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]====
*מגן: ארחץ בנקיון כפות
*מחיה: תשורת שי אלפים
*משולש: איווי סוכת דוד
*בל תהי מצות סוכה
*אלים כהשעין אב
*אמנם מצות
*סילוק: כי אקח מועד

====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])====
*א. אף ברי
*ב. יטריח
*אפיק מען מעוטר
*אקשטה כסל
*תכנס לארץ וחוצות
*יפתח ארץ לישע
*איום זכור נא לשואלי מים (א)
*זכור אב (פ)

====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]====
*אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת
*מי יוכל לשער
*אומן בשמעו
*אלה אזכרה את אשר נעשה
*סלוק: אז ראית וספרת
*
====מוסף לשבת שקלים====
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]====
*אזכיר סלה זכרון מעשים
*תמימים בעודם בסין רפודים
*אצילי מרעי נכד שעיר
*אל נא בלשון אשר הזכרת
*אץ קוצץ
*זכור איש אשר הגויע
*סלוק: אלהים אל דמי לך
*
====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]====
*ויאהב אומן יתומת הגן
*אזרח בט חוץ
*תמימים כרשו ארץ
*אותו מבהלת
*אספרה אל חוק
*אמל ורבך
*כתר מלוכה
====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]====
*אצולת אומן בצרוף זקוקה
*אמרתי אחכמה
*אצורה ומפורשה
*אִמרה סנונה וצרופה
*י&quot;א: אצילי עם עולי גולה (פ)
*סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך
*
====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]====
*אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד
*רבות עשית
*אבי כל חוזה
*אדון מקדם
*סילוק: הוא נקרא ראש וראשון
*
====מוסף לשבת החודש====
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
====שחרית לשבת הגדול====
;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]]
*אלהים בצעדך הכות פתרוס
*כרם חמד
*ירדת להציל עמך
*אמנה גדולה
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[[אבוא בחיל להתיצבה]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר
;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]]
*אוני פטרי רחמתים
*ישמע לאדום כשמע מצרים
*אל נא לישע עמך
*אז תשע מכות
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף]
*סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה

====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])====
*מגן: בדעתו אביעה חידות
*מחיה: תהומות הדום
*אירשה ארוש לחשון
*אאגרה בני איש
*תחת אילת עופר
*אלים ביום מחוסן
*טל תן לרצות ארצך

====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]====
*מגן: אסירים אשר בכושר
*מחיה: מה איילו פלאי נסיך
*משולש: קמי קהלך
*ערב אשר עלה
*אז על כל חיתו יער
*שור אשר מאז (פ)
*אומץ גבורותיך
*סילוק: בעשר מכות
====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]====
*מגן: אותותיך ראינו
*מחיה: תרגלת עמוסים
*משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום
*אמרו לאלהים אדירים
*סדר: אילי הצדק ידועים
*סילוק: חסדי ה' אזכיר
====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]====
*מגן: אימת נוראותיך
*מחיה: תחבולות עש
*משולש: איום ונורא מי לא יראך
*אדני חלד
*מה מועיל רשע
*סדר: אצולים מפרך סוונים
*סילוק: אומץ גבורותיך
====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]====
מגן: ארץ מטה{{ש}}
מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}}
משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}}
אנכי בשם אל שדי{{ש}}
אז בכתב אשורית{{ש}}
ה' קנני{{ש}}
סדר: אתו מצוות וחוקים…{{ש}}
סילוק: אלה העדות והחוקים

====מוסף ליום ראשון של שבועות====
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]====
מגן: אורח חיים{{ש}}
מחיה: תמכו כבוד{{ש}}
משולש: שלמים בחנותם{{ש}}
אם לא אמריך הנעימים{{ש}}
שבוית מרום{{ש}}
שעשוע יום יום{{ש}}
סדר: אלוף מסובל…{{ש}}
סילוק: וכל העם רואים

====מוסף ליום שני של שבועות====
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]
====פיוטי אלהיכם (אשכנז)====
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר&quot;ח]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה&quot;מ סוכות]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]]

===אחרים===
*[[מסוד חכמים]]
*אל נא לעולם תוערץ
*[[חמול על מעשיך]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות|או&quot;א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]

==סליחות==
===פיוטים במסגרת הסליחות===
*[[כי על רחמיך הרבים]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז
*[[עננו אבינו]] - חסר אשכנז
*[[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[אשמנו מכל עם]]

===סליחות לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!יום!!פולין!!ליטא!!אשכנז-פפד&quot;מ
|-
! יום ראשון
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! יום שני
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ו. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|-
! יום שלישי
|ח. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! יום רביעי
|יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
|יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
|טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|-
! יום חמישי
|יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
|יד. [[ישראל עמך]]{{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
|כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! יום שישי
|יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]]
|יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
! יום שביעי
|כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
|לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
|-
! ערב ר&quot;ה
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}}
לג. [[אך במתח דין]]{{ש}}
לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}}
לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}}
לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}}
לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}}
מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}}
מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
|לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}
לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
מ. [[אך במתח דין]]{{ש}}
מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. ובכן יהי רצון{{ש}}
נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|-
! צום גדליה
|מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}

|מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}}
נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}}
נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
סב. [[את צום השביעי]]{{ש}}
סג. [[אורח צדקה]]{{ש}}
סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|-
! ב עשי&quot;ת
|נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}}
נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}}
עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|-
! ג עשי&quot;ת
|ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}
סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}}
עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}}
פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|-
! ד עשי&quot;ת
|סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}}
פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}}
פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}
צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
צד. עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]]){{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|-
! ה עשי&quot;ת
|עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}}
(=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}}
צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}
צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}}
קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
|-
! ערב יו&quot;כ
|פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}}
[[אדון בפקדך]]{{ש}}
[[אדון בשפטך]]{{ש}}
[[אך במתח דין]]{{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
[[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
[[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|}

===סליחות ליום כיפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה !! פולין !! ליטא !! אשכנז
|-
! ערבית
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
(פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|-
! שחרית
|
פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}}צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}}צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}[[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}[[שופט כל הארץ]]{{ש}}[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
|
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}}חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}}קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}}[[אך במתח דין]]{{ש}}[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}}קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|-
! מוסף
|
פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}}צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}}צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}[[תאבת יום זה]]{{ש}}[[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}}[[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}[[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}}קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}}קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קיט. אלהי העברים{{ש}}קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}}קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}}קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}}קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}[[אהבת עזוז]]{{ש}}[[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! מנחה
|
פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}}קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}}קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}[[אורח צדקה]]{{ש}}פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
|
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}}קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}}קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
[[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}}קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}}קלב. [[אומץ יוסיף טהר ידים]]{{ש}}קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}}קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}}[[איככה אפצה פה]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי)
|-
! נעילה
|colspan =&quot;2&quot; |
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים)
*…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]].
*…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]])
*…ידך פשוט… (מתוך הנ&quot;ל)
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
*[[אנקת מסלדיך]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]])
|
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא
פזמונים (אומרים רק את הפזמון):
*[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[מלאכי רחמים]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*[[רועה ישראל האזינה]]
*[[חננו יי חננו]]
*[[אדני שמעה אדני סלחה]]
*[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*[[אם עוונינו ענו בנו]]
*פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
*פזמון: [[אנקת מסלדיך]]
*מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]])
*[[כי הנה כחומר]]
*(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]])
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
|}

===פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו&quot;כ===
*[[אתה מבין]]
;שחרית
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
*[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
*[[אהללך בקול רם]]
;מוסף
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
;מנחה
*[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
*[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===סליחות לתענית ציבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר]]
*חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! כ' סיון
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[סליחות לכ' סיון/אמוני שלומי ישראל|אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל הר המור]]
*[[סליחות לכ' סיון/אל מלא רחמים|אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|
|-
!לתחלואי ילדים
|
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
!יום כיפור קטן
|colspan =&quot;2&quot; |
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
|}
===לברית מילה (פ)===
*([[אל תפר בריתך איתנו]])
*([[יה איום זכור היום]])
*[[זכור ברית - אות ברית]]

===סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת===
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! שמות
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[מלאכי רחמים]]
|-
! וארא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|-
! בא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אלה בשלישמו]]
|-
! בשלח
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*[[חוקר הכל וסוקר]]
|-
! יתרו
|
*[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*[[אלהים אין בלתך]]
*[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|-
! משפטים
|
*[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*[[אורך ואמיתך שלח]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
|-
! תרומה
|
*[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
|-
! תצוה
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|}
===סליחות לחברא קדישא===
;מנהג ליטא (ע&quot;פ סליחות וילנא תרל&quot;ט) וח&quot;ק ירושלים (ע&quot;פ גשר החיים)
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אם אפס]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]]
===סליחות בהמן-אונגארן===
====ליום ראשון====
*א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*ב. [[אין מי יקרא בצדק]]
*ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
*ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
====ליום שני====
*ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]
*ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====ליום שלישי====
*ט. [[אקרא בשמך]]
*י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
====ליום רביעי====
*יב. [[איה כל נפלאותיך]]
*יג. [[אריה ביער דמיתי]]
*יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
====ליום חמישי====
*טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]
*טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
====ליום שישי====
*יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
*יט. [[בתולת בת יהודה]]
*כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
====ליום שביעי====
*כא. '''[[אין תליה לראש]]'''
*כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
*כג. פזמון: [[חננו יי חננו]]
====לערב ראש השנה====
*כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*כה. [[אדון מועד כתקח]]
*כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]
*כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]
*כח. [[אדון בשפטך]]
*כט. [[אדון בפקדך]]
*ל. [[אך במתח דין]]
*לא. [[אך בך לדל מעוז]]
*לב. '''[[אוילי המתעה]]'''
*לג. [[אדם איך יזכה]]
*לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*לה. [[שוממתי ברב יגוני]]
*לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]
*לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*לט. עקידה: [[אז בהר מור]]
*מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*יהי רצון
*מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====צום גדליה====
*מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
*מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
*מו. [[אלהים אין בלתך]]
*מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
*מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
*מט. עקידה: [[אם אפס]]
*נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
*נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''
*נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*נה. [[אורך ואמיתך שלח]]
*נו. [[תוחלת ישראל]]
*נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]
*נח. עקידה: [[אל הר המור]]
*נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
*ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
*סא. [[אנוש עד דכא תשב]]
*סב. [[אנוש במה יצדק]]
*סג. [[אלכה ואשובה]]
*סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]
*סה. [[תחרות רוגז הניח]]
*סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
*סז. עקידה: [[איתן לימד דעת]]
*סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]

====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
*סט. [[אשת נעורים האהובה]]
*ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''
*עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]])
*עב. [[אליך ה' שועתי]]
*עג. [[אלהים ה' חילי]]
*עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
*עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
*עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
*עז. [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
*עח. [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''
*פ. '''[[אזנך הטה]]'''
*פא. '''[[תשובה חשובה]]'''
*פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]
*פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]
*פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]
*פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
====לערב יום כיפור====
*פח. [[אדון בפקדך]]
*פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
====לשחרית של יו&quot;כ====
*צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]
*צב. [[איככה אפצה פה]]
*צג. [[אין מי יקרא בצדק]]
*צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
*צה. [[אנא אלהי תהלתי]]
*צו. [[אנא חטא העם הזה]]
*צז. [[אנא זכור לאברהם]]
*צח. [[אנא אדון הרחמים]]
*צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''
*ק. [[תאבת יום זה]]
*קא. [[יום כפורים זה]]
*קב. [[אדון בפקדך]]
*קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
*קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*קז. עקידה: [[מפלטי אלי סתרי ומגני]]
====למוסף של יו&quot;כ====
*קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]]
*קט. [[איך אשא ראש]]
*קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
*קיא. [[אכפרה פני מלך רב]]
*קיב. [[אך במתח דין]]
*קיג. [[אך בך לדל מעוז]]
*קיד. [[אדון בשפטך]]
*קטו. [[אדם איך יזכה]]
*קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קיז. [[אני אני המדבר]]
*קיח. [[אני הוא השואל]]
*קיט. [[אלהי העברים נקרא]]
*קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]]
*קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]
*קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]
*קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]
====למנחה של יו&quot;כ====
*קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*קכה. [[אחלה את פני ה']]
*קכו. [[אפסו אשים ובטלו קרבנות]]
*קכז. [[אפס זבח ועולה]]
*קכח. [[אפס מזיח]]
*קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
*קל. [[תמור עבודת מזין]]
*קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]]
*קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]
*קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
*קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
*קלז. [[אורח צדקה]]
*קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]

====לברית מילה====
*קמ. שלמונית: '''[[אל תפר בריתך אתנו]]'''
*קמא. פזמון: '''[[יה איום זכור היום]]'''
*קמב. [[זכור ברית - אות ברית]]
====לשני====
*קמג. [[ישראל עמך]]
*קמד. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*קמה. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
====לחמישי====
*קמו. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*קמז. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*קמח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====לשני תניינא====
*קמט. [[אפפונו מים]]
*קנ. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*קנא. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לעשרה בטבת====
*קנב. [[אזכרה מצוק]]
*קנג. [[אבן הראשה]]
*קנד. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
====לתענית אסתר====
*קנה. [[אדם בקום עלינו]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
====לי&quot;ז בתמוז====
*קנח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קנט. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*קס. [[שעה נאסר]]
====סליחות שיסד מהר&quot;ר אביגדור קרא====
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קסא. '''[[את כל התלאה]]'''
*קסב. פזמון: '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]'''
====סליחות של מהר&quot;ר אברהם====
*קסג. '''[[אנא אלהי אברהם]]'''

===סליחות עלזאס===
====ליום ראשון====
* א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* ג. [[ישראל עמך]]
* ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====ליום שני====
* ו. [[אליך נשואות עינינו]]
* ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]
* ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
====ליום שלישי====
* יא. [[אך בך מקוה ישראל]]
* יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* יג. [[אין מי יקרא בצדק]]
* יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
====ליום רביעי====
* טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* יז. [[איה כל נפלאותיך]]
* יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====ליום חמישי====
* כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''
* כג. [[ארכו הימים ודבר כל חזון]]
* כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
====ליום שישי====
* כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''
* כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ליום שביעי====
* לא. [[אבדו חכמי גזית]]
* לב. [[אפס הוד כבודה]]
* לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''
* לד. פזמון: [[חננו ה' חננו]]
* לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
====לערב ראש השנה====
* לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''
* לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''
* לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* מ. [[אדון בשפטך]]
* מא. [[אדון בפקדך]]
* מב. [[אך במתח דין]]
* מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* מד. [[אך בך לדל מעוז]]
* מה. [[אל באפך פן תמעיט]]
* מו. '''[[אוילי המתעה]]'''
* מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* מט. [[אהבת עזוז]]
* נ. עקידה: '''[[אמונה אומן עצות מרחוק]]'''
* נא. [[אמונים בני מאמינים]]
* נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
{{הור|בקובץ שהעתקתי ממנו סדר המספרים משובש. צריך לבדוק במקור אחר.}}
* נו. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* נז. ובכן יהי רצון
* נח. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* נט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====לצום גדליה====
* סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* סד. [[את צום השביעי]]
* סה. [[אורך ואמיתך שלח]]
* סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''
* ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
* עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]
* עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]
* עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עז. עקידה: אוהל שיכן (=[[אם אפס]])
* עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* עט. [[אז קשתי וחרבי]]
* פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
* פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* פג. [[אנוש עד דכא תשב]]
* פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]
* פה. [[אליך ה' שועתי]]
* פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
* פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''
* פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי בגוחי]]
* צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
* צא. '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''
* צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* צג. [[אריה ביער דמיתי]]
* צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''
* צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''
* צו. [[תוחלת ישראל]]
* צז. עקידה: [[אז בהר מור]]
* צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
* קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
* קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* קג. [[אך בך מקוה ישראל]]
* קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''
* קה. [[שוממתי ברב יגוני]]
* קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* קז. [[איתן לימד דעת]]
* קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] 
* קי. (כסא כונן בחסדך)
* קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]
* קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====לערב יום כיפור====
* קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* קיב. (!) חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]'''
====לשחרית של יו&quot;כ====
* קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''
* קטז. [[אך במתח דין]]
* קיז. [[אנוש בשפטך]]
* קיח. [[אדון בפקדך]]
* קיט. [[אך בך לדל מעוז]]
* קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]
* קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''
* קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]
* קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====למוסף של יו&quot;כ====
* קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* קכח. [[איך אשא ראש]]
* קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]]
* קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* קלד. (!) [[אני הוא השואל]]
* קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* קלח. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====למנחה של יו&quot;כ====
* קלט. [[אפס מזיח]]
* קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]
* קמא. [[אמונים בני מאמינים]]
* קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהר ידים]]
* קמג. [[את הקול קול יעקב]]
* קמד. עקידה: [[אמונה אומן עצות מרחוק]]
* קמה. [[אוילי המתעה]]
* קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לי&quot;ז בתמוז====
* קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* קמט. [[אפפונו מצוקות]]
* קנ. [[אדאג מחטאתי]]
* קנא. [[שעה נאסר]]
* [[אז קשתי וחרבי]]
====לעשרה בטבת====
* קנב. [[אדברה וירוח לי]]
* קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
* קנד. [[אבן הראשה]]
* קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====לתענית אסתר====
* קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
* קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
* קנז. [[אדם בקום עלינו]]
* קנח. פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
====לשני קמא====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====לחמישי====
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* קנט. [[אקרא בשמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====לשני תנינא====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
===מנהג וורמייזא===
{{הור2|כנראה לא נהוג כיום באף קהילה. הסליחות הממוספרות הן אלו שלא נמצאו במנהג פפד&quot;מ, ועל כן הדפיסו אותן בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום.}}
====יום ראשון====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====יום שני====
* [[ישראל עמך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====יום שלישי====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]

====יום רביעי====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א)
====יום חמישי====
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
====יום שישי====
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====יום שביעי====
* [[את פני מבין ויודע דין דל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]
* '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב)
* פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
====ערב ר&quot;ה====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* ובכן יהי רצון
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]

====צום גדליה====
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[את צום השביעי]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג)
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
====יום ב' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* '''[[אטתי מטתי]]''' (ד)
* [[תוחלת ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* עקידה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====יום ג' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* [[אנוש עד דכא תשב]]
* [[אריה ביער דמיתי]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה)
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====יום ד' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
* [[תחרות רוגז הניח]] (ו)
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אבדו חכמי גזית]]
* [[אקרא בשמך]] (ז)
* [[אתה חלקי וצור לבבי]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]])
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]

====יום ה' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[אנוש במה יצדק]]
* [[אפס הוד כבודה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אתה הרואה לעלבון נעלבים]] (ח)
* [[אתה אל נורא אתה]] (ט)
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י)
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====ערב יום כיפור====
* פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא)
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
====ערבית של יום כיפור====
* {{הור|צריך בדיקה נוספת.}}
* (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
* [[סלח נא אשמות]]
* [[תומת צורים וחסדם]]
* במקום פזמון: [[קטעים מתוך אמנם אשמנו]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====שחרית של יום כיפור====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונה אומן עצות מרחוק]] (יב)
* חטאנו: [[אותך אדרוש]]
====מוסף של יום כיפור====
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אהבת עזוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====מנחה של יום כיפור====
* [[אפס מזיח]]
* '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג)
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====שני קמא====
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====חמישי====
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
====שני אחרון====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים עד נפש]] (יד)
====עשרה בטבת====
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אבן הראשה]]
* '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו)
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====ער&quot;ח שבט====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[חננו ה' חננו]] (טז)
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====י' אדר הסמוך לניסן====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====תענית אסתר====
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט)
* תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ)
====כ&quot;ג אייר====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====ר&quot;ח סיון====
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא)
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
====י&quot;ז תמוז====
* [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב)
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ברית מילה בתענית====
* פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג)

==קינות לתשעה באב==
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
!פולין!!אשכנז
|-
|א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}}
ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
ה. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}}
כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}}
מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}}
מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}}
מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}}
מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]
|[[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ג. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}}
כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}}
כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}}
כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}}
כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}}
כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}}
לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}}
לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}}
לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}}
מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}}
מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}}
מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}}
מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}}
מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}}
מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}}
נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}}
נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}}
נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}}
נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}}
נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}}
נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}}
ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}}
[[קינות/עד אנה|עד אנה]]
|}
==הושענות לסוכות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! אשכנז
! פולין
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[הושענא למענך אלהינו]]
|-
! א-ו
| [[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[כהושעת אלים]]
|-
! שבת
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}
[[תענה אמונים]]{{ש}}
[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
|}
==פיוטים במסגרת הקריאה==
;חתונה
* [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]]
;שמחת תורה
*[[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*[[רשות לחתן תורה]]
*[[רשות לחתן בראשית]]
*[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
*[[התקבצו מלאכים זה אל זה]]
*[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
;שבועות
*[[אקדמות]]
*[[יציב פתגם]]
;פורים
*[[אשר הניא]]
==אחרים==
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[יה אלי וגואלי]]
*[[יעלה תחנוננו]]
==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת==
===זמירות שבת===
====לליל שבת====
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
====ליום השבת====
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
====סעודה שלישית====
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
====מוצאי שבת====
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
===ליל הסדר===
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]
===חנוכה===
*[[מעוז צור]]
===ל&quot;ג בעומר===
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
===חתונה===
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
===ברית מילה===
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=קטגוריות=
*[[:קטגוריה:פיוטים]]
==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]==
===[[:קטגוריה:מערביות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]]

===[[:קטגוריה:יוצרות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אופן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי זולת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]]
===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]===
*[[:קטגוריה:קדושתאות]]
*[[:קטגוריה:שבעתות]]
*[[:קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
*[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]]
*[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]]
*[[:קטגוריה:תקיעתות]]
*[[:קטגוריה:סדר העבודה]]
*[[:קטגוריה:אזהרות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]===
*[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלישית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]]

===[[:קטגוריה:קינות]]===
===זמירות===
*[[:קטגוריה:זמירות לשבת]]
*[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
==פיוטים לפי זמן==
*[[:קטגוריה:פיוטי שבת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חגים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
**[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פורים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פסח]]
***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ל&quot;ג בעומר]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]

==סדרי תפילה עם פיוטים==
*[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:סליחות]]
==מחברים==
*[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]]
**[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]]
**[[:קטגוריה:יניי]]
**[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
*[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
*[[:קטגוריה:רבינו גרשום]]
*[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
*[[:קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]]
*[[:קטגוריה:רש&quot;י]]
*[[:קטגוריה:רבי בנימין בן זרח]]
*[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
*[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]

==אקרוסטיכון ומבנה==
*[[:קטגוריה:פזמונים]]
*[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א&quot;ב]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא&quot;ב גג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב&quot;ג בג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר&quot;ק]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב&quot;ש]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב&quot;ם]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח&quot;ס בט&quot;ע]]
**[[:קטגוריה:חתימה]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].)
*[[:קטגוריה:מלות הקבע]]

=תבניות=
===תבניות לשילוב פיוטים===
[[תבנית:סליחות]]{{ש}}
[[תבנית:מערבית]]{{ש}}
[[תבנית:קרובות]]{{ש}}
[[תבנית:יוצרות]]{{ש}}
[[תבנית:אלהיכם]]
===עיצוב ועימוד===
[[תבנית:סי]]{{ש}}
[[תבנית:רפרן]]{{ש}}
[[תבנית:הור]]{{ש}}
[[תבנית:הור2]]{{ש}}
[[תבנית:ארון]]{{ש}}
[[תבנית:פיוט]]{{ש}}
[[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}}
[[תבנית:סימון אפור]]{{ש}}
[[תבנית:רקע אפור]]
=סדרי תפילה=
[[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הדלקת נר חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/וידוי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מוסף]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מנחה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/ערבית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמחת תורה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשמיני עצרת (בחו&quot;ל)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר הבדלה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לכ' סיון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/קריאת המגילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תפילת טל]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר ליל שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודה שלישית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודת שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שירי ל&quot;ג בעומר]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>c7ib1xh34nsaaxfyvuvszndx58z1eup</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937170</id>
      <parentid>2937169</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:31:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127995" sha1="hjebjc4lorqoads6vz1jb8uve125xsl" xml:space="preserve">{{הור2|
לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.

מכאן ואילך &quot;אשכנז&quot; מתייחס למנהג אשכנז המערבי.
}}
=לוח הפיוטים=
==פיוטים על סדר התפילה==
===יוצרות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''יוצרות לשבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&amp;nbsp;
|-
| '''יוצרות לשבת חתונה''' ||רשות לנשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות לשבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]
|-
| '''יוצרות ליום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות לשבת חול המועד סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]]
|-
| '''יוצרות לשמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
| '''יוצרות לשמחת תורה''' || רשות לנשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]
|-
| '''יוצרות לשבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת יתרו ושבת ואתחנן''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
| '''יוצרות להפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
| '''יוצרות לפורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות להפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
| '''יוצרות לשבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
| '''יוצרות לשבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
| '''[[אור ישע מאושרים|יוצרות ליום ראשון של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ
|-
| '''[[אפיק רנן ושירים|יוצרות ליום שני של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך
|-
| '''[[אהוביך אהבוך|יוצרות לשבת חול המועד פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה
|-
| '''יוצרות לשביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]])
|-
| '''יוצרות לאחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]]
|-
| '''יוצרות לשבת שלישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]
|-
| '''יוצרות לשבת רביעית אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]
|-
| '''יוצרות לשבת חמישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות לשבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [ר' שבת ואתחנן] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]]
|-
| '''יוצרות לשבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים)
|}

===מערביות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''מעריב ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]
|-
| '''מעריב ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]
|-
| '''מעריב לשמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]
|-
| '''מעריב לשמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
| '''מעריב ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]]
|-
| '''מעריב ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]]
|-
| '''מעריב ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]]
|-
| '''מעריב ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&amp;nbsp;
|-
| '''מעריב ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]]
|-
| '''מעריב ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]]
|}

===קרובות===
====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]====
*רשות: יראתי בפצותי שיח (פ)
*מגן: את חיל
*מחיה: תאלת זו
*משולש: אבן חוג
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*אדרת ממלכה
*אם אשר בצדק (פ)
*אאפיד נזר איום
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]====
*מגן: אופד מאז
*מחיה: תפן במכון
*משולש: אף אורח משפטיך
*אומץ אדירי כל חפץ
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''':
**וחיות אשר הנה
**ועמך תלואים בתשובה
**ואתה אזון קול מפאריך
**תהלות כבודך
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – אנסיכה מלכי
**זכרונות – זכר תחלת כל מעש
**שופרות – אשא דעי בצדק

====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]====
*רשות: אתיתי לחננך
*מגן: אמרתך צרופה
*מחיה: תמים פעלך
*משולש: שולחתי במלאכות
*שמו מפארים – אדר והוד
*אתן לפועלי צדק
*שבתי וראה תחת השמש
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*כל שנאני שחק
*סילוק: אשר מי יעשה
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====מוסף ליום שני של ראש השנה====
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]…
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: אהללה אלוהי
**זכרונות: אפחד במעשי
**שופרות: אנוסה לעזרה

====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]====
*רשות: אימיך נשאתי
*מגן: אמצת עשור
*מחיה: תאות נפש
*אנוש מה יזכה (תוכחה)
*משולש: אחדת יום זה
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*מורה חטאים
*אדר יקר אלי
*אנא אלהים חיים
*איומה בחר (פ)
*אך אתים בחין לפניך
*אמרו לאלהים ארך אפים
*מעשה אלהינו אין מי בשחק
*אשר אומץ תהלתיך באילי שחק
*על ישראל אמונתו
*אפסי ארץ בדברו הקים
*מי כמוך אדיר במרומים
*אין כמוך באדירי מעלה
*האדרת והאמונה
*נאמירך באימה
*רוממו אל מלך נאמן
*רוממו אדיר ונורא
*אמונתך בעליונים
*הנקדש באלפי אלפים
*אילי שחק
*אין מספר לגדודי צבא חילו
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך
*'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''':
**אל ברוב עצות
**תמיד תתלונן בידך
**אליך ועדיך יבוא כל בשר
**אליך תלויות עינינו
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*(סליחות)

====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]====
*מגן: שושן עמק איומה
*מחיה: יום מימים הוחס
*אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ)
*משולש: צפה בבת תמותה
*אשא דעי למרחוק
*אין ערוך אליך
*אנא אזון שועת חינון (א)
*אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א)
*אל תזכר לנו עוונותנו (פ)
*אך אומרים בחין לפניך (פ)
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ)
*אשר אימתך באראלי אומן
*אמיצי שחקים
*אילי מרום אומרים הילולו
*סילוק: מי יערוך אליך (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''':
**אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ)
**אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ)
**אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ)
**אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ)
**אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א)
*לך יאדיר (א)
*האחד בעולמו (א)
*האומרים אחד (א)
*ויאתיו כל לעבדך (פ)
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]])
**[[תפילתו של כהן גדול]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
*'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|פיוטים אחר סדר העבודה]]''':
**אשרי עין ראתה אהלנו
**לא אישים (פ)
**תכפו עלינו צרות
**תנות צרות לא נוכל
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**כתועים ואין לבקש
**אם תעינו לא תתענו
**תאות לב לא השגנו
**תאמר למחות אשמינו
**אורך תזריח לחשוכה
**אופל אלמנה תאיר
**תתן אחרית לעמך
**תעינו מאחריך
*(סליחות)

====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]====
*מגן: איתן הכיר אמונתך
*מחיה: מואהב ויחיד לאמו
*משולש: אראלים בשם תם ממליכים
*(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ)
*(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ)
*אראלי הוד
*סילוק: כי רכובו בערבות
====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]====
*מגן: אב ידעך מנוער
*מחיה: הנקרא לאב זרע
*משולש: טבע זיו תארה
*(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ)
*מערב עד ערב (א)
*אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*(סליחות)

====[[אוימתי בחיל כפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]====
*מגן: אוימתי בחיל כפור
*מחיה: מאלמי מגדים
*משולש: קושט שעינת עץ
*אקחה פרי עץ הדר
*אז היתה חנית סוכו
*סילוק: אקחה בראשון

====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]====
*מגן: ארחץ בנקיון כפות
*מחיה: תשורת שי אלפים
*משולש: איווי סוכת דוד
*בל תהי מצות סוכה
*אלים כהשעין אב
*אמנם מצות
*סילוק: כי אקח מועד

====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])====
*א. אף ברי
*ב. יטריח
*אפיק מען מעוטר
*אקשטה כסל
*תכנס לארץ וחוצות
*יפתח ארץ לישע
*איום זכור נא לשואלי מים (א)
*זכור אב (פ)

====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]====
*אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת
*מי יוכל לשער
*אומן בשמעו
*אלה אזכרה את אשר נעשה
*סלוק: אז ראית וספרת
*
====מוסף לשבת שקלים====
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]====
*אזכיר סלה זכרון מעשים
*תמימים בעודם בסין רפודים
*אצילי מרעי נכד שעיר
*אל נא בלשון אשר הזכרת
*אץ קוצץ
*זכור איש אשר הגויע
*סלוק: אלהים אל דמי לך
*
====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]====
*ויאהב אומן יתומת הגן
*אזרח בט חוץ
*תמימים כרשו ארץ
*אותו מבהלת
*אספרה אל חוק
*אמל ורבך
*כתר מלוכה
====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]====
*אצולת אומן בצרוף זקוקה
*אמרתי אחכמה
*אצורה ומפורשה
*אִמרה סנונה וצרופה
*י&quot;א: אצילי עם עולי גולה (פ)
*סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך
*
====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]====
*אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד
*רבות עשית
*אבי כל חוזה
*אדון מקדם
*סילוק: הוא נקרא ראש וראשון
*
====מוסף לשבת החודש====
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
====שחרית לשבת הגדול====
;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]]
*אלהים בצעדך הכות פתרוס
*כרם חמד
*ירדת להציל עמך
*אמנה גדולה
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[[אבוא בחיל להתיצבה]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר
;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]]
*אוני פטרי רחמתים
*ישמע לאדום כשמע מצרים
*אל נא לישע עמך
*אז תשע מכות
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף]
*סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה

====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])====
*מגן: בדעתו אביעה חידות
*מחיה: תהומות הדום
*אירשה ארוש לחשון
*אאגרה בני איש
*תחת אילת עופר
*אלים ביום מחוסן
*טל תן לרצות ארצך

====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]====
*מגן: אסירים אשר בכושר
*מחיה: מה איילו פלאי נסיך
*משולש: קמי קהלך
*ערב אשר עלה
*אז על כל חיתו יער
*שור אשר מאז (פ)
*אומץ גבורותיך
*סילוק: בעשר מכות
====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]====
*מגן: אותותיך ראינו
*מחיה: תרגלת עמוסים
*משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום
*אמרו לאלהים אדירים
*סדר: אילי הצדק ידועים
*סילוק: חסדי ה' אזכיר
====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]====
*מגן: אימת נוראותיך
*מחיה: תחבולות עש
*משולש: איום ונורא מי לא יראך
*אדני חלד
*מה מועיל רשע
*סדר: אצולים מפרך סוונים
*סילוק: אומץ גבורותיך
====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]====
מגן: ארץ מטה{{ש}}
מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}}
משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}}
אנכי בשם אל שדי{{ש}}
אז בכתב אשורית{{ש}}
ה' קנני{{ש}}
סדר: אתו מצוות וחוקים…{{ש}}
סילוק: אלה העדות והחוקים

====מוסף ליום ראשון של שבועות====
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]====
מגן: אורח חיים{{ש}}
מחיה: תמכו כבוד{{ש}}
משולש: שלמים בחנותם{{ש}}
אם לא אמריך הנעימים{{ש}}
שבוית מרום{{ש}}
שעשוע יום יום{{ש}}
סדר: אלוף מסובל…{{ש}}
סילוק: וכל העם רואים

====מוסף ליום שני של שבועות====
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]
====פיוטי אלהיכם (אשכנז)====
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר&quot;ח]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה&quot;מ סוכות]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]]

===אחרים===
*[[מסוד חכמים]]
*אל נא לעולם תוערץ
*[[חמול על מעשיך]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות|או&quot;א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]

==סליחות==
===פיוטים במסגרת הסליחות===
*[[כי על רחמיך הרבים]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז
*[[עננו אבינו]] - חסר אשכנז
*[[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[אשמנו מכל עם]]

===סליחות לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!יום!!פולין!!ליטא!!אשכנז-פפד&quot;מ
|-
! יום ראשון
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! יום שני
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ו. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|-
! יום שלישי
|ח. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! יום רביעי
|יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
|יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
|טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|-
! יום חמישי
|יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
|יד. [[ישראל עמך]]{{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
|כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! יום שישי
|יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]]
|יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
! יום שביעי
|כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
|לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
|-
! ערב ר&quot;ה
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}}
לג. [[אך במתח דין]]{{ש}}
לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}}
לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}}
לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}}
לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}}
מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}}
מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
|לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}
לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
מ. [[אך במתח דין]]{{ש}}
מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. ובכן יהי רצון{{ש}}
נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|-
! צום גדליה
|מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}

|מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}}
נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}}
נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
סב. [[את צום השביעי]]{{ש}}
סג. [[אורח צדקה]]{{ש}}
סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|-
! ב עשי&quot;ת
|נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}}
נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}}
עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|-
! ג עשי&quot;ת
|ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}
סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}}
עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}}
פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|-
! ד עשי&quot;ת
|סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}}
פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}}
פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}
צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
צד. עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]]){{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|-
! ה עשי&quot;ת
|עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}}
(=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}}
צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}
צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}}
קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
|-
! ערב יו&quot;כ
|פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}}
[[אדון בפקדך]]{{ש}}
[[אדון בשפטך]]{{ש}}
[[אך במתח דין]]{{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
[[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
[[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|}

===סליחות ליום כיפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה !! פולין !! ליטא !! אשכנז
|-
! ערבית
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
(פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|-
! שחרית
|
פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}}צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}}צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}[[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}[[שופט כל הארץ]]{{ש}}[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
|
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}}חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}}קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}}[[אך במתח דין]]{{ש}}[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}}קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|-
! מוסף
|
פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}}צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}}צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}[[תאבת יום זה]]{{ש}}[[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}}[[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}[[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}}קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}}קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קיט. אלהי העברים{{ש}}קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}}קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}}קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}}קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}[[אהבת עזוז]]{{ש}}[[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! מנחה
|
פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}}קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}}קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}[[אורח צדקה]]{{ש}}פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
|
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}}קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}}קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
[[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}}קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}}קלב. [[אומץ יוסיף טהר ידים]]{{ש}}קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}}קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}}[[איככה אפצה פה]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי)
|-
! נעילה
|colspan =&quot;2&quot; |
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים)
*…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]].
*…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]])
*…ידך פשוט… (מתוך הנ&quot;ל)
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
*[[אנקת מסלדיך]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]])
|
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא
פזמונים (אומרים רק את הפזמון):
*[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[מלאכי רחמים]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*[[רועה ישראל האזינה]]
*[[חננו יי חננו]]
*[[אדני שמעה אדני סלחה]]
*[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*[[אם עוונינו ענו בנו]]
*פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
*פזמון: [[אנקת מסלדיך]]
*מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]])
*[[כי הנה כחומר]]
*(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]])
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
|}

===פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו&quot;כ===
*[[אתה מבין]]
;שחרית
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
*[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
*[[אהללך בקול רם]]
;מוסף
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
;מנחה
*[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
*[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===סליחות לתענית ציבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר]]
*חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! כ' סיון
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[סליחות לכ' סיון/אמוני שלומי ישראל|אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל הר המור]]
*[[סליחות לכ' סיון/אל מלא רחמים|אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|
|-
!לתחלואי ילדים
|
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
!יום כיפור קטן
|colspan =&quot;2&quot; |
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
|}
===לברית מילה (פ)===
*([[אל תפר בריתך איתנו]])
*([[יה איום זכור היום]])
*[[זכור ברית - אות ברית]]

===סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת===
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! שמות
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[מלאכי רחמים]]
|-
! וארא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|-
! בא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אלה בשלישמו]]
|-
! בשלח
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*[[חוקר הכל וסוקר]]
|-
! יתרו
|
*[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*[[אלהים אין בלתך]]
*[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|-
! משפטים
|
*[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*[[אורך ואמיתך שלח]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
|-
! תרומה
|
*[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
|-
! תצוה
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|}
===סליחות לחברא קדישא===
;מנהג ליטא (ע&quot;פ סליחות וילנא תרל&quot;ט) וח&quot;ק ירושלים (ע&quot;פ גשר החיים)
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אם אפס]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]]
===סליחות בהמן-אונגארן===
====ליום ראשון====
*א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*ב. [[אין מי יקרא בצדק]]
*ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
*ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
====ליום שני====
*ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]
*ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====ליום שלישי====
*ט. [[אקרא בשמך]]
*י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
====ליום רביעי====
*יב. [[איה כל נפלאותיך]]
*יג. [[אריה ביער דמיתי]]
*יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
====ליום חמישי====
*טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]
*טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
====ליום שישי====
*יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
*יט. [[בתולת בת יהודה]]
*כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
====ליום שביעי====
*כא. '''[[אין תליה לראש]]'''
*כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
*כג. פזמון: [[חננו יי חננו]]
====לערב ראש השנה====
*כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*כה. [[אדון מועד כתקח]]
*כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]
*כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]
*כח. [[אדון בשפטך]]
*כט. [[אדון בפקדך]]
*ל. [[אך במתח דין]]
*לא. [[אך בך לדל מעוז]]
*לב. '''[[אוילי המתעה]]'''
*לג. [[אדם איך יזכה]]
*לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*לה. [[שוממתי ברב יגוני]]
*לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]
*לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*לט. עקידה: [[אז בהר מור]]
*מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*יהי רצון
*מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====צום גדליה====
*מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
*מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
*מו. [[אלהים אין בלתך]]
*מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
*מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
*מט. עקידה: [[אם אפס]]
*נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
*נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''
*נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*נה. [[אורך ואמיתך שלח]]
*נו. [[תוחלת ישראל]]
*נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]
*נח. עקידה: [[אל הר המור]]
*נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
*ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
*סא. [[אנוש עד דכא תשב]]
*סב. [[אנוש במה יצדק]]
*סג. [[אלכה ואשובה]]
*סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]
*סה. [[תחרות רוגז הניח]]
*סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
*סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]
*סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]

====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
*סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''
*עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]])
*עב. [[אליך ה' שועתי]]
*עג. [[אלהים ה' חילי]]
*עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
*עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
*עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
*עז. [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
*עח. [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''
*פ. '''[[אזנך הטה]]'''
*פא. '''[[תשובה חשובה]]'''
*פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]
*פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]
*פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]
*פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
====לערב יום כיפור====
*פח. [[אדון בפקדך]]
*פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
====לשחרית של יו&quot;כ====
*צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]
*צב. [[איככה אפצה פה]]
*צג. [[אין מי יקרא בצדק]]
*צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
*צה. [[אנא אלהי תהלתי]]
*צו. [[אנא חטא העם הזה]]
*צז. [[אנא זכור לאברהם]]
*צח. [[אנא אדון הרחמים]]
*צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''
*ק. [[תאבת יום זה]]
*קא. [[יום כפורים זה]]
*קב. [[אדון בפקדך]]
*קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
*קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*קז. עקידה: [[מפלטי אלי סתרי ומגני]]
====למוסף של יו&quot;כ====
*קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]]
*קט. [[איך אשא ראש]]
*קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
*קיא. [[אכפרה פני מלך רב]]
*קיב. [[אך במתח דין]]
*קיג. [[אך בך לדל מעוז]]
*קיד. [[אדון בשפטך]]
*קטו. [[אדם איך יזכה]]
*קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קיז. [[אני אני המדבר]]
*קיח. [[אני הוא השואל]]
*קיט. [[אלהי העברים נקרא]]
*קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]]
*קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]
*קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]
*קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]
====למנחה של יו&quot;כ====
*קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*קכה. [[אחלה את פני ה']]
*קכו. [[אפסו אשים ובטלו קרבנות]]
*קכז. [[אפס זבח ועולה]]
*קכח. [[אפס מזיח]]
*קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
*קל. [[תמור עבודת מזין]]
*קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]]
*קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]
*קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
*קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
*קלז. [[אורח צדקה]]
*קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]

====לברית מילה====
*קמ. שלמונית: '''[[אל תפר בריתך אתנו]]'''
*קמא. פזמון: '''[[יה איום זכור היום]]'''
*קמב. [[זכור ברית - אות ברית]]
====לשני====
*קמג. [[ישראל עמך]]
*קמד. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*קמה. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
====לחמישי====
*קמו. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*קמז. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*קמח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====לשני תניינא====
*קמט. [[אפפונו מים]]
*קנ. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*קנא. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לעשרה בטבת====
*קנב. [[אזכרה מצוק]]
*קנג. [[אבן הראשה]]
*קנד. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
====לתענית אסתר====
*קנה. [[אדם בקום עלינו]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
====לי&quot;ז בתמוז====
*קנח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קנט. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*קס. [[שעה נאסר]]
====סליחות שיסד מהר&quot;ר אביגדור קרא====
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קסא. '''[[את כל התלאה]]'''
*קסב. פזמון: '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]'''
====סליחות של מהר&quot;ר אברהם====
*קסג. '''[[אנא אלהי אברהם]]'''

===סליחות עלזאס===
====ליום ראשון====
* א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* ג. [[ישראל עמך]]
* ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====ליום שני====
* ו. [[אליך נשואות עינינו]]
* ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]
* ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
====ליום שלישי====
* יא. [[אך בך מקוה ישראל]]
* יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* יג. [[אין מי יקרא בצדק]]
* יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
====ליום רביעי====
* טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* יז. [[איה כל נפלאותיך]]
* יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====ליום חמישי====
* כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''
* כג. [[ארכו הימים ודבר כל חזון]]
* כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
====ליום שישי====
* כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''
* כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ליום שביעי====
* לא. [[אבדו חכמי גזית]]
* לב. [[אפס הוד כבודה]]
* לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''
* לד. פזמון: [[חננו ה' חננו]]
* לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
====לערב ראש השנה====
* לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''
* לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''
* לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* מ. [[אדון בשפטך]]
* מא. [[אדון בפקדך]]
* מב. [[אך במתח דין]]
* מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* מד. [[אך בך לדל מעוז]]
* מה. [[אל באפך פן תמעיט]]
* מו. '''[[אוילי המתעה]]'''
* מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* מט. [[אהבת עזוז]]
* נ. עקידה: '''[[אמונה אומן עצות מרחוק]]'''
* נא. [[אמונים בני מאמינים]]
* נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
{{הור|בקובץ שהעתקתי ממנו סדר המספרים משובש. צריך לבדוק במקור אחר.}}
* נו. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* נז. ובכן יהי רצון
* נח. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* נט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====לצום גדליה====
* סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* סד. [[את צום השביעי]]
* סה. [[אורך ואמיתך שלח]]
* סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''
* ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
* עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]
* עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]
* עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עז. עקידה: אוהל שיכן (=[[אם אפס]])
* עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* עט. [[אז קשתי וחרבי]]
* פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
* פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* פג. [[אנוש עד דכא תשב]]
* פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]
* פה. [[אליך ה' שועתי]]
* פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
* פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''
* פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי בגוחי]]
* צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
* צא. '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''
* צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* צג. [[אריה ביער דמיתי]]
* צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''
* צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''
* צו. [[תוחלת ישראל]]
* צז. עקידה: [[אז בהר מור]]
* צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
* קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
* קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* קג. [[אך בך מקוה ישראל]]
* קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''
* קה. [[שוממתי ברב יגוני]]
* קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* קז. [[איתן למד דעת]]
* קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] 
* קי. (כסא כונן בחסדך)
* קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]
* קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====לערב יום כיפור====
* קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* קיב. (!) חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]'''
====לשחרית של יו&quot;כ====
* קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''
* קטז. [[אך במתח דין]]
* קיז. [[אנוש בשפטך]]
* קיח. [[אדון בפקדך]]
* קיט. [[אך בך לדל מעוז]]
* קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]
* קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''
* קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]
* קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====למוסף של יו&quot;כ====
* קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* קכח. [[איך אשא ראש]]
* קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]]
* קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* קלד. (!) [[אני הוא השואל]]
* קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* קלח. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====למנחה של יו&quot;כ====
* קלט. [[אפס מזיח]]
* קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]
* קמא. [[אמונים בני מאמינים]]
* קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהר ידים]]
* קמג. [[את הקול קול יעקב]]
* קמד. עקידה: [[אמונה אומן עצות מרחוק]]
* קמה. [[אוילי המתעה]]
* קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לי&quot;ז בתמוז====
* קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* קמט. [[אפפונו מצוקות]]
* קנ. [[אדאג מחטאתי]]
* קנא. [[שעה נאסר]]
* [[אז קשתי וחרבי]]
====לעשרה בטבת====
* קנב. [[אדברה וירוח לי]]
* קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
* קנד. [[אבן הראשה]]
* קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====לתענית אסתר====
* קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
* קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
* קנז. [[אדם בקום עלינו]]
* קנח. פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
====לשני קמא====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====לחמישי====
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* קנט. [[אקרא בשמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====לשני תנינא====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
===מנהג וורמייזא===
{{הור2|כנראה לא נהוג כיום באף קהילה. הסליחות הממוספרות הן אלו שלא נמצאו במנהג פפד&quot;מ, ועל כן הדפיסו אותן בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום.}}
====יום ראשון====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====יום שני====
* [[ישראל עמך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====יום שלישי====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]

====יום רביעי====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א)
====יום חמישי====
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
====יום שישי====
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====יום שביעי====
* [[את פני מבין ויודע דין דל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]
* '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב)
* פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
====ערב ר&quot;ה====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* ובכן יהי רצון
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]

====צום גדליה====
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[את צום השביעי]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג)
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
====יום ב' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* '''[[אטתי מטתי]]''' (ד)
* [[תוחלת ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* עקידה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====יום ג' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* [[אנוש עד דכא תשב]]
* [[אריה ביער דמיתי]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה)
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====יום ד' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
* [[תחרות רוגז הניח]] (ו)
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אבדו חכמי גזית]]
* [[אקרא בשמך]] (ז)
* [[אתה חלקי וצור לבבי]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]])
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]

====יום ה' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[אנוש במה יצדק]]
* [[אפס הוד כבודה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אתה הרואה לעלבון נעלבים]] (ח)
* [[אתה אל נורא אתה]] (ט)
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י)
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====ערב יום כיפור====
* פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא)
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
====ערבית של יום כיפור====
* {{הור|צריך בדיקה נוספת.}}
* (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
* [[סלח נא אשמות]]
* [[תומת צורים וחסדם]]
* במקום פזמון: [[קטעים מתוך אמנם אשמנו]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====שחרית של יום כיפור====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונה אומן עצות מרחוק]] (יב)
* חטאנו: [[אותך אדרוש]]
====מוסף של יום כיפור====
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אהבת עזוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====מנחה של יום כיפור====
* [[אפס מזיח]]
* '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג)
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====שני קמא====
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====חמישי====
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
====שני אחרון====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים עד נפש]] (יד)
====עשרה בטבת====
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אבן הראשה]]
* '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו)
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====ער&quot;ח שבט====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[חננו ה' חננו]] (טז)
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====י' אדר הסמוך לניסן====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====תענית אסתר====
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט)
* תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ)
====כ&quot;ג אייר====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====ר&quot;ח סיון====
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא)
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
====י&quot;ז תמוז====
* [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב)
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ברית מילה בתענית====
* פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג)

==קינות לתשעה באב==
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
!פולין!!אשכנז
|-
|א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}}
ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
ה. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}}
כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}}
מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}}
מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}}
מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}}
מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]
|[[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ג. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}}
כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}}
כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}}
כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}}
כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}}
כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}}
לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}}
לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}}
לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}}
מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}}
מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}}
מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}}
מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}}
מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}}
מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}}
נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}}
נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}}
נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}}
נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}}
נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}}
נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}}
ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}}
[[קינות/עד אנה|עד אנה]]
|}
==הושענות לסוכות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! אשכנז
! פולין
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[הושענא למענך אלהינו]]
|-
! א-ו
| [[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[כהושעת אלים]]
|-
! שבת
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}
[[תענה אמונים]]{{ש}}
[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
|}
==פיוטים במסגרת הקריאה==
;חתונה
* [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]]
;שמחת תורה
*[[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*[[רשות לחתן תורה]]
*[[רשות לחתן בראשית]]
*[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
*[[התקבצו מלאכים זה אל זה]]
*[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
;שבועות
*[[אקדמות]]
*[[יציב פתגם]]
;פורים
*[[אשר הניא]]
==אחרים==
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[יה אלי וגואלי]]
*[[יעלה תחנוננו]]
==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת==
===זמירות שבת===
====לליל שבת====
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
====ליום השבת====
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
====סעודה שלישית====
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
====מוצאי שבת====
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
===ליל הסדר===
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]
===חנוכה===
*[[מעוז צור]]
===ל&quot;ג בעומר===
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
===חתונה===
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
===ברית מילה===
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=קטגוריות=
*[[:קטגוריה:פיוטים]]
==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]==
===[[:קטגוריה:מערביות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]]

===[[:קטגוריה:יוצרות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אופן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי זולת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]]
===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]===
*[[:קטגוריה:קדושתאות]]
*[[:קטגוריה:שבעתות]]
*[[:קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
*[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]]
*[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]]
*[[:קטגוריה:תקיעתות]]
*[[:קטגוריה:סדר העבודה]]
*[[:קטגוריה:אזהרות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]===
*[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלישית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]]

===[[:קטגוריה:קינות]]===
===זמירות===
*[[:קטגוריה:זמירות לשבת]]
*[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
==פיוטים לפי זמן==
*[[:קטגוריה:פיוטי שבת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חגים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
**[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פורים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פסח]]
***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ל&quot;ג בעומר]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]

==סדרי תפילה עם פיוטים==
*[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:סליחות]]
==מחברים==
*[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]]
**[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]]
**[[:קטגוריה:יניי]]
**[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
*[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
*[[:קטגוריה:רבינו גרשום]]
*[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
*[[:קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]]
*[[:קטגוריה:רש&quot;י]]
*[[:קטגוריה:רבי בנימין בן זרח]]
*[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
*[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]

==אקרוסטיכון ומבנה==
*[[:קטגוריה:פזמונים]]
*[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א&quot;ב]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא&quot;ב גג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב&quot;ג בג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר&quot;ק]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב&quot;ש]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב&quot;ם]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח&quot;ס בט&quot;ע]]
**[[:קטגוריה:חתימה]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].)
*[[:קטגוריה:מלות הקבע]]

=תבניות=
===תבניות לשילוב פיוטים===
[[תבנית:סליחות]]{{ש}}
[[תבנית:מערבית]]{{ש}}
[[תבנית:קרובות]]{{ש}}
[[תבנית:יוצרות]]{{ש}}
[[תבנית:אלהיכם]]
===עיצוב ועימוד===
[[תבנית:סי]]{{ש}}
[[תבנית:רפרן]]{{ש}}
[[תבנית:הור]]{{ש}}
[[תבנית:הור2]]{{ש}}
[[תבנית:ארון]]{{ש}}
[[תבנית:פיוט]]{{ש}}
[[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}}
[[תבנית:סימון אפור]]{{ש}}
[[תבנית:רקע אפור]]
=סדרי תפילה=
[[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הדלקת נר חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/וידוי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מוסף]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מנחה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/ערבית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמחת תורה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשמיני עצרת (בחו&quot;ל)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר הבדלה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לכ' סיון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/קריאת המגילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תפילת טל]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר ליל שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודה שלישית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודת שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שירי ל&quot;ג בעומר]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>hjebjc4lorqoads6vz1jb8uve125xsl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937171</id>
      <parentid>2937170</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:31:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום חמישי של עשי&quot;ת */</comment>
      <origin>2937171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128008" sha1="pmajucbqgubkartzkhpnq0b1ar0q65d" xml:space="preserve">{{הור2|
לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.

מכאן ואילך &quot;אשכנז&quot; מתייחס למנהג אשכנז המערבי.
}}
=לוח הפיוטים=
==פיוטים על סדר התפילה==
===יוצרות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''יוצרות לשבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&amp;nbsp;
|-
| '''יוצרות לשבת חתונה''' ||רשות לנשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות לשבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]
|-
| '''יוצרות ליום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות לשבת חול המועד סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]]
|-
| '''יוצרות לשמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
| '''יוצרות לשמחת תורה''' || רשות לנשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]
|-
| '''יוצרות לשבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת יתרו ושבת ואתחנן''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
| '''יוצרות להפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
| '''יוצרות לפורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות להפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
| '''יוצרות לשבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
| '''יוצרות לשבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
| '''[[אור ישע מאושרים|יוצרות ליום ראשון של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ
|-
| '''[[אפיק רנן ושירים|יוצרות ליום שני של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך
|-
| '''[[אהוביך אהבוך|יוצרות לשבת חול המועד פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה
|-
| '''יוצרות לשביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]])
|-
| '''יוצרות לאחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]]
|-
| '''יוצרות לשבת שלישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]
|-
| '''יוצרות לשבת רביעית אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]
|-
| '''יוצרות לשבת חמישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות לשבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [ר' שבת ואתחנן] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]]
|-
| '''יוצרות לשבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים)
|}

===מערביות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''מעריב ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]
|-
| '''מעריב ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]
|-
| '''מעריב לשמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]
|-
| '''מעריב לשמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
| '''מעריב ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]]
|-
| '''מעריב ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]]
|-
| '''מעריב ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]]
|-
| '''מעריב ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&amp;nbsp;
|-
| '''מעריב ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]]
|-
| '''מעריב ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]]
|}

===קרובות===
====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]====
*רשות: יראתי בפצותי שיח (פ)
*מגן: את חיל
*מחיה: תאלת זו
*משולש: אבן חוג
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*אדרת ממלכה
*אם אשר בצדק (פ)
*אאפיד נזר איום
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]====
*מגן: אופד מאז
*מחיה: תפן במכון
*משולש: אף אורח משפטיך
*אומץ אדירי כל חפץ
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''':
**וחיות אשר הנה
**ועמך תלואים בתשובה
**ואתה אזון קול מפאריך
**תהלות כבודך
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – אנסיכה מלכי
**זכרונות – זכר תחלת כל מעש
**שופרות – אשא דעי בצדק

====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]====
*רשות: אתיתי לחננך
*מגן: אמרתך צרופה
*מחיה: תמים פעלך
*משולש: שולחתי במלאכות
*שמו מפארים – אדר והוד
*אתן לפועלי צדק
*שבתי וראה תחת השמש
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*כל שנאני שחק
*סילוק: אשר מי יעשה
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====מוסף ליום שני של ראש השנה====
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]…
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: אהללה אלוהי
**זכרונות: אפחד במעשי
**שופרות: אנוסה לעזרה

====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]====
*רשות: אימיך נשאתי
*מגן: אמצת עשור
*מחיה: תאות נפש
*אנוש מה יזכה (תוכחה)
*משולש: אחדת יום זה
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*מורה חטאים
*אדר יקר אלי
*אנא אלהים חיים
*איומה בחר (פ)
*אך אתים בחין לפניך
*אמרו לאלהים ארך אפים
*מעשה אלהינו אין מי בשחק
*אשר אומץ תהלתיך באילי שחק
*על ישראל אמונתו
*אפסי ארץ בדברו הקים
*מי כמוך אדיר במרומים
*אין כמוך באדירי מעלה
*האדרת והאמונה
*נאמירך באימה
*רוממו אל מלך נאמן
*רוממו אדיר ונורא
*אמונתך בעליונים
*הנקדש באלפי אלפים
*אילי שחק
*אין מספר לגדודי צבא חילו
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך
*'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''':
**אל ברוב עצות
**תמיד תתלונן בידך
**אליך ועדיך יבוא כל בשר
**אליך תלויות עינינו
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*(סליחות)

====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]====
*מגן: שושן עמק איומה
*מחיה: יום מימים הוחס
*אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ)
*משולש: צפה בבת תמותה
*אשא דעי למרחוק
*אין ערוך אליך
*אנא אזון שועת חינון (א)
*אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א)
*אל תזכר לנו עוונותנו (פ)
*אך אומרים בחין לפניך (פ)
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ)
*אשר אימתך באראלי אומן
*אמיצי שחקים
*אילי מרום אומרים הילולו
*סילוק: מי יערוך אליך (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''':
**אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ)
**אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ)
**אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ)
**אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ)
**אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א)
*לך יאדיר (א)
*האחד בעולמו (א)
*האומרים אחד (א)
*ויאתיו כל לעבדך (פ)
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]])
**[[תפילתו של כהן גדול]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
*'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|פיוטים אחר סדר העבודה]]''':
**אשרי עין ראתה אהלנו
**לא אישים (פ)
**תכפו עלינו צרות
**תנות צרות לא נוכל
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**כתועים ואין לבקש
**אם תעינו לא תתענו
**תאות לב לא השגנו
**תאמר למחות אשמינו
**אורך תזריח לחשוכה
**אופל אלמנה תאיר
**תתן אחרית לעמך
**תעינו מאחריך
*(סליחות)

====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]====
*מגן: איתן הכיר אמונתך
*מחיה: מואהב ויחיד לאמו
*משולש: אראלים בשם תם ממליכים
*(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ)
*(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ)
*אראלי הוד
*סילוק: כי רכובו בערבות
====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]====
*מגן: אב ידעך מנוער
*מחיה: הנקרא לאב זרע
*משולש: טבע זיו תארה
*(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ)
*מערב עד ערב (א)
*אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*(סליחות)

====[[אוימתי בחיל כפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]====
*מגן: אוימתי בחיל כפור
*מחיה: מאלמי מגדים
*משולש: קושט שעינת עץ
*אקחה פרי עץ הדר
*אז היתה חנית סוכו
*סילוק: אקחה בראשון

====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]====
*מגן: ארחץ בנקיון כפות
*מחיה: תשורת שי אלפים
*משולש: איווי סוכת דוד
*בל תהי מצות סוכה
*אלים כהשעין אב
*אמנם מצות
*סילוק: כי אקח מועד

====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])====
*א. אף ברי
*ב. יטריח
*אפיק מען מעוטר
*אקשטה כסל
*תכנס לארץ וחוצות
*יפתח ארץ לישע
*איום זכור נא לשואלי מים (א)
*זכור אב (פ)

====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]====
*אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת
*מי יוכל לשער
*אומן בשמעו
*אלה אזכרה את אשר נעשה
*סלוק: אז ראית וספרת
*
====מוסף לשבת שקלים====
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]====
*אזכיר סלה זכרון מעשים
*תמימים בעודם בסין רפודים
*אצילי מרעי נכד שעיר
*אל נא בלשון אשר הזכרת
*אץ קוצץ
*זכור איש אשר הגויע
*סלוק: אלהים אל דמי לך
*
====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]====
*ויאהב אומן יתומת הגן
*אזרח בט חוץ
*תמימים כרשו ארץ
*אותו מבהלת
*אספרה אל חוק
*אמל ורבך
*כתר מלוכה
====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]====
*אצולת אומן בצרוף זקוקה
*אמרתי אחכמה
*אצורה ומפורשה
*אִמרה סנונה וצרופה
*י&quot;א: אצילי עם עולי גולה (פ)
*סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך
*
====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]====
*אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד
*רבות עשית
*אבי כל חוזה
*אדון מקדם
*סילוק: הוא נקרא ראש וראשון
*
====מוסף לשבת החודש====
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
====שחרית לשבת הגדול====
;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]]
*אלהים בצעדך הכות פתרוס
*כרם חמד
*ירדת להציל עמך
*אמנה גדולה
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[[אבוא בחיל להתיצבה]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר
;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]]
*אוני פטרי רחמתים
*ישמע לאדום כשמע מצרים
*אל נא לישע עמך
*אז תשע מכות
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף]
*סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה

====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])====
*מגן: בדעתו אביעה חידות
*מחיה: תהומות הדום
*אירשה ארוש לחשון
*אאגרה בני איש
*תחת אילת עופר
*אלים ביום מחוסן
*טל תן לרצות ארצך

====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]====
*מגן: אסירים אשר בכושר
*מחיה: מה איילו פלאי נסיך
*משולש: קמי קהלך
*ערב אשר עלה
*אז על כל חיתו יער
*שור אשר מאז (פ)
*אומץ גבורותיך
*סילוק: בעשר מכות
====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]====
*מגן: אותותיך ראינו
*מחיה: תרגלת עמוסים
*משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום
*אמרו לאלהים אדירים
*סדר: אילי הצדק ידועים
*סילוק: חסדי ה' אזכיר
====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]====
*מגן: אימת נוראותיך
*מחיה: תחבולות עש
*משולש: איום ונורא מי לא יראך
*אדני חלד
*מה מועיל רשע
*סדר: אצולים מפרך סוונים
*סילוק: אומץ גבורותיך
====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]====
מגן: ארץ מטה{{ש}}
מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}}
משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}}
אנכי בשם אל שדי{{ש}}
אז בכתב אשורית{{ש}}
ה' קנני{{ש}}
סדר: אתו מצוות וחוקים…{{ש}}
סילוק: אלה העדות והחוקים

====מוסף ליום ראשון של שבועות====
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]====
מגן: אורח חיים{{ש}}
מחיה: תמכו כבוד{{ש}}
משולש: שלמים בחנותם{{ש}}
אם לא אמריך הנעימים{{ש}}
שבוית מרום{{ש}}
שעשוע יום יום{{ש}}
סדר: אלוף מסובל…{{ש}}
סילוק: וכל העם רואים

====מוסף ליום שני של שבועות====
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]
====פיוטי אלהיכם (אשכנז)====
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר&quot;ח]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה&quot;מ סוכות]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]]

===אחרים===
*[[מסוד חכמים]]
*אל נא לעולם תוערץ
*[[חמול על מעשיך]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות|או&quot;א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]

==סליחות==
===פיוטים במסגרת הסליחות===
*[[כי על רחמיך הרבים]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז
*[[עננו אבינו]] - חסר אשכנז
*[[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[אשמנו מכל עם]]

===סליחות לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!יום!!פולין!!ליטא!!אשכנז-פפד&quot;מ
|-
! יום ראשון
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! יום שני
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ו. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|-
! יום שלישי
|ח. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! יום רביעי
|יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
|יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
|טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|-
! יום חמישי
|יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
|יד. [[ישראל עמך]]{{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
|כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! יום שישי
|יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]]
|יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
! יום שביעי
|כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
|לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
|-
! ערב ר&quot;ה
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}}
לג. [[אך במתח דין]]{{ש}}
לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}}
לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}}
לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}}
לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}}
מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}}
מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
|לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}
לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
מ. [[אך במתח דין]]{{ש}}
מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. ובכן יהי רצון{{ש}}
נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|-
! צום גדליה
|מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}

|מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}}
נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}}
נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
סב. [[את צום השביעי]]{{ש}}
סג. [[אורח צדקה]]{{ש}}
סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|-
! ב עשי&quot;ת
|נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}}
נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}}
עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|-
! ג עשי&quot;ת
|ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}
סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}}
עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}}
פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|-
! ד עשי&quot;ת
|סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}}
פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}}
פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}
צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
צד. עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]]){{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|-
! ה עשי&quot;ת
|עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}}
(=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}}
צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}
צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}}
קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
|-
! ערב יו&quot;כ
|פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}}
[[אדון בפקדך]]{{ש}}
[[אדון בשפטך]]{{ש}}
[[אך במתח דין]]{{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
[[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
[[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|}

===סליחות ליום כיפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה !! פולין !! ליטא !! אשכנז
|-
! ערבית
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
(פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|-
! שחרית
|
פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}}צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}}צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}[[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}[[שופט כל הארץ]]{{ש}}[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
|
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}}חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}}קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}}[[אך במתח דין]]{{ש}}[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}}קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|-
! מוסף
|
פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}}צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}}צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}[[תאבת יום זה]]{{ש}}[[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}}[[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}[[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}}קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}}קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קיט. אלהי העברים{{ש}}קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}}קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}}קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}}קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}[[אהבת עזוז]]{{ש}}[[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! מנחה
|
פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}}קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}}קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}[[אורח צדקה]]{{ש}}פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
|
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}}קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}}קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
[[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}}קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}}קלב. [[אומץ יוסיף טהר ידים]]{{ש}}קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}}קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}}[[איככה אפצה פה]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי)
|-
! נעילה
|colspan =&quot;2&quot; |
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים)
*…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]].
*…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]])
*…ידך פשוט… (מתוך הנ&quot;ל)
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
*[[אנקת מסלדיך]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]])
|
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא
פזמונים (אומרים רק את הפזמון):
*[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[מלאכי רחמים]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*[[רועה ישראל האזינה]]
*[[חננו יי חננו]]
*[[אדני שמעה אדני סלחה]]
*[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*[[אם עוונינו ענו בנו]]
*פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
*פזמון: [[אנקת מסלדיך]]
*מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]])
*[[כי הנה כחומר]]
*(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]])
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
|}

===פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו&quot;כ===
*[[אתה מבין]]
;שחרית
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
*[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
*[[אהללך בקול רם]]
;מוסף
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
;מנחה
*[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
*[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===סליחות לתענית ציבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר]]
*חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! כ' סיון
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[סליחות לכ' סיון/אמוני שלומי ישראל|אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל הר המור]]
*[[סליחות לכ' סיון/אל מלא רחמים|אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|
|-
!לתחלואי ילדים
|
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
!יום כיפור קטן
|colspan =&quot;2&quot; |
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
|}
===לברית מילה (פ)===
*([[אל תפר בריתך איתנו]])
*([[יה איום זכור היום]])
*[[זכור ברית - אות ברית]]

===סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת===
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! שמות
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[מלאכי רחמים]]
|-
! וארא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|-
! בא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אלה בשלישמו]]
|-
! בשלח
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*[[חוקר הכל וסוקר]]
|-
! יתרו
|
*[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*[[אלהים אין בלתך]]
*[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|-
! משפטים
|
*[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*[[אורך ואמיתך שלח]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
|-
! תרומה
|
*[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
|-
! תצוה
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|}
===סליחות לחברא קדישא===
;מנהג ליטא (ע&quot;פ סליחות וילנא תרל&quot;ט) וח&quot;ק ירושלים (ע&quot;פ גשר החיים)
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אם אפס]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]]
===סליחות בהמן-אונגארן===
====ליום ראשון====
*א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*ב. [[אין מי יקרא בצדק]]
*ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
*ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
====ליום שני====
*ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]
*ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====ליום שלישי====
*ט. [[אקרא בשמך]]
*י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
====ליום רביעי====
*יב. [[איה כל נפלאותיך]]
*יג. [[אריה ביער דמיתי]]
*יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
====ליום חמישי====
*טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]
*טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
====ליום שישי====
*יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
*יט. [[בתולת בת יהודה]]
*כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
====ליום שביעי====
*כא. '''[[אין תליה לראש]]'''
*כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
*כג. פזמון: [[חננו יי חננו]]
====לערב ראש השנה====
*כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*כה. [[אדון מועד כתקח]]
*כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]
*כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]
*כח. [[אדון בשפטך]]
*כט. [[אדון בפקדך]]
*ל. [[אך במתח דין]]
*לא. [[אך בך לדל מעוז]]
*לב. '''[[אוילי המתעה]]'''
*לג. [[אדם איך יזכה]]
*לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*לה. [[שוממתי ברב יגוני]]
*לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]
*לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*לט. עקידה: [[אז בהר מור]]
*מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*יהי רצון
*מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====צום גדליה====
*מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
*מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
*מו. [[אלהים אין בלתך]]
*מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
*מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
*מט. עקידה: [[אם אפס]]
*נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
*נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''
*נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*נה. [[אורך ואמיתך שלח]]
*נו. [[תוחלת ישראל]]
*נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]
*נח. עקידה: [[אל הר המור]]
*נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
*ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
*סא. [[אנוש עד דכא תשב]]
*סב. [[אנוש במה יצדק]]
*סג. [[אלכה ואשובה]]
*סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]
*סה. [[תחרות רוגז הניח]]
*סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
*סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]
*סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]

====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
*סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''
*עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]])
*עב. [[אליך ה' שועתי]]
*עג. [[אלהים ה' חילי]]
*עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
*עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
*עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
*עז. [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
*עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''
*פ. '''[[אזנך הטה]]'''
*פא. '''[[תשובה חשובה]]'''
*פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]
*פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]
*פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]
*פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]

====לערב יום כיפור====
*פח. [[אדון בפקדך]]
*פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
====לשחרית של יו&quot;כ====
*צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]
*צב. [[איככה אפצה פה]]
*צג. [[אין מי יקרא בצדק]]
*צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
*צה. [[אנא אלהי תהלתי]]
*צו. [[אנא חטא העם הזה]]
*צז. [[אנא זכור לאברהם]]
*צח. [[אנא אדון הרחמים]]
*צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''
*ק. [[תאבת יום זה]]
*קא. [[יום כפורים זה]]
*קב. [[אדון בפקדך]]
*קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
*קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*קז. עקידה: [[מפלטי אלי סתרי ומגני]]
====למוסף של יו&quot;כ====
*קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]]
*קט. [[איך אשא ראש]]
*קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
*קיא. [[אכפרה פני מלך רב]]
*קיב. [[אך במתח דין]]
*קיג. [[אך בך לדל מעוז]]
*קיד. [[אדון בשפטך]]
*קטו. [[אדם איך יזכה]]
*קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קיז. [[אני אני המדבר]]
*קיח. [[אני הוא השואל]]
*קיט. [[אלהי העברים נקרא]]
*קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]]
*קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]
*קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]
*קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]
====למנחה של יו&quot;כ====
*קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*קכה. [[אחלה את פני ה']]
*קכו. [[אפסו אשים ובטלו קרבנות]]
*קכז. [[אפס זבח ועולה]]
*קכח. [[אפס מזיח]]
*קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
*קל. [[תמור עבודת מזין]]
*קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]]
*קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]
*קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
*קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
*קלז. [[אורח צדקה]]
*קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]

====לברית מילה====
*קמ. שלמונית: '''[[אל תפר בריתך אתנו]]'''
*קמא. פזמון: '''[[יה איום זכור היום]]'''
*קמב. [[זכור ברית - אות ברית]]
====לשני====
*קמג. [[ישראל עמך]]
*קמד. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*קמה. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
====לחמישי====
*קמו. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*קמז. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*קמח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====לשני תניינא====
*קמט. [[אפפונו מים]]
*קנ. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*קנא. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לעשרה בטבת====
*קנב. [[אזכרה מצוק]]
*קנג. [[אבן הראשה]]
*קנד. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
====לתענית אסתר====
*קנה. [[אדם בקום עלינו]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
====לי&quot;ז בתמוז====
*קנח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קנט. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*קס. [[שעה נאסר]]
====סליחות שיסד מהר&quot;ר אביגדור קרא====
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קסא. '''[[את כל התלאה]]'''
*קסב. פזמון: '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]'''
====סליחות של מהר&quot;ר אברהם====
*קסג. '''[[אנא אלהי אברהם]]'''

===סליחות עלזאס===
====ליום ראשון====
* א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* ג. [[ישראל עמך]]
* ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====ליום שני====
* ו. [[אליך נשואות עינינו]]
* ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]
* ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
====ליום שלישי====
* יא. [[אך בך מקוה ישראל]]
* יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* יג. [[אין מי יקרא בצדק]]
* יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
====ליום רביעי====
* טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* יז. [[איה כל נפלאותיך]]
* יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====ליום חמישי====
* כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''
* כג. [[ארכו הימים ודבר כל חזון]]
* כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
====ליום שישי====
* כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''
* כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ליום שביעי====
* לא. [[אבדו חכמי גזית]]
* לב. [[אפס הוד כבודה]]
* לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''
* לד. פזמון: [[חננו ה' חננו]]
* לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
====לערב ראש השנה====
* לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''
* לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''
* לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* מ. [[אדון בשפטך]]
* מא. [[אדון בפקדך]]
* מב. [[אך במתח דין]]
* מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* מד. [[אך בך לדל מעוז]]
* מה. [[אל באפך פן תמעיט]]
* מו. '''[[אוילי המתעה]]'''
* מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* מט. [[אהבת עזוז]]
* נ. עקידה: '''[[אמונה אומן עצות מרחוק]]'''
* נא. [[אמונים בני מאמינים]]
* נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
{{הור|בקובץ שהעתקתי ממנו סדר המספרים משובש. צריך לבדוק במקור אחר.}}
* נו. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* נז. ובכן יהי רצון
* נח. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* נט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====לצום גדליה====
* סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* סד. [[את צום השביעי]]
* סה. [[אורך ואמיתך שלח]]
* סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''
* ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
* עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]
* עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]
* עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עז. עקידה: אוהל שיכן (=[[אם אפס]])
* עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* עט. [[אז קשתי וחרבי]]
* פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
* פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* פג. [[אנוש עד דכא תשב]]
* פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]
* פה. [[אליך ה' שועתי]]
* פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
* פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''
* פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי בגוחי]]
* צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
* צא. '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''
* צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* צג. [[אריה ביער דמיתי]]
* צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''
* צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''
* צו. [[תוחלת ישראל]]
* צז. עקידה: [[אז בהר מור]]
* צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
* קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
* קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* קג. [[אך בך מקוה ישראל]]
* קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''
* קה. [[שוממתי ברב יגוני]]
* קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* קז. [[איתן למד דעת]]
* קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] 
* קי. (כסא כונן בחסדך)
* קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]
* קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====לערב יום כיפור====
* קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* קיב. (!) חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]'''
====לשחרית של יו&quot;כ====
* קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''
* קטז. [[אך במתח דין]]
* קיז. [[אנוש בשפטך]]
* קיח. [[אדון בפקדך]]
* קיט. [[אך בך לדל מעוז]]
* קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]
* קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''
* קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]
* קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====למוסף של יו&quot;כ====
* קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* קכח. [[איך אשא ראש]]
* קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]]
* קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* קלד. (!) [[אני הוא השואל]]
* קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* קלח. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====למנחה של יו&quot;כ====
* קלט. [[אפס מזיח]]
* קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]
* קמא. [[אמונים בני מאמינים]]
* קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהר ידים]]
* קמג. [[את הקול קול יעקב]]
* קמד. עקידה: [[אמונה אומן עצות מרחוק]]
* קמה. [[אוילי המתעה]]
* קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לי&quot;ז בתמוז====
* קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* קמט. [[אפפונו מצוקות]]
* קנ. [[אדאג מחטאתי]]
* קנא. [[שעה נאסר]]
* [[אז קשתי וחרבי]]
====לעשרה בטבת====
* קנב. [[אדברה וירוח לי]]
* קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
* קנד. [[אבן הראשה]]
* קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====לתענית אסתר====
* קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
* קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
* קנז. [[אדם בקום עלינו]]
* קנח. פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
====לשני קמא====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====לחמישי====
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* קנט. [[אקרא בשמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====לשני תנינא====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
===מנהג וורמייזא===
{{הור2|כנראה לא נהוג כיום באף קהילה. הסליחות הממוספרות הן אלו שלא נמצאו במנהג פפד&quot;מ, ועל כן הדפיסו אותן בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום.}}
====יום ראשון====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====יום שני====
* [[ישראל עמך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====יום שלישי====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]

====יום רביעי====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א)
====יום חמישי====
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
====יום שישי====
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====יום שביעי====
* [[את פני מבין ויודע דין דל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]
* '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב)
* פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
====ערב ר&quot;ה====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* ובכן יהי רצון
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]

====צום גדליה====
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[את צום השביעי]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג)
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
====יום ב' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* '''[[אטתי מטתי]]''' (ד)
* [[תוחלת ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* עקידה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====יום ג' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* [[אנוש עד דכא תשב]]
* [[אריה ביער דמיתי]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה)
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====יום ד' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
* [[תחרות רוגז הניח]] (ו)
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אבדו חכמי גזית]]
* [[אקרא בשמך]] (ז)
* [[אתה חלקי וצור לבבי]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]])
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]

====יום ה' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[אנוש במה יצדק]]
* [[אפס הוד כבודה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אתה הרואה לעלבון נעלבים]] (ח)
* [[אתה אל נורא אתה]] (ט)
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י)
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====ערב יום כיפור====
* פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא)
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
====ערבית של יום כיפור====
* {{הור|צריך בדיקה נוספת.}}
* (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
* [[סלח נא אשמות]]
* [[תומת צורים וחסדם]]
* במקום פזמון: [[קטעים מתוך אמנם אשמנו]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====שחרית של יום כיפור====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונה אומן עצות מרחוק]] (יב)
* חטאנו: [[אותך אדרוש]]
====מוסף של יום כיפור====
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אהבת עזוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====מנחה של יום כיפור====
* [[אפס מזיח]]
* '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג)
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====שני קמא====
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====חמישי====
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
====שני אחרון====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים עד נפש]] (יד)
====עשרה בטבת====
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אבן הראשה]]
* '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו)
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====ער&quot;ח שבט====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[חננו ה' חננו]] (טז)
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====י' אדר הסמוך לניסן====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====תענית אסתר====
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט)
* תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ)
====כ&quot;ג אייר====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====ר&quot;ח סיון====
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא)
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
====י&quot;ז תמוז====
* [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב)
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ברית מילה בתענית====
* פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג)

==קינות לתשעה באב==
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
!פולין!!אשכנז
|-
|א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}}
ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
ה. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}}
כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}}
מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}}
מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}}
מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}}
מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]
|[[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ג. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}}
כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}}
כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}}
כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}}
כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}}
כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}}
לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}}
לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}}
לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}}
מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}}
מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}}
מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}}
מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}}
מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}}
מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}}
נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}}
נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}}
נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}}
נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}}
נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}}
נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}}
ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}}
[[קינות/עד אנה|עד אנה]]
|}
==הושענות לסוכות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! אשכנז
! פולין
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[הושענא למענך אלהינו]]
|-
! א-ו
| [[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[כהושעת אלים]]
|-
! שבת
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}
[[תענה אמונים]]{{ש}}
[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
|}
==פיוטים במסגרת הקריאה==
;חתונה
* [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]]
;שמחת תורה
*[[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*[[רשות לחתן תורה]]
*[[רשות לחתן בראשית]]
*[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
*[[התקבצו מלאכים זה אל זה]]
*[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
;שבועות
*[[אקדמות]]
*[[יציב פתגם]]
;פורים
*[[אשר הניא]]
==אחרים==
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[יה אלי וגואלי]]
*[[יעלה תחנוננו]]
==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת==
===זמירות שבת===
====לליל שבת====
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
====ליום השבת====
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
====סעודה שלישית====
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
====מוצאי שבת====
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
===ליל הסדר===
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]
===חנוכה===
*[[מעוז צור]]
===ל&quot;ג בעומר===
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
===חתונה===
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
===ברית מילה===
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=קטגוריות=
*[[:קטגוריה:פיוטים]]
==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]==
===[[:קטגוריה:מערביות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]]

===[[:קטגוריה:יוצרות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אופן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי זולת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]]
===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]===
*[[:קטגוריה:קדושתאות]]
*[[:קטגוריה:שבעתות]]
*[[:קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
*[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]]
*[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]]
*[[:קטגוריה:תקיעתות]]
*[[:קטגוריה:סדר העבודה]]
*[[:קטגוריה:אזהרות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]===
*[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלישית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]]

===[[:קטגוריה:קינות]]===
===זמירות===
*[[:קטגוריה:זמירות לשבת]]
*[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
==פיוטים לפי זמן==
*[[:קטגוריה:פיוטי שבת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חגים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
**[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פורים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פסח]]
***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ל&quot;ג בעומר]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]

==סדרי תפילה עם פיוטים==
*[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:סליחות]]
==מחברים==
*[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]]
**[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]]
**[[:קטגוריה:יניי]]
**[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
*[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
*[[:קטגוריה:רבינו גרשום]]
*[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
*[[:קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]]
*[[:קטגוריה:רש&quot;י]]
*[[:קטגוריה:רבי בנימין בן זרח]]
*[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
*[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]

==אקרוסטיכון ומבנה==
*[[:קטגוריה:פזמונים]]
*[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א&quot;ב]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא&quot;ב גג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב&quot;ג בג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר&quot;ק]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב&quot;ש]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב&quot;ם]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח&quot;ס בט&quot;ע]]
**[[:קטגוריה:חתימה]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].)
*[[:קטגוריה:מלות הקבע]]

=תבניות=
===תבניות לשילוב פיוטים===
[[תבנית:סליחות]]{{ש}}
[[תבנית:מערבית]]{{ש}}
[[תבנית:קרובות]]{{ש}}
[[תבנית:יוצרות]]{{ש}}
[[תבנית:אלהיכם]]
===עיצוב ועימוד===
[[תבנית:סי]]{{ש}}
[[תבנית:רפרן]]{{ש}}
[[תבנית:הור]]{{ש}}
[[תבנית:הור2]]{{ש}}
[[תבנית:ארון]]{{ש}}
[[תבנית:פיוט]]{{ש}}
[[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}}
[[תבנית:סימון אפור]]{{ש}}
[[תבנית:רקע אפור]]
=סדרי תפילה=
[[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הדלקת נר חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/וידוי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מוסף]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מנחה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/ערבית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמחת תורה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשמיני עצרת (בחו&quot;ל)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר הבדלה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לכ' סיון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/קריאת המגילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תפילת טל]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר ליל שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודה שלישית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודת שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שירי ל&quot;ג בעומר]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>pmajucbqgubkartzkhpnq0b1ar0q65d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937202</id>
      <parentid>2937171</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T20:14:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטגוריה:פיוטי סליחות */</comment>
      <origin>2937202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128010" sha1="niigz9ny58lsr2n1cij7bnynaneb1ek" xml:space="preserve">{{הור2|
לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.

מכאן ואילך &quot;אשכנז&quot; מתייחס למנהג אשכנז המערבי.
}}
=לוח הפיוטים=
==פיוטים על סדר התפילה==
===יוצרות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''יוצרות לשבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&amp;nbsp;
|-
| '''יוצרות לשבת חתונה''' ||רשות לנשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
| '''יוצרות לשבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]
|-
| '''יוצרות ליום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
| '''יוצרות לשבת חול המועד סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]]
|-
| '''יוצרות לשמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
| '''יוצרות לשמחת תורה''' || רשות לנשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
| '''יוצרות לשבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]
|-
| '''יוצרות לשבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת יתרו ושבת ואתחנן''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
| '''יוצרות להפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
| '''יוצרות לפורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות להפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
| '''יוצרות לשבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
| '''יוצרות לשבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
| '''יוצרות לשבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
| '''[[אור ישע מאושרים|יוצרות ליום ראשון של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ
|-
| '''[[אפיק רנן ושירים|יוצרות ליום שני של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך
|-
| '''[[אהוביך אהבוך|יוצרות לשבת חול המועד פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה
|-
| '''יוצרות לשביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]])
|-
| '''יוצרות לאחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]]
|-
| '''יוצרות לשבת שלישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]
|-
| '''יוצרות לשבת רביעית אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]
|-
| '''יוצרות לשבת חמישית אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות ליום ראשון של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]]
|-
| '''יוצרות ליום שני של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]
|-
| '''יוצרות לשבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים)
|-
| '''יוצרות לשבת ראשונה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
| '''יוצרות לשבת שניה אחר י&quot;ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
| '''יוצרות לשבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
| '''יוצרות לשבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [ר' שבת ואתחנן] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]]
|-
| '''יוצרות לשבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים)
|}

===מערביות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! פולין !! אשכנז
|-
| '''מעריב ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]
|-
| '''מעריב ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]
|-
| '''מעריב לשמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]
|-
| '''מעריב לשמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
| '''מעריב ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]]
|-
| '''מעריב ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]]
|-
| '''מעריב ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]]
|-
| '''מעריב ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&amp;nbsp;
|-
| '''מעריב ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]]
|-
| '''מעריב ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]]
|}

===קרובות===
====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]====
*רשות: יראתי בפצותי שיח (פ)
*מגן: את חיל
*מחיה: תאלת זו
*משולש: אבן חוג
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*אדרת ממלכה
*אם אשר בצדק (פ)
*אאפיד נזר איום
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]====
*מגן: אופד מאז
*מחיה: תפן במכון
*משולש: אף אורח משפטיך
*אומץ אדירי כל חפץ
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''':
**וחיות אשר הנה
**ועמך תלואים בתשובה
**ואתה אזון קול מפאריך
**תהלות כבודך
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – אנסיכה מלכי
**זכרונות – זכר תחלת כל מעש
**שופרות – אשא דעי בצדק

====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]====
*רשות: אתיתי לחננך
*מגן: אמרתך צרופה
*מחיה: תמים פעלך
*משולש: שולחתי במלאכות
*שמו מפארים – אדר והוד
*אתן לפועלי צדק
*שבתי וראה תחת השמש
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*כל שנאני שחק
*סילוק: אשר מי יעשה
*'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''':
**וחיות בוערות
**אחד קדוש

====מוסף ליום שני של ראש השנה====
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]…
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: אהללה אלוהי
**זכרונות: אפחד במעשי
**שופרות: אנוסה לעזרה

====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]====
*רשות: אימיך נשאתי
*מגן: אמצת עשור
*מחיה: תאות נפש
*אנוש מה יזכה (תוכחה)
*משולש: אחדת יום זה
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ)
*מורה חטאים
*אדר יקר אלי
*אנא אלהים חיים
*איומה בחר (פ)
*אך אתים בחין לפניך
*אמרו לאלהים ארך אפים
*מעשה אלהינו אין מי בשחק
*אשר אומץ תהלתיך באילי שחק
*על ישראל אמונתו
*אפסי ארץ בדברו הקים
*מי כמוך אדיר במרומים
*אין כמוך באדירי מעלה
*האדרת והאמונה
*נאמירך באימה
*רוממו אל מלך נאמן
*רוממו אדיר ונורא
*אמונתך בעליונים
*הנקדש באלפי אלפים
*אילי שחק
*אין מספר לגדודי צבא חילו
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך
*'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''':
**אל ברוב עצות
**תמיד תתלונן בידך
**אליך ועדיך יבוא כל בשר
**אליך תלויות עינינו
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*(סליחות)

====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]====
*מגן: שושן עמק איומה
*מחיה: יום מימים הוחס
*אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ)
*משולש: צפה בבת תמותה
*אשא דעי למרחוק
*אין ערוך אליך
*אנא אזון שועת חינון (א)
*אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א)
*אל תזכר לנו עוונותנו (פ)
*אך אומרים בחין לפניך (פ)
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ)
*אשר אימתך באראלי אומן
*אמיצי שחקים
*אילי מרום אומרים הילולו
*סילוק: מי יערוך אליך (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''':
**אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ)
**אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ)
**אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ)
**אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ)
**אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[וכל מאמינים]]
*'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א)
*לך יאדיר (א)
*האחד בעולמו (א)
*האומרים אחד (א)
*ויאתיו כל לעבדך (פ)
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]])
**[[תפילתו של כהן גדול]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
*'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|פיוטים אחר סדר העבודה]]''':
**אשרי עין ראתה אהלנו
**לא אישים (פ)
**תכפו עלינו צרות
**תנות צרות לא נוכל
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**כתועים ואין לבקש
**אם תעינו לא תתענו
**תאות לב לא השגנו
**תאמר למחות אשמינו
**אורך תזריח לחשוכה
**אופל אלמנה תאיר
**תתן אחרית לעמך
**תעינו מאחריך
*(סליחות)

====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]====
*מגן: איתן הכיר אמונתך
*מחיה: מואהב ויחיד לאמו
*משולש: אראלים בשם תם ממליכים
*(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ)
*(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ)
*אראלי הוד
*סילוק: כי רכובו בערבות
====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]====
*מגן: אב ידעך מנוער
*מחיה: הנקרא לאב זרע
*משולש: טבע זיו תארה
*(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ)
*מערב עד ערב (א)
*אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*(סליחות)

====[[אוימתי בחיל כפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]====
*מגן: אוימתי בחיל כפור
*מחיה: מאלמי מגדים
*משולש: קושט שעינת עץ
*אקחה פרי עץ הדר
*אז היתה חנית סוכו
*סילוק: אקחה בראשון

====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]====
*מגן: ארחץ בנקיון כפות
*מחיה: תשורת שי אלפים
*משולש: איווי סוכת דוד
*בל תהי מצות סוכה
*אלים כהשעין אב
*אמנם מצות
*סילוק: כי אקח מועד

====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])====
*א. אף ברי
*ב. יטריח
*אפיק מען מעוטר
*אקשטה כסל
*תכנס לארץ וחוצות
*יפתח ארץ לישע
*איום זכור נא לשואלי מים (א)
*זכור אב (פ)

====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]====
*אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת
*מי יוכל לשער
*אומן בשמעו
*אלה אזכרה את אשר נעשה
*סלוק: אז ראית וספרת
*
====מוסף לשבת שקלים====
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]====
*אזכיר סלה זכרון מעשים
*תמימים בעודם בסין רפודים
*אצילי מרעי נכד שעיר
*אל נא בלשון אשר הזכרת
*אץ קוצץ
*זכור איש אשר הגויע
*סלוק: אלהים אל דמי לך
*
====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]====
*ויאהב אומן יתומת הגן
*אזרח בט חוץ
*תמימים כרשו ארץ
*אותו מבהלת
*אספרה אל חוק
*אמל ורבך
*כתר מלוכה
====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]====
*אצולת אומן בצרוף זקוקה
*אמרתי אחכמה
*אצורה ומפורשה
*אִמרה סנונה וצרופה
*י&quot;א: אצילי עם עולי גולה (פ)
*סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך
*
====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]====
*אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד
*רבות עשית
*אבי כל חוזה
*אדון מקדם
*סילוק: הוא נקרא ראש וראשון
*
====מוסף לשבת החודש====
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
====שחרית לשבת הגדול====
;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]]
*אלהים בצעדך הכות פתרוס
*כרם חמד
*ירדת להציל עמך
*אמנה גדולה
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[[אבוא בחיל להתיצבה]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר
;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]]
*אוני פטרי רחמתים
*ישמע לאדום כשמע מצרים
*אל נא לישע עמך
*אז תשע מכות
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף]
*סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה

====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])====
*מגן: בדעתו אביעה חידות
*מחיה: תהומות הדום
*אירשה ארוש לחשון
*אאגרה בני איש
*תחת אילת עופר
*אלים ביום מחוסן
*טל תן לרצות ארצך

====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]====
*מגן: אסירים אשר בכושר
*מחיה: מה איילו פלאי נסיך
*משולש: קמי קהלך
*ערב אשר עלה
*אז על כל חיתו יער
*שור אשר מאז (פ)
*אומץ גבורותיך
*סילוק: בעשר מכות
====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]====
*מגן: אותותיך ראינו
*מחיה: תרגלת עמוסים
*משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום
*אמרו לאלהים אדירים
*סדר: אילי הצדק ידועים
*סילוק: חסדי ה' אזכיר
====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]====
*מגן: אימת נוראותיך
*מחיה: תחבולות עש
*משולש: איום ונורא מי לא יראך
*אדני חלד
*מה מועיל רשע
*סדר: אצולים מפרך סוונים
*סילוק: אומץ גבורותיך
====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]====
מגן: ארץ מטה{{ש}}
מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}}
משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}}
אנכי בשם אל שדי{{ש}}
אז בכתב אשורית{{ש}}
ה' קנני{{ש}}
סדר: אתו מצוות וחוקים…{{ש}}
סילוק: אלה העדות והחוקים

====מוסף ליום ראשון של שבועות====
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]====
מגן: אורח חיים{{ש}}
מחיה: תמכו כבוד{{ש}}
משולש: שלמים בחנותם{{ש}}
אם לא אמריך הנעימים{{ש}}
שבוית מרום{{ש}}
שעשוע יום יום{{ש}}
סדר: אלוף מסובל…{{ש}}
סילוק: וכל העם רואים

====מוסף ליום שני של שבועות====
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]
====פיוטי אלהיכם (אשכנז)====
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר&quot;ח]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה&quot;מ סוכות]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]]

===אחרים===
*[[מסוד חכמים]]
*אל נא לעולם תוערץ
*[[חמול על מעשיך]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות|או&quot;א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]

==סליחות==
===פיוטים במסגרת הסליחות===
*[[כי על רחמיך הרבים]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז
*[[עננו אבינו]] - חסר אשכנז
*[[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[אשמנו מכל עם]]

===סליחות לימי התשובה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!יום!!פולין!!ליטא!!אשכנז-פפד&quot;מ
|-
! יום ראשון
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
|א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! יום שני
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ו. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
|-
! יום שלישי
|ח. [[ישראל עמך]]{{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! יום רביעי
|יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
|יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
|טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|-
! יום חמישי
|יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
|יד. [[ישראל עמך]]{{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
|כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! יום שישי
|יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]]
|יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
! יום שביעי
|כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
|לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
|-
! ערב ר&quot;ה
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}}
לג. [[אך במתח דין]]{{ש}}
לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}}
כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}}
כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}}
ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}}
לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}}
לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}}
לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}}
לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}
לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}}
מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}}
מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
|לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}
לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
מ. [[אך במתח דין]]{{ש}}
מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. ובכן יהי רצון{{ש}}
נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
|-
! צום גדליה
|מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}

|מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}}
נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}}
נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}}
סב. [[את צום השביעי]]{{ש}}
סג. [[אורח צדקה]]{{ש}}
סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}}
חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|-
! ב עשי&quot;ת
|נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}}
נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}}
נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}}
עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}}
עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|-
! ג עשי&quot;ת
|ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}
סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}
סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}}
עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}}
עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}}
פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}}
פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}}
פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
|-
! ד עשי&quot;ת
|סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}}
עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}}
עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}}
עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}}
פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}}
פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
|פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}
צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}}
צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
צד. עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]]){{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
|-
! ה עשי&quot;ת
|עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}}
עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}}
פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}}
פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}}
(=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}
צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}}
צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}
צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
|צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}}
קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}
קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}}
קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
|-
! ערב יו&quot;כ
|פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}}
צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
|קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}}
[[אדון בפקדך]]{{ש}}
[[אדון בשפטך]]{{ש}}
[[אך במתח דין]]{{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}
[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}
[[אלהים אין בלתך]]{{ש}}
[[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}}
[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}
[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}
עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}
עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}
קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}}
תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|}

===סליחות ליום כיפור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה !! פולין !! ליטא !! אשכנז
|-
! ערבית
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
[[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
(פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|-
! שחרית
|
פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}}צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}}צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}}[[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}[[שופט כל הארץ]]{{ש}}[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
|
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}}קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}}קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}}קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}}קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}}קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}}קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}}חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}}קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}}קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}}[[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}}[[אדון בשפטך]]{{ש}}קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}}[[אך במתח דין]]{{ש}}[[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}}קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}}קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
|-
! מוסף
|
פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}}צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}}צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}[[תאבת יום זה]]{{ש}}[[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}}[[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}}[[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}}קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}}קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}}קיט. אלהי העברים{{ש}}קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}}קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}}קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}}קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}}קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}}קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}}קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}}חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
|
קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}}קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}}קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}}קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}}קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}}קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}}[[אדון בפקדך]]{{ש}}[[אך בך לדל מעוז]]{{ש}}קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}[[אהבת עזוז]]{{ש}}[[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}}חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! מנחה
|
פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}}קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}}קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}}קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}}קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}}קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}[[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}}[[אורח צדקה]]{{ש}}פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
|
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}}קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}}קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}}קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}}קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}}קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}}קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}}קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}}קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}}קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}}קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|
[[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}}קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}}קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}}קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}}קלב. [[אומץ יוסיף טהר ידים]]{{ש}}קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}}קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}}[[איככה אפצה פה]]{{ש}}[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}}עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}}עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}}פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}}קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי)
|-
! נעילה
|colspan =&quot;2&quot; |
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים)
*…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]].
*…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]])
*…ידך פשוט… (מתוך הנ&quot;ל)
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
*[[אנקת מסלדיך]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]])
|
*פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא
פזמונים (אומרים רק את הפזמון):
*[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[מלאכי רחמים]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*[[רועה ישראל האזינה]]
*[[חננו יי חננו]]
*[[אדני שמעה אדני סלחה]]
*[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*[[אם עוונינו ענו בנו]]
*פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
*פזמון: [[אנקת מסלדיך]]
*מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]])
*[[כי הנה כחומר]]
*(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]])
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים)
|}

===פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו&quot;כ===
*[[אתה מבין]]
;שחרית
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
*[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
*[[אהללך בקול רם]]
;מוסף
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
;מנחה
*[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
*[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===סליחות לתענית ציבור===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר]]
*חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! כ' סיון
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[סליחות לכ' סיון/אמוני שלומי ישראל|אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל הר המור]]
*[[סליחות לכ' סיון/אל מלא רחמים|אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|
|-
!לתחלואי ילדים
|
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
!יום כיפור קטן
|colspan =&quot;2&quot; |
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
|}
===לברית מילה (פ)===
*([[אל תפר בריתך איתנו]])
*([[יה איום זכור היום]])
*[[זכור ברית - אות ברית]]

===סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת===
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! שמות
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון]]
*[[מלאכי רחמים]]
|-
! וארא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*[[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
|-
! בא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*[[אלה בשלישמו]]
|-
! בשלח
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*[[חוקר הכל וסוקר]]
|-
! יתרו
|
*[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*[[אלהים אין בלתך]]
*[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
|-
! משפטים
|
*[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*[[אורך ואמיתך שלח]]
*[[יחביאנו צל ידו]]
|-
! תרומה
|
*[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[ישמיענו סלחתי]]
|-
! תצוה
|
*[[אפפונו מים|אפפונו מים עד נפש]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
|}
===סליחות לחברא קדישא===
;מנהג ליטא (ע&quot;פ סליחות וילנא תרל&quot;ט) וח&quot;ק ירושלים (ע&quot;פ גשר החיים)
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אם אפס]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]]
===סליחות בהמן-אונגארן===
====ליום ראשון====
*א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*ב. [[אין מי יקרא בצדק]]
*ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
*ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
*ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
====ליום שני====
*ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]
*ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====ליום שלישי====
*ט. [[אקרא בשמך]]
*י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
*יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
====ליום רביעי====
*יב. [[איה כל נפלאותיך]]
*יג. [[אריה ביער דמיתי]]
*יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
====ליום חמישי====
*טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]
*טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
====ליום שישי====
*יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
*יט. [[בתולת בת יהודה]]
*כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]]
====ליום שביעי====
*כא. '''[[אין תליה לראש]]'''
*כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
*כג. פזמון: [[חננו יי חננו]]
====לערב ראש השנה====
*כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*כה. [[אדון מועד כתקח]]
*כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]
*כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]
*כח. [[אדון בשפטך]]
*כט. [[אדון בפקדך]]
*ל. [[אך במתח דין]]
*לא. [[אך בך לדל מעוז]]
*לב. '''[[אוילי המתעה]]'''
*לג. [[אדם איך יזכה]]
*לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*לה. [[שוממתי ברב יגוני]]
*לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]
*לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*לט. עקידה: [[אז בהר מור]]
*מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*יהי רצון
*מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====צום גדליה====
*מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
*מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
*מו. [[אלהים אין בלתך]]
*מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
*מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
*מט. עקידה: [[אם אפס]]
*נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
*נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]
*נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''
*נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
*נה. [[אורך ואמיתך שלח]]
*נו. [[תוחלת ישראל]]
*נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]
*נח. עקידה: [[אל הר המור]]
*נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
*ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
*סא. [[אנוש עד דכא תשב]]
*סב. [[אנוש במה יצדק]]
*סג. [[אלכה ואשובה]]
*סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]
*סה. [[תחרות רוגז הניח]]
*סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
*סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]
*סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]

====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
*סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''
*עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]])
*עב. [[אליך ה' שועתי]]
*עג. [[אלהים ה' חילי]]
*עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
*עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]
*עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
*עז. [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
*עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''
*פ. '''[[אזנך הטה]]'''
*פא. '''[[תשובה חשובה]]'''
*פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]
*פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]
*פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
*פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]
*פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]

====לערב יום כיפור====
*פח. [[אדון בפקדך]]
*פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
====לשחרית של יו&quot;כ====
*צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]
*צב. [[איככה אפצה פה]]
*צג. [[אין מי יקרא בצדק]]
*צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
*צה. [[אנא אלהי תהלתי]]
*צו. [[אנא חטא העם הזה]]
*צז. [[אנא זכור לאברהם]]
*צח. [[אנא אדון הרחמים]]
*צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''
*ק. [[תאבת יום זה]]
*קא. [[יום כפורים זה]]
*קב. [[אדון בפקדך]]
*קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]
*קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
*קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]
*קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*קז. עקידה: [[מפלטי אלי סתרי ומגני]]
====למוסף של יו&quot;כ====
*קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]]
*קט. [[איך אשא ראש]]
*קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
*קיא. [[אכפרה פני מלך רב]]
*קיב. [[אך במתח דין]]
*קיג. [[אך בך לדל מעוז]]
*קיד. [[אדון בשפטך]]
*קטו. [[אדם איך יזכה]]
*קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קיז. [[אני אני המדבר]]
*קיח. [[אני הוא השואל]]
*קיט. [[אלהי העברים נקרא]]
*קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]]
*קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]
*קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]
*קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]
====למנחה של יו&quot;כ====
*קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*קכה. [[אחלה את פני ה']]
*קכו. [[אפסו אשים ובטלו קרבנות]]
*קכז. [[אפס זבח ועולה]]
*קכח. [[אפס מזיח]]
*קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
*קל. [[תמור עבודת מזין]]
*קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
*קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]
*קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]]
*קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]
*קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
*קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
*קלז. [[אורח צדקה]]
*קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
*קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]

====לברית מילה====
*קמ. שלמונית: '''[[אל תפר בריתך אתנו]]'''
*קמא. פזמון: '''[[יה איום זכור היום]]'''
*קמב. [[זכור ברית - אות ברית]]
====לשני====
*קמג. [[ישראל עמך]]
*קמד. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*קמה. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
====לחמישי====
*קמו. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
*קמז. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
*קמח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
====לשני תניינא====
*קמט. [[אפפונו מים]]
*קנ. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
*קנא. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לעשרה בטבת====
*קנב. [[אזכרה מצוק]]
*קנג. [[אבן הראשה]]
*קנד. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
====לתענית אסתר====
*קנה. [[אדם בקום עלינו]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]]
====לי&quot;ז בתמוז====
*קנח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
*קנט. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]]
*קס. [[שעה נאסר]]
====סליחות שיסד מהר&quot;ר אביגדור קרא====
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
*קסא. '''[[את כל התלאה]]'''
*קסב. פזמון: '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]'''
====סליחות של מהר&quot;ר אברהם====
*קסג. '''[[אנא אלהי אברהם]]'''

===סליחות עלזאס===
====ליום ראשון====
* א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]
* ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* ג. [[ישראל עמך]]
* ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====ליום שני====
* ו. [[אליך נשואות עינינו]]
* ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]
* ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
====ליום שלישי====
* יא. [[אך בך מקוה ישראל]]
* יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* יג. [[אין מי יקרא בצדק]]
* יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
====ליום רביעי====
* טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* יז. [[איה כל נפלאותיך]]
* יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====ליום חמישי====
* כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''
* כג. [[ארכו הימים ודבר כל חזון]]
* כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
====ליום שישי====
* כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''
* כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ליום שביעי====
* לא. [[אבדו חכמי גזית]]
* לב. [[אפס הוד כבודה]]
* לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''
* לד. פזמון: [[חננו ה' חננו]]
* לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
====לערב ראש השנה====
* לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''
* לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''
* לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* מ. [[אדון בשפטך]]
* מא. [[אדון בפקדך]]
* מב. [[אך במתח דין]]
* מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* מד. [[אך בך לדל מעוז]]
* מה. [[אל באפך פן תמעיט]]
* מו. '''[[אוילי המתעה]]'''
* מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* מט. [[אהבת עזוז]]
* נ. עקידה: '''[[אמונה אומן עצות מרחוק]]'''
* נא. [[אמונים בני מאמינים]]
* נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]
{{הור|בקובץ שהעתקתי ממנו סדר המספרים משובש. צריך לבדוק במקור אחר.}}
* נו. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* נז. ובכן יהי רצון
* נח. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* נט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
====לצום גדליה====
* סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* סד. [[את צום השביעי]]
* סה. [[אורך ואמיתך שלח]]
* סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''
* ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
====ליום שני של עשי&quot;ת====
* עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]
* עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]
* עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עז. עקידה: אוהל שיכן (=[[אם אפס]])
* עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* עט. [[אז קשתי וחרבי]]
* פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]
====ליום שלישי של עשי&quot;ת====
* פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* פג. [[אנוש עד דכא תשב]]
* פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]
* פה. [[אליך ה' שועתי]]
* פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]
* פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''
* פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי בגוחי]]
* צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====ליום רביעי של עשי&quot;ת====
* צא. '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''
* צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* צג. [[אריה ביער דמיתי]]
* צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''
* צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''
* צו. [[תוחלת ישראל]]
* צז. עקידה: [[אז בהר מור]]
* צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====ליום חמישי של עשי&quot;ת====
* קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
* קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* קג. [[אך בך מקוה ישראל]]
* קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''
* קה. [[שוממתי ברב יגוני]]
* קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* קז. [[איתן למד דעת]]
* קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] 
* קי. (כסא כונן בחסדך)
* קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]
* קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====לערב יום כיפור====
* קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* קיב. (!) חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]'''
====לשחרית של יו&quot;כ====
* קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''
* קטז. [[אך במתח דין]]
* קיז. [[אנוש בשפטך]]
* קיח. [[אדון בפקדך]]
* קיט. [[אך בך לדל מעוז]]
* קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]
* קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]
* קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''
* קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]
* קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====למוסף של יו&quot;כ====
* קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* קכח. [[איך אשא ראש]]
* קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]]
* קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]]
* קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* קלד. (!) [[אני הוא השואל]]
* קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* קלח. חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====למנחה של יו&quot;כ====
* קלט. [[אפס מזיח]]
* קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]
* קמא. [[אמונים בני מאמינים]]
* קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהר ידים]]
* קמג. [[את הקול קול יעקב]]
* קמד. עקידה: [[אמונה אומן עצות מרחוק]]
* קמה. [[אוילי המתעה]]
* קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
====לי&quot;ז בתמוז====
* קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* קמט. [[אפפונו מצוקות]]
* קנ. [[אדאג מחטאתי]]
* קנא. [[שעה נאסר]]
* [[אז קשתי וחרבי]]
====לעשרה בטבת====
* קנב. [[אדברה וירוח לי]]
* קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]]
* קנד. [[אבן הראשה]]
* קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====לתענית אסתר====
* קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
* קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
* קנז. [[אדם בקום עלינו]]
* קנח. פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]])
====לשני קמא====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====לחמישי====
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* קנט. [[אקרא בשמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====לשני תנינא====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
===מנהג וורמייזא===
{{הור2|כנראה לא נהוג כיום באף קהילה. הסליחות הממוספרות הן אלו שלא נמצאו במנהג פפד&quot;מ, ועל כן הדפיסו אותן בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום.}}
====יום ראשון====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
====יום שני====
* [[ישראל עמך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====יום שלישי====
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]

====יום רביעי====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א)
====יום חמישי====
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
====יום שישי====
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====יום שביעי====
* [[את פני מבין ויודע דין דל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]
* '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב)
* פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]
* לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]]
====ערב ר&quot;ה====
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* ובכן יהי רצון
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]

====צום גדליה====
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[את צום השביעי]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג)
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
====יום ב' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]
* [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* '''[[אטתי מטתי]]''' (ד)
* [[תוחלת ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* עקידה: [[איתן למד דעת]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
* תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]]
====יום ג' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
* [[אנוש עד דכא תשב]]
* [[אריה ביער דמיתי]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה)
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
* תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]]
====יום ד' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
* [[תחרות רוגז הניח]] (ו)
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אבדו חכמי גזית]]
* [[אקרא בשמך]] (ז)
* [[אתה חלקי וצור לבבי]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]
* עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]])
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]]

====יום ה' של עשי&quot;ת====
* פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]
* [[אנוש במה יצדק]]
* [[אפס הוד כבודה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אתה הרואה לעלבון נעלבים]] (ח)
* [[אתה אל נורא אתה]] (ט)
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י)
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
* [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
====ערב יום כיפור====
* פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא)
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
====ערבית של יום כיפור====
* {{הור|צריך בדיקה נוספת.}}
* (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
* [[סלח נא אשמות]]
* [[תומת צורים וחסדם]]
* במקום פזמון: [[קטעים מתוך אמנם אשמנו]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]]
====שחרית של יום כיפור====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונה אומן עצות מרחוק]] (יב)
* חטאנו: [[אותך אדרוש]]
====מוסף של יום כיפור====
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[איך אשא ראש]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אהבת עזוז]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
====מנחה של יום כיפור====
* [[אפס מזיח]]
* '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג)
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
====שני קמא====
* [[תבוא לפניך שועת חנון]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
====חמישי====
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[גדול עווני]]
====שני אחרון====
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אין כמדת בשר מדתך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים עד נפש]] (יד)
====עשרה בטבת====
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אבן הראשה]]
* '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו)
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====ער&quot;ח שבט====
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[חננו ה' חננו]] (טז)
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
====י' אדר הסמוך לניסן====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====תענית אסתר====
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר]]
* חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט)
* תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ)
====כ&quot;ג אייר====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז)
* חטאנו: [[פיוט אלה אזכרה|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח)
====ר&quot;ח סיון====
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא)
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
====י&quot;ז תמוז====
* [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב)
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
====ברית מילה בתענית====
* פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג)

==קינות לתשעה באב==
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
!פולין!!אשכנז
|-
|א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}}
ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
ה. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}}
כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}}
מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}}
מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}}
מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}}
מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]
|[[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}}
א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}}
ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}}
ג. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}}
ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}}
ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}}
ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}}
ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}}
ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}}
ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}}
י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}}
יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}}
יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}}
יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}}
יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}}
טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}}
טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}}
יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}}
יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}}
יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}}
כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}}
כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}}
כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}}
כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}}
כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}}
כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}}
כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}}
כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}}
כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}}
כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}}
ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}}
לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}}
לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}}
לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}}
לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}}
לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}}
לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}}
לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}}
לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}}
לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}}
מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}}
מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}}
מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}}
מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}}
מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}}
מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}}
מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}}
מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}}
מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}}
מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}}
נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}}
נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}}
נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}}
נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}}
נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}}
נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}}
נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}}
נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}}
נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}}
נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}}
ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}}
[[קינות/עד אנה|עד אנה]]
|}
==הושענות לסוכות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! אשכנז
! פולין
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[הושענא למענך אלהינו]]
|-
! א-ו
| [[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |[[כהושעת אלים]]
|-
! שבת
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]
| [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]
| [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]
|-
! הו&quot;ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}
[[תענה אמונים]]{{ש}}
[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
|}
==פיוטים במסגרת הקריאה==
;חתונה
* [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]]
;שמחת תורה
*[[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*[[רשות לחתן תורה]]
*[[רשות לחתן בראשית]]
*[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
*[[התקבצו מלאכים זה אל זה]]
*[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
;שבועות
*[[אקדמות]]
*[[יציב פתגם]]
;פורים
*[[אשר הניא]]
==אחרים==
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[יה אלי וגואלי]]
*[[יעלה תחנוננו]]
==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת==
===זמירות שבת===
====לליל שבת====
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
====ליום השבת====
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
====סעודה שלישית====
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
====מוצאי שבת====
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
===ליל הסדר===
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]
===חנוכה===
*[[מעוז צור]]
===ל&quot;ג בעומר===
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
===חתונה===
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
===ברית מילה===
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=קטגוריות=
*[[:קטגוריה:פיוטים]]
==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]==
===[[:קטגוריה:מערביות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]]
*[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]]

===[[:קטגוריה:יוצרות]]===
*[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אופן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי זולת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]]
===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]===
*[[:קטגוריה:קדושתאות]]
*[[:קטגוריה:שבעתות]]
*[[:קטגוריה:קרובות י&quot;ח]]
*[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]]
*[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]]
*[[:קטגוריה:תקיעתות]]
*[[:קטגוריה:סדר העבודה]]
*[[:קטגוריה:אזהרות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]===
===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]===
*[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלישייה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]]
*[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]]

===[[:קטגוריה:קינות]]===
===זמירות===
*[[:קטגוריה:זמירות לשבת]]
*[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
==פיוטים לפי זמן==
*[[:קטגוריה:פיוטי שבת]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חגים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
**[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פורים]]
**[[:קטגוריה:פיוטי פסח]]
***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
**[[:קטגוריה:פיוטי ל&quot;ג בעומר]]
**[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]
*[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]

==סדרי תפילה עם פיוטים==
*[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]
*[[:קטגוריה:סליחות]]
==מחברים==
*[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]]
**[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]]
**[[:קטגוריה:יניי]]
**[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
*[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
*[[:קטגוריה:רבינו גרשום]]
*[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
*[[:קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
*[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]]
*[[:קטגוריה:רש&quot;י]]
*[[:קטגוריה:רבי בנימין בן זרח]]
*[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
*[[:קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
*[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
*[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]

==אקרוסטיכון ומבנה==
*[[:קטגוריה:פזמונים]]
*[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א&quot;ב]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא&quot;ב גג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב&quot;ג בג&quot;ד]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר&quot;ק]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב&quot;ש]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב&quot;ם]]
***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח&quot;ס בט&quot;ע]]
**[[:קטגוריה:חתימה]]
**[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].)
*[[:קטגוריה:מלות הקבע]]

=תבניות=
===תבניות לשילוב פיוטים===
[[תבנית:סליחות]]{{ש}}
[[תבנית:מערבית]]{{ש}}
[[תבנית:קרובות]]{{ש}}
[[תבנית:יוצרות]]{{ש}}
[[תבנית:אלהיכם]]
===עיצוב ועימוד===
[[תבנית:סי]]{{ש}}
[[תבנית:רפרן]]{{ש}}
[[תבנית:הור]]{{ש}}
[[תבנית:הור2]]{{ש}}
[[תבנית:ארון]]{{ש}}
[[תבנית:פיוט]]{{ש}}
[[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}}
[[תבנית:סימון אפור]]{{ש}}
[[תבנית:רקע אפור]]
=סדרי תפילה=
[[סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הדלקת נר חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/וידוי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מוסף]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/מנחה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/ערבית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית לשבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמחת תורה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשבת חול המועד (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשמיני עצרת (בחו&quot;ל)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר הבדלה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לכ' סיון]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/קריאת המגילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תפילת טל]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/מוסף יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/ערבית ליל ב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום א]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבועות/שחרית יום ב]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת ראש חודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר ליל שבת]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודה שלישית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/סדר סעודת שחרית]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת החודש]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת זכור]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת פרה]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת שקלים]]{{ש}}
[[סידור/נוסח אשכנז/שירי ל&quot;ג בעומר]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום ראשון]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שביעי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שלישי]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב יום כיפור]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה]]{{ש}}
[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לצום גדליה]]{{ש}}

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>niigz9ny58lsr2n1cij7bnynaneb1ek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726342</id>
    <revision>
      <id>2937219</id>
      <parentid>2915550</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:55:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="727" sha1="tpsxcsrqtal6kium796ezbs3z9ebqkw" xml:space="preserve">==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
[[קטגוריה:סליחות]]</text>
      <sha1>tpsxcsrqtal6kium796ezbs3z9ebqkw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937220</id>
      <parentid>2937219</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:55:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/2937219|2937219]] של [[Special:Contributions/בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[User talk:בן עדריאל|שיחה]])</comment>
      <origin>2937220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="779" sha1="heme0etosuuccygmpqzrdacxt65lwnz" xml:space="preserve">==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>heme0etosuuccygmpqzrdacxt65lwnz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורי וישעי על הים נגלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726466</id>
    <revision>
      <id>2937173</id>
      <parentid>2917103</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:32:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12935" sha1="0lxjyyeh2w5b6k7hehxx4moivcpu1bz" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מנחם ברבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי עַל הַיָּם נִגְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַחֲשִׁיכוֹ לְצָרַי וְלִי הֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלַּת מַעֲשָׂיו נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים לְהַלְּלָה{{ש}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הֵ}}עִיר בְּרִית יְשֵׁנִים לְשַׁלֵּם בָּנִים גְּמוּלָם{{ש}}
{{סי|וַ}}יּוֹצֵא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּאֶבְרָתוֹ נְטָלָם{{ש}}
{{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בִּידִידוּת לְנַהֲלָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מנחם ברבי יעקב'''}}
{|
|-
|{{סי|א|1}}וֹדֶה חַסְדּוֹ הִפְלָה||{{רווח|1}}||מַעֲשָׂיו וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה||{{רווח|1}}||{{שמאל|נוֹרָאוֹת עַל יָם}}||{{ממס|תהלים קו כב}}
|-
|{{סי|בִּ|1}}קְהַל עָם אֲהַלְלָה|| ||בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים אֲגַדְּלָה|| ||{{שמאל|רֹגַע הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו נא טו}}
|-
|{{סי|גִּ|1}}זְבָּר בִּנְטוֹת יָדוֹ|| ||גָּאוּ גַּלִּים נֶגְדּוֹ|| ||{{שמאל|יִרְעַם הַיָּם}}||{{ממס|תהלים צו יא}}
|-
|{{סי|דָּ|1}}גוּל בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה|| ||אָז נִקְרַע בְּחַלְחָלָה|| ||{{שמאל|וַיַּעֲמֹד הַיָּם}}||{{ממס|יונה א טו}}
|-
|{{סי|הֱ|1}}שִׁיבוֹ נֶאֱמָן בְּזַעְפּוֹ|| ||גָּאוּ גַּלֶּיךָ אֵיפֹה|| ||{{שמאל|מַה לְּךָ הַיָּם}}||{{ממס|תהלים קיד ה}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שִׁבְטֵי יָהּ הָמְמוּ|| ||שָׂרֵי יְהוּדָה רָגְמוּ|| ||{{שמאל|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד כג}}
|-
|{{סי|זָ|1}}כָה מְלוּכָה לְהַשְׁרִישׁוֹ|| ||הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ|| ||{{שמאל|בִּמְצֻלוֹת יָם}}||{{ממס|מיכה ז יט}}
|-
|{{סי|חָ|1}}צָה לִגְזוּרִים וּמֻלִים|| ||דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים|| ||{{שמאל|מַעֲמַקֵּי יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹב בְּכֵן שִׁירָתוֹ|| ||פָּתַח בְּאָז זְמִירָתוֹ|| ||{{שמאל|צָהֲלוּ מִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו כד יד}}
|-
|{{סי|יְ|1}}שָׁרִים קִדְּמוּ רוֹנְנִים|| ||אַחַר אֵלִים מְנַגְּנִים|| ||{{שמאל|מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם}}||{{ממס|תהלים פט י}}
|-
|{{סי|כְּ|1}}בוֹלוֹס צְדָדִים הִקְפָּה|| ||וּמִלְּמַעְלָה כְּמִין כִּפָּה|| ||{{שמאל|יְכַסּוּ עַל יָם}}||{{ממס|חבקוק ב יד}}
|-
|{{סי|לְ|1}}כֹל אֲפָסִים נִגְלוּ|| ||אוֹתוֹתָיו כִּי גָּדְלוּ|| ||{{שמאל|קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם}}||{{ממס|תהלים סה ו}}
|-
|{{סי|מִ|1}}י כָמוֹהוּ נֶהְדָּר|| ||חָסִין בְּכֹחַ נֶאְדָּר|| ||{{שמאל|הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ה ח}}
|-
|{{סי|נִ|1}}הֵל יְדִידָיו בְּאַהַב|| ||זְרוֹעוֹ מַחְצֶבֶת רַהַב|| ||{{שמאל|הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}}
|-
|{{סי|סְ|1}}לָעִים הָפַךְ זֵידוֹנִים|| ||שִׁבַּר רָאשֵׁי תַּנִּינִים|| ||{{שמאל|הָפַךְ לְיַבָּשָׁה יָם}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סו ו}}
|-
|{{סי|עֲ|1}}רֵמוֹת מַיִם נֶעֶרְמוּ|| ||תְּהוֹמוֹת בָּהֶם נִלְחָמוּ|| ||{{שמאל|בְּקַרְקַע הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ט ג}}
|-
|{{סי|פֵּ|1}}רוּרִים בְּעֻזּוֹ פּוֹרָרוּ|| ||נֵד אֶחָד נִצְבָּרוּ|| ||{{שמאל|כַּנֵּד מֵי הַיָּם}}||{{ממס|תהלים לג ז}}
|-
|{{סי|צֶ|1}}מֶד סוּסִים וְרוֹכְבִים|| ||עוֹלִים וְיוֹרְדִים מְשֻׁלָּבִים|| ||{{שמאל|עַד נִבְכֵי יָם}}||{{ממס|איוב לח טז}}
|-
|{{סי|קִ|1}}לְּעָם בְּבִזָּה מְעֻטָּרִים|| ||קִשּׁוּטֵי זְהָבִים וְתוֹרִים|| ||{{שמאל|עַל שְׂפַת הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד ל}}
|-
|{{סי|רִ|1}}בָּה פְּלָאָיו לְנוֹסְסָה|| ||נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה|| ||{{שמאל|בָּקַע יָם}}||{{ממס|תהלים עח יג}}
|-
|{{סי|שְׁ|1}}בִילָיו רָאוּ וַהֲלִיכוֹתָיו|| ||וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו|| ||{{שמאל|אֱלֹהִים בַּיָּם}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עז כ}}
|-
|{{סי|תְּ|1}}מוּנַת גִּבּוֹר נִדְמָה|| ||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|| ||{{שמאל|יָרָה בַיָּם}}||{{ממס|שמות טו ד}}
|-
|{{סי|מַ|1}}פְלִיא מִקֶּדֶם נוֹרָאוֹת|| ||עוֹד יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת|| ||{{שמאל|וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו י כו}}
|-
|{{סי|נִ|1}}דָּחִים יַדְרִיךְ בַּנְּעָלִים|| ||וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים|| ||{{שמאל|אֶת לְשׁוֹן יָם}}||{{ממס|ישעיהו יא טו}}
|-
|{{סי|חָ|1}}פְשִׁים יַדְרִיר שִׁירַיִם|| ||נִשְׁאָרִים מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם|| ||{{שמאל|וּמֵאִיֵּי הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו יא יא}}
|-
|{{סי|מֵ|1}}אֲרָצוֹת יְקַבֵּץ לְגָאֳלָם|| ||יְנַטְּלֵם כִּימֵי עוֹלָם|| ||{{שמאל|מִצָּפוֹן וּמִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו מט יב}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}חַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יֵצְאוּ|| ||מַיִם חַיִּים וְיֵרָפְאוּ|| ||{{שמאל|חֶצְיָם אֶל הַיָּם}}||{{ממס|זכריה יד ח}}
|-
|{{סי|רַבִּי|1}}ם מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים|| ||וּמִן הַמִּקְדָּשׁ מְפַכִּים|| ||{{שמאל|הֹלְכִים אֶל הַיָּם}}||{{ממס|קהלת א ז}}
|-
|{{סי|יַעֲ|1}}לוּ עַל שָׂפָה|| ||עֲצֵי מַאֲכָל לִתְרוּפָה|| ||{{שמאל|קְצִירֶהָ עַד יָם}}||{{ממס|תהלים פ יב}}
|-
|{{סי|קְ|1}}צִין עַם יַפְרֵשׁ|| ||מִגֶּזַע יִשַׁי שֹׁרֶשׁ|| ||{{שמאל|וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם}}||{{ממס|תהלים עב ח}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}יָמֵינוּ יוֹפִיעַ הֲדָרוֹ|| ||יָקֵם יְיָ אֶת דְּבָרוֹ|| ||{{שמאל|עָשָׂה אֶת הַיָּם}}||{{ממס|יונה א ט}}
|}
{{סי|טְ}}לָאָיו נִהֵל כְּאוֹמֵן מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל{{ש}}
{{סי|יְ}}קַר זִיווֹ רָאוּ וְהִכִּירוּ כְּבוֹד אֵל{{ש}}
{{סי|כִּלְ}}כְּלָם דְּבַשׁ מִסֶּלַע הֶחֱסָם בְּצִלּוֹ לְהִצָּאֵל{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|מִ}}פְעַל {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|סָ}}פוּן מִי לְגַדְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו אֲשֶׁר הִפְלִיא לַמַּעֲנֵהוּ{{ש}}
{{סי|צֶ}}מַח {{סי|קְ}}דֹשָׁיו אָנִי וְלִי מוֹרָשָׁה לְקַלְּסֵהוּ{{ש}}
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|רָ}}כַב עַל כְּרוּב בְּרָקִים רָב מַלְכִּי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח מִמָּרוֹם הִמְשַׁנִי מִמַּיִם הִמְשִׁיכִי{{ש}}
{{סי|תַּ}}מָּתִי רַעְיָתִי פָּץ קוּמִי וּלְכִי{{ש}}
כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי.{{ממס|רות ג יב}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|מָ}}תַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים לְהַקְבִּילָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹי חוֹמוֹת מַגִּיעוֹת כִּסֵּא כָבוֹד לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|חֵ}}יל וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ וְהָעִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}}
{{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי יוֹפִיעַ כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ בַּמְּסִלָּה{{ש}}
בֵּית אֵל עוֹלָה שְׂרִידֵי גּוֹלָה לְהָגִילָה{{ש}}
אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.{{ממס|תהלים מח ט}}

נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי אֶל יֹפִי מִכְלוֹלֶיהָ{{ש}}
מִדֵּי חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ לְהֵרָאוֹת תָּמִיד עָלֶיהָ{{ש}}
בַּעֲלוֹת כָּעָב קְרוּאֶיהָ לְשַׁלֵּשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֶיהָ{{ש}}
לְסַבֵּב צִיּוֹן וּלְהַקִּיף וְלִסְפֹּר אֶת מִגְדָּלֶיהָ{{ש}}
בִּירָנִיּוֹת נוֹסָפִין לָהּ לְמִשְׁמַר נוֹי זְבוּלֶיהָ{{ש}}
יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְיָ וְנִקְווּ אֵלֶיהָ.{{ממס|ירמיהו ג יז}}

חִכִּיתִי לַייָ אוֹתוֹתָיו כִּימֵי עוֹלָם לְמַשְׁמֵשׁ{{ש}}
עַל אֱדוֹם עֶשֶׂר נְגָעִים עוֹד יְחַמֵּשׁ{{ש}}
תֹּהוּ וָבֹהוּ (בִּכְרַךְ גָּדוֹל) רוֹמִי לְשַׁמֵּשׁ{{ש}}
וְעָלַיִךְ צִיּוֹן כְּבוֹדוֹ יֵרָאֶה בֹּקֶר וָרֶמֶשׁ{{ש}}
יְיָ לְאוֹר עוֹלָם יִהְיֶה שַׁחַר וָאֶמֶשׁ{{ש}}
לְאוֹר עוֹלָם לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ס יט}}

מְאוֹר מְשָׁרְתָיו יַזְהִיר כְּזֹהַר הָרָקִיעַ לְהִתְחַדֵּשׁ{{ש}}
הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ לְהִתְקַדֵּשׁ{{ש}}
אַדִּיר יְיָ שָׁם לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא לְהָדֵשׁ{{ש}}
לֹא יוֹסִיף לָבוֹא בּוֹ עָרֵל וְקָדֵשׁ{{ש}}
שְׂרִידִים אֲשֶׁר יְיָ קוֹרֵא יִכָּנְסוּ לַפַּרְדֵּס{{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}}

{{סי|בְּרֹ}}אשׁ חֲמִשָּׁה הָרִים מִקְדַּשׁ אֵל לְכוֹנְנָה{{ש}}
{{סי|בֵּי}}ת אֱלֹהִים תַּחַת זִיו כְּבוֹדוֹ לְגוֹנְנָה{{ש}}
{{סי|יַ}}רְחִיבוּ אֹהָלֶיהָ יְרִיעוֹת מִשְׁכְּנֹתֶיהָ יַטּוּ לְשַׁכְּנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹלָה וּמַרְחֶבֶת לְמַעְלָה וְנָסְבָה וְרָחֲבָה בָּעֶלְיוֹנָה{{ש}}
{{סי|קְב}}וּצֵי גָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת וְנָחוֹת בְּבֵית מְלוֹנָה{{ש}}
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}}

{{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} לְעֵינֵינוּ רוּחוֹ הַטּוֹבָה יָעִיר{{ש}}
שְׁנַת גְּאֻלָּה יַרְאֵנוּ יְחַיֵּנוּ רַב וְצָעִיר{{ש}}
מִיַּד בֶּן נֵכָר יִפְצֵנוּ מִיַּד בְּנֵי שֵׂעִיר{{ש}}
קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל שָׁאוֹן מַחֲרִיבָיו יַסְעִיר{{ש}}
חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לָהּ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר{{ש}}
הִתְפַּלְּלוּ בַעֲדָהּ, וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר.{{ממס|ירמיהו כט ז}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]][[קטגוריה:פיוטי פסח]][[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0lxjyyeh2w5b6k7hehxx4moivcpu1bz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמונת אומן לעם זו זכרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726467</id>
    <revision>
      <id>2937216</id>
      <parentid>2922778</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:42:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי פסח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8133" sha1="8771qosdiw29pztex6kt5isxycif6q4" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ש}}
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ.{{ממס|תהלים עד טז}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ש}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{|
|-
|{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה||{{רווח|1}}||אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}}||{{רווח|1}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל|| ||יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים|| ||רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה|| ||כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי|| ||אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה&quot;ש ו ג}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר|| ||דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה&quot;ש ה ד}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ|| ||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ|| ||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה|| ||בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן|| ||יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב|| ||יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ|| ||וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם|| ||קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק|| ||אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים|| ||צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים|| ||מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ|| ||נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ|| ||נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל|| ||יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ|| ||תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ|| ||מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד|| ||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}|| ||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|}

{{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}}
{{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ש}}
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ש}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי.{{ממס|ישעיהו נט כ}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}}
צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8771qosdiw29pztex6kt5isxycif6q4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אביר הגביר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726520</id>
    <revision>
      <id>2937217</id>
      <parentid>2934381</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:50:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3588" sha1="dycwiw9pvqw97at76vxddkv8mh5ic7y" xml:space="preserve">{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}בִיר הַגְּבִיר / אֲשֶׁר הֶעֱבִיר / עֲלֵי אֶרֶץ מַלְכֻּדְתּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ אוֹן / וְכָל־גָּאוֹן / מַעֲדֶה הוּא בְּעֹז שִׁבְטוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דָל־כֹּחַ / פְּקַח קוֹחַ / מְשׁוֹטֵט כֹּל בְּמַבָּטוֹ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרוֹ רָץ / בְּהוֹד נַעֲרָץ / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מַצַּבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא עָרוּךְ / בְּפִי בָּרוּךְ / כְּבוֹד מֶלֶךְ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ{{ש}}
{{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ / וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}}

{{סי|וּ}}מִי יוֹרֶה / דְּרוֹשׁ אַחֲרֵי / הָרֶכֶב וְהַמַּחֲנֶה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוֹר נִלְהַט / אֲשֶׁר רָהַט / דְּרוֹשׁ חַשְׁמַל וְהוּא מְקַנֵּא{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׁוֹק וּשְׁתוֹק / אֱכוֹל מָתוֹק / כְּדַיֶּךָ וְלֹא תַעֲנֶה{{ש}}
{{סי|טְ}}עוֹן מִלּוּל / בְּלִי חִלּוּל / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה{{ש}}
{{סי|יְ}}בֹרַךְ אֵל / וְיָד לָאֵל / בְּכָל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ{{ש}}
{{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}}

{{סי|כְּ}}בוֹד אֱלֹהִים / בְּרוּם גְּבוֹהִים / שְׁבִילֵי אֵשׁ בְּמַעֲלוֹתָיו{{ש}}
{{סי|לְ}}בַדּוֹ דָר / בְּעֹז נֶאְדָּר / עֲרָפֶל שָׁת לְמַרְגְּלוֹתָיו{{ש}}
{{סי|מְ}}אֹד מַקְרִין / מְקוֹם עִירִין / וְקַדִּישִׁין בְּמַעֲגְּלוֹתָיו{{ש}}
{{סי|נְ}}הַר גַּחַל / אֵשׁ יִזְחַל / וְשָׁם הִדְרִיךְ מְסִילוֹתָיו{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אוּ זִמְרָה / לְאֵל נוֹרָא / בְּכֵס מַמְלֶכֶת שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}}

{{סי|עֲ}}לֵי כִסֵּא / הוּא מְנֻשֵּׂא / פְּנֵי אַרְיֵה לְמוּל כַּוָּן{{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵי הַשּׁוֹר / בְּהוֹד מִישׁוֹר / כְּמוֹ בִּכְתָב הַנִשְׁתְּוָן{{ש}}
{{סי|צְ}}פִיר יַהֲלוֹם / עֲשׂוֹת שָׁלוֹם / בְּאֵשׁ וּמַיִם אֲשֶׁר עֵרְוָן{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים הֵם / לְאַלְפֵיהֶם / יְשַׁמְּשׁוּ רִבּוֹ רִבְבָן{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּת אַיִן / לְכָל־עַיִן / רְאוֹת רְמִיו דִּי־כָרְסָוָן{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מוֹ מְעֻלֶּה / וְהוּא פֶלֶא / שְׂעַר רֹאשׁוֹ מְאֹד לָבָן{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלוֹת כֹּל / יְתַנּוּ בְּקוֹל / וְרָמָתָה תְּשׁוּבָתוֹ{{ש}}
{{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}}

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dycwiw9pvqw97at76vxddkv8mh5ic7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1726591</id>
    <revision>
      <id>2937154</id>
      <parentid>2929293</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:42:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:מנהג צרפת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68" sha1="ntmybftaninh2buj25n38v5kkmk0riy" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]</text>
      <sha1>ntmybftaninh2buj25n38v5kkmk0riy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סגולתי משכתיך חסד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726826</id>
    <revision>
      <id>2937176</id>
      <parentid>2930390</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:50:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1937" sha1="iemsnpkvlbtrkbzhqjuw69n1c3lzme8" xml:space="preserve">{{שורות|
סְגֻלָּתִי.
{{סי|מְ}}שַׁכְתִּיךְ חֶסֶד עֲטֶרֶת הִלּוּמִים
הִתְכַּלְּלִי בְּשֶׁלָּךְ שְׁתַּיִם מֻתְאָמִים
וְגַם שְׁתַּיִם שֶׁלִּי בְּכִתְרֵךְ מֻשְׁלָמִים
בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. סְגֻלָּתִי:

דּוֹדִי.
{{סי|נִ}}שְׁבַּעְתָּ וּבָאתָ בִּבְרִית כָּרַתָּ
וְאוֹתִי בְּאָלָתְךָ אִתְּךָ הֶעֱבַרְתָּ
לְבַל תְּמִירֵנִי וְלֹא אֲמִירְךָ גָּזַרְתָּ
כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. דּוֹדִי:

סְגֻלָּתִי.
{{סי|חַ}}קֹּתִיךְ עַל כַּף כְּנֶסֶת מִי מָנָה
אֲנִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח מְיֻמָּנָה
חֲטִיבָה מוּל חֲטִיבָה גְּמַלְתִּיךְ לִי לְמָנָה
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה. סְגֻלָּתִי:

דּוֹדִי.
{{סי|מָ}}צָאתִי חִנְּךָ הֱיוֹת אֻמָּתֶךָ
וּמִי אָנֹכִי מוּל עֹז אֵימָתֶךָ
לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ
וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתֶךָ. דּוֹדִי:

סְגֻלָּתִי.
{{סי|חֲזַקְ}}תִּיךְ בְּדֶבֶק וּבְאַהֲבָה כְּסוֹכֵן
וּבְדִבּוּר עַל לֵב וּבְחֵשֶׁק לְהַסְכֵּן
אַרְבַּעַת אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה בְּתֹכֶן
וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן. סְגֻלָּתִי:
}}

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>iemsnpkvlbtrkbzhqjuw69n1c3lzme8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שושן עמק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726912</id>
    <revision>
      <id>2937166</id>
      <parentid>2937061</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:07:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ככל היודע לי, מוסף ולא שחרית</comment>
      <origin>2937166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71666" sha1="1ea9lt01u79k5enc59kn0dectzl697a" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
====רשות====
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש&quot;ץ של מוסף.}}
{{#קטע:מסוד חכמים|יו&quot;כ}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}}

{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה

{{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ

{{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}}
{{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים

{{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}}
{{סי|שׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע

{{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים

{{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}}
{{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר

{{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ

{{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}}
{{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה

שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים / יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
{{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים / בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}}

{{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס

{{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבֻּלּוֹת יוּעָצוּ{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ

{{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד

{{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}}
{{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}}
{{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל

{{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים

{{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים

{{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ

{{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ

{{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן

כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ / פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}}
{{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ / הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ
====תוכחה====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים כ-פ)}}

עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ

{{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ
:וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ
{{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ
:אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. 
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ
:אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ
{{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ
:יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו
:אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו
{{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו
:הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ
:לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ
{{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ
:לְפָנָיו יַהֲלֹךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה
:לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה
{{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה
:תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|שַׁ}}דַּי הִנְּנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר
:רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר
{{הור|חזן:}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר
:קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
===פיוטים לפני קדושה===
====משולש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}}

{{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה

{{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}}
{{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}}
{{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב

{{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל

{{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}}
{{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר

{{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע

{{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם

{{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;
====אשא דעי למרחוק====
נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ

הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ

מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעוֹן בְּאָת מֵרָחוֹק / {{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק / {{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק / {{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב / {{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב / {{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב / {{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב
{{רפרן|הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי / {{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי / {{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי / {{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי
{{רפרן|מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן / {{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן / {{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּשׂ אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן / {{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב / {{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב / {{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב / {{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב
{{רפרן|הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר / {{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר / {{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר / {{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר
{{רפרן|מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים / {{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים / {{הור|קהל:}} בְּפִלוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים / {{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
====אין ערוך אליך====
{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ

{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
{{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}}
{{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}}
{{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}}
{{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל שׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}}
תֹּקֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}
====אנא אזון====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ&quot;א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}


====אך אין לנו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}
|-
|אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|}

====אל תזכר לנו עוונותינו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}רָצֵה לָנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|{{הור|חזן:}} תֹּאַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תִּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}

====אך אומרים בחין לפניך====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים / וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|}
====אמרו לאלהים====
{{ארון|פ}}
וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}}

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ
:מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ
:לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ
:כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ
::הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ
:מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ
:לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ
:מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ
::שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ
:בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ
:וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ
:לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ
::הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ
:בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ
:לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ
::דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה
:וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה
:סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה
:לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה
::זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ
:עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ
:אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ
::זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ
:הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ
:סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ
:לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ
::הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ
:חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ
:יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ
:לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ
::זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ
:טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ
:יְקַיֵּם עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ
:כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ
::אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק
:יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק
:סוֹלֵחַ לַחֵטְא לִמְחֹק
:כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק
::וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם
:דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם
:וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם
:וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם
::בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם

====מעשה אלהינו====
וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ
:{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ
:{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ
:{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד
:{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד
:{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד
:{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד
::לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ
:{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדוֹמוֹ
:{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ
:{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ
:{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ
:{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ
:{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי
:{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי
:{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי
:{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי
::לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}}
{{ארון|ס}}
מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ
:וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה
:{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה
:{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה
:{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה
:וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
{{ארון|פ}}
אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה
:{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה
:{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה
:{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה
::לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}}
====אשר אימתך====
וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן
:בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ
:בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח
:בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ
:מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵּיא
:מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל
:מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים
:בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת
:בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים
:בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה
:מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה
:מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל
:מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת
:בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים
:בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל
:בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שׁמֶץ
:מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם
:מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח
:מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל
:בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר
:בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק
:בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ
:מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז
:מֵּ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת
:מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ
:בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ
:בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע
:בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן
:מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף
:מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת
:מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם
:בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם
:בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִבָּשָׂר וָדָם
:מֵהֶבֶל וָתֹהוּ
:מֵחָצִיר יָבֵשׁ
:מִצֵּל עוֹבֵר
::וּמִצִּיץ נוֹבֵל
:מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ
:מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ
:וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה
:וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה
:וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
:וְנִשְׁמָעִים בַּדִין
:וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט
:וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
:וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים
::וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
{{ארון|ס}}

====אמיצי שחקים====
לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל|| ||וְכָל צְבָא מַעַל|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|אֲ}}מוּנֵי אַהֲבָה|| ||וְצִמְחֵי רְבָבָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים|| ||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית|| ||לְזוֹכֵר הַבְּרִית|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ|| ||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה|| ||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים|| ||לְכָל צַד פּוֹנִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה|| ||לְעִמָּם בְּצָרָה|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה|| ||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים|| ||לְהַצּוּר תָּמִים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים|| ||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת|| ||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת|| ||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת|| ||לֵאלֹהִים אֱמֶת|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים|| ||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים|| ||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים|| ||לְרָם עַל רָמִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ט}}וֹבוּ אֹהָלָיו|| ||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים|| ||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן|| ||לִבְתוֹכָם שָׁכָן|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים|| ||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים|| ||בְּנֵי אֵיתָנִים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים|| ||וְאֵשׁ לֶהָבִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד|| ||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים|| ||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד|| ||בְּכָל יוֹם תָּמִיד|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת|| ||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ|| ||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה|| ||לְנוֹרָא עֲלִילָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים|| ||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת|| ||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים|| ||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק|| ||לְגוֹאֲלָם חָזָק|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם|| ||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים|| ||מַטַּע קְדוֹשִׁים|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם|| ||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב|| ||בְּלִי לֵב עָקֹב|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל|| ||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם|| ||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי|| ||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים|| ||מִצְוֹת וְחֻקִּים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים|| ||בַּמָּרוֹם חָשִׁים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם|| ||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
====אילי מרום====
וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ

{{הור|חו&quot;ק:}} אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ש}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}}
{{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ש}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}}
{{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ש}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}}
{{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עַלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}}
{{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
====סילוק====
{{הור2|לנוסח אשכנז המזרחי אומרים לסילוק את הפיוט [[ונתנה תוקף]], ואת הקדושה [[אז מלפני בראשית]]. לנוסח אשכנז המערבי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך שיובא בסמוך}}, ובקדושה אומרים רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}}
מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}}
גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}}
אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}}
כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}}
פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}}
וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}}
תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}}
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}}
לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}}
וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}}
יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}}
וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}}
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}}
כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}}
וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}}
כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}}
אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}}
בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}}
וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר 

כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}}
וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}}
וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}}
וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}}
בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}}
בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה

לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}}
כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}}
רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}}
וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}}
וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}}
כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}}
לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ

לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}}
וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}}
כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}}
לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}}
זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}}
וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}}
וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}}
לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}}
אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}}
כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}}
וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}}
לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}}
לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}}
הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}}
לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים

עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}}
וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}}
מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}}
וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}}
כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}}
לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}}
בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}}
כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}}
בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה

בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}}
כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}}
וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}}
וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}}
וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}}
לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רחוּמִים{{ש}}
לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}}
וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}}
וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}}
וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}}
זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}}
וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}}
לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}}
וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים

וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}}
פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}}
וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}}
לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}}
נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}}
וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}}
רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}}
הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}}
מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}}
לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}}
וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}}
מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}}
וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}}
בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא

וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}}
וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}}
לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}}
לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}}
וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}}
יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}}
וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}}
וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}}
אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}}
וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}}
וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}}
וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ

וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}}
מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}}
וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}}
בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}}
רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}}
קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}}
וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}}
וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}}
וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}}
וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}}
שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}}
בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}}
בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}


[[קטגוריה:קדושתאות]]</text>
      <sha1>1ea9lt01u79k5enc59kn0dectzl697a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937167</id>
      <parentid>2937166</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:08:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אם כבר</comment>
      <origin>2937167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71732" sha1="qz22pggpbzho1bzt5izh2kib5ko142w" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
====רשות====
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש&quot;ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש&quot;ץ של שחרית.}}
{{#קטע:מסוד חכמים|יו&quot;כ}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}}

{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה

{{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ

{{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}}
{{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים

{{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}}
{{סי|שׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע

{{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים

{{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}}
{{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר

{{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ

{{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}}
{{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה

שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים / יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
{{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים / בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}}

{{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס

{{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבֻּלּוֹת יוּעָצוּ{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ

{{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד

{{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}}
{{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}}
{{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל

{{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים

{{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים

{{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ

{{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ

{{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן

כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ / פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}}
{{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ / הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ
====תוכחה====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים כ-פ)}}

עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ

{{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ
:וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ
{{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ
:אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. 
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ
:אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ
{{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ
:יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו
:אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו
{{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו
:הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ
:לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ
{{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ
:לְפָנָיו יַהֲלֹךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה
:לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה
{{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה
:תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}
{{סי|שַׁ}}דַּי הִנְּנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר
:רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר
{{הור|חזן:}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר
:קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
===פיוטים לפני קדושה===
====משולש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}}

{{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה

{{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}}
{{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}}
{{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב

{{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל

{{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}}
{{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר

{{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע

{{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם

{{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;
====אשא דעי למרחוק====
נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ

הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ

מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעוֹן בְּאָת מֵרָחוֹק / {{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק / {{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק / {{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב / {{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב / {{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב / {{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב
{{רפרן|הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי / {{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי / {{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי / {{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי
{{רפרן|מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן / {{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן / {{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּשׂ אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן / {{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב / {{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב / {{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב / {{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב
{{רפרן|הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר / {{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר / {{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר / {{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר
{{רפרן|מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים / {{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים / {{הור|קהל:}} בְּפִלוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים / {{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים
{{רפרן|נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ}}
====אין ערוך אליך====
{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ

{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
{{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}}
{{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}}
{{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}}
{{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל שׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים. {{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}}
תֹּקֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{ק|'''אָדוֹן…'''}}
====אנא אזון====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ&quot;א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}


====אך אין לנו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}
|-
|אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|}

====אל תזכר לנו עוונותינו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}רָצֵה לָנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|{{הור|חזן:}} תֹּאַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תִּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}

====אך אומרים בחין לפניך====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים / וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|}
====אמרו לאלהים====
{{ארון|פ}}
וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}}

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ
:מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ
:לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ
:כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ
::הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ
:מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ
:לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ
:מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ
::שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ
:בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ
:וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ
:לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ
::הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ
:בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ
:לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ
::דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה
:וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה
:סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה
:לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה
::זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ
:עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ
:אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ
::זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ
:הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ
:סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ
:לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ
::הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ
:חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ
:יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ
:לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ
::זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ
:טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ
:יְקַיֵּם עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ
:כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ
::אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק
:יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק
:סוֹלֵחַ לַחֵטְא לִמְחֹק
:כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק
::וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם
:דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם
:וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם
:וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם
::בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם

====מעשה אלהינו====
וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ
:{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ
:{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ
:{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד
:{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד
:{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד
:{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד
::לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ
:{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדוֹמוֹ
:{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ
:{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ
:{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ
:{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ
:{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי
:{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי
:{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי
:{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי
::לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}}
{{ארון|ס}}
מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ
:וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה
:{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה
:{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה
:{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה
:וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
{{ארון|פ}}
אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה
:{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה
:{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה
:{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה
::לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}}
====אשר אימתך====
וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן
:בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ
:בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח
:בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ
:מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵּיא
:מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל
:מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים
:בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת
:בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים
:בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה
:מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה
:מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל
:מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת
:בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים
:בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל
:בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שׁמֶץ
:מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם
:מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח
:מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל
:בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר
:בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק
:בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ
:מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז
:מֵּ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת
:מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ
:בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ
:בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע
:בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן
:מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף
:מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת
:מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם
:בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם
:בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִבָּשָׂר וָדָם
:מֵהֶבֶל וָתֹהוּ
:מֵחָצִיר יָבֵשׁ
:מִצֵּל עוֹבֵר
::וּמִצִּיץ נוֹבֵל
:מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ
:מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ
:וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה
:וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה
:וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
:וְנִשְׁמָעִים בַּדִין
:וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט
:וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
:וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים
::וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
{{ארון|ס}}

====אמיצי שחקים====
לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל|| ||וְכָל צְבָא מַעַל|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|אֲ}}מוּנֵי אַהֲבָה|| ||וְצִמְחֵי רְבָבָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים|| ||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית|| ||לְזוֹכֵר הַבְּרִית|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ|| ||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה|| ||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים|| ||לְכָל צַד פּוֹנִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה|| ||לְעִמָּם בְּצָרָה|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה|| ||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים|| ||לְהַצּוּר תָּמִים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים|| ||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת|| ||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת|| ||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת|| ||לֵאלֹהִים אֱמֶת|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים|| ||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים|| ||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים|| ||לְרָם עַל רָמִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ט}}וֹבוּ אֹהָלָיו|| ||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים|| ||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן|| ||לִבְתוֹכָם שָׁכָן|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים|| ||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים|| ||בְּנֵי אֵיתָנִים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים|| ||וְאֵשׁ לֶהָבִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד|| ||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים|| ||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד|| ||בְּכָל יוֹם תָּמִיד|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת|| ||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ|| ||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה|| ||לְנוֹרָא עֲלִילָה|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים|| ||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת|| ||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים|| ||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק|| ||לְגוֹאֲלָם חָזָק|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם|| ||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים|| ||מַטַּע קְדוֹשִׁים|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם|| ||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב|| ||בְּלִי לֵב עָקֹב|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל|| ||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם|| ||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי|| ||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים|| ||מִצְוֹת וְחֻקִּים|| ||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים|| ||בַּמָּרוֹם חָשִׁים|| ||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם|| ||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם|| ||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
====אילי מרום====
וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ

{{הור|חו&quot;ק:}} אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ש}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}}
{{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ש}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}}
{{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ש}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}}
{{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עַלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}}
{{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
====סילוק====
{{הור2|לנוסח אשכנז המזרחי אומרים לסילוק את הפיוט [[ונתנה תוקף]], ואת הקדושה [[אז מלפני בראשית]]. לנוסח אשכנז המערבי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך שיובא בסמוך}}, ובקדושה אומרים רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}}
מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}}
גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}}
אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}}
כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}}
פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}}
וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}}
תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}}
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}}
לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}}
וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}}
יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}}
וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}}
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}}
כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}}
וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}}
כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}}
אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}}
בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}}
וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר 

כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}}
וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}}
וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}}
וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}}
בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}}
בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה

לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}}
כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}}
רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}}
וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}}
וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}}
כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}}
לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ

לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}}
וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}}
כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}}
לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}}
זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}}
וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}}
וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}}
לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}}
אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}}
כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}}
וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}}
לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}}
לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}}
הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}}
לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים

עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}}
וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}}
מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}}
וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}}
כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}}
לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}}
בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}}
כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}}
בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה

בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}}
כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}}
וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}}
וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}}
וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}}
לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רחוּמִים{{ש}}
לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}}
וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}}
וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}}
וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}}
זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}}
וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}}
לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}}
וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים

וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}}
פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}}
וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}}
לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}}
נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}}
וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}}
רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}}
הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}}
מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}}
לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}}
וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}}
מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}}
וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}}
בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא

וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}}
וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}}
לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}}
לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}}
וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}}
יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}}
וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}}
וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}}
אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}}
וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}}
וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}}
וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ

וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}}
מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}}
וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}}
בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}}
רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}}
קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}}
וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}}
וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}}
וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}}
וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}}
שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}}
בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}}
בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}


[[קטגוריה:קדושתאות]]</text>
      <sha1>qz22pggpbzho1bzt5izh2kib5ko142w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937178</id>
      <parentid>2937167</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:59:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>2937178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="73133" sha1="088sxciprc4pi1iucg5nt8islts51sx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
====רשות====
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש&quot;ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש&quot;ץ של שחרית.}}
{{#קטע:מסוד חכמים|יו&quot;כ}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}}

{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ&quot;א: אֻיְּמָה]}}{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה

{{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ

{{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}}
{{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים

{{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע

{{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים

{{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}}
{{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר

{{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ

{{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}}
{{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה

שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}}
יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
{{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}}
בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}}

{{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס

{{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ

{{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד

{{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}}
{{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}}
{{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל

{{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים

{{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים

{{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ

{{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ

{{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן

כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}}
פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}}
{{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}}
הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ
====תוכחה====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים)}}

עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ

{{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}}

{{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}}

{{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}}

{{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}}
{{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}}

{{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. 
{{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
===פיוטים לפני קדושה===
====משולש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}}

{{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה

{{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}}
{{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}}
{{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב

{{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל

{{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}}
{{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר

{{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע

{{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם

{{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;
====אשא דעי למרחוק====
{{הור|חו&quot;ק:}} '''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''

{{הור|חו&quot;ק:}} '''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''

{{הור|חו&quot;ק:}} '''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא&quot;ב גג&quot;ד)}}
{|
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}}
|}
====אין ערוך אליך====
{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;b&gt;{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;b&gt;{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
{{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}}
{{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}}
{{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}}
{{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים.
{{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
====אנא אזון====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ&quot;א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}


====אך אין לנו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}
|-
|אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|}

====אל תזכר לנו עוונותינו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}

====אך אומרים בחין לפניך====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}
|-
|אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|
|-
|אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל
|-
|{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל
|}
====אמרו לאלהים====
{{ארון|פ}}
וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מדלגים). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}}

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ
:מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ
:לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ
:כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ
::הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ
:מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ
:לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ
:מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ
::שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ
:בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ
:וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ
:לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ
::הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ
:בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ
:לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ
::דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה
:וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה
:סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה
:לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה
::זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ
:עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ
:סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ
:אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ
::זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ
:הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ
:סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ
:לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ
::הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ
:חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ
:יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ
:לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ
::זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ
:טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ
:יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ
:כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ
::אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק
:יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק
:סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק
:כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק
::וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק

אִמְרוּ לֵאלֹהִים
:{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם
:דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם
:וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם
:וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם
::בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם

====מעשה אלהינו====
וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ
:{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ
:{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ
:{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד
:{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד
:{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד
:{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד
::לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ
:{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ
:{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ
:{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ
:{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ
:{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ
:{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ
::לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי
:{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי
:{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי
:{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי
::לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}}
{{ארון|ס}}
מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ
:וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה
:{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה
:{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה
:{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה
:וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
{{ארון|פ}}
אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ
:{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה
:{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה
:{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה
:{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה
::לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}}
====אשר אימתך====
וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ
:בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא
:מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת
:בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה
:מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים
:בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם
:מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר
:בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז
:מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ
:בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף
:מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק
::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
:בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם
:בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ
::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם

וְאָבִיתָ תְהִלָּה
:מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ
:מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל
:מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה
:וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
:וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
:וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים
::וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
{{ארון|ס}}

====אמיצי שחקים====
{{הור|חו&quot;ק:}} '''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|3}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|אֲ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|3}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|3}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|3}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|3}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|3}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|3}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|3}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|3}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|3}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|3}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|3}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|3}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|3}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|3}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|3}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ט}}וֹבוּ אֹהָלָיו{{רווח|3}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|3}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|3}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|3}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|3}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|3}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|3}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|3}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|3}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|3}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|3}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|3}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|3}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|3}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|3}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|3}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|3}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|3}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|3}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|3}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|3}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|3}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|3}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
{|
|-
|{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|3}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|3}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ
|-
|{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|3}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|3}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ
|-
|{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|3}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|3}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ
|}
{{רפרן|לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
====אילי מרום====
וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ

{{הור|חו&quot;ק:}} אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ש}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}}
{{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ש}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}}
{{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ש}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}}
{{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עַלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ש}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}}
{{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ש}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ש}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. {{ק|'''אֵלּוּ…'''}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
====סילוק====
{{הור2|לנוסח אשכנז המזרחי אומרים לסילוק את הפיוט [[ונתנה תוקף]], ואת הקדושה [[אז מלפני בראשית]]. לנוסח אשכנז המערבי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך שיובא בסמוך}}, ובקדושה אומרים רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}}
מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}}
גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}}
אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}}
כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}}
פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}}
וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}}
תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}}
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}}
לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}}
וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}}
יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}}
וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}}
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}}
כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}}
וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}}
כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}}
אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}}
בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}}
וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר 

כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}}
וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}}
וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}}
וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}}
בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}}
בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה

לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}}
כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}}
רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}}
וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}}
וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}}
כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}}
לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ

לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}}
וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}}
כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}}
לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}}
זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}}
וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}}
וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}}
לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}}
אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}}
כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}}
וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}}
לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}}
לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}}
הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}}
לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים

עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}}
וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}}
מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}}
וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}}
כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}}
לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}}
בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}}
כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}}
בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה

בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}}
כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}}
וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}}
וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}}
וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}}
לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רחוּמִים{{ש}}
לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}}
וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}}
וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}}
וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}}
זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}}
וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}}
לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}}
וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים

וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}}
פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}}
וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}}
לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}}
נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}}
וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}}
רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}}
הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}}
מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}}
לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}}
וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}}
מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}}
וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}}
בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא

וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}}
וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}}
לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}}
לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}}
וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}}
יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}}
וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}}
וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}}
אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}}
וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}}
וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}}
וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ

וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}}
מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}}
וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}}
בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}}
רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}}
קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}}
וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}}
וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}}
וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}}
וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}}
שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}}
בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}}
בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}


[[קטגוריה:קדושתאות]]</text>
      <sha1>088sxciprc4pi1iucg5nt8islts51sx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/158</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1727110</id>
    <revision>
      <id>2937245</id>
      <parentid>2936053</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T07:24:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937245</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26772" sha1="n9z90na4gyafaoh7g63nsaz6vfpl0bn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;אורח חיים הלכות שבת&lt;/noinclude&gt;==משבצות זהב==
‫
אפשר סובר אף כשהעכו״ם מחחיל אסור משא״כ הרב דמחלק וצ״ע ועא״ר ח׳ הכריע לאסור בחנם וע״ש ומ״מ בד״ה שrh אף באין צורך כ״כ דהא יש מתירין בחנם אף בע״ש. הבי דואר דהאידנא שממונה מאת המלך לצורכו ולצורך השרים והסוחרים והולך בקביעות וישראל גם כן מוסר לו אגרת אפשר אף בלא קצץ כלל וידוע שא״א להגיע שם אגרת אא״כ ילך בשבת מ״מ לאו כשלוחו הוח ועמ״א אות א׳ ואי״ה שם יבואר עוד:

===רמח===
&lt;קטע התחלה=טז רמח א/&gt;{{ג|'''רמח א ופוסק.'''}}  עיין ט&quot;ז. הר&quot;מ ז&quot;ל פרק כ&quot;ד הלכה ו ופרק ל' הלכה י&quot;ג, כתנא קמא דרשב&quot;ג שהוא רבי. ומשמע ודאי דכל תוך ג' ימים לרבי פוסק עמו לשבות, דבברייתא לא הוזכרה כלל ערב שבת רק תוך ג' ימים, אבל לרשות וקודם ג' ימים דשרי אין צריך לפסוק. והטור נמי אתוך ג' ימים קאי. וב&quot;ח כתב דמשמע מטור דאף קודם ג' ימים פוסק, ולזה כתב הט&quot;ז דאין מוכרח, וחילק בין עורות לכאן דישראל בעצמו יושב שם, ועיין ב&quot;ח. ובא&quot;ר ה' בשם ראב&quot;ן סימן ס' דאף קודם ג' ימים לרשות פוסק. והביא דברי [[ש&quot;ך על יורה דעה רסו#שך יח|הש&quot;ך ביורה דעה סימן רס&quot;ו אות ח&quot;י]] במילה שלא בזמנה ביום ה' דאסור, דלא שייך פסיקה, והש&quot;ך סובר דאם אי אפשר לפסוק ויתבטל המצוה רשאי בלא פסיקה ועיין תו&quot;ש. ועיין מ&quot;א א' ואי&quot;ה שם יבואר:

'''{{ק|(ב)}} ואפילו.''' עיין ט&quot;ז דכל ג' ימים קודם לשבת לא שייך לשבת הבאה כי אם לשעבר, הלכך התחיל בהיתר הוה, ואם יארע אח&quot;כ אונס, פיקוח נפש דוחה אותו. 

עיין בשו&quot;ת סמא דחיי בקונטרס לאורח חיים על מה שפסק הר&quot;מ כרבי נגד רשב&quot;ג אביו, הא כל מקום ששנה רשב&quot;ג אף בברייתא הלכה כמותו, והביא פרק ט' דטומאת מת ופרק ז' דפרה. והלכה כרבי מחבירו, לא נגד אביו ורבו, ובפרק הניזקין ופרק המקבל יע&quot;ש. אבל הרא&quot;ש בפרק אלו מגלחין דף ל&quot;ז פסק כרבי אף לגבי אביו יע&quot;ש, ובתו&quot;ש גם כן האריך יע&quot;ש. 

ומ&quot;ש הט&quot;ז תוך ג' ימים אסור מטעם שכתב אחר זה בסעיף ב, משום עונג שבת דמבטלו דאסור אם לא לדבר מצוה, ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה באות ג' ד' מזה:

'''{{ק|(ג)}} ואפילו במקום.''' עיין ט&quot;ז. עיין ב&quot;י בשם הריב&quot;ש. ואף אם ידוע שוודאי יחללו שבת כמו סעיף ד, די&quot;ב מיל הוה דין תורה ומעביר ד' אמות וכדומה – כל קודם ג' ימים שרי דהחילול אחר כך במקום סכנה שרי. ולדבר מצוה בערב שבת נמי שרי אלא דשם בעינן פוסק עמו לשבות כרבי, הא לאו הכי אסור, ואף אם יבטל מהמצוה בשביל זה יש לומר דאסור. אבל כשליכא חילול שבת כי אם הטעם דעונג שבת יש לומר העוסק במצוה פטור ממצוה, ולכך כשאי אפשר לפסוק עמו שישבות ויתבטל ממצוה שרי בלא פסיקה. ועיין מ&quot;א אות ו' ואי&quot;ה שם יבואר בזה יע&quot;ש:&lt;קטע סוף=טז רמח א/&gt;

'''{{ק|(ד)}} ולא דמי להוליכה בקרון.''' עיין ט&quot;ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שה יח|בש&quot;ה סעיף י&quot;ח]] בהג&quot;ה ב' טעמים, משתמש בבעלי חיים, ושיחתוך זמורה היושב בקרון, אף שעכו&quot;ם מנהיגה. ובב&quot;י שם כתב בשם [[עירובין מג א#תוספות|תוס' דעירובין דף מ&quot;ג ע&quot;א]] ד&quot;ה הלכה, דלישב בקרון ועכו&quot;ם מוליכו (בלא בהמה) אסור חוץ לתחום דשמא ישכח וירד (ויצא חוץ לתחום), ואפילו הכי בספינה ליתנהו להני שלש טעמים, כי הוה צידי צדדין, ואין דרך היושב בספינה לחתוך זמורה להנהיגה כי רחוק ממנה, וגם לא ישכח וירד כי יושב בספינה. והר&quot;ב שכתב שם בהוא מוליכה אסור, הא עכו&quot;ם מוליכו שרי בתוך התחום, הא חוץ לתחום אף עכו&quot;ם מוליכו אסור שמא ישכח וירד. ואי&quot;ה [[מגן אברהם על אורח חיים שה#מא י|בסימן ש&quot;ה במ&quot;א אות י']] יבואר בזה. עיין בח&quot;מ כאן:

'''{{ק|(ה)}} חשוב.''' עיין ט&quot;ז. [[שולחן ערוך אורח חיים תמד ז|בתמ&quot;ד סעיף ז]] (ט&quot;ס תמ&quot;ז), ושם יש לומר כי הביטול יוכל לבוא לידי איסור תורה שיזכה בפסח, עיין בפירוש הרע&quot;ב ריש פסחים, גם שמא יבא לאכול, מה שאין כן כאן ליכא כי אם דרבנן במה שמפליג קודם שבת, ואחר כך הוה פיקוח נפש. ואפשר שזה בכלל תירוצו הוא. ובמ&quot;א ו' וך' אי&quot;ה יבואר עוד, וכאן אין להאריך. 

'''אמר''' ההדיוט הכותב: ראיתי לבאר קצת דיני הספינה. הנה הטעמים שאין מפליגין המה חמשה. '''א.''' עונג כמ&quot;ש המחבר סעיף ב. '''ב.''' תחומין. '''ג.''' טעם הרז&quot;ה, שיצטרך ישראל לעשות מלאכה משום פיקוח נפש. '''ד.''' הרמב&quot;ן, דעכו&quot;ם עושה מלאכה בשביל ישראל. '''ה.''' טעם שט לר&quot;י, עיין ב&quot;י. ובשו&quot;ע השמיט טעם ר&quot;י, דקודם שבת לא אסרו משום שט, וגם טעם הרמב&quot;ן השמיט, רק הזכיר ג' טעמים: '''עונג''' בסעיף ב, ותחומין, וחילול שבת. והנה אם ספינה של ישראל ידוע ועכו&quot;ם עושה מלאכה דבר תורה בשבת בקשירת הקלע וקושר לנמל בשבת במקום פרסום שבאין אצל עיר שיהודים דרים שם, צ&quot;ע עיין סימן רמ&quot;ג במ&quot;א י&quot;ג וט&quot;ז וי&quot;ו. ואף בספינה של עכו&quot;ם ומוליך בשבת ועושה גם כן מלאכות דבר תורה אף בקיבולת איני יודע טעם היתר, דהישראל מקפיד שילך בשבת על זמן ידוע לבוא '''ליריד''' וכדומה. וגם כשקנה שביתה הוי כביתו לקולא כל שכן דליהוי לחומרא אומנין בביתו של ישראל ואסור בתלוש, ועיין סימן רמ&quot;ג. ורובה עכו&quot;ם יש לדון להיתר וצ&quot;ע כעת בזה. 

ובאריסות או שיש לעכו&quot;ם קצת סחורה שרי כה&quot;ג וצ&quot;ע ברמ&quot;ג יע&quot;ש. עיין מ&quot;ש אי&quot;ה בריש סימן שאחר זה בדין צרין על עיירות:

===רמט===

‫ר מ ט כטור הביאו אין צח על עיירות יע״ש וב׳י כתב מלחמת מצוה בשבת צרץ נלמד‬
‫מרמ״ח דמצוה כרי וא״י בשבת אסור החם ר״ל דסשום שפ או שא״א לפסוק עש וכאן‬
‫מייד באין ששין מלאכה בשבת רק לצור ומ״ש ראיה שרושלמי עיץ לבוש וא״ר ברמ״ח אות‬
‫ח״י ד״ס וב״ח כאן דנ״מ ליהודם ההולטם לסייע יע״ש ואין להאריך ועא״ר רמ״ח באות י״ב ‪:‬‬
‫)א( אסור לקבוע כו׳ עס״ז ור״מ פרק שלשים מה״ש ה״ד ובמ״מ וכ״מ והמ״מ שכתב ולאכול‬
‫ולשתות בלא קביעות סעודה אפי׳ סעודה שרגיל כה כחול כל היום כ ד מלח אפיל״ו ה״פ‬
‫דלאכול בלא קביעות סעודה היינו בלא קביעות כלל אפיל׳ו הרגיל מותר אף מצוה ליכא אכל‬
‫לקטע הרגיל מצוה איכא אגל לשון המחבר קשה במ״ש אפיל״ו סשדה שרגיל קשה דהא א״א‬
‫כבמ״מ ולכן מפרש הפ״ז דאפי׳ משך לסשד״ה דקטע לא שרגיל כו׳ ופירש בדברי הר״מ פירה‬
‫אחר ולס״ז קולא דקנישת סעודה־ בלא משחה מדנא שד כל דום רק מצוה מס׳ ששת מ'‬
‫ואף סעודה שאין רגיל בה שד וקודם הנו ששת אף מצוה ליכא ומירושלמי שהטא המ״א אות‬
‫ג' אסור לארס בע״ש משמע כל היום ואף בלא משתה גם דשא דכשבת בשעת מדרש משמע‬
‫אף סעודה כלא משחה אסור ה״ה נע״ש ‪ : p‬ומ״ש פירה הפור עב״י)והב״ח מפרש דהפור‬
‫פירש בר״מ כמ״מ והקשה ארגיל נש אשל כל היום מגיח ובשבת בעת המדרש קודם מנחה‬
‫כמ״ש הר״מ שם הלכה יו״ד יקרא דשנה עד המנחה רתסלל מנחה ויקבע סשדה עד מ״ש‬
‫יע״ש ‪ .‬ושם משמע כפ״ז לא יקבע סעודה על היי״ן בשעה בה״מ כו׳ יע״ש על היי״ן ה״ה בע״ש‬
‫על הייץ( ומ״ש הפ״ז דבה״מ היינו שחדת דאץ קובעץ מדרש אחר מנחה א״י דבשק ר״צ‬
‫ורצ״ב ונהג״ו שלא לקטע מדרש אחר מנחה משמע מנהגא עא״ל שם ואפילו תאמר דאין‬
‫קובעץ היינו אחר מנחה קסנה מפ׳ ומחצה שכ״כ הר״מ פ״ל משבת הל״י ונכנסץ לבית המדרש‬
‫וקוח עד מנחה ואח״כ מחפללין מנחה והיינו מנחה קפנה עש' רל״ג להר״ס שקר זמנה מפ'‬
‫ומחצה יע״ש וא״כ עיהל המדרש אחר חצות וב׳ סשפחוס קבש סעודתן אחל חצות כו׳ ושייך‬
‫אחר חצות לשבח ואיכא זלזול בע״ש כה״ג מפני כבוד השנת אכל שחדס אימא שד אכל הנ״ח‬
‫מפרש דהשר השיג מ״ש הר״ס מנחה ולמעלה הייט מנחה קפנה ונלאה דאף קודם מנחה‬
‫אסור דב׳ משפשח בעיק בה״מ הייט לאחל מצות סש ט׳ ואמר זה בעבור שהר״מ סתם‬
‫ממנחה ולמעלה משמע מנחה קענה דעיקדה ק דאלו מנחה גדלה היה לפרש ועכ״ס שם‬
‫ה״ל ה״ד ואם נוסחת הר״א ז״ל מחצות י״ל כס״ש ואמנם נוסחא שלפניט איט ק ד״ל דהר״א‬
‫השע שהבץ בהר׳ס כמ״ש המ'מ שכל שום אסור בע״ש והשיג דב׳ משפחות א׳ קבעה בשבת‬
‫נעיק בה״ס הייט אחר חצות סיד וממילא ה״ה ע״ש כה״ג הא קודם חצות שד דהיה ממנחה‬
‫ולמעלה דהר״א קפנה והבן זה ואץ להאדך ‪:‬‬
‫עוד רגע אדבר ט נר׳מ שם אסור לקטע סעודה כו׳ מפני כטד השבת ומצוה שמנע ממנחה‬
‫ולמעלה שיכנס לשבת מתאוה לאכול י״ל קודם חצות בלוין רגיל ל״ש האב לאכול דד‬
‫ממנחה קפנה כש ע״ס וכס״ש הכ״מ שם אכל שאץ רגיל איכא דלזול כטד שכת אף בשחרית‬
‫וא״ש דמש״ה שינה אבל המחבר היטב אסור בשחדת מפני כטד השבת שיכנס לשבת כשהוא‬
‫חאכ לאטל קשה דנשחדס ל״ש זה ואשלו תאמר סשדה שאין רגיל שייך סאב אטלו בטקר‬
‫אכש קשה למה שנה מלשץ הר״מ ז״ל בזה ‪ :‬והד יודע דערבי ישם פובים נש ה ק כש‬
‫בע״ם מ טי יעוע י״ס מחל קראי נפקי כמ״ש הר״פ ז״ל סלק שש מהלטס י״פ הי״ו הביחושם‬
‫בארוכה כמ״א אוח גימ״ל יע״ש ואע״ג ולקדוש ה׳ מכובד כבוד קאי אי״מ ועע כשב לשבת‬
‫מ״מ הנך רואה דהר״ס ז״ל בה׳ י״פ שם השה שנג י״פ ג״כ לשנג שבת דנחד קרא כשט וא״כ‬
‫לא מיבפיח סאשי לקטע סעודה בעי״ס שאין רגיל בה ואץ סשדה זמנה קטע אסור מפד‬
‫‪0‬רי טגדים וז״ב( ב ‪Pri Hegodym Tom IL 2‬‬

== אשל אברהם ==
===רמח===
'''{{ג|רמח}} {{ק|(א)}} לדבר מצוה.''' לשון הר&quot;מ בפרק כ&quot;ד ול' מהלכות שבת, לדבר מצוה בערב שבת שרי, משמע בשבת אסור. ואין לומר הטעם דהוה כשט על פני המים דאסור משום גזירה דחביות של שייטין, דאם כן למה זה כתב [[שולחן ערוך אורח חיים תריג ו|השולחן ערוך בתרי&quot;ג סעיף ו]]: לעבור בספינה קטנה לדבר מצוה יש מי שאוסר, הוא הבה&quot;ג. ואילו הר&quot;מ סבירא ליה גם כן כן, לא היה כותב בשם יש מי שאוסר דעת יחיד; שמע מינה דר&quot;מ הטעם, דהלכה כרבי שפוסק עמו, ובשבת אי אפשר זה. והראה לסעיף ג אות יו&quot;ד, דשם שלא לדבר מצוה בנהרות ולמעלה מי' טפחים דשרי, בערב שבת לא יצא משום שט, ויש אומרים דשרי דהוה כביתו. ובתרי&quot;ג אות ח הקשה דברי הטור אהדדי, והיינו דכאן הביא דעת ר&quot;י דמפרש הסוגיא [[שבת יט א]] דאין מפליגין קודם ג' ימים דנראה כשט, ומצוה בערב שבת שרי, ופוסק בערב שבת לשבות מטעם שט וכו'. והא קל וחומר, אם רחיצה ביום הכיפורים שרי, כל שכן לעבור בספינה בכל שבת, עיין ט&quot;ז תרי&quot;ג אות ד. ואיך הביא הטור פירוש ר&quot;י דליתא כלל לפי הקל וחומר? ועיין אליה רבה כאן אות ד. ולמה שכתבתי אתי שפיר. ועיין חמד משה תרי&quot;ג כתב הטור לבה&quot;ג קשיא ליה, ואיני יודע, דבה&quot;ג אם נכנס בספינה בערב שבת מתיר, ואם ירצה ה' שם יבואר בתרי&quot;ג, וכאן אין להאריך:

בעולת תמיד מסתפק אם העכו&quot;ם לא ירצה לשבות ויתבטל המצוה, אם רשאי לילך, הביאו אליה רבה ה'. וממ&quot;א משמע דאסור. ואפשר דווקא בשבת, הא ערב שבת שרי כהאי גוונא אם אי אפשר בעניין אחר ויתבטל המצוה. ועיין תוספות שבת, ואי&quot;ה באות וי&quot;ו יבואר עוד מזה:

'''{{ק|(ב)}} מג' ימים.''' עיין מ&quot;א. עיין אות גימ&quot;ל דלא כעולת תמיד. ובסעיף ד לחילול שבת, יש לומר, ד' הוה לשבת הבא, מה שאין כן עונג יש לומר דשרי בד'. אלא דאם כן הוה להמחבר לכתוב זה בפירוש, כיון דבסעיף ד כתב א' ב' ג' מותר, היה לו לומר בכאן ד' מותר, שמע מינה דאין חילוק. ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה באות ג' מזה. 

ומה שכתב ביו&quot;ט שני אין מפליגין, איני יודע, דהתם בלאו הכי אסור דאי אפשר לפסוק עמו, והוי נמי כשט דאסור:
 
'''{{ק|(ג)}} קודם.''' עיין מ&quot;א. עיין אות ג'. גם הב&quot;ח כתב לטעם הרא&quot;ש, עונג, יש לומר ד' מותר. ויראה הטעם, דאם בכניסת שבת עדיין לא יהיה לו עונג דעדיין לא שלמו ג' מעת־לעת, מכל מקום יענג שבת לאחר כך. והיש אומרים סובר דאף מטעם עונג בעינן שכל יום השבת יהיה בעונג ואף הלילה. ועיין א&quot;ר אות א מזה, ובאות וי&quot;ו יבואר אי&quot;ה בזה לעניין עונג שבת:

'''{{ק|(ד)}} הישראל.''' עיין מ&quot;א, דגם הר&quot;ב סובר, לדבר מצוה אף תוך ג' ימים שרי, ופוסק עמו לשבות, ואם אחר כך אין שובת שרי דפיקוח נפש דוחה שבת, ואף יצטרך אחר כך לעשות מלאכה דין תורה. ועיין א&quot;ר אות ג, ועיין אות כ, ושם יבואר אי&quot;ה. 

ויש לראות לאיזה צורך כתב הר&quot;ב זה, כיון [[שולחן ערוך אורח חיים רמח ד|דהמחבר בסעיף ד]] הביא דברי ריב&quot;ש לפירוש הרז&quot;ה דאפילו מלאכה שרי קודם ג' ימים, כל שכן זה, וכמו שכתב בדרכי משה אות א. גם הילוך הבהמות אף תוך ג' ימים שרי, כמו שכתב הר&quot;ב בסעיף ב בהג&quot;ה, יעו&quot;ש, ועיין נחלת צבי. ומשמע שהמחבר חזר כאן בסעיף ד ממה שכתב בארוך, דפליג על מה שכתב מהרי&quot;ק יעו&quot;ש. וכפי דעתי ההדיוטית לית כאן חזרה, דהב&quot;י הקשה על מהרי&quot;ק במה שכתב: לרי&quot;ף אין איסור תחומין '''כלל''' במים, משמע אף תוך ג' ימים, ולזה הקשה עליו. אבל קודם ג' ימים הסכים לריב&quot;ש. ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה באות ו, ובט&quot;ז סוף הסימן בזה:

'''{{ק|(ה)}} מפני.''' עיין מ&quot;א. עשה 'כלומר' על מה שכתב '''מפני שאפשר,''' ועיין ב&quot;י והעתיקו ד&quot;מ (ובדפוס פיורדא בפ&quot;ע), '''אם''' כשיש רוח טוב, משמע אף על פי שעתה אין רוח טוב. אבל שעה או שתים על היום אסור. ומשמע על תוספת שבת לא משגיחין, ועיין תו&quot;ש יע&quot;ש:

'''{{ק|(ו)}} יש.''' עיין מ&quot;א. בתו&quot;ש אות ה' חרה אפו בו ובלבוש, דהא בסעיף ד, אף שיודע וודאי שיצטרך לחלל שבת במלאכה גמורה (דין תורה) שרי קודם ג' ימים לרשות, ולמצוה בערב שבת אין צריך לטעם זה. ולי אין כאן קושיא, לא מיבעיא ללבוש דבסעיף א כתב: '''ומכל מקום''' פוסק לשבות, משמע לרווחא דמלתא ואם אי אפשר שרי כך (עיין מה שכתבתי באות א), ובסעיף ד כתב: '''ופוסק,''' שם הפסיקה מעכבת מאחר שיש חילול שבת, וכאן עונג מדינא שרי עוסק פטור. ואף למ&quot;א כנראה דגם כאן מעכב הפסיקה, מכל מקום הא באות י&quot;ד ו־ך' צידד לאסור ההיא דהריב&quot;ש, קודם ג' ימים ומצוה וכו', משום הכי הביא דעונג לחוד שרי להלכה, דעוסק וכו'. ויש לדון עוסק במצוה דרבנן וכל שכן סחורה, היאך דוחין עונג דין תורה? כמו שכתב הצמח צדק סימן כ&quot;ח דעונג שבת דין תורה. הן אמת בר&quot;מ פרק ל הלכה א, ד' דברים בשבת, שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים, עונג וכבוד. וכבר ידעת דברי סופרים יש לפרש שנתפרשו בדברי סופרים ומכל מקום דין תורה להם, עיין סימן רמ&quot;ב בפתיחה, [ועיין מ&quot;ש בפתיחה] כוללת מזה. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרפז ב|סימן תרפ&quot;ז סעיף ב]] בהג&quot;ה, ואי&quot;ה יבואר שם:

'''{{ק|(ז)}} שמקרקע.''' עיין מ&quot;א. עיין מה שכתב ביושב למטה אסור, כן הוא בספר יראים, עיין ב&quot;ח ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תד|סימן ת&quot;ד]] עמוד גבוה ורחב ד' ניחא תשמישיה, יע&quot;ש. ועיקרן של דברים [[שבת ק ב|בשבת דף ק ב]] דממלא בכלי פריך, דלמא לית מיא עמוק יו&quot;ד, ומשני גמירי אין ספינה מהלכת פחות מעשרה. והקשה בספר יראים מ[[עירובין מג א]] במהלכת ברקק למטה מיו&quot;ד יש תחומין. ותירץ, במיא יש עשרה, וספינה משוקע ולית מקרקע הספינה עד קרקע הים עשרה אסור. ובתוספת שבת שם ד&quot;ה גמירי תירצו דבעירובין בספינה קטנה וכאן בגדולה. וסובר הב&quot;ח, מדלא תירצו כספר יראים שמע מינה דכל שיש במים יו&quot;ד הוה למעלה מיו&quot;ד. והמ&quot;א כתב דתוס' כספר יראים ולא תירצו כן, דלספר יראים צ&quot;ל פחות מעשרה ויותר מעט, שישקע הכלי ועדיין י' טפחים, ולתוספות לדוחק יחשב, ולכן תירצו דבעירובין בספינה קטנה וכאן בגדולה ואין פחות מי' טפחים מקרקע הספינה שמשוקעת עד קרקע הים עשרה. ומותר לשקע הכלי בוודאי מאחר שהספינה משוקעת הרבה במים, ודאי נגד דופני הספינה עדיין יש י' טפחים (וזהו שכתבו התוס' משוקעת, ולב&quot;ח אין צריך לזה). ובעירובין בהכרח בקטנה דלא כספר יראים, דבגדולה לא יצוייר דיש י' טפחים בקרקע הספינה לקרקע הים, דאם לא כן היאך ממלא, הא נשקע הכלי וכו'. ומשום הכי כתבו '''ומיהו הכלי''' וכו' אחר התירוץ להוכיח תירוצם. והתוס' לדינא כספר יראים וכפסק השו&quot;ע, ועיין חמד משה. ולמה שכתבנו אתי שפיר. (טעות סופר רי&quot;ף דצ&quot;ל תוס' ורמב&quot;ם):

'''{{ק|(ח)}} אסור.''' עיין מ&quot;א. הר&quot;ב הגי&quot;ה '''לצאת חוץ לתחום,''' הא מבואר כן בהמחבר משום תחומין. ותירץ, דלא תאמר תוך התחום, דגזרינן אטו חוץ, קמ&quot;ל:
 
'''{{ק|(ט)}} להוליכה.''' עיין מ&quot;א. עיין מה שכתבתי בט&quot;ז ד. ואם הבהמות של ישראל, יש לומר דשביתת בהמתו בשבות, כי מעביר ד' אמות בכרמלית (בים) לא גזרו בבהמתו, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים שה#מא ו|סימן ש&quot;ה מ&quot;א וי&quot;ו]]. והמשאוי שעל הבהמה, דהיינו החבלים שמונחים עליה להמשיך הספינה והוי משאוי עליה למ&quot;ד יש לנו רשות הרבים עכשיו, מ&quot;מ י&quot;ל דאוגדו בידו קרינן הואיל ומחובר לספינה והיא בכרמלית, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים שנב#מא ב|סימן שנ&quot;ב במ&quot;א ב]] אוגדו בידו ועיין סימן רס&quot;ו ושל&quot;ד לעניין רשות הרבים בזמן הזה. ואי&quot;ה יבואר עוד בדין משא הבהמה בסימן ש&quot;ה:

'''{{ק|(י)}} והוא.''' עיין מ&quot;א. עיין ב&quot;י הרבה פירושים. ובשולחן ערוך כתב, היכא דמותר בערב שבת היינו בתנאים המבוארים סעיף ב. אם כן אף בשבת לישרי ואין צריך לפסוק שישבות, כמו קודם ג' ימים (עיין מה שכתבתי אות א'), על כרחך הטעם משום שט בשבת, הא קודם שבת אין איסור בספינה משום שט (דלא כר&quot;י שאוסר קודם שבת). ויש מתירין בקנה שביתה כל בין השמשות, הוה כביתו ולית ביה משום שט. ועיין לבוש במה שכתב: ואם אחר כך הפליג חוץ לתחום לית לן בה. יש לומר דהכי פירושו, אם יארע שיבוא במקום שאין עמוק עשרה, הואיל ולכתחילה אינו יודע אין צריך לירד, ועיין א&quot;ר אות זיי&quot;ן ותוס' שבת, ועיין חמד משה. ולמה שכתבתי אתי שפיר:

===רמט===

‫‪) t 2 D l‬א( יותר עמ״א עיין פ״ז וב״ח יושב בענלח או רוכב על סוס חנח לישראל והס״א פפס‬
‫להקל שיש סניף ס״ש באות כ׳ וסש״ה היקל מ ח ועיץ ר״ס פ״ל משבת ג׳ פרסאחע‬
‫םתחלת חיום יסוכרה הוא יע״ש וא״ב הפירוש עד קרוב לשליש חיום בפי חשנץ נזהלך אדם בינוני‬
‫י טל לחלך ע״ש ולפ״ז אחר שליש ‪ orn‬א״י להלך אף ‪0‬עפ וגענלה וסום דידד יכיל לחלך שש‬
‫פרסאות והכל עד שליש היום אבל נכ״ח סשסע אף לאחר חצות ו שאני תולך כתליו ר שמו יחית‬
‫עיף וי ס מן חרבה וא״י לסה נש״ע השטים סתוזלת חיום והלא הד״ם ז״ל זנ ח ‪ .‬ועחו״ש וע״ בט״א‬
‫אי׳ה באות ג׳ ‪) :‬נ( ויוכל עם״א ‪ •.‬וכא״ר ג׳ דלא ראח לאחד מנמלי פוסקים שחזכירו ‪ m‬ובסוס‬
‫דרקל הג״ח יע״ש ועם ש כאות א׳ ‪ .‬עיין פתשח בשם ם״ו דםיליך סזוגותמ עמו שת ולא ילד ער‬
‫תוצם עיר‬
‫עיע לסלק סנע״י דלך יותר סדאי ועא״ר אות ג׳ אס חית ביח״ם‬
‫ערב שמ‪K‬‬
‫מותר להלך בתיכח ככסיםן חי״ו וצריך לידי מעגלח וסי® עסי' רם״ו ואי״וז שם יבואר ‪:‬‬
‫)ג( סעודת איח^ עט״א לי תעני חובת עלי לבאר דבתו ניי יכילתי געזח^י ‪ .‬מח תסתבר*נתב‬

‫סעודת איתסין אסור כל ‪ orn‬אף דמצוח תיא וחר״ב שסיים נתת מילה ופדיון חם סותר‬
‫סשטע איתסץ אף לארם ולסעוד אסור תכול לעשות האיוזסץ כיוס אחר ולפ״ז וצציאו ‪ p‬סיתשל״‬
‫כתובות ס״ק ותענית ס״ק וכיצד‪ .‬פ״ה אסור לארס כע״ש חדא דאת אסר שלי לעשרו! סעודה הי‬
‫לארס יארס שמואל אסר אף כפ״ב יארוס שלא יקדסנו אחד ופשסא משפע אפיו• לאים ק*חשץ‬
‫עם סעודה נע״ש אסור דאין זה סעודה קניע משא״ב בדית מילת ופריץ ‪ pn‬שא״א קודם בשרם‬
‫ענץ וחנה לכאורה קשת דוזירושלמי לשיפתיח ‪w‬״ ‪ f‬יששטת ‪^ Yt‬ייחי יייץ גישי״ין נע״ש‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n9z90na4gyafaoh7g63nsaz6vfpl0bn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבת הכסא אשר למעלה מנושא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727501</id>
    <revision>
      <id>2937152</id>
      <parentid>2929676</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:40:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2081" sha1="2vfodtkwy7wvx4l2l6mm9zqkbi3k1ua" xml:space="preserve">שֶׁבֶת הַכִּסֵּא. אֲשֶׁר לְמַעְלָה מְנֻשָּׂא. יְחַלֶּה בַעֲדֵנוּ לְצוּר הַמִּתְנַשֵּׂא: מֶלֶךְ עַל כִּסֵּא. לְעַמּוֹ יְהִי מַחֲסֶה. וְיַבִּיט בְּצוּרַת תָּם חֲקוּקָה בַכִּסֵּא: עַל הַיָּמִין אַרְיֵה. יְחַלֶּה פְּנֵי אֶהְיֶה. יָחֹן וְיָחֹס לְזֶרַע כֹּה יִהְיֶה. וְיִשְׁעֵנוּ יִהְיֶה. וְאוֹתָנוּ יְחַיֶּה. וְיָשִׁיב הַמְּלוּכָה לְזֶרַע גּוּר אַרְיֵה: נָא מֵהַשְּׂמֹאל הַשּׁוֹר. פְּגִיעָתֵנוּ יִתְשֹׁר. לְלַמְּדֵנוּ הֵיטֵב חִמּוּצֵנוּ לֶאֱשֹׁר. בְּרָכוֹת יַחֲשֹׁר. וּמְרוּדֵינוּ יַעֲשֹׁר. וְיָשִׁיב לְבִצָּרוֹן הַדְרַת הוֹד בְּכוֹר שׁוֹר: רַאֲיוֹן פְּנֵי אָדָם. תְחִנָּתֵנוּ תֻקְדַּם. לִפְנֵי צוּר מָעוֹז יוֹצֵר הָאָדָם: יַלְבִּין הַמְאֻדָּם. וִיעוֹרֵר הַנִּרְדָּם. וְיַרְבֶּה הַמִּשְׂרָה לִקְרוּאֵי צֹאן אָדָם: צִפְצוּף הַנֶּשֶׁר. בִכְנָפָיו יְחַשֵּׁר. וְיַמְלִיץ בַּעֲדֵנוּ פְּנֵי אוֹהֵב יֹשֶׁר: חֶלְקֵנוּ יְּבַשֵּׂר. וְעַפְעַפֵּינוּ יְיַשֵּׁר. לְדַבֵּק בִּצְדָקָה לְעַם נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר: קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים. שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים. הַשְׁמִיעוּ תְּפִלָּתֵנוּ פְּנֵי אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים. וְיִזְכֹּר רִאשׁוֹנִים. וְאַהֲבַת אֵיתָנִים. וִיקַיֵּם שְׁבוּעָה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים:

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2vfodtkwy7wvx4l2l6mm9zqkbi3k1ua</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937157</id>
      <parentid>2937152</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:45:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יש מקום לחשוב על עיצוב טוב יותר שיבליט את המבנה, אבל בינתים זה מספיק</comment>
      <origin>2937157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2309" sha1="ju3c794e7cdbravh97hbbxtntoi5iga" xml:space="preserve">{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בֶת הַכִּסֵּא. אֲשֶׁר לְמַעְלָה מְנֻשָּׂא. יְחַלֶּה בַעֲדֵנוּ לְצוּר הַמִּתְנַשֵּׂא:{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ עַל כִּסֵּא. לְעַמּוֹ יְהִי מַחֲסֶה. וְיַבִּיט בְּצוּרַת תָּם חֲקוּקָה בַכִּסֵּא:{{ש}}

{{סי|עַ}}ל הַיָּמִין אַרְיֵה. יְחַלֶּה פְּנֵי אֶהְיֶה. יָחֹן וְיָחֹס לְזֶרַע כֹּה יִהְיֶה:{{ש}}
{{סי|וְ}}יִשְׁעֵנוּ יִהְיֶה. וְאוֹתָנוּ יְחַיֶּה. וְיָשִׁיב הַמְּלוּכָה לְזֶרַע גּוּר אַרְיֵה:{{ש}}

{{סי|נָ}}א מֵהַשְּׂמֹאל הַשּׁוֹר. פְּגִיעָתֵנוּ יִתְשֹׁר. לְלַמְּדֵנוּ הֵיטֵב חִמּוּצֵנוּ לֶאֱשֹׁר:{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָכוֹת יַחֲשֹׁר. וּמְרוּדֵינוּ יַעֲשֹׁר. וְיָשִׁיב לְבִצָּרוֹן הַדְרַת הוֹד בְּכוֹר שׁוֹר:{{ש}}

{{סי|רַ}}אֲיוֹן פְּנֵי אָדָם. תְחִנָּתֵנוּ תֻקְדַּם. לִפְנֵי צוּר מָעוֹז יוֹצֵר הָאָדָם:{{ש}}
{{סי|יַ}}לְבִּין הַמְאֻדָּם. וִיעוֹרֵר הַנִּרְדָּם. וְיַרְבֶּה הַמִּשְׂרָה לִקְרוּאֵי צֹאן אָדָם:{{ש}}

{{סי|צִ}}פְצוּף הַנֶּשֶׁר. בִכְנָפָיו יְחַשֵּׁר. וְיַמְלִיץ בַּעֲדֵנוּ פְּנֵי אוֹהֵב יֹשֶׁר:{{ש}}
{{סי|חֶ}}לְקֵנוּ יְּבַשֵּׂר. וְעַפְעַפֵּינוּ יְיַשֵּׁר. לְדַבֵּק בִּצְדָקָה לְעַם נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר:{{ש}}

{{סי|קַ}}דִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים. שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים. הַשְׁמִיעוּ תְּפִלָּתֵנוּ פְּנֵי אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים:{{ש}}
וְיִזְכֹּר רִאשׁוֹנִים. וְאַהֲבַת אֵיתָנִים. וִיקַיֵּם שְׁבוּעָה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים:

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ju3c794e7cdbravh97hbbxtntoi5iga</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פיוטי פורים ממחזור ויטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727712</id>
    <revision>
      <id>2937137</id>
      <parentid>2930405</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T13:42:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום שקם שבט (רמט) */</comment>
      <origin>2937137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20086" sha1="3kascqt69nlp7y418lswov5112lgo7m" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
==לליל פורים==
===אשר הניא (רמח)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת [אָב] / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן (הדבה) [הֲדָסָה] עָמְדָה לְעוֹרֵר (ישינה) יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה
}}

===יום שקם שבט (רמט)===
{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
:מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת
:מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ
:כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-
:-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ
:יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-
:-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ
:רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר
:נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ
:אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-
:-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ
:הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

===ארור המן (רנ)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְהוּדִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי

אָרוּר הָמָן {{סי|אָ}}ץ לְנַפְּצִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|בִּ}}תְחִנָּה חִלְּצִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|גָּ}}פְרִית לַחֲצִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|דָּ}}פְקָה לְהַעֲלִיצִי

אָרוּר {{סי|הָ}}מָן הָאֲגָגִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|וְ}}זַרְעוֹ בְּחַגִּי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|זָ}}מְמָה לְמוֹגְגִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|חֵ}}ן נָשְׂאָה לְהַשְׂגִיא

אָרוּר הָמָן {{סי|טִ}}פֵּשׁ מְשֻׁנֶּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַ{{סי|יְ}}הוּדִי וּמִשְׁנֶה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|כֹּ}}ל יַעֲנֶה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|ל}}וֹמַר בְּמַעֲנֶה

אָרוּר הָמָן {{סי|מ}}וּלִי שינן [אולי: שָׁנַן] לְשׁוֹנוֹ כַּחֵץ{{ש}}
…{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|סָ}}חָה יַעֲשׂוּ עֵץ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|עָ}}לְצָה אֶת יוֹעֵץ

אָרוּר הָמָן {{סי|פּ}}וּר הִפִּיל לְכַלּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|צָ}}עַק בִּתְחִנָּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|קְ}}רִיאָה קְרִיאָה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|רִ}}נְנוֹת רִנָּה

אָרוּר הָמָן {{סי|שׁ}}וֹבֵר וְכוֹבֶה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|שָׁ}}לוֹם הַרְבֵּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|תֵּ}}מַח שְׁמָהּ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|תִּ}}זָּכֵר לְטוֹבָה

אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{ש}}
אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו{{ש}}
וְחַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב

===יום שאת ויתר (רנא)===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וָיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי
כּוֹס מִיֵּין [יֵין] רִקְחָי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי
חָשְׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי [וְצִדְקִי] / לִי ידך [יְרַד] בַּגִּבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}

{{סי|ק}}ום קְרָא רְנָנִים / הַזְמֵן עָלַי הָמָן
עַם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בַּפַּח אֲשָׁר טָמָן
דָּם בְּנֵי גְּפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / (עוז אענה) [אֶקְרְאָה] בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}
}}
==ליום פורים==
===מושיע ומגן לנו חוסים (רנג)===
{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל'''}}
{{רן|
{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים
{{סי|מֵ}}ירוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאוֹם עֲמוּסִים
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּיש מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נ}}וֹדֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה
{{סי|נ}}וֹתֵץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כְּיָוֵן (?)
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי
{{סי|מ}}וּקְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן
{{סי|בִּ}}שְׁמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטוֹן
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פרציני
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָהּ
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ.
כִּי אַתָּה יְיָ מָגֵן לַצַּדִּיקִים, וּמוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה.}}
===קוראי מגילה (רנד)===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}
{{רן|
קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל
בָּא עֵת פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל
וּתְהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל
לַעֲשׂוֹת וְכַלֵּה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן
מָרְדֳכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשֶׂה וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָּאֵל
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל
}}
===יונה בחגוי סלע נחבאה (רנה)===
{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֵלַע נֶחְבְּאָה
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה
וּפָנִים מַסְוֵה / נָתְנָה כִּי יָרְאָה
וּמַה שַּׂר שֹׁוֶה / קוֹלָה לְבּוֹרְאָהּ
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפָּא [אולי: וְנִרְפְּאָה]
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה
וְיָתֵד נִקְבְעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה
וְאֶל אֵל שִׁוְעָהּ / נִשְׁמַע וְצִוְחָהּ
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
וְרוֹמַם קַרְנָם וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת
יְשׁוֹרְרִי נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ (?) מְסִלּוֹת
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי וְקַרְנִי (וקוני?)
הֵאִיר וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי
וְעֵינִי / כְּרָקָב מְלָשְׁנִי
רָאֲתָה וְעֵדָה לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}
}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>3kascqt69nlp7y418lswov5112lgo7m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937138</id>
      <parentid>2937137</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T13:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אשר הניא (רמח) */</comment>
      <origin>2937138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20057" sha1="17q6kgwx8vnoy9anq6iqzusx7oywdqb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
==לליל פורים==
===אשר הניא (רמח)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן הֲדָסָה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה}}

===יום שקם שבט (רמט)===
{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
:מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת
:מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ
:כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-
:-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ
:יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-
:-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ
:רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר
:נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ
:אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-
:-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ
:הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

===ארור המן (רנ)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְהוּדִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי

אָרוּר הָמָן {{סי|אָ}}ץ לְנַפְּצִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|בִּ}}תְחִנָּה חִלְּצִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|גָּ}}פְרִית לַחֲצִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|דָּ}}פְקָה לְהַעֲלִיצִי

אָרוּר {{סי|הָ}}מָן הָאֲגָגִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|וְ}}זַרְעוֹ בְּחַגִּי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|זָ}}מְמָה לְמוֹגְגִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|חֵ}}ן נָשְׂאָה לְהַשְׂגִיא

אָרוּר הָמָן {{סי|טִ}}פֵּשׁ מְשֻׁנֶּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַ{{סי|יְ}}הוּדִי וּמִשְׁנֶה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|כֹּ}}ל יַעֲנֶה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|ל}}וֹמַר בְּמַעֲנֶה

אָרוּר הָמָן {{סי|מ}}וּלִי שינן [אולי: שָׁנַן] לְשׁוֹנוֹ כַּחֵץ{{ש}}
…{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|סָ}}חָה יַעֲשׂוּ עֵץ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|עָ}}לְצָה אֶת יוֹעֵץ

אָרוּר הָמָן {{סי|פּ}}וּר הִפִּיל לְכַלּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|צָ}}עַק בִּתְחִנָּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|קְ}}רִיאָה קְרִיאָה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|רִ}}נְנוֹת רִנָּה

אָרוּר הָמָן {{סי|שׁ}}וֹבֵר וְכוֹבֶה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|שָׁ}}לוֹם הַרְבֵּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|תֵּ}}מַח שְׁמָהּ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|תִּ}}זָּכֵר לְטוֹבָה

אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{ש}}
אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו{{ש}}
וְחַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב

===יום שאת ויתר (רנא)===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וָיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי
כּוֹס מִיֵּין [יֵין] רִקְחָי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי
חָשְׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי [וְצִדְקִי] / לִי ידך [יְרַד] בַּגִּבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}

{{סי|ק}}ום קְרָא רְנָנִים / הַזְמֵן עָלַי הָמָן
עַם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בַּפַּח אֲשָׁר טָמָן
דָּם בְּנֵי גְּפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / (עוז אענה) [אֶקְרְאָה] בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}
}}
==ליום פורים==
===מושיע ומגן לנו חוסים (רנג)===
{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל'''}}
{{רן|
{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים
{{סי|מֵ}}ירוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאוֹם עֲמוּסִים
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּיש מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נ}}וֹדֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה
{{סי|נ}}וֹתֵץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כְּיָוֵן (?)
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי
{{סי|מ}}וּקְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן
{{סי|בִּ}}שְׁמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטוֹן
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פרציני
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָהּ
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ.
כִּי אַתָּה יְיָ מָגֵן לַצַּדִּיקִים, וּמוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה.}}
===קוראי מגילה (רנד)===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}
{{רן|
קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל
בָּא עֵת פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל
וּתְהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל
לַעֲשׂוֹת וְכַלֵּה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן
מָרְדֳכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשֶׂה וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָּאֵל
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל
}}
===יונה בחגוי סלע נחבאה (רנה)===
{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֵלַע נֶחְבְּאָה
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה
וּפָנִים מַסְוֵה / נָתְנָה כִּי יָרְאָה
וּמַה שַּׂר שֹׁוֶה / קוֹלָה לְבּוֹרְאָהּ
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפָּא [אולי: וְנִרְפְּאָה]
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה
וְיָתֵד נִקְבְעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה
וְאֶל אֵל שִׁוְעָהּ / נִשְׁמַע וְצִוְחָהּ
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
וְרוֹמַם קַרְנָם וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת
יְשׁוֹרְרִי נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ (?) מְסִלּוֹת
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי וְקַרְנִי (וקוני?)
הֵאִיר וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי
וְעֵינִי / כְּרָקָב מְלָשְׁנִי
רָאֲתָה וְעֵדָה לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}
}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>17q6kgwx8vnoy9anq6iqzusx7oywdqb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937139</id>
      <parentid>2937138</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T13:47:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ארור המן (רנ) */</comment>
      <origin>2937139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20151" sha1="0kgn6a2t43vj2045fnqw4tca4q51nd4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
==לליל פורים==
===אשר הניא (רמח)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן הֲדָסָה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה}}

===יום שקם שבט (רמט)===
{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
:מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת
:מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ
:כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-
:-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ
:יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-
:-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ
:רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר
:נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ
:אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-
:-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ
:הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

===ארור המן (רנ)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְהוּדִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי

אָרוּר הָמָן {{סי|אָ}}ץ לְנַפְּצִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|בִּ}}תְחִנָּה חִלְּצִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|גָּ}}פְרִית לַחֲצִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|דָּ}}פְקָה לְהַעֲלִיצִי

אָרוּר {{סי|הָ}}מָן הָאֲגָגִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|וְ}}זַרְעוֹ בְּחַגִּי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|זָ}}מְמָה לְמוֹגְגִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|חֵ}}ן נָשְׂאָה לְהַשְׂגִיא

אָרוּר הָמָן {{סי|טִ}}פֵּשׁ מְשֻׁנֶּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַ{{סי|יְ}}הוּדִי וּמִשְׁנֶה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|כֹּ}}ל יַעֲנֶה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|ל}}וֹמַר בְּמַעֲנֶה

אָרוּר הָמָן {{סי|מ}}וּלִי שינן [אולי צ&quot;ל: שָׁנַן] לְשׁוֹנוֹ כַּחֵץ{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|נִ}}ינָיו וְאוֹתוֹ קִצֵּץ{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|סָ}}חָה יַעֲשׂוּ עֵץ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|עָ}}לְצָה אֶת יוֹעֵץ

אָרוּר הָמָן {{סי|פּ}}וּר הִפִּיל לְכַלּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|צָ}}עַק בִּתְחִנָּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|קְ}}רִיאָה קְרִיאָה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|רִ}}נְנוֹת רִנָּה

אָרוּר הָמָן {{סי|שׁ}}וֹבֵר וְכוֹבֶה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|שָׁ}}לוֹם הַרְבֵּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|תֵּ}}מַח שְׁמָהּ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|תִּ}}זָּכֵר לְטוֹבָה

אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{ש}}
אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו{{ש}}
וְחַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב

===יום שאת ויתר (רנא)===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וָיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי
כּוֹס מִיֵּין [יֵין] רִקְחָי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי
חָשְׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי [וְצִדְקִי] / לִי ידך [יְרַד] בַּגִּבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}

{{סי|ק}}ום קְרָא רְנָנִים / הַזְמֵן עָלַי הָמָן
עַם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בַּפַּח אֲשָׁר טָמָן
דָּם בְּנֵי גְּפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / (עוז אענה) [אֶקְרְאָה] בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת אֶת יְמֵי הַפּוּרִים}}
}}
==ליום פורים==
===מושיע ומגן לנו חוסים (רנג)===
{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל'''}}
{{רן|
{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים
{{סי|מֵ}}ירוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאוֹם עֲמוּסִים
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּיש מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נ}}וֹדֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה
{{סי|נ}}וֹתֵץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כְּיָוֵן (?)
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי
{{סי|מ}}וּקְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן
{{סי|בִּ}}שְׁמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטוֹן
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פרציני
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָהּ
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ.
כִּי אַתָּה יְיָ מָגֵן לַצַּדִּיקִים, וּמוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה.}}
===קוראי מגילה (רנד)===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}
{{רן|
קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל
בָּא עֵת פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל
וּתְהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל
לַעֲשׂוֹת וְכַלֵּה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן
מָרְדֳכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשֶׂה וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָּאֵל
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל
}}
===יונה בחגוי סלע נחבאה (רנה)===
{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֵלַע נֶחְבְּאָה
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה
וּפָנִים מַסְוֵה / נָתְנָה כִּי יָרְאָה
וּמַה שַּׂר שֹׁוֶה / קוֹלָה לְבּוֹרְאָהּ
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפָּא [אולי: וְנִרְפְּאָה]
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה
וְיָתֵד נִקְבְעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה
וְאֶל אֵל שִׁוְעָהּ / נִשְׁמַע וְצִוְחָהּ
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
וְרוֹמַם קַרְנָם וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת
יְשׁוֹרְרִי נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ (?) מְסִלּוֹת
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי וְקַרְנִי (וקוני?)
הֵאִיר וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי
וְעֵינִי / כְּרָקָב מְלָשְׁנִי
רָאֲתָה וְעֵדָה לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}
}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>0kgn6a2t43vj2045fnqw4tca4q51nd4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937141</id>
      <parentid>2937139</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:00:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום שאת ויתר (רנא) */</comment>
      <origin>2937141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20169" sha1="9ohoq15x1eilvogsbst39fdbv2jtd2w" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
==לליל פורים==
===אשר הניא (רמח)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן הֲדָסָה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה}}

===יום שקם שבט (רמט)===
{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
:מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת
:מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ
:כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-
:-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ
:יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-
:-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ
:רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר
:נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ
:אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-
:-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ
:הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

===ארור המן (רנ)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְהוּדִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי

אָרוּר הָמָן {{סי|אָ}}ץ לְנַפְּצִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|בִּ}}תְחִנָּה חִלְּצִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|גָּ}}פְרִית לַחֲצִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|דָּ}}פְקָה לְהַעֲלִיצִי

אָרוּר {{סי|הָ}}מָן הָאֲגָגִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|וְ}}זַרְעוֹ בְּחַגִּי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|זָ}}מְמָה לְמוֹגְגִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|חֵ}}ן נָשְׂאָה לְהַשְׂגִיא

אָרוּר הָמָן {{סי|טִ}}פֵּשׁ מְשֻׁנֶּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַ{{סי|יְ}}הוּדִי וּמִשְׁנֶה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|כֹּ}}ל יַעֲנֶה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|ל}}וֹמַר בְּמַעֲנֶה

אָרוּר הָמָן {{סי|מ}}וּלִי שינן [אולי צ&quot;ל: שָׁנַן] לְשׁוֹנוֹ כַּחֵץ{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|נִ}}ינָיו וְאוֹתוֹ קִצֵּץ{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|סָ}}חָה יַעֲשׂוּ עֵץ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|עָ}}לְצָה אֶת יוֹעֵץ

אָרוּר הָמָן {{סי|פּ}}וּר הִפִּיל לְכַלּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|צָ}}עַק בִּתְחִנָּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|קְ}}רִיאָה קְרִיאָה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|רִ}}נְנוֹת רִנָּה

אָרוּר הָמָן {{סי|שׁ}}וֹבֵר וְכוֹבֶה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|שָׁ}}לוֹם הַרְבֵּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|תֵּ}}מַח שְׁמָהּ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|תִּ}}זָּכֵר לְטוֹבָה

אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{ש}}
אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו{{ש}}
וְחַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב

===יום שאת ויתר (רנא)===
{{הור|סימן: '''יצחק''' (בן גיאת)}}

{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וְיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים{{ש}}
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי{{ש}}
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי{{ש}}
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי{{ש}}
כּוֹס {{תיקון גירסה|מיין|בְּיֵין}} רְקָחַי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי{{ש}}
חִשְּׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי{{ש}}
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי{{ש}}
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי / לִי {{תיקון גירסה|ידך|יְרַד}} בְּגִבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|ק}}וּם קְרָא רְנָנִים / הַזְּמָן עֲלֵי הָמָן{{ש}}
עִם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בְּפַח אֲשָׁר טָמָן{{ש}}
דַּם בְּנֵי גְפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן{{ש}}
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / אֶעֱנֶה בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

==ליום פורים==
===מושיע ומגן לנו חוסים (רנג)===
{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל'''}}
{{רן|
{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים
{{סי|מֵ}}ירוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאוֹם עֲמוּסִים
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּיש מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נ}}וֹדֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה
{{סי|נ}}וֹתֵץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כְּיָוֵן (?)
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי
{{סי|מ}}וּקְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן
{{סי|בִּ}}שְׁמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטוֹן
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פרציני
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָהּ
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ.
כִּי אַתָּה יְיָ מָגֵן לַצַּדִּיקִים, וּמוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה.}}
===קוראי מגילה (רנד)===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}
{{רן|
קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל
בָּא עֵת פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל
וּתְהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל
לַעֲשׂוֹת וְכַלֵּה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן
מָרְדֳכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשֶׂה וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָּאֵל
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל
}}
===יונה בחגוי סלע נחבאה (רנה)===
{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֵלַע נֶחְבְּאָה
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה
וּפָנִים מַסְוֵה / נָתְנָה כִּי יָרְאָה
וּמַה שַּׂר שֹׁוֶה / קוֹלָה לְבּוֹרְאָהּ
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפָּא [אולי: וְנִרְפְּאָה]
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה
וְיָתֵד נִקְבְעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה
וְאֶל אֵל שִׁוְעָהּ / נִשְׁמַע וְצִוְחָהּ
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
וְרוֹמַם קַרְנָם וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת
יְשׁוֹרְרִי נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ (?) מְסִלּוֹת
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי וְקַרְנִי (וקוני?)
הֵאִיר וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי
וְעֵינִי / כְּרָקָב מְלָשְׁנִי
רָאֲתָה וְעֵדָה לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}
}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>9ohoq15x1eilvogsbst39fdbv2jtd2w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937142</id>
      <parentid>2937141</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:18:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מושיע ומגן לנו חוסים (רנג) */</comment>
      <origin>2937142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20352" sha1="tjg1jpw9xnu3a1dwpt92fcjikxqrs92" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
==לליל פורים==
===אשר הניא (רמח)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן הֲדָסָה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה}}

===יום שקם שבט (רמט)===
{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
:מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת
:מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ
:כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-
:-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ
:יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-
:-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ
:רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר
:נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ
:אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-
:-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ
:הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

===ארור המן (רנ)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְהוּדִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי

אָרוּר הָמָן {{סי|אָ}}ץ לְנַפְּצִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|בִּ}}תְחִנָּה חִלְּצִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|גָּ}}פְרִית לַחֲצִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|דָּ}}פְקָה לְהַעֲלִיצִי

אָרוּר {{סי|הָ}}מָן הָאֲגָגִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|וְ}}זַרְעוֹ בְּחַגִּי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|זָ}}מְמָה לְמוֹגְגִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|חֵ}}ן נָשְׂאָה לְהַשְׂגִיא

אָרוּר הָמָן {{סי|טִ}}פֵּשׁ מְשֻׁנֶּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַ{{סי|יְ}}הוּדִי וּמִשְׁנֶה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|כֹּ}}ל יַעֲנֶה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|ל}}וֹמַר בְּמַעֲנֶה

אָרוּר הָמָן {{סי|מ}}וּלִי שינן [אולי צ&quot;ל: שָׁנַן] לְשׁוֹנוֹ כַּחֵץ{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|נִ}}ינָיו וְאוֹתוֹ קִצֵּץ{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|סָ}}חָה יַעֲשׂוּ עֵץ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|עָ}}לְצָה אֶת יוֹעֵץ

אָרוּר הָמָן {{סי|פּ}}וּר הִפִּיל לְכַלּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|צָ}}עַק בִּתְחִנָּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|קְ}}רִיאָה קְרִיאָה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|רִ}}נְנוֹת רִנָּה

אָרוּר הָמָן {{סי|שׁ}}וֹבֵר וְכוֹבֶה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|שָׁ}}לוֹם הַרְבֵּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|תֵּ}}מַח שְׁמָהּ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|תִּ}}זָּכֵר לְטוֹבָה

אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{ש}}
אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו{{ש}}
וְחַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב

===יום שאת ויתר (רנא)===
{{הור|סימן: '''יצחק''' (בן גיאת)}}

{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וְיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים{{ש}}
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי{{ש}}
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי{{ש}}
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי{{ש}}
כּוֹס {{תיקון גירסה|מיין|בְּיֵין}} רְקָחַי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי{{ש}}
חִשְּׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי{{ש}}
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי{{ש}}
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי / לִי {{תיקון גירסה|ידך|יְרַד}} בְּגִבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|ק}}וּם קְרָא רְנָנִים / הַזְּמָן עֲלֵי הָמָן{{ש}}
עִם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בְּפַח אֲשָׁר טָמָן{{ש}}
דַּם בְּנֵי גְפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן{{ש}}
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / אֶעֱנֶה בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

==ליום פורים==
===מושיע ומגן לנו חוסים (רנג)===
{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל''' (מרובע)}}

{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים{{ש}}
{{סי|מֵ}}רוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאֹם עֲמוּסִים{{ש}}
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּישׁ מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נֹ}}דֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ{{ש}}
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה{{ש}}
{{סי|נֻ}}תַּץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כִּוֵּן{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן{{ש}}
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי{{ש}}
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי{{ש}}
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן{{ש}}
{{סי|בָּ}}שְׂמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטֹן{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע{{ש}}
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע{{ש}}
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ{{ש}}
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פְּרָצוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָה{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}}
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ.{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מָגֵן לַצַּדִּיקִים, וּמוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה.

===קוראי מגילה (רנד)===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}
{{רן|
קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל
בָּא עֵת פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל
וּתְהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל
לַעֲשׂוֹת וְכַלֵּה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן
מָרְדֳכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשֶׂה וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָּאֵל
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל
}}
===יונה בחגוי סלע נחבאה (רנה)===
{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֵלַע נֶחְבְּאָה
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה
וּפָנִים מַסְוֵה / נָתְנָה כִּי יָרְאָה
וּמַה שַּׂר שֹׁוֶה / קוֹלָה לְבּוֹרְאָהּ
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפָּא [אולי: וְנִרְפְּאָה]
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה
וְיָתֵד נִקְבְעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה
וְאֶל אֵל שִׁוְעָהּ / נִשְׁמַע וְצִוְחָהּ
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
וְרוֹמַם קַרְנָם וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת
יְשׁוֹרְרִי נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ (?) מְסִלּוֹת
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי וְקַרְנִי (וקוני?)
הֵאִיר וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי
וְעֵינִי / כְּרָקָב מְלָשְׁנִי
רָאֲתָה וְעֵדָה לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}
}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>tjg1jpw9xnu3a1dwpt92fcjikxqrs92</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937153</id>
      <parentid>2937142</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:41:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוטי פורים ממחזור ויטרי */</comment>
      <origin>2937153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20693" sha1="0tj3whup6k7vbz4vhhcqj0tudecx7zj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
{{הור2|פיוטים אלו נועדו להיאמר בבית הכנסת לאחר קריאת המגילה, בלילה וביום. מספרי הפיוטים הם לפי מהדורת הורוויץ 1893.}}
==לליל פורים==
===אשר הניא (רמח)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן הֲדָסָה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה}}

===יום שקם שבט (רמט)===
{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
:מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת
:מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ
:כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-
:-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ
:יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-
:-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ
:רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר
:נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ
:אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-
:-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ
:הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
::{{ק|'''מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ'''}}

===ארור המן (רנ)===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְהוּדִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי

אָרוּר הָמָן {{סי|אָ}}ץ לְנַפְּצִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|בִּ}}תְחִנָּה חִלְּצִי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|גָּ}}פְרִית לַחֲצִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|דָּ}}פְקָה לְהַעֲלִיצִי

אָרוּר {{סי|הָ}}מָן הָאֲגָגִי{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|וְ}}זַרְעוֹ בְּחַגִּי{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|זָ}}מְמָה לְמוֹגְגִי{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|חֵ}}ן נָשְׂאָה לְהַשְׂגִיא

אָרוּר הָמָן {{סי|טִ}}פֵּשׁ מְשֻׁנֶּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַ{{סי|יְ}}הוּדִי וּמִשְׁנֶה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|כֹּ}}ל יַעֲנֶה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|ל}}וֹמַר בְּמַעֲנֶה

אָרוּר הָמָן {{סי|מ}}וּלִי שינן [אולי צ&quot;ל: שָׁנַן] לְשׁוֹנוֹ כַּחֵץ{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|נִ}}ינָיו וְאוֹתוֹ קִצֵּץ{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|סָ}}חָה יַעֲשׂוּ עֵץ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|עָ}}לְצָה אֶת יוֹעֵץ

אָרוּר הָמָן {{סי|פּ}}וּר הִפִּיל לְכַלּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|צָ}}עַק בִּתְחִנָּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|קְ}}רִיאָה קְרִיאָה{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|רִ}}נְנוֹת רִנָּה

אָרוּר הָמָן {{סי|שׁ}}וֹבֵר וְכוֹבֶה{{ש}}
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{סי|שָׁ}}לוֹם הַרְבֵּה{{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ {{סי|תֵּ}}מַח שְׁמָהּ{{ש}}
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{סי|תִּ}}זָּכֵר לְטוֹבָה

אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מָרְדְּכַי {{ש}}
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר {{ש}}
אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו{{ש}}
וְחַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב

===יום שאת ויתר (רנא)===
{{הור|סימן: '''יצחק''' (בן גיאת)}}

{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וְיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים{{ש}}
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי{{ש}}
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי{{ש}}
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי{{ש}}
כּוֹס {{תיקון גירסה|מיין|בְּיֵין}} רְקָחַי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי{{ש}}
חִשְּׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי{{ש}}
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי{{ש}}
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי / לִי {{תיקון גירסה|ידך|יְרַד}} בְּגִבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|ק}}וּם קְרָא רְנָנִים / הַזְּמָן עֲלֵי הָמָן{{ש}}
עִם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בְּפַח אֲשָׁר טָמָן{{ש}}
דַּם בְּנֵי גְפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן{{ש}}
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / אֶעֱנֶה בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

==ליום פורים==
===מושיע ומגן לנו חוסים (רנג)===
{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל''' (מרובע)}}

{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים{{ש}}
{{סי|מֵ}}רוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאֹם עֲמוּסִים{{ש}}
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּישׁ מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נֹ}}דֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ{{ש}}
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה{{ש}}
{{סי|נֻ}}תַּץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כִּוֵּן{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן{{ש}}
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי{{ש}}
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי{{ש}}
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן{{ש}}
{{סי|בָּ}}שְׂמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטֹן{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע{{ש}}
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע{{ש}}
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ{{ש}}
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פְּרָצוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָה{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}}
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ.{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מָגֵן לַצַּדִּיקִים, וּמוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה.

===קוראי מגילה (רנד)===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}

קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל{{ש}}
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
בָּא זְמַן פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל{{ש}}
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל{{ש}}
וַתְּהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ{{ש}}
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ{{ש}}
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ, וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ{{ש}}
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל{{ש}}
לַעֲשׂוֹת, וְכָלָה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן{{ש}}
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן{{ש}}
מָרְדְּכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן{{ש}}
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל{{ש}}
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשִׂים וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן{{ש}}
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן{{ש}}
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן{{ש}}
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָאֵל{{ש}}
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל
===יונה בחגוי סלע נחבאה (רנה)===
{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}
{{רן|
{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֵלַע נֶחְבְּאָה
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה
וּפָנִים מַסְוֵה / נָתְנָה כִּי יָרְאָה
מַה שַּׂר שֹׁוֶה / קוֹלָה לְבוֹרְאָהּ
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפָּא [אולי צ&quot;ל: וְנִרְפְּאָה]
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה
וְיָתֵד נִקְבְּעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה
וְאֶל אֵל שַׁוְּעָהּ / נִשְׁמַע וְצִוְחָהּ
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה
וְרוֹמַם קַרְנָם [אולי: קַרְנָהּ] / וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת
יְשׁוֹרְרוּ נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ מְסִלּוֹת
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה / בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה / בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי, וְקַרְנִי
הֵאִיר, וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי
וְעֵינִי / כָּרָקָב מְלָשְׁנִי
רָאֲתָה, וְעֵדָה / לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}
}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>0tj3whup6k7vbz4vhhcqj0tudecx7zj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעם לשד/חפני ופנחס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727722</id>
    <revision>
      <id>2937268</id>
      <parentid>2936605</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:09:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="591" sha1="23qbwg6s3oexa7qudcjvknqpi4zbhzw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד||הקדמה|חפני ופנחס|}}

{{ק|כדי להקל על הקורא, נחלק כאן את הספר הזה לפרקים קצרים יותר. חלוקה כזו איננה קיימת במהדורה המקורית של המחבר. {{ק|ויקיעורך}}.}}

=טעם לש&quot;ד=
==חפני ופנחס==
:[[/פרק א/]] - [פתיחה]
:[[/פרק ב/]] - [ליל הושענא רבה: טענה על האורח]
:[[/פרק ג/]] - [עניין שמיני עצרת כיום דין]
:[[/פרק ד/]] - [ראיות ששמיני עצרת סוף השנה שעברה]</text>
      <sha1>23qbwg6s3oexa7qudcjvknqpi4zbhzw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעם לשד/חפני ופנחס/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727766</id>
    <revision>
      <id>2937254</id>
      <parentid>2936052</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:10:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9141" sha1="6hnqy1lppnduuxk8wkmn87k575zrs5h" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד|חפני ופנחס|פרק א|פרק ב|פרק ג}}
{{רן|
פנחס • ראשית כל, מה דעתך על הספור שבדה מלבו, על אודות מה שקרה לו בליל הושענא רבה עם האיש החכם הבא מארצות פולין.
חפני • כן דרך כל מחבר אשר ישים בפי שני אנשים מתוכחים, הדברים היוצאים מקולמוסו ואין בזה שום דופי. 
פנחס • דבריך טובים ונכוחים, אבל מן הראוי לקרב המאורע אל האמת כל מה שאפשר וזולת זה יחשב להמחבר, לחסרון גמור.
חפני • ומהו הדבר שיוצא בספור זה מטבע האפשר?
פנחס • האינך רואה אחי כי החכם הזה אשר דמה המחבר אינו מאמין שיהיה בליל הושענא רבה גמר דין ומסירת הפתקין, ובכל זאת ראינו שלא נתן שינה לעיניו תמיד כל הלילה לא יחשה מלעסוק בתורה, ובלבד כשהגיע לקרות האד&quot;ו אז החל להתנמנם. ומי שלא יאמין למה יתעורר בליל זה יותר משאר הלילות, ובפרט כי חוששני לו מחטאת כמו שהודה בפיו והוא מקנא לאלהיו על תענוג המועדות כדרך המתקנאים והמתחסדים הרוכבים על העגלה בשבת ומוצצין הסיגארו וכל זה להיות מהדרין מן המהדרין כי זו חובתם ויעשוה להתענג במועדי ה׳ ובשבתותיו, מזיז כבודם. 
חפני • מה עניין זה לזה?
פנחס • איני אומר שיהיה העניין שקול אבל תודה לי, שהטעם אחד הוא.
חפני • אפילו אם אודה לך, שלא באו הדברים, בצד היותר קרוב אל האפשר, באמת שאין זה מום בגוף החבור אך שומא קטנה, שאין ראוי לדקדק בה יותר מדאי, אבל את זה תודיעני מה תשיב על הטענה החזקה שטען האורח, באומרו, ווי לכון חייביא שאתם כופרים בדברי קדמוני' אבות העולם שתקנו וכו'.
פנחס • האורח הזה ארח לחברה עם המתקדשים והמטהרים, כשיועיל לחזק דעותיהם, דווקא, כי מה ראיה היא זו ממה שסדרו לנו קץ מחילה וסליחה? ראשית כל דבר, וכי מסדרי תפילותינו בראש השנה ויום הכפורים, אנשי כנסת הגדולה היו או מאה ועשרים זקנים אשר הופיע עליהם רוח הקדש? זאת ועוד, מה הלשון אומרת קץ מחילה וכו'? אפילו תינוק מבית הספר יודע שאין הכוונה לומר שאין אחר המחילה הזאת כלום, אבל שהוא קץ לכל הבריות, ויום קדוש וראוי לבקש ולעתור סליחה, ומי שיכחיש מה שאמר בתורה כי ביום הזה יכפר, האם בהיותינו מאמינים שמי שיצא חייב מבית דינו הצדק עדיין נפתחים לו שערי תשובה, אנו הורסים ומכחישים אמונת תורתנו? אשאלך אחי אם רבי יוסי שאמר בגמרא אדם נדון בכל יום, ומעשינו תמיד, להתפלל על המחיה ועל הכלכלה ולרפואת החולים, יכחישו הפסוק הזה? ואם יכחישוהו מה שבא במשנה בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו'? ואם חז״ל שאמרו על רשעים גמורים שנכתבין ונחתמין לאלתר למיתה מנגדים למה שביארה התורה? וגם מה שהוסיפו שאין גזר דין של ציבור נחתם, ואם נחתם מתקרע, אם הוא סותר התורה? ואם מה שאמרו בר&quot;ה לדעת ר&quot;י שגזר דין שכל א' וא' בזמנו הוא נחתם, ומ״ש רבי יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין, אם הוא מנגד למ&quot;ש התורה או דווקא למ״ש האורח הבא מפולין?
חפני • באמת שבאומרם ז&quot;ל אדם נדון בכל יום, אין גזר דין של ציבור נחתם ויפה צעקה אפילו לאחד גזר דין, הניחו לנו מקום להשיב על תלונות האורח, אם לא ירצה להכחיש גם מ&quot;ש חז&quot;ל בתלמוד. 
פנחס • ברוך היודע וחוקר לבות בני אדם.
חפני • אמנם אחי אם הוכחת נגד פניו של האורח הלז שלא על חכמי הקבלה בלבד תלונותיו כ&quot;א גם על חכמי התלמוד, עדיין נשאר לנו לברר איך לא ינגדו כל המאמרים שזכרת למה שבא מפורש בתורה:
פנחס • לא תקוה ממני שפעם בפעם אטרח ליישב דברי חז״ל במשנה והתלמוד עם המקרא, כי אין אנו עסוקים כעת במלאכה זו ולא יספיקו מגילות לברר כל העניינים הנצרכים באופן נאות. ודי לי שאראה לך באצבע ברור כשמש שדברי המקובלים אינם סותרים לחכמי המשנה והתלמוד, ונהפוך הוא כי שניהם עולים בקנה אחד. אבל בפעם הזאת כדי שלא להשיב פניך ריקם אומר לך בקוצר מלין, כי האמונה וקבלת חז״ל יסכימו כי יש איזה זמן מן הזמנים מיוחדים לשפוט כל באי עולם, אכן לידע מהו המשפט הזה, ואיך הוא מתחלק באותם הזמנים אשר בא עליהם זכר בתורה ובקבלה, דהיינו אימתי תועיל התשובה ואימתי לא תועיל, זה לא מצינו מפורש וכל מה שיאמר בעניין זה אינו סותר למה שבא בתורה. וכל כך ברור זה הדבר ופשוט הוא לכל מבין, כי הרב שמעון בר צמח בהקדמת פירושו על איוב העריך כמה קושיות וספקות שלא יתורצו, ולא יתפשטו הקמטים אם לא במונח זה שאמרנו. אלא שהוא ז״ל הפריז על המדה ביותר כמו שבא בספרו קחנו משם.
חפני • הן לו יהי כדברך, שאין התיקון הזה סותר למה שבא בתורה ובדברי חז״ל, לפחות בעל כרחך תודה לי שלא מצאנו למנהג הזה יסוד וסיוע לא בתורה ולא בדברי רבותינו. 
פנחס • איך אודה לך ואין זה אמת?
חפני • לזאת יקרא חידוש גדול, כי מעולם לא שמעתי ולא העליתי על לבי שיהיה למנהג הזה שורש ועקר בדברי הקדמונים. 
פנחס • לדעתי, אין אתה מייחל ממני שאראה לך מקרא מלא, בדברי מרע&quot;ה, ולא מצוה מתרי״ג מצוות שבאו מפורשות בתורה. כי כמה עניינים רמים ונשגבים אשר יסוד האמונה נשען עליהם לא באו מהם כי אם רמזים קלים בתורה, כהררים התלויים בשערה. דרך משל, לא מצינו מקרא מלא שיודיענו שיום א' בתשרי הוא יום ראש השנה (הגם שיש ללמוד זה בלי ערעור ופקפוק מכמה פסוקים, כמו שהודו בעל כרחם גם רודפי הפשט בלבד). ואין צריך לומר שלא הודע לנו שהוא יום הדין ומסוגל לתשובה, כמו שמאמינים כל בני ישראל היום. ובכל זאת יש להוציא שני העניינים האלה רבי הערך, כמו שאתה רואה מאיזה מליצות יקרות שבאו בתורה, ומאיזה רמזים אשר כל בעל שכל לא ימאן לישא להם פנים, ולצרור אותם בשקידה רבה. ואם אראך אחי ששלשה מועדים אלה, ראש השנה ויום הכפורים ושמיני עצרת, כולם נסקרים בסקירה אחת ליתן את של זה בזה, מה תאמר?
חפני • רופא אומן תקרא, אך ירא אנכי פן תכשל באבן נגף וצור מכשול אשר הקימו לנו כמה מן הנודעים אצלנו בשם חכמים המהפכים דברי תורה כחומר ביד היוצר אל כל אשר יהיה רוח הדמיון ללכת על ידי סיוע הגימטריא וכיוצא מן העניינים האלה. 
פנחס • אל תירא ואל ימהר לבך לחושדני במרמות ותוך. כי הגימטריא והראשי תיבות, אף על פי שאינם הבלים ורעות רוח כדכרי החוקרים נמהרי הלב החורצים משפט לא כבמת ולא בצדקה, עם כל זה אין להם מבוא בוויכוחים וחקירות כאלה, וכבודם במקומם מונח. 
חפני • אתה מלהיב תשוקתי לידע הרמז שבא בתורה על עניין זה.
}}</text>
      <sha1>6hnqy1lppnduuxk8wkmn87k575zrs5h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את צום השביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727797</id>
    <revision>
      <id>2937175</id>
      <parentid>2936343</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:48:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5549" sha1="kxw81uf9ib0y01ntn08d5zm9c4r29y7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מנחם ברבי יעקב חזק ואמץ'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אֶ}}ת צוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי שְׁקָלָם בְּתַפְקִידָיו{{ש}}
{{סי|בְּ}}קַבָּלַת צוֹם וְתַעֲנִית לְהַשְׁוֹתָם יַחְדָּו{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹלָה מִיתַת צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית וִעוּדָיו{{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו.{{ממס|תהלים קטז טו}}

{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ סִלּוּק צַדִּיקִים קָשֶׁה יוֹתֵר{{ש}}
{{סי|ה}}וּרַדְתִּי פְלָאִים נִרְשָׁם בֵּית מִקְדָּשׁוֹ בְּהִסָּתֵר{{ש}}
{{סי|וְ}}הַפְלֵא וָפֶלֶא נִכְפָּל וְאַחֲרָיו נְפִילַת בַּעֲלֵי כֶתֶר{{ש}}
וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.{{ממס|ישעיהו כט יד}}

{{סי|זֶ}}רַע לוֹט מֵעוֹלָם בִּי נִתְקַנָּאוּ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹמְסִים נִפְנוּ לְשָׁלָל וְהֵם מִקְדָּשַׁי{{ש}} בָאוּ
{{סי|טְ}}הוֹרָה עֹמֶדֶת לָעַד לַעֲקֹר נִתְגָּאוּ{{ש}}
אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ.{{ממס|מ&quot;ב כ טו}}

{{סי|יַ}}עַן בְּאַרְבַּע מְקוֹמוֹת הִתְעִיבוּ עֲלִילוֹתָם{{ש}}
{{סי|כֵּ}}ן בְּאַרְבַּע נְבִיאִים גְּזַר דִּינָם נֶחְתָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}הַפִּיל צַדִּיק הֶעֱרִימוּ וַיִּדְרְכוּ קַשְׁתָּם{{ש}}
רוּחַ אַפֵּינוּ נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ד כ}}

{{סי|מִ}}זֶּרַע הַמְּלוּכָה דּוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר לִבְנֵי נֵכָר{{ש}}
{{סי|נִ}}לְוָה לְמֶלֶךְ עַמּוֹן וְאֶל סוּרוֹ נִתְנַכָּר{{ש}}
שָׁלְחוּ לְהַכְרִית שָׂרִיד וְטוֹבַת אַב הֲמוֹן לֹא זָכָר{{ש}}
אָז אָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה וְאֶת הָאָרֶץ עָכָר

{{סי|עֲ}}שִׂינוּהוּ סָנִיף לְיוֹם שְׂרֵפַת מִקְדָּשֵׁנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לֵטָתֵנוּ כִּי נִכְרְתָה וּבוֹ אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|צְ}}דָקָה לְךָ מַלְכֵּנוּ וְלָנוּ הַבֹּשֶׁת בְּבָגְדֵנוּ{{ש}}
בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ.{{ממס|ירמיהו ט יח}}

{{סי|קַ}}בָּלַת חֲכָמִים לְשׁוֹן רֶכֶל שֶׁלֹּא לְקַבְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּי אַךְ אֶת הַדָּבָר קְצָת לָחוּשׁ לוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לֵם בְּמַעֲשָׂיו גַּם מִקְצָת לֹא חָשׁ לְהַכְשִׁילוֹ{{ש}}
זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו כֻּלּוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב כא כג}}

{{סי|תְּ}}מוּר מִסְפֵּד צוֹם גְּדַלְיָה תַּעֲנִיּוֹת וְעִנְיָנָם{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֲדִים טוֹבִים יַחֲלִיף לִמְכוּרֵי חִנָּם{{ש}}
{{סי|נ}}וּגֵי מִמּוֹעֵד יַהֲפֹךְ לְשָׂשׂוֹן כַּאֲשֶׁר נָם{{ש}}
וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.{{ממס|ירמיהו לא יב}}

{{סי|חֹ}}דֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִנָּזֵר מִקּוֹל בְּכִי וַאֲנָקָה{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁפָּט צִיּוֹן תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה{{ש}}
{{סי|בְּרֹ}}אשָׁם יַעֲבֹר מַלְכָּם בְּאוֹר פָּנֶיךָ לְהַבְהִיקָה{{ש}}
וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה.{{ממס|ישעיהו סה יט}}

{{סי|בְּיָ}}ד רָמָה תִּפְדֵּנוּ כַּאֲשֶׁר מֵאָז לְהַבָּא{{ש}}
{{סי|יַעַ}}ל צְקוֹנֵנוּ פְּנֵי כְבוֹדְךָ לְהִתְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|קַבֵּ}}ל שָׁבִים בְּצִלְּךָ רְפָא מְשׁוּבָתָם נְדָבָה{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}

{{סי|חֲזֵ}}ה {{סי|ק}}וֹרוֹת יְדִידִים מִפִּשְׁעֵיהֶם לְנַקָּם{{ש}}
כְּדֵי חָרְבַּן בֵּיתָם וְהֶרֶג בֶּן אֲחִיקָם{{ש}}
הֱיוֹת לְכַפָּרָה לַעֲוֹנָם מִכָּל חַטֹּאתָם לְפָרְקָם{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kxw81uf9ib0y01ntn08d5zm9c4r29y7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ובכן מי לא יראך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727825</id>
    <revision>
      <id>2937149</id>
      <parentid>2937048</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:35:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מלכותם באבדך */ לכאורה כצ&quot;ל</comment>
      <origin>2937149</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37482" sha1="glqdv9owbz2imj7cxx11azos2lcnpwb" xml:space="preserve">'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ:{{ממס|ירמיהו י ז}}'''

{{הור|הפיוטים הבאים מיוחסים לרבי קלונימוס הזקן}}
=====מי אדיר אפסך=====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

'''וּבְכֵן מִי'''{{ש}}
מִי {{סי|אַ}}דִּיר {{סי|אַ}}פְסֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|בָ}}רוּךְ {{סי|בִּ}}לְתֶּךָ{{ש}}
מִי {{סי|גִ}}בּוֹר כְּ{{סי|גִ}}ילֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|דָ}}גוּל כִּ{{סי|דְ}}מוּתֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|הָ}}דוּר כְּ{{סי|הִ}}לּוּלֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|וַ}}דַּאי כְּ{{סי|וִ}}עוּדֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|זַ}}כַּאי {{סי|ז}}וּלָתֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|חָ}}סִין {{סי|חִ}}לּוּפֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|טָ}}הוֹר כְּ{{סי|טַ}}כְסִיסֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|יָ}}ראוּי כְּ{{סי|יִ}}חוּדֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|כ}}וֹבֵשׁ כִּ{{סי|כְ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|ל}}וֹבֵשׁ כִּ{{סי|לְ}}בָנֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|מָ}}רוֹם {{סי|מִ}}לְּבַדֶּךָ{{ש}}
מִי {{סי|נָ}}כוֹן {{סי|נָ}}כְחֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|ס}}וֹאֵן כִּ{{סי|סְ}}אָתֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|עָ}}ץ כַּ{{סי|עֲ}}לִילוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי {{סי|פ}}וֹעֵל כְּ{{סי|פִ}}לְאֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|צ}}וֹאֵל כְּ{{סי|צִ}}נָּתֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|קִ}}נֵּץ {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי {{סי|רִ}}וָּה {{סי|רִ}}נְנוֹתֶיךָ{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי {{סי|שִׁ}}מַּע {{סי|שִׁ}}ירוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי {{סי|תִ}}מֵּם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

=====לא אומר אמרת=====
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא'''}}
|-
|{{סי|אֹ}}מֶר אָמַרְתָּ וְנָפַל דָּבָר{{רווח|3}}||{{סי|תָּ}}מִיד תְּהִלָּתְךָ בְּפִי כֹל תְּדֻבָּר
|-
|{{סי|בַּ}}קְּשׁוּנִי תֹהוּ הָיָה נָאֳמֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|שִׁ}}מְךָ מִגְדַּל עֹז לְרָצִים לְעֻמֶּךָ
|-
|{{סי|גְּ}}בוּל שַׂמְתָּ וּפָרְצוּ אַדִּירִים{{רווח|3}}||{{סי|רָ}}בִים וְגֹעֲשִׁים וְלִשְׁבִירַת חֻקֶּיךָ נִגְרָרִים
|-
|{{סי|דָ}}בָר רֵק עֲשׂוֹת מִשְׁמַרְתֶּךָ{{רווח|3}}||{{סי|קַ}}יָּם סֶלָה וָעֶד קשְׁטְ אִמְרָתֶךָ
|-
|{{סי|הָ}}גִיתָ לִמְחוֹת שֵׁם דְּבֵקֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|צָ}}מְאָה נַפְשָׁם לִנְעִימַת יְמִין חִבּוּקֶךָ
|-
|{{סי|וִ}}תַּרְתָּ לִשְׁפִיכַת דַּם חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}קֻדַּת שָׁלוֹם הִבְטַחְתָּ לְיוֹדְעֵי סוֹדֶךָ
|-
|{{סי|זִ}}לְזַלְתָּ מַאֲמָרֶיךָ כֶּאֱנוֹשׁ לְכַזֵּב{{רווח|3}}||{{סי|עֵ}}דוּת דְּבָרְךָ בַּשָּׁמַיִם נִצָּב מֵהִכָּזֵב
|-
|{{סי|חָ}}פֵץ רֶשַׁע אַתָּה מֵעוֹלָם{{רווח|3}}||{{סי|סִ}}תְרְךָ מָנוֹס לָלוּן עַם עוֹלָם
|-
|{{סי|ט}}וֹב פַּצְתָּ הֱיוֹת לְבָד{{רווח|3}}||{{סי|נָ}}אוֹר כִּי לְךָ הַשֶּׂגֶב יְלֻבָּד
|-
|{{סי|יֹ}}שֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לְכָל גּוֹי הוֹדַעְתָּ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}חִיַּת פֶּשַׁע לְעַם זוּ יִדַּעְתָּ
|-
|{{סי|כַ}}חֲטָאֵינוּ תַּעַשׂ לוֹבֵשׁ צְדָקָה{{רווח|3}}||{{סי|לַ}}חֲשֵׁנוּ הַיּוֹם תִּשַׁע כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה
|}

=====ייראך אדון פועל=====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ'''}}
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|אָ}}דוֹן פֹּעַל לְמַעַנְךָ פָּעַלְתָּ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}כֹחַ מַעֲשֶׂיךָ גָּדַלְתָּ וּמְאֹד נִתְעַלֵּיתָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|גָּ}}בֹהַּ כָּל אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ{{רווח|3}}||{{סי|דָּ}}גוּל בִּמְרוֹמֵי רָמִים הוֹד תַּחֲנוּתֶךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|הֲ}}מוֹן עִירִין הַצָּגִים סְבִיבֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}יַנְעִימוּ שִׁיר בְּהִתְחַדְּשָׁם בִּנְהַר שְׁבִיבֶךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|זֹ}}הַר זִקִּים וְגַלְגַּלֵי רְעָמֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|חַ}}י הַצּוּרִים נִתְּצוּ מִפְּנֵי זַעְמֶךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|טִ}}יף בְּרָקִים הַמַּבְרִיקִים לְדַעְתֶּךָ{{רווח|3}}||{{סי|יֹ}}אמְרוּ הִנֵּנוּ בְּהִשְׁתַּלְּחָם עֲשׂוֹת מִשְׁמַעְתֶּךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|כְּ}}רוּב וְאוֹפָן וְאַלְפֵי שִׁנְאַנֶּיךָ{{רווח|3}}||{{סי|לַ}}הַב חֲנִית וְאוֹר חִצֵּי שְׁנוּנֶיךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|מְ}}לוֹן כִּפָּה וּדְבוּקַת רְגָבֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|נָ}}סִים מִגַּעֲרָתְךָ זִיב מַשַּׁק גֵּבֶיךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|סֶ}}גֶל חֶבְלֶךָ וְנַחֲלַת שִׁפְרָתֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|עַ}}מְּךָ בְּבַר לֵבָב יִכּוֹן לִקְרָאתֶךָ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|פָּ}}קִיד וְשַׂר וְכָל שׁוֹפֵט{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן יָדְךָ הַיּוֹם בְּהִשָּׁפֵט
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|קָ}}נוּי וְקוֹנוֹ עוֹצֵר וְלִגְיוֹנוֹ{{רווח|3}}||{{סי|ר}}וֹבֶה וְעַלְמָה חַלָּשׁ וְתוֹפֵשׂ פִּגְיוֹנוֹ
|-
|יִרָאֲךָ {{סי|שְׁ}}כַן נָפוֹת וְכָל פְּלָכִים{{רווח|3}}||{{סי|תִּ}}תְרוֹמֵם לָעַד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים
|}

=====מלך תר כל סתרי גנזים=====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ר כָּל סִתְרֵי גְנָזִים{{רווח|3}}||{{סי|שִׁ}}מְךָ יִתְפָּאֵר נֶצַח חֲכַם הָרָזִים{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|רִ}}בּוֹתֵי רֶכֶב מַחֲנוֹת קְדוֹשֶׁיךָ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ יֹאמְרוּ נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|צָ}}ר לִכְבוֹדוֹ כָּל יְצוּרִים{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}לִיאַת מַעֲשֶׂיךָ יוֹדְעִים כְּאִישׁוֹן נְצוּרִים{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר לָעַד יִתְהַלָּל{{רווח|3}}||{{סי|סֶ}}לָה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד גָּדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ{{רווח|3}}||{{סי|מָ}}רוֹם וְקָדוֹשׁ נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|לִ}}גְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְקִצְבָּה{{רווח|3}}||{{סי|כָּ}}בוֹד בְּהֵיכָלוֹ תְּבַשֵּׂר צְבָא נִצְבָּא{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|יְ}}מִינוֹ תָרוּם יָדוֹ תָעֹז{{רווח|3}}||{{סי|טְ}}הוֹרִים יַאְדִּירוּ טוֹב יְיָ לְמָעוֹז{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|חֲ}}סִין יָהּ נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זַ}}כִּים יִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|וֶ}}אֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ{{רווח|3}}||{{סי|הִ}}לּוּל עָשׂוֹר כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ{{ש}}
|-
|מֶלֶךְ {{סי|דּ}}וֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}זֵרוֹתָיו תּוֹרוֹת אֱמֶת וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש}}
|-
|{{הור|חזן:}} מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּפִי כָל גְּוִיָּה{{רווח|3}}||{{סי|אַ}}דֶּרֶת תִּפְאַרְתּוֹ בְּרוּם וּבְתַחַת חֲווּיָה
|}

=====הגוים אפס ותוהו=====


{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. (במחזורים, מהשורה השניה ואילך הושמט החלק הראשון ע&quot;י הצנזור)}}

{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם'''}}
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|אֶ}}פֶס וְתֹהוּ נֶגְדְּךָ חֲשׁוּבִים{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}חוּנֶיךָ בְּדוּדִים וְעִמָּם לֹא נֶחֱשָׁבִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|גְּ}}דֵלִים מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים וַהֲבָלִים{{רווח|3}}||{{סי|דְּ}}בֵקֶיךָ דְּבוּקִים בֵּאלֹהִים חַיִּים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|הֵ}}כִין פֶּסֶל מְבַקְשִׁים חָרָשִׁים{{רווח|3}}||{{סי|וָ}}תִיקֶיךָ בְּהַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב יִחוּדְךָ פּוֹרְשִׁים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|זְ}}הָבִים לַאֲפֻדַּת מַסֵּכָה מְכִינִים{{רווח|3}}||{{סי|חֲ}}רֵדֵי דְבָרֶיךָ בְּיִרְאָה לְעָבְדְּךָ מוּכָנִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|ט}}וֹעֲנִים בַּכָּתֵף יֶתֶר צְלִיָּתָם{{רווח|3}}||{{סי|יְ}}דוּעֶיךָ כּוֹרְעִים לְךָ בְּפִקּוּק חֻלְיוֹתָם
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|כֶּ}}סֶף מְצַפִּים עֵץ פִּסְלָם{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}קוּחֶיךָ בְּחֶבְיוֹן עֻזֶּךָ יָשִׂימוּ כִסְלָם
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|מְ}}כַנִּים קְדֻשָּׁתְךָ לְעוּל הַזִמָּה{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ מְשַׁקְּצִים יִחוּם עֶרְוָה וְזִמָּה
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|סֶ}}מֶל תְּמוּנַת נֶאֱלָח מַאֲלִיהִים{{רווח|3}}||{{סי|עַ}}מְּךָ מְעִידִים אַדְנוּתֶךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|פֶּ}}גֶר מוּבָס פַּחְזוּת תַּבְלִיתָם{{רווח|3}}||{{סי|צְ}}בָאֶיךָ קָדוֹשׁ אַתָּה יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹתָם
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|ק}}וֹרְאִים לְלֹא מוֹשִׁיעַ וּמוֹעִיל{{רווח|3}}||{{סי|רֵ}}עֶיךָ נִשְׁעָנִים בְּךָ מְלַמֵּד לְהוֹעִיל
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|שֶׁ}}קֶר נִסְכָּם וְלֹא אֵמוּן{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימֶיךָ אֹמֶן אֱמוּנָתְךָ בְּוַעֲדָם יִנְאֲמוּן
|}

=====כי תודה יתנו לך=====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי'''}}
|-
|כִּי {{סי|ת}}וֹדָה יִתְּנוּ לְךָ שָׁבִים{{רווח|3}}||{{סי|שׁ}}וֹפְכִים לֵב נָכְחֲךָ מִיַּד נִקְשָׁבִים
|-
|כִּי {{סי|רָ}}ם אַתָּה לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{רווח|3}}||{{סי|קָ}}דוֹשׁ תְּהִלּוֹת שִׁמְךָ עָוֹן נוֹשֵׂא
|-
|כִּי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ כְּהַרְרֵי אֵל מֻפְרָעִים{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}רִי נוֹשְׂאִים מִחְיַת תְּנוּב זְרָעִים
|-
|כִּי {{סי|עִ}}מְּךָ הַחֶסֶד וְהַסְּלִיחָה לְהִוָּרֵא{{רווח|3}}||{{סי|סְ}}לֹל חַיֵּי עַד לְחַטָּאִים תּוֹרֶה
|-
|כִּי {{סי|נְ}}כֵה לֵבָב וְשָׁפָל תִּרְאֶה{{רווח|3}}||{{סי|מִ}}דָּתְךָ לֹא כְבָשָׂר לָעֵינַיִם יִרְאֶה
|-
|כִּי {{סי|לְ}}מַבָּטָךְ כָּל פֹּעַל סָקוּר{{רווח|3}}||{{סי|כָּ}}מוּס וְגַם סָתוּם אִתְּךָ חָקוּר
|-
|כִּי {{סי|יָ}}דְךָ פְשׁוּטָה תּוֹהִים לְקַבֵּל{{רווח|3}}||{{סי|טֶ}}רֶם יִקְרָא נַעֲנָה לְךָ קוֹבֵל
|-
|כִּי {{סי|חַ}}סְדְּךָ גָּדוֹל מֵעַל חֲזָקִים{{רווח|3}}||{{סי|ז}}וֹרְעֵי לִצְדָקָה לְפִי קְצֹר זְקוּקִים
|-
|כִּי {{סי|וְ}}עֹז מַלְכוּתְךָ אָהֵב מִשְׁפָּט{{רווח|3}}||{{סי|הַ}}עַל כֵּן נִקְרֵאתָ אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט
|-
|כִּי {{סי|דַ}}רְכְּךָ לְשַׁתֵּף רַחֲמִים בְּדִינֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|גָּ}}דוֹל בִּשְׁתֵּי הַמִּדּוֹת הִטְבַּעְתָּ אֲדָנֶיךָ
|-
|כִּי {{סי|בְּ}}הִכָּנַע עַל הָרָעָה תִנָּחֵם{{רווח|3}}||{{סי|אַ}}פְּךָ תָשִׁיב אֲנוּפֵי קִצְפְּךָ לְנַחֵם
|}

=====לך אדר נאה=====
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ'''}}
|-
|לְךָ {{סי|אֶ}}דֶר נָאֶה מִכָּל פֶּה{{רווח|3}}||כִּי {{סי|תְ}}הִלָּתְךָ רַחוּם אַף כּוֹפֶה
|-
|לְךָ {{סי|בִּ}}גְרוֹן חֲסִידִים רֹן יִתְאַמָּר{{רווח|3}}||כִּי {{סי|שׁ}}וֹעַ לֹא נִכַּר בְּךָ נֶאֱמָר
|-
|לְךָ {{סי|גֵּ}}אוּת יִתְלַבֵּשׁ וָעֹז יִתְאַזַּר{{רווח|3}}||כִּי {{סי|רָ}}מִים תִּשְׁפֹּט בִּגְבוּרָה נֶאְזָר
|-
|לְךָ {{סי|דֻ}}מִיָּה תְהִלָּה בְּיֹפִי מִכְלָל{{רווח|3}}||כִּי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ מְשַׁלְּשִׁים נֹצְצֵי כְּעֵין קָלָל
|-
|לְךָ {{סי|הֶ}}מְיַת נִצִּים עֹז מַאְדִּירִים{{רווח|3}}||כִּי {{סי|צִ}}וִּיתָם חֹק וְלֹא נֶעְדָּרִים
|-
|לְךָ {{סי|וָ}}וֵי דֹק מִגַּעֲרָתְךָ מִתְרוֹפְפִים{{רווח|3}}||כִּי {{סי|פָ}}נִים מְכַסִּים מֵאֵימָתְךָ שְׂרָפִים
|-
|לְךָ {{סי|זְ}}מִירוֹת מִכְּנַף הָאָרֶץ פּוֹשְׁטִים{{רווח|3}}||כִּי {{סי|עֵ}}ינֶיךָ בְּכָל פִּנּוֹתֶיהָ מְשׁוֹטְטִים
|-
|לְךָ {{סי|חֲ}}דָשֵׁי בְקָרִים אֱמוּנָה מַרְבִּים{{רווח|3}}||כִּי {{סי|ס}}וּר לְמִשְׁמַעְתְּךָ חָשִׁים כְּרוּבִים
|-
|לְךָ {{סי|טִ}}פּוּחַ חֲזָקִים וְצֶקֶת מוּצָקִים{{רווח|3}}||כִּי {{סי|נָ}}עֳמֶךָ פּוֹצְחִים אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים
|-
|לְךָ {{סי|יֵ}}חָלֵק עֶצֶם וְאִישׁוֹן יַנְשִׁיף{{רווח|3}}||כִּי {{סי|מֵ}}אָז גְּבוּלָם רוּחֲךָ הִנְשִׁיף
|-
|לְךָ {{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה לְחַזֵּק וּלְגַדֵּל{{רווח|3}}||כִּי {{סי|לְ}}שִׁמְךָ כָּל לָשׁוֹן תְּגַדֵּל
|}

=====יאתה תהילה ועוז=====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה'''}}
|-
|יָאֲתָה {{סי|תְּ}}הִלָּה וָעֹז לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|שָׁ}}קוּל גֶּשֶׁת אֵלָיו גָּדְלוֹ לְאַדָּר
|-
|יָאֲתָה {{סי|ר}}וֹמֵמוּת לְרָם בְּכֹחוֹ יַשְׂגִּיב{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|קָ}}שׁוּט שִׁנּוּן שִׁבְחוֹ לְהַשְׂגִּיב
|-
|יָאֲתָה {{סי|צְ}}פִירָה וְתִפְאֶרֶת לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|פְּ}}תָחָיו בָּא בְּיִרְאָה לַעֲבֹד
|-
|יָאֲתָה {{סי|עֲ}}נוֹת תּוֹדָה לָאֵל הַנֶּאֱמָן{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|סָ}}פוּן הֲדַר הוֹדוֹ לְהִתְאַמָּן
|-
|יָאֲתָה {{סי|נֶ}}צַח וּמֶמְשָׁלָה לְחַי עוֹלָמִים{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|מִ}}לֵּל וְלֹא הָחְסַם בְּבִלּוּמִים
|-
|יָאֲתָה {{סי|לְ}}סַפֵּר מַלְאֲכוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|כְּ}}עֶרְכְּךָ בֵּאוּרָם בִּשֵּׂר בְּמַקְהֵלוֹת
|-
|יָאֲתָה {{סי|יִ}}חוּד שֵׁם הַנִּכְבָּד לְהָעִידָה{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|טָ}}כוּס טְעֹן עֻלּוֹ בִּרְעָדָה
|-
|יָאֲתָה {{סי|חַ}}סְדֵי צוּר סֶלָה לְהַזְכִּיר{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|זַ}}ךְ דֶּבֶק דְּרָכָיו לְהַכִּיר
|-
|יָאֲתָה {{סי|וַ}}דַּאי וָתִיק לְסַלֵּד בִּרְנָנָה{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|הָ}}גוּן הֶלֶם הִלּוּלוֹ לְגָרְנָה
|-
|יָאֲתָה {{סי|דְּ}}רֹשׁ צַדִּיק בְּכָל עוֹנָה{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|גָ}}הוּץ שֵׁרוּת שִׁכְנוֹ לְהַמְעִינָה
|-
|יָאֲתָה {{סי|בְּ}}רָכוֹת הֵעָטוֹת צַדִּיק לְעֵילוֹם{{רווח|3}}||וּמִי {{סי|אָ}}נֹכִי בָּא עַד הֲלוֹם
|}

=====כי אדוקי אש=====

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי'''{{ש}}
כִּי {{סי|אֲ}}דוּקֵי {{סי|אֵ}}שׁ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה יְ{{סי|אַ}}פְּדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|בְּ}}רִיתֵי {{סי|בָ}}שָׂר בִּ{{סי|בְ}}רָכָה יְ{{סי|בַ}}לְעֲדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|גְּ}}דוּדֵי {{סי|גֹ}}בַהּ בְּ{{סי|גַ}}הַר יַ{{סי|גִּ}}ידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|דְּ}}בֵקֵי {{סי|דִ}}בְרָתֶךָ בְּ{{סי|דִ}}יצָה יִ{{סי|דֹּ}}דוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|ה}}וֹמֵי {{סי|הֲ}}מוּלָה בְּ{{סי|הֶ}}גֶה יְ{{סי|ה}}וֹדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|וְ}}הוֹגֵי {{סי|וָ}}תִיקֶיךָ בְּ{{סי|וַ}}עֲדָם יְ{{סי|וַ}}עֲדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|זַ}}כֵּי {{סי|זְ}}בוּל בְּ{{סי|זִ}}מְרָתָם יַ{{סי|זְ}}בִּידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|חָ}}פֵי {{סי|חֶ}}לֶד בְּ{{סי|חִ}}כָּם יְ{{סי|חַ}}דוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ}}הַר בְּ{{סי|טַ}}עְמָם יַ{{סי|טִּ}}ידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|י}}וֹדְעֵי {{סי|יִ}}רְאָתֶךָ בְּ{{סי|יִ}}חוּלָם יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|כִּ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים בְּ{{סי|כַ}}נְפֵיהֶם יְ{{סי|כַ}}בְּדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|ל}}וֹמְדֵי {{סי|לִ}}קְחֲךָ בְּ{{סי|לַ}}הֲקָם יְ{{סי|לַ}}בְּדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מְ}}עוֹפְפִים בְּ{{סי|מַ}}הֲלָלָם יַ{{סי|מְ}}אִידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|נְ}}שׂוּאֵי {{סי|נְ}}שָׁרִים בְּ{{סי|נָ}}אֳמָם יַ{{סי|נְ}}גִּידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|סְ}}כוּכֵי {{סי|סָ}}ךְ בְּ{{סי|סִ}}לּוּדָם יְ{{סי|סַ}}גְּדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|ע}}וֹמְסֵי {{סי|עֻ}}לָּךְ בְּ{{סי|עֹ}}ז יְ{{סי|עִ}}ידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|פְּ}}לִיאֵי {{סי|פֶ}}לֶא בְּ{{סי|פֶ}}לֶל יְ{{סי|פַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|צ}}וֹעֲקֵי {{סי|צָ}}קוּן בְּ{{סי|צָ}}רָתָם יַ{{סי|צְ}}עִידוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|קְ}}דוּחֵי {{סי|קֶ}}דַח בְּ{{סי|קָ}}רְאָם יִ{{סי|קְּ}}דוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|ר}}וֹגְשֵׁי {{סי|רִ}}צְפָּתְךָ בְּ{{סי|רֶ}}טֶט יִ{{סי|רְ}}עֲדוּךָ{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי {{סי|שְׁ}}בִיבֵי {{סי|שַׁ}}לְהֵבוֹת בְּ{{סי|שֵׂ}}כֶל יְ{{סי|שַׂ}}הֲדוּךָ{{ש}}
כִּי {{סי|תּ}}וֹמְכֵי {{סי|תֹ}}ם בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ

=====בכל און אוסיף אומץ=====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל'''}}
|-
|בְּכָל {{סי|א}}וֹן אוֹסִיף אֹמֶץ לְגַדְּלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|בֵּ}}רוּר שֵׁם כְּבוֹד גָּדְלָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|גּ}}וּף וּנְשָׁמָה יֻשְׂגַּב הִלּוּלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|דּ}}וֹבְבִים לְךָ נִטְעֵי אָהֳלָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|ה}}וֹן מִתְאַהֵב מַלְכוּת עֻלָּךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|וְ}}קָדוֹשׁ פּוֹצְחִים יְרֵאֶיךָ לְעַלָּךְ
|-
|בְּכָל {{סי|זָ}}וִיּוֹת מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|חֲ}}רֵדִים לְהַמְאוֹת יְדוּעֶיךָ בְּשֶׁלָּךְ
|-
|בְּכָל {{סי|ט}}וּחַ יוּעַץ חֶסְיוֹן צִלָּךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|יֹ}}אמְרוּ מְשַׁעְשְׁעֵי אָמוֹן אֶצְלָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|כֶּ}}סֶל יְיַחֲדוּ אֱלָהוּתָךְ קְהָלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|לַ}}עֲנוֹת אַחַר חֲטִיבַת חֵילָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|מִ}}דַּת חֶסֶד וְקַו מִשְׁקוֹלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|נ}}וֹאֲמִים תְּאֵבֵי אֱזֹן לְקוֹלָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|שִׂ}}יחַ וָסַעַר שְׁמֵי שִׂכְלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|עֲ}}נִיָּתָם בְּאֹמֶר יָפָה כֻלָּךְ
|-
|בְּכָל {{סי|פְּ}}תִיחַת מְפוֹרָשׁ צָגֵי מִגְדָּלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|צַ}}הַל הַחִלָּם עֹז לְהַגְדִּילָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|קֵ}}ץ הִפְלֵאתָ נִסִּים לְגַדְּלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|רַ}}חֲשָׁם עַל הַצֵּת חֲרוּלָךְ
|-
|בְּכָל {{סי|שֶׁ}}כֶן בְּהִתְעַדְּנָם מִמְּגָדֵי אֶשְׁלָךְ{{רווח|3}}||בָּרוּךְ {{סי|תְּ}}מִימֶיךָ יִתְּנוּ לְךָ מִשֶּׁלָּךְ
|}

=====חכמי תום דרך=====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאֲתָה כִּי בְּכָל חַכְמֵי'''}}
|-
|חַכְמֵי {{סי|תֹּ}}ם דֶּרֶךְ הַמְאַחֲלִים לִכּוֹן{{רווח|3}}||{{סי|שַׁ}}חַר מְעוֹרְרִים לִקְרָאתְךָ הִכּוֹן
|-
|חַכְמֵי {{סי|רֻ}}בֵּי תוֹרוֹת הַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם{{רווח|3}}||{{סי|ק}}וֹדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְצוֹת נִדְבָתָם
|-
|חַכְמֵי {{סי|צֵ}}רוּף אוֹתִיּוֹת שֵׁם עִלּוּמֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|פּ}}וֹקְדִים שְׁקֹד סֶפֶף אוּלָמֶךָ
|-
|חַכְמֵי {{סי|עֵ}}דוּת קשְׁטְ אִמְרֵי אֲמִתֶּךָ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹקְדִים שַׁוּוֹת לְנֶגְדָּם אֵימָתֶךָ
|-
|חַכְמֵי {{סי|נְ}}אֻם צוֹפִים וּפִיּוֹת מִדְבָּרֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|מִ}}לְחָמָה מְשִׁיבִים בְּשַׁעֲרֵי דְבִירֶךָ
|-
|חַכְמֵי {{סי|לֶ}}מֶד לְהוֹעִיל מִפִּיךָ חַנּוּן{{רווח|3}}||{{סי|כָּ}}בוֹד שָׂמִים לְשִׁמְךָ בְּחִנּוּן
|-
|חַכְמֵי {{סי|יִ}}רְאַת אֱלֹהִים מוֹשֵׁל וְצַדִּיק{{רווח|3}}||{{סי|ט}}וּבְךָ קֹוִים קָרוֹב וּמַצְדִּיק
|-
|חַכְמֵי {{סי|חִ}}פּוּשׂ מַטְמוֹנֵי חָכְמָה וָדַעַת{{רווח|3}}||{{סי|ז}}וֹקְקִים זַמֵּר גֵּאוּת מוּדַעַת
|-
|חַכְמֵי {{סי|וִ}}דּוּי בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַסְּלִיחָה{{רווח|3}}||{{סי|ה}}וֹמִים בְּתַחֲנוּן שְׁמָעָה וּסְלָחָה
|-
|חַכְמֵי {{סי|דְּ}}בָרִים קַחַת שׁוּב עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|גּ}}וֹעִים אָנָּא זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ
|-
|חַכְמֵי {{סי|בְּ}}טוּחֵי בִּבְרִית כְּרוּתָה לְמִדּוֹתֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|אֶ}}נְקָתָם אֱזֹן דּוֹפְקֵי דַלְתוֹתֶיךָ
|}
=====הגוים אימים זמזומים=====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. פיוט זה חסר במחזורים, מפני הצנזור.}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot;|{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאֲתָה כִּי בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם'''}}
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|אֵ}}ימִים זַמְזֻמִּים קֵדָר וַאֲדוֹמִים{{רווח|3}}||{{סי|בַּ}}לְּעֵם קַלְּעֵם גְּמוּמִים דְּמוּמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|גֹּ}}מֶר וּמָגוֹג אַשְׁכְּנַז וְרוֹמִים{{רווח|3}}||{{סי|דַּ}}כְּאֵם הַכְּאֵם זְעוּמִים מֻחְרָמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|הַ}}גְרִים קְטוּרִים לוּדִים וַאֲרָמִים{{רווח|3}}||{{סי|וַ}}כְּחֵם שַׁכְּחֵם מִתַּחַת רָמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|זֶ}}רַח נַחַת מִזִּים וְשַׁמִּים{{רווח|3}}||{{סי|חַ}}סְּמֵם כַּרְסִימֵם שִׂימֵם שׁוֹמֵמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|טֶ}}בַח גַּחַם וְיֶתֶר רְאוּמִים{{רווח|3}}||{{סי|יַ}}סְּרֵם חַסְּרֵם מִהְיוֹת אֻמִּים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|כַּ}}פְתּוֹרִים כַּסְלוּחִים לְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים{{רווח|3}}||{{סי|לַ}}פְתֵּם כַּסְּחֵם סַעֲרֵם רְעוּמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|מִ}}בְשָׂם וְאַרְבֵּל מִשְׁמָעִים וְדוּמִים{{רווח|3}}||{{סי|נַ}}פְּצֵם הֲפִיצֵם שִׁיתֵם הַדָּמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|סְ}}בָא וַחֲוִילָה סַבְתְּכָא וּרְעָמִים{{רווח|3}}||{{סי|עַ}}קְּרֵם קַרְקְרֵם דְּווּיִם עֲמוּמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת עַמּוֹן אַשּׁוּר וְעֵילָמִים{{רווח|3}}||{{סי|צַ}}מְּתֵם הֲמִיתֵם תְּנֵם לְמַהֲלוּמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|קִ}}יר וּמוֹאָב לוּדִים וַעֲנָמִים{{רווח|3}}||{{סי|רַ}}טְּשֵׁם נַטְּשֵׁם דַּקִּים צְנוּמִים
|-
|הַגּוֹיִם {{סי|שֵׁ}}שַׁךְ וּמָדַי כִּתִּים וְלֵב קָמִים{{רווח|3}}||{{סי|תַּ}}עֲבֵם הֲעִיבֵם לְאֵין תְּקוּמִים
|}

=====ובכל תוקף ייאמן=====


{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאֲתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל'''}}
|-
|וּבְכָל {{סי|תֹּ}}קֶף יֵאָמֵן עֹז הִלּוּלָךְ{{רווח|3}}||{{סי|שַׁ}}לְוַת שׁוֹדְדִים וְשַׁאֲנַנּוּתָם בְּהַיְלִילָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|רֶ}}גֶשׁ יֻמְתַּק סוֹד אֱמוּנֶיךָ{{רווח|3}}||{{סי|קַ}}רְנוֹת צַדִּיקִים בְּרוֹמְמָךְ בְּאַרְמוֹנֶךָ
|-
|וּבְכָל {{סי|צַ}}עַד יְפֻזַּז וִיכֻרְכַּר לִכְבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{סי|פַּ}}אֲתֵי בוֹגְדִים מֵאֶרֶץ בְּאַבְּדֶךָ
|-
|וּבְכָל {{סי|עֹ}}צֶם יוּשַׁר שִׁיר לְעַלָּךְ{{רווח|3}}||{{סי|סְ}}גוּלֶיךָ מִמַּחַץ מַכָּתָם בְּהַתְעִילָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|נָ}}פוֹת יֻנְעַם זֶמֶר לְגַדְּלָךְ{{רווח|3}}||{{סי|מַ}}לְכֵי אֶרֶץ מִכְּבוֹדָם בְּהַדִּילָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|לָ}}שׁוֹן יֻשְׂגַּב שִׁמְךָ לְבַדָּךְ{{רווח|3}}||{{סי|כַּ}}נַּת נִטְעָךְ בֶּטַח בְּבַדְּדָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|יָ}}ד יְהוּיָד שֵׁמַע צִלְצוּלָךְ{{רווח|3}}||{{סי|טִ}}ירַת טְמֵאִים מֵחֹסֶן בְּנַצְּלָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|חֶ}}נֶה וָסִיעַ קוּמָךְ וְשׁוּבָךְ{{רווח|3}}||{{סי|זְ}}רוּיֶיךָ לְרִבְבוֹת אַלְפֵיהֶם בַּהֲשִׁיבָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|וֶ}}כֶל יַמְלִיכוּ אַדְנוּת יִחוּדָךְ{{רווח|3}}||{{סי|הֲ}}מוֹן עָרִיצִים לַאֲבַדּוֹן בְּהַכְחִידָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|דֶּ}}רֶךְ יוּשַׂח עֹצֶם חֵילָךְ{{רווח|3}}||{{סי|גֹּ}}ויֶךָ בְּשַׂמְּחָךְ כְּיַחֵל לָךְ
|-
|וּבְכָל {{סי|בְּ}}רָכוֹת יִתְרוֹמַם שֵׁם קָדְשֶׁךָ{{רווח|3}}||{{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ נְעוּרֵימוֹ כַּנֶּשֶׁר בְּחַדְּשֶׁךָ
|}

=====מלכותם באבדך=====
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש''' (במחזורים הושמטה תחילת כל שורה ע&quot;י הצנזור)}}

{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאֲתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם'''}}
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|אַ}}בְּדָךְ עוֹבְדֵי פְסִילֵי נְסָכִים{{רווח|3}}||{{סי|תִּ}}כּוֹן מַלְכוּתְךָ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|בַ}}לְּעָךְ בּוֹטְחֵי הֶבֶל תַּעְתּוּעִים{{רווח|3}}||{{סי|שָׁ}}מַיִם וָאָרֶץ שִׁבְחֲךָ יְהוּ מַבִּיעִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|גַ}}דְּעָךְ מְקִימֵי אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים{{רווח|3}}||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ יִקְרְאוּ בְגָרוֹן הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|דַ}}כְּאָךְ דּוֹרְשֵׁי קֶטֶב תֹּהוּ וּבְעָלִים{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}דֻשָּׁה וָעֹז תְּיַסֵּד כְּמִפִּי עוֹלְלִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|הָ}}רְסָךְ הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים{{רווח|3}}||{{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ יַגִּידוּ בָאִיִּים אֵל אֵלִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|וַ}}כְּחָךְ המִּטַּהֲרִים וְהַמִּתְקַדְּשִׁים{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}אֵר מְלוּכָה יִנְחֲלוּ נִטְעֵי כַנַּת קְדוֹשִׁים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|זַ}}עֲמָךְ שָׂטֵי כָזָב פּוֹנֵי אֶל רְהָבִים{{רווח|3}}||{{סי|עִ}}לּוּי כְּבוֹד שִׁמְךָ יְתַנּוּ כֹל בַּאֲהָבִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|חַ}}בְּלָךְ סוֹגְדֵי מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים{{רווח|3}}||{{סי|סִ}}פּוּר מַעֲשֶׂיךָ בְּרִנָּה יִפְצְחוּ מַאֲרִישִׁים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|טַ}}אְטְאָךְ טוֹעֲנֵי עֲצַבִּים עֲשׂוּיִם פְּרָקִים{{רווח|3}}||{{סי|נֹ}}עַם דֵּעַ יִרְאָתְךָ יִתְמַלְּאוּ אֲרָקִים
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|יַ}}דָּךְ כּוֹרְעֵי נִסְבָּל מַשָּׂא לַעֲיֵפָה{{רווח|3}}||{{סי|מִ}}שְׁתַּחֲוִים כָּל בָּשָׂר לְפָנֶיךָ עֹשֶׂה שַׁחַר וְעֵיפָה
|-
|מַלְכוּתָם בְּ{{סי|כַ}}לּוֹתָךְ לְנַעֵר רְשָׁעִים מִן הָאָרֶץ{{רווח|3}}||{{סי|לָ}}כֵן יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ
|}

=====מאין כמוך באמצך=====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''וּבְכֵן מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאֲתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ'''

{|
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|אַ}}מְּצָךְ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|בָ}}לְלָךְ אֵשׁ וּמַיִם
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|גָ}}לְלָךְ אִישׁוֹן חֹשֶׁךְ וָאֹפֶל{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|דָ}}לְקָךְ אוֹר מִמַּאֲפֵל
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|הַ}}בְדִּילָךְ רָקִיעַ בְּמַחַץ{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|וַ}}עֲדָךְ לְהַקְווֹת זְדוֹנֵי שַׁחַץ
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|זַ}}כָּךְ צְבָאוֹת זַכִּים וְנוֹרָאִים{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|חַ}}סְּנָךְ חֲיָלֵי פְלִיאִים
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|טַ}}כְּסָךְ מוֹצָא דֶשֶׁא וּזְרָדִים{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|יַ}}צְּבָךְ גַּן לְהַצְמִיחַ מְגָדִים
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|כַ}}לְּלָךְ גדֶל שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|לַ}}הֲבָךְ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וּמַזָּרוֹת
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|מַ}}לְּלָךְ יִשְׁרְצוּ אַדִּירִים{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|נָ}}אֳמָךְ לְעֹפֵף טָסֵי אֲוֵרִים
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ רֶמֶשׂ מִמְּעֵי צִיָּה{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|עָ}}צְמָךְ נֶפֶשׁ בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|פָ}}קְדָךְ אֵבוּס בְּהַרְרֵי אֶלֶף מְסִבּוֹ{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|צַ}}וְּתָךְ לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|קַ}}בְּצָךְ עָפָר מֵרִגְבֵי אֲדָמָה{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|רָ}}קְמָךְ חוֹתַם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה
|-
|מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|שָׁ}}בְתָךְ יוֹם מִיָּמִים{{רווח|3}}||מֵאֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|תַ}}קְּנָךְ שִׁכְלוּל שְׁנֵי עוֹלָמִים
|}</text>
      <sha1>glqdv9owbz2imj7cxx11azos2lcnpwb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה כוננת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727829</id>
    <revision>
      <id>2937163</id>
      <parentid>2936725</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:03:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>2937163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62825" sha1="5avw0mpko8cagf7smmieefqwjm52s8b" xml:space="preserve">=אתה כוננת=
==נוסח ספרד==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִיתְךָ מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}}
{{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע כֶּחָצִיר אֻמְלָלוּ.{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}}
{{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}}
{{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִזֶּרַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ לְשָׁרֶתְךָ קִדַּשְׁתָּ.{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}}
{{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן מְחֻגָּר בְּכֻלָּם, כַּמַּלְאָךְ מִיכָאֵל מְשָׁרֵת.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ.

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}}
וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}}
{{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}}
{{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו (מִקִּתּוֹן שֶׁל זָהָב).{{ש}}
{{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ לְאַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וּזְרָקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן, וּמַקְטִיר מִנְחַת הַתָּמִיד כְּמִשְׁפָּטָהּ.{{ש}}
{{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַסֹּלֶת וּמִנְחַת חֲבִתִּין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר, וְאַחַר הַתָּמִיד מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם. {{הור1|בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב קֹדֶם מוּסַף הַיּוֹם כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרֵךְ לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}.{{ש}}
{{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וּפָרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר, וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}}
{{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}}
{{סי|הָ}}יָה עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא לוֹ לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרַל יָמִין כְּשֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַייָ חַטָּאת.{{ש}}

{{הור|כאן אין צריך לכרוע.}}{{ש}}
וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

{{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}}
{{סי|אַ}}ף בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ בַּצַּוָּאר. וּבָא לוֹ שֵׁנִית אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}}
{{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמֵרַק אַחֵר אֶת הַשְּׁחִיטָה, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ יִתֵּן מִיַּד לְמָרֵס בְּדָמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ בָּעֲזָרָה עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁמִּן הַהֵיכָל וְלַחוּץ, וְנָטַל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. הוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}}
{{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}}
{{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרוֹן, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחַ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}}
{{סי|חָ}}פַן כָּל הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּכַּף בְּחָפְנָיו וְצָבַר עַל הַגֶּחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מִן הַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת.

וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, אִם שְׁחוּנָה גְּשׁוּמָה, וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, שָׁנָה שֶׁלֹּא תַפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ, וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם, וְלָא יִעְדֵּי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה.

{{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרוֹן כְּסֵדֶר דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מִן הַכַּן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|נָ}}חַץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה זֶה בָּזֶה. וּבָא וְעָמַד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}}
{{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהָלוֹ, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל לְהוֹלִיכוֹ וּמְסָרוֹ לוֹ, וְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, וּדְחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב וּבָא לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל הַסֵּפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִים שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּהִלְכָתוֹ.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפַּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת כְּבִשְׁאָר יָמִים, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִתִּין, וּמְנַסֵּךְ הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר כְּהִלְכָתוֹ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}

==נוסח עדות המזרח==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִית מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}}
{{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע אֻמְלְלוּ כֶּחָצִיר.{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}}
{{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}}
{{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִגֶּזַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ מִשָּׁרָשָׁיו קִדַּשְׁתָּ.{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}}
{{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן חָגוּר בְּכֻלָּם, כְּמַלְאָךְ מְשָׁרֵת.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ.

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}}
וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמֶּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמֶּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}}
{{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}}
{{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ כֹּהֵן אַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן.{{ש}}
{{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַתָּמִיד וַחֲבִיתִין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר {{ק|[נ&quot;א: בִּכְלִי יֹשֶׁר]}} {{הור1|י&quot;א כשחל בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב שְׁנֵי כִבְשֵׂי מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרְכִין לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם.{{ש}}
{{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וְיִפְרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}}
{{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}}
{{סי|ה}}וּא עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא אֶל לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אָחָד בַּיָּמִין וְאֶחָד בַּשְּׂמֹאל, אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל, וּנְתָנָם עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרַל שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַשֵּׁם חַטָּאת.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

{{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}}
{{סי|אַ}}ךְ בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית נֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. וּבָא לוֹ שְׁנִיָּה אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}}
{{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ מִיַּד יִתְּנֵהוּ לְמָרֵס בְּדָמוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁל הֵיכָל מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנוֹטֵל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת {{ק|[אֵילָךְ וְאֵילָךְ]}}, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. וְהוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}}
{{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}}
{{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחוֹ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}}
{{סי|חָ}}פַן וְעֵרָה הַקְּטֹרֶת בְּגוּדָלוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו, עַד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִמְלֹא חָפְנָיו כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְצָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מֵהַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת.

וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בִּהְיוֹתוֹ בַּהֵיכָל: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, אִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְשׁוּמָה, וְאַל תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם בִּלְבַד בְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, שָׁנָה שֶׁלֹּא תַפִּיל אִשָּׁה אֶת פְּרִי בִטְנָהּ, וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם, וְלָא יִעְדֵּי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה.

{{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ שָׁם בַּאֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל שֵׁם, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ כְּסֵדֶר שֶׁהִזָּה דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מֵעַל כַּן הַזָּהָב. וְעוֹמֵד בֵּין מִזְבַּח הַזָּהָב לַפָּרֹכֶת, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|נִ}}חֵץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְחָזַר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה. וּבָא וְעָמַד אֵצֶל מִזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}}
{{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּצַד דָּרוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ מַתְּנוֹת קַרְנוֹתָיו.{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהִלָּה, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל, וּמְסָרוֹ לוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. [וְדַרְכִיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין וּמְנִיפִין בְּסוּדָרִין, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.]{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ וּבָא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן כְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת ובְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵמוּרֵי הַחַטָּאוֹת, וְעוֹשֶׂה מִנְחַת שְׁנֵי הָאֵילִים כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה נִסְכֵּי כָּל הַמּוּסָפִין כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְּהִלְכָתוֹ.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִיתִין וְהַנְּסָכִים כְּמִשְׁפָּטָן. נִכְנַס לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאֹהֲבָיו בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:סדר העבודה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5avw0mpko8cagf7smmieefqwjm52s8b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעם לשד/חפני ופנחס/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727831</id>
    <revision>
      <id>2937250</id>
      <parentid>2936686</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:05:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7721" sha1="5v3gzxrnzxfc2ngkfjl0c8v70ygwbm4" xml:space="preserve">{{רן|
פנחס • אשאלך אחי והודיעני, מה טעם לחגיגת עצרת? ומה רמז יש בה? הנה ראינו בכל המועדות טעם מספיק למצוותם ולשמירתם, הפסח לזכור צאתנו ממצרים, חג השבועות להיות זמן הביכורים ומתן תורתנו כפי עדות חז&quot;ל הנאמנת, ראש השנה ויום הכיפורים הנה הנם ימי הדין לשפוט כל באי עולם, חג הסכות למען ידעו דורותינו כי בסוכות וכו'. אבל עצרת למה נתיסדה, ולמה נצטווינו בה? כי אין ספק שחז״ל נתכוונו לנקודת האמת במה שאמרו &quot;עצרת חג בפני עצמו&quot;, הן מכח קבלתם המכרעת הן מכח הסברא וסיוע הכתובים, שהרי כל המצוות המיוחדות לחג הסוכות נפסקים ביום השביעי ולא תמצא שתחייב התורה ליטול ד' מינים ולישב בסוכה ביום שמיני עצרת. וזה מופת חותך היות לה מציאות וטעם בפני עצמה.
חפני • כן הוא באמת, אבל כבר הקדימו חז״ל שיום שמיני עצרת הוא כדמיון חג השבועות לחג הפסח הנקרא גם כן עצרת, אלא שנתקרב לחג הסוכות מן הסבות שזכרו הם ז&quot;ל. 
פנחס • אך מה יועיל זה, מאחר שטעם חגיגת יום הבכורים נתגלה לנו בתורה, וזה לא נתגלה, אם לא ברמזים והערות כמו שאמרתי. 
חפני • והיכן באו?
פנחס • שא נא עיניך וראה בפרשת הקרבנות מה הם הקרבנות שנקבעו חובה ביום הכפורים, שהוא, '''כעדות התורה,''' מיוחד לסליחה ולכפרה. 
חפני • אני קורא בו פר אחד איל אחד כבשים שבעה ושעיר לחטאת. 
פנחס • ובקרבנות יום הזכרון?
חפני • אני קורא גם כן כדרך זה ממש. 
פנחס • וביום שמיני עצרת?
חפני • '''פר אחד איל אחד כבשים שבעה ושעיר לחטאת.'''
פנחס • חקר נא אולי תמצא יום מימים יוקבעו בו קרבנות חובה באופן זה ממש בלי שינוי או תוספת או מגרעת.
חפני • באמת כי יש מקום לחקור למה זה ועל מה זה.
פנחס • דבר נקל יהיה לך אחי, אם תקבל מה שבא מפורש בספר הזוהר היות ביום זה גמר דין, ומסירת הפתקין. 
חפני • והלא ביום הושענא רבה אמרו, ולא ביום שמיני עצרת. 
פנחס • סדר התחינות והלימודים לחוד, וגמר המשפט לחוד, שהרי שפתי בעל הזוהר ברור מללו שאין זה כי אם ביום שמיני של חג, כמו שתמצא מפורש בפרשת ויחי דף ר״ך וז״ל: ואי זכי בתשובה שלימה כדקא יאות תליין ליה עד ההוא '''יומא דעצרת''' דהוא יום שמיני דחג.
חפני • אם כן למה אנו נוהגים לעשות התיקון המהודר לנו בליל הושענא רבה?
פנחס • לדעתי נתקן בליל זה להיות אז מותר להרבות בבקשות ובחינונים ובתקיעת שופר, מה שאין כן בעצם יום השמיני שהוא יום טוב, ויש לנו כיוצא בו ביוס הקהל שחל להיות בשבת שכתב הרמב&quot;ם ([[רמב&quot;ם הלכות חגיגה ג ז|חגיגה פ״ג ה״ז]]) שמאחרין אותו לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות '''והתחינות''' שאינם דוחים השבת. וגם ביום טוב עצמו אינם עושים יום הקהל כמו שאמרו בירושלמי, מפני הבימה שאי אפשר לעשותה ביום טוב. ואף על פי שלהליץ בעד הרמב״ם כתב שם הכסף משנה שאילו היו עושים אותו ביום טוב לא היו נאסרים התקיעות והתחינות, מפני שהם דברים מיוחדים לעשות בו ביום, דבחג הסכות אמר רחמנא ואפילו ביום טוב, עין רואה שלא נתפייס הרב בתירוץ זה והוסיף: ועי״ל וכו', ועוד שלא מצינו חיוב התחינה והתקיעה בשמיני עצרת כמו שמצאנוהו בחג הסכות של שמיטה ביום הקהל. וגם הרב לחם משנה גמגם בתירוץ הראשון ונענע לו בראשו לתירוץ השני, יעו״ש. 
חפני • מכאן ראיה שמעולם לא נתכוון נותן התורה למה שבדו מלבם המקובלים, מאחר שעשאו יום טוב.
פנחס • והלא יום הזכרון כפי עדות חכמי המשנה והתלמוד, ולא בלבד חכמי הקבלה, הוא התחלת הדין וג' ספרים נפתחים בו ואע&quot;פי כן עשאו הכתוב יום טוב.
חפני • אין להכחיש זה, אס נניח שצדקו חכמינו ז״ל באומרם שהוא יום דין. 
פנחס • די לי בזה, כי אני מתווכח כעת עם המאמינים לכל הפחות כדברי התלמודיים ובקבלתם. 
חפני • אם כן לפי דעתך יהיו שלשה רגלים בצד אחד, כל אחד לפי טעמו שנתגלה בו, וג׳ מועדים אלו, היינו ר״ה ויום הכיפורים ושמיני עצרת בצד אחר, בטעם מיוחד להם.
פנחס • כן הוא באמת, וזה היום כמו אלף שנים שנתעורר על זה רבינו סעדיה גאון במאמר נכבד ויקר במאד מאד לענייננו, הביאו רבינו דוד קמחי בפירושו להושע ב' {{ק|([[מ&quot;ג הושע ב יג|יג]])}} על פסוק &quot;והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה&quot; וזה לשונו: ורב סעדיה גאון פירש, '''חגה''' אלו שלשה רגלים, '''וכל מועדה''' אלו '''ראש השנה ויום הכיפורים ושמיני עצרת.''' 
חפני • אם כן צריך לומר, שג' מועדים אלו, נקשרים זה בזה וזה בזה כחבלי עבותות הטעם האחד המיוחד הכמוס בהם, היינו תשובה ומע״ט מצד אחד, והמשך הדין ומשפט חרוץ מצד אחר על כל מה שעשינו למטוב ועד רע בשנה שחלפה.
פנחס • בצדק כל אמרי פיך. ויש לנו בזה רמז בדברי הקדמונים במה שאמרו: &quot;ראשון לחשבון עוונות&quot;, כי הלא יש לתמוה, איך לא יחשוב ה' לנו עוון באותם הימים, וכי עולם של הפקר הוא? והגם שידעת מה שרצו ליישב בעניין זה באופן שלא ינגד לשכל ולאמונה, באומרם כי העסק במצוות החג, לולב וסוכה, מרחיק האדם מן העבירה, תודה לי שאין בזה כדי שביעה, ולא יתיישב כי אם במה שזכרנו. עם היות שהם דברו על יום א' של חג, אבל מאחר שהם כולם ימים נרדפים וכלם מקראי קדש לא דקדקו כל כך בדבר, ומה שיש עוד ללמוד ממאמרם זה ומשאר דברי חז״ל – עוד תשמענו מדי דברי בקרוב על הראיות הנלקחות מספריהם לכבוד קדושת היום. נמצא כי מראש השנה ועד שמיני עצרת הם כולם ימים השייכים לשנה שעברה במה שנוגע לדין ולתשובה. 
}}</text>
      <sha1>5v3gzxrnzxfc2ngkfjl0c8v70ygwbm4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937255</id>
      <parentid>2937250</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:11:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>2937255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7809" sha1="26kpeg29a7btitjl5qb2alx9qxb22x5" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טעם לשד|חפני ופנחס|פרק ב|פרק ג|פרק ד}}
{{רן|
פנחס • אשאלך אחי והודיעני, מה טעם לחגיגת עצרת? ומה רמז יש בה? הנה ראינו בכל המועדות טעם מספיק למצוותם ולשמירתם, הפסח לזכור צאתנו ממצרים, חג השבועות להיות זמן הביכורים ומתן תורתנו כפי עדות חז&quot;ל הנאמנת, ראש השנה ויום הכיפורים הנה הנם ימי הדין לשפוט כל באי עולם, חג הסכות למען ידעו דורותינו כי בסוכות וכו'. אבל עצרת למה נתיסדה, ולמה נצטווינו בה? כי אין ספק שחז״ל נתכוונו לנקודת האמת במה שאמרו &quot;עצרת חג בפני עצמו&quot;, הן מכח קבלתם המכרעת הן מכח הסברא וסיוע הכתובים, שהרי כל המצוות המיוחדות לחג הסוכות נפסקים ביום השביעי ולא תמצא שתחייב התורה ליטול ד' מינים ולישב בסוכה ביום שמיני עצרת. וזה מופת חותך היות לה מציאות וטעם בפני עצמה.
חפני • כן הוא באמת, אבל כבר הקדימו חז״ל שיום שמיני עצרת הוא כדמיון חג השבועות לחג הפסח הנקרא גם כן עצרת, אלא שנתקרב לחג הסוכות מן הסבות שזכרו הם ז&quot;ל. 
פנחס • אך מה יועיל זה, מאחר שטעם חגיגת יום הבכורים נתגלה לנו בתורה, וזה לא נתגלה, אם לא ברמזים והערות כמו שאמרתי. 
חפני • והיכן באו?
פנחס • שא נא עיניך וראה בפרשת הקרבנות מה הם הקרבנות שנקבעו חובה ביום הכפורים, שהוא, '''כעדות התורה,''' מיוחד לסליחה ולכפרה. 
חפני • אני קורא בו פר אחד איל אחד כבשים שבעה ושעיר לחטאת. 
פנחס • ובקרבנות יום הזכרון?
חפני • אני קורא גם כן כדרך זה ממש. 
פנחס • וביום שמיני עצרת?
חפני • '''פר אחד איל אחד כבשים שבעה ושעיר לחטאת.'''
פנחס • חקר נא אולי תמצא יום מימים יוקבעו בו קרבנות חובה באופן זה ממש בלי שינוי או תוספת או מגרעת.
חפני • באמת כי יש מקום לחקור למה זה ועל מה זה.
פנחס • דבר נקל יהיה לך אחי, אם תקבל מה שבא מפורש בספר הזוהר היות ביום זה גמר דין, ומסירת הפתקין. 
חפני • והלא ביום הושענא רבה אמרו, ולא ביום שמיני עצרת. 
פנחס • סדר התחינות והלימודים לחוד, וגמר המשפט לחוד, שהרי שפתי בעל הזוהר ברור מללו שאין זה כי אם ביום שמיני של חג, כמו שתמצא מפורש בפרשת ויחי דף ר״ך וז״ל: ואי זכי בתשובה שלימה כדקא יאות תליין ליה עד ההוא '''יומא דעצרת''' דהוא יום שמיני דחג.
חפני • אם כן למה אנו נוהגים לעשות התיקון המהודר לנו בליל הושענא רבה?
פנחס • לדעתי נתקן בליל זה להיות אז מותר להרבות בבקשות ובחינונים ובתקיעת שופר, מה שאין כן בעצם יום השמיני שהוא יום טוב, ויש לנו כיוצא בו ביוס הקהל שחל להיות בשבת שכתב הרמב&quot;ם ([[רמב&quot;ם הלכות חגיגה ג ז|חגיגה פ״ג ה״ז]]) שמאחרין אותו לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות '''והתחינות''' שאינם דוחים השבת. וגם ביום טוב עצמו אינם עושים יום הקהל כמו שאמרו בירושלמי, מפני הבימה שאי אפשר לעשותה ביום טוב. ואף על פי שלהליץ בעד הרמב״ם כתב שם הכסף משנה שאילו היו עושים אותו ביום טוב לא היו נאסרים התקיעות והתחינות, מפני שהם דברים מיוחדים לעשות בו ביום, דבחג הסכות אמר רחמנא ואפילו ביום טוב, עין רואה שלא נתפייס הרב בתירוץ זה והוסיף: ועי״ל וכו', ועוד שלא מצינו חיוב התחינה והתקיעה בשמיני עצרת כמו שמצאנוהו בחג הסכות של שמיטה ביום הקהל. וגם הרב לחם משנה גמגם בתירוץ הראשון ונענע לו בראשו לתירוץ השני, יעו״ש. 
חפני • מכאן ראיה שמעולם לא נתכוון נותן התורה למה שבדו מלבם המקובלים, מאחר שעשאו יום טוב.
פנחס • והלא יום הזכרון כפי עדות חכמי המשנה והתלמוד, ולא בלבד חכמי הקבלה, הוא התחלת הדין וג' ספרים נפתחים בו ואע&quot;פי כן עשאו הכתוב יום טוב.
חפני • אין להכחיש זה, אס נניח שצדקו חכמינו ז״ל באומרם שהוא יום דין. 
פנחס • די לי בזה, כי אני מתווכח כעת עם המאמינים לכל הפחות כדברי התלמודיים ובקבלתם. 
חפני • אם כן לפי דעתך יהיו שלשה רגלים בצד אחד, כל אחד לפי טעמו שנתגלה בו, וג׳ מועדים אלו, היינו ר״ה ויום הכיפורים ושמיני עצרת בצד אחר, בטעם מיוחד להם.
פנחס • כן הוא באמת, וזה היום כמו אלף שנים שנתעורר על זה רבינו סעדיה גאון במאמר נכבד ויקר במאד מאד לענייננו, הביאו רבינו דוד קמחי בפירושו להושע ב' {{ק|([[מ&quot;ג הושע ב יג|יג]])}} על פסוק &quot;והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה&quot; וזה לשונו: ורב סעדיה גאון פירש, '''חגה''' אלו שלשה רגלים, '''וכל מועדה''' אלו '''ראש השנה ויום הכיפורים ושמיני עצרת.''' 
חפני • אם כן צריך לומר, שג' מועדים אלו, נקשרים זה בזה וזה בזה כחבלי עבותות הטעם האחד המיוחד הכמוס בהם, היינו תשובה ומע״ט מצד אחד, והמשך הדין ומשפט חרוץ מצד אחר על כל מה שעשינו למטוב ועד רע בשנה שחלפה.
פנחס • בצדק כל אמרי פיך. ויש לנו בזה רמז בדברי הקדמונים במה שאמרו: &quot;ראשון לחשבון עוונות&quot;, כי הלא יש לתמוה, איך לא יחשוב ה' לנו עוון באותם הימים, וכי עולם של הפקר הוא? והגם שידעת מה שרצו ליישב בעניין זה באופן שלא ינגד לשכל ולאמונה, באומרם כי העסק במצוות החג, לולב וסוכה, מרחיק האדם מן העבירה, תודה לי שאין בזה כדי שביעה, ולא יתיישב כי אם במה שזכרנו. עם היות שהם דברו על יום א' של חג, אבל מאחר שהם כולם ימים נרדפים וכלם מקראי קדש לא דקדקו כל כך בדבר, ומה שיש עוד ללמוד ממאמרם זה ומשאר דברי חז״ל – עוד תשמענו מדי דברי בקרוב על הראיות הנלקחות מספריהם לכבוד קדושת היום. נמצא כי מראש השנה ועד שמיני עצרת הם כולם ימים השייכים לשנה שעברה במה שנוגע לדין ולתשובה. 
}}</text>
      <sha1>26kpeg29a7btitjl5qb2alx9qxb22x5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/יהושע העשיל/יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727836</id>
    <revision>
      <id>2937301</id>
      <parentid>2937126</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:43:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>2937301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2556" sha1="c8zl5kd5kmkp8wucmxfn487q251aan0" xml:space="preserve">[טז, כד] בני שמע בקולי ולמוד בינה ולבך ועינך תמיד על דברי יהיה

[טז, כה] כי לקח טוב אתן לך ועיניך כחכמה יאירו

[טז, כו] השם בחכמה ברא השמים והארץ יאשר עליהם

[טז, כז] ולכל אחד חלק עבורתו ויעמידה לדור ודור לעשו' רצונו

[טז, כח] ואחד באחד לא יגשו לכלו' מלאכתו כי המה משרתי' עושים רצון קונם ה'

[טז, כט] ואל הארץ הביט ומטובו הגדול השביעהו

[טז, ל] וימלא את האדמה חיות קטנות עם גדולות על הארץ יהלכון ואל הארץ ישובון

[יז, א] ברא האדם מהאדמה ושמה ישוב

[יז, ב] חוק וזמן נתן לו כמה מספר שניו יהיו

[יז, ג] זכר ונקבה בצלמו ברא אותם כבוד גדול חלק למו

[יז, ד] כל בשר יראו מפנימו(?) ובחיות ובעופות תהי' ממשלתם

[יז, ז] את הטוב ואת הרע נתן לפניהם

[יז, ח] והנביח(?) מעלתם להראות להם גודל הדר מלכותו וילמד אותם ודבריו הנעימים גלה להם

[יז, יב] ברית עולם כרת אתם

[יז, יג] בעיניהם ראו תפארת גדולתו ואזניהם שמעו את גודל קולו

[יז, יד] ואליהם אמר מכל רע תשמרו ואיש את רעהו עזורו

[יז, טו] כל מעשיהם תמיד נגדו ואין נסתר מגנד עיניו

[יז, טז] ''אין''

[יז, יז] כל העמים חלק לשרי מעלה וישראל חבל נחלתו

[יז, יח] ''אין''

[יז, יט] כל המעשים גלוים נגדו כמו השמש ופשעיה' לכלח חטאות' מעיניו לא נסתרו

[יז, כב] כל זכיות בני אדם טמונים אצלו בחותם יד ימינו ושומר מעשיהם הטובים כאישון בת עין

[יז, כג] ואחרון יקום לשלם לאיש גמולו בראשו כאשר עשה כן יעשה לו

[יז, כד] ומקבל את השבי' אליו ברחמים ונפשות עמלי' ינחם

[יז, כה] סור מרע ועשה טוב הדבק והתפלל אליו ואל תפן אל און

[יז, כח] בעוד אתה בחיים תהלל ותודה לו כי המתים אשר כבר אינם לא יהללו יה:

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=13

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>c8zl5kd5kmkp8wucmxfn487q251aan0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אימת נוראותיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727853</id>
    <revision>
      <id>2937165</id>
      <parentid>2936766</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:06:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54099" sha1="m7j9u84e37hzdnlrf3zeuftyfohgwm1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
==אימת נוראותיך==
====מגן====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ימַת נוֹרְאוֹתֶיךָ בִּשְׂדֵה צֹעַן כְּהִשְׁלַחְתָּ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עַר כְּסִלֵּן בְּצִיר אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסּוֹת לָקַחְתָּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרֶיךָ לְהָקִים כְּמוֹ לְאָב הִבְטַחְתָּ

{{סי|הֵ}}עֵז יָהִיר וְנִאֵץ מוּל שְׁלוּחֲךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}נָם מִי יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחֲךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בּוֹ בְּאַף בְּשַׁלֵּחֲךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}זַר בְּעַל כָּרְחוֹ עֲשׂוֹת מִשְׁלָחֲךָ

{{סי|טָ}}פַשׁ לִבּוֹ וְנִבְעַר אַחֲרֵי זֹאת{{ש}}
{{סי|יָ}}עַץ רְדֹף אַחֲרֵימוֹ לָבֹז בִּזּוֹת {{ש}}
{{סי|כְּ}}לֵי קְרָב נָשָׂא וַחֲרָבוֹת שְׁחוּזוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}הָשִׁיב לְעַבְדוּת אֹם נָאוָה בַּחֲרוּזוֹת

{{סי|מ}}וֹעֵד שְׁלֹשֶׁת יָמִים חִכָּה לַחֲזֹר{{ש}}
{{סי|נֶ}}הְפַּךְ לִבּוֹ בְּלֹא אָבוּ חֲזֹר{{ש}}
{{סי|סְ}}פוּנֵי גְנָזָיו פִּנָּה לַחֲיָלוֹתָיו לִבְזֹר{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר בְּכָל לֵב אוֹתוֹ לַעְזֹר

{{סי|פָּ}}רָשַׁת דְּרָכִים כְּגַע עַם מְשֻׁלָּח{{ש}}
{{סי|צִ}}דְדָם מֵאֹרַח פְּלֶשֶׁת טוֹב וְסַלָּח{{ש}}
{{סי|קַ}}לְגַּסִּים מֵרְאוֹת עַצְמוֹת זֶבֶד וְשׁוּתֶלַח{{ש}}
{{סי|רִ}}חֲקָם מִדֶּרֶךְ אוֹתָם צָר בְּשַׁלַּח

עַבְדּוֹ {{סי|שָׁ}}לַח לְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹדְדֵיהֶם שָׁת בָּם מַכּוֹת אָסוֹן{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִים זָכַר מְנֻסֶּה וְנִמְצָא חָסוֹן{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלְדוֹתָיו לְהָגֵן נַחֲלַת אָב לַחֲסֹן
====מחיה====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חְבּוּלוֹת עָשׂ רַב עֵצָה וּגְבוּרָה {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי חֶלֶד לְלַמֵּד חָכְמָה מִגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין שַׂר הַבִּירָה{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלָיו לְהַקְהִיל לִרְדֹּף יָפָה וּבָרָה

{{סי|צִ}}לּוּל כְּחָבוּ מַשְׁלִיכֵי יְאוֹר זְכָרִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרֵעַ פִּלְשָׁם סוּף הֱיוֹת סְכוּרִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחוֹק אִמֵּן לְעַם נִכָּרִים{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ אֲשֶׁר שָׂח לְשֹׁרֶשׁ בִּכּוּרִים

{{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן עֵצָה נִבְעָרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְעֲדֵי זֹאת שֶׂגֶת לַהֲפִיצָהּ בִּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|ל}}וּלֵי אֵל שֶׁהוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}רְתוּ יַעְרָהּ וּבָעֲרוּ בָהּ הַבְעָרָה

{{סי|י}}וֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם שָׂחַק וְהִלְעִיג לָמוֹ{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס גְּיָסָיו כְּגֻיָּסוּ לָצֵאת עָלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|חָ}}ז כִּי בָא יוֹם גְּמוּלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|זֹ}}את תַּחַת זֹאת נִקְמַת עוֹלָלֵימוֹ

{{סי|וְ}}לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט הַכָּתוּב בְּחִסּוּף{{ש}}
{{סי|הָ}}שֵׁב גְּמוּלָם כְּזָדוּ בְּעַם הַכָּסוּף{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ הֵסֵב לִגְאוּלֵי בִזְרוֹעַ חָשׂוּף{{ש}}
{{סי|גִּ}}לְגְּלָם הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף

מַעֲלָלָיו {{סי|בִּ}}קְהַל עָם תָּמִיד אֲרַנֵּן{{ש}}
{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְהַגִּיד חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּהִתְלוֹנֵן{{ש}}
{{סי|א}}וֹרוֹת טַלְלֵי תֶחִי מֶנּוּ אֶתְחוֹנֵן{{ש}}
{{סי|אֲ}}טוּמִים לְהַחֲיוֹת עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנֵן
====משולש====
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''; '''חננאל קלנימוש'''}}

{{סי|אָ}}יֹם וְנוֹרָא מִי לֹא יִרָאֲךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹעֵי לֵב לֹא הִכִּירוּ מוֹרָאֲךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}חוּרֵי אָוֶן וּפִיבֶסֶת דִּין בְּהַרְאֲךָ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמְעֵי שִׁמְעֲךָ רָגְזוּ וְחָלוּ מִמּוֹרָאֶךָ

{{סי|גֹּ}}דֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ מִי יוּכַל לְסַפֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ עַד לִמְאֹד וְעָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
{{סי|דְּ}}יוֹ הַיָּם וְכָל יְצִיר סוֹפֵר{{ש}}
{{סי|קְ}}צַת (נוֹרְאוֹתָיו) לֹא יוּכְלוּ לָחֹק בַּסֵּפֶר

{{סי|הִ}}לּוּךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָפַצְתָּ מִמְּעוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְרֶיךָ הִצְמַתָּ כְּהֵרֵעוּ בִּטְלָאֵי עָנֶךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַחֲמַדֵּי בִטְנָם לֹא חָסָה עֵינֶךָ{{ש}}
{{סי|פִּ}}טְרֵי רֶחֶם וְרָאשֵׁי אוֹן בְּעַנֶּךָ

{{סי|זֵ}}עֲכָם בְּעֶשֶׂר בְּחֹמֶשׁ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹלוֹת אַחַת לְחָמֵשׁ בֶּעָבוֹת גְּדֵלָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂפּוֹ זְרוֹעַ אֲשֶׁר מְאֹד גָּדְלָה{{ש}}
{{סי|סֵ}}עֲפָם עַל אַחַת חָמֵשׁ בִּגְדוֹלָה

{{סי|טְ}}בוּעִים בִּיוֵן מְצוּל בְּתִלּוּל הַגְשִׁיר{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶף אֶבֶן הָסֵר וְעָקֹב הַיְשִׁיר{{ש}}
{{סי|יֶ}}שַׁע {{סי|מִ}}צִּיּוֹן שַׁלַח וְחָדָשׁ נָשִׁיר{{ש}}
{{סי|כֶּ}}תֶר {{סי|לְ}}ךָ לִתֵּן כְּאָז יָשִׁיר

{{סי|חָ}}רְשׁוּ יוֹשְׁבֵי חֲרֹשֶׁת לְאַבֵּד יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹשׁ וְאַבֵּד שֵׁם וּשְׁאָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נַ}}חַל קִישׁוֹן גְּרָפָם וּזְרוֹעָם נִשְׁבָּרָה{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לָ}}בְשָׁה רוּחַ וְשָׁרָה דְּבוֹרָה

{{סי|קָ}}ם עַל רַבּוּ קָמָיו לִלְזוֹת{{ש}}
{{סי|לָ}}חַמְתָּ לוֹחֲמָיו וְהִכְנַעְתָּ אוֹתָם לְהַבְזוֹת{{ש}}
{{סי|נֹ}}עַם זְמִירוֹת בִּטָּה לְךָ לְהַזּוֹת{{ש}}
{{סי|יִ}}חַד וְשָׁר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת

{{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי עַל מִשְׁפָּטוֹ יְחֻדָּשׁ{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד נָוָךְ בּוֹ כְּקֶדֶם יִתְחַדָּשׁ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יאוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה יָרוּם וְיֻגְדָּשׁ{{ש}}
סֶלָה בְּתוֹכוֹ נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ

יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. אֵל נָא:
====אדני חלד====
אַדְנֵי חֶלֶד עַד לֹא טְבוּעִים{{ש}}
וְטֶרֶם תְּלוּלֵי רוֹם לְאֹהֶל קְבוּעִים{{ש}}
מֵאָז הֶעֱלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת דִּגְלֵי רִבּוּעִים{{ש}}
הֱיוֹת לוֹ מִכָּל אֹם תְּבוּעִים{{ש}}
וּבְהִמָּלֵךְ לִבְרֹאת יְצִיר רֹאשׁ טְבֻעִים{{ש}}
בַּעֲדָם חָלוּ מֶלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו מַצְבִּיעִים{{ש}}
וּמֵאָז בְּחֶלְקוֹ עָלוּ מֵחֶלְשִׁים שִׁבְעִים{{ש}}
וְסִגְּלָם לוֹ לְחֶבֶל נַחֲלָה מָקְבָּעִים{{ש}}
וּכְחָבוּ גֵּרוּת וְעִנּוּי וּקְבָעוּם קוֹבְעִים{{ש}}
נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו לְסוֹף שְׁלֹשִׁים שָׁבוּעִים{{ש}}
וַיֵּט חֶסֶד עַל בְּנֵי רִבֵּעִים{{ש}}
וְהִטָּה אֹזֶן וְסָכַת שִׂיחַ מְשַׁוְּעִים{{ש}}
וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן וַיַּךְ צָרָיו בְּגִוּוּעִים{{ש}}
הַכֵּה וּפָצֹעַ בְּכָל מַכָּה וַאֲבַעְבּוּעִים{{ש}}
וְאַחֲרֵי כֵן שִׁלְּחוּם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שְׂבֵעִים{{ש}}
בְּפָז וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב וְכָל מִינֵי צְבָעִים{{ש}}
וְעוֹד מָסַךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים{{ש}}
וַיְסִיתֵם רְדֹף אַחֲרֵימוֹ בְּשִׁרְיוֹנוֹת וְכוֹבָעִים{{ש}}
וְאָז עָלְתָה חֲמָתוֹ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹנָם וְשִׁקְּעָם בְּטִבּוּעִים{{ש}}
וְנָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל לְמַבּוּעִים{{ש}}
בִּגְזֵרַת –

חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ
====מה מועיל רשע====
{{הור|סימן: '''משה ברבי קלונימוס''' (כפול)}}

חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / מִי יוּכַל אֵלָיו לִנְכֹחַ / אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַגְּבוּרָה וְהַכֹּחַ. קָדוֹשׁ

{{סי|מַ}}ה מּוֹעִיל רֶשַׁע בְּעָלָיו / וּמַה יָּעֹז זֵד בְּמַעֲלָלָיו / פְּנֵי מְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמִפְעָלָיו{{ש}}
{{סי|מֶ}}רֶד הֲיוּכַל עֲרֹךְ חֹמֶר / נֹכַח יוֹצֵר כֹּל בְּאֹמֶר / רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּיָדוֹ שׁוֹמֵר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}כְנוֹ שָׁת בְּרוּם עוֹלָם / מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם / מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לִישִׁים פָּתְחוּ רִאשׁוֹן / אָצוּ סְלֹל אֹרַח לְעַקֵּל / שֶׁם אֵל בֶּאֱלִיל לְהָקֵל{{ש}}
{{סי|הַ}}עַל פָּרְצוּ גֶּדֶר עוֹלָם / פָּרַץ מֵי הַיָּם בִּגְבוּלָם / וְשִׁטְּפָם וַאֲבָדָם מִן הָעוֹלָם{{ש}}
{{סי|הִ}}רְאָם בָּם דִּין לְדוֹרוֹת / לְבִלְתִּי פְּלֹחַ לְכָל יְצִירוֹת / כִּי אִם לְקוֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲלֵי זְרוֹעַ הֵחֵלּוּ לָרֹב / וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִקְּרֹב / כְּמִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹבוֹת רֹב{{ש}}
{{סי|בָּ}}עֲטוּ בְּאֵד עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ / וְנִאֲצוּ לְמַמְטִיר עַל הָאָרֶץ / מַה לָּנוּ לְמִטְרוֹת עָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם מָתַח דִּין בָּהֶם / וּמִטְרוֹת עֹז שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם / וַיִּמַּח אֶת כָּל יְקוּמֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רָ}}מָה רוּחַ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / וְלַעֲלוֹת לַשַּׁחַק לִבָּם נִבְעַר / וֶהֱפִיצָם בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}}
{{סי|בַּ}}ד בְּבַד פָּרַע שְׁאוֹנָם / וְנֶפֶץ מוּל נֶפֶץ דָּנָם / וּבָטְלָה עֲצָתָם כְּפִלֵּג לְשׁוֹנָם{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר הֵם בְּשָׂפָה זָדוּ / וּבַאֲגֻדָּה אַחַת כֻּלָּם נוֹעָדוּ / בָּלַל לְשׁוֹנָם וּמִשָּׁם נִפְרָדוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}קְשׁוּ צָרֵי עַיִן בְּבֶצַע / וּמֵאֲנוּ פְּרוּסָה לָרָעֵב לִבְצַע / וְהֶאֱרִיכוּ וְקִצְּרוּ אֶת הַמַּצָּע{{ש}}
{{סי|יָ}}ד קָפְצוּ מֵעָנִי וָדַל / וְעוֹבֵר אֹרַח מֵעֲלֵיהֶם חָדַל / וְכָבֵד חֵטְא וְעָוֹן גָּדַל{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקְלוּ צַעֲדֵי יֹשֶׁר לְסַלֵּף / וְאוֹצָרוֹ הַטּוֹב עֲלֵיהֶם חִלֵּף / וַהֲפָכָם מִשֹּׁרֶשׁ דּוֹרוֹת לְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|קַ}}חַת מוּסָר מֵאֲנוּ צֹעֲנִים / וְלֹא לָמְדוּ דַעַת מִקַּדְּמוֹנִים / הֵרֵעוּ מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנִים{{ש}}
{{סי|לָ}}חֲצוּ בְּמֶרֶד זֶרַע חֲסִידָיו / וְגָזְרוּ גְזֵרוֹת לִבְנֵי יְדִידָיו / וַיַּרְא יְיָ וַיְעוֹרֵר חֲסָדָיו{{ש}}
{{סי|לְ}}מַלֹּאת דְּבָרוֹ וּלְהָחִישׁ עֶזְרָה / אָחוֹר הֵשִׁיב חֶשְׁבּוֹן גְּזֵרָה / וְעַל תַּנִּין שָׁפַךְ עֶבְרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא בְּכֹחַ לְפִי הַגְּדֻלָּה / הֵחֵל בְּבַעֲלֵי זְרוֹעַ תְּחִלָּה / כִּי אִם בַּעֲנָוָה גְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹת וּמוֹפֵת שָׁלַח לְהַרְאוֹת / וְהִקְשָׁה עֹרֶף וְהִכְבִּיד תְּלָאוֹת / אָז הִכָּהוּ מַכּוֹת נוֹרָאוֹת{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר אַף לְפִי חֲמָתוֹ / לֹא עִבַּר דִּין אֲמִתּוֹ / כִּי אִם בְּיֹשֶׁר מִדָּתוֹ{{ש}}
{{סי|נֶ}}גַע אֲשֶׁר בְּסוֹף הִבְעִיתוֹ / בּוֹ הִקְדִּים תְּחִלָּה לְהַתְרוֹתוֹ / וּמִקֵּץ לְקֵץ הֶאֱרִיךְ עֶבְרָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ מַכָּה לֹא הִכָּהוּ / עַד שֶׁלֹּא קָדַם וְהִתְרָהוּ / וְאַחֲרֵי כֵן שָׁלַח וְהִלְקָהוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}רַח הֻקְצַב לְכָל מַכָּה / וּשְׁלֹשֶׁת חֲלָקִים הֵעִיד וְחִכָּה / וּרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ שִׁמְּשָׁה הַמַּכָּה{{ש}}
{{סי|מָ}}חַץ בּוֹ מְחָצוֹת תֵּשַׁע / וְלֹא נִכְנַע וְלֹא שָׁע / וּבַעֲשִׂירִית נִשְׁבַּר מַטֵּה הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ קָם לַיְלָה / וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס צְוָחָה גְדוֹלָה / מֵאֵין בַּיִת בְּלֹא יְלָלָה{{ש}}
{{סי|וּ}}פֶה שֶׁאָמַר לֹא אֲשַׁלַּח / הוּא הַפֶּה חִנֵּן לְשַׁלַּח / (עָנָה כְּנֶאֱלָח) קוּמוּ צְּאוּ כְּדַבֶּרְכֶם לִפְלַח{{ש}}
{{סי|וְ}}לָמָּה זֶה לַחֲשׂוּכֵי כְאַיִן / לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן / מֻתְרִים כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עַיִן{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}כֶל זֹאת לֹא יָבִינוּ / פּוּטִים אֲשֶׁר בְּתֶחֶל הִתְקִינוּ / כְּעִקְּלוּ בְּסוֹף כָּךְ נִדּוֹנוּ{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}עִיר וּטְפוּלָיו אֲשֶׁר לְחָרְבָּה / נִתְכַּוְּנוּ מֵרֹאשׁ וְעַד קִצְבָה / מַה יַּעֲשׂוּ בְּלַהַט הַיּוֹם הַבָּא

בַּעֲטוֹתוֹ קִנְאָה בְּלוֹבְשׁוֹ נָקָם / לְהָרִיעַ וּלְהַצְרִיחַ מִקָּמָיו לְהִתְנַקָּם / שִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם. קָדוֹשׁ

{{הור|אל נא לעולם תֻערץ…}}

====סדר====
וּבְכֵן, וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}צוּלִים מִפֶּרֶךְ סְוֵנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֹזֶק יָד וְנִסְּיוֹנִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים{{ש}}
{{סי|דֵּ}}עָה וְחָכְמָה חֲנוּנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}הוֹגִים בִּיקָרָה מִפְּנִינִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִצְוֹתֶיהָ וְהוֹרָיוֹתֶיהָ מְבִינִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת לָאֵל נוֹתְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתוֹ מְכֻנִּים{{ש}}
{{סי|טְ}}פוּלִים בּוֹ וְעָלָיו נִשְׁעָנִים{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעִים מַה פָּעַל דָּר מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}אֵזוֹר בְּמָתְנַיִם נְתוּנִים{{ש}}
{{סי|ל}}וֹ דְבֵקִים וּבְצִלּוֹ לָנִים
:לָנִים מִסְתּוֹפְפִים בְּצֵל אֵל
:מְשׁוּכִים אַחֲרֵי אֵל
:וּבְצוֹרְרֵיהֶם נִלְחָם הָאֵל
:'''וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל'''
{{סי|מ}}וֹתַחַת גָּבְהֵי מְרוֹמִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטַעַת אַדְנֵי הֲדֹמִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹעֶרֶת שְׁאוֹן יַמִּים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֶפֶת הֲמוֹן קָמִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרַעַת דִּין עֲנָמִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹדָה מְחַבְּלִים כְּרָמִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלַעַת עַד צֵית רָמִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹטֶשֶׁת עַד חוּג תְּהוֹמִים{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹפֶטֶת דִּין יְתוֹמִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ תָּמִיד הֱיוֹת נֹאֲמִים
:נוֹאֲמִים שְׁלֹל חֵילָם בְּלֵב מֻקְשֶׁה
:כְּסֻכָּרוּ בְּיַד אֲדוֹנִים קָשֶׁה
:'''אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַח וְהַלֵּל וּצְפִירָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן וָעֹז וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹמְרִים אָשִׁירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}לְצוּל לְדָר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמֵחִישׁ עֶזְרָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹכֵת מֵעַמּוֹ עֲתִירָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעָה לְעַם נִבְרָא{{ש}}
{{סי|מַ}}צְלִיל קָמֵיהֶם בְּעֶבְרָה
:בְּעֶבְרָה הֵשַׁח יְפֵה־פִיָּה
:וְדָלַנִי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה
:'''עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ'''
{{סי|ל}}וֹ חִכְּתָה נַפְשִׁי {{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ בְּצַר נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|טָ}}ס עַל עָב קַל לְהַנְפִּישִׁי{{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלַי וְשָׁע רַחֲשִׁי{{ש}}
{{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְהַחְפִּישִׁי{{ש}}
{{סי|וַ}}יַּעֲלֵנִי מִטִּיט רִפְשִׁי{{ש}}
{{סי|הַ}}מּוֹצִיאִי מִמַּסְגֵּר לַחָפְשִׁי{{ש}}
{{סי|דִּ}}עֵךְ וְצִמֵּת מַבְאִישִׁי{{ש}}
{{סי|גִּ}}לָּה כְבוֹדוֹ עָלַי לְדָרְשִׁי{{ש}}
{{סי|בַּ}}צַּר לִי קְרָאתִיו וְלֹא נְטָשִׁי{{ש}}
{{סי|אִ}}יְּלִי וְחִיְּלִי וְלֹא בָזָה לַחֲשִׁי
:לַחֲשִׁי בָּן וַיֵּצֵא בְחֵמָה
:מוּל צָר לְהִלָּחֲמָה
:'''יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}זַר עֹז וְעָט קִנְאָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׁרְיוֹן וְכוֹבַע נִרְאָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ וְנִתְגָּאָה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַךְ קַשְׁתּוֹ וּבְרַק חֲנִית הֶרְאָה{{ש}}
{{סי|הִ}}רְעִים רַעַשׁ וְקוֹל תְּשׁוּאָה{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף פּוּט וְלוּד בִּמְשׁוֹאָה{{ש}}
{{סי|חָ}}רֹב וְהֶחֱרִיב בְּלִי רְפוּאָה{{ש}}
{{סי|טָ}}רַף זְרוֹעַ וְקָדְקֹד וּפֵאָה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד שׁוֹעַ וְקוֹעַ וְשַׂר מֵאָה{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָם נִעֵר בְּכַלָּאָה {{ש}}
{{סי|לְ}}בַעֲבוּר אֹם הַנֶּהֱלָאָה
:הַנֶּהֱלָאָה רִחֵף בְּצִלּוֹ
:וְצָר בְּתוֹךְ יָם הִצְלִילוֹ
:'''מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ'''

{{סי|מַ}}חֲנֵה צָר וְכָל שְׁאוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}גִיד וְנוֹשֵׂא כְּלֵי זְיָנוֹ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}ר כָּל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ וְלִגְיוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}טוּר כּוֹבַע וְלָבוּשׁ שִׁרְיוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|פָּ}}רָשׁ וְרַכָּב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵד בָּרֶגֶל וְקוֹלֵעַ בְּאַבְנוֹ {{ש}}
{{סי|קָ}}צִין וְנִקְלֶה וְעַבְדּוֹ וַאֲדוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמֵי קֶשֶׁת וְאִטֵּר יַד יְמִינוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ם פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ נִכְרָתוּ וְהוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנוֹ
:גְּאוֹנוֹ בֻּלַּע וּשְׁאוֹנוֹ נֶחֱרָמוּ
:וְיַחַד כֻּלָּם נֶהֱמָמוּ
:'''תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}הוֹם אֶל תְּהוֹם קָרָא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוֹן סוּף לְעֻמָּתָם נִתְגָּרָה{{ש}}
{{סי|רַ}}עַם וָרַעַשׁ וְקוֹל עֲבֵרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דִים וְסוּפָה וּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}נּוֹרוֹת מִפֹּה וּמִפֹּה מְקַלְּחִין בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָגִים יִבְלֵי נְהָרָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם וְצָרָה{{ש}}
{{סי|סָ}}בִיב בִּעֲתוּהוּ צָר עִם כָּל שְׁיָרָה{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁקְעוּ כֻּלָּם יַחַד כַּאֲבָרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}בְּלִי הוֹתִיר מוֹלִיךְ בְּשׂוֹרָה
:בְּשׂוֹרָה יָצְאָה וְחָלוּ כָּל בַּעֲלֵי מְדָנַי
:וְאִדְּרוּהוּ יַחַד צִיר וְכָל הֲמוֹנָי
:'''יְמִינְךָ יְיָ'''
{{סי|לְ}}מַעַן סַפֵּר בְּכָל גֵּיא שְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חֲךָ הֶרְאֵיתָ בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}בְחָה לָשִׁית בְּקָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׂפְתָּ יְמִין תַּעֲצוּמֶיךָ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוֹת כַּמֹּץ לוֹחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּנְהֹם בְּשַׁאֲגַת רְעָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן הוֹמִים לְעֻמֶּךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין גָּמוּר דַּנְתָּ כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי הַמַּעֲבִיר רְחוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כָל גּוֹיִם נִשְׁמַע נְקָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר עָשִׂיתָ לְעַמֶּךָ
:לְעַמְּךָ קוֹלָם הִסְכֵּיתָ מִמְּעוֹנְךָ
:וְרוֹדְפֵיהֶם הִכְנַעְתָּ בַּחֲרוֹנְךָ
:'''וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}דֶר גֵּאוּת לָבַשְׁתָּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָזְּךָ יָם כְּפֹרַרְתָּ{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת עָרִיצִים הִשְׁפַּלְתָּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְאוּת דַּלִּים רוֹמַמְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא מֵי יַם סוּף הוֹבַשְׁתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ שַׂמְתָּ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים בּוֹ הֶעֱבַרְתָּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}נֵפִים בְּתוֹכוֹ שִׁקַּעְתָּ{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעֲךָ בָּעוֹלָם הוֹדַעְתָּ{{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָתְךָ עַל פְּנֵי כָל הָעַמִּים תַּתָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}סְלֻחִים עֵת הִכְנַעְתָּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בַדְּךָ עַל כָּל אֱלֹהַּ נִתְגַּדַּלְתָּ
:נִתְגַּדַּלְתָּ לִשְׁבֹּר רָאשֵׁי תַנִּינִים בְּתָקְפֶּךָ
:וְהִסְעַרְתָּ לֵב יָם בְּזַעְפֶּךָ
:'''וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ'''
{{סי|מַ}}פָּה וּמִפֹּה עֲרֵמוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹזְלִים צָגוּ כְּחוֹמוֹת סֹעֲרוּ וְקָפְאוּ תְּהֹמֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדוּ צְרוּרִים כַּחֵמוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}נוּ כַּן וְכַן שְׁלִישׁ רוּם מֵימוֹת{{ש}}
{{סי|צָ}}עוּ הַנּוֹתָרִים לְמִדְרַס פְּעָמוֹת{{ש}}
{{סי|קֹ}}רְעוּ אֶת שֶׁבִּנְהָרִים וַאֲגַמּוֹת{{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה בּוֹר וְשִׂיחַ וְנִקְרַת אֲדָמוֹת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוּבִים אַף שֶׁהָיוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת{{ש}}
{{סי|תֻּ}}וְּכוּ יַחַד בִּגְזֵרַת לוֹבֵשׁ נְקָמוֹת
:נְקָמוֹת וְקִנְאָה יָעַט שׂוֹנְאָיו לַהֲדֹף
:כְּמוֹ לְשֶׁעָבַר עָט לְנַדֹּף
:'''אָמַר אִיּוֹב אֶרְדֹּף'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}עֲלוּלֵי צָר וְרֹעַ מַעֲלָלֵהוּ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}קֵט וְשָׁלֵו לֹא הִנִּיחוּהוּ{{ש}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים הִתְעָהוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}יאוֹ לָשׁוּב וּלְבַלְּעֵהוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עֲבוּר לִגְבּוֹת שְׁטַר נִשְׁיֵהוּ{{ש}}
{{סי|פִּ}}לֵּג לִבּוֹ וְהִשְׁגָּהוּ {{ש}}
{{סי|עָ}}ם הַנִּתָּק מִמְּתַלְּעוֹת פִּיהוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}ח אֶרְדֹּף אַשִּׂיג וַאֲכַלֵּהוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְרַע סְאָה בִּסְאָה בְּרִשְׁעֵהוּ{{ש}}
{{סי|מָ}}דַד לוֹ כְּנֶגֶד מִדּוֹתֵיהוּ
:מִדּוֹתֵיהוּ נִאֵץ מִי יְיָ מוּל שְׁלוּחֲךָ
:גְּרַרְתּוֹ בְּמֵי יָם לְהוֹדִיעוֹ כֹּחֲךָ
:'''נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ'''
{{סי|לְ}}הָשִׁיב יָם לְאֵיתָנוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר לְעִנְיָנוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}ם הַגָּדוֹל פָּרַץ מֵאוֹגְנוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}רַף זֶה בְּזֶה לְהַגְבִּיר שְׁאוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}י כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעוֹד יֶשְׁנוֹ{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף רוּחוֹ בְּתוֹךְ נְדָנוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}יַּעֲלֵם עַד רוּם מְעוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָם לְמַטָּה בְּדָכְיוֹת עִשּׁוּנוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֵּק סוּס בְּרֶכֶב וְהִשְׁמִיט אוֹפַנּוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}רָרָם בְּכֹבֶד בְּמֶתֶג רִסְנוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}לֶב יָם הֱבִיאָם בְּעֶצֶם אוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|אֻ}}כְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ בַּחֲרוֹנוֹ
:בַּחֲרוֹנוֹ יָרָה בַיָּם אֱוִילִים
:וְשׁוֹרְרוּ לוֹ בְּנֵי אֵלִים
:'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהַּ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹרֵא עֹמֶק וְרוּם גְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹזֵר יָם גַּלָּיו לְבַל יְהוּ זוֹהִים{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק וָחֶלֶד מֵאֵימָתוֹ נִרְהִים{{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹמֵר לַחֶרֶס וְזֹהֲרָיו כֵּהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}חוֹתֵם בְּעַד הִלִּים וְלֹא מַגִּיהִים{{ש}}
{{סי|זִ}}קִּים וּבְרָקִים מִמֶּנוּ נִשְׁלָחִים{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא שׁוֹהִים{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס גַּלְגַּל קָבוּעַ וּמַזָּלוֹת צוֹמְחִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד כְּסִיל וְכִימָה עִמָּם זוֹרְחִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן עָשׁ בַּצָּפוֹן וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם מוּנָחִים{{ש}}
{{סי|לְ}}יִחוּד שְׁמוֹ כֻּלָּם מוֹכִיחִים
:מוֹכִיחִים מַעֲשֶׂיךָ אַהֲבַת אֱמוּנֶיךָ
:לִבְלֹעַ לוֹחֲצֵי הֲמוֹנֶיךָ
:'''נָטִיתָ יְמִינֶךָ'''{{ש}}
{{סי|מ}}וּמָתִים וְלֹא מֵתִים בְּעוֹדָם{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשׁוֹתָם עֲדַיִן צְרוּרוֹת בְּחֶלְדָּם{{ש}}
{{סי|סַ}}עַר סוּף לְיַבֶּשֶׁת לְיַדָּם{{ש}}
{{סי|עֵ}}יפָתָה אַף הִיא קִלְעָתָם לְבֵית מְצוּדָם {{ש}}
{{סי|פְּ}}צוּעִים וְנִפְצָעִים וּמְפֻלָּח כְּבֵדָם {{ש}}
{{סי|צְ}}נוּפִים כַּדּוּר עִם מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדָם {{ש}}
{{סי|קָ}}רוּעַ וּרְקוּעַ נֶחֱרִים בְּעַדָם {{ש}}
{{סי|רִ}}יב וּמַצָּה נִתְגָּרוּ עַל יָדָם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי הַמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו לְהַאֲבִידָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת יְמִינוֹ לָאָרֶץ לִגְמֹל לָהֶם חַסְדָּם {{ש}}
{{סי|תָּ}}פְתָּה פָעֲרָה פִיהָ וּבָלְעָה הוֹדָם{{ש}}
{{סי|תּ}}וּחֲתַֽתּוּ יַחַד וְעִמָּם רֶכֶב וְסוּס נִרְדָּם
:נִרְדָּם וְאָבַד שְׁאוֹן בּוֹגְדֶיךָ
:וּבְנֵי זֶרַע חֲסִידֶיךָ
:'''נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}רַח עוֹלָם עֲלֵיהֶם בְּאַהַב שִׁנִּיתָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי עֲבָדֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֲדוֹנִים הִנְחֵיתָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}עְגּוּעִים כְּאָב לַבָּנִים לָמוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַשׁ מִסֶּלַע אוֹתָם הֵינַקְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}רְחַצְתָּ וְהִלְבַּשְׁתָּ וְהִנְעַלְתָּ וְסַכְתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְסֹלֶת וּדְבָשׁ וְשֶׁמֶן אֹוֹתָם הִרְבֵּיתָ {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה בְּעַמּוּד עָנָן הִנְחֵיתָ{{ש}}
{{סי|חֹ}}שֶׁךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ כְּמַנְהִיר נַעֲשֵׂיתָ {{ש}}
{{סי|טַ}}ל מִתַּחַת וְלֶחֶם מִמַּעַל לָמוֹ הֶחֱשַׁרְתָּ {{ש}}
{{סי|יְ}}אוֹרִים לִצְמָאָם מִצוּר הוֹצֵאתָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}נַּסְתָּם לְהַר חֶמֶד וּמִצְוֹת וְחֻקִּים הוֹרֵיתָ{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַנְךָ כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ לִנְוֵה קָדְשְׁךְ נָחִיתָ
:נָחִיתָ סְגוּלֶיךָ יָם כְּגָזוּן 
:וְצוֹרְרֵיהֶם צִירִים כַּיּוֹלֵדָה אֲחָזוּן
:'''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן'''
{{סי|מִ}}קּוֹל מַפֹּלֶת שְׁאוֹן פּוֹרְכִים{{ש}}
{{סי|נִ}}רְעֲשׁוּ אִיִּים וְיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים{{ש}}
{{סי|סְ}}לְעָמוּ סוֹד נִמְלָכִים {{ש}}
{{סי|עֻ}}לְּפוּ וְנָסוֹגוּ אָחוֹר נְסִיכִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}חוֹת וּסְגָנִים נִמְרָכִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹר וְצִידוֹן וְכָל גְּלִילִי פְלֶשֶׁת נְבֻכִים{{ש}}
{{סי|קָ}}צִין וְרָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים {{ש}}
{{סי|רֶ}}טֶט הֶחֱזִיקוּ וְכַמַּיִם נִשְׁפָּכִים{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מְמוּ עֲלֵיהֶם הוֹלְכִי דְרָכִים {{ש}}
{{סי|תִּ}}מָּהוֹן קָמוּ מִכִּסְאוֹתָם מְלָכִים
:מְלָכִים הוֹלָלוּ וְהָרְעָלוּ
:וְשֵׂעִיר וְזִמִּי וְאַרְוָדִי חֻלְחָלוּ
:'''אָז נִבְהֲלוּ'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תֵּ}}ימָן וְיֹשְׁבָיו נְפוּגִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְרוֹן לֵב וְרִפִיוֹן יָדַיִם מַשִּׂיגִים{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּי מוֹאָב מִתְמוֹגְגִים{{ש}}
{{סי|קִ}}ינִים וְנֶהִי בְּפִיהֶם הוֹגִים{{ש}}
{{סי|צְ}}עִיר חָם וְכָל אֵלָיו זְוֻגִים{{ש}}
{{סי|פָּ}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ וְכַדֹּנַג נְמוֹגִים{{ש}}
{{סי|עַ}}רְקִי וְסִינִי כַּשִּׁכּוֹר הוֹגִים{{ש}}
{{סי|סֹ}}עָה וְסַעַר בָּם מַנְהִיגִים{{ש}}
{{סי|נִ}}בְעֲרוּ כֻלָם וְנַעֲשׂוּ שׁוֹגִים{{ש}}
{{סי|מָ}}דְמָמִים לָאָרֶץ יָשְׁבוּ נוּגִים

:נוּגִים קְטַנִים וּגְדוֹלִים כְּאֶחָד 
:וּכְאָז כֵּן עַתָּה כָּל צוֹרְרֶיךָ יַחַד
:'''תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וְפַחַד'''
{{סי|לְ}}מַעַן לָמוֹג לְבָבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹס חֲמָתְךָ מְסֹךְ בֵּינֵיהֶם {{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָה וְרַעַר יָבֹא בָהֶם{{ש}}
{{סי|טֵ}}רוּף דַּעַת בִּלְבָבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|חַ}}לְחָלָה וּמַעַד עַל מָתְנֵיהֶם {{ש}}
{{סי|זִ}}יעַ וָרֶתֶת בְּכָל אֵבָרֵיהֶם {{ש}}
{{סי|וְ}}כָשְׁלוּ מֵהֶם וּבָהֶם {{ש}}
{{סי|הֹ}}וָה הֹוָה עַל הַוָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|דּ}}וּמָם יֵשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|גַּ}}עַר מְלֵאִים וְאֵין מַרְפֵּא לָהֶם {{ש}}
{{סי|בָּ}}נֶיךָ עַד יַעַבְרוּ לִגְבוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם
:לַאֲבוֹתֵיהֶם טוֹב פַּצְתָּ מַלֵּא לְבָנֵימוֹ 
:וְאֶל הַר מְרוֹם מַאֲוָיֵמוֹ
:'''תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ מִכָּל אֲרָצוֹת עִשּׂוֹר מְפֹרָשָׁה {{ש}}
{{סי|בְּ}}עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת מְקֻדָּשָׁה {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם עוֹד מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר מְנַת גָבֹהַּ הָפְרָשָׁה {{ש}}
{{סי|דִּ}}ירַת יְבוּסִי הִיא הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הֹ}}עֲלָה מֵאָז בְּמַחֲשֶׁבֶת עַד לֹא קְרֹאת יַבָּשָׁה{{ש}}
{{סי|וְ}}תָמִיד עֵינֵי אֱלֹהִים בָּהּ לְדָרְשָׁהּ{{ש}}
{{סי|זֻ}}מָּנָה לוֹ לְכֵס שֶׁבֶת וּלְיִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נוֹת בְּתוֹכָה סְכוֹת מֵהֶם לְחִישָׁה{{ש}}
{{סי|טַ}}לְלֵם בְּצֵל מֵחֹרֶב מְצֹא נְפִישָׁה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד לְחָשְׂכֵם מִזֶּרֶם וְרוּחַ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל נֶגַע וְכָל מַכָּה אֲנוּשָׁה {{ש}}
{{סי|לְ}}הָסִיר מֵאֹם מְשֻׂלָּשָׁה
:מְשֻׂלָּשָׁה נָבְטָה בְּרוּחַ לְהַרְעֵד 
:וּבִלְשׁוֹן עָתִיד פָּתְחָה וְסִיְּמָה לְהָעֵד 
:'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''
{{סי|מַ}}לְכוּת עַד לֹא קֶדֶם קְדוּמָה {{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח נְצָחִים מְקֻיָּמָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹף וָקְדֶם וְתָוֶךְ עֲצוּמָה{{ש}}
{{סי|עַ}}ד עֹלְמֵי עַד מְסֻיָּמָה {{ש}}
{{סי|פּ}}וּטִים כְּכִלָּה בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|צְ}}נִיף מְלוּכָה הִמְלִיכוּהוּ דִּגְלֵי אֲיוּמָה{{ש}}
{{סי|ק}}וּמוֹ לָעַד דּוּמָה לְהוֹמְמָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹם וְתַחַת יַמְלִיכוּהוּ בְּאֵימָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם יִפְצְחוּ רֶנֶן נְעִימָה {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ יְתַנּוּ כָּל מַלְכֵי אֲדָמָה

אָז יַהֲפֹךְ אֶל עַמִּים שָׁפָה בְרוּרָה יַחַד{{ש}}
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם הַמְיֻחָד{{ש}}
וְיִמְאֲסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאִישׁ אֱלִילֵי זְהָבוֹ בְּכַחַד{{ש}}
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדוֹ בְּפַחַד{{ש}}
בְּפַחַד וּבְרַעַד יַמְלִיכוּהוּ גּוֹי אֶחָד {{ש}}
וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
====סילוק====
וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ

אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ מִי יְמַלֵּל {{ש}}
וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ שִׁבְחֲךָ לְמַלֵּל{{ש}}
אִלּוּ פִינוּ מָלֵא כַיָּם שִׁירָה וְהַלֵּל {{ש}}
וְכָל שַׂעֲרוֹת רֹאשֵׁנוּ לְשׁוֹנוֹת לְהִתְפַּלֵּל {{ש}}
וּבָם אָנוּ עֲסוּקִים יוֹמָם וָלֵיל {{ש}}
לֹא נוּכַל לְהַסְפִיק מֶלֶל {{ש}}
עַל אַחַת מֵרִבֵּי רְבָבוֹת שִׁמְךָ לְהַלֵּל {{ש}}
אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ וְחָשַׁבְתָּ לְהִתְעוֹלֵל {{ש}}
עַל עַם אֲשֶׁר לְךָ מִתְחוֹלֵל{{ש}}
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וְאֶרֶץ תְּחוֹלֵל {{ש}}
חֲשַׁקְתָּם לְשִׁמְךָ בְּאַהַב לְכַלֵּל {{ש}}
הֱיוֹת לְךָ לְבָנִים וְאַתָּה לָמוֹ מְחוֹלֵל {{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ אוֹתָם לְטַלֵּל {{ש}}
עַל כָּל עַם וְלָשׁוֹן רֹאשָׁם לְהַתְלֵל {{ש}}
בָּאֹרַח חַיִּים אוֹתָם לְהַסְלֵל {{ש}}
בְּלִי לְהַחֲלִיפָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת אוֹתָם לְחַלֵּל{{ש}}
לְהִתְפָּאֵר בָּם וְהֵם בְּךָ לְהִתְהַלֵּל{{ש}}
{{ש}}
כִּי מִי אֱלֹהַּ זוּלָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹתָם מִמְּעַנִּים{{ש}}
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִבְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם טַסְתָּ מִמְּעוֹנִים{{ש}}
כִּרְכֹב כְּרוּב וְרוּחַ וַעֲנָנִים{{ש}}
וְנִגְלֵיתָ בִּכְבוֹדְךָ בְּאַדְמַת צֹעֲנִים{{ש}}
וְנָעוּ מִלְּפָנֶיךָ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים{{ש}}
וְלֵב מִצְרַיִם הִמְסֵיתָ בְּדִבְיוֹנִים {{ש}}
בְּמַכּוֹת גְּדלֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים{{ש}}
וַתּוֹצִיא אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב מוֹנִים{{ש}}
כְּעֻבָּר הַנִּשְׁמָט מֵרֶחֶם בְּתוֹךְ זְמַנִּים{{ש}}
בְּלֹא פְגַם וְנֶזֶק וְצַעַר בָּנִים{{ש}}
וְשֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים {{ש}}
לוֹמַר כְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדוֹנָיו כֵּן בָּרְחוּ אֱמוּנִים{{ש}}
וְלֹא הוֹצֵאתָם בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים{{ש}}
כִּי אִם לְאוֹר הַבֹּקֶר לְעֵין כָּל הֲמוֹנִים{{ש}}
כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם רָמִים וְעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר נִטְעָנִים{{ש}}
שִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל רוֹנְנִים {{ש}}
בְּתֹף וְכִנּוֹר וְעֻגָּב וּמִנִּים{{ש}}
וּלְקַיֵּם דְּבָרְךָ אֲשֶׁר עַצְתָּ לְרֹאשׁ מַאֲמִינִים{{ש}}
לֹא הוֹצֵאתָם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ רֵיקָנִים{{ש}}
כִּי אִם מְלֵאִים כָּל טוּב כָּרִמּוֹנִים{{ש}}
כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וְטוֹבוֹת אֲבָנִים{{ש}}
וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ וְרִקְמַת צִבְעוֹנִים{{ש}}
כְּדֵי לְשַׁלֵּם שְׂכַר שִׁעְבּוּד חֹמֶר וּלְבֵנִים{{ש}}
חוֹפַפְתָּם בְּטִלּוּל שִׁבְעַת עֲנָנִים{{ש}}
מַעְלָה וּמַטָּה וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת גְּנוּנִים{{ש}}
לְחָשְׂכֵם מִזֶּרֶם וְחֹרֶב וְצִנִּים{{ש}}
וּמִפְּנֵי חַיּוֹת וּנְשִׁיכַת צִפְעוֹנִים{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן כְּבוֹדְךָ מְהַלֵּךְ לְפָנִים{{ש}}
בֶּעָנָן יוֹמָם לַנְחוֹתָם נְתִיבוֹת מְתֻקָּנִים{{ש}}
וּבָאֵשׁ לַיְלָה בְּלִי לְהִכָּשֵׁל בְּאִישׁוֹנִים{{ש}}
מִנָּוֶה טוֹב לְנָוֶה טוֹב נוֹסְעִים וְחוֹנִים{{ש}}
לֹא צְמֵאִים וְלֹא מֻכְפָּנִים{{ש}}
כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם עַל מַבּוּעֵי שְׁמָנִים{{ש}}
וְהוּא יְנַהֲלֵם עַל מַבּוּעֵי עֲיָנִים{{ש}}
וְשַׂר נוֹא יוֹשֵׁב עַל מִפְתַּן אַרְמוֹנִים{{ש}}
מְצַפֶּה יַד דֶּרֶךְ לְיָמִים הַנִּתָּנִים{{ש}}
וְהִנֵּה כְּתָב אֵלָיו מֵאֶרֶץ תֵּימָנִים{{ש}}
וְשׁוֹמְרִים שֶׁהִפְקִיד עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים{{ש}}
הִתְחִילוּ כָּזֹאת אֵלָיו מְתַנִּים{{ש}}
וְהֶרָאוּהוּ פְצָעִים שֶׁפְּצָעוּם פִּרְחֵי נֶאֱמָנִים{{ש}}
וְצָוַח וַי וִי וְכָל עֲבָדָיו אַחֲרָיו עוֹנִים {{ש}}
וְנָמוּ מַה זֹאת עָשִׂינוּ כְּסִכְלוֹנִים{{ש}}
כִּי שְׁלַחְנוּ עֲבָדִים שֶׁתַּחַת יָדֵינוּ מְכֻדָּנִים{{ש}}
מִי יִרְמַס לָנוּ חֹמֶר וּמִי יַחֲזִיק לָנוּ מַלְבֵּנִים{{ש}}
מִי יִבְנֶה לָנוּ חוֹמוֹת וּבְנְיָנִים{{ש}}
הָעֵת יַגְדִּילוּ עֲלֵינוּ שְׁכֵנִים{{ש}}
וְגַם הַמְּלָכִים שֶׁמַס לָנוּ נוֹתְנִים{{ש}}
שׁוּב לֹא יְהוּ אֵלֵינוּ פּוֹנִים{{ש}}
כִּי יֹאמְרוּ הִנֵּה עֲבָדִים שֶׁתַּחַת יְדֵיהֶם נְתוּנִים{{ש}}
הֵם פָּשְׁעוּ בָם וּבָהֶם לֹא סוֹפְנִים{{ש}}
אַף כִּי אֲנַחְנוּ חוֹרֵי הָאָרֶץ וּקְצִינִים{{ש}}
וּבְכֵן שָׁלַח וְקִבֵּץ אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאִצְטַגְנִינִים{{ש}}
וְגַם אֶת הָאוֹבוֹת וְאֶת הַיִדְּעוֹנִים{{ש}}
וַיִּוָּעֵץ בָּם וּבִזְקֵנִים וַיֵּצְאוּ כֻלָּם בְּעֵצָה אַחַת מְכֻוָּנִים{{ש}}
לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְבַלְעֵם כְּתַנִּינִים{{ש}}
וַיְצַו וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בְּאֶרֶץ סְוֵנִים{{ש}}
כָּל שׁוֹלֵף חֶרֶב הֱיוֹת מוּכָנִים{{ש}}
וַיֵּאָסְפוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד מְזֻמָּנִים{{ש}}
וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים{{ש}}
וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא אִישׁ וְאִישׁ בִּכְלֵי זְיָנִים{{ש}}
אָז פָּתַח אוֹצָרוֹת גִּנְזֵי מַטְמוֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר גָּנַז הוּא וּמְלָכִים קַדְמוֹנִים {{ש}}
וְהוֹצִיא כְּלֵי יָקָר וְדַרְכְּמוֹנִים{{ש}}
וְחָלַק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הֲגוּנִים{{ש}}
וְשִׁדְּלָם בִּדְבָרִים וְהִסְבִּיר לָמוֹ פָּנִים {{ש}}
וְכֹה אָמַר לָהֶם בְּשִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ כָּל הָעָם בּוֹזְזִים וּלְפָנָיו נוֹתְנִים{{ש}}
וַאֲנִי כְּאֶחָד מִכֶּם אֶטּוֹל מָנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו יוֹצְאִים רִאשׁוֹנִים{{ש}}
וַאֲנִי אֵצֵא רִאשׁוֹן וְאַתֶּם צְאוּ אַחֲרוֹנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו אוֹסְרִים מֶרְכַּבְתּוֹ וּמְתַקְּנִים{{ש}}
וַאֲנִי בְּעַצְמִי אֶאֱסֹר רִכְבִּי וְאָשִׂים רְסָנִים{{ש}}
וְנִתְרַצּוּ יַחַד גְּדוֹלִים וּקְטַנִים{{ש}}
וַיָּשִׂימוּ כֹּבַע עַל רָאשֵׁיהֶם וְלָבְשׁוּ שִׁרְיוֹנִים{{ש}}
וַיַּחְגְרוּ אִישׁ הַרְבּוֹ וְנָטְלוּ כִידוֹנִים{{ש}}
וַיִּקְחוּ אִישׁ רֹמַח בְּיָדוֹ וַיַּחְזִיקוּ מָגִנִּים{{ש}}
וְנָשְׂאוּ קֶשֶׁת וּמָלְאוּ שִׁלְטֵיהֶם חִצִּים{{ש}}
שְׁנוּנִים וְהַקַּלָּעִים אִישׁ קַלְעוֹ בְיָדוֹ לְקַלַּע בָּאֲבָנִים{{ש}}
וַיֵּצְאוּ יַחַד בְּלֵב שָׁלֵם וּבְצִבְיוֹנִים{{ש}}
וְלֹא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶם וְלֹא אִרְעוּהוּ סִמָּנִים{{ש}}
לְבִלְתִּי לְנַחֵשׁ לָשׁוּב לִמְלוֹנִים{{ש}}
כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים{{ש}}
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁפַת יָם חוֹנִים{{ש}}
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסְעִים כַּעֲנָנִים{{ש}}
וְאֵין מָקוֹם לָנוּס לֹא לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים {{ש}}
וְאַף לֹא מִדְּפַנּוֹת מִפְּנֵי חַיּוֹת וּפְתָנִים {{ש}}
וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ וְהִפִּילוּ לְפָנָיו תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וַיִּמָּצֵא לָהֶם הַמָּצוּי בְּכָל עִדָּנִים{{ש}}
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וְחָרְבוּ זֵידוֹנִים{{ש}}
וַיֵּלְכוּ בִתְהוֹמוֹת כְּעַל דְּרָכִים מְפֻנִּים {{ש}}
מִזֶּה וּמִזֶּה הֶעֱלָה אִילָנוֹת טְעוּנִים{{ש}}
וּבְתוֹךְ תְּהוֹמוֹת הִמְתִּיק לָמוֹ מַעְיָנִים{{ש}}
וְעִשֵּׁן לִפְנֵיהֶם קְטֹרֶת סַמְמָנִים{{ש}}
וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם שַׁאֲנַנִים{{ש}}
וְכַעֲלוֹת לְצַד זֶה עַל שְׂפַת יָם כֵּנִים{{ש}}
בָּאוּ מִצַּד זֶה בְּתוֹךְ יָם סְוֵנִים{{ש}}
תְּחִלָּה בְּרָצוֹן וְסוֹף בְּרֶסֶן מִרֻסָּנִים{{ש}}
כִּי סִדְרֵי בְרֵאשִׁית עֲלֵיהֶם מִשְׁתַּנִים{{ש}}
דֶּרֶךְ אֶרֶץ סוּסִים מוֹשְׁכִים אוֹפַנִּים{{ש}}
וְנֶהְפַּךְ בָּם וְנִמְשְׁכוּ סוּסִים אַחַר הַסַדָּנִים{{ש}}
דֶּרֶךְ אֶרֶץ מָקוֹם שֶׁרַכָּב מַנְהִיג שָׁם מוֹשְׁכִים וּפוֹנִים{{ש}}
וְכָאן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁךְ בְּעַל כָּרְחָם נִפְנִים{{ש}}
וּבָאוּ לְתוֹךְ יָם בְּאֶמְצַע שְׁאוֹנִים{{ש}}
וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בְּרֹב לִגְיוֹנִים{{ש}}
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיֵּדֶא מוּל בַּעֲלִי מְדָנִים{{ש}}
וְעִמּוֹ שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים {{ש}}
וְאֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹ רִבְבָן גְדוּדֵי שִׁנְאַנִּים{{ש}}
וְרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וְכָל דִּמְיוֹנִים{{ש}}
כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה צִיר בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
סוּסִים אֲדֻמִּים וְסוּסִים שְׁחוֹרִים שְׁרֻקִּים וּלְבָנִים{{ש}}
וַיַּחֲנוּ אֵלֶה נֹכַח אֵלֶּה אֲפוּנִים{{ש}}
מַחֲנֵה אֵשׁ מוּל מַחֲנֵה קַשׁ פָּנִים בְּפָנִים {{ש}}
וּלְפִי שָׁעָה הִרְגִּישׁוּ כָּל צְבָא מְעוֹנִים{{ש}}
בְּזְרוֹעֲ עֻזּוֹ נִלְחָם רַב אוֹנִים{{ש}}
לֹא בְּעֹצֶם יַד חֵיל שׂוֹטְנִים{{ש}}
הֲלֹא הַנְּפִילִים וְאַנְשִׁי הַשֵּׁם מְכֻנִּים{{ש}}
מֵרוּחַ אַפּוֹ כָּלוּ וְהִנָּם טְמוּנִים{{ש}}
וְאַף כִּי מְשׁוּלִים לְמִשְׁעֶנֶת קָנִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֶבֶל וָרִיק לְעֶזְרָה מְתַקְּנִים{{ש}}
כִּי אִם לְהוֹדִיעַ חִבַּת אָב לְבָנִים{{ש}}
וַיַּרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ עַל גְּאוֹנִים{{ש}}
וַיָּרָץ לִקְרָאתָם בְּמָגֵן וְצִנִּים{{ש}}
וַיַּדְרִיכֵם בְּאַפּוֹ וַיִּרְמְסֵם בַּחֲמָתוֹ כְּחֹמֶר טִינִים{{ש}}
וְהִדִּישָׁם כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמוֹ מַדְמֵנִים{{ש}}
וְאָז שַר יָם עִם שַׂר חָם יַחַד נִדּוֹנִים{{ש}}
זֶה לְעֻמַּת זֶה נֶאֱבָקוּ בִּמְעוֹנִים{{ש}}
וַיֶּחֱזַק רַהַב עַל שַׂר אֲוֵינִים{{ש}}
וַיִּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ בְּעֶזְרַת דַּר אוֹפַנִּים {{ש}}
וְעַם זוּ בְּשׁוּרָם בְּאֵלֶּה דִינִים{{ש}}
עוֹזֵר וְעָזוּר בְּקַו נִדּוֹנִים{{ש}}
פָּתְחוּ פִיהֶם בְּשִׁיר וּבִרְנָנִים{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ פָּצְחוּ בְּרִנּוּנִים{{ש}}
לְרָם עַל רָמִים וּמִתְגָּאֶה עַל גֵּיוְתָנִים{{ש}}
לְשׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים {{ש}}
לְמַשְׁפִיל רָמִים וּמֵרִים מִסְכֵּנִים{{ש}}
וְקִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים{{ש}}
וּבְתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפְפוּ נִגּוּנִים{{ש}}
וְאַחַר כָּךְ הוּרְשׁוּ שִׁנְאַנִּים

{{הור|ככתוב…}}

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:קדושתאות]][[קטגוריה:פיוטי פסח]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m7j9u84e37hzdnlrf3zeuftyfohgwm1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אותותיך ראינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727854</id>
    <revision>
      <id>2937162</id>
      <parentid>2936771</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16788" sha1="az7r27l8gtqmd1gdyf2ihkhu1aqamqv" xml:space="preserve">====מגן====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|א}}וֹתוֹתֶיךָ רָאִינוּ אָז בְּעַיִן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲטוֹתְךָ כַּמְעִיל תִּלְבֹּשֶׁת זַיִן{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹיִם נֶגְדְּךָ הָיוּ כְּאַיִן{{ש}}
{{סי|דֹּ}}חוּ וְנָפְלוּ כְּשִׁכּוֹרֵי יַיִן

{{סי|הַ}}נָּאוָה הוֹצֵאתָ מֵאִסּוּר כֶּבֶל{{ש}}
{{סי|וְ}}שִׁכְמָהּ הוּסַר מֵעִנּוּי סֵבֶל{{ש}}
{{סי|זֵ}}ד תַּנִּין מְנָאֵץ וּמְנַבֵּל{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹז אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁחִית וּלְחַבֵּל

{{סי|טָ}}סוּ אֲגַפָּיו כְּנֶשֶׁר לְמַהֵר{{ש}}
{{סי|יָ}}עֲצוּ אַבִּירָיו בְּחַיִל לְדַהֵר{{ש}}
{{סי|כְּ}}סִיל בְּאִוֶּלֶת שָׁנָה לְהִתְיַהֵר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָדַע לְהָבִין וּלְהִזָּהֵר

{{סי|מַ}}חֲנֵהוּ קִבֵּץ וְכָל יוֹעֲצָיו{{ש}}
{{סי|נִ}}כְבָּדָיו שָׂרָיו וְגַם מְלִיצָיו{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ כְאַחַת בְּהַשָּׁאַת מִפְלָצָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוּכֵי מִלְחָמָה נוֹסְפוּ נִקְבָּצָיו

{{סי|פָּ}}חֲזוּ כַמַּיִם בְּלִי לְהוֹתִיר{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ לִרְדֹּף וּלְהַכְתִּיר{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ סִבַּבְתָּם דֶּרֶךְ לְהַאֲתִיר{{ש}}
{{סי|רִ}}חַפְתָּם בְּצִלְּךָ וּבְמָגִנְּךָ לְהַסְתִּיר

{{סי|שִׁ}}לַּחְתָּ בְּצָרִים חֳרִי וָזַעַם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַרְתְּ בְאֶבְרָתְךָ יְפֵיפֵי פַעַם{{ש}}
{{הור|חזן}} {{סי|תֹּ}}קֶף פְּלָאוֹת הִפְלֵאתָ בְּנֹעַם{{ש}}
{{סי|תַּ}}נִּין בְּעֵת שִׁלַּח אֶת הָעָם

אָזְנַי שָׁמְעוּ מוֹפְתֵי עִנְיָנֶיךָ{{ש}}
וְנֶצַח בִּרְכָתְךָ יַזְכִּירוּ צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{הור|חזן}} חָפַצְתָּ לִפְסֹחַ וּלְהָגֵן הֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
קָדוֹשׁ הֵן חֲפֹץ לְגוֹנְנִי בְּמָגִנֶּךָ
====מחיה====
{{סי|תִּ}}רְגַּלְתָּ עֲמוּסִים מִמִּצְרַיִם בְּצֵאתָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים כְּחוֹלְלִים וּמְבָרְכִים בְּמִקְהֲלוֹתָם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹדְפֵיהֶם בִּמְצוּלוֹת יָם הֶאֱבַדְתָּם{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיֶיךָ קַחְתָּ עַל זְרוֹעֹתָם

{{סי|צ}}וֹעֲנִים אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ לַמִּלְחָמָה{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הָמַמְתָּ וְנִגְרְפוּ הַיַּמָּה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שֶׂר מַכּוֹת הֻכּוּ בְמִצְרַיְמָה{{ש}}
{{סי|סָ}}פוּ בְאַחַת עֶשֶׂר בְּיַד הָרָמָה

{{סי|נָ}}בְקָה רוּחָם וְנִבְלְעָה עֲצָתָם{{ש}}
{{סי|מֶ}}סֶךְ עִוְעִים נִמְסְכוּ לְהַתְעוֹתָם{{ש}}
{{סי|לִ}}בָּם נָמַס וְנָמַקּוּ גְּוִיָּתָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ בַּבֶּהָלוֹת הֲמוֹן שְׁאֵרִיתָם

{{סי|יָ}}זְמוּ לִרְדֹּף וּלְהָסִיר כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח עֲבוֹדָה וְנִצּוּל חֶתֶר{{ש}}
{{סי|חָ}}זְקָה לְהוֹסִיף שְׁבוּעַת בֶּתֶר{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבֵי תוֹרִים וּנְקֻדַּת יֶתֶר

{{סי|וְ}}טֶרֶם הַגָּעַת עִתּוֹתֵי דוֹדִים{{ש}}
{{סי|הָ}}פְכוּ בַּקְרָב אֶפְרָתִים יְדִידִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלָם כְּחָפַז גְּאֻלָּתָם לְהַקְדִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}דָעוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים

{{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת הוּסַבּוּ מִדֶּרֶךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַפַּלְתָּם מֵרְאוֹת לְיָרְאָם בְּמֹרֶךְ{{ש}}
{{הור|חזן}} {{סי|אִ}}מַּצְתָּ וְחִזַּקְתָּ כּוֹשְׁלֵי בֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שׁוּרֵינוּ כּוֹנַנְתָּ בַּהֲסָבַת דֶּרֶךְ

אֲשֻׁרַי שָׁמַרְתָּ עֵקֶב צִדְקָתֶךָ{{ש}}
וְנֹגַהּ כָּאוֹר פֵּאַרְתָּנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ{{ש}}
{{הור|חזן}} בַּעֲבוּר אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹמְרֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
תִּשְׁמְרֵנוּ וּתְחַיֵּנוּ בְּטַל תְּחִיָּתֶךָ
====משולש====
{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ הוֹצֵאתָ לְפִדְיוֹם{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֵמִים כַּצָּהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי כְּמוֹ כֵן הָחִישׁ בְּצִבְיוֹן{{ש}}
{{סי|שְׁ}}נַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן

{{סי|מִ}}גַּרְתָּ וְנֵאַרְתָּ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}כְבִּיד אָזְנָיו וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}הֲלֻמּוֹת וִכַּחְתָּ לְגֵו נִפְשָׁע{{ש}}
{{סי|מָ}}חַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|ע}}וּרִי עוּרִי זְרוֹעַ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}דִינָה תִּמְחַץ וְשִׁיתָהּ כָּלָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}רְיָה תֵּעוֹר מֵאֱנוֹשׁ לְחַלְלָה{{ש}}
{{סי|עָ}}רוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה

{{סי|וּ}}בְצֵאתְךָ לְיֶשַׁע בְּעֹז אָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}צֹאן יָדְךָ בַּעֲדִי נָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}עוֹיְנִים נִפְרְדוּ כְּאֵפֶר פָּזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}כָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר

{{סי|נָ}}אוֹר בִּרְאֹתְךָ דָּם מִתְבּוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נָ}}גַפְתָּ פּוֹרְכִים פִּרְיָם לְקוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ וּבָשָׂר כִּמְסוֹס נוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס

{{סי|בִּ}}יטָה וּמַהֵר שְׁנַת גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}גֵּד בּוֹגְדִים וְחַלֵּף אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַלְכוּת זָדוֹן הַפֵּל חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים

{{סי|רַ}}חֵם וַחֲמֹל בֵּן יַקִּיר{{ש}}
{{סי|רַ}}וֵּה נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לְהָקִיר{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי גָּבְרָה יַד הַמַּדְקִיר{{ש}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר

{{סי|י}}וֹם יוֹם נְצַפֶּה גְּאֻלָּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}גַעְנוּ בְּקָרְאֵנוּ נִחַר גְּרוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}ד אָזְלָה וְתַשׁ כֹּחֵנוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}יָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ

{{סי|צֹ}}אנְךָ פְּקֹד וְהָשֵׁב תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה כִּי שֻׁדְּדָה מַרְעִיתוֹ{{ש}}
{{סי|צַ}}מֵּת עוֹיֵן בָּתָה לַהֲשִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|צִ}}יצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ

{{סי|חֻ}}פָּשׁוּ עַם מִפֶּרֶךְ בְּכֹסֶף{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׁוּקֵי חֶמֶד זָהָב וָכֶסֶף{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הַמְצִיא וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּחֹסֶף{{ש}}
{{סי|חִ}}נָּם נִמְכַּרְתֶּם תִּגָּאֲלוּ וְלֹא בְּכֶסֶף

{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב בְּשֵׁם יִקְרָאוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}וִּינוּ לוֹ לָז לְלָז יַרְאוּךָ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ יַעֲרִיצוּ וּבְרוֹן יְנַשְּׂאוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
====אימרו לאלהים אדירים====
{{הור|סימן: '''אני שמעון בר יצחק בר אבון חזק בתורה'''}}

כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם / קָדוֹשׁ

{{סי|אִ}}מְרוּ לֵאלֹהִים אַדִּירִים / מְאֹד מַעֲשָׂיו נָאִים וַהֲדוּרִים / בְּתִתּוֹ אוֹת וּמוֹפֵת בְּצָרִים.{{ש}}
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים הוֹרְגִים אֶת הוֹרְגֵיהֶם / וְנִצְלָבִים צוֹלְבִים אֶת צוֹלְבֵיהֶם / וְנִשְׁקָעִים שׁוֹקְעִים אֶת שׁוֹקְעֵיהֶם.{{ש}}
{{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר זָדוּ בְּזָדוֹן / נִמְדְּדוּ בְסַאסְּאָה כְּפָעֳלָם לִדּוֹן / וְהוּרַד גְּאוֹנָם שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}טוּפֵי זַעַם נִשְׁכְּחֵי רֶגֶל / הָהְפַּךְ עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת לְגַלְגֵּל / כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל וּלְרַגֵּל.{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם קָרָא לְמֵי הַיָּם / וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פָּתַח בַּעְיָם / וַיִּמַח יְקוּמָם בְּשֶׁטֶף דָּכְיָם.{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵיהֶם סִדְרֵי בְרֵאשִׁית נִשְׁתַּנּוּ / בְּשַׁחֲתָם אֶת דַּרְכָּם נִתְגַּנּוּ / בָּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ.{{ש}}
{{סי|וּ}}בִנְסֹעַ מִקֶּדֶם יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / בְּבִנְיַן הַמִּגְדָּל לִבָּם נִבְעָר / וְיָזְמוּ לְהַגְבִּיהוֹ לְאֵין מִשְׁעַר.{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֲצוּ לֵב וְנוֹסְדוּ מְזִמּוֹת / אִם נִצְטָרֵךְ לְטִפֵּי מֵימוֹת / נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּנּוּ בְּקַרְדֻּמּוֹת.{{ש}}
{{סי|בָּ}}לַל לְשׁוֹנָם וְחִלְּשָׁם וְהִתִּישָׁם / וּבִנְיָנָם הִשְׁחִית עֲבוּר לְבַיְּשָׁם / וַיָּפֶץ יְיָ אֹתָם מִשָּׁם:{{ש}}
{{סי|רָ}}עִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בִּמְאוֹדָם / גְּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם הָיָה יְסוֹדָם / וְעָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה יָדָם.{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹת כְּנִתְמַלֵּא סִפְקָם / פַּחִים וְרוּחַ זִלְעָפוֹת הִשִּׁיקָם / תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם:{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקַת אֶזְרָח אָדוֹן זָכַר / וּבֶן אָחִיו נִמְלַט מִלְּהִתְמַכַּר / בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר:{{ש}}
{{סי|חֵ}}רְפוּ וְגִדְּפוּ מַלְאֲכֵי תִלְגָּת / בְּצִוּוּי אֲדוֹנֵיהֶם לְגַדֵּל לַעֲגָת / וּמַלְאָךְ יָצָא וּבְעָטָם כַּגָּת.{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא גִּלַּח בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה / בְּעֶבְרֵי נָהָר מֶלֶךְ אַשּׁוּרָה / וְלֹא נוֹתַר בָּם כִּי אִם עֲשָׂרָה.{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתְּחוֹתוֹ לְנִסְרוֹךְ דַּרְכּוֹ יָרַט / וּבָנָיו הִכּוּהוּ בְּזַיִן מְמֹרָט / וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט:{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִתְגַּדַּל מַשּׂוֹר עַל מְנִיפוֹ / וְאָמַר לַעֲלוֹת עַל מְרוֹמֵי גַפּוֹ / כִּי פָקַד עָלָיו חֲרוֹן אַפּוֹ.{{ש}}
{{סי|אָ}}דוֹן הֱסִירוֹ מִמְּלוֹךְ בִּמְלוּכָה / וּמִבְּנֵי אָדָם טְרָדוֹ לְשַׁלְּכָה / עִם בְּהֵמוֹת שֶׁבַע לַהַלְּכָה.{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹא פְקֻדָּתוֹ נִסְחַף פִּגְרוֹ / וּכְנֵצֶר נִתְעָב הֻשְׁלַךְ מִקִּבְרוֹ / כְּפֶגֶר מוּבָס הֻבְאַשׁ בְּשָׂרוֹ.{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעַזּוֹת פָּנִים הֵעִיז בֵּלְשַׁאצַּר / וְצִוָּה וְהוֹצִיאוּ מִן הָאוֹצָר / כֵּלִים אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר.{{ש}}
{{סי|נִ}}תְגָּאָה לִשְׁתּוֹת בָּם תִּירוֹשָׁיו / הוּא וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו / וּפִסַּת יָד כָּתְבָה פֵרוּשָׁיו.{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדוֹת בֵּאֵר לוֹ הָאוֹתִיּוֹת / כִּי קָצַף עָלָיו רַב הָעֲלִילִיּוֹת / וּבוֹ בַלַּיְלָה נֶהֱרַג בִּשְׁאִיּוֹת.{{ש}}
{{סי|זָ}}ד אֲגָגִי לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד / בָּנִים אֲשֶׁר בָּם אָב מִתְכַּבֵּד / פִּתְאֹם הָיָה כִּכְלִי אוֹבֵד.{{ש}}
{{סי|קָ}}צַץ עֵץ מִשְׁנֶה לִתְלוֹת / וּלְעַצְמוֹ הֱכִינוֹ עָלָיו לְהִתָּלוֹת / וִיהוּדִי עָשׁ מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת.{{ש}}
{{סי|וּ}}בְגֻמָּץ אֲשֶׁר חָפַר נִשְׁדָּד / וּבִסְאָה אֲשֶׁר מָדַד הׇמְדָּד / וְעָנוּ עָלָיו הֵידָד הֵידָד.{{ש}}
{{סי|אָ}}מְנָם כָּל אֵלּוּ הַמַּכְעִיסִים / הָיָה לָהֶם עַל לֵב לְהָשִׂים / לְהַעֲרִים וּלְהִוָּסֵר מִמֶּלֶךְ חֲנֵסִים.{{ש}}
{{סי|מֵ}}אֵן לְשַׁלַּח עַם הֲמוֹנָי / וְשָׁאַג וְאָמַר מִי יְיָ / לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ:{{ש}}
{{סי|צ}}וּר נְגָפוֹ בְּעֶשֶׂר לְהַכּוֹ / וּבַעֲבוּר זֹאת הֶעְמִידוֹ וְהֶאֱרִיכוֹ / לְהוֹדִיעַ לַכֹּל מָה הִגִּיעוֹ בְכֹה.{{ש}}
{{סי|בַּ}}חֲבוּרוֹת וּפְצָעִים אוֹתוֹ אִלַּח / וּבִירִיַּת חֶצְיוֹ כְּבֵדוֹ פִלַּח / וְאַחֲרֵי כֵן חָזְקָה יָדוֹ לְשַׁלַּח.{{ש}}
{{סי|תְּ}}חוּם מִצְרַיִם עַד לֹא הִרְחִיקוּ / הוּא וַעֲבָדָיו עֵצָה הֶעֱמִיקוּ / לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם מָגֵן הֶחֱזִיקוּ.{{ש}}
{{סי|וְ}}צוּר נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה / שָׁת אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה / בַּיָּם נָתַן דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה:{{ש}}
{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין עֲנָמִים / וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְגַלֵּי הוֹמִים / וְצָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּעִמְקִי יַמִּים.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי נְתִיבוֹת בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם / שַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמַיִם / אֲשֶׁר נִלְחַם לָהֶם בְּמִצְרַיִם.{{ש}}
מֵאָז וָהָלְאָה הׇקְבַּע לַדּוֹרוֹת / לְסַפֵּר לָעַד כֹּחַ וּגְבוּרוֹת / וּלְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּשִׁירוֹת.

כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם / קָדוֹשׁ
====סדר====
…
====סילוק====
…

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:קדושתאות]][[קטגוריה:פיוטי פסח]][[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>az7r27l8gtqmd1gdyf2ihkhu1aqamqv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שושנת ורד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727859</id>
    <revision>
      <id>2937168</id>
      <parentid>2936802</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:22:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2164" sha1="qaskyp91vr1cjt7ri0xs64d5vv8rbr7" xml:space="preserve">שׁוֹשַׁנַּת וֶרֶד בֵּין חוֹחִים גִּדּוּלֶיהָ. אֲשֶׁר כְּמִגְדָּלוֹת שָׁדֶיהָ וּפַעֲמֵי נְעָלֶיהָ. וְלָמָּה הֻבְקְעוּ חוֹמוֹתֶיהָ וְהָלְכוּ שְׁבִי עוֹלָלֶיהָ. עַל הֶהָרִים הוּפְנוּ רַגְלֶיהָ. מוֹשֶׁלֶת אַפְסֵי אֶרֶץ שַׁלְטָנִית וּגְבִירָה. אֲשֶׁר שִׁכְנָךְ אָז בְּתוֹכָהּ שָׁרָה. וְלָמָּה כְּסֻכָּה בְּכֶרֶם וְכִמְלוּנָה נוֹתָרָה. מַלְכָּהּ וְשָֹרֶיהָ בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה. וְעוּדָה בַּנָּשִׁים מֵעַמִּים מְהֻלָּלָה. אֲשֶׁר עַל כָּל עַם וְלָשׁוֹן מְגֻדָּלָה. וְלָמָּה כְּאִשָּׁה זוֹ&lt;!-- הערה מוסתרת --&gt;נָה וַחֲלָלָה. פֵּרְשָֹה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ וְאֵין מְנַחֵם לָהּ. אֵצֶל בַּת יוֹשֶׁבֶת בְּלִמּוּד תּוֹרוֹתֶיהָ. אֲשֶׁר בְּמַיִם רַבִּים שִׁלְּחָה שְׂדוֹתֶיהָ. וְלָמָּה נָשִׁים מְאִירוֹת בָּאוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ. רָאוּהָ צָרִים שָֹחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ: לְמוּדָה לְקָחֶיהָ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגּוֹיִם כִּמְדֻבָּר. אֲשֶׁר לְצִדְּךָ כְּאֵזוֹר מְדֻבֶּקֶת לְהִתְחַבָּר. וְלָמָּה פְזוּרָה בְּכָל זָוִיּוֹת וּמַעֲבָר. בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר: חֲסִין יָהּ גְּמוֹל חֶסֶד לְחַיָּבִים. זְקֹף קַרְנָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִיַּד מַלְעִיבִים. תְּמוּר כִּי לֹא בְאַחֵר הִשְׁלִיכָה יְהָבִים. כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:

&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qaskyp91vr1cjt7ri0xs64d5vv8rbr7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה כוננת עולם ברב חסד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727864</id>
    <revision>
      <id>2937155</id>
      <parentid>2936888</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T14:42:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:מנהג צרפת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32631" sha1="e6re1ssrph0rq5vv5c2itr8tjgxtzsm" xml:space="preserve">{{הור2|פיוט לסדר העבודה שחיבר הפייטן יוסי בן יוסי. היה נהוג בצרפת. מובא כאן מתוך מחזור שד&quot;ל.}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרָב־חָסֶד. וּבוֹ יִתְנַהֵג עַד קֵץ הַיָּמִין׃{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר לֹא יִמּוֹט מֵעֲוֹן יְצוּרִים. וְלֹא יִמְעַד מִכֹּבֶד פְּשָׁעִים וַחֲטָאִים׃{{ש}}
{{סי|אֲ}}דָמָה בְּעוֹדָהּ צִיָּה וְצַלְמָוֶת. בְּאוֹר דָּת שִׁעֲשַׁעְתָּ וְאֶצְלְךָ שִׂחֵקָה׃{{ש}}
{{סי|אָ}}מַרְתָּ לְתִתָּהּ מַרְפֵּא לְכָל־אֱנוֹשׁ. טֶרֶם תִּפְעָלֶנּוּ חַיָּיו הֲכִינֹתָ׃

{{סי|בֵּ}}רַרְתָּ שְׁחָקִים לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ. וְרִוַּחְתָּ עֲלִיּוֹת לְכֵס הֲדָרֶךָ׃{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם תִּסָּתֵר בְּלִי תְשׁוּרְךָ עָיִן. וּמִשָּׁם עֵינֶיךָ מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל־פֹּעַל׃{{ש}}
{{סי|בַּ}}נְתָּה לְקָרוֹת אֶרֶץ עַל בְּלִי־מָה. לַהֲדוֹם רַגְלֶיךָ וּלְמוֹשַׁב יְצוּרֶיךָ׃{{ש}}
{{סי|בְּ}}תֹהוּ וּבִסְעָרָה יְסוֹדוֹתֶיהָ תָלִיתָ. וְעֵת תַּשְׁגִּיחַ בָּהּ עַמּוּדֶיהָ יְפֻלָּצוּ׃

{{סי|גֵּ}}רַשְׁתָּ אוֹפֶל וַתִּקְרָא אוֹר. בְּשֵׁם קְרָאתָם בְּמִדָּה חֲקַקְתָּם׃{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל לָהֶם שַׂמְתָּ וּפוּר בֵּינוֹתָם. לְבַל יִגְרְעוּן חֹק וִישַׁנּוּ סֵדֶר׃{{ש}}
{{סי|גָּ}}דַרְתָּ רָקִיעַ וְכָמַסְתָּ חֲצִי מָיִם. וּמִפֵּירוֹתָם עָבִים יַחְשׁוֹרוּ׃{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם מְדוּרַת אֵשׁ לְשֹׂנְאֶיךָ הִסַּקְתָּ. מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם אֹהֲבֶיךָ תַצִּיל׃

{{סי|דְּ}}מוּת זִיו אֲדָמָה יָעַצְתָּ לְגַלּוֹת. דִּכִּיתָ שְׁאָר מַיִם צְרַרְתָּם בְּמִקְוֶה׃{{ש}}
{{סי|דִּ}}שְׁנֵי־אֶרֶץ צָצוּ בְּמַאֲמָרֶךָ. דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע וְגַן־עֵדֶן לְחוֹסֶיךָ׃{{ש}}
{{סי|דָּ}}לְקוּ בְּרוּחַ פִּיךָ נֵרוֹת רָקִיעַ. לְהִפָּקֵד בָּם תְּקוּפוֹת וְעִתִּים׃{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ חַלּוֹנוֹת לָהֶם הוֹרֵיתָ. זֶה בַיּוֹם וְזֶה בַלַּיְלָה לְבַל יְאַחֲרוּ פָּעַם׃

{{סי|הִ}}שְׁרַצְתָּ מִמַּיִם מְעוֹפְפֵי כָנָף. צִבְאוֹת דָּגִים וְתֹקֶף תַּנִּינִים׃{{ש}}
{{סי|הִ}}תְוִיתָ לְיוֹדְעֶיךָ עֲטוּיֵי קַשְׂקֶשֶׂת. וְנָחָשׁ בָּרִיחַ לַאֲרוּחַת נֶצַח׃{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא מֵאֲדָמָה לָרֹב הֶעְדַּפְתָּ. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ־אָרֶץ׃{{ש}}
{{סי|ה}}וֹדַעְתָּ סִימָנֵי טָהֳרָה לְמַאֲכָל. וְלַחֲבוֹרַת צֶדֶק בְּהֵמוֹת הִכְשַׁרְתָּ׃

{{סי|וּ}}בְהִבָּנוֹת עוֹלָם בְּחָכְמָה. וּבְהֵעָרֵךְ נַחַת שֻׁלְחָן וָדָשֶׁן׃{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּשְׁקוֹד לְהַזְמִין אוֹרֵחַ. וּלְהַאֲכִילוֹ טוּב מִפְעָלֶיךָ׃{{ש}}
{{סי|וּ}}לְהַרְדּוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. הֱיוֹת כֵּאלֹהִים שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל׃{{ש}}
{{סי|וְ}}לָשֹׂר אֶל־מַלְאָךְ וְלִקְרוֹעַ מֵי שֹׁעַל. לְהַדְמִים מְאוֹרוֹת וּלְהַחֲיוֹת רְדוּמִים׃

{{סי|זִ}}כְרוֹן גָּלְמוֹ מֵחֹמֶר קָרַצְתָּ. רִקַּמְתּוֹ בַסֵּתֶר בְּצֶלֶם חֶזְיוֹנֶךָ׃{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר נֵר נְשָׁמָה בְּגֶוְיוֹ עָרַכְתָּ. כִּי הִיא תְחַפֵּשׂ חֶשְׁכֵי חֲדָרָיו׃{{ש}}
{{סי|זְ}}בַדְתּוֹ כְבוּדָּה בְּתוֹךְ חֻפַּת עֵדֶן. בְּפָז וְאֶבֶן יְקָרָה יְצוּעוֹ יִפִּיתָ׃{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה מִלֵּאתוֹ רוּחַ תְּבוּנָה. לְכַלֵּל שֵׁמוֹת לְכֹל מִפְעָלֶיךָ׃

{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים לְבָחֳנוֹ רָצִית. בְּמִצְוָה קַלָּה אִם יוּכַל קוּם׃{{ש}}
{{סי|חֲ}}דַל מֵעֵץ הַדַּעַת פֶּן תִּנָּקֵשׁ. וּמֵעֲצֵי תְנוּבָה תְמַלֵּא בִטְנֶךָ׃{{ש}}
{{סי|חֲ}}זִיתוֹ לְבַד וְשַׂחְתָּ אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר. אִם יְסַלֵּף אֹרַח תְּהִי לוֹ לְמִכְשׁוֹל׃{{ש}}
{{תיקון גירסה|חֲטִיבַת|{{סי|חֲ}}טִיפַת}} שֵׁנָה עָלָיו הִמְתַּקְתָּ. צֵלָע אָצַלְתָּ וּבָשָׂר כּוֹנַנְתָּ׃

{{סי|טִ}}פַּחְתָּהּ בְּחֵן יִפִּיתָהּ בְּחֶסֶד. הֲבֵאתָם בְּחֻפָּה חֲנַנְתָּם בְּרָכוֹת׃{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּת כָּזָב רֶמֶשׂ הִשִּׁיאָהּ. מְשָׁכָהּ כְּשׁוֹר לָטֶבַח לְהָנִיא צִוּוּי׃{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם פְּרִי הֻזְהָרוּ לָעֲטָה וְהִלְעִיטָה. הֹעֲרָמוּ בְנַבְלוּת וְכֻסּוּ בְנוֹבְלוֹת׃{{ש}}
{{סי|טֹ}}רָדוּ פַעֲמֵי בַעַל הַלָּשׁוֹן. וְנֶהְפַּךְ אָכְלוֹ לְבַל יֵרָפֵא נֶצַח׃

{{סי|יֻ}}סְטַן בְּאֵיבָה לְהֵרָצֵץ רֹאשׁ. וְהוּא יָשׁוּף עָקֵב לִמְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר׃{{ש}}
{{סי|יָ}}צָא דִין לַמָּוֶת וִיגִיעַת עָמָל. וְהִיא לְקוֹשִׁי לֵדָה וְצִיָּה לְשָׁמִיר׃{{ש}}
{{סי|יִ}}צְרוֹ הֻרְגַּל לְתַאֲוַת רִבְעוֹ. וְשִׁלְּחָה עֲוִילֶיהָ עוֹבֵד וְרוֹעֶה׃{{ש}}
{{סי|יִ}}קְּרוּ בְמִנְחָה לְיוֹצֵר הַכֹּל. רַב בִּפְרִי הָאָרֶץ וְרַךְ בְּחֶלְבֵי צֹאן׃

{{סי|כְּ}}הַבִּיטְךָ רָם דִּכְאוּת שָׁפָל. שַׁעְתָּה מִנְחָתוֹ וְקַצְתָּ בְּנִיחֹחַ אָח׃{{ש}}
{{סי|כָּ}}בַשׁ רַחֲמָיו וְלֹא כָפָה יֵצֶר. שָׁלַח יָד בְּצֶלֶם הֵחֵל שְׁפוֹךְ דָּם׃{{ש}}
{{סי|כְּ}}שָׁמְעֲךָ דוֹרֵשׁ קוֹל זַעֲקַת דָּם. עֲנַשְׁתּוֹ בְּנָע וָנָד וִיגִיעַת רִיק וָהֶבֶל׃{{ש}}
{{סי|כְּ}}הִתְוַדּוֹתוֹ אוֹת לוֹ חַקּוֹתָ. לְהָשִׁיב לְהוֹרְגוֹ נָקָם שִׁבְעָתָיִם׃

{{סי|לְ}}הַכְעִיסְךָ אֵל הֵחֵל דּוֹר אֱנוֹשׁ. לְהָמִיר כְּבוֹדְךָ וְלִקְרוֹא בְּשֵׁם אֱלִיל׃{{ש}}
{{סי|לַ}}יָּם חוֹל שַׂמְתָּ חֹק לֹא יַעֲבוֹר. קְרָאתוֹ לְאַבְּדָם תְּמוּר קָֽרְאוּ בְּשֵׁם׃{{ש}}
{{סי|לָֽ}}מְדוּ הַעֲוֵה מְלֵאֵי חָמָס. שָֽׁמְנוּ עָֽשְׁתוּ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר׃{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן זְעַמְתָּם בְּמַעְיְנוֹת תְּהוֹם. וּפֶלֶג מָלֵא מַיִם עֲלֵיהֶם שָׁפָֽכְתָּ׃

{{סי|מֵ}}הֶם מָצָאתָ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. צְפַנְתּוֹ בְּסֻכָּה עַד יַעֲבֹר זָעַם׃{{ש}}
{{סי|מִ}}מֶּנּוּ הֶעֱצַמְתָּ כָּל־מִשְׁפְּחוֹת יְצוּר. וּבְהִנָּחֶמְךָ בּוֹ לֹא אֲקַלֵּל שַׂחְתָּה׃{{ש}}
{{סי|מָ}}רוּ בְּשִׁמְךָ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר. לָרוּם עַד כֵּס וְלַעֲשׂוֹת לָמוֹ שֵׁם׃{{ש}}
{{סי|מִ}}לֵּאתָ חֶפְצָם בְּהַלְעִיגְךָ לָמוֹ. נְפַצְתָּם לְכָל־רוּחַ בְּסַלֶּפְךָ לְשׁוֹנָם׃

{{סי|נֵ}}ר עָרוּךְ בְּתֹהוּ אַב־הֲמוֹן נוֹדָע. וְלִשְׁבִיב אִשּׁוֹ רָֽצוּ נִכְשָׁלִים׃{{ש}}
{{סי|נְ}}תִיב מֵישָׁרִים הוֹדִיע לַתּוֹעִים. הִשָּׁעֲנוּ בְּאֵל חַי וּמַה־יּוֹעִיל פֶּסֶל׃{{ש}}
{{סי|נָ}}טַשׁ מְגוּרָיו וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ. וְנִמְצֵאתָ לוֹ בְאֵשׁ וּבְמִלְחֶמֶת׃{{ש}}
{{סי|נָ}}בוֹס בְּדָם בְּרִית וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. כִּי הִיא תַצִּיל עֲמוּסָיו מִשַּׁחַת׃

{{סי|שִׂ}}מַּחְתּוֹ מְאֹד בִּפְרִי שַׁעֲשׁוּעִים. בְּאָמְרוֹ אֻמְלַלְתִּי וְיָֽבְשׁוּ שָׁרָשָׁי׃{{ש}}
{{סי|סָ}}בַל כְּגִבּוֹר כֹּבֶד נִסְיוֹנוֹת. וּבִיחִידוֹ לַטֶּבַח בְּחַנְתּוֹ וְעָמָד׃{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ אָב לַעֲקוֹד וּבֵן לְהֵעָקֵד. כִּי בָהּ יֻצְדָּקוּ עֲמוּסָיו בְּתוֹכָחַת׃{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ כָּפְרוֹ אַיִל וְנֶחְשַׁב לוֹ צֶדֶק. בְּיוֹם זֶה נַקְשִׁיב מָצָאתִי כֹפֶר׃

{{סי|עַ}}ד לֹא הוֹרֵיתָ אֵשׁ דָּת מִיָּמִין. נְצָרָהּ אִישׁ תָּם וְשָׁקַד דְּלָתֶיהָ׃{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת הֵרָֽדְמוֹ בַּמָּלוֹן מְצָאֲךָ. וַתַּבְטִיחֵהוּ הֱיוֹת לוֹ לְמִשְׂגָּב׃{{ש}}
{{סי|עָ}}לָיו סַכּתָ מֵחֶרֶב רוֹדֵף. וְשַׂר אֵשׁ לוֹהֵט לְפָנָיו הֶחֱלַשְׁתָּ׃{{ש}}
{{סי|עִ}}טַּרְתּוֹ לְאֻמִּים בְּמִסְפָּר מַזָּלִים. וְכִמְעוֹת יַמִּים קְהָלָיו הִרְבֵּיתָ׃

{{סי|פֶּ}}רַח מִשְּׁבָטָיו לְשָׁרֶתְךָ עִשַּׂרְתָּ. תְּמוּר עַשְּׂרוֹ לְךָ הוֹנוֹ בְּמַצֶּבֶת׃{{ש}}
{{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק הִצְמַחְתָּ מִגֶּזַע לֵוִי. עַמְרָם וְנִינָיו כְּגֶפֶן וְשָׂרִיגֶיהָ׃{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַדְתָּ צֹאנְךָ עַל יְדֵי נֶאֱמָן. לְחַלְּצָהּ מִצֹּעַן וּלְהַעֲבִירָהּ בְּמֵי שֹׁעַל׃{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּקִדּוּשׁ יוֹם וְסִכּוּךְ עָנָן. עַד יִשְׁבֶּה שֶׁבִי וְיִשְׁלוֹל נְוַת בָּיִת׃

{{סי|צִ}}יץ עֲטֶרֶת כְּהֻנָּה לִקְדוֹשֶׁךָ הֶעֱטִיתָ. וְיַנְחִילֶנָּה לְבָנָיו אַחֲרָיו׃{{ש}}
{{סי|צְ}}פוּנָה שְׁמוּרָה לְדֹרוֹת עוֹלָם. וּבוֹזֵי כְבוֹדָם יְבֻלָּעוּ וִינֻגָּעוּ׃{{ש}}
{{סי|צ}}וּר הֶעֱנַקְתָּם רֹב מַתָּנוֹת. וּמִשֻּׁלְחַן מֶלֶךְ מַאֲכָלָם הֲכִינוֹתָ׃{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתָם שֶׁבֶת פִּתְחֵי אָהֳלֶךָ. לְמַלֵּא יָדָם יָמִים שִׁבְעָה׃

{{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַבְדִּילוּ אִישׁ מִנָּוֵהוּ. לְעָצְרוֹ בְלִשְׁכָּה כְּחֹק מִלּוּאִים׃{{ש}}
{{סי|קִ}}דְּשׁוּהוּ וְחִטְּאוּהוּ בְּמֵי נִדָּה. תְּמוּר חִטּוּי דָּם וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה׃{{ש}}
{{סי|קְ}}צִינֵי מְזִמָּה הֵם נִתְחַבְּרוּ לוֹ. כְּשֶׁבֶת אָחִים יַחַד לְהוֹרֵהוּ סֵדֶר׃{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵץ וְזוֹרֵק מַקְטִיר וּמֵיטִיב. רִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל וְרִאשׁוֹן לִטּוֹל חֵלֶק׃

{{סי|רִ}}צּוּי זְבָחָיו וְזִבְחֵי עֵדָה. לְפָנָיו יוֹבִילוֹ הֱיוֹת רָגִיל בָּם׃{{ש}}
{{סי|רֹ}}ב שֵׁנָה וְאֹכֶל מִמֶּנּוּ יַמְעִיטוּ. עֶרֶב יוֹם סְלִיחָה פֶּן יֻרְגַּל לְקֶרִי׃{{ש}}
{{סי|רָ}}אשֵׁי שְׁבָטָיו הֵם נֶעֶמְתוּ לוֹ. לְהַשְׁבִּיעוֹ בַשֵּׁם בַּעֲלִיַּת רַקָּחִים׃{{ש}}
{{סי|רָ}}ד בִּדְמָעוֹת כִּי נֶחְשַׁב לְפֶתִי. וְהֵם בְּכִי יַזִּילוּ כִּי לְכַךְ הֻצְרָכוּ׃

{{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְהֶגֶה כְּתָבֵי קֹדֶשׁ. אִם יֶחְכַּם לְפָנָיו יְשׂוֹחֵחוּ׃{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נּוּן שִׂיחוֹת מְלָכִים קַדְמוֹנִים. אִם יִהְיֶה בַעַר בָּם יַעֲסִיקוּהוּ׃{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר יְשׁוֹרְרוּ לוֹ פִּרְחֵי דוּכָן. בְּפֶה וְחֵךְ עָרֵב וּנְעִימוּת צְרָדָה׃{{ש}}
{{סי|שָׁ}}אוֹן יַגְבִּירוּ הֲמוֹן רַבָּתִי עָם. כִּי מִקּוֹלָם שְׁנָתוֹ תְפוֹרָר׃

{{סי|תּ}}וֹרְמֵי דֶשֶׁן בַּחֲצוֹת נוֹעָדוּ. לְקַיֵּים מִצְוַת חֹק עֲבוֹדַת לָֽיְלָה׃{{ש}}
{{סי|תַּ}}קָּנַת פַּיִס לָהֶם הוּכָנָה. פֶּן יֶהְדְּפוּ בְּרִיצָתָם בַּכֶּבֶשׁ׃{{ש}}
{{סי|תֶּ}}כֶף לוֹ יָפִיסוּ עוֹמְדֵי עֲזָרָה. לְמַעֲשֵׂה תָּמִיד וְדִשּׁוּן פְּנִימִי וְחִיצוֹן׃{{ש}}
{{סי|תְּ}}אֵבֵי בְרָכוֹת מִפִּי מוֹרֶה. לָשׂוּם קְטֹרֶת חֲדָשִׁים יָפִיסוּ׃

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

{{סי|אֱ}}מוּנֵי עִתִּים יְשֻׁלַּח לְקָדִים. אִם בָּרַק נֹגַהּ יִפֶן לִשְׁחִיטָה׃{{ש}}
{{סי|אֶ}}חָיו יְלַוּוּהוּ לְבֵית טְבִילַת חוּץ. אֲשֶׁר שָׁם יְטֹהֲרוּ בָּאֵי עֲזָרָה׃{{ש}}
{{סי|אָ}}ז יִנְהֲגוּ בוֹ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד. וְיִפְרְסוּ מָסָךְ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם׃{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת־כְּסוּת עַצְמוֹ יְמַהֵר וְיִפְשׁוֹט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃

{{סי|בְּ}}שִׁבּוּץ מִכְנְסֵי בַּד כְּעֵין פָּרָשִׁים. תְּחִלָּה יְכַסֶּה חַמּוּקֵי יְרֵכָיו׃{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם יְכַסֶּה פֶּשַׂע עֶרְוַת שֵׂטִים. וִיגַלֶּה לָנוּ זְכוּת גַּן נָעוּל׃{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֶפֶל כְּתֹנֶת בַּד יְכַסֶּה שְׁאֵרוֹ. מִפַּסֵּי יָד עַד עֲקִיבַת רֶגֶל׃{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם יִפֶן מְלֹא כָּל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְיָסִיר דַּאֲגַת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים׃

{{סי|גַּ}}ם מֵזַח אַבְנֵט יְשַׁנֶּה בְיוֹם צוֹם. כִּי כֻלּוֹ בַד בְּלֹא אֲרוּג כִּלְאָיִם׃{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֵל וּמַקִּיף מְשַׁלְּשׁוֹ לְכָל־עֵבֶר. בְּעַד חֲגוּרֵי אֵזוֹר צַלְמֵי כַּשְׂדִּים׃{{ש}}
{{סי|גָּ}}דוֹל נֶהְדָּר בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה. בְּהַגְבִּיהוֹ רֹאשׁ בְּמִצְנֶפֶת שֵׁשׁ׃{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם בָּהּ יְנַקֶּה דּוֹפִי פְּרִיעַת רֹאשׁ. וְיַעֲבִיר כְּלִימַת אִשָּׁה זוֹנַת מֶצַח׃

{{סי|דְּ}}מוּתוֹ כַּתַּרְשִׁישׁ כְּמַרְאֶה רָקִיעַ. בְּלָבְשׁוֹ מְעִיל תְּכֵלֶת אָרוּג כְּכַוֶּרֶת׃{{ש}}
{{סי|דַּ}}לַּת שְׂפָתוֹ גְּדִילָה כְּתַחְרָא. מֻקֶּפֶת לוֹ סָבִיב בְּלִי לְהִקָּרֵעַ׃{{ש}}
{{סי|דָּ}}בֵק לְשׁוּלָיו רִמּוֹנֵי צְבָעִים. וּפַעֲמוֹנֵי פָז עָגֹל סָבִיב׃{{ש}}
{{סי|דָּ}}גוּל כְּשָׁמְעוֹ קוֹל פַּעֲמוֹנָיו. מְכַפֵּר בְּעַד קוֹל מוֹצִיא שֵׁם רָע׃

{{סי|הֶ}}עֱטוּהוּ בְּאֵפוֹד דּוֹמֶה כְּמִין לֶבֶד. אָרוּג פָּז שֵׁשׁ שָׁנִי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן׃{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בִּכְתֵפָיו שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. וּבָם שְׁמוֹת שְׁבָטִים כְּמִסְפַּר דְּגָלִים׃{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּיִם בְּשֵׁמוֹת חֲקוּקִים בְּאוֹתוֹת. בְּפִתּוּחַ שָׁמִיר נוֹצַר מִבְּרֵאשִׁית׃{{ש}}
{{סי|הַ}}צְדֵּק בָּם לְנוֹקְשׁוֹ בְאֵפוֹד. וּמַחֲלִיפֵי כְבוֹד אֵל בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃

{{סי|וְ}}קָרוּעַ בְּלֵב אֵפוֹד מוּל חֹשֶׁן כָּפוּל. רָבוּע זֶרֶת עַל־זֶרֶת אָרוּג כְּאֵפוֹד׃{{ש}}
{{סי|וּ}}בוֹ טוּרֵי אֶבֶן אַחַת לְכָל־שֵׁבֶט. מוּסַבּוֹת פָּז חֲקוּקוֹת בְּשָׁמִיר׃{{ש}}
{{סי|וְ}}יִרְכְּסֵם בְּטַבָּעוֹת כְּחֹק לֹא יִזַּח. וּבְשַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלוּת דְּבֵקֵימוֹ יְכַסֶּה׃{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹהֵב מִשְׁפָּט קְרָאוֹ מִשְׁפָּט. לְהַצְדִּיק בַּמִּשְׁפָּט מְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט׃

{{סי|זֵ}}ר זָהָב שָׂם עַל כִּפַּת תְּכֵלֶת. מֵאֹזֶן עַד‏־אֹזֶן מוּל פְּנֵי מִצְנֶפֶת׃{{ש}}
{{סי|זֵ}}כֶר שֵׁם נַעֲרָץ חָקוּק עַל־צִיץ. נְתָנוֹ עַל־מֵצַח מְחֻבָּר לַנֶּזֶר׃{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹן טֻמְאַת דָּם וְקֹמֶץ וּנְסָכִים. יֵרָצוּ בַצִּיץ וְיַעֲלוּ לְרָצוֹן׃{{ש}}
{{סי|זֻ}}מָּנוּ שְׁמוֹנָה לְגָדוֹל בְּאֶחָיו. לְשָׁרֵת וְלִשְׁאוֹל בְּאוּרִים וְתֻמִּים׃

{{סי|חֲ}}גָרָם כַּדָּת לְבָשָׁם כַּסֵּדֶר. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיכָיו יַגִּישׁוּ אֶת־תְּמִיד הַשַּׁחַר. קְרָצוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק׃{{ש}}
{{סי|חָ}}לַק פֵּרַשׁ וְהִקְטִיר וְנֵרוֹת הֵטִיב. הִקְרִיב רֹאשׁ וְנֶתַח חֲבִתִּים וָנֵסֶךְ׃{{ש}}
{{סי|חָ}}שׁ לְגַג פַּרְוָה לְבֵית טְבִילַת קֹדֶשׁ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃

{{סי|טָ}}בַל וְסִפֵּג וְעָטָה כְּלֵי בַד. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר נִגַּשׁ אֵצֶל פַּר מָמוֹנוֹ. הָעוֹמֵד בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ׃{{ש}}
{{סי|טְ}}מוּנוֹתָיו יְגַלֶּה לְיוֹצֵר הַכֹּל. וְלֹא יְכַסֶּה־פֶּשַׁע כִּי בְכֵן יְרֻחָם׃{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב יִסְלַח לוֹ בְּהִתְוַדּוֹתוֹ. בְּסָמְכוֹ יָדָיו עַל־פָּרוֹ בְּכֹבֶד׃{{ש}}

וכך היה אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי. אנא השם כפר ({{הור|אפ&quot;ם}} אנא בשם כפר נא) לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך ({{הור|צרפת מוסיף}} מפי כבודך) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי. והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש ({{הור|אפ&quot;ם}} את השם המפורש הנכבד והנורא) יוצר מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל&quot;ו. ואף הוא היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכים ואומר להם תטהרו. ואתה בטובך הגדול מעורר רחמיך וסולח לאיש חסידך ({{הור|בכ&quot;י צרפת}} וּסְלַח {{הור|ובתיבת מעורר הנקדן מחק המ&quot;ם, ונשאר עורר לשון בקשה}}).

{{סי|יַ}}קִּיפוּהוּ סֶגֶן וְרֹאשׁ בֵּית אָב. וּבָא לְשַׁעַר הַתָּוֶךְ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה׃{{ש}}
{{סי|יִ}}מְצָא שָׁם שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם. וְגוֹרָלוֹת זָהָב נְתוּנִים בְּקַלְפִּי׃{{ש}}
{{סי|יִ}}טְרוֹף בָּהּ וְיַעַל גּוֹרָלוֹת. זֶה לְשֵׁם נַעֲרָץ וְזֶה לִגְזֵרָה׃{{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אִם יַעַל גּוֹרָל שְׂעִיר שֵׁם. סֶגֶן יַשְׁמִיעַ לוֹ בְגִיל הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃

{{סי|כַּ}}עֲלוֹתוֹ בְּיַד הַשְּׂמָאלִית. רֹאשׁ בֵּית אָב יָשִׂיחַ הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃{{ש}}
{{סי|כְּ}}הִנָּֽתְנָם עַל־‏שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. קוֹרֵא בְּקוֹל רָם לַשֵּׁם חַטָּאת׃{{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן וּבָא אֵצֶל פַּר שְׁנִיָּה. לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד חֵטְא וָפֶשַׁע׃{{ש}}
{{סי|כָּ}}בַשׁ יָדָיו בֵּין קַרְנָיו בְּכֹבֶד. לְהִתְוַדּוֹת עוֹד עֲוֹן בֵּיתוֹ וּמַטֵּהוּ׃


וכך היה אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך. אנא השם ({{הור|אפ&quot;ם}} אנא בשם) כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי. והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש ({{הור|אפ&quot;ם}} את השם המפורש הנכבד והנורא) יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל&quot;ו. ואף הוא היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכים ואומר להם תטהרו. ({{הור|אפ&quot;ם מוסיף}} ואתה בטובך הגדול מעורר רחמיך וסולח לשבט משרתך).

{{סי|לְ}}שָׁחֳטוֹ נִפְנָה וְקִבֵּל דָּמוֹ. וְצִוָּה לְמָֽרְסוֹ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}}
{{סי|לְ}}מִזְבַּח מוֹקְדָה עָלָה וְהִקִּיף. וּבְיָדוֹ מַחְתַּת זָהָב שָׁחוּט׃{{ש}}
{{סי|ל}}וֹחֲשׁוֹת חָתָה מִפְּנֵי מַעֲרָב. וְיָרָד וְשָׂמָהּ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנָיו יוֹבִילוּ כַּף הַזָּהָב. וְהַמָּגִיס אֲשֶׁר בָּהּ קְטֹרֶת דַּקָּה׃

{{סי|מִ}}לֵּא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ כָּף. נְטָלָהּ בִּשְׂמֹאל וּמַחְתָּה בְיָמִין׃{{ש}}
{{סי|מְ}}הַלֵּךְ בָּהֵיכָל עַד בֹּא לַפָּרוֹכֶת. צוֹעֵד בְּקִרְבָּהּ עַד גֶּשֶׁת לָאָרוֹן׃{{ש}}
{{סי|מַ}}חְתָּה שָׂם בֵּין שְׁנֵי שָׁדַיִם. וְאִם אֵין אָרוֹן בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה׃{{ש}}
{{סי|מְ}}עָרֶה קְטֹרֶת עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ. כִּסָּה עָנָן צִדֵּד וְיָצָא׃

{{סי|נִ}}בְהַל לְשַׁוֵּעַ בְּקֹצֶר בָּהֵיכָל. לְבַל רְדוֹת עַם‏־קֹדֶשׁ רַב בְּצָעִיר׃{{ש}}
{{סי|נָ}}ם לַמְמָרֵס הַגֵּשׁ דַּם פָּר. נָטַל וְנִכְנַס לְבֵין הַבַּדִּים׃{{ש}}
{{סי|נֹ}}כַח הַכַּפֹּרֶת הִזָּה בְּאֶצְבַּע. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה כְּמַצְלִיף׃{{ש}}
{{סי|נְ}}תָנוֹ עַל כַּן־זָהָב בָּהֵיכָל. שָׁחַט שְׂעִיר שֵׁם וְקִבֵּל דָּמוֹ׃

{{סי|ס}}וֹבֵב כְּדַרְכּוֹ וְעָמַד בְּעָמְדוֹ. וְהִצְלִיף מִמֶּנּוּ כְּמִשְׁפַּט דַּם פָּר׃{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מוֹ עַל כַּן שֵׁנִי בָּהֵיכָל. נָטַל דַּם פָּר וּבָא לַפָּרֹכֶת׃{{ש}}
{{סי|סָ}}פַר וְהִזָּה מוּל אָרוֹן חוּצָה. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה בְּמִסְפָּר׃{{ש}}
{{סי|סָ}}ר וְהֶחֱלִיפוֹ בְּדַם הַשָּׂעִיר. וַיִּפְעַל בּוֹ כַּסֶּדֶר הָרִאשׁוֹן׃

{{סי|עֲ}}שָׂאוֹ בְּתַעֲרֹבֶת חַטַּאת אַחַת. וְיָצָא לְמִזְבַּח הַזָּהָב לְחַטְּאוֹ׃{{ש}}
{{סי|עַ}}ל קַרְנוֹתָיו נָתַן בְּאֶצְבָּע סָבִיב. עַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו וְחִטְּאוֹ׃{{ש}}
{{סי|עַ}}ל צֶלַע מִזְרָח גָּמַר חִטּוּיוֹ. וּמִשָּׁם הִזָּה שֶׁבַע עַל־טָהֳרוֹ׃{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת גָּמְרוֹ בָּא אֵצֶל שָׂעִיר חַי. וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד עָם׃{{ש}}

וכך היה אומר אנא השם חטאו עוו פשעו ({{הור|אפ&quot;ם}} ועוו ופשעו) לפניך עמך בית ישראל. אנא השם ({{הור|אפ&quot;ם}} אנא בשם) כפר נא לחטאות ולעונות ולפשעים ({{הור|צרפת}} לעוונות לפשעים ולחטאים) שחטאו ושעוו ושפשעו ({{הור|צרפת}} שחטאו לפניך ושפשעו) לפניך עמך בית ישראל ככתוב בתורת משה עבדך ({{הור|צרפת מוסיף}} מפי כבודך) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי ({{הור|צרפת מוסיף}} תטהרו). והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש ({{הור|אפ&quot;ם}} את השם המפורש הנכבד והנורא) יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל&quot;ו. ואף הוא היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכים ואומר להם תטהרו. ({{הור|אפ&quot;ם מוסיף}} ואתה בטובך הגדול מעורר רחמיך וסולח לעדת ישורון).

{{סי|פְּ}}קָדוֹ לְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי. עָמוּס עֲוֹנוֹת אֹם וּפְשָׁעֶיהָ׃{{ש}}
{{סי|פָּ}}נָיו שָׂם בְּפָר וְשָׂעִיר. קְרָעָם וְהוֹצִיא חֶלְבָּם וְהִקְטִיר׃{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְחֵי כְהֻנָּה יִסְבְּלוּם בְּמוֹטוֹת. וְיִשְׁרְפוּ חוּץ לָעִיר עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ׃{{ש}}
{{סי|פָּ}}שַׁט שָׂעִיר לְרֹאשׁ הַמִּדְבָּר. מְנִיפֵי צְנִיפוֹת זֶה לָזֶה יְבַשֵּׂרוּ׃

{{סי|צָ}}הַל לְהַרְאוֹת תִּפְאַרְתּוֹ. וּלְהִתְנָאוֹת בְּמַלְבּוּשׁ יְקָרוֹ׃{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּפָשַׁט כְּלֵי בַד וְעָטָה כְסוּתוֹ׃{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי סֵדֶר יוֹדִיעַ לָעֵדָה. וְיֻרְגַּל בְּפֶה חֹק הֶעָשׂוֹר׃{{ש}}
{{סי|צֹ}}רֶךְ בְּרָכוֹת הִשְׁלִים וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃

{{סי|קְ}}דֻשַׁת בִּגְדֵי זָהָב לָבַשׁ. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}}
{{סי|קִ}}דֵּם וְעָשָׂה שְׂעִיר הַמּוּסָף. וְהִכְלִיל אֵילוֹ עִם מוּסְפֵי יוֹם׃{{ש}}
{{סי|קִ}}דֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃{{ש}}
{{סי|קֵ}}רְבוּ לְפָנָיו בִּגְדֵי לָבָן. לְבָשָׁם וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו׃

{{סי|רָ}}ץ כְּאִישׁ מָהִיר וְקָם לְבֵין הַבַּדִּים. וְהוֹצִיא מִשָּׁם כַּף וּמַחְתַּת פָּז׃{{ש}}
{{סי|רַ}}גְלָיו וְיָדָיו קִדֵּשׁ כְּדָבְרוֹ. פָּשַׁט כְּלֵי בַד וְהִנִּיחָם נֶצַח׃{{ש}}
{{סי|רָ}}חַץ וְסִפֵּג וְעָטָה כְלֵי פָּז. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי תָּמִיד הִגִּישׁ בָּעַרְבַּיִם. וְהִקְטִיר קְטֹרֶת בֵּין נְתָחִים לָנֵסֶך׃

{{סי|שִׁ}}מֵּר בְּעֵקֶב דְּלִיקַת נֵרוֹת. כִּי מִצְוָתָם מֵעֶרֶב וְעַד־עֶרֶב׃{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב שְׂאֵת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אֵרוֹ יְכַסֶּה בְּבִגְדֵי עַצְמוֹ. וְשָׂרִים יְלַוּוּהוּ בְּהָדָר לְנָוֵהוּ׃{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם בְּצֵאתוֹ בְּלִי הֻקְרָה פִּסּוּל. תְּרַנֵּן עֵדָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב׃

{{סי|תְּ}}הִלָּה יְבַשֵּׂר שְׁלִיחַ שָׂעִיר. נִרְצוּ עֲוֹנוֹת מִבַּת הַשּׁוֹבְבָה׃{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ן־לָנוּ מוֹפֵת שׁוֹלְחָיו יֹאמֵרוּ. בַּמֶּה נֵדַע כִּי יְכֻפַּר עָוֹן׃{{ש}}
{{סי|תֹּ}}אֲרִית לְשׁוֹן הַשָּׁנִי כַּשֶּׁלֶג הִלְבִּינָה. וְשָׂעִיר הוֹלַכְתִּי נִדְחָה וָמֵת׃{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת יַעְטוּ הוֹד וְהָדָר יִלְבָּשׁוּ. שִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְשָׂשׂוֹן יִמְצָאוּ׃

[[קטגוריה:סדר העבודה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:יוסי בן יוסי]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]</text>
      <sha1>e6re1ssrph0rq5vv5c2itr8tjgxtzsm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אלהים אצעקה במילולי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727885</id>
    <revision>
      <id>2937172</id>
      <parentid>2937019</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T15:32:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12227" sha1="hzwpgix4cjn2owd57qd3qrnkk970cor" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.'''

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''מנחם בר רבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ל אֱלֹהִים אֶצְעֲקָה בְּמִלּוּלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שָּׂא כַפַּי עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה כַמַּיִם לִבִּי עָלַי
:אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי.{{ממס|תהלים עז ב}}

אֵלַי עָנִי וְכוֹאֵב יַאֲזִין בְּחֶמְלָתוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
יִתֵּן בְּיָמֵינוּ נִקְמָתוֹ
:שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.{{ממס|תהלים נה כא}}

{{סי|בְּ}}רִיתוֹ לַעֲזֹב יַחַד עָלַי חָבָרוּ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב עֲשָׂרָה מֶנִּי בָּחָרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}תוֹרַת אֵל וּבְמִצְוֹתָיו נֶאֱזָרוּ
:מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.{{ממס|ש&quot;ב א כג}}

{{סי|גָּ}}בְרוּ לִסְבֹּל דִּין הָאֵל בְּאָמְרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוֹת מֵהֶם שְׂטִימַת אָח וּמִמְכָּרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹלֵי עוֹלָם נִבְחֲנוּ לְכַבְּדוֹ וּלְפָאֲרוֹ
:מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{סי|דְּ}}בָרוֹ יָצָא וְהַמְּצוּקִים פָּחֲדוּ וְרָהוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}בְקוּ אַחֲרֵי מַלְכָּם וַיִּנָּהוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת שִׂפְתֵי כֹהֵן דָּרְשׁוּ מִפִּיהוּ
:כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא.{{ממס|מלאכי ב ז}}

{{סי|ה}}וּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹנוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְהִתְפָּאֲרָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}יכָלוֹת וּרְקִיעִים גְּלוּיִם לוֹ לְסָקְרָה{{ש}}
{{סי|הִ}}זְכִּיר גַּם עַתָּה מִתּוֹךְ צָרָה
:אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים כח נח}}

{{סי|וְ}}הַנּוֹרָא וּפַמִּלְיָתוֹ חָקַר כִּי נִמְסְרוּ לָאֶבַח{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים כַּאֲחֵי יוֹסֵף מְצָאָם בָּשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|וְ}}אֶל מִדַּת הַדִּין נְתָנָם לָטֶבַח
:חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}}

{{סי|זֶ}}בַח הִגִּיד לְרֵעָיו וְחָרְדוּ חֲמוּדָיו{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ וְנִטַּהֲרוּ בְּנִקָּיוֹן וָטֹהַר עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|זֻ}}וְּגוּ הַנָּשִׂיא וְהַמְשָׁרֵת בְּיוֹמוֹ יַחְדָּו
:הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו.{{ממס|תהלים קמט ט}}

{{סי|חֲ}}סִידָיו הָגְרְלוּ לַהֲרֹג וְקִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בִּזְכִיָּה{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב הַנָּשִׂיא וְקָדַם שָׁעָה לַעֲלִיָּה{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוֹ הַמְכַהֵן וְנָשַׁק רֹאשׁוֹ בְּקוֹל הַבְּכִיָּה
:פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.{{ממס|ישעיהו א ו}}

{{סי|טְ}}רִיָּה הִסְפִּיד אֵיךְ נִהְיְתָה בְּנָשִׂיא מְמֻנֶּה{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרָה וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּפִיו שׁוֹנֶה{{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן בֶּעָפָר כְּגוֹנֵב וּמְחַלֵּל הִנֵּה
:אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא.{{ממס|איכה ד א}}

{{סי|יִ}}שְׁנֶא הַכֶּתֶם נֵזֶר כְּהֻנָּה בְּחַלְּלָם{{ש}}
{{סי|יְ}}פִי הַדְרַת צוּרָתוֹ הִפְשִׁיטוּ בְּמָעֲלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׂישׂ הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם
:כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|קהלת ט יא}}

{{סי|כֻּ}}לָּם מַכְאוֹבָם סְבָלָם וְנָתַן דֳּמִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}הַגִּיעַ לְטוֹטָפוֹת צָעַק הֲזֹאת אוֹת בְּקַיְּמִי{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר פָּץ אַכֶּה כַפַּי וְאַחֲרִיב עוֹלָמִי
:לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי.{{ממס|מלאכי ב ב}}

{{סי|לִ}}שְׁמִי הַנִּקְרָא הַלְלוּ וְלוּלֵי כְּבָר נֶחְתָּם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א עֲזַבְתִּים בְּיַד עַלִּיזֵי גַאֲוָתָם{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן יְקַבְּלוּ מוּסָר וְלַדּוֹרוֹת תַּעֲמֹד צִדְקָתָם
:יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.{{ממס|תהלים קמט ה}}

{{סי|מִ}}שְׁכְּבֹתָם וּשְׁנָתָם נָדְדָה אִם נִגְזְרָה גְזֵרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחֲדוֹ סָמַר בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת וּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּקֻדָּשִׁים הֵחֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּכְיִרְאָתוֹ עֶבְרָה
:לְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מְאֹד וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נ ג}}

{{סי|נִ}}סְעֲרָה בְּשָׁפְטָם רַבִּי עֲקִיבָה הַדָּרְשָׁן מִיתָה מָרָה{{ש}}
{{סי|נֹ}}גַהּ דְּבָרִים מֵאִיר כְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלָם וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ לְחָקְרָה
:טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ.{{ממס|משלי לא יח}}

{{סי|סַ}}חֲרָהּ מְפַלְפֵּל לְכָל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וְשׁוֹקֵל וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמִּגְדָּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפוֹ הָיוּ שׁוֹקְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַקּוֹלִים
:וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|ע}}וֹלִים הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קוֹשֵׁר זִיו אוֹתִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מַד וְשָׁאַל מִי יְבָאֵר רָזֵי עֲלִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}נָהוּ עָתִיד עֲקִיבָה בְּסוֹף כַּמֶּה דּוֹרוֹת לִהְיוֹת
:רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת.{{ממס|תהלים קמט ו}}

{{סי|פִּ}}יפִיּוֹת וּמִגְזְרֵי בַרְזֶל נָדוֹן אַחֲרֵי זֹאת רָאָהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}לַּץ בְּמִיתָתוֹ הֲזֹאת תּוֹרָה וּשְׂכָרָהּ בְּלָמְדֵהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}קַּד אַל תְּהַרְהַר אַחַר אָרְחֵהוּ
:הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב לא}}

{{סי|צְ}}רָפַתְהוּ אִמְרָתוֹ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר לְהִתְבַּקְּשָׁה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר בְּיַחֲדוֹ יָצְתָה נַפְשׁוֹ בְּאֶחָד בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתוֹ אָחַז עַד מִצּוּי נַפְשׁוֹ לְדָרְשָׁהּ
:כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|קָ}}שָׁה יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ לַחֲסִידָיו הַמָּוְתָה{{ש}}
{{סי|קְ}}בָרוּהוּ אֵלִיָּהוּ וִיהוֹשֻׁעַ הַגִּרְסִי בְּפַחַד וְאֵימָתָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּל שְׂכָרוֹ מָה רַב טוּבְךָ צָפַנְתָּ
:אֱלֹהִים זוּלָתְךָ עַיִן לֹא רָאָתָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ג}}

{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינֵי אַהֲבַת מַלְכִּי הַמְחֻטֶּבֶת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּהִדָּבְקוֹ בַּתּוֹרָה הַנֶּאֱהֶבֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּמֶיהָ בָּרַבִּים דָּרַשׁ וְנִשְׂרְפָה עִמּוֹ מְשֻׁלֶּבֶת
:רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|שַׁ}}לְהֶבֶת גְּוִילֶיהָ נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מוּ סְפוּגִין עַל לִבּוֹ לְהַעֲצִימָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשֻׁעֵי יוֹמַיִם תִּבְעִי עֶלְבּוֹנֵךְ לְהִנָּקְמָה
:תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}}

תְּמִימָה {{סי|מַ}}כָּתִי אֲנוּשָׁה בְּיַד אַכְזָר{{ש}}
{{סי|נַחְ}}לָה מְאֹד בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית וְרַבִּי אֶלְעָזָר{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ יַחֲקֹר אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם מְנֻזָּר
:וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.{{ממס|תהלים מד כא}}

זָר {{סי|בֵּרַר בִּי}} לְבַטֵּל אֶשְׁכּוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|יַ}}עַן {{סי|קָ}}צַר {{סי|בְּ}}צִירִי עִם הָעֹלֵלֹת{{ש}}
בַּהֲזִידוֹ לַהֲרֹג רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָי וְרַבִּי יֶשֶׁבָב לְכַלּוֹת
:כְּבוֹצֵר עַל כְּבוֹצֵר עַל  סַלְסִלּוֹת.{{ממס|ירמיהו ו ט}}

{{סי|חֲ}}סִידַי בְּהַפִּילוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בְּחַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|זָקֵ}}ן כְּבֶן שִׁבְעִים לֹא טָעַם שֵׁנַת סוּס עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִתְעַנָּה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְשֵׁם מִשְׂגַבּוֹ
:גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ.{{ממס|קהלת ב כג}}

לִבּוֹ {{סי|אִמֵּץ}} צָר בְּהָרְגוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא{{ש}}
כְּהַתְחִילוֹ לִשְׁבֹּת וּלְקַדֵּשׁ קוֹל לְהָרִימָה{{ש}}
בַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים הִשְׁלִים נַפְשׁוֹ בִּנְעִימָה
:אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.{{ממס|ש&quot;ב א כז}}

מִלְחָמָה יִפְקֹד עַל רִשְׁעָה וְעַל שָׂרָהּ{{ש}}
יְכַסֶּנָּה הֶעָנָן שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים לְצַעֲרָהּ{{ש}}
יְנַגְּעֶנָּה בְּבַהֶרֶת יְרַדֶּנָּה אַף וְעֶבְרָה
:כִּי זֶבַח לַייָ בְּבָצְרָה.{{ממס|ישעיהו לד ו}}

בְּבָצְרָה הֶעֱמִידָה מֶלֶךְ תַּפִּיל בְּהִנָּקְמֶךָ{{ש}}
תִּמְחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ בְּזַעְמֶךָ{{ש}}
וְאָז תְּעוֹרֵר רַחֲמִים עַל רְחוּמֶיךָ
:אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ.{{ממס|תהלים מ יב}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hzwpgix4cjn2owd57qd3qrnkk970cor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727901</id>
    <revision>
      <id>2937127</id>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[2937122] צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ&quot;ה-2025</comment>
      <origin>2937127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5138" sha1="72dwt1nnjuspcsvbjnwnr4kt2v9k4gw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1830|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11883.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|סעיף 34א}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|לפקודת העיריות}}, ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב האמור}} ובכלל זה עיון בתסקיר של ועדת חקירה לחלוקת הכנסות, אני מכריז ומצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חלוקת ההכנסות“ – האזור שהוכרז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – הכנסות מארנונה כללית המתקבלות מאזור חלוקת ההכנסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות המקומיות“ – המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית מטה יהודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה“ – מפת אזור חלוקת ההכנסות הערוכה בקנה מידה 1:10,000 והחתומה ביד שר הפנים ביום כ״ט באייר התשפ״ה (27 במאי 2025), שהעתקים ממנה מופקדים במשרד הפנים בירושלים, במשרד הממונה על מחוז ירושלים, ירושלים, במשרד הממונה על מחוז המרכז, רמלה, ובמשרדי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|2|הכרזה על אזור חלוקת הכנסות}}
{{ח:ת}} אני מכריז כי האזור אשר כולל גושים וחלקות רישום כמפורט להלן וכמסומן במפה הוא אזור חלוקת הכנסות:
{{ח:ת}} גוש 4504 – חלק מחלקה 12 כמסומן במפה;
{{ח:ת}} גוש 4510 – חלק מחלקות 6 ו־8 כמסומן במפה;
{{ח:ת}} גוש 4517 – חלק מחלקות 13, 16 ו־18 כמסומן במפה;
{{ח:ת}} גוש 5406 – חלקות 1, 4, 5, 9 עד 11, 13 עד 15, 17, 30, 36, 37, 39, 42, 43, 58 עד 60, 63 וחלק מחלקות 2, 3, 6, 29, 31, 57 ו־62 כמסומן במפה;
{{ח:ת}} גוש 5407 – חלקות 5 עד 8, 16 וחלק מחלקות 2 עד 4, 9, 10, 14, 15, 17 ו־18 כמסומן במפה.

{{ח:סעיף|3|אופן חלוקת ההכנסות}}
{{ח:תת|(א)}} ההכנסות יחולקו בין הרשויות המקומיות בשיעורים מסך כל ההכנסות, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה האזורית נחל שורק – 85%;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה האזורית מטה יהודה – 15%.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה האזורית נחל שורק תעביר למועצה האזורית מטה יהודה את חלקה של המועצה האזורית מטה יהודה בהכנסות לפי האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4|תשלום ודיווח}}
{{ח:תת|(א)}} גזבר המועצה האזורית נחל שורק יערוך בכל רבעון דוח של ההכנסות באזור חלוקת ההכנסות (להלן – הדוח הרבעוני) ולפיו יועבר למועצה האזורית מטה יהודה חלקה בהכנסות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח הרבעוני וההכנסות יועברו למועצה האזורית מטה יהודה בתוך 30 ימים מתום כל רבעון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה האזורית מטה יהודה רשאית, בתוך 21 ימים מיום שהועבר לידיה הדוח הרבעוני, לדרוש מהמועצה האזורית נחל שורק כל מידע בנוגע להכנסות.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה האזורית נחל שורק תמציא את המידע הנדרש בתוך 21 ימים מיום שנדרשה לכך.

{{ח:סעיף|5|ריבית}}
{{ח:ת}} לא הועברו ההכנסות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} במועד, יישאו התקבולים ריבית בשיעור דמי פיגורים בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:חתימות|כ״ט באייר התשפ״ה (27 במאי 2025)}}
* '''משה ארבל'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>72dwt1nnjuspcsvbjnwnr4kt2v9k4gw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1727902</id>
    <redirect title="שיחה:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)" />
    <revision>
      <id>2937128</id>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>2937128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193" sha1="cwrt6loh3nc6wz2z257erxl7dztu3m5" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]]</text>
      <sha1>cwrt6loh3nc6wz2z257erxl7dztu3m5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727903</id>
    <revision>
      <id>2937129</id>
      <timestamp>2025-06-10T12:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>2937129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1727904</id>
    <revision>
      <id>2937146</id>
      <timestamp>2025-06-10T14:34:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ&quot;ז-1987</comment>
      <origin>2937146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1191" sha1="2xtza3vonrvuepwm06flai26efid8qj" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ&quot;ז-1987

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 392|צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)|5003)), ((651|ת&quot;ט|5015)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4(ב)]] [[=החוק|לחוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. החלת [[החוק]] על עובדים ציבוריים אחרים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: [[החוק]] יחול גם על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו [[בחוק]] ומטעם חברות ממשלתיות כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].

@ 2. תחילה
: תחילתו של צו זה בתום שלושים ימים מיום פרסומו (((הצו פורסם ביום 5.2.1987 ותחילתו ביום 7.3.1987))).

&lt;פרסום&gt; ה' בטבת התשמ&quot;ז (6 בינואר 1987)
&lt;חתימה&gt; אברהם שריר שר המשפטים</text>
      <sha1>2xtza3vonrvuepwm06flai26efid8qj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:The reijoweq</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1727905</id>
    <revision>
      <id>2937148</id>
      <timestamp>2025-06-10T14:35:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>2937148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:מנהג צרפת</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1727906</id>
    <revision>
      <id>2937156</id>
      <timestamp>2025-06-10T14:44:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:תפילות ומנהגים לפי נוסח או עדה]]&quot;</comment>
      <origin>2937156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="3cw6uzi6ahezsmnzjd5yfikoxkng38e" xml:space="preserve">[[קטגוריה:תפילות ומנהגים לפי נוסח או עדה]]</text>
      <sha1>3cw6uzi6ahezsmnzjd5yfikoxkng38e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1727907</id>
    <revision>
      <id>2937177</id>
      <timestamp>2025-06-10T15:50:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]&quot;</comment>
      <origin>2937177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto" xml:space="preserve">[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]</text>
      <sha1>lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשרי העם יודעי תרועה לפתותו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727908</id>
    <revision>
      <id>2937184</id>
      <timestamp>2025-06-10T17:53:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ דפוס פפד&quot;מ תע&quot;ד</comment>
      <origin>2937184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6439" sha1="n8uo0yjhjlsh7w63wp85b1e1tszmf5r" xml:space="preserve">=אשרי העם יודעי תרועה לפתותו=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן הרב יהודה חזק'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה לְפַתּוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}קוֹל שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לִכְמוֹר חֶמְלָתוֹ{{ש}}
{{סי|גָּ}}דוֹל יוֹם יְיָ וְנוֹרָא יִרְאָתוֹ{{ש}}
יוֹצִיאֵנוּ לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מיכה ז ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הִדְרִיךְ לִמֵּד לְיִשְׁרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|הֲ}}בָלִים יְכַפֵּר בְּמֹאזְנַיִם צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָשָׂם בִּרְיָה חֲדָשָׁה קְדוֹשָׁם הַגּוֹאֵל{{ש}}
בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א י ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}
{|
|-
|{{סי|אֱ|1}}לֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||{{סי|בִּ|1}}תְרוּעָה אֱלֹהִים עָלָה{{רווח|1}}||יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|תהלים מז ו}}
|-
|{{סי|גָּ|1}}אָה לִפְנֵי חֵילוֹ{{רווח|1}}||{{סי|דָּ|1}}גוּל נָתַן קוֹלוֹ{{רווח|1}}||תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר.{{ממס|תהלים פא ד}}
|-
|{{סי|הַ|1}}יּוֹצֵר מַעֲצִים וּמַנְהִיר{{רווח|1}}||{{סי|וּ|1}}תְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר הִזְהִיר{{רווח|1}}||הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר.{{ממס|יחזקאל לג ד}}
|-
|{{סי|זִ|1}}כְרוּ אֲבוֹתֵיכֶם וְתִזְכּוּ{{רווח|1}}||{{סי|חֶ|1}}סֶד וְרַחֲמִים תִּסְמְכוּ{{רווח|1}}||וְהַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|ירמיהו ו יז}}
|-
|{{סי|טַ|1}}עֲמוּ וּרְאוּ וְשׁוּבוּ{{רווח|1}}||{{סי|י|1}}וֹם פְּקֻדָּה הֵטִיבוּ{{רווח|1}}||בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר.{{ממס|יהושע ו ה}}
|-
|{{סי|כָּ|1}}עֵת אֶשְׁמְעָה קוֹלְכֶם{{רווח|1}}||{{סי|לְ|1}}רָצוֹן יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵיכֶם{{רווח|1}}||אֶשְׁמְעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ד כא}}
|-
|{{סי|מִ|1}}מִּזְרַח הֵאִיר בִּבְחוּנָיו{{רווח|1}}||{{סי|נֶ|1}}אֱחָז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו{{רווח|1}}||אִם יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עמוס ג ו}}
|-
|{{סי|ס|1}}וֹד תָּם אֶזְכֹּר בַּכֶּסֶא{{רווח|1}}||{{סי|עֲ|1}}תִירַתְכֶם אֶשְׁמַע בַּכֶּסֶא{{רווח|1}}||וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר.{{ממס|שמות כ טו}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}נֶיךָ הָאֵר וְצַדְּקֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|צֶ|1}}דֶק תּוֹרוֹת שִׁעֲשַׁעְתָּנוּ{{רווח|1}}||עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר.{{ממס|שמות יט טז}}
|-
|{{סי|קַ|1}}יְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ{{רווח|1}}||בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ו טו}}
|-
|{{סי|שָׁ|1}}מְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|תָּ|1}}חִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ{{רווח|1}}||תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.{{ממס|ישעיהו יח ג}}
|-
|{{סי|אֵ|1}}ל {{סי|עֹזֵר|1}} אָיוֹם{{רווח|1}}||תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם{{רווח|1}}||הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר.{{ממס|ישעיהו כז יג}}
|}
{{סי|זְ}}כוֹר {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב וְ{{סי|יָ}}שָׁר לַקְּדוּמִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|לְ}}שִׁמְךָ תֵּן וְשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים{{ש}}
{{סי|מְ}}הֻלָּל {{סי|נ}}וֹרָאוֹת {{סי|שַׂ}}גְּבִי {{סי|עֹ}}ז שְׁנַת שִׁלּוּמִים{{ש}}
עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים.{{ממס|ישעיהו נא ט}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|פָּ}}נַי בְּאוֹר יְהַלֵּכוּן וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתִי {{סי|קְ}}רוֹבָה {{סי|רַ}}ק {{סי|שַׁ}}פְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם{{ש}}
{{סי|תַּ}}זְכִּירוּ אֵלַי מַלְכִיּוֹתֵיכֶם זִכְרוֹנֵיכֶם וְשׁוֹפְרוֹתֵיכֶם{{ש}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חַשׁ {{סי|עֶ}}תֶר {{סי|זַ}}עַק {{סי|רֹ}}ן מִלִּים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן {{סי|קַ}}שְׁרַק קְשַׁק קְרַק יְהוּ נִקְבָּלִים{{ש}}
{{סי|טִ}}יף {{סי|נִ}}אוּם שָׂטָן וְעִרְבּוּב בְּקֶרֶן הַיּוֹבְלִים{{ש}}
לֹא תִמָּצֵא שָׁם וְהָלְכוּ גְּאוּלִים.{{ממס|ישעיהו לה ט}}{{ש}}
{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|בָּנֶ}}יךָ {{סי|הַרְבֵּ}}ה {{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל נִכְאוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}ם תְּשׁוּעָתְךָ וּבִירוּשָׁלַיִם יְשֻׁעְשְׁעוּ וְיִרְאוּ{{ש}}
מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תָּבִיא וְיָעוּפוּ וְיֵדְאוּ{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ.{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]</text>
      <sha1>n8uo0yjhjlsh7w63wp85b1e1tszmf5r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937215</id>
      <parentid>2937184</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>2937215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6486" sha1="btiesp03ltvzfkoz0yllwx2i0jcg9d1" xml:space="preserve">=אשרי העם יודעי תרועה לפתותו=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן הרב יהודה חזק'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה לְפַתּוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}קוֹל שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לִכְמוֹר חֶמְלָתוֹ{{ש}}
{{סי|גָּ}}דוֹל יוֹם יְיָ וְנוֹרָא יִרְאָתוֹ{{ש}}
יוֹצִיאֵנוּ לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מיכה ז ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הִדְרִיךְ לִמֵּד לְיִשְׁרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|הֲ}}בָלִים יְכַפֵּר בְּמֹאזְנַיִם צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָשָׂם בִּרְיָה חֲדָשָׁה קְדוֹשָׁם הַגּוֹאֵל{{ש}}
בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א י ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}
{|
|-
|{{סי|אֱ|1}}לֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||{{סי|בִּ|1}}תְרוּעָה אֱלֹהִים עָלָה{{רווח|1}}||יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|תהלים מז ו}}
|-
|{{סי|גָּ|1}}אָה לִפְנֵי חֵילוֹ{{רווח|1}}||{{סי|דָּ|1}}גוּל נָתַן קוֹלוֹ{{רווח|1}}||תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר.{{ממס|תהלים פא ד}}
|-
|{{סי|הַ|1}}יּוֹצֵר מַעֲצִים וּמַנְהִיר{{רווח|1}}||{{סי|וּ|1}}תְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר הִזְהִיר{{רווח|1}}||הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר.{{ממס|יחזקאל לג ד}}
|-
|{{סי|זִ|1}}כְרוּ אֲבוֹתֵיכֶם וְתִזְכּוּ{{רווח|1}}||{{סי|חֶ|1}}סֶד וְרַחֲמִים תִּסְמְכוּ{{רווח|1}}||וְהַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|ירמיהו ו יז}}
|-
|{{סי|טַ|1}}עֲמוּ וּרְאוּ וְשׁוּבוּ{{רווח|1}}||{{סי|י|1}}וֹם פְּקֻדָּה הֵטִיבוּ{{רווח|1}}||בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר.{{ממס|יהושע ו ה}}
|-
|{{סי|כָּ|1}}עֵת אֶשְׁמְעָה קוֹלְכֶם{{רווח|1}}||{{סי|לְ|1}}רָצוֹן יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵיכֶם{{רווח|1}}||אֶשְׁמְעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ד כא}}
|-
|{{סי|מִ|1}}מִּזְרַח הֵאִיר בִּבְחוּנָיו{{רווח|1}}||{{סי|נֶ|1}}אֱחָז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו{{רווח|1}}||אִם יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עמוס ג ו}}
|-
|{{סי|ס|1}}וֹד תָּם אֶזְכֹּר בַּכֶּסֶא{{רווח|1}}||{{סי|עֲ|1}}תִירַתְכֶם אֶשְׁמַע בַּכֶּסֶא{{רווח|1}}||וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר.{{ממס|שמות כ טו}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}נֶיךָ הָאֵר וְצַדְּקֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|צֶ|1}}דֶק תּוֹרוֹת שִׁעֲשַׁעְתָּנוּ{{רווח|1}}||עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר.{{ממס|שמות יט טז}}
|-
|{{סי|קַ|1}}יְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ{{רווח|1}}||בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ו טו}}
|-
|{{סי|שָׁ|1}}מְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|תָּ|1}}חִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ{{רווח|1}}||תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.{{ממס|ישעיהו יח ג}}
|-
|{{סי|אֵ|1}}ל {{סי|עֹזֵר|1}} אָיוֹם{{רווח|1}}||תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם{{רווח|1}}||הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר.{{ממס|ישעיהו כז יג}}
|}
{{סי|זְ}}כוֹר {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב וְ{{סי|יָ}}שָׁר לַקְּדוּמִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|לְ}}שִׁמְךָ תֵּן וְשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים{{ש}}
{{סי|מְ}}הֻלָּל {{סי|נ}}וֹרָאוֹת {{סי|שַׂ}}גְּבִי {{סי|עֹ}}ז שְׁנַת שִׁלּוּמִים{{ש}}
עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים.{{ממס|ישעיהו נא ט}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|פָּ}}נַי בְּאוֹר יְהַלֵּכוּן וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתִי {{סי|קְ}}רוֹבָה {{סי|רַ}}ק {{סי|שַׁ}}פְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם{{ש}}
{{סי|תַּ}}זְכִּירוּ אֵלַי מַלְכִיּוֹתֵיכֶם זִכְרוֹנֵיכֶם וְשׁוֹפְרוֹתֵיכֶם{{ש}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חַשׁ {{סי|עֶ}}תֶר {{סי|זַ}}עַק {{סי|רֹ}}ן מִלִּים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן {{סי|קַ}}שְׁרַק קְשַׁק קְרַק יְהוּ נִקְבָּלִים{{ש}}
{{סי|טִ}}יף {{סי|נִ}}אוּם שָׂטָן וְעִרְבּוּב בְּקֶרֶן הַיּוֹבְלִים{{ש}}
לֹא תִמָּצֵא שָׁם וְהָלְכוּ גְּאוּלִים.{{ממס|ישעיהו לה ט}}{{ש}}
{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|בָּנֶ}}יךָ {{סי|הַרְבֵּ}}ה {{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל נִכְאוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}ם תְּשׁוּעָתְךָ וּבִירוּשָׁלַיִם יְשֻׁעְשְׁעוּ וְיִרְאוּ{{ש}}
מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תָּבִיא וְיָעוּפוּ וְיֵדְאוּ{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ.{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]</text>
      <sha1>btiesp03ltvzfkoz0yllwx2i0jcg9d1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסא אורי וישעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727909</id>
    <revision>
      <id>2937185</id>
      <timestamp>2025-06-10T17:56:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;=כסא אורי וישעי= {{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל שני של ראש השנה כמנהג וורמייזא.}} {{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}  כֶּסֶא {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹדֶל חַסְדּוֹ וְצִד...&quot;</comment>
      <origin>2937185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9233" sha1="nfx7m5eofuvdftiq9tkup63dd86vxh5" xml:space="preserve">=כסא אורי וישעי=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל שני של ראש השנה כמנהג וורמייזא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כֶּסֶא {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹדֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכּוֹר לִסְגֻלָּה{{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה.{{ממס|תהלים מב ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

כֶּסֶא {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם{{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַת עַמּוֹ הוֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ{{רווח|2}}||אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ{{רווח|2}}||אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט {{תיקון גירסה|יַקְרִיב|יִקְרַב}}{{רווח|2}}||בְּבִימָה וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב{{רווח|2}}||בְּיַד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן{{רווח|2}}||כִּי יְיָ עֶלְיוֹן{{רווח|2}}||נוֹרָא, וּמֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ{{רווח|2}}||לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר {{תיקון גירסה|לָבוּשׁ|לָבַשׁ}}{{רווח|2}}||בּוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|הָ|1}}אֵיתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה{{רווח|2}}||וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה{{רווח|2}}||עִם הַמֶּלֶךְ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב הַצָּפוּן [נ&quot;א: לִצְפּוֹן]{{רווח|2}}||הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן{{רווח|2}}||קִרְיַת מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעוֹד{{רווח|2}}||וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד{{רווח|2}}||לִזְעֹק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי{{רווח|2}}||כִּי כֹה אָמַר יְיָ{{רווח|2}}||אֶל בֵּית מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ{{רווח|2}}||וְחַגּוֹ בּוֹ יוֹמוֹ וְהָיָה{{רווח|2}}||יְיָ לְמֶלֶךְ.{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ{{רווח|2}}||יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{רווח|2}}||וּתְרוּעַת מֶלֶךְ.{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנוֹעַם{{רווח|2}}||וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם{{רווח|2}}||הַדְרַת מֶלֶךְ.{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹרֵד מִגְּבוֹהִים{{רווח|2}}||אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים{{רווח|2}}||חַיִּים וּמֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה{{רווח|2}}||כִּי כֵן צִוָּה{{רווח|2}}||לוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה{{רווח|2}}||הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ{{רווח|2}}||מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים{{רווח|2}}||לִהֲיוֹת נִקְרָאִים{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הוּשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן{{רווח|2}}||זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן{{רווח|2}}||יִסַּד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי{{רווח|2}}||עַמּוֹ בְּצוֹעַן וַיְהִי{{רווח|2}}||בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ.{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק{{רווח|2}}||{{תיקון גירסה|וַיֹּאמֶר|וְנֹאמַר}} הֵן לְצֶדֶק{{רווח|2}}||יִמְלָךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים{{רווח|2}}||יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים{{רווח|2}}||עָלֶיךָ מֶלֶךְ.{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם{{רווח|2}}||וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם{{רווח|2}}||בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב{{רווח|2}}||הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב{{רווח|2}}||בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ{{רווח|2}}||וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר הָבִיא{{רווח|2}}||עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא{{רווח|2}}||אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|כֶּסֶא {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק{{רווח|2}}||לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק{{רווח|2}}||וּמָלַךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תֻּבַלְנָה{{רווח|2}}||{{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה{{רווח|2}}||בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים אֵלֶּה לִזְבוֹד{{רווח|2}}||מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{רווח|2}}||יְיָ מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}
כֶּסֶא {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב{{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב{{ש}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}סֶא {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן בַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה{{ש}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה.{{ממס|שמות טו א}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

כֶּסֶא {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה{{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה{{ש}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש}}
{{הור|גאל}}

כֶּסֶא {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלוֹם{{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]</text>
      <sha1>nfx7m5eofuvdftiq9tkup63dd86vxh5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים ביתה מושיב יחידים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727910</id>
    <revision>
      <id>2937186</id>
      <timestamp>2025-06-10T17:58:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ דפוס פפד&quot;מ תע&quot;ד</comment>
      <origin>2937186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11908" sha1="a98dx8rzbdnv5eo95jrha0rtoksj8d9" xml:space="preserve">=אלהים ביתה מושיב יחידים=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מעריב לליל שני של שבועות למנהג וורמייזא. חיברו רבינו אברהם ברבי יהודה הכהן.}}
{{הור|סימן: '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים בַּיְתָה מוֹשִיב יְחִידִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}כּוֹשָׁרוֹת מוֹצִיא אֲהוּבִים וִידִידִים{{ש}}
{{סי|רְ}}חָפָם בְּאֶבְרָתוֹ וְדָלָם מִכַּף רוֹדִים{{ש}}
{{סי|הִ}}גִּיהַּ חָשְׁכָּם וְהֶעֱרִיב אוֹר מַעֲבִידִים{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|מִ}}קֵּץ מוֹעֲדִים וִירָחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}נְחִילָם עֵדוּת דָּת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבַּת {{סי|ה}}וֹרָתָם טָהֳרָה וּפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח בְּאַהֲבָתוֹ בָּנוּ לְהִתְקַדְּשָׁה{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''אברהם בירבי יהודה הכהן חזק בתורה'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ}}מֵּן בְּרִיתוֹ לַחֲסוֹן{{רווח|1}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן{{רווח|1}}||וְקֵרְבָם לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}רִבְבוֹת וַאֲלָפִים{{רווח|1}}||כִּתֵּי שְׂרָפִים{{רווח|1}}||נִגְלָה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}בָּה הַמִּשְׂרָה{{רווח|1}}||לְיָפָה וּבָרָה{{רווח|1}}||בְּמַתַּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹעֲלָה בְּשֵׁם [נ&quot;א: בְּשֵׁשׁ] מַעֲלוֹת{{רווח|1}}||נֶאֱמַן בַּיִת לַעֲלוֹת{{רווח|1}}||אֵלָיו בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|מִ}}נִּי סוֹדֵי בִינָה{{רווח|1}}||אַחַת מֵהֵנָּה{{רווח|1}}||חִסְּרוֹ בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}נַחַת וְשׁוּבָה{{רווח|1}}||וּבִפְרִישׁוּת [נ&quot;א: וּבִנְפִישׁוּת] אַהֲבָה{{רווח|1}}||חֲנָכָם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם בָּאוּ לַמִּדְבָּר{{רווח|1}}||לֹא {{תיקון גירסה|הִטְרִיחוּם|הִטְרִיחָם}} דָּבָר{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}חֲמָם מֵאָז וְחִבְּבָם{{רווח|1}}||מֵי מְנוּחוֹת בְּהַשְׁאִיבָם{{רווח|1}}||בְּסִינַי בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְמָחֳרָתָם{{רווח|1}}||צִוָּה הַגְבָּלָתָם{{רווח|1}}||סָבִיב לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹמַיִם לְהַקְדִּישָׁם{{רווח|1}}||מִבֵּיתָם לְהַפְרִישָׁם{{רווח|1}}||קוֹדֶם בֹּא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם הוֹסִיף מִלִּבּוֹ{{רווח|1}}||וְהִשְׁוָה לְדַעַת רַבּוֹ{{רווח|1}}||מִלָּבֹא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|הַ}}יּוֹם לְלַיְלָה לְהַשְׁלִימוֹ{{רווח|1}}||כָּל מָחֳרָתוֹ וְלֵילוֹ עִמּוֹ{{רווח|1}}||צִוָּה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|וּ}}מֵאֲשֶׁר שָׁם אָסְרָם{{רווח|1}}||כֵּן בְּמִנְיָן הִתִּירָם{{רווח|1}}||בְּמַאֲמַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|דֶּ}}רֶךְ לִמֵּד לְבָנִים{{רווח|1}}||לְהַתִּיר בְּמִנְיַן הַנִּמְנִים{{רווח|1}}||כְּמַעֲשֵׂה חוֹרֵב
|-
|{{סי|הִ}}מְשִׁיל טִבְחַת לְנַשֵּׁב{{רווח|1}}||פֶּן יְסָרְבוּ מִלְּהַקְשֵׁב{{רווח|1}}||דָּתֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹצִיא עַם מוּזְהָר{{רווח|1}}||וְהִגְבִּילָם סְבִיב הָהָר{{רווח|1}}||תַּחְתִּית חוֹרֵב
|-
|{{סי|כָּ}}פָה הַר כְּגִגִּית{{רווח|1}}||עַל אוֹם עֲנוּגִית{{רווח|1}}||הַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|הֵ}}אִיר יוֹם שְׁלִישִׁי{{רווח|1}}||הִגְבִּיר קוֹלוֹ לְהוֹרִישִׁי{{רווח|1}}||עֵדוּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|נ}}וֹתֵן עוֹז לָעָם{{רווח|1}}||וְתוֹרַת אֱמֶת הִשְׁמִיעָם{{רווח|1}}||בְּקוֹלוֹת חוֹרֵב
|-
|{{תיקון גירסה|חָבִיּוֹת|{{סי|חָ}}בִית}} כֻּלָּהּ עֵירָה{{רווח|1}}||וּמְצִיַּת שַׁמְנָהּ וַהֲדָרָהּ{{רווח|1}}||לִקְרוּאֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ז}}וּלְעֲפוּ וְנִרְתָּעוּ{{רווח|1}}||בִּשְׁתַּיִם שֶׁשָּׁמְעוּ{{רווח|1}}||רִאשׁוֹנוֹת בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|קָ}}רְאוּ עֲלֵי חֶבֶר{{רווח|1}}||קְרַב אַתָּה וְדַבֵּר{{רווח|1}}||עִמָּנוּ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בָּ}}לַל קוֹל בְּקוֹלוֹ לִשָּׂא{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּאוּכְלוּסוֹ{{רווח|1}}||חִכְּמַנִי בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|תּוֹ}}קֶף מִצְוֹת {{סי|רִ}}וַּנִי{{רווח|1}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים חִוַּנִי{{רווח|1}}||לְקַיֵּם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹלְכֵי דֶרֶךְ שִׂיחִים{{רווח|1}}||סְמָדַר וְנִצֵּי פְרָחִים{{רווח|1}}||אִלְּפַנִי בְחוֹרֵב
|}
בְּחוֹרֵב אִלְּפַנִי וְכִלְּלַנִי בְדָתוֹ{{ש}}
וּבִשְׁתֵּי עֲטָרוֹת כִּתְּרַנִי בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
קוֹלוֹ כְּהִשְׁמִיעַנִי וְהֶחֱיַינִי בְּטַל אוֹרָתוֹ{{ש}}
עַל זֹאת שִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וְכָל עֲדָתוֹ{{ש}}
{{הור|בגילה}}

דִּבְּרוֹת אַרְבָּעָה מְלָכִים כְּשָׁמְעוּ בְּנוֹאֲמוֹ{{ש}}
חָשְׁבוּ וְאָמְרוּ כְּדוֹרֵשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ{{ש}}
צִוּוּי חֲמִישִׁי לְעַמּוֹ כְּהַנְעִימוֹ{{ש}}
מִכִּסְאוֹתָם עָמְדוּ וְקִלְּסוּהוּ כֻּלָּמוֹ{{ש}}
{{הור|זה צור}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק אֶזְכְּרָה יְמֵי עֲלוּמַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתַּלְּשִׁי עֲלִיָּתִי מַה יָּפוּ פְעָמַי{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדָה בְּתוֹךְ מַחֲנוֹת מִשְׁכְּנוֹת יְשִׁישַׁי וַחֲכָמַי{{ש}}
{{סי|דַּ}}הֲרוֹת אַבִּירַי וּנְוֵה שִׁיר תְּמִימַי{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁתַּחֲוֹת וְלֵרָאוֹת בְּכָלִיל חַגֵּי שְׁלָמַי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְרֵאשִׁית מִינֵי שֶׁבַע הַר הַקֹּדֶשׁ לְהַכְבִּיד תְּחוּמַי

{{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מֵעֲצֶרֶת חִבּוּב מִצְוָה בְּשַׁעְתּוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בִּכּוּרָיו עַד הֶחָג הֲבָאָתוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּן קְרֹא שִׁשָּׁה בְּקוֹל נְעִימָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָא וְהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׁב דֶּרֶךְ בִּיאָתוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לֵּל וְעִטֵּר בָּם מִזְבַּח אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְנָאוֹת בְּקַלְתֵּי כֶסֶף וּבְסַלֵּי נֵצֶר לְפִי הַשָּׂגָתוֹ

{{סי|מָ}}לְאוּ יְמֵי הֶחָג נִתְעַצַּל בְּמִצְוָה{{ש}}
{{סי|נִ}}פְסַד מִלִּקְרֹא וְעַד תְּשִׁיעִי יָבִיא חוֹבָה{{ש}}
{{תיקון גירסה|שׁוּב|{{סי|ס}}וֹף}} מֵהָבִיא בִּעוּר לָמוֹ נִתְרַבָּה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּבָּנֶה בְּתוּלַת יִשְׁרָאֵל בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים לֵרָאוֹת כְּמֵאָז מִנְחוֹתֶיהָ לְעָרְבָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן מִכְלַל יוֹפִי חָרְבוֹתֶיהָ לְיַשְּׁבָה

{{סי|קָ}}רַב הָעֹמֶר מֵאָבִיב הֻתַּר בַּמְּדִינָה{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים הֻתְּרוּ מֵחֲצוֹת בְּחֶזְקַת זְרִיזֵי כְהֻנָּה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּב עַד חֲמִשִּׁים בָּעֲזָרָה לֹא הֻכְשְׁרוּ לְמָנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַד יוּנְפוּ נְכוֹנָה{{ש}}
{{סי|א}}וֹדֹתָם אַגִּידָה וַאֲדַבְּרָה בְּתוֹךְ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}זֵכֶר יְמֵי חַיֵּינוּ וּבֵית מַרְפֵּיד דָוִד חָנָה

{{סי|רְ}}גִילִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִבָּעֶרֶב זֹרְזוּ בַּעֲשִׂיָּתָן{{ש}}
{{סי|הֻ}}כְשְׁרוּ סָלְתָּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת וּבְמֻבְחָר לְקָרֵב חוֹבָתָן{{ש}}
{{סי|מֻ}}כְמָס וְזָנָחָא אַלְפָא לְסֹלֶת מִנְחָתָן{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת לִישָׁה וַאֲפִיָּה אַחַת אַחַת מִצְוָתָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹד {{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לְהַדֵּר בְּרֹב עִסְקָן וּמְלַאכְתָּן{{ש}}
{{סי|נִ}}קְטָפוֹת בְּשִׁבְעָה אֹרֶךְ וּבְרֹחַב אַרְבָּעָה לְנָאוֹתָן

מִצְוַת הֲבָאָתָן מִן הָאָרֶץ וּמֵאֵיפָה{{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה יוֹצִיאוּ מִמֶּנָּה עִשָּׂרוֹן בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נָפָה{{ש}}
וּבְהַעֲלוֹת אָבָק גִּזְבָּר בּוֹדְקָהּ וְחוֹזֵר וּמְנַפָּהּ{{ש}}
מְחַמְּצָן וְאוֹפָן וּמִתּוֹכָן בּוֹדֵק שְׂאוֹר יָפָה{{ש}}
מְבִיאָן אֵצֶל כְּבָשִׂים בָּעֲזָרָה עַל בְּסָמוּךְ לְהָנִיפָה{{ש}}
וּקְנָאָן הַשֵּׁם לַכֹּהֲנִים וּבָהֶם כֹּחָם יִפָּה

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן נִרְאֶה בְּעִיר יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה מֵעָפָר לַהֲקִימֵנוּ{{ש}}
נְקַדְּמָךְ בְּחִדּוּשֵׁי מִנְחָה בְּקָרְבַּן רֵאשִׁיתֵנוּ{{ש}}
בֵּיתָךְ נְהַלֵּךְ בְּרֶגֶשׁ בְּהַתְמֵד שִׁלּוּשׁ רְגָלֵינוּ{{ש}}
נְחַדְּשָׁךְ בְּשִׁירֵי דוּכָן לְוִיֵּינוּ וְכֹהֲנֵינוּ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{הור|גאל ישראל}}

{{הור|סימן: '''יהודה הקטן'''}}

{{סי|יְהוֹד}}וּהוּ {{סי|הֲ}}מוֹנִים וְכָל הַבְּרוּאִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד {{סי|קִ}}לּוּסוֹ {{סי|ט}}וֹעֲנֵי כִסְאוֹ מַבִּיעִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְהַלְלוּהוּ כֵּן הוֹגֵי שַׁעֲשׁוּעִים{{ש}}
שְׁלוֹמוֹ יִשְׁפֹּת לָנוּ מִשְּׁמֵי רְקִיעִים{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]</text>
      <sha1>a98dx8rzbdnv5eo95jrha0rtoksj8d9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:מנהג וורמייזא</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1727911</id>
    <revision>
      <id>2937187</id>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]&quot;</comment>
      <origin>2937187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51" sha1="aczpdb6ovzbmz7ltbbmhvmgbuaaqior" xml:space="preserve">[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>aczpdb6ovzbmz7ltbbmhvmgbuaaqior</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937214</id>
      <parentid>2937187</parentid>
      <timestamp>2025-06-10T21:40:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>2937214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214" sha1="sr87shaqqkpc2gez3bwyodjc998l0vf" xml:space="preserve">הקטגוריה כוללת את הפיוטים המיוחדים למנהג קהילת וורמייזא, שאינם נאמרים ביתר קהילות אשכנז.
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>sr87shaqqkpc2gez3bwyodjc998l0vf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727912</id>
    <revision>
      <id>2937188</id>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[2937124] צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ&quot;ה-2025</comment>
      <origin>2937188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4737" sha1="1ktqc2h4hh69yx7qssfujp0bpoqx8o5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1831|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11883.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|סעיף 34א}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|לפקודת העיריות}}, ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב האמור}} ובכלל זה עיון בתסקיר של ועדת חקירה לחלוקת הכנסות, אני מכריז ומצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חלוקת ההכנסות“ – האזור שהוכרז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – הכנסות מארנונה כללית המתקבלות מאזור חלוקת ההכנסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות המקומיות“ – המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה“ – מפת אזור חלוקת ההכנסות הערוכה בקנה מידה 1:10,000 והחתומה ביד שר הפנים ביום כ״ט באייר התשפ״ה (27 במאי 2025), שהעתקים ממנה מופקדים במשרד הפנים בירושלים, במשרד הממונה על מחוז ירושלים, ירושלים, במשרד הממונה על מחוז הדרום, באר שבע, ובמשרדי הרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|2|הכרזה על אזור חלוקת הכנסות}}
{{ח:ת}} אני מכריז כי האזור אשר כולל גושים וחלקות רישום כמפורט להלן וכמסומן במפה הוא אזור חלוקת הכנסות:
{{ח:ת}} גוש 2301 – חלק מחלקות 4, 5 ו־7 כמסומן במפה;
{{ח:ת}} גוש 4311 – חלק מחלקה 38 כמסומן במפה;
{{ח:ת}} גוש 4729 – חלק מחלקה 6 כמסומן במפה.

{{ח:סעיף|3|אופן חלוקת ההכנסות}}
{{ח:תת|(א)}} ההכנסות יחולקו בין הרשויות המקומיות בשיעורים מסך כל ההכנסות, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה האזורית נחל שורק – 85%;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה האזורית יואב – 15%.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה האזורית נחל שורק תעביר למועצה האזורית יואב את חלקה של המועצה האזורית יואב בהכנסות לפי האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4|תשלום ודיווח}}
{{ח:תת|(א)}} גזבר המועצה האזורית נחל שורק יערוך בכל רבעון דוח של ההכנסות באזור חלוקת ההכנסות (להלן – הדוח הרבעוני) ולפיו יועבר למועצה האזורית יואב חלקה בהכנסות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח הרבעוני וההכנסות יועברו למועצה האזורית יואב בתוך 30 ימים מתום כל רבעון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה האזורית יואב רשאית, בתוך 21 ימים מיום שהועבר לידיה הדוח הרבעוני, לדרוש מהמועצה האזורית נחל שורק כל מידע בנוגע להכנסות.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה האזורית נחל שורק תמציא את המידע הנדרש בתוך 21 ימים מיום שנדרשה לכך.

{{ח:סעיף|5|ריבית}}
{{ח:ת}} לא הועברו ההכנסות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} במועד, יישאו התקבולים ריבית בשיעור דמי פיגורים בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:חתימות|כ״ט באייר התשפ״ה (27 במאי 2025)}}
* '''משה ארבל'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1ktqc2h4hh69yx7qssfujp0bpoqx8o5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1727913</id>
    <redirect title="שיחה:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)" />
    <revision>
      <id>2937189</id>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>2937189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="184" sha1="n8gnmvckhhzrz6a3058kky2s9g6q3z4" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]]</text>
      <sha1>n8gnmvckhhzrz6a3058kky2s9g6q3z4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727914</id>
    <revision>
      <id>2937190</id>
      <timestamp>2025-06-10T18:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>2937190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:יפה ותמה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727915</id>
    <revision>
      <id>2937201</id>
      <timestamp>2025-06-10T19:17:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דני ארגמן</username>
        <id>39035</id>
      </contributor>
      <comment>/* יה ידידי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>2937201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206" sha1="axj23a5weaa92qjtfuwmvwxmjyk30fn" xml:space="preserve">== יה ידידי ==

מה משמעות פתיחה זו בכל בית [[משתמש:דני ארגמן|דני ארגמן]] ([[שיחת משתמש:דני ארגמן|שיחה]]) 22:17, 10 ביוני 2025 (IDT)</text>
      <sha1>axj23a5weaa92qjtfuwmvwxmjyk30fn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:דני ארגמן</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1727916</id>
    <revision>
      <id>2937203</id>
      <timestamp>2025-06-10T20:28:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>2937203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="135" sha1="9zgjxvg3ah6rwblnvyxtwx22z6f2v5z" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:28, 10 ביוני 2025 (IDT)</text>
      <sha1>9zgjxvg3ah6rwblnvyxtwx22z6f2v5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:דני ארגמן</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1727917</id>
    <revision>
      <id>2937204</id>
      <timestamp>2025-06-10T20:29:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>2937204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727918</id>
    <revision>
      <id>2937206</id>
      <timestamp>2025-06-10T20:35:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשן על פרק|נחמיאש|משלי|ו|ז|ח}}  [[קטגוריה:נחמיאש על משלי]]&quot;</comment>
      <origin>2937206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102" sha1="srz70lfzzoliteagyg9l3156ffi5v67" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|נחמיאש|משלי|ו|ז|ח}}

[[קטגוריה:נחמיאש על משלי]]</text>
      <sha1>srz70lfzzoliteagyg9l3156ffi5v67</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נחמיאש על משלי ז א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727919</id>
    <revision>
      <id>2937207</id>
      <timestamp>2025-06-10T20:38:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ז|א}}&lt;/noinclude&gt; {{קטן|(א)}} '''בני שמור אמרי ומצותי תצפון אתך.''' שלא תלכד במלכודתה:&quot;</comment>
      <origin>2937207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="204" sha1="g1kiha9a8wuh8n9wlp6b5qdjtthy0gg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ז|א}}&lt;/noinclude&gt;
{{קטן|(א)}} '''בני שמור אמרי ומצותי תצפון אתך.''' שלא תלכד במלכודתה:</text>
      <sha1>g1kiha9a8wuh8n9wlp6b5qdjtthy0gg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727920</id>
    <revision>
      <id>2937225</id>
      <timestamp>2025-06-11T00:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[2937146] צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ&quot;ז-1987</comment>
      <origin>2937225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1908" sha1="0fdn054hmoi9qtljnhirndbp6gv842t" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ״ז–1987}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 392|צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5003.pdf}}, {{ח:תיבה|651|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5015.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)#סעיף 4|סעיף 4(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|לחוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|החלת {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|החוק}} על עובדים ציבוריים אחרים|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|החוק}} יחול גם על בעלי משרות ותפקידים מטעם גופים שהוקמו {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|בחוק}} ומטעם חברות ממשלתיות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה בתום שלושים ימים מיום פרסומו {{ח:הערה|(הצו פורסם ביום 5.2.1987 ותחילתו ביום 7.3.1987)}}.

{{ח:חתימות|ה׳ בטבת התשמ״ז (6 בינואר 1987)}}
* '''אברהם שריר'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0fdn054hmoi9qtljnhirndbp6gv842t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1727921</id>
    <redirect title="שיחה:צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)" />
    <revision>
      <id>2937226</id>
      <timestamp>2025-06-11T00:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>2937226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132" sha1="efdb7193p2y8d8qtvs54svw45nwvufx" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]]</text>
      <sha1>efdb7193p2y8d8qtvs54svw45nwvufx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727922</id>
    <revision>
      <id>2937227</id>
      <timestamp>2025-06-11T00:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>2937227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1727924</id>
    <revision>
      <id>2937257</id>
      <timestamp>2025-06-11T09:27:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;includeonly&gt;&lt;span style=&quot;color:Purple; white-space:pre-wrap;&quot;&gt;{{{1}}}&lt;/span&gt;&lt;/includeonly&gt;&quot;</comment>
      <origin>2937257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91" sha1="0yo6je3tlesiff7vrnxibkngfkq7avv" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;&lt;span style=&quot;color:Purple; white-space:pre-wrap;&quot;&gt;{{{1}}}&lt;/span&gt;&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>0yo6je3tlesiff7vrnxibkngfkq7avv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937259</id>
      <parentid>2937257</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T09:28:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="94" sha1="08anwv6vvvz0ydr3zdbbom1qol8d36r" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;&lt;span style=&quot;color:DarkBlack; white-space:pre-wrap;&quot;&gt;{{{1}}}&lt;/span&gt;&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>08anwv6vvvz0ydr3zdbbom1qol8d36r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727925</id>
    <revision>
      <id>2937264</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:01:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}} ==גמרא== &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ב עמוד א] משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה...&quot;</comment>
      <origin>2937264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15208" sha1="6uqz9pgcpcu7up926z3jeiz05y7coip" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}}
==גמרא==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>6uqz9pgcpcu7up926z3jeiz05y7coip</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937265</id>
      <parentid>2937264</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:06:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* גמרא */</comment>
      <origin>2937265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27731" sha1="e5x4fwgh2tqje0m8bueq54yktbl9l11" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>e5x4fwgh2tqje0m8bueq54yktbl9l11</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937267</id>
      <parentid>2937265</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:08:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28044" sha1="okh85l53ynn5akfiikprkfqea0vw5g6" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>okh85l53ynn5akfiikprkfqea0vw5g6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937270</id>
      <parentid>2937267</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>כפילות</comment>
      <origin>2937270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15542" sha1="9zk88aflkmb0z7sp0iz8a9nk794qmym" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>9zk88aflkmb0z7sp0iz8a9nk794qmym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937276</id>
      <parentid>2937270</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:29:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב א]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א]]</comment>
      <origin>2937270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15542" sha1="9zk88aflkmb0z7sp0iz8a9nk794qmym" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|א||ב ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.

'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>9zk88aflkmb0z7sp0iz8a9nk794qmym</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727926</id>
    <revision>
      <id>2937266</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:08:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}}  {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדר...&quot;</comment>
      <origin>2937266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30123" sha1="kr5c3dfezyz3rmvmymfa9sqc6e4qod3" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}

{{הל&quot;מ-פוסקים|ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס:
 בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו:}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}

{{הל&quot;מ-פוסקים|נוסח תפילת הביננו:  אומר שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ, וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים, וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ  אַרְבַּע תְּקַבֵּץ, וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ, וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ, וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ. טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. ואומר שלוש אחרונות}}

{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>kr5c3dfezyz3rmvmymfa9sqc6e4qod3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937282</id>
      <parentid>2937266</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:30:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ג א]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ג א]]</comment>
      <origin>2937266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30123" sha1="kr5c3dfezyz3rmvmymfa9sqc6e4qod3" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר!}} &lt;small&gt;בבריתא הראשונה נאמר משעה שהעני ובשניה משהכהנים טובלים&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- תרי תנאי אליבא דרבי מאיר. קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר!}}&lt;small&gt;במשנה שלנו הוא אומר משעה שהכהנים ובבריתא משקידש היום&lt;/small&gt;{{הל&quot;מ-רק-גמרא| - תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר. ואיבעית אימא: רישא}} &lt;small&gt;במשנה שלנו&lt;/small&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאו רבי אליעזר היא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שמעינן השתא דבין למתניתין ובין לברייתא עונת ק&quot;ש לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דהיא שעת צאת הכוכבים והכין הלכתא דקיימא לן יחיד ורבים הלכה כרבים. והאי דאקשינן דר' אליעזר אדר' אליעזר דתניא מאימתי מתחילין לקרות ק&quot;ש בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ותנן נמי במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן דברי ר&quot;א, לאו למימרא דהאי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לר' אליעזר בלחוד היא, אלא בין רבי אליעזר בין רבנן הכי סבירא להו דהא לא אפליגו רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בעד סוף דרבי אליעזר סבר עד סוף האשמורה הראשונה ורבנן סברי עד חצות אבל במשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לא פליגי דאי לא סבירא להו לרבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן אלא ר&quot;א בלחוד הוא דסבירא ליה הכי, הוה להו לרבנן לאיפלוגי עליה במשעה כדאפליגו עליה בעד סוף. ומדלא אפליגו עליה אלא בעד סוף שמעינן דבין לר&quot;א ובין לרבנן כולהו סבירא להו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. וכיון דס&quot;ל לר&quot;א בהדי רבנן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואשכחינן ליה בברייתא דס&quot;ל משעה שקדש היום בערבי שבתות אקשינן דידיה אדידיה ופרקינן תרי תנאי אליבא דר&quot;א ולהאיך פירוקא בתרא דאמרינן איבעית אימא סיפא רבי אליעזר רישא לאו ר&quot;א ברירא מילתא דמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן לרבנן בלחוד היא ולאו רבי אליעזר הלכך בין לפרוקא קמא בין לפרוקא בתרא האי דקתני במתניתין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן איתא לרבנן וכיון דאיתא לרבנן עבדינן כוותייהו:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש&quot;י ואנן שקורין שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין אנו יוצאים ידי חובתנו אלא בקריאת שמע שעל מטתנו פרק ראשון. ומה שאנו קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. והכי תניא בברכות ירושלמי בריש פירקין הקורא את שמע קודם לכן לא יצא. א&quot;כ למה קורין אותה בבית הכנסת. לא להוציא (את הרבים) ידי חובתן אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתב הריב&quot;א והרי&quot;ץ גיאת ז&quot;ל וכן כתב רב עמרם ז&quot;ל [נ&quot;א ומחמת זה כתב] שצריך לברך אקב&quot;ו על קריאת שמע כשהוא קורא לפני מטתו. מתוך דבריהם משמע שאדם יוצא ידי חובתו מתוך אותה קריאה ול&quot;נ לר&quot;ת ז&quot;ל שהרי ק&quot;ש שעל מטתו אין אנו קורין כי אם פרשה ראשונה ושלא בברכותיה ובבית הכנסת אנו קורין אותה כולה בברכותיה בלא זמנה ועוד דקאמר בגמרא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרות ק&quot;ש על מטתו. ויש לדחות דמיירי היכא דקרא בזמנה בבהכ&quot;נ. ועוד הקשה דאם כן אנו נוהגין כריב&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קי&quot;ל כרבי יוחנן דאמר דק&quot;ש של ערבית תחלה ואח&quot;כ תפלה דתניא לקמן בפירקין כוותיה. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דק&quot;ש של בית הכנסת עיקר. ומה שאנו קורין אותה בעוד יום. דקי&quot;ל כר' יהודה דאמר לקמן ובפרק תפלת השחר (דף כו א) תפלת המנחה עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם הלילה. מכאן ואילך הוי לילה לענין (תפלת המנחה) והוא הדין לענין ק&quot;ש ואמרי' לקמן (דף כז א) דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי לקמן (שם) רב צלי של שבת בערב שבת אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב והוא הדין לענין ק&quot;ש. וא&quot;ת הא דפריך לקמן ר' יהודה לר&quot;מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן והלא כהנים ביום הם טובלים אדרבה קשה טפי לדידיה שהרי קורין אותה בפלג המנחה דהוא יום גדול וי&quot;ל דהכי קאמר ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפ' תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב א&quot;כ אותה שעה יום לענין ק&quot;ש. ומה שאמר בירושלמי שהיו קורין את שמע כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה לא שהיו קורין אותה בברכותיה אלא שהיו קורין פרשה שמע כמו שאנו רגילים לקרות אשרי קודם תפלת המנחה ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללין פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין ק&quot;ש חשבי' ליה לילה כמו ר' יהודה והוי כמו שדרה וגלגולת תרי קולי דסתרי אהדדי (ערובין דף ז א) והא דאמרי' לקמן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ה&quot;פ לא אפסיק הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה לעשות (יעשה) הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם וי&quot;ל דלענין תפלה הקלו ולא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז&quot;ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק&quot;ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בערב שבת אינה ראיה דלמא כריב&quot;ל ס&quot;ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמע היה קורא אחר צאת הכוכבים. ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימין שעת הק&quot;ש לצאת הכוכבים. ואף על גב דלית הלכתא כר' אליעזר לגבי ר' יהושע ולא כרבי מאיר לגבי רבי יהודה מכל מקום בתפלה הקלו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפירשתי אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק&quot;ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכר' יהושע דפליג אדר' אליעזר בברייתא. ושאלו מרב האי ז&quot;ל לענין צבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאת הכוכבים ולא מצי אינש לעכבינהו. איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק קריאת שמע עד צאת הכוכבים. או לעכובי עד צאת הכוכבים ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן מתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפלת ערבית וחזינן דקריאת שמע בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי. ואי צלי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי. כך השיב רב האי גאון ז&quot;ל. משום שנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר&quot;י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכל שכן לדידן שאין אנו סומכין גאולה לתפלה של ערבית שאנו מפסיקין בפסוקים ויראו עינינו וקדיש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב: }}

{{הל&quot;מ-פוסקים|ויראו עינינו נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס:
 בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.}
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה’ מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ ה’ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ ה’ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה’ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה ה’ לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ ה’ עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ ה’ אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ ה’ בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ ה’ בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: 
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: ה’ מֶֽלֶךְ ה’ מָלָךְ ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו:}}

{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|עד סוף האשמור}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ה\}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הראשונה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דברי רבי אליעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קסבר רבי אליעזר? אי קסבר שלוש משמרות הוי הלילה - לימא עד ארבע שעות! ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה - לימא עד שלש שעות! - לעולם קסבר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מסקינן דסבר}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלש}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|\מ}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שמרות הוי הלילה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|והאי דלא קאמר שליש הלילה. מילתא אגב אורחיה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קמשמע לן: דאיכא משמרות ברקיע }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כי היכי ד\}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא משמרות בארעא}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|,}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דתניא: רבי אליעזר אומר: {{שוליים|א}}שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב רבי אליעזר? אי תחלת משמרות קא חשיב, תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי? אורתא הוא! אי סוף משמרות קא חשיב - סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא? יממא הוא! - אלא: חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא. ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב, וכי תימא: אחרונה לא צריך, למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות: }}
תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה {{הל&quot;מ-רק-ראש|והתפלה הקצרה היינו הביננו. אבל הא דאמר לקמן (דף כח ב) מתפלל אדם תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך וגו' היינו דוקא במקום גדודי חיות וליסטים אבל בדרך שלא במקום סכנה לא:}}

{{הל&quot;מ-פוסקים|נוסח תפילת הביננו:  אומר שלוש ראשונות
הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ, וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים, וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ  אַרְבַּע תְּקַבֵּץ, וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ, וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ, וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ
וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ. טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. ואומר שלוש אחרונות}}

{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. }}
תנו רבנן {{שוליים|ג}}מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר''' – לעיל אמר: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות, והוא שיעור מאוחר משל כהן; והכא אמר: משעת טבילה, שהיא קודם בין השמשות:

'''קשיא דרבי אליעזר''' – דברייתא, אדרבי אליעזר דמתניתין:

'''ואיבעית אימא רישא''' – דמתניתין:
לאו רבי אליעזר היא – והא דקתני '''&quot;דברי רבי אליעזר&quot;''', אסוף הזמן קאי, דקאמר &quot;עד סוף האשמורה הראשונה&quot;, ופליגי רבנן עליה, ואמרי &quot;עד חצות&quot;. דרבי אליעזר דריש &quot;בשכבך&quot;, זמן התחלת שכיבה, שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית ליה ההוא סייג:

'''מאי קסבר''' כו' – הוה ליה לומר זמן הַנִכָּר:

'''אי קסבר''' – דפליגי תנאי לקמן בהא מילתא, איכא מאן דאמר: שלוש משמרות הוי הלילה, במשמרות עבודת המלאכים ושיר שלהם נחלק לשלוש חלקים; ראשונה לכת אחת, שניה לכת אחרת, שלישית לכת שלישית. ואיכא מאן דאמר: ארבע משמרות הוי הלילה:

'''והא קא משמע לן''' – כשנתן לך סימן זמן הקריאה בסוף האשמורה, ולא פירש לך סימן מפורש, לימדך שיש היכר לכל אדם בדבר, כי היכי דאיכא ברקיע:

'''ישאג, שאוג, ישאג''' – הרי שלשה:

'''ואשה מספרת עם בעלה''' – כבר הגיע קרוב ליום, ובני אדם מתעוררים משינתן, והשוכבים יחד מספרים זה עם זה:

'''מאי קא חשיב''' – סימנים הללו שנתן למשמרות הארץ, היכן ניתנו? בתחילת האשמורות או בסופן? '''אורתא''' הוא צאת הכוכבים:

'''ושמר''' – והמתין, כמו: &quot;לא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלוני&quot; ([[סנהדרין סג ב]]); ובבא קמא בפרק החובל ([[בבא קמא צ ב|דף צ' ב']]), שמרה עומדת על פתח חצרה; וכן &quot;ואביו שמר את הדבר&quot; ([[בראשית פרק לז|בראשית לז]]); &quot;שומר אמונים&quot; ([[ישעיהו פרק כו|ישעיהו כו]]):

'''תפילה קצרה''' – [הביננו], ולקמן מפרש לה בפרק תפילת השחר ([[ברכות כט א|דף כ&quot;ט א']]):

'''אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך''' – אשרי כל זמן שהיה קילוס זה בתוך בית המקדש:

'''מפני חשד''' – שלא יאמרו: זונה מוכנת לו שם: 

'''ומפני המפולת''' – שחומת החורבה רעועה, ומסוכן הוא, פן תיפול החומה עליו:

'''תיפוק ליה''' – כלומר: למה לנו שלושה טעמים לדבר אחד? הרי די באחת מהן, אם לא בא ללמדך שיש שעות שאין הטעם הזה, וצריך להניח בשביל זה:
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''קשיא דר' מאיר אדר' מאיר''' - דלא מצי למימר דבשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שיעורא הוא, דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפירוש רש&quot;י שפירש שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע&quot;ש. וגם כן לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש :

'''קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר''' - דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא, דא&quot;כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע :

'''למאן דגני בבית אפל''' - וא&quot;ת והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ע:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק&quot;ש של שחרית. וי&quot;ל מ&quot;מ כיוון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת :

'''היה לך להתפלל תפילה קצרה''' - לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) 'מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה' - א&quot;כ לפי הקונטרס שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע&quot;כ היינו תפילה אחרינא כדמפרש לקמן 'צרכי עמך מרובים' וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים- מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב לו שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ&quot;ה תפילה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע&quot;ג דלייט עלה אביי אמאן דמתפלל הביננו- היינו דווקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרינן לקמן מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה- הכי קאמר, בין תפילה קצרה דאמר בפ' תפילת השחר (דף כט:) כגון צרכי עמך וכו'. אבל וודאי תיפלה קצרה דהכא צ&quot;ל הביננו :

'''ועונין יהא שמיה הגדול מבורך''' - מכאן יש לסתור מה שפי' ב[[מחזור ויטרי]] יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי&quot;ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך. וגם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון התרגום, שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו - וזה אינו נראה שהרי כמה תפילות יפות שהם בלשון עברי, אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} 'אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא' שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כלום לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' מפני חשד''' - עיין שבת כג


__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|א}}</text>
      <sha1>kr5c3dfezyz3rmvmymfa9sqc6e4qod3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727927</id>
    <revision>
      <id>2937269</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:16:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|ב|ב א|ג א}}  &lt;קטע התחלה=ג/&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא|[ דף ב עמוד ב] דילמא ביאת אורו הוא}} &lt;small&gt;זריחה&lt;/small&gt;, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי וטהר - טהר גברא! - אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא ויטהר, מאי וטהר - טהר יומא. כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דר...&quot;</comment>
      <origin>2937269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12251" sha1="klze8jvxtlutux99ma9rudts9sgql5v" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|ב|ב א|ג א}} 
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[ דף ב עמוד ב] דילמא ביאת אורו הוא}} &lt;small&gt;זריחה&lt;/small&gt;, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי וטהר - טהר גברא! - אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא ויטהר, מאי וטהר - טהר יומא. כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, ובעו לה מיבעיא: האי ובא השמש ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא, או דילמא ביאת אורו הוא, ומאי וטהר - טהר גברא? והדר פשטו לה מברייתא, מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה: ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ורמינהו: מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין; רישא, מי לימא פליגי אמתניתין? - לא, עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו}}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|תנו רבנן }}מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? - משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי ואומר? - וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא, ואינהו דמחשכי ומקדמי, תא שמע: והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא, ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - חכמים היינו רבי מאיר! אלא שמע מינה: עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד! - לא, עני וכהן חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. - ועני וכהן חד שעורא הוא? ורמינהו:. מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו שמע מינה: שעורא דעני לחוד, ושעורא דכהן לחוד, שמע מינה. הי מינייהו מאוחר? - מסתברא דעני מאוחר, דאי אמרת דעני מוקדם - רבי חנינא היינו רבי אליעזר אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר, שמע מינה. אמר מר: אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר! - ורבי מאיר, הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא? אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא. דאמר רבי יוסי: בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו. }}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''דילמא ביאת אורו''' – שיאור השמש ביום השמיני, ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו, ואחר יאכל:

'''אם כן''' – דהאי קרא &quot;וטהר&quot; לשון ציווי הוא, נימא קרא 'ויטהר', מאי &quot;וטהר&quot;?:

'''אידכי''' – לשון עבר, נתפנה מן העולם השמש:

'''מברייתא''' – דקתני לקמן בשמעתין: &quot;משעה שהכהנים נכנסין{{שוליים|ב*}} לאכול בתרומתן, וראיה לדבר – צאת הכוכבים&quot;, שמע מינה אין כפרתן מעכבתן:

'''משהעני''' – שאין לו נר להדליק בסעודתו:

'''סיפא ודאי פליגא אמתניתין''' – דקתני הכא: '''עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה''', והיינו לא כרבי אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל, דדריש &quot;ובשכבך&quot; – תחילת זמן שכיבה, ובמתניתין תנן '''עד סוף האשמורה הראשונה''' 

'''עני וכהן''' – עני כל לילותיו, וכהן טמא לאכול בתרומה, חד שיעורא הוא, צאת הכוכבים:

'''בערבי שבתות''' – ממהרין לסעודה, שהכל מוכן:

'''שאין ראיה לדבר''' – שהיום כלה בצאת הכוכבים, זכר לדבר איכא:

'''דמחשכי''' – ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:

'''ומקדמי''' – ומשכימין, קודם היום, דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה, והם מקדימין מעלות השחר, דהוי כמו מהלך חמישה מילין ([[פסחים צג ב]]):

'''תא שמע והיה לנו הלילה משמר''' – מדקאמר '''&quot;והיום מלאכה&quot;''', אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא, וזכר לדבר איכא, דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:

'''קא סלקא דעתך רוב בני אדם היינו עניים''' – כלומר בני אדם בערבי שבתות, ועניים בימות החול, חד שיעורא הוא:

'''משעה שקדש היום בערבי שבתות''' – היינו בין השמשות, ספק יום ספק לילה, וכיון דספק הוא, קדש היום מספק:

'''משעה שהכהנים טובלים''' – היינו קודם בין השמשות, כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש, והכי אמרינן ב&quot;במה מדליקין&quot; ([[שבת לה א]]) דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט: 

'''והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים''' – רבי יהודה לטעמיה, דאמר ב&quot;במה מדליקין&quot;: בין השמשות – כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות, והוי ספק, הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא, ולאו זמן שכיבה הוא. ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:

'''נכנסין להסב''' – אית דאמרי בימות החול, ואית דאמרי בשבתות, מכל מקום מאוחר הוא (לכולם):

'''והי מינייהו מאוחר''' – (לכולם,) דעני או דכהן:

הכי גרסינן: '''אי סלקא דעתך דעני קודם, רבי חנינא היינו רבי אליעזר''' – בין השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים, ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים, ורבי מאיר כרבי יוסי סבר ליה, וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא, וזמן שכיבה קרינן ביה:

----
{{שולייםלמטה|ב*}} צ&quot;ל '''זכאין'''. &lt;small&gt;(הב&quot;ח)&lt;/small&gt;
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''דילמא''' ביאת אורו הוא. פי' רש&quot;י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל (דף עד:) דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרח השמש ([[במדבר כא]]) או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ ([[בראשית יט]]) ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה. ועוד דבסמוך קא מבעיא ליה האי ובא השמש אי ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא זכר לדבר וכו' תפשוט ממתניתין (דנגעים פי&quot;ד) העריב שמשו אוכל בתרומה אלמא דהיינו ביאת שמש. וי&quot;ל דה&quot;פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים דילמא ביאת אורו הוא דהיינו תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים ומאי וטהר טהר גברא והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי דמצי למימר העריב שמשו דהתם היינו ביאת אורו ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים. משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים: 

'''אם''' כן לימא קרא ויטהר. אף על גב דבכמה מקומות כתיב וטהר. התם ליכא למיטעי אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר: 

'''משעה''' שהעני נכנס לאכול פתו במלח. תימא עני גופיה מתי יתפלל דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק&quot;ש וכיון שבא זמן ק&quot;ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא כדתניא לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]) וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה ויש לומר דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה דלאו דוקא משעני נכנס לאכול אלא פורתא מעיקרא קאמר שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל: 

'''אע&quot;פ''' שאין ראיה לדבר. ראיה גמורה אינה דהא לא מיירי התם לענין ק&quot;ש: 

'''ואי''' ס&quot;ד דעני קדים רבי חנינא היינו ר' אליעזר. ולא מצי למימר דעני קדים לקדוש היום או קדוש היום קדים לשעורא דעני. דלא מסתברא לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דכל זמנים הללו אית ביה: 

'''אמר''' ליה ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. תימא תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא והוא אומר (לקמן דף כז.) מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן תפלת ערבית. ויש לומר דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך ובקומך אבל לרבנן דדרשי קשיא דאינו זמן שכיבה: 
&lt;קטע סוף=ת/&gt;


-------
{{שולייםלמטה|ג*}} צ&quot;ל '''מדנקט''' &lt;small&gt;(הב&quot;ח)&lt;/small&gt;.

{{שולייםלמטה|ד*}} '''היינו ביאת אורו''' - פירוש, היינו לאו דווקא שקיעת החמה. &lt;small&gt;(הב&quot;ח)&lt;/small&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' טהר יומא''' - עיין תוס' יו&quot;ט ריש פרק ב' דזבחים ד&quot;ה וטב&quot;י.

*'''תוס' דיבור המתחיל משעה וכו' מתי יתפלל כו'''' - וכי בעני נכרי יהיה שיעורא?! בספר חדוות יעקב בשם גליון תוס' בכ&quot;י. 

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Translation:Talmud/Seder Zeraim/Tractate Berakhot/2b]]</text>
      <sha1>klze8jvxtlutux99ma9rudts9sgql5v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937278</id>
      <parentid>2937269</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:29:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב ב]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב ב]]</comment>
      <origin>2937269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12251" sha1="klze8jvxtlutux99ma9rudts9sgql5v" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ב|ב|ב א|ג א}} 
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[ דף ב עמוד ב] דילמא ביאת אורו הוא}} &lt;small&gt;זריחה&lt;/small&gt;, {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי וטהר - טהר גברא! - אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא ויטהר, מאי וטהר - טהר יומא. כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, ובעו לה מיבעיא: האי ובא השמש ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא, או דילמא ביאת אורו הוא, ומאי וטהר - טהר גברא? והדר פשטו לה מברייתא, מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה: ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר - טהר יומא.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ורמינהו: מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין; רישא, מי לימא פליגי אמתניתין? - לא, עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו}}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|תנו רבנן }}מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? - משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה{{הל&quot;מ-ריף-ראש|.}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי ואומר? - וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא, ואינהו דמחשכי ומקדמי, תא שמע: והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא, ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - חכמים היינו רבי מאיר! אלא שמע מינה: עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד! - לא, עני וכהן חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. - ועני וכהן חד שעורא הוא? ורמינהו:. מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו שמע מינה: שעורא דעני לחוד, ושעורא דכהן לחוד, שמע מינה. הי מינייהו מאוחר? - מסתברא דעני מאוחר, דאי אמרת דעני מוקדם - רבי חנינא היינו רבי אליעזר אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר, שמע מינה. אמר מר: אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר! - ורבי מאיר, הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא? אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא. דאמר רבי יוסי: בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו. }}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''דילמא ביאת אורו''' – שיאור השמש ביום השמיני, ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו, ואחר יאכל:

'''אם כן''' – דהאי קרא &quot;וטהר&quot; לשון ציווי הוא, נימא קרא 'ויטהר', מאי &quot;וטהר&quot;?:

'''אידכי''' – לשון עבר, נתפנה מן העולם השמש:

'''מברייתא''' – דקתני לקמן בשמעתין: &quot;משעה שהכהנים נכנסין{{שוליים|ב*}} לאכול בתרומתן, וראיה לדבר – צאת הכוכבים&quot;, שמע מינה אין כפרתן מעכבתן:

'''משהעני''' – שאין לו נר להדליק בסעודתו:

'''סיפא ודאי פליגא אמתניתין''' – דקתני הכא: '''עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה''', והיינו לא כרבי אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל, דדריש &quot;ובשכבך&quot; – תחילת זמן שכיבה, ובמתניתין תנן '''עד סוף האשמורה הראשונה''' 

'''עני וכהן''' – עני כל לילותיו, וכהן טמא לאכול בתרומה, חד שיעורא הוא, צאת הכוכבים:

'''בערבי שבתות''' – ממהרין לסעודה, שהכל מוכן:

'''שאין ראיה לדבר''' – שהיום כלה בצאת הכוכבים, זכר לדבר איכא:

'''דמחשכי''' – ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים:

'''ומקדמי''' – ומשכימין, קודם היום, דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה, והם מקדימין מעלות השחר, דהוי כמו מהלך חמישה מילין ([[פסחים צג ב]]):

'''תא שמע והיה לנו הלילה משמר''' – מדקאמר '''&quot;והיום מלאכה&quot;''', אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים יממא הוא, וזכר לדבר איכא, דכל עת מלאכה קורא הכתוב יום:

'''קא סלקא דעתך רוב בני אדם היינו עניים''' – כלומר בני אדם בערבי שבתות, ועניים בימות החול, חד שיעורא הוא:

'''משעה שקדש היום בערבי שבתות''' – היינו בין השמשות, ספק יום ספק לילה, וכיון דספק הוא, קדש היום מספק:

'''משעה שהכהנים טובלים''' – היינו קודם בין השמשות, כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש, והכי אמרינן ב&quot;במה מדליקין&quot; ([[שבת לה א]]) דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט: 

'''והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים''' – רבי יהודה לטעמיה, דאמר ב&quot;במה מדליקין&quot;: בין השמשות – כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות, והוי ספק, הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא, ולאו זמן שכיבה הוא. ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר:

'''נכנסין להסב''' – אית דאמרי בימות החול, ואית דאמרי בשבתות, מכל מקום מאוחר הוא (לכולם):

'''והי מינייהו מאוחר''' – (לכולם,) דעני או דכהן:

הכי גרסינן: '''אי סלקא דעתך דעני קודם, רבי חנינא היינו רבי אליעזר''' – בין השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים, ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים, ורבי מאיר כרבי יוסי סבר ליה, וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא, וזמן שכיבה קרינן ביה:

----
{{שולייםלמטה|ב*}} צ&quot;ל '''זכאין'''. &lt;small&gt;(הב&quot;ח)&lt;/small&gt;
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
'''דילמא''' ביאת אורו הוא. פי' רש&quot;י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל (דף עד:) דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרח השמש ([[במדבר כא]]) או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ ([[בראשית יט]]) ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה. ועוד דבסמוך קא מבעיא ליה האי ובא השמש אי ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא זכר לדבר וכו' תפשוט ממתניתין (דנגעים פי&quot;ד) העריב שמשו אוכל בתרומה אלמא דהיינו ביאת שמש. וי&quot;ל דה&quot;פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים דילמא ביאת אורו הוא דהיינו תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים ומאי וטהר טהר גברא והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי דמצי למימר העריב שמשו דהתם היינו ביאת אורו ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים. משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים: 

'''אם''' כן לימא קרא ויטהר. אף על גב דבכמה מקומות כתיב וטהר. התם ליכא למיטעי אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר: 

'''משעה''' שהעני נכנס לאכול פתו במלח. תימא עני גופיה מתי יתפלל דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק&quot;ש וכיון שבא זמן ק&quot;ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא כדתניא לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]) וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה ויש לומר דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה דלאו דוקא משעני נכנס לאכול אלא פורתא מעיקרא קאמר שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל: 

'''אע&quot;פ''' שאין ראיה לדבר. ראיה גמורה אינה דהא לא מיירי התם לענין ק&quot;ש: 

'''ואי''' ס&quot;ד דעני קדים רבי חנינא היינו ר' אליעזר. ולא מצי למימר דעני קדים לקדוש היום או קדוש היום קדים לשעורא דעני. דלא מסתברא לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דכל זמנים הללו אית ביה: 

'''אמר''' ליה ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. תימא תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא והוא אומר (לקמן דף כז.) מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן תפלת ערבית. ויש לומר דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך ובקומך אבל לרבנן דדרשי קשיא דאינו זמן שכיבה: 
&lt;קטע סוף=ת/&gt;


-------
{{שולייםלמטה|ג*}} צ&quot;ל '''מדנקט''' &lt;small&gt;(הב&quot;ח)&lt;/small&gt;.

{{שולייםלמטה|ד*}} '''היינו ביאת אורו''' - פירוש, היינו לאו דווקא שקיעת החמה. &lt;small&gt;(הב&quot;ח)&lt;/small&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''גמ' טהר יומא''' - עיין תוס' יו&quot;ט ריש פרק ב' דזבחים ד&quot;ה וטב&quot;י.

*'''תוס' דיבור המתחיל משעה וכו' מתי יתפלל כו'''' - וכי בעני נכרי יהיה שיעורא?! בספר חדוות יעקב בשם גליון תוס' בכ&quot;י. 

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Translation:Talmud/Seder Zeraim/Tractate Berakhot/2b]]</text>
      <sha1>klze8jvxtlutux99ma9rudts9sgql5v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727928</id>
    <revision>
      <id>2937272</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:23:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}}  {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|ב|ג א|ד א}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בחדתי....&quot;</comment>
      <origin>2937272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12757" sha1="bkm7uhaz9eeq88x8ploavxrsj6e0jh9" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|ב|ג א|ד א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בחדתי. - ותיפוק ליה משום מזיקין - בתרי. אי בתרי - חשד נמי ליכא! - בתרי ופריצי. מפני המפולת - ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין! - בתרי וכשרי. מפני המזיקין - ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת! - בחורבה חדתי, ובתרי וכשרי. - אי בתרי - מזיקין נמי ליכא! - במקומן חיישינן. ואיבעית אימא: לעולם בחד, ובחורבה חדתי דקאי בדברא, דהתם משום חשד ליכא, דהא אשה בדברא לא שכיחא, ומשום מזיקין איכא.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנו רבנן: ארבע משמרות הוי הלילה, דברי רבי. רבי נתן אומר: שלש. מאי טעמיה דרבי נתן? דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה, תנא: אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה. ורבי? מאי תיכונה - אחת מן התיכונה שבתיכונות. ורבי נתן? מי כתיב תיכונה שבתיכונות? תיכונה כתיב. מאי טעמיה דרבי? - אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, וכתוב אחד אומר: קדמו עיני אשמורות, הא כיצד? - ארבע משמרות הוי הלילה. ורבי נתן? סבר לה כרבי יהושע, דתנן: רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות: שית דליליא ותרתי דיממא, הוו להו שתי משמרות. רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|א}}אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן אלא בדברי תורה, אבל מילי דעלמא לית לן בה. ואיכא דאמרי, אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה, וכל שכן מילי דעלמא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ודוד בפלגא דליליא הוה קאי? מאורתא הוה קאי! דכתיב: קדמתי בנשף ואשועה, וממאי דהאי נשף אורתא הוא - דכתיב בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה! אמר רב אושעיא אמר רבי אחא, הכי קאמר (דוד): מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר: עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס. מכאן ואילך היה מתגבר כארי. רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות. ונשף אורתא הוא? הא נשף צפרא הוא! דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם, מאי לאו מצפרא ועד ליליא! - לא, מאורתא ועד אורתא. - אי הכי, לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב! - אלא אמר רבא: תרי נשפי הוו, נשף ליליא ואתי יממא, נשף יממא ואתי ליליא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת? השתא משה רבינו לא הוה ידע, דכתיב כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, מאי כחצות? אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות - מי איכא ספיקא קמי שמיא? אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא), ואתא איהו ואמר: כחצות, אלמא מספקא ליה - ודוד הוה ידע? - דוד סימנא הוה ליה, דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים. אמר רב יוסף: מאי קרא? - (דכתיב) ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל - זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''בחדתי''' – שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה:

'''חשד נמי ליכא''' – דתנן ([[משנה קידושין ד יב]]) אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים:

'''בתרי ופריצי''' – דאמרינן התם לא שנו אלא בכשרים:

'''במקומן חיישינן''' – במקום שהם מצויין תדיר חיישינן אפילו בתרי:

'''בדברא''' – בשדה:

'''קדמו עיני אשמורות''' – אלמא חצות לילה שהיה דוד עומד שתי משמרות יש בהם:

'''ורבי נתן''' – אמר לך האי קדמו עיני אשמורות דקאמר דוד קדמו לשאר מלכים קאמר שדרכן לעמוד בשלוש שעות ביום בתחילת שעה שלישית:

'''שית דליליא''' – חצות לילה הוי שש שעות:

'''ותרתי דיממא''' – ששאר מלכים ישֵנים הוו להו תרתי משמרות של שמונה שעות:

'''אלא לדבר הלכה''' – אסור לספר לפניו שהכל חייבין לספר בהן והמת דומם והוה ליה לועג לרש חרף עושהו ([[משלי יז]]):

'''אבל מילי דעלמא''' – שאין גנאי למחריש בהן לית לן בה:

'''מאורתא''' – מתחילת הלילה:

'''בנשף בערב יום''' – בהעריב היום קרוי נשף:

'''הכי קאמר''' – קרא דחצות לילה:

'''מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה''' – שקודם לכן הייתי עומד:

'''מתנמנם כסוס''' – עוסק בתורה כשהוא מתנמנם כסוס הזה שאינו נרדם לעולם אלא מתנמנם ונעור תמיד:

'''בשירות ותשבחות''' – והכי מפרש בההוא קרא להודות לך וגו':

'''למחרתם''' – ליום מחרת של חנייתם שם: 

הכי גרסינן '''אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב אלא אמר רב אשי תרי נשפי הוו''':

'''נשף יממא''' – קפץ ועלה כמו לנשוף מדוכתיה ([[מגילה ג א]]) כמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה ([[חולין מב ב]]):

'''ואתא איהו ואמר כחצות''' – לפי שלא היה יודע לכוון השעה ולהעמיד דבריו בשעת המאורע:

'''כינור היה תלוי למעלה ממיטתו''' – ונקביו לצד צפון כיון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית מנשבת בו דאמר מר ([[בבא בתרא כה א]]) ארבע רוחות מנשבות בכל יום ויום שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית מהלוך החמה ושש אחרונות רוח דרומית ובתחילת הלילה רוח מערבית ובחצות הלילה רוח צפונית:

'''אין הבור מתמלא מחולייתו''' – העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך. אף כאן אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו:

'''יועצים באחיתופל''' – איזה הדרך ילכו והיאך יציבו מצב ומשחית וטכסיסי מארב מלחמה:

'''ונמלכין בסנהדרין''' – נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם:

'''ושואלין באורים ותומים''' – אם יצליחו:

הכי גרסינן '''מאי קרא ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ''':
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==

&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''במקומן חיישינן''' - פי' שידוע שרגילין שם המזיקין. וההיא דלעיל דבתרי ופריצי ליכא משום מזיקין איירי בסתם שאין רגילין.

'''אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת''' - ופסק רב אלפס משום רב האי דווקא דברי תורה אבל דברים דעלמא לית לן בה. ודווקא בארבע אמות שלו.

'''רוח צפונית מנשבת''' - פי' לבדה דהא אמרינן בפרק לא יחפור ([[בבא בתרא כה א]]) שהיא מנשבת עם על אחד ואחד.

'''ואתא איהו ואמר כחצות''' - ואם תאמר מכל מקום לימא בחצות כמו שאמרו לו מן השמיים דהא אמת אמרו לו. וי&quot;ל שלא רצה לומר להם דבר שלא היה יכול להראות ולהוכיח אם ישאלו לו.

'''ואין הבור מתמלא מחוליתו''' - פירש רש&quot;י אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא. ותימא דאין הנדון דומה לראיה שהרי לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים. אם היה מצווה ליטול מן העניים ולחזור וליתן להם אז היה דומה למשל. ומפרש רבינו תם מחוליתו מנביעתו כלומר אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו. ובתוספתא יש אין הבור מתמלא מחוליתו אלא אם כן מושכים לו מים מצד אחר. ור&quot;י פירש שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא. שמה שנותן כאן חסר כאן. כמו כן מה שנוטל מן העשירים יחסר מן העשירים :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}}

==גליון הש&quot;ס==

'''גמ' בתרי חשד נמי ליכא'''- עיין ש&quot;ך יו&quot;ד סי' קמ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז.

'''שם וכה&quot;א ועצת אחיתופל היא וכו''''- עיין תשובת רשב&quot;א סי' מ&quot;ח.

'''תוס' ד&quot;ה אין אומרין כו' ודווקא בד' אמות שלו''' - עי' תוס' ב&quot;ק (ט&quot;ז:) ד&quot;ה שהושיבו שמשם ראיה לזה.


==הגהות הרש&quot;ש==

'''גמ' ורבי מאי תיכונה תיכונה שבתיכונות''' - כ&quot;ה גי' הילקוט בשופטים והגירסה שבגמרות שלפנינו אינה מובנת. ועמ&quot;ש בס&quot;ד בק&quot;א להט&quot;א במגילה פ&quot;ג על הא דואמצעי דולג.

'''רש&quot;י ד&quot;ה בחדתי : שנפלה מחדש כו'''' - יותר הנל&quot;פ שנבנה מחדש ועדיין לא נתיישבה בב&quot;א. שזה נקרא גם כן חורבה כמו שאמרו במגילה (ג:) כרך שחרב כו' מעשרה בטלנין או שעדיין לא נגמר הבניין עד תכליתו.

['''גמ' ור&quot;נ ס&quot;ל כר' יהושע כו'''' - הרש&quot;א בח&quot;א כתב דהמ&quot;ל דמאשמורה השנייה עד חצות היה עוסק בתורה כו' עי&quot;ש. ותימה שלא הביא שרש&quot;י לא פירש כן באמת בתהילים].

['''שם מעולם לא עבר עליי חצות לילה בשינה''' - נראה דר&quot;ל שזה לא אירע לעולם שאהיה ישן בחצות ולפעמים הייתי מקדים עוד מהנשף]

__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|ב}}</text>
      <sha1>bkm7uhaz9eeq88x8ploavxrsj6e0jh9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937284</id>
      <parentid>2937272</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T10:30:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ג ב]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ג ב]]</comment>
      <origin>2937272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12757" sha1="bkm7uhaz9eeq88x8ploavxrsj6e0jh9" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ג|ב|ג א|ד א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בחדתי. - ותיפוק ליה משום מזיקין - בתרי. אי בתרי - חשד נמי ליכא! - בתרי ופריצי. מפני המפולת - ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין! - בתרי וכשרי. מפני המזיקין - ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת! - בחורבה חדתי, ובתרי וכשרי. - אי בתרי - מזיקין נמי ליכא! - במקומן חיישינן. ואיבעית אימא: לעולם בחד, ובחורבה חדתי דקאי בדברא, דהתם משום חשד ליכא, דהא אשה בדברא לא שכיחא, ומשום מזיקין איכא.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנו רבנן: ארבע משמרות הוי הלילה, דברי רבי. רבי נתן אומר: שלש. מאי טעמיה דרבי נתן? דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה, תנא: אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה. ורבי? מאי תיכונה - אחת מן התיכונה שבתיכונות. ורבי נתן? מי כתיב תיכונה שבתיכונות? תיכונה כתיב. מאי טעמיה דרבי? - אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: כתוב אחד אומר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, וכתוב אחד אומר: קדמו עיני אשמורות, הא כיצד? - ארבע משמרות הוי הלילה. ורבי נתן? סבר לה כרבי יהושע, דתנן: רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות: שית דליליא ותרתי דיממא, הוו להו שתי משמרות. רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|א}}אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן אלא בדברי תורה, אבל מילי דעלמא לית לן בה. ואיכא דאמרי, אמר רבי אבא בר כהנא: לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה, וכל שכן מילי דעלמא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ודוד בפלגא דליליא הוה קאי? מאורתא הוה קאי! דכתיב: קדמתי בנשף ואשועה, וממאי דהאי נשף אורתא הוא - דכתיב בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה! אמר רב אושעיא אמר רבי אחא, הכי קאמר (דוד): מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר: עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס. מכאן ואילך היה מתגבר כארי. רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות. ונשף אורתא הוא? הא נשף צפרא הוא! דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם, מאי לאו מצפרא ועד ליליא! - לא, מאורתא ועד אורתא. - אי הכי, לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב! - אלא אמר רבא: תרי נשפי הוו, נשף ליליא ואתי יממא, נשף יממא ואתי ליליא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת? השתא משה רבינו לא הוה ידע, דכתיב כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, מאי כחצות? אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות - מי איכא ספיקא קמי שמיא? אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא), ואתא איהו ואמר: כחצות, אלמא מספקא ליה - ודוד הוה ידע? - דוד סימנא הוה ליה, דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים. אמר רב יוסף: מאי קרא? - (דכתיב) ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל - זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;
'''בחדתי''' – שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה:

'''חשד נמי ליכא''' – דתנן ([[משנה קידושין ד יב]]) אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים:

'''בתרי ופריצי''' – דאמרינן התם לא שנו אלא בכשרים:

'''במקומן חיישינן''' – במקום שהם מצויין תדיר חיישינן אפילו בתרי:

'''בדברא''' – בשדה:

'''קדמו עיני אשמורות''' – אלמא חצות לילה שהיה דוד עומד שתי משמרות יש בהם:

'''ורבי נתן''' – אמר לך האי קדמו עיני אשמורות דקאמר דוד קדמו לשאר מלכים קאמר שדרכן לעמוד בשלוש שעות ביום בתחילת שעה שלישית:

'''שית דליליא''' – חצות לילה הוי שש שעות:

'''ותרתי דיממא''' – ששאר מלכים ישֵנים הוו להו תרתי משמרות של שמונה שעות:

'''אלא לדבר הלכה''' – אסור לספר לפניו שהכל חייבין לספר בהן והמת דומם והוה ליה לועג לרש חרף עושהו ([[משלי יז]]):

'''אבל מילי דעלמא''' – שאין גנאי למחריש בהן לית לן בה:

'''מאורתא''' – מתחילת הלילה:

'''בנשף בערב יום''' – בהעריב היום קרוי נשף:

'''הכי קאמר''' – קרא דחצות לילה:

'''מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה''' – שקודם לכן הייתי עומד:

'''מתנמנם כסוס''' – עוסק בתורה כשהוא מתנמנם כסוס הזה שאינו נרדם לעולם אלא מתנמנם ונעור תמיד:

'''בשירות ותשבחות''' – והכי מפרש בההוא קרא להודות לך וגו':

'''למחרתם''' – ליום מחרת של חנייתם שם: 

הכי גרסינן '''אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב אלא אמר רב אשי תרי נשפי הוו''':

'''נשף יממא''' – קפץ ועלה כמו לנשוף מדוכתיה ([[מגילה ג א]]) כמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה ([[חולין מב ב]]):

'''ואתא איהו ואמר כחצות''' – לפי שלא היה יודע לכוון השעה ולהעמיד דבריו בשעת המאורע:

'''כינור היה תלוי למעלה ממיטתו''' – ונקביו לצד צפון כיון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית מנשבת בו דאמר מר ([[בבא בתרא כה א]]) ארבע רוחות מנשבות בכל יום ויום שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית מהלוך החמה ושש אחרונות רוח דרומית ובתחילת הלילה רוח מערבית ובחצות הלילה רוח צפונית:

'''אין הבור מתמלא מחולייתו''' – העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך. אף כאן אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו:

'''יועצים באחיתופל''' – איזה הדרך ילכו והיאך יציבו מצב ומשחית וטכסיסי מארב מלחמה:

'''ונמלכין בסנהדרין''' – נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם:

'''ושואלין באורים ותומים''' – אם יצליחו:

הכי גרסינן '''מאי קרא ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ''':
&lt;קטע סוף=ר/&gt;

==תוספות==

&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''במקומן חיישינן''' - פי' שידוע שרגילין שם המזיקין. וההיא דלעיל דבתרי ופריצי ליכא משום מזיקין איירי בסתם שאין רגילין.

'''אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת''' - ופסק רב אלפס משום רב האי דווקא דברי תורה אבל דברים דעלמא לית לן בה. ודווקא בארבע אמות שלו.

'''רוח צפונית מנשבת''' - פי' לבדה דהא אמרינן בפרק לא יחפור ([[בבא בתרא כה א]]) שהיא מנשבת עם על אחד ואחד.

'''ואתא איהו ואמר כחצות''' - ואם תאמר מכל מקום לימא בחצות כמו שאמרו לו מן השמיים דהא אמת אמרו לו. וי&quot;ל שלא רצה לומר להם דבר שלא היה יכול להראות ולהוכיח אם ישאלו לו.

'''ואין הבור מתמלא מחוליתו''' - פירש רש&quot;י אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא. ותימא דאין הנדון דומה לראיה שהרי לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים. אם היה מצווה ליטול מן העניים ולחזור וליתן להם אז היה דומה למשל. ומפרש רבינו תם מחוליתו מנביעתו כלומר אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו. ובתוספתא יש אין הבור מתמלא מחוליתו אלא אם כן מושכים לו מים מצד אחר. ור&quot;י פירש שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא. שמה שנותן כאן חסר כאן. כמו כן מה שנוטל מן העשירים יחסר מן העשירים :&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}}

==גליון הש&quot;ס==

'''גמ' בתרי חשד נמי ליכא'''- עיין ש&quot;ך יו&quot;ד סי' קמ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז.

'''שם וכה&quot;א ועצת אחיתופל היא וכו''''- עיין תשובת רשב&quot;א סי' מ&quot;ח.

'''תוס' ד&quot;ה אין אומרין כו' ודווקא בד' אמות שלו''' - עי' תוס' ב&quot;ק (ט&quot;ז:) ד&quot;ה שהושיבו שמשם ראיה לזה.


==הגהות הרש&quot;ש==

'''גמ' ורבי מאי תיכונה תיכונה שבתיכונות''' - כ&quot;ה גי' הילקוט בשופטים והגירסה שבגמרות שלפנינו אינה מובנת. ועמ&quot;ש בס&quot;ד בק&quot;א להט&quot;א במגילה פ&quot;ג על הא דואמצעי דולג.

'''רש&quot;י ד&quot;ה בחדתי : שנפלה מחדש כו'''' - יותר הנל&quot;פ שנבנה מחדש ועדיין לא נתיישבה בב&quot;א. שזה נקרא גם כן חורבה כמו שאמרו במגילה (ג:) כרך שחרב כו' מעשרה בטלנין או שעדיין לא נגמר הבניין עד תכליתו.

['''גמ' ור&quot;נ ס&quot;ל כר' יהושע כו'''' - הרש&quot;א בח&quot;א כתב דהמ&quot;ל דמאשמורה השנייה עד חצות היה עוסק בתורה כו' עי&quot;ש. ותימה שלא הביא שרש&quot;י לא פירש כן באמת בתהילים].

['''שם מעולם לא עבר עליי חצות לילה בשינה''' - נראה דר&quot;ל שזה לא אירע לעולם שאהיה ישן בחצות ולפעמים הייתי מקדים עוד מהנשף]

__NOTOC__

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ג|ב}}</text>
      <sha1>bkm7uhaz9eeq88x8ploavxrsj6e0jh9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727930</id>
    <redirect title="ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א" />
    <revision>
      <id>2937277</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:29:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב א]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א]]</comment>
      <origin>2937277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51" sha1="5u97gjf1vt2cb0z0aj24sga4n2g7jvu" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א]]</text>
      <sha1>5u97gjf1vt2cb0z0aj24sga4n2g7jvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727931</id>
    <redirect title="ביאור:הל&quot;מ ברכות ב ב" />
    <revision>
      <id>2937279</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:29:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב ב]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב ב]]</comment>
      <origin>2937279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51" sha1="adi2ebj80e4r8ycxpcs4dwb6q7j7vco" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב ב]]</text>
      <sha1>adi2ebj80e4r8ycxpcs4dwb6q7j7vco</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727932</id>
    <revision>
      <id>2937280</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:29:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}}  {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ד|א|ג ב|ד ב}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ד עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בניהו...&quot;</comment>
      <origin>2937280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11387" sha1="2b96zxbjrruh2yeqbhtzo19pur1e3ox" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ד|א|ג ב|ד ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ד עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בניהו בן יהוידע - זה סנהדרין, ואביתר - אלו אורים ותומים, וכן הוא אומר: ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי; ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי? כרתי - שכורתים דבריהם, פלתי - שמופלאים בדבריהם; ואחר כך שר צבא למלך יואב. אמר רב יצחק בר אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי: מאי קרא - עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. רבי זירא אמר: משה לעולם הוה ידע, ודוד נמי הוה ידע. וכיון דדוד הוה ידע, כנור למה ליה? - לאתעורי משנתיה. וכיון דמשה הוה ידע, למה ליה למימר כחצות? - משה קסבר: שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא. דאמר מר: למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז. רב אשי אמר: בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי, והכי קאמר משה לישראל: אמר הקדוש ברוך הוא, למחר כחצות הלילה כי האידנא, אני יוצא בתוך מצרים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני - לוי ורבי יצחק: חד אמר: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות, ואני חצות לילה אקום להודות לך. ואידך: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה. ולא עוד: אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי, ואומר לו: מפיבשת רבי! יפה דנתי, יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי? ולא בושתי. אמר רבי יהושע בריה דרב אידי: מאי קרא - ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש. תנא: לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבשת? - שהיה מבייש פני דוד בהלכה. לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב. ואמר רבי יוחנן: לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו: בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני, ואומר: חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ודוד מי קרי לנפשיה חסיד? והכתיב לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי: למה נקוד על לולא? - אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו! - שמא יגרום החטא; כדרבי יעקב בר אידי, דרבי יעקב בר אידי רמי, כתיב: והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב: ויירא יעקב מאד! אמר: שמא יגרום החטא, כדתניא: עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית; עד יעבר עמך ה' - זו ביאה ראשונה, עד יעבר עם זו קנית - זו ביאה שניה; מכאן אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|חכמים אומרים עד חצות}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חכמים כמאן סבירא להו? אי כרבי אליעזר סבירא להו - לימרו כרבי אליעזר! }}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==

&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''בניהו בן יהוידע זה סנהדרין''' - שהיה אב בית דין:

'''וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי''' - ראשון וקודם להם שבתחילה נוטלים רשות ואח&quot;כ שואלים אם יצליחו:

'''ואביתר אלו אורים ותומים''' - שכל ימי דוד היה נשאל באביתר עד מלחמת אבשלום ששאל אביתר ולא עלתה לו ושאל צדוק ועלתה לו כדאמרי' בסדר עולם ונסתלק אז מן הכהונה:

'''שכורתים את דבריהם''' - שאומרים דברים קצובים וגמורים שלא יפחתו ולא יוסיפו:

'''שר צבא למלך יואב''' - להוליך אנשי המלחמה:

'''מאי קרא''' - דכנור היה תלוי למעלה ממטתו ומעוררו:

'''עורה כבודי''' - אל תתכבדי בשינה כשאר מלכים:

'''אעירה שחר''' - שאר מלכים השחר מעוררן ואני מעורר את השחר:

'''שמא יטעו אצטגניני פרעה''' - אם אני יודע לכוין השעה הם אינם יודעים לכוין השעה וקודם שיגיע חצות יהו סבורים שהגיע ועדיין לא באה המכה ויאמרו משה בדאי הוא הלכך טוב לאחוז לשון איני יודע:

'''דאמר מר''' - במסכת דרך ארץ:

'''ותאחז''' - תהא נאחז ונכשל בדבריך:

'''תליסר נגהי ארבסר''' - ליל שעבר שלשה עשר ולמחרת יגיע ארבעה עשר:

'''ידי מלוכלכות בדם''' - שהנשים מראות לו דם נדה אם טמא אם טהור שיש מראות דם טהור באשה:

'''ובשפיר''' - הוא עור הולד שהעצמות והגידים והבשר נצורים בתוכו ויש שפיר שהאשה יושבת עליו ימי טומאה וימי טהרה ואי זה זה המרוקם ובמס' נדה (דף כד ב) מפרש לה ויש שפיר מלא מים ודם שאינו חשוב ולד לישב עליו טומאת יולדת וימי טהרתה:

'''ובשליא''' - דתנן (שם כו) אין שליא בלא ולד והוא כמין לבוש שהולד שוכב בתוכה וקורין ושטי&quot;דור {{קטן|(וישטדור&quot;א: לבוש ובהשאלה שליה)}} בלע&quot;ז ותניא אין שליא פחותה מטפח ותחלתה כחוט של ערב וסופה כתורמוס והיו מביאין אותה לפניו לראות אם יש בה כשיעור ואם עשויה כדת שליא שנחזיקנה שהיה ולד בתוכה ונמוח ותשב עליו ימי טומאה וטהרה אם לאו:

'''זכיתי וחייבתי''' - שייך בדיני ממונות ודיני נפשו':

'''טמאתי וטהרתי''' - בהלכות טומאה וטהרה:

'''מפיבושת''' - [מפי בושת] בדברי הלכה היוצאין מפיו היה בושת לדוד שפעמים שהיה טועה והוא אומר לו טעית:

'''לפיכך''' - בזכות שהיה דוד מקטין עצמו זכה ויצא ממנו כלאב:

'''אלא דניאל שמו''' - במקום אחד אומר ([[שמואל ב ג]]) ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל וגו' ובמקום אחר אומר והשני דניאל לאביגיל בדברי הימים (ד&quot;ה א ג):

'''שהיה מכלים פני מפיבושת''' - כל אב מכלים את הרב שהיה אב בהוראות:

'''לולא האמנתי לראות בטוב ה'''' - כבר טרדוני מיראתך כמו שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' ([[שמואל א כו]]):

'''נקוד על לולא''' - לדרוש את הנקודה שהיא ממעטת את משמעות הכתוב לומר שלא דבר ברור היה לו לראות בטוב ה'. לולא לשון אם לא כמו לולי אלהי אבי וגו' היה לי ([[בראשית לא]]):

'''שמא יגרום החטא''' - תירוצא הוא לעולם מוחזק בידו שהוא חסיד וזה שספק בידו אם יראה בטוב ה' לפי שהיה ירא שמא יחטא ויגרום החטא מלראות בטוב:

'''ויירא יעקב''' - שמא אחר הבטחה חטאתי וכדתניא שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת:

'''ביאה ראשונה''' - שבאו בימי יהושע:

'''ביאה שנייה''' - כשעלו מגלות בבל בימי עזרא:

'''ראויים היו ליעשות להם נס''' - לבוא ביד רמה:

'''אלא שגרם החטא''' - ולא הלכו אלא ברשות כורש וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון:

'''חכמים כמאן סבירא להו''' - במשמעות בשכבך האמור בתורה:

'''אי כר' אליעזר סבירא להו''' - דאית ליה בשכבך כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב זה מקדים וזה מאחר:

'''לימרו כר' אליעזר''' - דאמר סוף האשמורה הראשונה דודאי כל שדעתו לישן כבר שכב וישן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;{{גדול-מודגש|בניהו}} זה סנהדרין. מסברא אומר כן. אביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי כלומר היה קודם להם אם כן אורים ותומים היו אחר בניהו. א&quot;כ אביתר שהוזכר אחר בניהו היינו אורים ותומים כך פירש רש&quot;י. ותימא לפירושו פשיטא דאביתר כהן היה בימי דוד שלא היה כהן אחר שכולם נהרגו בנוב עיר הכהנים ולמה צריך ראיה עליה. ועוד לגירסת הקונטרס בניהו בן יהוידע אין זה הפסוק בשום מקום. לכך (מפרש) [גריס] רבינו תם כדאי' (בדה&quot;א כ&quot;ז) ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ופי' ר&quot;ת דכרתי ופלתי היינו סנהדרין שכורתין דבריהם לאמתן ופלתי שמופלאים בהוראה כמו מופלא שבבית דין. וא&quot;ת היכי פשיט יהוידע בן בניהו מבניהו בן יהוידע. וי&quot;ל דמסתמא ממלא מקום אביו היה וכי היכי דאביו היה מסנהדרין גם הוא היה מהם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ד|א}}</text>
      <sha1>2b96zxbjrruh2yeqbhtzo19pur1e3ox</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ-ברכות ג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727933</id>
    <redirect title="ביאור:הל&quot;מ ברכות ג א" />
    <revision>
      <id>2937283</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ג א]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ג א]]</comment>
      <origin>2937283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51" sha1="cizh68sofpv7jqmohzuiurxlfisl47r" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ג א]]</text>
      <sha1>cizh68sofpv7jqmohzuiurxlfisl47r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ-ברכות ג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727934</id>
    <redirect title="ביאור:הל&quot;מ ברכות ג ב" />
    <revision>
      <id>2937285</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:30:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ג ב]] לשם [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ג ב]]</comment>
      <origin>2937285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51" sha1="jjj186qtsehaxz6xeoyfiat7esu7lpj" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ג ב]]</text>
      <sha1>jjj186qtsehaxz6xeoyfiat7esu7lpj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727935</id>
    <revision>
      <id>2937287</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}}  {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ד|ב|ד א|ה א}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ד עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואי כר...&quot;</comment>
      <origin>2937287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13592" sha1="oz8k7swsu3b9sftmjmfd2gm0ifv2rde" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ד|ב|ד א|ה א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ד עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואי כרבן גמליאל סבירא להו - לימרו כרבן גמליאל! - לעולם כרבן גמליאל סבירא להו, והא דקא אמרי עד חצות - כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כד}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|תניא: חכמים עשו סייג לדבריהם,}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כדי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שלא יהא אדם בא מן השדה בערב }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואומר}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|ויאמר}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|: אלך לביתי ואוכל קימעא }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואשתה קימעא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואישן קימעא, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואם }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|חוטפתו שינה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|נמצא ישן כל הלילה; }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אלא אדם בא מן השדה בערב, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא, }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואם רגיל }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לשנות שונה, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואח&quot;כ }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קורא קריאת שמע ומתפלל, }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואוכל פתו ומברך}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|; וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. מאי שנא בכל דוכתא דלא קתני חייב מיתה, ומאי שנא הכא דקתני חייב מיתה? איבעית אימא: משום דאיכא אונס שינה; ואיבעית אימא: לאפוקי ממאן דאמר תפלת ערבית רשות, קא משמע לן דחובה. }}
אמר מר: קורא קריאת שמע ומתפלל. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רבי יוחנן:}}{{שוליים|ב}}איזהו בן העולם הבא? - זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית. רבי יהושע בן לוי אומר: תפלות באמצע תקנום. 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|שבשחרית קורא ק&quot;ש ומתפלל ובשעת המנחה מתפלל תפלת המנחה ולערב מתפלל תפלת הערב ואח&quot;כ קורא את שמע. נמצא ק&quot;ש של שחרית בתחלת היום וק&quot;ש של ערבית בתחלה הלילה והתפלות כולן באמצע וליתא לדריב&quot;ל דקי&quot;ל כר' יוחנן וכן פסק בה&quot;ג. ואף על גב דצ&quot;ל השכיבנו בין גאולה לתפלה. לאו הפסק הוא }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|במאי קא מפלגי? אי בעית אימא קרא, אי בעית אימא סברא. אי בעית אימא סברא, דרבי יוחנן סבר: גאולה מאורתא נמי הוי, אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא; ורבי יהושע בן לוי סבר: כיון דלא הויא אלא מצפרא, לא הויא גאולה מעלייתא. ואיבעית אימא קרא - ושניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב: בשכבך ובקומך, רבי יוחנן סבר: מקיש שכיבה לקימה - מה קימה קריאת שמע ואחר כך תפלה, אף שכיבה נמי קריאת שמע ואחר כך תפלה; רבי יהושע בן לוי סבר: מקיש שכיבה לקימה - מה קימה קריאת שמע סמוך למטתו, אף שכיבה נמי קריאת שמע סמוך למטתו. מתיב מר בריה דרבינא: בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה; ואי אמרת בעי לסמוך, הא לא קא סמך גאולה לתפלה, דהא בעי למימר השכיבנו! אמרי: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ד}}כיון דתקינו רבנן השכיבנו,{{הל&quot;מ-רק-ראש| בגאולה}} כגאולה אריכתא דמיא{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאי לא תימא הכי - שחרית היכי מצי סמיך? והא אמר רבי יוחנן,}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ובתפלת שחרית נמי בעי למיסמך גאולה לתפלה. ואף על גב }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ש}}בתחלה אומר: ה' שפתי תפתח, {{שוליים|ד}}ולבסוף {{הל&quot;מ-רק-גמרא|הוא אומר: יהיו לרצון אמרי פי! אלא: התם }}כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח - כתפלה אריכתא דמיא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, הכא נמי, כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו - כגאולה אריכתא דמיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ותימא על מנהגינו שאנו מפסיקים בערבית בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ואין לומר דסבירא לן כרב דאמר לקמן בפרק תפלת השחר (דף כז ב) תפלת ערבית רשות ולהכי אין אנו חוששין לסמוך. דאם כן רבי יוחנן דמצריך לסמוך סבירא ליה דהוא חובה. ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן. ושמא גם ר' יוחנן סובר כמו רב אפי' הכי מחייב לסמוך. ומנהג זה נהגו אותו ההמון לפי שבימיהם הראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתעכב שם עד אחר תפלת ערבית ותקנו לומר פסוקים אלו שיש בהן שמונה עשרה אזכרותי כנגד י&quot;ח ברכות של שמונה עשרה ותקנו אחרי כן ברכת יראו עינינו וקדיש. והשתא נמי שמתפללין ערבית בבית הכנסת לא נתבטל המנהג הראשון. מכל }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רבי אלעזר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבינא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כל האומר תהלה לדוד בכל יום }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שלש פעמים - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מובטח לו שהוא בן העולם הבא. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל&quot;ף בי&quot;ת - נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין! אלא משום דאית ביה פותח את ידך - נימא הלל הגדול דכתיב ביה: נתן לחם לכל בשר! - אלא: משום דאית ביה תרתי. אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נו&quot;ן באשרי? - מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב: נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. במערבא מתרצי לה הכי: נפלה ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל. אמר רב נחמן בר יצחק: אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש, שנאמר סומך ה' לכל הנפלים. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|מה שאנו פותחין באשרי יושבי משום דמניה נפקא לן לקמן (דף לב ב) צריך אדם שישהה שעה אחת קודם שיתפלל. וגם מסיימין ואנחנו נברך יה כדי שיסיים בהללויה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר בר אבינא: גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל, דאילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים, ואילו גבי גבריאל כתיב: והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף וגו'. מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא? אמר רבי יוחנן: אתיא אחד אחד, כתיב הכא ויעף אלי אחד מן השרפים וכתיב התם והנה מיכאל אחד (מן) השרים הראשונים בא לעזרני. תנא: מיכאל באחת, גבריאל בשתים, אליהו בארבע, ומלאך המות בשמנה, ובשעת המגפה באחת. }}
אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, {{שוליים|ו}}מצוה לקרותו על מטתו. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ודוקא פרשה ראשונה כדאמר בפרק הרואה (דף ס ב): }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואי כרבן גמליאל סבירא להו''' - דמשמע ליה בשכבך כל זמן שבני אדם שוכבים ויש בכלל הזה כל הלילה:

'''לימרו כר&quot;ג''' - עד עמוד השחר:

'''מן העבירה''' - שמא יסמוך על שהות שיש לו כדתניא:

'''קימעא''' - מעט:

'''משום אונס שינה''' - התוקפתו לעבור על דברי חכמים הוזקקו להזהירו יותר:

'''ממאן דאמר''' - לקמן בפ' תפלת השחר (דף כז:):

'''אמר מר קורא ק&quot;ש''' - של ערבית תחלה ואח&quot;כ מתפלל:

'''מסייע ליה לר' יוחנן''' - דאמר ערבית נמי ק&quot;ש ואחר כך תפלה כדי שיסמוך גאולה לתפלה. ודלא כר' יהושע בן לוי דאמר תפלה ואחר כך ק&quot;ש:

'''זה הסומך''' - וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ([[במדבר לג]]) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי ([[תהלים יט]]) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ) ואמרי' בברכות ירושלמי (פ&quot;א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב&quot;ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:

'''באמצע תקנום''' - בין שני ק&quot;ש תקנו כל תפלות של יום דקא סבר תפלת ערבית קודמת לק&quot;ש:

'''גאולה מאורתא לא הוי''' - הילכך גאולה דאורתא לא חשיבא לאהדורי עלה סמיכת תפלה:

'''מה קימה ק&quot;ש ואח&quot;כ תפלה''' - דבשחרית כולהו מודו דבעי מסמך:

'''שלש פעמים''' - כנגד שלש תפלות:

'''דאית ביה תרתי''' - דאתי באל&quot;ף בי&quot;ת ויש בו שבח הכנת מזון לכל חי:

'''אפילו הכי''' - אף על פי שהפסיק נו&quot;ן מפני נפילה שבה ולא אבה לרמזה חזר ורמז סמיכת הנפילה תכף לה:

'''ויעף אלי''' - בפריחה אחת ולא הרגיע בינתים:

'''מועף ביעף''' - שתי פריחות:

'''באחת''' - בפריחה אחת:

'''אמרו בלבבכם''' - אמרו מה שכתוב על לבבך ([[דברים ו]]):

'''על משכבכם''' - שנאמר בשכבך:

'''ודומו''' - בשינה אחרי כן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''וקורא''' קריאת שמע ומתפלל. מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן קריאת שמע של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל ערבית:

''' דאמר''' רבי יוחנן איזהו בן העוה&quot;ב וכו'. ואנו שאומרים יראו עינינו ופסוקים אחרים אחר השכיבנו. נראה הואיל ותקינו להו רבנן ה&quot;ל כגאולה אריכתא דתקינו לומר זה שבתוך כך יתפלל חבירו גם הוא ולא ילך מבהכ&quot;נ עד שיגמור כל אחד תפלתו. וגם יש באותם פסוקים י&quot;ח אזכרות כנגד י&quot;ח ברכות דשמנה עשרה ואגב שתקנו לומר אותם פסוקים תקנו לומר חתימה של יראו עינינו. והלכה כר' יוחנן דברייתא מסייע ליה וכן פסק ה&quot;ג. ואם כן יש ליזהר שלא לספר בין גאולה דערבית לשמנה עשרה. ומיהו בסדר רב עמרם פי' מה שאנו אומרים קדיש בין גאולה לתפלת ערבית לאשמעינן דלא בעינן מסמך גאולה דערבית לתפלה משום דתפלת ערבית רשות. ולא נהירא [דאם כן] ר' יוחנן סבירא ליה תפלת ערבית חובה דפלוגתא היא דרב ור' יוחנן והלכה כר' יוחנן. ונכון להחמיר ולהזהר מלספר בינתים ואי תימא קשיא הלכתא אהלכתא דקיימא לן תפלת ערבית רשות והכא פסקינן כרבי יוחנן צריך לומר דאפילו אי סובר רבי יוחנן כרב דאמר רשות היא מכל מקום מחייב לסמוך. אם כן גם לנו יש לסמוך:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ד|ב}}</text>
      <sha1>oz8k7swsu3b9sftmjmfd2gm0ifv2rde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שלום וצדק נשקו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727936</id>
    <revision>
      <id>2937288</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:46:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A046:F182:4868:CF65:3568:2150</ip>
      </contributor>
      <comment>/* מחבר הפיוט */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>2937288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269" sha1="tmyipq0g18eyhu6k78g91s40lk5jf08" xml:space="preserve">== מחבר הפיוט ==

אשמח לקבל מידע אודות מחבר הפיוט, תאריך הכתיבה ועוד..
תודה [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:F182:4868:CF65:3568:2150|2A01:6500:A046:F182:4868:CF65:3568:2150]] 13:46, 11 ביוני 2025 (IDT)</text>
      <sha1>tmyipq0g18eyhu6k78g91s40lk5jf08</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937302</id>
      <parentid>2937288</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:57:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחבר הפיוט */ תגובה: מתייג את {{א|RalphTawil}}.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>2937302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="408" sha1="fxi2q2vtfixzw7nvpkvzmshsfpf80al" xml:space="preserve">== מחבר הפיוט ==

אשמח לקבל מידע אודות מחבר הפיוט, תאריך הכתיבה ועוד..
תודה [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:F182:4868:CF65:3568:2150|2A01:6500:A046:F182:4868:CF65:3568:2150]] 13:46, 11 ביוני 2025 (IDT)
: מתייג את {{א|RalphTawil}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:57, 11 ביוני 2025 (IDT)</text>
      <sha1>fxi2q2vtfixzw7nvpkvzmshsfpf80al</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727937</id>
    <revision>
      <id>2937289</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:48:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ה|א|ד ב|ה ב}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ה עמוד א] אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת.  {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם י...&quot;</comment>
      <origin>2937289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11341" sha1="ejigu5byzvjpqksuxmlj1jgqpzmz856" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ה|א|ד ב|ה ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ה עמוד א] אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר רגזו ואל תחטאו. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר: אמרו בלבבכם; אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר: על משכבכם; אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה, שנאמר: ודמו סלה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. מאי משמע? אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי: מרישא דענינא, דכתיב }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכתיב בתריה: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| על מטתו - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מזיקין בדילין הימנו, שנאמר ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא מזיקין, שנאמר מזי רעב ולחמי רשף }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וקטב מרירי. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|גרסי' בפרק ידיעות הטומאה (תלמוד בבלי מסכת שבועות דף טו עמוד ב) ת&quot;ר: שיר של תודה - בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים, ואומר ארוממך ה' כי דליתני וגו', ושיר של פגעים, ויש אומרין: שיר של נגעים. מאן דאמר דנגעים, דכתיב: ונגע לא יקרב באהלך, ומאן דאמר פגעים, דכתיב: יפול מצדך אלף. ואומר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך, וחוזר ואומר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני. היכי עביד הכי? והאמר ר' יהושע בן לוי: אסור להתרפאות בדברי תורה! להגן שאני.}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש| }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא יסורין, שנאמר: מזי רעב ולחמי רשף. אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, שנאמר: ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך! אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, שנאמר: נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר, ואין טוב אלא תורה, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם - אדם מוכר חפץ לחבירו, מוכר עצב ולוקח שמח; אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן - נתן להם תורה לישראל ושמח, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'; פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו - מדכאו ביסורין, שנאמר: וה' חפץ דכאו החלי; יכול אפילו לא קבלם מאהבה - תלמוד לומר אם תשים אשם נפשו, מה אשם לדעת - אף יסורין לדעת. ואם קבלם מה שכרו - יראה זרע יאריך ימים; ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו, שנאמר: וחפץ ה' בידו יצלח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא, חד אמר: אלו הם יסורין של אהבה - כל שאין בהן בטול תורה, שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו; וחד אמר: אלו הן יסורין של אהבה - כל שאין בהן בטול תפלה, שנאמר: ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי. אמר להו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אלו ואלו יסורין של אהבה הן, שנאמר: כי את אשר יאהב ה' יוכיח; אלא מה תלמוד לומר ומתורתך תלמדנו? - אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו; דבר זה מתורתך תלמדנו; קל וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם - עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם - על אחת כמה וכמה, והיינו דרבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש: נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין; נאמר ברית במלח, דכתיב ולא תשבית מלח ברית, ונאמר ברית ביסורין, דכתיב: אלה דברי הברית. מה ברית - האמור במלח - מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין - יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל - דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, וכתיב בתריה: כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. העולם הבא - דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים }}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואם תלמיד חכם הוא''' - שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד דיו בכך:

'''ירגיז יצר טוב''' - שיעשה מלחמה עם יצר הרע:

'''ודומו סלה''' - יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית:

'''זה מקרא''' - חומש שמצוה לקרות בתורה:

'''זו משנה''' - שיתעסקו במשנה:

'''זה גמרא''' - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה. אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במס' סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|כב|א}}:

'''כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו''' - להרוג את המזיקין:

'''מאי משמע''' - דבקריאת שמע:

'''התעיף עיניך בו''' - אם תכפל וסגרת עיניך בתורה היא משתכחת ממך:

'''ובני רשף יגביהו עוף''' - העוף מסלקם ממך:

'''קטב מרירי''' - זה שם שד הצהרים במסכת פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קיא|ב}}:

'''ולחומי רשף''' - כתיב בין רעב למזיקין נדרש לפניו ולאחריו יסורין ומזיקין:

'''אפילו תינוקות של בית רבן יודעים''' - שהתורה מגינה שלמדין מספר חומש אם שמוע תשמע כל המחלה אשר שמתי וגו'. ואפילו הקטנים שלא הגיעו לספר איוב כבר למדו:

'''החשיתי מטוב''' - מן התורה:

'''וכאבי נעכר''' - מכה עכורה:

'''המוכר עצב''' - שפירש הימנו דבר חשוב כזה ומתוך דחקו מכרו:

'''ושמח''' - שהרי הקב&quot;ה מזהירם מלעזוב אותה ומשבחה לפניהם בלקח טוב אחר שנתנה להם:

'''פשפש ולא מצא''' - לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא:

'''אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו''' - שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה:

'''יסורין של אהבה''' - הקב&quot;ה מייסרו בעוה&quot;ז בלא שום עון כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכיותיו:

'''וה' חפץ דכאו החלי''' - מי שהקב&quot;ה חפץ בו מחלהו ביסורין:

'''אשם''' - קרבן:

'''נפשו''' - מדעתו:

'''דבר זה''' - שאשרי אדם אשר תיסרנו יה:

'''מתורתך תלמדנו''' - כלומר מתורתך אנו למדין אותו:

'''נאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית''' - אחר הקללות נאמר במשנה תורה:

'''אף יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם''' - גרסי':

'''ודרך חיים''' - חיי העוה&quot;ב הויין לו תוכחות מוסר לאדם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ה|א}}</text>
      <sha1>ejigu5byzvjpqksuxmlj1jgqpzmz856</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727938</id>
    <revision>
      <id>2937290</id>
      <timestamp>2025-06-11T10:56:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ה|ב|ה א|ו א}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ה עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וקובר א...&quot;</comment>
      <origin>2937290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20078" sha1="dn964pebgp0tqgc0kl6yfitcsk6i51u" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ה|ב|ה א|ו א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ה עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וקובר את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו. אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר; אלא קובר את בניו - מנין? תנא ליה ההוא סבא משום רבי שמעון בן יוחאי: אתיא עון, עון, כתיב הכא: בחסד ואמת יכפר עון, וכתיב התם: ומשלם עון אבות אל חיק בניהם. אמר רבי יוחנן: נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה. ונגעים לא? והתניא: כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו - אינן אלא מזבח כפרה! - מזבח כפרה הוו, יסורין של אהבה לא הוו. ואי בעית אימא: הא לן והא להו. ואי בעית אימא: הא בצנעא, הא בפרהסיא, ובנים לא? היכי דמי? אילימא דהוו להו ומתו - והא אמר רבי יוחנן: דין גרמא דעשיראה ביר. אלא: הא - דלא הוו ליה כלל, והא - דהוו ליה ומתו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן. אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך! יהב ליה ידיה ואוקמיה. רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא. אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך! יהב ליה ידיה ואוקמיה. אמאי? לוקים רבי יוחנן לנפשיה! - אמרי: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. - רבי אלעזר חלש, על לגביה רבי יוחנן. חזא דהוה קא גני בבית אפל, גלייה לדרעיה ונפל נהורא. חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר. אמר ליה: אמאי קא בכית? אי משום תורה דלא אפשת - שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים! ואי משום מזוני - לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות! ואי משום בני - דין גרמא דעשיראה ביר. אמר ליה: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא. אמר ליה: על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוייהו. אדהכי והכי, אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא, על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה: רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה: לעיין מר במיליה. אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה: מי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא? אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא - לימא. אמרו ליה: הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה. אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה? הא קא גניב ליה כוליה! אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי: בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים. אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה. איכא דאמרי: הדר חלא והוה חמרא; ואיכא דאמרי: אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|עד סוף האשמורה הראשונה: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש שתי פעמים בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר ויוצא בהן ידי חובתו אחת של לילה ואחת של יום }}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|הא גופא קשיא! אמרת פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה, אלמא - לאחר שיעלה עמוד השחר ליליא הוא, והדר תני: יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה, אלמא - יממא הוא! - לא, לעולם ליליא הוא, והא דקרי ליה יום - דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א&quot;ר אחא בר חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר&quot;ש בן יוחאי ואיכא דמתני לה להא דר' אחא בר חנינא אהא דתניא ר&quot;ש בן יוחאי אומר משום ר' עקיבא פעמים שאדם קורא ק&quot;ש שתי פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה }} {{הל&quot;מ-רק-ראש|הא גופא קשיא! אמרת פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אלמא - קודם הנץ החמה יממא הוא, והדר תני: יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה, אלמא - ליליא הוא!  לא, לעולם יממא הוא, והאי דקרו ליה ליליא - דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א&quot;ר אחא בר חנינא אר&quot;י בן לוי הלכה כר&quot;ש }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|בן יוחאי }}שאמר משום רבי עקיבא {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א&quot;ר זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו.}}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|והני כולהו הלכתא נינהו מיהו הא דאמר ר&quot;ג ודאמר ר&quot;ש בן יוחאי עד שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא ואפילו אי עביד הכי במזיד וקרא ק&quot;ש קודם שיעלה עמוד השחר נפיק ידי חובתיה ואף על פי שאינו רשאי לעשות כן דתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח&quot;כ אקרא ק&quot;ש ואתפלל ואם חוטפתו שינה נמצא ישן כל הלילה אלא אדם בא מן השדה בערב ילך לבית הכנסת או לבית המדרש אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה ואחר כך קורא קריאת שמע ומתפלל וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה והא דר' שמעון דאמר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש של ערבית קודם הנץ החמה דוקא בשעת הדחק כגון מי שהיה שכור או חולה אבל אם עשה כן במזיד או בפשיעה לא יצא ידי חובתו דאמרינן }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|כי אתא ר' יצחק בר' יוסף אמר הא דר&quot;י בן לוי לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דהנהו זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר&quot;י בן לוי ולא קרו ק&quot;ש אתו לקמיה דרבי יהושע בן לוי אמר להו כדאי הוא ר&quot;ש בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק}}{{הל&quot;מ-רק-ריף| וכן הא דרשב&quot;י דאמר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש של שחרית לאחר שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא אי נמי בשעת הדחק כגון מי שהיה משכים לצאת לדרך וכיוצא בו אבל לכתחלה לא: }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|אמר מר קורא ק&quot;ש ומתפלל מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר איזהו בן העוה&quot;ב זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית ורבי יהושע ב&quot;ל אומר תפלות באמצע תקנום }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|שבשחרית קורא ק&quot;ש ומתפלל ובשעת המנחה מתפלל תפלת המנחה ולערב מתפלל תפלת הערב ואח&quot;כ קורא ק&quot;ש נמצאת ק&quot;ש של שחרית בתחלת היום וק&quot;ש של ערבית בתחלת הלילה והתפלות כולן באמצע וליתא לדר' יהושע בן לוי וקי&quot;ל כר' יוחנן דתניא מסייע ליה ואף על גב דצריך לומר השכיבנו בין גאולה לתפלה לאו מפסיק הוא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|דכיון דתקנו רבנן השכיבנו בגאולה כגאולה אריכתא דמיא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ובתפלת שחרית נמי בעי למסמך גאולה לתפלה ואף על פי }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|שבתחלה אומר ה' שפתי תפתח כיון דתקינו רבנן ה' שפתי תפתח בתפלה כתפלה אריכתא דמיא}}{{הל&quot;מ-רק-ריף|: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|אמר ר' יהושע בן לוי אף על פי שקרא אדם ק&quot;ש בבית הכנסת מצוה לקרותה על מטתו }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ודוקא פרשה ראשונה כדאמרינן בפרק הרואה: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|אמר ר' נחמן (בר יצחק) אם ת&quot;ח הוא אינו צריך אביי אמר אף ת&quot;ח בעי למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי אמר ר&quot;א כל הקורא ק&quot;ש על מטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם}}{{הל&quot;מ-רק-ריף|. גרסינן בפ' ידיעות הטומאה [שבועות ט&quot;ו ע&quot;ב] ת&quot;ר: שיר של תודה - בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים, ואומר ארוממך ה' כי דליתני וגו', ושיר של פגעים, ויש אומרין: שיר של נגעים. מאן דאמר דנגעים, דכתיב: ונגע לא יקרב באהלך, ומאן דאמר פגעים, דכתיב: יפול מצדך אלף. ואומר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך, וחוזר ואומר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני. היכי עביד הכי? והאמר ר' יהושע בן לוי: אסור להתרפאות בדברי תורה! להגן שאני. }}
תניא אבא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער על ב' דברים על תפלתי שתהא סמוכה למטתי
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פירוש שלא יעשה מלאכה בעמדו ממטתו עד שיתפלל *ורש&quot;י פי' שגם לתלמודו אין לו להפסיק ותימא הוא מנ&quot;ל הא. ואפשר דמיירי באדם שמתפלל בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לבהכ&quot;נ דאיכא למיחש דלמא מיטרד בגירסתיה ויעבור זמן תפלה וקריאת שמע.}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|ב}}}}ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי לפני מטתי? אילימא לפני מטתי ממש - והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר - שנאמר: ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל. לא תימא לפני מטתי, אלא אימא: סמוך למטתי. ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ד}}א&quot;ר חמא בר חנינא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואי תימא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|אמר }}רבי יצחק כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין לו בנים זכרים שנא' ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגו' {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב נחמן בר יצחק אמר: אף אין אשתו מפלת נפלים; כתיב הכא: וצפונך תמלא בטנם, וכתיב התם וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה}}.  תניא אבא בנימין אומר {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|ד}}}}שנים שנכנסו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לבית הכנסת }}להתפלל וקדם אחד מהן והתפלל ולא המתין לחבירו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר טורף נפשו באפו {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|הלמענך תעזב ארץ }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובנים''' - קא סלקא דעתיה הקובר את בניו:

'''ארבע מראות''' - שאת ותולדתה בהרת ותולדתה. בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל. שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה:

'''הא לן והא להו''' - בא&quot;י שערי חומה מקודשות בה ומצורע טעון שילוח חוצה להן אינן יסורין של אהבה. בבל שאין טעונין שילוח והן מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה:

'''בצנעא''' - תחת בגדיו:

'''דין גרמא דעשיראה ביר''' - זה עצם של בן עשירי שמת לו:

'''ביר''' - כמו בר וצר עצם פחות מכשעורה ממנו בסודרו לעגמת נפש. וגברא רבא כר&quot;י לא באו לו יסורין שאינן של אהבה:

'''דהוו להו בנים ומתו''' - הוו להו יסורין של אהבה שהאבלות מכפרת על עוונותיו:

'''גלייה''' - ר' יוחנן לדרעיה:

'''ונפל נהורא''' - שהיה בשרו מבהיק שיפה היה מאד כדאמרינן בב&quot;מ בהשוכר את הפועלים {{הפניה-גמ|בבא מציעא|פד|א}}:

'''אי משום תורה''' - שלא למדת הרבה כרצונך:

'''אחד המרבה ואחד הממעיט''' - לענין קרבנות שנויה בשלהי מנחות {{הפניה-גמ|מנחות|קי|א}} נאמר בעולת בהמה ריח ניחוח ובמנחה ריח ניחוח ללמדך שאחד המרבה וכו':

'''אי משום מזוני''' - שאינך עשיר:

'''על דא ודאי קא בכית''' - על זה ודאי יש לך לבכות:

'''דני''' - חביות:

'''תקיפו''' - החמיצו:

'''ליעיין מר במיליה''' - יפשפש במעשיו:

'''אי איכא דשמיע עלי מילתא לימא''' - אם יש בכם ששמע עלי דבר שאני צריך לחזור בי יודיעני:

'''שבישא''' - חלקו בזמורות הגפן שחותכין מהן בשעת הזמיר ותנן {{מקור|בבא מציעא קג א|בב&quot;מ דף קג.}} כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים שריגים מתרגמינן שבשין ([[בראשית מ]]):

'''מי שביק לי מידי מיניה''' - וכי אינו חשוד בעיניכם שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו:

'''בתר גנבא גנוב כו'''' - הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה:

'''סמוך למטתי''' - כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק&quot;ש ואתפלל:

'''צפון לדרום''' - ראש ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב לפיכך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות:

'''וצפונך''' - לשון צפון וסיפיה דקרא ישבעו בנים:

'''תמלא בטנם''' - תמלא ימי הריונם:

'''טורף נפשו באפו''' - לך אומר אשר גרמת לך לטרוף את נפשך בפניך ומה היא הנפש זו תפלה כמו שנאמר ואשפוך את נפשי לפני ה' ([[שמואל א א]]):

'''הלמענך תעזב ארץ''' - וכי סבור היית שבשבילך שיצאת תסתלק השכינה ויעזוב את חבירך המתפלל לפניו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''הא''' לן והא להו. פי' רש&quot;י לבני ארץ ישראל שצריכין שילוח חוץ לשלשה מחנות לא הוו יסורין של אהבה. ותימא דשילוח מחנות לא היה נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ובתי ערי חומה. ובימי האמוראין לא היה היובל נוהג כדאמרינן במסכת גיטין {{מקור|גיטין לו א|פ&quot;ד דף לו.}} והיאך היה מדבר ר' יוחנן מדבר שלא היה נוהג בימיו. וי&quot;מ הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרין בא&quot;י ולא בבבל:

''' והאמר''' רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר. פי' רש&quot;י דלאדם חשוב כר' יוחנן מסתמא לא היו אלא יסורין של אהבה. ותימא דהא מסיק דהיכא דלא הוו ליה בנים כלל לא הוו יסורין של אהבה והרי כמה צדיקים שלא היו להם בנים ואי משום בנות ר' יוחנן נמי הוו ליה בנות בפ' בתרא דקדושין {{הפניה-גמ|קידושין|עא|ב}} ונראה לפרש דהכי פריך והאמר ר' יוחנן דין גרמא וכו' אלמא מדהוה רגיל לנחם אחרים בכך ש&quot;מ דהוו יסורין של אהבה. אבל אינו תלוי בכך שהצדיקים עצמם פעמים מעונים ביסורין:

''' ה&quot;ג''' לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות. אבל אין לגרוס אין אדם זוכה דהא כמה צדיקים זוכין לשתי שלחנות כגון רבי וכדאמרינן בפרק בתרא דהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|י|ב}}:

''' דינא''' בלא דינא. הרבה צדיקים יש שלוקין בגופם ובממונם אלא הם היו יודעים שלא היה נותן שבישא לאריסיה והיו רוצים לרמוז לו שלא יעשה עוד:

''' שלא''' יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר. אבל מלתא דקביעא כגון ארון ותיבה אין זה הפסק. אבל מטה נראה שאין זה קבוע:

''' אלא''' אימא סמוך למטתי. שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל. ורש&quot;י פירש אפילו ללמוד שאסור ללמוד קודם תפלה. ולא ידעתי מנא ליה. אבל ראיה דשרי ללמוד קודם דלקמן בפרק שני {{הפניה-גמ|ברכות|יד|ב}} אמרינן דרב מקדים ומשי ידיה ומברך ומתני פרקיה וקרי ק&quot;ש כי מטא זמן ק&quot;ש וכו':

''' כל''' הנותן מטתו בין צפון לדרום וכו'. ולא בין מזרח למערב ודוקא כשישן עם אשתו מפני שהשכינה מצויה בין מזרח למערב והיה הדבר גנאי לשכב אצל אשתו מפני התשמיש וכן משמע ומוכחי קראי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ה|ב}}</text>
      <sha1>dn964pebgp0tqgc0kl6yfitcsk6i51u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727939</id>
    <revision>
      <id>2937291</id>
      <timestamp>2025-06-11T11:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ו|א|ה ב|ו ב}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ו עמוד א] אמר ר' {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|...&quot;</comment>
      <origin>2937291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16170" sha1="99kcjkvufyl5j12unihtmr2nbgfaaak" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ו|א|ה ב|ו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד א] אמר ר' {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|יוסי ברבי }}חנינא זוכה לברכות הללו שנא' לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך }}וגו' {{הל&quot;מ-רק-ריף|הא פירשוה רבנן ואוקמוה בתפלת ערבית שאם הניחו יחידי ויצא חוששין שמא יבא לידי סכנה לפיכך צריך להמתין לחבירו עד שמסיים את תפלתו: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא. אמר רב הונא: כל חד וחד מינן, אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה. אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה - מנייהו הוי; הני ברכי דשלהי - מנייהו; הני מאני דרבנן דבלו - מחופיא דידהו; הני כרעי דמנקפן - מנייהו. האי מאן דבעי למידע להו - לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא. האי מאן דבעי למחזינהו - ליתי שילייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא, בוכרתא בת בוכרתא, וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה, וחזי להו. ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה. ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק. רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואתסי. }}
.  {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א&quot;ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל: וא&quot;ר חלבו אמר רב הונא היוצא מבהכ&quot;נ אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא בדנפיק אבל בדעייל מצוה למרהט שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' וגו' אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינן רבנן דהוי רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמעית להא דאמר רב תנחום א&quot;ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג אנא נמי מרהט רהיטנא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|אמר רב חלבו אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בהכ&quot;נ נקרא רשע שנא' סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בית הכנסת ולא הוה מהדר אפי' לבי כנישתא חלף }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אליהו}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|ההוא טייעא}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|חזייא א&quot;ל כדו בר קיימת קמי מרך שקיל ספסירה ופסקיה לרישיה }}
א&quot;ר יהושע בן לוי אסור לאדם שיעבור אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהצבור מתפללין: אמר אביי לא אמרן אלא דלא דארי טונא ודלא מנח תפילין ודליכא שני פתחים ודליכא בי כנישתא אחריתי אבל איכא חד מינייהו לית לן בה 
תניא, אבא בנימין אומר: {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|א}}}}אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר: לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת שנאמר: אלהים נצב בעדת אל; ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם - שנאמר: אלהים נצב בעדת אל; ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם - שנאמר: בקרב אלהים ישפוט; ומנין לשנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם - שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וגו'. מאי ולחושבי שמו? אמר רב אשי: חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו - שנאמר: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכי מאחר דאפילו חד - תרי מבעיא? - תרי מכתבן מלייהו בספר הזכרונות, חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. וכי מאחר דאפילו תרי - תלתא מבעיא? מהו דתימא: דינא שלמא בעלמא הוא, ולא אתיא שכינה - קמשמע לן דדינא נמי היינו תורה. וכי מאחר דאפילו תלתא - עשרה מבעיא? - עשרה קדמה שכינה ואתיא, תלתא - עד דיתבי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין - שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו; בימינו - זו תורה, שנאמר: מימינו אש דת למו, ובזרוע עזו - אלו תפילין, שנאמר: ה' עז לעמו יתן. ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה: : ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל? - אין, דכתיב: את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: תינח בחד ביתא, בשאר בתי מאי? - אמר ליה: כי מי גוי גדול ומי גוי גדול אשריך ישראל או הנסה אלהים ולתתך עליון. - אי הכי נפישי להו טובי בתי! אלא: כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי - בחד ביתא, אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא, או הנסה אלהים - בחד ביתא, ולתתך עליון - בחד ביתא, }}
1 )[רמב”ם \אהבה\ הלכות תפילה  ונשיאת כפים פרק ח הלכה א] תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור, ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת, וכל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע.

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לוא הקשבת''' - לשון המתנה היא:

'''למצותי''' - בשביל מצותי אשר צויתי לגמול חסד:

'''לראות''' - כל השדים העומדים לפניו:

'''כי כסלא לאוגיא''' - כשורת חפירה המקפת האוגיא שעושין תחת הגפנים כמו ששנינו (מ&quot;ק דף ב) אין עושין אוגיות לגפנים לאסוף שם מים להשקות הגפן. כסלא הוא תלם של מענה המקפת סביב סביב את תל האוגיא והגפן נטוע בתל ובריש נדרים (דף ו ב) הדין אוגיא להוי פאה:

'''האי דוחקא דהוי בכלה''' - פעמים שבני אדם יושבים רווחים ביום השבת שבאין לשמוע דרשה ודומה להם כיושבים דחוקים:

'''הני ברכי דשלהי''' - ברכים עייפים:

'''מאני דרבנן דבלו''' - בגדי התלמידים שבלים מהר והם אינם בני מלאכה שיבלו בגדיהם:

'''מחופיא דידהו''' - באין המזיקים ויושבין אצלם ומתחככים בהם. חופיא לשון חופף ומפספס {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נ|א}} פריי&quot;ר {{קטן|(חכוך)}} בלע&quot;ז:

'''שלייתא דשונרתא''' - שליית הולד של חתול נקבה:

'''בוכרתא''' - הבכורה לאמה:

'''בת בוכרתא''' - ואף אמה היתה בכורה:

'''ולימלי עיניה מניה''' - ישים ממנה מעט בעיניו כל לשון נתינה בעין קורהו בלשון גמרא לשון מלוי לפי שבדבר מועט הוא מלא:

'''גובתא דפרזלא''' - קנה חלול של ברזל:

'''ולחתמיה''' - לקנה:

'''בגושפנקא דפרזלא''' - בחותם של ברזל דבמידי דצייר וחתים לית להו רשותא כדאמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין (דף קה ב):

'''במקום רנה''' - בבהכ&quot;נ ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב:

'''בעדת אל''' - בבית מועד שלו:

'''ומנין לעשרה וכו'''' - עדה קרויה בעשרה שנא' עד מתי לעדה הרעה הזאת ([[במדבר יד]]) יצאו כלב ויהושע:

'''בקרב אלהים ישפוט''' - ואין בית דין קרוים אלהים אלא בג' בפ&quot;ק דסנהדרין (דף ג:):

'''ויקשב ה'''' - ממתין להם שם:

'''אשר אזכיר את שמי''' - אשר יזכר שמי על מצותי ודברי:

'''אבא אליך''' - לשון יחיד הוא:

'''מכתבן מלייהו''' - כדכתיב ויכתב ספר זכרון לפניו (סיפא דקרא):

'''קדמה שכינה ואתיא''' - קודם שיהיו כל העשרה:

'''נצב בעדת אל''' - מעיקרא משמע:

'''עד דיתבי''' - כדכתיב ישפוט. בשעת המשפט:

'''עוז לעמו''' - ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתיב וראו וגו' ויראו ממך:

'''מה כתיב בהו''' - בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע ([[דברים ו]]) והיה אם שמוע (שם יא) קדש לי כל בכור ([[שמות יג]]) והיה כי יביאך פרשיות שנצטוו בהם לשום זכרון מצותיו של הקב&quot;ה אות וזכרון להם לישראל אלא בדידיה מאי כתיב בהו:

'''האמרת''' - לשון חשיבות ושבח כמו יתאמרו כל פועלי און ([[תהלים צד]]). ישתבחו:

'''בשאר בתי מאי''' - שהרי ארבעה בתים הם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''המתפלל''' ולא המתין את חבירו טורפין לו וכו'. פירש רבינו תם דזה היה להם בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה ולכך בלילה יש להמתין. והר&quot;י היה מאחר תפלתו ומאריך עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בבית הכנסת היה מעיין בספר עד שגמרו תפלתם. ונאה להחמיר אף לנו:

''' כי''' כסלא לאוגיא. כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים (דף ו:) הדין אוגיא להוי פאה:

''' חד''' לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. כלומר עם אחרים אבל בספר לבדו נכתבין כדאמרינן וכל מעשיך בספר נכתבין (אבות פרק ב) כ&quot;ש מדה טובה:

''' אלו''' תפילין שבראש. לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי&quot;ן כתובה בקמט שבבתים והדלי&quot;ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין (דף כח ב) דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה (דף כו ב) קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י&quot;ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב ([[שמות יג]]) לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות:

''' מי''' כעמך ישראל. זה שיסד הפייטן (ביום א' דפסח) טוטפת כלילו גדלי:

''' אחורי''' בית הכנסת. פי' רש&quot;י כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ&quot;נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע&quot;כ נראה אחורי בהכ&quot;נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א&quot;י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם ([[מלכים א ח]]) ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ו|א}}</text>
      <sha1>99kcjkvufyl5j12unihtmr2nbgfaaak</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937292</id>
      <parentid>2937291</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:01:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15518" sha1="obpak0um03islb3bl6dzurtbotowr9z" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ו|א|ה ב|ו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד א] אמר ר' {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|יוסי ברבי }}חנינא זוכה לברכות הללו שנא' לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך }}וגו' {{הל&quot;מ-רק-ריף|הא פירשוה רבנן ואוקמוה בתפלת ערבית שאם הניחו יחידי ויצא חוששין שמא יבא לידי סכנה לפיכך צריך להמתין לחבירו עד שמסיים את תפלתו: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא. אמר רב הונא: כל חד וחד מינן, אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה. אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה - מנייהו הוי; הני ברכי דשלהי - מנייהו; הני מאני דרבנן דבלו - מחופיא דידהו; הני כרעי דמנקפן - מנייהו. האי מאן דבעי למידע להו - לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא. האי מאן דבעי למחזינהו - ליתי שילייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא, בוכרתא בת בוכרתא, וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה, וחזי להו. ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה. ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק. רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואתסי. }}
.  {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א&quot;ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל: וא&quot;ר חלבו אמר רב הונא היוצא מבהכ&quot;נ אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא בדנפיק אבל בדעייל מצוה למרהט שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' וגו' אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינן רבנן דהוי רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמעית להא דאמר רב תנחום א&quot;ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג אנא נמי מרהט רהיטנא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|אמר רב חלבו אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בהכ&quot;נ נקרא רשע שנא' סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בית הכנסת ולא הוה מהדר אפי' לבי כנישתא חלף }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אליהו}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|ההוא טייעא}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|חזייא א&quot;ל כדו בר קיימת קמי מרך שקיל ספסירה ופסקיה לרישיה }}
א&quot;ר יהושע בן לוי אסור לאדם שיעבור אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהצבור מתפללין: אמר אביי לא אמרן אלא דלא דארי טונא ודלא מנח תפילין ודליכא שני פתחים ודליכא בי כנישתא אחריתי אבל איכא חד מינייהו לית לן בה 
תניא, אבא בנימין אומר: {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|א}}}}אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר: לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת שנאמר: אלהים נצב בעדת אל; ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם - שנאמר: אלהים נצב בעדת אל; ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם - שנאמר: בקרב אלהים ישפוט; ומנין לשנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם - שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וגו'. מאי ולחושבי שמו? אמר רב אשי: חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו - שנאמר: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכי מאחר דאפילו חד - תרי מבעיא? - תרי מכתבן מלייהו בספר הזכרונות, חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. וכי מאחר דאפילו תרי - תלתא מבעיא? מהו דתימא: דינא שלמא בעלמא הוא, ולא אתיא שכינה - קמשמע לן דדינא נמי היינו תורה. וכי מאחר דאפילו תלתא - עשרה מבעיא? - עשרה קדמה שכינה ואתיא, תלתא - עד דיתבי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין - שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו; בימינו - זו תורה, שנאמר: מימינו אש דת למו, ובזרוע עזו - אלו תפילין, שנאמר: ה' עז לעמו יתן. ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה: : ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל? - אין, דכתיב: את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: תינח בחד ביתא, בשאר בתי מאי? - אמר ליה: כי מי גוי גדול ומי גוי גדול אשריך ישראל או הנסה אלהים ולתתך עליון. - אי הכי נפישי להו טובי בתי! אלא: כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי - בחד ביתא, אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא, או הנסה אלהים - בחד ביתא, ולתתך עליון - בחד ביתא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לוא הקשבת''' - לשון המתנה היא:

'''למצותי''' - בשביל מצותי אשר צויתי לגמול חסד:

'''לראות''' - כל השדים העומדים לפניו:

'''כי כסלא לאוגיא''' - כשורת חפירה המקפת האוגיא שעושין תחת הגפנים כמו ששנינו (מ&quot;ק דף ב) אין עושין אוגיות לגפנים לאסוף שם מים להשקות הגפן. כסלא הוא תלם של מענה המקפת סביב סביב את תל האוגיא והגפן נטוע בתל ובריש נדרים (דף ו ב) הדין אוגיא להוי פאה:

'''האי דוחקא דהוי בכלה''' - פעמים שבני אדם יושבים רווחים ביום השבת שבאין לשמוע דרשה ודומה להם כיושבים דחוקים:

'''הני ברכי דשלהי''' - ברכים עייפים:

'''מאני דרבנן דבלו''' - בגדי התלמידים שבלים מהר והם אינם בני מלאכה שיבלו בגדיהם:

'''מחופיא דידהו''' - באין המזיקים ויושבין אצלם ומתחככים בהם. חופיא לשון חופף ומפספס {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נ|א}} פריי&quot;ר {{קטן|(חכוך)}} בלע&quot;ז:

'''שלייתא דשונרתא''' - שליית הולד של חתול נקבה:

'''בוכרתא''' - הבכורה לאמה:

'''בת בוכרתא''' - ואף אמה היתה בכורה:

'''ולימלי עיניה מניה''' - ישים ממנה מעט בעיניו כל לשון נתינה בעין קורהו בלשון גמרא לשון מלוי לפי שבדבר מועט הוא מלא:

'''גובתא דפרזלא''' - קנה חלול של ברזל:

'''ולחתמיה''' - לקנה:

'''בגושפנקא דפרזלא''' - בחותם של ברזל דבמידי דצייר וחתים לית להו רשותא כדאמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין (דף קה ב):

'''במקום רנה''' - בבהכ&quot;נ ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב:

'''בעדת אל''' - בבית מועד שלו:

'''ומנין לעשרה וכו'''' - עדה קרויה בעשרה שנא' עד מתי לעדה הרעה הזאת ([[במדבר יד]]) יצאו כלב ויהושע:

'''בקרב אלהים ישפוט''' - ואין בית דין קרוים אלהים אלא בג' בפ&quot;ק דסנהדרין (דף ג:):

'''ויקשב ה'''' - ממתין להם שם:

'''אשר אזכיר את שמי''' - אשר יזכר שמי על מצותי ודברי:

'''אבא אליך''' - לשון יחיד הוא:

'''מכתבן מלייהו''' - כדכתיב ויכתב ספר זכרון לפניו (סיפא דקרא):

'''קדמה שכינה ואתיא''' - קודם שיהיו כל העשרה:

'''נצב בעדת אל''' - מעיקרא משמע:

'''עד דיתבי''' - כדכתיב ישפוט. בשעת המשפט:

'''עוז לעמו''' - ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתיב וראו וגו' ויראו ממך:

'''מה כתיב בהו''' - בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע ([[דברים ו]]) והיה אם שמוע (שם יא) קדש לי כל בכור ([[שמות יג]]) והיה כי יביאך פרשיות שנצטוו בהם לשום זכרון מצותיו של הקב&quot;ה אות וזכרון להם לישראל אלא בדידיה מאי כתיב בהו:

'''האמרת''' - לשון חשיבות ושבח כמו יתאמרו כל פועלי און ([[תהלים צד]]). ישתבחו:

'''בשאר בתי מאי''' - שהרי ארבעה בתים הם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''המתפלל''' ולא המתין את חבירו טורפין לו וכו'. פירש רבינו תם דזה היה להם בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה ולכך בלילה יש להמתין. והר&quot;י היה מאחר תפלתו ומאריך עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בבית הכנסת היה מעיין בספר עד שגמרו תפלתם. ונאה להחמיר אף לנו:

''' כי''' כסלא לאוגיא. כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים (דף ו:) הדין אוגיא להוי פאה:

''' חד''' לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. כלומר עם אחרים אבל בספר לבדו נכתבין כדאמרינן וכל מעשיך בספר נכתבין (אבות פרק ב) כ&quot;ש מדה טובה:

''' אלו''' תפילין שבראש. לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי&quot;ן כתובה בקמט שבבתים והדלי&quot;ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין (דף כח ב) דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה (דף כו ב) קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י&quot;ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב ([[שמות יג]]) לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות:

''' מי''' כעמך ישראל. זה שיסד הפייטן (ביום א' דפסח) טוטפת כלילו גדלי:

''' אחורי''' בית הכנסת. פי' רש&quot;י כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ&quot;נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע&quot;כ נראה אחורי בהכ&quot;נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א&quot;י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם ([[מלכים א ח]]) ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ו|א}}</text>
      <sha1>obpak0um03islb3bl6dzurtbotowr9z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937293</id>
      <parentid>2937292</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:02:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15515" sha1="l7mps4lugqatqvgpwdgp6u5wejh9ic5" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ו|א|ה ב|ו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד א] אמר ר' {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|יוסי ברבי }}חנינא זוכה לברכות הללו שנא' לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך }}וגו' {{הל&quot;מ-רק-ריף|הא פירשוה רבנן ואוקמוה בתפלת ערבית שאם הניחו יחידי ויצא חוששין שמא יבא לידי סכנה לפיכך צריך להמתין לחבירו עד שמסיים את תפלתו: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא. אמר רב הונא: כל חד וחד מינן, אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה. אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה - מנייהו הוי; הני ברכי דשלהי - מנייהו; הני מאני דרבנן דבלו - מחופיא דידהו; הני כרעי דמנקפן - מנייהו. האי מאן דבעי למידע להו - לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא. האי מאן דבעי למחזינהו - ליתי שילייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא, בוכרתא בת בוכרתא, וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה, וחזי להו. ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה. ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק. רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואתסי. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|תניא א&quot;ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א&quot;ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל: וא&quot;ר חלבו אמר רב הונא היוצא מבהכ&quot;נ אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא בדנפיק אבל בדעייל מצוה למרהט שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' וגו' אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינן רבנן דהוי רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמעית להא דאמר רב תנחום א&quot;ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג אנא נמי מרהט רהיטנא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|אמר רב חלבו אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בהכ&quot;נ נקרא רשע שנא' סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בית הכנסת ולא הוה מהדר אפי' לבי כנישתא חלף }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אליהו}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|ההוא טייעא}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|חזייא א&quot;ל כדו בר קיימת קמי מרך שקיל ספסירה ופסקיה לרישיה }}
א&quot;ר יהושע בן לוי אסור לאדם שיעבור אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהצבור מתפללין: אמר אביי לא אמרן אלא דלא דארי טונא ודלא מנח תפילין ודליכא שני פתחים ודליכא בי כנישתא אחריתי אבל איכא חד מינייהו לית לן בה 
תניא, אבא בנימין אומר: {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|א}}}}אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר: לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת שנאמר: אלהים נצב בעדת אל; ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם - שנאמר: אלהים נצב בעדת אל; ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם - שנאמר: בקרב אלהים ישפוט; ומנין לשנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם - שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וגו'. מאי ולחושבי שמו? אמר רב אשי: חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו - שנאמר: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכי מאחר דאפילו חד - תרי מבעיא? - תרי מכתבן מלייהו בספר הזכרונות, חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. וכי מאחר דאפילו תרי - תלתא מבעיא? מהו דתימא: דינא שלמא בעלמא הוא, ולא אתיא שכינה - קמשמע לן דדינא נמי היינו תורה. וכי מאחר דאפילו תלתא - עשרה מבעיא? - עשרה קדמה שכינה ואתיא, תלתא - עד דיתבי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין - שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו; בימינו - זו תורה, שנאמר: מימינו אש דת למו, ובזרוע עזו - אלו תפילין, שנאמר: ה' עז לעמו יתן. ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה: : ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל? - אין, דכתיב: את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: תינח בחד ביתא, בשאר בתי מאי? - אמר ליה: כי מי גוי גדול ומי גוי גדול אשריך ישראל או הנסה אלהים ולתתך עליון. - אי הכי נפישי להו טובי בתי! אלא: כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי - בחד ביתא, אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא, או הנסה אלהים - בחד ביתא, ולתתך עליון - בחד ביתא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לוא הקשבת''' - לשון המתנה היא:

'''למצותי''' - בשביל מצותי אשר צויתי לגמול חסד:

'''לראות''' - כל השדים העומדים לפניו:

'''כי כסלא לאוגיא''' - כשורת חפירה המקפת האוגיא שעושין תחת הגפנים כמו ששנינו (מ&quot;ק דף ב) אין עושין אוגיות לגפנים לאסוף שם מים להשקות הגפן. כסלא הוא תלם של מענה המקפת סביב סביב את תל האוגיא והגפן נטוע בתל ובריש נדרים (דף ו ב) הדין אוגיא להוי פאה:

'''האי דוחקא דהוי בכלה''' - פעמים שבני אדם יושבים רווחים ביום השבת שבאין לשמוע דרשה ודומה להם כיושבים דחוקים:

'''הני ברכי דשלהי''' - ברכים עייפים:

'''מאני דרבנן דבלו''' - בגדי התלמידים שבלים מהר והם אינם בני מלאכה שיבלו בגדיהם:

'''מחופיא דידהו''' - באין המזיקים ויושבין אצלם ומתחככים בהם. חופיא לשון חופף ומפספס {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נ|א}} פריי&quot;ר {{קטן|(חכוך)}} בלע&quot;ז:

'''שלייתא דשונרתא''' - שליית הולד של חתול נקבה:

'''בוכרתא''' - הבכורה לאמה:

'''בת בוכרתא''' - ואף אמה היתה בכורה:

'''ולימלי עיניה מניה''' - ישים ממנה מעט בעיניו כל לשון נתינה בעין קורהו בלשון גמרא לשון מלוי לפי שבדבר מועט הוא מלא:

'''גובתא דפרזלא''' - קנה חלול של ברזל:

'''ולחתמיה''' - לקנה:

'''בגושפנקא דפרזלא''' - בחותם של ברזל דבמידי דצייר וחתים לית להו רשותא כדאמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין (דף קה ב):

'''במקום רנה''' - בבהכ&quot;נ ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב:

'''בעדת אל''' - בבית מועד שלו:

'''ומנין לעשרה וכו'''' - עדה קרויה בעשרה שנא' עד מתי לעדה הרעה הזאת ([[במדבר יד]]) יצאו כלב ויהושע:

'''בקרב אלהים ישפוט''' - ואין בית דין קרוים אלהים אלא בג' בפ&quot;ק דסנהדרין (דף ג:):

'''ויקשב ה'''' - ממתין להם שם:

'''אשר אזכיר את שמי''' - אשר יזכר שמי על מצותי ודברי:

'''אבא אליך''' - לשון יחיד הוא:

'''מכתבן מלייהו''' - כדכתיב ויכתב ספר זכרון לפניו (סיפא דקרא):

'''קדמה שכינה ואתיא''' - קודם שיהיו כל העשרה:

'''נצב בעדת אל''' - מעיקרא משמע:

'''עד דיתבי''' - כדכתיב ישפוט. בשעת המשפט:

'''עוז לעמו''' - ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתיב וראו וגו' ויראו ממך:

'''מה כתיב בהו''' - בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע ([[דברים ו]]) והיה אם שמוע (שם יא) קדש לי כל בכור ([[שמות יג]]) והיה כי יביאך פרשיות שנצטוו בהם לשום זכרון מצותיו של הקב&quot;ה אות וזכרון להם לישראל אלא בדידיה מאי כתיב בהו:

'''האמרת''' - לשון חשיבות ושבח כמו יתאמרו כל פועלי און ([[תהלים צד]]). ישתבחו:

'''בשאר בתי מאי''' - שהרי ארבעה בתים הם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''המתפלל''' ולא המתין את חבירו טורפין לו וכו'. פירש רבינו תם דזה היה להם בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה ולכך בלילה יש להמתין. והר&quot;י היה מאחר תפלתו ומאריך עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בבית הכנסת היה מעיין בספר עד שגמרו תפלתם. ונאה להחמיר אף לנו:

''' כי''' כסלא לאוגיא. כעין תלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים (דף ו:) הדין אוגיא להוי פאה:

''' חד''' לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. כלומר עם אחרים אבל בספר לבדו נכתבין כדאמרינן וכל מעשיך בספר נכתבין (אבות פרק ב) כ&quot;ש מדה טובה:

''' אלו''' תפילין שבראש. לפי שיש בהן רוב שם של שדי שהשי&quot;ן כתובה בקמט שבבתים והדלי&quot;ת ברצועות. ותימא משבת פרק במה מדליקין (דף כח ב) דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת ה' בפיך. ועוד דבפ' בתרא דמגילה (דף כו ב) קרי לרצועות תשמישי קדושה בעלמא. אלא י&quot;ל אלו תפילין שבראש לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו אבל תפילין של יד מכוסין דכתיב ([[שמות יג]]) לך לאות על ידך ולא לאחרים לאות:

''' מי''' כעמך ישראל. זה שיסד הפייטן (ביום א' דפסח) טוטפת כלילו גדלי:

''' אחורי''' בית הכנסת. פי' רש&quot;י כל פתחי בתי כנסיות היו למזרח ואחוריהם למערב וזה המתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבהכ&quot;נ נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו. ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לבית הכנסת מיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח. ע&quot;כ נראה אחורי בהכ&quot;נ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוים למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה כו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב. אבל אנו מתפללים למזרח שאנו במערבו של א&quot;י וכתיב והתפללו אליך דרך ארצם ([[מלכים א ח]]) ונראה כמו שפי' להם לצד מערב יתפרש לנו לצד מזרח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ו|א}}</text>
      <sha1>l7mps4lugqatqvgpwdgp6u5wejh9ic5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727940</id>
    <revision>
      <id>2937294</id>
      <timestamp>2025-06-11T11:05:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}}  {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ו|ב|ו א|ז א}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ו עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכולהו...&quot;</comment>
      <origin>2937294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11536" sha1="hmk1x2a8x9cw1d7o9uzshxrdcvpeucw" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} 
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ו|ב|ו א|ז א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ו עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכולהו כתיבי באדרעיה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד - הקדוש ברוך הוא משאיל בו, שנאמר: מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו; אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו, ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו. יבטח בשם ה', מאי טעמא - משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יוחנן: בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה - מיד הוא כועס, שנאמר: מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה. אמר רבי חלבו אמר רב הונא:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ריף|א}}&quot;ר חלבו אמר רב הונא {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|א}}}}כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואברהם מנלן דקבע דוכתא }}דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל:
{{הל&quot;מ-רק-ראש|לא בעי למימר שיהא רגיל להתפלל בבית הכנסת אחת אבל אם הוא מתפלל באחת בשני מקומות שפיר דמי דאמרינן בירושלמי פרק תפלת השחר אמר רבי תנחום ברבי חייא צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה:}}
וא&quot;ר חלבו אמר רב הונא {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|ב}}}}היוצא מבהכ&quot;נ אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא בדנפיק אבל בדעייל מצוה למרהט שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' וגו' אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינן רבנן דהוי רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמעית להא דאמר רב תנחום א&quot;ר יהושע בן לוי לעולם {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|ג}}}}ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג }}אנא נמי מרהט רהיטנא:
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי זירא: אגרא דפרקא - רהטא. אמר אביי: אגרא דכלה - דוחקא. אמר רבא: אגרא דשמעתא - סברא. אמר רב פפא: אגרא דבי טמיא - שתיקותא. אמר מר זוטרא: אגרא דתעניתא - צדקתא. אמר רב ששת: {{שוליים|ד}}אגרא דהספדא - דלויי. אמר רב אשי: אגרא דבי הלולי - מילי. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואמר רבי חלבו }}אמר רב הונא {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|ה}}}}כל המתפלל אחורי בהכ&quot;נ נקרא רשע שנא' סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בית הכנסת ולא הוה מהדר אפי' לבי כנישתא חלף {{הל&quot;מ-רק-ראש|ההוא טייעא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אליהו }}חזייא א&quot;ל כדו בר קיימת קמי מרך שקיל ספסירה ופסקיה לרישיה
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי, ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק: מאי כרם זלת לבני אדם? - אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן. רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: כיון שנצטרך אדם לבריות - פניו משתנות ככרום, שנאמר: כרם זלת לבני אדם. מאי כרום? - כי אתא רב דימי אמר: עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו, וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין. רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו: כאלו נדון בשני דינים, אש ומים, שנאמר: הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה, שנאמר: ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו'. ענני ה' ענני; ענני - שתרד אש מן השמים, וענני - שלא יאמרו מעשה כשפים הם. רבי יוחנן אמר: אף בתפלת ערבית, שנאמר: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב. רב נחמן בר יצחק אמר: אף תפלת שחרית, שנאמר : ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו - עובר בחמשה קולות, שנאמר: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות. ואם משמחו מה שכרו? - אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות, שנאמר: ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקל שופר וגו' ויהי קול השפר וגו' והאלהים יעננו בקול. איני? והא כתיב וכל העם רואים את הקולות! - אותן קולות דקודם מתן תורה הוו. רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה, שנאמר: מבאים תודה בית ה'. רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים - דבריו נשמעין, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו'. מאי כי זה כל האדם? אמר רבי אלעזר: אמר הקדוש ברוך הוא: כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה. רבי אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו. רבי שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכולהו כתיבי באדרעיה''' - כל הכתובים הללו כתובים בזרוע בבית אחד שאותן של יד אינן אלא בית אחד כדאמרינן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|לד|ב}} וכל הפרשיות כתובות בו:

'''משאיל בו''' - מה טיבו של פלוני למה לא בא:

'''ירא את ה'''' - שהיה רגיל לבא אליו:

'''אשר הלך חשכים ואין נוגה לו''' - אשר עתה הלך למקום חשך אשר ימנע עצמו מלהשכים לפתחי:

'''ואין עונה''' - שיעור שיוכלו לענות דבר קדושה:

'''אלקי אברהם''' - שקבע מקום לתפלתו:

'''בעזרו''' - כדרך שהיה עוזר לאברהם:

'''אל יפסיע פסיעה גסה''' - לפי שמראה בעצמו שעכוב בית הכנסת דומה עליו כמשוי:

'''נרדפה''' - לשון מרוצה משמע שהרודף רץ:

'''לפרקא''' - לשמוע הדרשה:

'''מחליין רבנן שבתא''' - דאמר מר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|ב}} אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת שנאמר אם תשיב משבת רגלך:

'''אגרא דפרקא''' - עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד:

'''אגרא דכלה''' - שבת שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל:

'''אגרא דשמעתא סברא''' - שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר:

'''אגרא דתעניתא צדקתא''' - שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום:

'''דלויי''' - להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים:

'''מילי''' - לשמח החתן בדברים:

'''אחורי בית הכנסת''' - כל פתחי בית הכנסת היו במזרח והכי תניא בתוספתא דמגילה (פרק ג) מעין מקדש ומשכן פניהם למערב ואחוריהם למזרח והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו והא דרב הונא מוקי לה לאביי בדלא מהדר אפיה לבי כנישתא:

'''חלף ההוא טייעא''' - סוחר ערבי:

'''כדו בר'''. 'כדו' - שתי. 'בר' - רשות, כי האי דאמרינן בסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|מה|ב}} הא דעיילי בבר:

'''כרום זלות''' - סיפיה דקרא דלעיל:

'''דברים שעומדים ברומו של עולם''' - כגון תפלה שעולה למעלה:

'''כיון שנצטרך אדם לבריות''' - הוא זל בעיניהם:

'''לראשנו''' - להיות נושה בנו דמתרגמינן כנושה ([[שמות כב]]) כרשיא:

'''עובר בחמשה קולות''' - מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקב&quot;ה את ישראל:

'''אותן קולות דקודם מתן תורה הוו''' - הנך קולות בתראי היינו הנך דאיירי בהו לעיל וקאמר דנראין היו ואע&quot;פ שהקול אינו נראה זה נראה:

'''מביאים תודה בית ה'''' - כי אשיב את שבות וגו'. סיפיה דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא:

'''בשביל זה''' - שיברא זה:

'''לצוות''' - של&quot;ווץ {{קטן|(שול&quot;ץ: צעצוע)}} בלע&quot;ז:

'''גזלת העני''' - והלא אף גזלת העשיר גזלה היא אלא גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ו|ב}}</text>
      <sha1>hmk1x2a8x9cw1d7o9uzshxrdcvpeucw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727941</id>
    <revision>
      <id>2937295</id>
      <timestamp>2025-06-11T11:07:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ז|א|ו ב|ז ב|פרק=ראשון - מאימתי}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ז עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי, תפלתם לא נאמר אלא תפלתי, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל. מאי מצ...&quot;</comment>
      <origin>2937295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10533" sha1="or0c4ofk09l74ycox0wukmpwayab9om" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ז|א|ו ב|ז ב|פרק=ראשון - מאימתי}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי, תפלתם לא נאמר אלא תפלתי, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל. מאי מצלי? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: {{שוליים|ב}}מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו - דכתיב: פני ילכו והנחתי לך; אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך. ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא? - אין, דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע, ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון. השתא דעת בהמתו לא הוה ידע - דעת עליון הוה ידע? אלא: מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה, והיינו דאמר להו נביא לישראל: עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו'. מאי למען דעת צדקות ה'? אמר רבי אלעזר: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי - לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט; והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק: מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה', מלמד, שכל אותן הימים לא זעם. וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח? - שנאמר: כי רגע באפו חיים ברצונו. ואי בעית אימא, מהכא: חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. ואימת רתח? אמר אביי: בהנך תלת שעי קמייתא, כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא. כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי! כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי, בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי. ההוא מינא דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי. יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא אלטייה. כי מטא ההיא שעתא ניים. אמר: שמע מיניה לאו אורח ארעא למעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב: גם ענוש לצדיק לא טוב. תנא משמיה דרבי מאיר: בשעה שהחמה זורחת, וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה, מיד כועס הקדוש ברוך הוא. ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות, שנאמר: ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה; וריש לקיש אמר: יותר ממאה מלקיות, שנאמר: תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו; בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר: הלא בלכתך עמנו, בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, שנאמר: ונפלינו אני ועמך, בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו, שנאמר: הודיעני נא את דרכיך; אמר לפניו: רבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה, צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע. איני? והא כתיב: פקד עון אבות על בנים, וכתיב: ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי ומשנינן: לא קשיא, הא - כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, הא - כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם! אלא, הכי קאמר ליה: צדיק וטוב לו - צדיק גמור, צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו - רשע שאינו גמור, רשע ורע לו - רשע גמור. ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: וחנתי את אשר אחן - אף על פי שאינו הגון, - ורחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו הגון. ויאמר לא תוכל לראות את פני, תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה, כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה - איני רוצה. ופליגא דרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, בשכר שלש זכה לשלש: בשכר ויסתר משה פניו - זכה לקלסתר פנים. בשכר כי ירא - זכה לוייראו מגשת אליו, בשכר מהביט - זכה לותמנת ה' יביט.  והסרתי את כפי וראית את אחרי - אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ונענע לי בראשו''' - כמודה בברכתי ועונה אמן:

'''דעת בהמתו לא הוה ידע''' - במסכת ע&quot;א מפרש לה בפ&quot;ק:

'''מאי קרא''' - דאף הוי כרגע דכתיב כי רגע באפו חיים ברצונו:

'''בתלת שעי קמייתא''' - באחד מרגעי תלת שעות ראשונות:

'''שורייקי''' - טיי&quot;ש {{קטן|(כתמים)}} בלעז:

'''לצדיק לא טוב''' - לענוש את הבריות:

'''מרדות אחת''' - לשון רדוי והכנעה שאדם שם על לבו מאליו:

'''ורדפה את מאהביה וגו'''' - וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמר אשובה אל אישי הראשון:

'''תחת גערה במבין''' - תחת גערה באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה. תחת הטעם למעלה תחת התי&quot;ו ולא כמו אל תירא ואל תחת ([[דברים א]]) שטעמו בחי&quot;ת אלא למעלה תחת התי&quot;ו ראשון לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו לשון תפעל לומר תכניע את האדם אלא תכנע היא בעצמה. ולכך שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר:

'''ג' דברים בקש משה ונתן לו''' - שהרי לסוף שאלתו כתיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה:

'''להודיעו דרכיו''' - מנהג מדת משפטיו כגון מפני מה צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו:

'''את אשר אחון''' - את אשר יכמרו רחמי עליו לשעה ואע&quot;פ שאינו כדאי:

'''כשרציתי''' - בסנה:

'''לא רצית''' - שנא' ויסתר משה פניו:

'''ופליגא''' - דר' יהושע בן קרחה שמענישו על כך אדרבי שמואל שאמר קבל שכר על זה:

'''לקלסתר פנים''' - כי קרן עור פניו:

'''ותמונת ה' יביט''' - זה מראה אחורים כך שנוי' בספרי (פ' בהעלותך):

'''קשר של תפילין''' - מאחוריו הוא ואמרי' לעיל דהקב&quot;ה מניח תפילין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שאלמלי''' כעסתי לא נשתייר וכו'. ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעת רגע. יש לומר כלם. אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה היה מזיק אפילו לאחר כן:

''' ההוא''' צדוקי דהוה בשבבותיה דריב&quot;ל כו' לאו אורח ארעא. אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ז|א}}</text>
      <sha1>or0c4ofk09l74ycox0wukmpwayab9om</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937296</id>
      <parentid>2937295</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:11:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11310" sha1="8iqv80f9m8ff9yqnznoa0fq9qwkgkt9" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ז|א|ו ב|ז ב|פרק=ראשון - מאימתי}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי, תפלתם לא נאמר אלא תפלתי, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל. מאי מצלי? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: {{שוליים|א}}מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו - דכתיב: פני ילכו והנחתי לך; אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך. ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא? - אין, דתניא: ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע, ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון. השתא דעת בהמתו לא הוה ידע - דעת עליון הוה ידע? אלא: מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה, והיינו דאמר להו נביא לישראל: עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו'. מאי למען דעת צדקות ה'? אמר רבי אלעזר: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי - לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט; והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק: מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה', מלמד, שכל אותן הימים לא זעם. וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח? - שנאמר: כי רגע באפו חיים ברצונו. ואי בעית אימא, מהכא: חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. ואימת רתח? אמר אביי: בהנך תלת שעי קמייתא, כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא. כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי! כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי, בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי. ההוא מינא דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי. יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא אלטייה. כי מטא ההיא שעתא ניים. אמר: שמע מיניה לאו אורח ארעא למעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב: גם ענוש לצדיק לא טוב. תנא משמיה דרבי מאיר: בשעה שהחמה זורחת, וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה, מיד כועס הקדוש ברוך הוא. ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות, שנאמר: ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה; וריש לקיש אמר: יותר ממאה מלקיות, שנאמר: תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו; בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר: הלא בלכתך עמנו, בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, שנאמר: ונפלינו אני ועמך, בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו, שנאמר: הודיעני נא את דרכיך; אמר לפניו: רבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה, צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע. איני? והא כתיב: פקד עון אבות על בנים, וכתיב: ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי ומשנינן: לא קשיא, הא - כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, הא - כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם! אלא, הכי קאמר ליה: צדיק וטוב לו - צדיק גמור, צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו - רשע שאינו גמור, רשע ורע לו - רשע גמור. ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: וחנתי את אשר אחן - אף על פי שאינו הגון, - ורחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו הגון. ויאמר לא תוכל לראות את פני, תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה, כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה - איני רוצה. ופליגא דרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, בשכר שלש זכה לשלש: בשכר ויסתר משה פניו - זכה לקלסתר פנים. בשכר כי ירא - זכה לוייראו מגשת אליו, בשכר מהביט - זכה לותמנת ה' יביט.  והסרתי את כפי וראית את אחרי - אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין. ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: {{שוליים|ב}}כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה, אפילו על תנאי, לא חזר בו. מנא לן? ממשה רבינו שנאמר: הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום. אף על גב דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפילו הכי אוקמה בזרעיה שנאמר בני משה גרשום ואליעזר. ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו'. ותני רב יוסף: למעלה מששים רבוא, אתיא רביה רביה, כתיב הכא רבו למעלה, וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ונענע לי בראשו''' - כמודה בברכתי ועונה אמן:

'''דעת בהמתו לא הוה ידע''' - במסכת ע&quot;א מפרש לה בפ&quot;ק:

'''מאי קרא''' - דאף הוי כרגע דכתיב כי רגע באפו חיים ברצונו:

'''בתלת שעי קמייתא''' - באחד מרגעי תלת שעות ראשונות:

'''שורייקי''' - טיי&quot;ש {{קטן|(כתמים)}} בלעז:

'''לצדיק לא טוב''' - לענוש את הבריות:

'''מרדות אחת''' - לשון רדוי והכנעה שאדם שם על לבו מאליו:

'''ורדפה את מאהביה וגו'''' - וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמר אשובה אל אישי הראשון:

'''תחת גערה במבין''' - תחת גערה באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה. תחת הטעם למעלה תחת התי&quot;ו ולא כמו אל תירא ואל תחת ([[דברים א]]) שטעמו בחי&quot;ת אלא למעלה תחת התי&quot;ו ראשון לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו לשון תפעל לומר תכניע את האדם אלא תכנע היא בעצמה. ולכך שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר:

'''ג' דברים בקש משה ונתן לו''' - שהרי לסוף שאלתו כתיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה:

'''להודיעו דרכיו''' - מנהג מדת משפטיו כגון מפני מה צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו:

'''את אשר אחון''' - את אשר יכמרו רחמי עליו לשעה ואע&quot;פ שאינו כדאי:

'''כשרציתי''' - בסנה:

'''לא רצית''' - שנא' ויסתר משה פניו:

'''ופליגא''' - דר' יהושע בן קרחה שמענישו על כך אדרבי שמואל שאמר קבל שכר על זה:

'''לקלסתר פנים''' - כי קרן עור פניו:

'''ותמונת ה' יביט''' - זה מראה אחורים כך שנוי' בספרי (פ' בהעלותך):

'''קשר של תפילין''' - מאחוריו הוא ואמרי' לעיל דהקב&quot;ה מניח תפילין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שאלמלי''' כעסתי לא נשתייר וכו'. ואם תאמר מה היה יכול לומר בשעת רגע. יש לומר כלם. אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה היה מזיק אפילו לאחר כן:

''' ההוא''' צדוקי דהוה בשבבותיה דריב&quot;ל כו' לאו אורח ארעא. אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין. היינו בידי אדם אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא עובד כוכבים ניחא דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ז|א}}</text>
      <sha1>8iqv80f9m8ff9yqnznoa0fq9qwkgkt9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727942</id>
    <revision>
      <id>2937297</id>
      <timestamp>2025-06-11T11:19:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ז|ב|ז א|ח א}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ז עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי...&quot;</comment>
      <origin>2937297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10967" sha1="8iz5fcurrg4lgyixdz907bxrwongbvm" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ז|ב|ז א|ח א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ז עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי אירשנה. אמר רב: אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם, שנאמר: ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני. למענך מבעי ליה! אלא - למען אברהם שקראך אדון. ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו? - שנאמר: פני ילכו והנחותי לך. ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא עד שבאתה לאה והודתו, שנאמר הפעם אודה את ה'. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראובן - אמר רבי אלעזר: אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי; דאילו בן חמי, אף על גב דמדעתיה זבניה לבכירותיה, דכתיב וימכר את בכרתו ליעקב, חזו מה כתיב ביה: וישטם עשו את יעקב, וכתיב: ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים וגו'. ואילו בני, אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה, דכתיב: ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף, אפילו הכי לא אקנא ביה, דכתיב: וישמע ראובן ויצלהו מידם. רות - מאי רות? אמר רבי יוחנן: שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות. מנא לן דשמא גרים? - אמר רבי אליעזר דאמר קרא: לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, אל תקרי שמות אלא שמות. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג, שנאמר: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב בתריה: ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי; ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב: למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק, ואילו מה רבו צרי לא כתיב. מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום: משל למה הדבר דומה? - לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח - אף כן דוד, כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנני מקים עליך רעה מביתך - היה עצב, אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי. כיון דחזא דאבשלום הוא שמח, משום הכי אמר מזמור. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר: עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם. תניא נמי הכי, רבי דוסתאי ברבי מתון אומר: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר: עזבי תורה יהללו רשע וגו'; ואם לחשך אדם לומר: והא כתיב אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה! אמור לו: מי שלבו נוקפו אומר כן; אלא אל תתחר במרעים - להיות כמרעים, אל תקנא בעשי עולה - להיות כעושי עולה, ואומר: אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום. איני? והאמר רבי יצחק: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, שנאמר: יחילו דרכיו בכל עת; ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר: מרום משפטיך מנגדו, ולא עוד אלא שרואה בצריו, שנאמר: כל צורריו יפיח בהם! - לא קשיא: הא במילי דידיה, הא במילי דשמיא. ואיבעית אימא: הא והא במילי דשמיא, ולא קשיא: הא ברשע שהשעה משחקת לו, הא ברשע שאין השעה משחקת לו. ואיבעית אימא: הא והא ברשע שהשעה משחקת לו, ולא קשיא, הא בצדיק גמור, הא בצדיק שאינו גמור, דאמר רב הונא: מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו, וכי רשע בולע צדיק? והא כתיב: ה' לא יעזבנו בידו, וכתיב: לא יאנה לצדיק כל און! - אלא: צדיק ממנו - בולע. צדיק גמור - אינו בולע. ואיבעית אימא: שעה משחקת לו שאני. }}
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב הונא רמי: כתיב לענותו וכתיב לכלותו - בתחילה לענותו ולבסוף לכלותו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, שנאמר: פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, למד לא נאמר אלא יצק - מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן: מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי? אמר ליה: לא יכילנא. אמר ליה: לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה: טריחא לי מלתא. - ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. - אמר ליה: מאי כולי האי? אמר ליה:  דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, }}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אדני אלהים''' - כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת:

'''הפעם אודה את ה'''' - לפי שראתה ברוח הקדש שיעקב מעמיד שנים עשר שבטים ולו ארבע נשים כיון שילדה בן רביעי הודית על חלקה שעלה יותר מן החשבון המגיע לה:

'''ראו מה בין בני לבן חמי''' - על שם העתיד קראה שמו כדאמרינן לקמן שמא גרים:

'''רות''' - המואביה משום דאיירי בפירושי השמות נקט לה:

'''למה רגשו גוים''' - מה תועלת להם אלמא דבר קל הוא בעיניו:

'''מי שלבו נוקפו''' - הירא מעבירות שבידו:

'''אומר כן''' - מפרש אל תתחר במרעים אל תתקוטט והוא אינו כן אלא אל תתחר במרעים להתגרות במעשיהם לומר אעשה כן גם אני:

'''ואומר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום''' - אפשר לומר אל תתקוטט עם רשעים כי אם ביראת ה' יראי ה' אלא על כרחך אל יקנא לבך לעשות כמותן:

'''יחילו''' - יצליחו. וחבירו על כן לא יחיל טובו ([[איוב כ]]):

'''מרום משפטיך מנגדו''' - מסולקין דיניך ברחוק הימנו:

'''יפיח בהם''' - בנפיחתו הוא דוחה אותם כקש:

'''ושמתי מקום''' - סיפיה דקרא ולא יוסיפו בני עולה לענותו:

'''כתיב לענותו''' - בספר שמואל:

'''וכתיב לכלותו''' - בדברי הימים (א יז):

'''בתחלה''' - כשנבנה הבית נבנה על מנת שלא לענות עוד אויבים לישראל:

'''ולבסוף''' - כשחטאו נגזר עליהם ענוי ותפלתם מגינה עליהם מן הכליון:

'''לא יכילנא''' - תש כחי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''לא''' היה אדם שקראו אדון. וא&quot;ת והא כתיב ברוך ה' אלהי שם (בראשית ט.) וי&quot;ל דהתם אינו באל&quot;ף דל&quot;ת שהוא לשון אדנות. וא&quot;ת אמאי לא מייתי קרא אדני (אלהים) מה תתן לי (שם טו) שהוא כתוב קודם. וי&quot;ל שהפרשיות לא נאמרו כסדר ואין מוקדם ומאוחר בתורה וזה הפסוק דבין הבתרים היה קודם לכן. וכן צ&quot;ל ע&quot;כ שהרי אברהם היה בן שבעים שנה בברית בין הבתרים. ואחר הדברים האלה (שם) נאמר אחר מלחמת המלכים כדפירש רש&quot;י בפירוש חומש ובמלחמת המלכים היה בן ע&quot;ג שנים שהרי כל הימים של סדום נ&quot;ב שנים כדאמרי' בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יא|א}} צא מהם י&quot;ב שנים שעבדו את כדרלעומר וי&quot;ג שנים של מרידה ונשאר מישובה כ&quot;ו שנים שהיתה בשלוה ובהפיכתה היה אברהם בן צ&quot;ט שנה שהרי היתה ההפיכה שנה אחת קודם שנולד יצחק צא מהם ששה ועשרים שנה למפרע של שלוה נמצא שבן ע&quot;ג שנה היה במלחמת המלכים. אם כן היתה פרשת בין הבתרים קודם לפרשת אחר הדברים שלש שנים ואותה פרשה מסיימת ויחשבה לו צדקה ולכך הביא אותו פסוק דבמה אדע שהוא מוקדם. ומזה מיישב רשב&quot;ם דבמקום אחד משמע שהיה. לילה דכתיב וספור הככבי' (בראשי' טו) ובתר הכי כתי' ויהי השמש לבוא משמע שהוא יום. אלא ודאי ש&quot;מ דשני פרשיות הם ולאו בבת אחת נאמרו ואין מוקדם ומאוחר בתורה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ז|ב}}</text>
      <sha1>8iz5fcurrg4lgyixdz907bxrwongbvm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727943</id>
    <revision>
      <id>2937298</id>
      <timestamp>2025-06-11T11:23:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ח|א|ז ב|ח ב}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt; [דף ח עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי דכת...&quot;</comment>
      <origin>2937298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7881" sha1="3u6w1oik3fgk2dbhl692y2kw50cxt46" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ח|א|ז ב|ח ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ח עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון – {{שוליים|ח}}אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין.}}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואמר ר' יוחנן משום רבי יוסי }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|בן זמרא }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|בשעה שהצבור מתפללין }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|שנאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון}}
רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא כה אמר ה’ בעת רצון עניתיך רב נחמן {{הל&quot;מ-רק-ראש|בר יצחק }}אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי}}: תניא נמי הכי מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי {{הל&quot;מ-רק-ראש|מאי פדה בשלום נפשי? אמר רשב&quot;י }}אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת מעלה אני עליו כאילו פדאם לבני מבין האומות {{הל&quot;מ-רק-ריף|עד סוף כל הדורות:}}
אמר ריש לקיש {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|{{שוליים|ט}}}}כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים {{הל&quot;מ-רק-ראש|הנוגעים בנחלה }}וגו' ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר מכדי כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה הוא דכתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דקא מהניא להו כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבנוהי קדימו וחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי אמר רב אחא בר חנינא מאי קרא אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי וכתיב {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בתריה }}כי מוצאי מצא חיים:  {{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בפרק שלשה שאכלו כאחת
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''עת רצון''' - אלמא יש שעה שהיא של רצון: 

'''כביר לא ימאס''' - תפלת הרבים לא ימאס: 

'''מקרב לי''' - ממלחמות הבאות עלי: 

'''כי ברבים היו עמדי''' - שהתפללו עמי: 

'''פדה בשלום''' - זה שעסק בדברי שלום דהיינו תורה דכתיב וכל נתיבותיה שלום ([[משלי ג]]) וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אחוה ושלום: 

'''הנני נותשם מעל אדמתם''' - סיפיה דקרא הוא: 

'''מקדמי שחרית מחשכי''' - ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת: 

'''שיעור של שני פתחים''' - רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עיכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת: 

'''יתפלל לעת מצא''' - יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך: 

'''לעת מצא זו מיתה''' - שימות במיתה יפה ונחה: 

'''אסכרא''' - אישטר&quot;א נגולמנט {{קטן|(בו&quot;ן מלנ&quot;ט: פצע חמור)}} בלע&quot;ז שבתוך הגוף: 

'''כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא''' - כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה ומשליך לאחור שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה: 
{{עוגן|כפיטורי}}
'''כפיטורי בפי ושט''' - ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה ע&quot;י חבלים ועקלים שתוחבי' בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב: 

'''פיטורי''' - חבלים דמתרגמינן ופטורי ציצים ([[מלכים א ו]]) אטונין: 

'''בפי ושט''' - הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט: 

'''כמשחל בניתא מחלבא''' - כמושך נימת שער מתוך החלב: 

'''זיבולא בתרייתא שלמא''' - שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו: 

'''זיבולא''' - פלא&quot;דא {{קטן|(פיליד&quot;א: מלוא את חפירה)}} בלע&quot;ז:

'''לעת מצא זה בית הכסא''' - שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד: 

'''המצויינים''' - ציון ואסיפת צבור: 

'''ביני עמודי''' - שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה: 

'''שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו'''' - דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה ([[מלכים א ג]]): 

'''הא דכייף ליה''' - אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו ידור אצלו ואם לאו טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד: 

'''מהדר אפיה וגריס''' - משנתו כשקורין בספר תורה: 

'''ישלים פרשיותיו''' - של כל שבת ושבת&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רב''' ששת מהדר אפיה וגריס. וא&quot;ת והא אמרינן בסוטה (פ&quot;ז ד' לט.) מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם ([[נחמיה ח]]) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה והכא איירי בנחת. והאי דקא מהדר אפיה רבותא משמע אע&quot;ג דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי שיכוון גרסתו. ורב אלפס (מגילה פ&quot;ד) כתב דה&quot;ג מפרשי דוקא שיש שם עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו לא. והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד תירץ האלפסי שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא. ואנן מסתבר לן כי האי תירוצא:

''' שנים''' מקרא ואחד תרגום. יש מפרשים והוא הדין ללועזות בלע&quot;ז שלהן הוי כמו&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}}

[[קטגוריה:שניים מקרא ואחד תרגום|*]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ח|א}}</text>
      <sha1>3u6w1oik3fgk2dbhl692y2kw50cxt46</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>2937300</id>
      <parentid>2937298</parentid>
      <timestamp>2025-06-11T11:35:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>2937300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12413" sha1="00c187ba1vui48f6vf67eodt2zw8jec" xml:space="preserve">מקראה_צבעים:::{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|ח|א|ז ב|ח ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ח עמוד א] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון – {{שוליים|א}}אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין.}}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואמר ר' יוחנן משום רבי יוסי }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|בן זמרא }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|בשעה שהצבור מתפללין }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|שנאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון}}
רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא כה אמר ה’ בעת רצון עניתיך רב נחמן {{הל&quot;מ-רק-ראש|בר יצחק}} אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי}}: תניא נמי הכי מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי {{הל&quot;מ-רק-ראש|מאי פדה בשלום נפשי? אמר רשב&quot;י}} אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת מעלה אני עליו כאילו פדאם לבני מבין האומות {{הל&quot;מ-רק-ריף|עד סוף כל הדורות:}}
אמר ריש לקיש {{שוליים|ב}}כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים {{הל&quot;מ-רק-ראש|הנוגעים בנחלה }}וגו' ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר מכדי כתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה הוא דכתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דקא מהניא להו כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבנוהי קדימו וחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי אמר רב אחא בר חנינא מאי קרא אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי וכתיב {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בתריה }}כי מוצאי מצא חיים:  {{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בפרק שלשה שאכלו כאחת [דף מ&quot;ז ע&quot;ב] אמר רבי יהושע בן לוי לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה מעשרה ראשונים שאפילו מאה באין אחריו נוטל שכר כולם שכר כולם סלקא דעתך אלא אימא נוטל שכר כנגד כולם}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|אמר רב חסדא {{שוליים|ג}}לעולם יכנס אדם}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שני פתחים בבית הכנסת. שני פתחים סלקא דעתך? - אלא, אימא:}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל שנאמר לשמור מזוזות פתחי}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|י&quot;מ שלא ימהר ויתפלל מיד כשנכנס אלא ישהה שיעור שני פתחים. אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ומיהו בירושלמי בפרק אין עומדין גרסי' רב חסדא אמר זה שנכנס לבית הכנס צריך ליכנס לפנים משני דלתות. מ&quot;ט אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום ואם עשה כן מה כתיב אחריו כי מוצאי מצא חיים:}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, אמר רבי חנינא: לעת מצא - זו אשה שנאמר: מצא אשה מצא טוב. במערבא, כי נסיב אינש אתתא, אמרי ליה הכי: מצא או מוצא? מצא - דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה', מוצא דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'. רבי נתן אומר: לעת מצא - זו תורה, שנאמר: כי מצאי מצא חיים וגו'. רב נחמן בר יצחק אמר: לעת מצא - זו מיתה, שנאמר למות תוצאות. תניא נמי הכי: תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר: למות תוצאות - תוצאות בגימטריא הכי הוו. קשה שבכלן - אסכרא, ניחא שבכלן - נשיקה; אסכרא - דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא, ואיכא דאמרי: כפיטורי בפי ושט. נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא. רבי יוחנן אמר: לעת מצא - זו קבורה. אמר רבי חנינא: מאי קרא - השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר. אמר רבה בר רב שילא, היינו דאמרי אינשי: ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא. מר זוטרא אמר: לעת מצא - זה בית הכסא. אמרי במערבא: הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו.}}  {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהנך מילי מעליותא דאמרת לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצוינין בהלכה יותר מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבעולם והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד (סדר שני הקטעים מוחלף)רב אמי ורב אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא (4)לא הוו מצלי אלא ביני עמודי היכא דיתבי וגרסי אמר אביי מריש הואי גריסנא בגו ביתאי ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמעיתא להא דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא לא הואי מצלינא אלא היכא דהואי גריסנא:}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב: אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה. ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה. והתניא: אל ידור! - לא קשיא: הא דכייף ליה, הא דלא כייף ליה.}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש| 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''עת רצון''' - אלמא יש שעה שהיא של רצון: 

'''כביר לא ימאס''' - תפלת הרבים לא ימאס: 

'''מקרב לי''' - ממלחמות הבאות עלי: 

'''כי ברבים היו עמדי''' - שהתפללו עמי: 

'''פדה בשלום''' - זה שעסק בדברי שלום דהיינו תורה דכתיב וכל נתיבותיה שלום ([[משלי ג]]) וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אחוה ושלום: 

'''הנני נותשם מעל אדמתם''' - סיפיה דקרא הוא: 

'''מקדמי שחרית מחשכי''' - ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת: 

'''שיעור של שני פתחים''' - רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עיכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת: 

'''יתפלל לעת מצא''' - יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך: 

'''לעת מצא זו מיתה''' - שימות במיתה יפה ונחה: 

'''אסכרא''' - אישטר&quot;א נגולמנט {{קטן|(בו&quot;ן מלנ&quot;ט: פצע חמור)}} בלע&quot;ז שבתוך הגוף: 

'''כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא''' - כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה ומשליך לאחור שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה: 
{{עוגן|כפיטורי}}
'''כפיטורי בפי ושט''' - ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה ע&quot;י חבלים ועקלים שתוחבי' בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב: 

'''פיטורי''' - חבלים דמתרגמינן ופטורי ציצים ([[מלכים א ו]]) אטונין: 

'''בפי ושט''' - הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט: 

'''כמשחל בניתא מחלבא''' - כמושך נימת שער מתוך החלב: 

'''זיבולא בתרייתא שלמא''' - שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו: 

'''זיבולא''' - פלא&quot;דא {{קטן|(פיליד&quot;א: מלוא את חפירה)}} בלע&quot;ז:

'''לעת מצא זה בית הכסא''' - שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד: 

'''המצויינים''' - ציון ואסיפת צבור: 

'''ביני עמודי''' - שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה: 

'''שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו'''' - דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה ([[מלכים א ג]]): 

'''הא דכייף ליה''' - אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו ידור אצלו ואם לאו טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד: 

'''מהדר אפיה וגריס''' - משנתו כשקורין בספר תורה: 

'''ישלים פרשיותיו''' - של כל שבת ושבת&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רב''' ששת מהדר אפיה וגריס. וא&quot;ת והא אמרינן בסוטה (פ&quot;ז ד' לט.) מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם ([[נחמיה ח]]) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה והכא איירי בנחת. והאי דקא מהדר אפיה רבותא משמע אע&quot;ג דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי שיכוון גרסתו. ורב אלפס (מגילה פ&quot;ד) כתב דה&quot;ג מפרשי דוקא שיש שם עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו לא. והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד תירץ האלפסי שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא. ואנן מסתבר לן כי האי תירוצא:

''' שנים''' מקרא ואחד תרגום. יש מפרשים והוא הדין ללועזות בלע&quot;ז שלהן הוי כמו&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}}

[[קטגוריה:שניים מקרא ואחד תרגום|*]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ח|א}}</text>
      <sha1>00c187ba1vui48f6vf67eodt2zw8jec</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>